איך אפשר לשחרר את גלעד שליט באמת?

אליעד כהן מתייחס לשאלה שנשאל רבות לגבי המקרה של גלעד שליט, החייל החטוף. הטענה המרכזית שלו היא שאם ההורים של גלעד שליט היו באמת רוצים לשחרר אותו, כבר מזמן היו מצליחים בכך. השאלה הנשאלת היא כמובן, מה בדיוק הם היו צריכים לעשות כדי לשחרר את בנם, מעבר לפעילות הפוליטית הרגילה, כמו לפנות לראש הממשלה ולהפגין לחץ ציבורי. אליעד מסביר שהוא לא מתעסק בשאלה אם באמת טוב לשחרר את גלעד שליט, כי ייתכן ויש שיקולים אחרים מדוע לא לשחררו, כמו שיקולי ביטחון, אך הנושא הוא נקודת המבט על הפעולות שצריך היה לנקוט ברמה אחרת לגמרי, פנימית יותר, על מנת להשפיע על ההחלטה.

מה זה אומר פעולה פנימית לעומת פעולה חיצונית?

אליעד מחדד ומסביר שהפעולות שנעשות כרגע על ידי משפחת שליט הן חיצוניות בלבד. הן מתמקדות בפנייה לראש הממשלה על מנת להגיע להסכם עם החמאס ולשחרר את גלעד שליט. זו פעולה חיצונית, כי מדובר בפנייה לאדם בעל תפקיד רשמי (ראש הממשלה) שצריך להחליט על עסקה מול גורם רשמי אחר (החמאס). אבל בפועל, זו רק התמודדות עם ה"לבוש החיצוני" של המציאות, כי בסופו של דבר ההחלטה מתקבלת ברובד הפנימי יותר של האדם המחליט - שהוא ראש הממשלה, אך מעל הכל הוא קודם כל בן אדם.

הנקודה החשובה ביותר לפי אליעד, היא שבכל אדם יש רובד פנימי - רגשי, אישי, נפשי - ובראש הממשלה הרובד הזה הוא הקובע האמיתי של ההחלטה, ולא הרובד החיצוני של שיקולים מדיניים או ציבוריים. כאשר ראש הממשלה מקבל החלטה, ההחלטה מתקבלת למעשה מתוך השיקולים הפנימיים שלו, מתוך התת - מודע, מתוך הדימוי העצמי שלו והאגו האישי שלו.

מהם השיקולים הפנימיים של ראש הממשלה בנוגע לגלעד שליט?

אליעד מדגים את השיקולים הפנימיים בעזרת דוגמאות ברורות. ברמה החיצונית, ראש הממשלה צריך לשקול אם כדאי לשחרר מחבלים או לא. אך ברמה הפנימית, מה שבאמת קובע, אלו האינטרסים האישיים, כמו למשל הכבוד האישי שלו, הדימוי העצמי שלו, כיצד הוא נתפס בעיני הציבור, והתחושה האישית שלו לגבי עצמו.

למשל, אם הוא לא משחרר את גלעד שליט, הוא נתפס בעיני חלק מהציבור כאדם שמחזיק בעקרונות ברורים ובקו אדום שאינו מתפשר. זוהי תפיסה שמעלה את ערכו האישי בעיני עצמו ובעיני הציבור, וזהו אינטרס אישי - פנימי משמעותי מאוד.

כיצד אפשר להשפיע על ראש הממשלה לשחרר את גלעד שליט?

כדי לשחרר את גלעד שליט, מסביר אליעד, לא מספיק לנסות לשכנע את ראש הממשלה במישור המדיני - פוליטי החיצוני, אלא יש לפנות אליו ברמה האישית - אנושית הפנימית. כלומר, לגרום לראש הממשלה להרגיש ברמה הכי עמוקה של המצפון והתחושה האישית שלו, שזה האינטרס האישי שלו לשחרר את גלעד שליט.

לדוגמה, אחד הדברים שמשפיעים על האדם ברמה האישית ביותר, הוא המצפון שלו. המצפון והתחושות האישיות משפיעים עמוקות על האדם, במיוחד בלילה, כשהוא מנסה להירדם. אם משפחת שליט הייתה מצליחה לגרום לראש הממשלה לחוש באופן אישי ואמיתי את הכאב שלהם - כגון תחושת אשמת מצפון או דאגה אישית כואבת - הוא לא היה מסוגל להתעלם מכך באותה קלות.

אליעד ממחיש זאת בדוגמה מוחשית יותר: אם משפחת שליט הייתה יכולה לשים אוהל ליד המיטה של ראש הממשלה ממש, ולעורר בו את התחושה שאסור לו להירדם כל עוד גלעד שליט לא נרדם - ראש הממשלה לא היה מסוגל להתעלם מזה. אליעד מציין שברור שלא ניתן לבצע זאת בפועל, אבל הרעיון הוא להמחיש את הצורך לפנות לאותה נקודה אנושית עמוקה ואישית שבראש הממשלה, ולא רק לנקודה החיצונית של תפקידו המדיני.

מהו מוסר ההשכל העמוק מהסיפור של גלעד שליט?

המוסר העמוק שאליעד מסביר, הוא שבכל תהליך, כדי להשיג תוצאות יעילות באמת, יש לפנות לשורש הפנימי ביותר של הדבר. בכל עניין ובכל סיטואציה בחיים, קיימת נקודה פנימית חבויה, שאם נגיע אליה ונפעל דרכה, התוצאות יהיו אפקטיביות לאין שיעור. אליעד מדגיש שאם מבינים את המנגנון הפנימי והאמיתי של האדם - המצפון שלו, התחושות העמוקות שלו, הרגשות שלו, אפשר למעשה להשפיע עליו בקלות רבה, כי כל אדם, כולל ראש ממשלה, הוא קודם כל בן אדם, עם נקודות חוזק אך גם נקודות חולשה אנושיות.

אליעד מסכם וממליץ לכל אדם לחפש תמיד את השורש הפנימי והאמיתי של כל סיטואציה. כאשר האדם מתמקד בשורש הפנימי הזה, הוא מסוגל להשיג תוצאות שהן אפקטיביות פי מיליון יותר מפעולה שטחית וחיצונית בלבד.