פשוט להיות מאושר, להיות מאושר זה פשוט, קשה להיות מאושר, מאמץ להיות מאושר, אין הבדל בין יש לאין, לא לדעת שום דבר, להבין את המוח, להיות מודע לעצמך, איך המוח חושב?
למה כל כך קשה ופשוט להיות מאושר?
אליעד כהן מסביר בהרצאתו כי להיות מאושר זה מצד אחד הדבר הפשוט ביותר בעולם, אך מצד שני גם הקשה ביותר. הרעיון המרכזי שאליעד מציג הוא, שהיכולת להיות מאושר קשורה ישירות ליכולת של האדם להפסיק להבדיל בין "יש" ל"אין", בין טוב לרע ובין מציאות לחוסר מציאות. כאשר האדם מפסיק לבצע את פעולת ההבחנה הזו, אין לו שום סיבה להתאמץ או לרצות, ולכן אין שום חיסרון - ובמצב כזה הוא חווה אושר מוחלט. עם זאת, בדיוק ההפסקה של פעולת ההבחנה הזו היא הקושי הגדול ביותר, כי היא דורשת למעשה להשבית את מנגנון החשיבה הבסיסי ביותר של המוח.
מדוע קשה להיות מאושר, למרות שזה פשוט?
אליעד מסביר כי כל אדם שואף באופן טבעי לפשטות ולאושר, אך המאמץ להשגת האושר הופך בעצמו למכשול. הוא נותן דוגמה לכך, שאפילו ההחלטה לא להתאמץ, היא כבר סוג של מאמץ. למשל, כאשר אדם מחליט "היום אני לא עושה כלום, לא מתאמץ בכלל, " הוא כבר מתאמץ לא להתאמץ. זה דומה לרובוט שמנסה לכבות את עצמו - הוא חייב למצוא את "מתג הכיבוי" במוח שלו, אותה נקודה ספציפית שאחראית על פעולת ההבחנה בין דברים.
מה המשמעות של לא להבדיל בין "יש" ל"אין"?
לפי אליעד, נקודת הבסיס של כל הסבל והאושר בחיים היא ההבחנה בין "יש" ל"אין". לדוגמה, כאשר אדם מרגיש תקוע בפקק תנועה, הוא סובל כי הוא מבדיל בין "יש פקק" ל"אין פקק", ובין "אני רוצה להגיע הביתה" לבין "אני לא בבית". אך אם אותו אדם היה מסוגל לבטל לגמרי את ההבחנה הזו - הוא היה משתחרר מיד מהסבל, כי לא הייתה לו תחושת מחסור.
אליעד משתמש בדוגמה מוחשית: אם אדם מרגיש כאב, למשל מכוויה, הוא יודע בבירור שהוא כואב כי הוא נגע במשהו חם. באותה המידה, האדם צריך להיות מודע לחלוטין לכך שהסבל שלו קיים רק בגלל שהוא מבדיל בין מצבים - ברגע שהוא יצליח להרגיש זאת בעוצמה שווה כמו כאב פיזי, הוא יוכל להשתחרר מהסבל לגמרי.
איך אפשר להגיע למצב של "לא לדעת כלום"?
אליעד מתאר כי הדרך להשתחרר מהסבל ולהיות מאושר באמת היא להגיע למצב תודעתי שבו האדם "לא יודע שום דבר". לא לדעת דבר פירושו להגיע למצב שהמוח מפסיק באופן מוחלט לייצר הבחנות. האדם צריך לראות בבירור שכל מה שהוא יודע מבוסס על אמונות והנחות יסוד, שהן עצמן אינן בטוחות ב - 100%. הוא מביא דוגמה לכך מחוקי הפיזיקה - האדם מאמין שהוא לא יכול לעבור דרך קיר כי הוא התרגל לחשוב כך, אך הוא לא באמת בטוח שזה נכון באופן מוחלט. אם יזהה את האמונה הזו בתוכו ויראה שהיא אינה מחויבת המציאות, הוא ישתחרר לחלוטין.
מה הכוונה בדימוי של "הרובוט שמכבה את עצמו"?
אליעד משתמש בדימוי של רובוט או מחשב שמנסה לכבות את עצמו, כדי להמחיש כיצד פועלת החשיבה האנושית. הוא מסביר כי במוח האנושי קיימת פקודה נסתרת, או מחשבה בסיסית, שמייצרת את כל ההבחנות האחרות. המחשבה הזו היא ההבדלה בין "יש" ל"אין". כאשר האדם מוצא את המחשבה הזו במדויק ומצליח "לכבות" אותה - כלומר, להפסיק להאמין לה - כל המערכת המנטלית שלו מתמוטטת. הוא מפסיק לחשוב, ולמעשה מגיע למצב של שלווה מוחלטת.
מהי הבעיה הגדולה כשמנסים להיות מאושרים?
אליעד מבהיר כי הקושי המרכזי בתהליך הוא העובדה שהאדם עצמו מסבך את החיים שלו בכך שהוא "רוצה להבין". עצם הרצון להבין, לפתור, ולשלוט במציאות, יוצר עוד מאמץ ועוד סיבוכים. לכן, השיטה הפשוטה שאליעד מציע היא לא להבין, אלא...
אליעד כהן מסביר בהרצאתו כי להיות מאושר זה מצד אחד הדבר הפשוט ביותר בעולם, אך מצד שני גם הקשה ביותר. הרעיון המרכזי שאליעד מציג הוא, שהיכולת להיות מאושר קשורה ישירות ליכולת של האדם להפסיק להבדיל בין "יש" ל"אין", בין טוב לרע ובין מציאות לחוסר מציאות. כאשר האדם מפסיק לבצע את פעולת ההבחנה הזו, אין לו שום סיבה להתאמץ או לרצות, ולכן אין שום חיסרון - ובמצב כזה הוא חווה אושר מוחלט. עם זאת, בדיוק ההפסקה של פעולת ההבחנה הזו היא הקושי הגדול ביותר, כי היא דורשת למעשה להשבית את מנגנון החשיבה הבסיסי ביותר של המוח.
מדוע קשה להיות מאושר, למרות שזה פשוט?
אליעד מסביר כי כל אדם שואף באופן טבעי לפשטות ולאושר, אך המאמץ להשגת האושר הופך בעצמו למכשול. הוא נותן דוגמה לכך, שאפילו ההחלטה לא להתאמץ, היא כבר סוג של מאמץ. למשל, כאשר אדם מחליט "היום אני לא עושה כלום, לא מתאמץ בכלל, " הוא כבר מתאמץ לא להתאמץ. זה דומה לרובוט שמנסה לכבות את עצמו - הוא חייב למצוא את "מתג הכיבוי" במוח שלו, אותה נקודה ספציפית שאחראית על פעולת ההבחנה בין דברים.
מה המשמעות של לא להבדיל בין "יש" ל"אין"?
לפי אליעד, נקודת הבסיס של כל הסבל והאושר בחיים היא ההבחנה בין "יש" ל"אין". לדוגמה, כאשר אדם מרגיש תקוע בפקק תנועה, הוא סובל כי הוא מבדיל בין "יש פקק" ל"אין פקק", ובין "אני רוצה להגיע הביתה" לבין "אני לא בבית". אך אם אותו אדם היה מסוגל לבטל לגמרי את ההבחנה הזו - הוא היה משתחרר מיד מהסבל, כי לא הייתה לו תחושת מחסור.
אליעד משתמש בדוגמה מוחשית: אם אדם מרגיש כאב, למשל מכוויה, הוא יודע בבירור שהוא כואב כי הוא נגע במשהו חם. באותה המידה, האדם צריך להיות מודע לחלוטין לכך שהסבל שלו קיים רק בגלל שהוא מבדיל בין מצבים - ברגע שהוא יצליח להרגיש זאת בעוצמה שווה כמו כאב פיזי, הוא יוכל להשתחרר מהסבל לגמרי.
איך אפשר להגיע למצב של "לא לדעת כלום"?
אליעד מתאר כי הדרך להשתחרר מהסבל ולהיות מאושר באמת היא להגיע למצב תודעתי שבו האדם "לא יודע שום דבר". לא לדעת דבר פירושו להגיע למצב שהמוח מפסיק באופן מוחלט לייצר הבחנות. האדם צריך לראות בבירור שכל מה שהוא יודע מבוסס על אמונות והנחות יסוד, שהן עצמן אינן בטוחות ב - 100%. הוא מביא דוגמה לכך מחוקי הפיזיקה - האדם מאמין שהוא לא יכול לעבור דרך קיר כי הוא התרגל לחשוב כך, אך הוא לא באמת בטוח שזה נכון באופן מוחלט. אם יזהה את האמונה הזו בתוכו ויראה שהיא אינה מחויבת המציאות, הוא ישתחרר לחלוטין.
מה הכוונה בדימוי של "הרובוט שמכבה את עצמו"?
אליעד משתמש בדימוי של רובוט או מחשב שמנסה לכבות את עצמו, כדי להמחיש כיצד פועלת החשיבה האנושית. הוא מסביר כי במוח האנושי קיימת פקודה נסתרת, או מחשבה בסיסית, שמייצרת את כל ההבחנות האחרות. המחשבה הזו היא ההבדלה בין "יש" ל"אין". כאשר האדם מוצא את המחשבה הזו במדויק ומצליח "לכבות" אותה - כלומר, להפסיק להאמין לה - כל המערכת המנטלית שלו מתמוטטת. הוא מפסיק לחשוב, ולמעשה מגיע למצב של שלווה מוחלטת.
מהי הבעיה הגדולה כשמנסים להיות מאושרים?
אליעד מבהיר כי הקושי המרכזי בתהליך הוא העובדה שהאדם עצמו מסבך את החיים שלו בכך שהוא "רוצה להבין". עצם הרצון להבין, לפתור, ולשלוט במציאות, יוצר עוד מאמץ ועוד סיבוכים. לכן, השיטה הפשוטה שאליעד מציע היא לא להבין, אלא...
- איך להפסיק לסבך את החיים?
- מה ההבדל בין יש לאין?
- איך להיות מאושר בלי להתאמץ?
- למה קשה להיות מאושר?
- מהי הדרך לא לדעת כלום?
- האם אפשר לכבות את המוח?