... אותו משום שאין בזה היגיון או סיבתיות. מידע סיבתי מידע שיש בו היגיון וסיבתיות פנימית, לדוגמה: ספרי פילוסופיה, ספרות, מדע או כל טקסט שיש בו רצף הגיוני בין חלקיו. כאן, מי שיודע להבין דבר מתוך דבר יכול להסיק לבד ... את תהליך הלמידה - יש פשוט לשנן אותו. מידע סיבתי - מידע שיש בו היגיון פנימי, כמו טקסטים פילוסופיים, מדעיים או ספרותיים, שבהם כל פרט קשור להיגיון כללי או סיבתי. במקרה כזה, מי שיש לו יכולת להבין דבר מתוך ...

... איך עושים כסף קל ומהיר? איך לעשות כסף קל? להתעשר מהר, איך להתעשר מהר? איך להתעשר מאפס? דרכים להתעשר, מדע ההתעשרות, טיפים איך להתעשר, מדריך איך להתעשר, להתעשר בקלות, כיצד להתעשר בקלות? איך להתעשר בחיים? הדרך להתעשר, איך להתעשר ...

... עצמי, להקשיב רק לעצמי, ללכת אחרי האמת שלי, אני חולם את העולם, אני חולם את עצמי, המציאות כחלום, החיים כמדע בדיוני האם ייתכן שרק אתה קיים בעולם וכולם רובוטים? נקודת המבט אחד היה אברהם של רבי נחמן מברסלב מציגה ... חייב להיות אחד, להתנתק מהשפעות חיצוניות ולבחון את המציאות מתוך עולמו הפנימי בלבד. המשמעות של להיות אחד היא להתעלם מדעות החברה, מהמשפחה, מהחברים, מכל המסגרות שמנסות לכוון אותך - ולבחור את דרכך מתוך חקירה עצמית פנימית. נקודת מבט על ... אני באמת? מה אני באמת רוצה? איך להפוך להיות אלוהים? איך להתעורר מהחיים? איך להתעורר מהעולם? העולם כמציאות מדומה, מדע בדיוני, מי זה אליעד כהן? למה לא להאמין לאליעד כהן? אליעד כהן הוא רובוט, אליעד כהן נוכל, אמונה באליעד ...

... לדוגמה את מנוע החיפוש של גוגל. גוגל יכול לספק לנו תשובות חכמות ונכונות כמעט לכל שאלה שנשאל - מתמטיקה, מדע, פילוסופיה ועוד. בתוך שניות הוא מחזיר לנו מידע שמופיע באתרים רבים, ומנגיש לנו אותו בצורה ברורה. אך האם גוגל ...

... או שתגרום ללקוח לחשוב שאתה חושב שהוא לא ירצה את המוצר בגלל המחיר. ולכן, כל מקרה לגופו וזה לא מדע מדויק. אבל יש כאן עוד כמה דברים שצריכים לקחת בחשבון. נקודה אחת, היא שיכול להיות שהצגת המחיר ללקוח, היא ...

... מנסה למכור ללקוח. ופעם אחת הוא יעיר לאותו איש מכירות, שהוא פחות מידי מנסה למכור ללקוח. שכמובן זה לא מדע מדויק וברמת העיקרון, לא בהכרח שניתן להוכיח מה נכון או לא נכון לעשות. אבל בטוח נכון, שאחרי איקס פעמים ...

... לגבי איך לקבוע מחיר למוצר או לשירות שלך. ויש בזה המון! שיקולים באיך לקבוע מחיר למוצר. ותמחור, זה לא מדע מדויק. והמטרה כאן היא להראות ולהסביר, שיש המון שיקולים ושזה לא חד משמעי כמה כסף לבקש מהלקוח שלך, אבל ...

... בלתי אפשרי לעשות להם אוטומציה. ובמה תלוי אם אפשרי לעשות אוטומציה לתהליך? זה תלוי בעיקר באם מדובר במשהו שהוא מדע מדויק, תחום ריאלי ולא תחום הומאני, תחום בין אישי. כמו שכבר הסברתי את כל זה גם כאן. וזה בעצם ...

... לעזור לך. ולמה זה ככה? גם לזה יש המון סיבות. אבל אחת הסיבות המרכזיות היא, שהצלחה בעסקים היא לא מדע מדויק במאה אחוז. יש אומנם חוקים שנכונים במאה אחוז, לדוגמה: תקנה בזול ותמכור ביוקר, אבל מצד האמת אין באמת ...

מחקר מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי טמון בכך שלימודי ארכיאולוגיה מבוססים על תצפיות שנעשות בשטח, בעוד שמחקר מדעי יכול להגיע למסקנות שקשורות לעקרונות לוגיים שאין להם קשר ישיר לתצפיות הפיזיות. בהסבר זה, אליעד מסביר כיצד המסקנות במחקר מדעי מבוססות על חוקים ומתודולוגיות מדעיות שנעשות על פי תצפיות שנעשו, ולא על הסכמות שמבוססות על שיפוט סובייקטיבי. אליעד מסביר דוגמה שמבהירה את ההבדל: המחקר המדעי נשען על עקרונות מתודולוגיים שנעשו מתוך תצפיות מדעיות מחמירות, ואילו מחקר ארכיאולוגי מתבצע על פי ממצאים שמצביעים על השערות שמניחים ארכיאולוגים על סמך חפירות, חוקים ותיאוריה ארכיאולוגית. איך תיאוריה מדעית יכולה להתפתח? בהמשך, אליעד מדבר על תיאוריה מדעית שמבוססת על תצפיות ואירועים שנמדדים. הוא מבהיר שבאמצעות מדידה ושקלול תצפיות, מדענים יכולים להגיע למסקנות שמבססות תיאוריה מדעית. אולם, מה שמייחד את התיאוריה המדעית הוא שהיא לא הוכחה מוחלטת, אלא הוכחה יחסית. הכוונה היא שמסקנה מדעית תמיד נשארת ניתנת לשינוי ככל שמתקבלות תצפיות חדשות שיכולות לשנות את התמונה. מהי הוכחה לוגית ואיך היא שונה מהוכחה מדעית? ההבדל בין הוכחה לוגית להוכחה מדעית הוסבר גם הוא בהרחבה. ההוכחה הלוגית מתבצעת דרך מבנים מחשבתיים ומבוססת על עקרונות יסוד שאינם משתנים, בעוד שההוכחה המדעית יכולה להשתנות עם הזמן על פי מידע חדש. אליעד מסביר את ההבדל באמצעות דוגמה של חדר ופיל - הוכחה ... שתסביר מדוע פיל לא יכול להיות בתוך חדר מסוים, כי הוא לא יכול להיכנס לחדר בגודלו. לעומת זאת, הוכחה מדעית עשויה להיות יחסית ואינה בהכרח מוחלטת. מהן המסקנות הנובעות מתצפיות? כאשר אנחנו בודקים תיאוריה מדעית או מסקנה ארכיאולוגית, צריך להבחין אם התוצאה היא תוצאה של תצפיות פיזיות (כמו תצפית שטחית, ניתוח של ממצאים ארכיאולוגיים) ... בעצמו, זאת בהנחה שהמסקנה מתבססת על חוקים אובייקטיביים ולא על תצפיות חיצוניות בלבד. האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? הנושא של מסקנות מוחלטות הוא עניין מרכזי בהרצאה. אליעד טוען שמסקנות מדעיות תמיד נותרות יחסיות, לא מוחלטות. לדוגמה, כאשר אתה אומר העולם קיים 14 מיליארד שנה, יש תיאוריה שמתבססת על מדידות ותצפיות, אך אין הוכחה מוחלטת שמדבר על כך באופן מתמטי. הכוחות המדעיים משקפים את התצפיות בלבד, ואין שום אפשרות להוכיח את הדבר בצורה מוחלטת. האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך ... אנחנו יכולים להסתמך רק על תיאוריה אובייקטיבית, או האם התצפיות החיצוניות תמיד משפיעות על השיפוט שלנו. הוא טוען שבניגוד למדע, שבו הוכחות נבדקות על פי מבנים מדעיים מוגדרים, בפילוסופיה ובמחשבה יש מקום לדיון והשערות שיכולות להיות נבדקות גם בלי התנסות פיזית ישירה. איך נבחין בין מחקרים ... לבין אלו שמתבססות על תצפיות חיצוניות. כלומר, המחקרים הארגוניים וההיסטוריים מבוססים יותר על חוקים או רגולציות שנמצאות בתוך המערכת המדעית הקיימת, בעוד שמחקרים מדעיים יכולים להימדד ולהיבדק באופן ישיר בשדה. האם יש תשובות מוחלטות לכל השאלות? בהמשך ההרצאה, אליעד משווה את התחום המדעי לתחומים אחרים, כמו המתמטיקה והפיזיקה, שבהם מסקנות הן סבירות על פי חוקים מתמטיים, ואז הוא מציין את הצורך בהבנה בהגדרה ובסכר, כלומר, הבנת החוקים שמנחים את תחום הידע. מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? מהי הוכחה לוגית? האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? האם כל השאלות יכולות לקבל תשובות מוחלטות?