... מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי טמון בכך שלימודי ארכיאולוגיה מבוססים על תצפיות שנעשות בשטח, בעוד שמחקר מדעי יכול להגיע למסקנות שקשורות לעקרונות לוגיים שאין להם קשר ישיר לתצפיות הפיזיות. בהסבר זה, אליעד מסביר כיצד המסקנות במחקר מדעי מבוססות על חוקים ומתודולוגיות מדעיות שנעשות על פי תצפיות שנעשו, ולא על הסכמות שמבוססות על שיפוט סובייקטיבי. אליעד מסביר דוגמה שמבהירה את ההבדל: המחקר המדעי נשען על עקרונות מתודולוגיים שנעשו מתוך תצפיות מדעיות מחמירות, ואילו מחקר ארכיאולוגי מתבצע על פי ממצאים שמצביעים על השערות שמניחים ארכיאולוגים על סמך חפירות, חוקים ותיאוריה ארכיאולוגית. איך תיאוריה מדעית יכולה להתפתח? בהמשך, אליעד מדבר על תיאוריה מדעית שמבוססת על תצפיות ואירועים שנמדדים. הוא מבהיר שבאמצעות מדידה ושקלול תצפיות, מדענים יכולים להגיע למסקנות שמבססות תיאוריה מדעית. אולם, מה שמייחד את התיאוריה המדעית הוא שהיא לא הוכחה מוחלטת, אלא הוכחה יחסית. הכוונה היא שמסקנה מדעית תמיד נשארת ניתנת לשינוי ככל שמתקבלות תצפיות חדשות שיכולות לשנות את התמונה. מהי הוכחה לוגית ואיך היא שונה מהוכחה מדעית? ההבדל בין הוכחה לוגית להוכחה מדעית הוסבר גם הוא בהרחבה. ההוכחה הלוגית מתבצעת דרך מבנים מחשבתיים ומבוססת על עקרונות יסוד שאינם משתנים, בעוד שההוכחה המדעית יכולה להשתנות עם הזמן על פי מידע חדש. אליעד מסביר את ההבדל באמצעות דוגמה של חדר ופיל - הוכחה לוגית יכולה להיבנות כך שתסביר מדוע פיל לא יכול להיות בתוך חדר מסוים, כי הוא לא יכול להיכנס לחדר בגודלו. לעומת זאת, הוכחה מדעית עשויה להיות יחסית ואינה בהכרח מוחלטת. מהן המסקנות הנובעות מתצפיות? כאשר אנחנו בודקים תיאוריה מדעית או מסקנה ארכיאולוגית, צריך להבחין אם התוצאה היא תוצאה של תצפיות פיזיות (כמו תצפית שטחית, ניתוח של ממצאים ארכיאולוגיים) או שהיא תוצאה של חישוביות ... בעצמו, זאת בהנחה שהמסקנה מתבססת על חוקים אובייקטיביים ולא על תצפיות חיצוניות בלבד. האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? הנושא של מסקנות מוחלטות הוא עניין מרכזי בהרצאה. אליעד טוען שמסקנות מדעיות תמיד נותרות יחסיות, לא מוחלטות. לדוגמה, כאשר אתה אומר העולם קיים 14 מיליארד שנה, יש תיאוריה שמתבססת על מדידות ותצפיות, אך אין הוכחה מוחלטת שמדבר על כך באופן מתמטי. הכוחות המדעיים משקפים את התצפיות בלבד, ואין שום אפשרות להוכיח את הדבר בצורה מוחלטת. האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? אליעד מסביר גם את ההיבט ... אנחנו יכולים להסתמך רק על תיאוריה אובייקטיבית, או האם התצפיות החיצוניות תמיד משפיעות על השיפוט שלנו. הוא טוען שבניגוד למדע, שבו הוכחות נבדקות על פי מבנים מדעיים מוגדרים, בפילוסופיה ובמחשבה יש מקום לדיון והשערות שיכולות להיות נבדקות גם בלי התנסות פיזית ישירה. איך נבחין בין מחקרים שנעשים על פי היגיון ... על תצפיות חיצוניות. כלומר, המחקרים הארגוניים וההיסטוריים מבוססים יותר על חוקים או רגולציות שנמצאות בתוך המערכת המדעית הקיימת, בעוד שמחקרים מדעיים יכולים להימדד ולהיבדק באופן ישיר בשדה. האם יש תשובות מוחלטות לכל השאלות? בהמשך ההרצאה, אליעד משווה את התחום ה

... גם מציג ביקורת על תפיסת היהדות לגבי הייחודיות שלה. הוא שואל מה היהודים המציאו לעולם מעבר למצוות של מותר ואסור. הוא מעלה את הטענה שכל ההישגים המדעיים והטכנולוגיים שנזקפים לזכות יהודים נעשו דווקא על ידי יהודים שעזבו את המסגרת הדתית, ולכן לא ניתן לזקוף את ההישגים האלו לזכות התורה והיהדות. הוא ממשיך ואומר שהרעיון שהיהודים ...

... ההגדרה או ללא השכל. האם החושים והשכל הם מקורות מהימנים לאמת? אליעד טוען שכל ידע המבוסס על החושים או על השכל הוא בסופו של דבר עניין של אמונה. לדוגמה, השאלה האם כדור הארץ מסתובב סביב השמש? מבוססת על החושים ועל המדע . אבל, מסביר אליעד, אם מניחים שהחושים שלנו עלולים להיות שגויים, לא נוכל ... אם הכל מבוסס על אמונה? אליעד מדגיש שאפשר בהחלט ללמוד דברים, אבל חייבים לזכור שכל למידה מתבססת על אמונה כלשהי. למשל, כשאדם לומד פיזיקה, הוא חייב להאמין שהחושים שלו מדויקים, שהנחות היסוד של הפיזיקה נכונות, ושהמדענים לפניו אכן הבינו את העולם נכון. גם כאשר אדם לומד מתמטיקה, הוא חייב ...

... הוא טוען כי הילד לא יודע שאי אפשר לעבור דרך קיר, ולכן הוא לא מפסיק לנסות. זה מדגים כיצד לעיתים אנחנו מוגבלים רק על ידי המגבלות שאנחנו עצמנו שמים על עצמנו. בהמשך, הוא מבצע חיבור למדע ולהסבר של עקרונות כמו תופעת הקטנה הפיזיקלית, בה מציין כי אם לא נחשוב בצורה שמגבילה אותנו, דברים יכולים לקרות בצורה לא צפויה. האם באמת למחשבה יש כוח? כיצד זה ...

... איך עובד הרצון? בפועל ובכוח, לפני הפוטנציאל של המציאות, 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו , ליקוטי מוהרן חא נג מה הקשר בין מימוש עצמי ומימוש הפוטנציאל לבין מנגנון ...

... אחרים. אולם, אליעד טען שאם הם באמת היו משתמשים בשכל שלהם למטרות מעשיות, יכלו להמציא פתרונות טכנולוגיים ומדעיים רבים, אבל בפועל הם לא עושים זאת. אליעד טען כי יש בכך ...

... סבל מתמשך וחלש, סבל קצר וחזק, התנהגות צרכנים, פסיכולוגיה, קבלת החלטות, הפילוסופיה של המדע, מחקרי שוק, דן אריאלי, לשכנע אנשים למה ... או בתחום העבודה, שבהם צריך לקבל החלטות לא פשוטות שיכולות לפגוע ברגשות הזולת. למה מדענים לא שואלים למה ומפספסים את ההבנה האמיתית של התופעות? אליעד כהן מסביר שבעיה נפוצה במחקרים מדעיים ובכלכלה התנהגותית היא שהחוקרים מתמקדים ... אמיתית של ההתנהגות האנושית. למה אנשים אוהבים מוצרים בחינם? סבל מתמשך או סבל קצר? למה מדענים לא שואלים למה? איך להחליט מבלי לפגוע ...

... בתרבות היהודית? לכאורה אפשר להגיד בתרבות היהודית, למה בתרבות היהודית כי יש הרבה ספרים שנכתבים ונכתבים ספרים וספרים נכון ולעומת זאת אני לא אם ביחס לכמות אוכלוסייה אם כמות המחקרים המדעיים שנעשית היא גדולה בהיקפה כמו כמות הספרים הדתיים שנכתבים. זאת אומרת אתה יכול להגיד הנה נגיד יש פה מאה אנשים שמתוכם 90% כותבים ספרים לעומת זאת באוכלוסייה חילונית יש לך אלף אנשים שמתוכם מאה כותבים ספרים אז אומנם פה יש יותר ספרים מחקריים מפה, מחקרים מדעיים מספרים דתיים אבל פה לכאורה דתיים יותר כותבים ספרים ומחדשים ומתפלפלים. אבל מה האמת שזה לא כל כך נכון, למה כי איפה ...

... בפשיטות מה אתה שואל מהתחלה תמקד את השאלה. ש: מה כדאי יותר האם ללכת בצורה מדעית . אליעד: לך למהות של השאלה, אתה ...

... אין סיבה עקרונית שזה לא יהיה אפשרי. הוא אף מזכיר שמדענים וחוקרים שונים ניסו להוכיח אפשרות כזו, אך עד כה, היכולת לראות דברים בצורה כזו (למשל לקרוא מספרים מתוך כספת מרוחקת) לא הוכחה מדעית באופן חד משמעי. עם זאת, הוא מציין שגם אם אדם יפתח יכולת כזו, זה לא בהכרח יביא לו יותר אושר, אלא רק יוסיף לו עוד יכולת שאולי תגדיל את החסרונות שלו במקומות אחרים. למה ...