אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה לשאול שאלות ✔חידת LeetCode Solution - Block Placement Queries, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨חידת LeetCode Solution - Block Placement Queries, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד בהייטק, ללמוד תכנות מחשבים, להיות מתכנת, ללמוד לתכנת, הכנה לראיון טכני, ראיון עבודה בהייטק, שאלות ליטקוד, פיתוח תוכנה, איך לכתוב קוד? ללמוד לכתוב קוד, חידות היגיון, ללמוד לחשוב, ללמוד לנתח דברים, ללמוד לפרק לגורמים, ללמוד לחלק לחלקים, ללמוד למצוא חוקיות, איך לחלק לחלקים? איך למצוא חוקיות? לנתח תהליכים
והפעם נדבר על שאלת 3161. LeetCode - Block Placement Queries הבאה:
There exists an infinite number line, with its origin at 0 and extending towards the positive x-axis.

You are given a 2D array queries, which contains two types of queries:

For a query of type 1, queries[i] = [1, x]. Build an obstacle at distance x from the origin. It is guaranteed that there is no obstacle at distance x when the query is asked.

For a query of type 2, queries[i] = [2, x, sz]. Check if it is possible to place a block of size sz anywhere in the range [0, x] on the line, such that the block entirely lies in the range [0, x]. A block cannot be placed if it intersects with any obstacle, but it may touch it. Note that you do not actually place the block. Queries are separate.

Return a boolean array results, where results[i] is true if you can place the block specified in the ith query of type 2, and false otherwise.

Example 1:

Input: queries = [[1,2], [2,3,3], [2,3,1], [2,2,2]]

Output: [false,true,true]

Explanation:

For query 0, place an obstacle at x = 2. A block of size at most 2 can be placed before x = 3.

Example 2:

Input: queries = [[1,7], [2,7,6], [1,2], [2,7,5], [2,7,6]]

Output: [true,true,false]

Explanation:

Place an obstacle at x = 7 for query 0. A block of size at most 7 can be placed before x = 7.

Place an obstacle at x = 2 for query 2. Now, a block of size at most 5 can be placed before x = 7, and a block of size at most 2 before x = 2.
אז קודם כל נסביר את השאלה שהולכת כך:

נתון לפנינו: ציר קו באורך אין סופי, שמתחיל ב 0 וממשיך ב 1,2,3 וכולי עד אין סוף.

כמו כן נותנים לנו רשימה של שאילתות, שמורכבת מ 2 סוגים של שאילתות:

סוג 1 של שאילתה, אומר לנו לשים "מחסום" בנקודה X בקו שלנו.

סוג 2 של שאילתה, שואל אותנו, האם ניתן לשים על הציר שלנו, "בלוק" ברוחב כלשהו, החל מ 0 ועד לנקודה X כלשהי. כאשר המחסומים שהצבנו בגלל שאילתה מספר 1, מגבילים את היכולת שלנו לשים "בלוקים" במיקום של המחסומים.


שאילתה מסוג 1, מוצגת כך:

queries[i] = [1, x]

כאשר הספרה הראשונה היא 1, זה אומר שמדובר על שאילתה מסוג 1, שאומרת לנו להציב מכשול במקום X כנ"ל. הבהרה: המכשול עצמו תופס 0 מקום.

לדוגמה:

queries[i] = [1, 10]

פירושו, תציב מכשול בנקודה 10 על ציר המספרים. כאשר המכשול עצמו לא תופס מקום.





שאילתה מסוג 2 מוצגת כך:

queries[i] = [2, x, sz]

כאשר הספרה הראשונה היא 2, זה אומר שמדובר על שאילתה מסוג 2, ששואלת אותנו, האם ניתן להציב בלוק ברוחב SZ עד למיקום X

לדוגמה:

queries[i] = [2, 5, 6]

השאילתה שואלת אותנו, האם ניתן להציב בלוק ברוחב 6, החל ממיקום 0 ועד למיקום 5. והתשובה היא, שלא. כי עד למיקום 5, ניתן להציב אך ורק בלוק עד רוחב 5 אך לא יותר מכך.





או לדוגמה:

queries[i] = [2, 5, 3]

השאילתה שואלת אותנו, האם ניתן להציב בלוק ברוחב 3, החל ממיקום 0 ועד למיקום 5. והתשובה היא, שכן. כי עד למיקום 5, ניתן להציב כל בלוק עד רוחב 5.





ואם לדוגמה אמרנו לנו את זה

queries[0] = [1, 10]

queries[1] = [2, 15, 12]

אז השאילתה הראשונה תאלץ אותנו לשים מכשול במקום 10 על גבי הציר. כך:





ואז לא נוכל לשים מכשול ברוחב 12, עד למיקום 15. כי המכשול שנמצא במיקום 10, מגביל אותנו לשים מכשול ברוחב 12 החל ממיקום 0, כי המכשול יתנגש במחסום שיש במיקום 10.





ואם עכשיו ישאלו אותנו:

queries[2] = [2, 10, 9]

דהיינו, האם עד מקום 10, ניתן לשים מכשול ברוחב 9, התשובה תהיה שכן

וגם אם ישאלו

queries[3] = [2, 10, 10]

דהיינו, האם עד מקום 10, ניתן לשים מכשול ברוחב 10, התשובה תהיה שכן

כך:





ואם עכשיו יגדירו לנו

queries[4] = [1, 7]

דהיינו, יבקשו מאיתנו לשים מכשול נוסף גם במקום 7, כך:





הרי שאם ישאלו אותנו עכשיו שוב פעם לדוגמה את זה:

queries[5] = [2, 10, 10]

דהיינו, האם עד מקום 10, ניתן לשים מכשול ברוחב 10, התשובה תהיה שלא. כי מאחר שכבר יש מכשול במקום 7, אז לא ניתן לשים בלוק עד מקום 10

כך:





דהיינו, מה שהיה אפשרי קודם, לשים בלוק ברוחב 10 עד מיקום 10, כי המכשול שנמצא ב 10, לא תופס מקום כנ"ל. ולכן קודם זה כן היה אפשרי. אבל כרגע בגלל שכבר יש מכשול במקום 7, הרי שלא ניתן לשים מכשול ברוחב 10, עד מיקום 10.

חידוד: הצבת המחסומים היא מצטברת. ולכן יתכן שאותה שאילתה מסוג 2, פעם אחת תהיה אפשרית ולאחר מכן היא לא תהיה יותר אפשרית, מאחר שהוגבלנו על ידי הצבת מחסום כלשהו.


ובהינתן לדוגמה הגדרת המכשולים האלו:





אז אם נשאל, האם ניתן ממקום 0 ועד מקום 17, לשים מכשול ברוחב 5? התשובה תהיה שכן, כי ניתן לשים את המכשול, בטווח שבין 3 לבין 9 כך:





אז מה בעצם שואלים אותנו?

אז השאלה הולכת כך: נותנים לנו רשימה של שאילתות, חלקן מסוג 1, דהיינו, שאילתות שמגדירות לנו היכן למקם מחסומים. כמו כן חלק מהשאילתות, הן מסוג 2, דהיינו, הן שואלות אותנו, האם בהתאם למחסומים שהצבנו עד כה על גבי ציר המספרים, האם עד כה ניתן למקום את הבלוק ברוחב מוגדר כלשהו, עד למיקום X כלשהו.

כאשר כל שאילתה מסוג 2, עומדת בפני עצמה. דהיינו, לצורך העניין אחרי שמציבים בלוק ברוחב כלשהו, מסירים אותו. והוא לא מגביל את הצבת הבלוק הבא.

וכנ"ל, הצבת המחסומים היא מצטברת. ולכן יתכן שאותה שאילתה מסוג 2, פעם אחת תהיה אפשרית ולאחר מכן היא לא תהיה יותר אפשרית, מאחר שהוגבלנו על ידי הצבת מחסום כלשהו.

ובעצם השאלה היא, בהינתן לנו רשימת שאילתות, עלינו להחזיר תשובה של: אפשרי או לא אפשרי, עבור כל אחת מהשאילתות מסוג 2 כנ"ל.


ולכאורה, זאת התשובה לשאלת הליטקוד הזאת, היא מאוד מאוד מאוד פשוטה. כי בתכלס, אפשרי לקחת נייר ולרשום את כל המחסומים. וכאשר שואלים אותנו, האם ניתן להציב בלוק ברוחב כלשהו, עד למיקום X, בסך הכל נצטרך לבדוק מ 1 ועד X, האם יש את הרוחב הרצוי להצבת הבלוק.

כך שמצד האמת, התשובה לשאלת ליטקוד הזאת היא מאוד פשוטה. אז מהי בעצם השאלה? ולמה השאלה הזאת, נחשבת לשאלת ליטקוד מאוד מאוד קשה?

והתשובה היא, שעיקר השאלה היא, איך לעשות את החישובים הנ"ל בצורה יעילה. כי לבדוק בכל פעם של שאילתה מסוג 2, החל מ 1 ועד X, האם קיים רוחב SIZE כלשהו, זה פתרון שבמאה אחוז עובד, אבל ממש לא יעיל.

למה הוא לא יעיל? ממגוון רחב מאוד של סיבות. כי נניח שישאלו אותנו, האם ניתן להציב עד מיקום 100,000,000 בלוק ברוחב 13,522. ונניח שעד מיקום 100,000,000 יש לנו 9,999 מכשולים במקומות שונים. האם באמת הגיוני שאנחנו נצטרך עכשיו לספור 100,000,000 מקומות, כדי לדעת אם אפשרי או לא אפשרי להציב את המכשול ברוחב SIZE עד למיקום X? זה כנראה מתיש ולא יעיל...

ולכן מהות השאלה היא, מהי הדרך היעילה ביותר כדי לתת תשובה לשאילתה מסוג 2. זאת מהות השאלה.


אז חלק גדול מהפתרונות שהוצעו לשאלה הזאת, עובדים עם לוגיקה של segment tree. דהיינו, מבנה נתונים מסוג "עץ מקטעים" ולא ניכנס כאן כרגע לכיוון הזה של הפתרון. אבל אני כן אציג בדרך של מחויב ואפשרי, מה בטוח נכון, לחלק לחלקים וכולי, כיצד ניתן לפתור את השאלה הזאת...


אז איך ניגשים לשאלה הזאת? איך מנסים למצוא פתרון יותר יעיל לשאלה הזאת.

אז נתחיל בפתרון הכי לא יעיל שיש וממנו ננסה לשפר. אז מהו הפתרון הכי לא יעיל. הפתרון הכי לא יעיל יהיה, שעלינו לעבור מיקום מיקום, החל מ 1 ועד X, ולנסות למצוא SIZE מקומות פנויים בלי מכשולים באמצע. כאשר אם הגענו למכשול ועדיין לא הגענו לרוחב SIZE, אז עלינו להתחיל את הספירה של המיקומים מחדש. עד שנגיע למספר X או עד שנמצא מיקומים ברוחב SIZE פנויים. ואז נוכל לדעת אם אפשרי או לא אפשרי להכניס בלוק ברוחב SIZE עד למיקום X.

ובמילים אחרות, הפתרון הכי לא יעיל, יהיה לעבור מיקום מיקום אחד אחד מההתחלה ועד X כנ"ל.

ואיך ניתן לשפר את הפתרון הזה בדרך יחסית יעילה?

נוכל לשאול את עצמנו, מה בטוח נכון. דהיינו, בכל פעם שיגדירו לנו לשים מכשול במיקום כלשהו, אנחנו נכתוב לנו את הרוחב הפנוי שיש בין מכשול למכשול כך:





וכך במקום לעבור מיקום מיקום ולחפש רוחב כלשהו של מקומות פנויים, פשוט נעבור על הגדלים של הטווחים שיש בין מכשול למכשול, וככה בעצם כבר חסכנו לעצמנו המון פעולות חיפוש...

אבל האם באמת זאת הדרך היעילה ביותר? האם באמת בכל פעם נצטרך לעבור על כל הטווחים של כל המכשולים, בכל פעם מחדש מההתחלה ועד X?

אז איך נתקדם מכאן?

אז אם נתבונן נראה, שבעצם אנחנו מחפשים למצוא דרך, איך נוכל בדרך הקצרה ביותר, לדעת, על מיקום כלשהו בציר המספרים שלנו, מהו הטווח הגדול ביותר שניתן להציב בתוכו בלוק ברוחב כלשהו. ואיך ניתן לעשות זאת בכמה שפחות פעולות.

לדוגמה: נניח ששואלים אותנו האם עד מיקום 1M ניתן להציב מכשול ב SIZE של 2000 כאשר יש לנו 5000 מכשולים שונים.

אז, בדרך הארוכה ביותר, היינו יכולים לעשות במקרה הגרוע ביותר 1M פעולות, כדי לעבור על כל המקומות ברשימת המספרים.

בפתרון הקודם שהצענו, הרי שאם יש לנו 5000 מכשולים, הרי שיש לנו 5000 טווחים של גדלים שבהם ניתן להכניס בלוקים ברוחב כלשהו. והרי שכך במקרה הגרוע ביותר נרוץ על 5000 מכשולים שונים, עד שנגלה אם אפשרי או לא אפשרי להכניס את הבלוק ברוחב 2000 הנדרש כנ"ל.

אבל האם זה הכרחי, לרוץ על 5000 טווחים, החל מהטווח הראשון ועד האחרון? אולי יש דרך שנוכל לסמן לנו בכל מיקום, מהו הטווח הגדול ביותר שניתן להכניס אליו בלוקים, עד אותו מיקום? האם יש אפשרות כזו? איך מבצעים אותה?


אז עקרונית, בכל פעם שנותנים לנו הגדרה של מכשול כלשהו, אנחנו יכולים לעבור על כל רשימת המיקומים, החל ממיקום 1 ועד למיקום של המכשול האחרון, ולסמן לעצמנו על כל מיקום, מה הרוחב המקסימאלי שיכול להיכנס עד אותו המיקום. לדוגמה כך:





הדרך הזאת, תהיה מאוד יעילה עבור החיפושים עצמם, כי בתוך שניה נוכל לדעת מהו הרוחב המקסימאלי שניתן להכניס עד למיקום X. החיסרון של הדרך הזה יהיה, שנצטרך לעדכן בכל פעם מחדש את כל המיקומים שמושפעים מכל מכשול חדש.

נניח בדוגמה הנ"ל, שיוסיפו לנו עוד מכשול במיקום 7, הרי שנצטרך לעדכן מחדש את כל הרשימה כך:





מה שאומר בעצם, שבדרך הפתרון הזו, אנחנו נעשה המון פעולות מסוג עדכון שיעזרנו לנו אומנם בפעולות מסוג חיפוש, אבל עדיין יקשו עלינו לעשות המון פעולות עדכון.

ונחדד, נניח שנבחר באפשרות של לשמור בכל מיקום כולל כל מיקום, את הרוחב המקסימאלי האפשרי עד לאותו מיקום, הרי שעדיין נצטרך לשאול את עצמנו, מה תהיה הדרך היעילה ביותר לעדכן את כל המיקומים בכל פעם מחדש. וזאת גם שאלה בפני עצמה.


אז אולי אפשרי שנקצר את פעולות העדכון בדרך הבאה: אולי במקום לעדכן את כל המיקומים עצמם, אולי נוכל לעדכן בכל פעם מחדש, את כל המיקומים של המכשולים בלבד, לדוגמה כך:





דהיינו, אולי ננסה לשמור על גבי כל מיקום של כל מכשול, את הרוחב המקסימאלי האפשרי שקיים עד אותו המכשול.

ונחדד, נניח שנבחר באפשרות של לשמור רק בכל מיקום של מכשול, את הרוחב המקסימאלי האפשרי עד לאותו מכשול, הרי שעדיין נצטרך לשאול את עצמנו, מה תהיה הדרך היעילה ביותר לעדכן את כל המיקומים של המכשולים בכל פעם מחדש. וזאת גם שאלה שאנחנו צריכים להתבונן בה.


אז איך בעצם ניגש לזה?

ונחדד: יש לנו כאן 2 סוגים של שאילתות. שאילת 1 של הגדרת מכשולים. ושאילתה 2 של בקשת מידע בהתאם להגדרת המכשולים.

וזה בעצם אומר, שיש לנו כאן כמה תהליכים נפרדים:

נניח לדוגמה שנתון לנו הציר הבא, עם החישובים הבאים:





אז יכולים להיות לנו כמה תהליכים, לדוגמה:

תהליך 1 - הגדרת המכשול במיקום X

לדוגמה: שים מכשול חדש במיקום 9





תהליך 2 - הגדרת טווח רוחב אפשרי מעודכן, מצד ימין ומצד שמאל של המכשול החדש





תהליך 3 - עדכון רוחב הטווח המקסימאלי בכל מיקום של מכשול כנ"ל





תהליך 4 - חישוב של האם ניתן לשים מכשול ברוחב כלשהו, עד למיקום X, בהתאם לרשימת הטווחים המקסימאלית עד לכל מכשול, כנ"ל בתהליך 3.

דהיינו, אם עכשיו לדוגמה ישאלו אותנו, האם ניתן לשים מכשול עד לנקודה 17 ברוחב 5, הרי שנצטרך לבצע את החישוב, לפי המידע שיש לנו על המכשול שנמצא במיקום 14 כנ"ל. והתשובה תהיה שכן.

או אם לדוגמה ישאלו אותנו, האם ניתן עד מיקום 12 לשים מכשול ברוחב 6, נצטרך לבצע את החישוב בהתאם למכשול שנמצא במיקום 9, והתשובה תהיה כן, כנ"ל.

וגם תהליך 4 עצמו, מורכב מכמה חלקים.

חלק 1 - לאתר את המכשול הקרוב ביותר לנקודה שעליה אנחנו נשאלים.

חלק 2 - לבצע את החישוב כדי למצוא תשובה למה ששאלו אותנו, על בסיס המידע שיש לנו על המכשול שמצאנו. (כי את המידע אנחנו שומרים על המכשול ולא על כל מיקום בפני עצמו).

ובאופן כללי יש כאן כל מיני תהליכים נוספים, כגון של:

1 - ניהול הרשימה של המכשולים

2 - לוודא שרשימת המכשולים ממויינת, בהתאם למיקומים של המכשולים על גבי הציר ולא לפי סדר ההכנסה שלהם לרשימה.

3 - לוודא שבכל מיקום של כל מכשול, נשמר עליו המידע של המיקום שלו על גבי הציר, של הטווח שלו מהמכשול שתחתיו, של הטווח המקסימאלי האפשרי עד אליו וכיו"ב.

דהיינו, יש כאן כל מיני תהליכים שונים.


כמו כן אציין, שיש כל מיני מקרי קצה, שאפשרי לפתור אותם יחסית בקלות, אבל אני בוחר שלא להתייחס אליהם כרגע.

לדוגמה, שלא משנה מה, תמיד לא תהיה אפשרות להכניס בלוק ברוחב SIZE אם הרוחב גדול מהמיקום עצמו. לדוגמה, לא ניתן להכניס בלוק ברוחב 100, עד מיקום 99 וכיו"ב.

או לדוגמה, שתמיד תהיה אפשרות להכניס בלוק ברוחב SIZE אם X גדול מהמיקום של המכשול האחרון + SIZE. לדוגמה, תהיה אפשרות להכניס מכשול ברוחב 10, למיקום 100, אם המכשול הגדול ביותר נמצא במיקום 70.

או כל מיני חישובים מהירים כאלו ואחרים, שאם יש 2 מכשולים בלבד, ברוחב כלשהו, הרי שמכך נוכל להסיק ששום רוחב לא יהיה קטן או גדול מ רוחב כלשהו וכיו"ב. לדוגמה 2 מכשולים על רוחב 1000, לא יוכלו לחסום את כל הבלוקים שהם ברוחב 100.

בקיצור, יש גם כל מיני מקרי קצה שאני לא רוצה להיכנס אליהם כרגע.

יש גם עניין של אפשרות להסיק מהשאילתות מסוג 2 הקודמות לשאילתה הנוכחית, במידה ולא היו שאילתות מסוג 1 ביניהן. לדוגמה, אם שאלו אותנו שאלה על מיקום 1000, ומיד אחר כך שאלו אותנו שוב שאלה על מיקום 1000 או אולי על מיקום 2000, אולי נוכל להסיק מהשאילתה הקודמת על השאילתה הנוכחית וכיו"ב. דהיינו, כל מיני מקרים פרטיים ולוגיקות ספציפיות.


כמו כן אני אוסיף, כי מאחר שיש כאן כל מיני תתי תהליכים, הרי שברמת העיקרון אפשרי לשקול מתי לבצע את פעולת ה עדכון של הטווח המקסימאלי האפשרי. האם לבצע אותו אחרי כל שאילתה מסוג 1. או אולי לפני כל שאילתה מסוג 2.

או אולי זה בכלל יהיה קשור למיקום של העדכון של 1, ביחס לשאילתה של 2. לדוגמה שאילתה מסוג 1 על מיקום 1000, לא תשפיע על שאילתה מסוג 2 על מיקום 500.

וזה קשור גם לכמות השאילתות מסוג 1 ומסוג 2. וגם קשור להאם השאילתות מסוג 1 רצופות אחת אחרי השניה או לא. כי לדוגמה, אפשרי אולי לבצע פעולת עדכון אחת, אחרי כמה שאילתות מסוג 1 של הצבת מכשולים.

בקיצור, יש כאן כל מיני זוויות והיבטים לתקוף את הנושא הזה.

אבל כרגע אני בוחר להתמקד בעניין של תהליך העדכון של הטווח המקסימאלי האפשרי, עד למיקום X.

דהיינו, ננסה למצוא דרך פשוטה איך אפשרי לעדכן יחסית בקלות, את כל המכשולים שהוצבו, בטווח ברוחב המקסימאלי, עד לאותו המכשול.

כאשר בעצם מהות השאלה היא, איך ניתן לחשב במיקום של מכשול X, את הרוחב המקסימאלי האפשרי עד לאותו המיקום, בדרך הקלה ביותר, לעדכן את המידע הזה.

אז איך ניגשים לזה?


אז כדי לדעת איך לפתור את הבעיה, לשם כך עלינו לנסות לחלק את הבעיה לחלקים הכי קטנים שיש, לחפש מה בטוח נכון, לנסות למצוא חוקיות, ואחר כך לנסות לחשוב על נוסחה ופתרון.

אז כמו שאמרנו כרגע ננסה להתמקד אך ורק בלנתח, איך הכי נכון לעדכן את רשימת המכשולים, במידע של מהו הטווח ברוחב המקסימאלי, עד לאותה נקודת מכשול.

כי כמו שאמרנו, יש כאן כל מיני תהליכים. ואחד התהליכים הוא, להחזיק רשימה של מהו הטווח המקסימאלי, עד לנקודה X. כדי לחסוך לנו לחפש בכל פעם מחדש מהתחלת הציר ועד ל X, את הטווח המקסימאלי. ולשם כך, נרצה להחזיק את הטווח המקסימאלי עד לנקודה X.

וכמו שאמרנו, יש אפשרות לנסות להחזיק את המידע, עבור כל הנקודות בציר גם כאלו שאין בהן מכשול כלשהו. ויש גם אפשרות לנסות להחזיק את המידע הזה, רק עבור הנקודות שבהן נמצא מכשול על גבי הציר.

ואני מפריד בין השאלות של: האם מתי כמה ולמה לעדכן את המידע של מהו הטווח המקסימאלי עד לנקודת מכשול כלשהי, לבין השאלה של איך לעדכן בצורה הכי יעילה את המידע הזה, של מהו ה MAX RANGE עד למכשול כלשהו. ומהמידע הזה, נוכל ללמוד על כל נקודה אחרת בציר, שאין בה מכשול.

כמו כן, אני עושה הפרדה בין השאלה של איך לנהל בפועל את הרשימה של המכשולים. כי גם את זה צריך לעשות, לדוגמה: צריך לוודא שהרשימה תהיה ממוינת לפי המיקום של המכשולים על גבי הציר ולא לפי סדר הצבת המכשולים. וכרגע לא נתמקד בזה, אלא רק באיך לעדכן את רשימת המכשולים.

כמו כן, אנחנו נניח שננהל את הרשימה עצמה, בתוך מבנה של רשימה פשוטה ורגילה. ולא בצורה של עץ טווחים (segment tree) שזה עוד נושא בפני עצמו.

ולכן נשאל: נניח שאנחנו רוצים לנהל רשימה של כל המכשולים בצורה של רשימה ולא של עץ או של משנה אחר. ונניח שהרשימה הזאת של המכשולים, ממוינת לפי סדר המכשולים על גבי הציר. ונניח שאנחנו רוצים בכל פעם לעדכן אותה, במידע של מהו הטווח המקסימאלי, שאפשרי להציב בלוק, החל מהתחלת הציר ועד לנקודת מכשול כלשהי, אז כיצד יהיה הכי יעיל לעשות את זה?


אז לשם כך נתחיל לחלק לחלקים לחלק הקטן ביותר, והוא כמובן יהיה ציר ריק בלי שום מכשולים כלשהם. זהו כמובן המקרה הפשוט ביותר. כך:





אז לצורך העניין נתבונן על ציר ריק ללא מכשולים, ונשאל: מהו גודל הבלוק המקסימאלי שניתן להציב עד נקודה מספר 1? תשובה: בלוק ברוחב של 1.

ועד נניח למיקום 7, איזה גודל מקסימאלי של בלוק, ניתן להציב? תשובה: 7. כי עד מיקום 7, לא ניתן להכניס בלוק יותר רחב מהרוחב של המיקום הנוכחי.

במילים אחרות, לצורך העניין ניתן לדמיין שיש לנו בלוק בנקודה 0, שמגביל אותנו לכך שלא נוכל להכניס עד נקודה X, שום מכשול שהוא יותר גדול מנקודה X.





עד כאן זה משהו שהוא הכי פשוט שיש ושהוא בטוח נכון.


ומה נוכל להסיק מכך שהוא בטוח נכון, על מקרה שהוא קצת יותר מורכב?

תשובה: מכך נוכל להסיק לגבי מקרה של ציר, שיש עליו רק מכשול 1 בלבד. לדוגמה מכשול 1 בלבד במיקום 5:





נוכל להסיק בוודאות, כי כאשר מגדירים לנו את המכשול הראשון, אנחנו יכולים לדעת בוודאות של מאה אחוז, שעד המכשול הראשון, לא ניתן להכניס שום בלוק, שהוא גדול יותר מהמיקום של המכשול הראשון.

לדוגמה: אם המכשול הראשון הוא במיקום 5, הרי שמכך נובע, שעד המכשול הראשון במיקום עד, הטווח והגודל המקסימאלי של בלוק שניתן להכניס, יהיה בגודל 5 בלבד.

ולכן מכך נובע, שכאשר יתנו לנו את המכשול הראשון, נרשום לידו, שה MAX RANGE המקסימאלי עד אליו, הוא המיקום של אותו X כנ"ל.


עכשיו נתבונן רגע אחד על המקרה הקודם, ונשאל: מה יהיה גודל הטווח המקסימאלי שניתן להכניס עד 6, שנמצא אחרי המיקום של המכשול היחיד הנ"ל במיקום 5?

תשובה: ניתן להכניס בלוק...
התמקדות מה השאלה חשיבה מדעית להפעיל מבצעים לראיין עובד איך לחלק לחלקים יעילות הכנה לראיון טכני להציב הערות leetcode leetcode solution איך לחלק לחלקים איך לכתוב איך לכתוב קוד איך ללמוד לכתוב קוד איך ללמוד תכנות מחשבים איך למצוא איך למצוא חוקיות איך לפתור שאלות ב leetcode גורמים היגיון הייטק הכנה לראיון הכנה לראיון טכני חוקיות חידה חידות חידות היגיון חידת leetcode חידת היגיון חשיבה מדעית טכני לגורמים להיות מתכנת להתראיין לחלק לחלקים לחשוב ליטקוד לכתוב לכתוב קוד ללמוד ללמוד לחלק ללמוד לחלק לחלקים ללמוד לחשוב ללמוד לכתוב ללמוד לכתוב קוד ללמוד למצוא ללמוד למצוא חוקיות ללמוד לנתח ללמוד לנתח דברים ללמוד לפרק ללמוד לפרק לגורמים ללמוד לתכנת ללמוד תכנות ללמוד תכנות מחשבים למידה למצוא למצוא חוקיות לנתח לנתח דברים לנתח תהליך לנתח תהליכים לעבוד לעבוד בהייטק לפרק לפרק לגורמים לפתור לפתור שאלות לפתור שאלות ב leetcode לפתח לראיין לראיין עובד לראיין עובדים לשאול לשאול שאלות לתכנת מדע מדעי המחשב עבודה עבודה בהייטק פיתוח פיתוח תוכנה פתרון פתרון ליטקוד ראיון ראיון טכני ראיון עבודה ראיון עבודה בהייטק ראיונות שאלה שאלות שאלות ליטקוד תהליך תהליכים תכנות תכנות מחשבים
שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד
שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד
שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד איך לגרום למישהו להבין אותך ולשאול שאלות הבהרה? כאשר אנו מסבירים משהו למישהו, אנחנו רוצים לוודא שהוא מבין אותנו באופן מלא. לעיתים קרובות, אנשים נמנעים מלשאול שאלות הבהרה מתוך בושה או פחד להיתפס כלא חכמים מספיק. השאלה היא: איך אפשר לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות ולוודא שהוא מבין אותנו כראוי? למה אנשים נמנעים מלשאול שאלות? ישנם שני גורמים עיקריים שבגלל הם נמנעים מלשאול שאלות: בושה: אנשים לעיתים לא רוצים להיראות לא חכמים בעיני אחרים ולכן הם נמנעים מלהביע חוסר הבנה. חשש מתגובה שלילית: אנשים חוששים שהמורה או המנחה יגיבו בזלזול או יקפידו עליהם אם ישאלו שאלה שנראית פשוטה או טריוויאלית. איך לעודד אנשים לשאול שאלות? הדרך היעילה ביותר לעודד אנשים לשאול שאלות היא להסיר מהם את האחריות לחוסר ההבנה ולהעביר אותה אליך. כשלמסביר יש את ההכרה שאם מישהו לא מבין את ההסבר, זה לא בהכרח בגלל חוסר יכולתו להבין, אלא בגלל שההסבר עצמו אולי לא היה ברור דיו, אז האדם מרגיש יותר בנוח לשאול שאלות. כדי לעודד את השומע לשאול שאלות, אפשר לומר את הדברים הבאים לפני ההסבר: תקשיב, אני לא מומחה גדול בלהסביר. יכול להיות שאני מסביר בצורה לא כל כך טובה, אולי אני מתבלבל או לא מרוכז. לכן, אם לא תבין אותי, זה כנראה בגלל שאני לא הסברתי טוב - ולכן אני מבקש ממך לשאול שאלות, כי אני רוצה לוודא שהצלחתי להסביר כמו שצריך. ברגע שאומרים זאת, השומע מבין שהוא לא אשמה אם הוא לא מבין, ומרגיש חופשי יותר לשאול שאלות. איך לוודא שהמסר מועבר בצורה ברורה? כדי לוודא שהשומע מבין את המסר, אפשר להשתמש בשיטות הבאות: שאלות מנחות: שאלות כמו: זה היה ברור?, רוצה שאסביר שוב?, מה הבנת ממה שאמרתי? יכולות לעזור לשמוע את דעתו ולהבין אם המסר עבר בצורה נכונה. דוגמאות מגוונות: תן דוגמאות ממספר זוויות שונות כדי להמחיש את הרעיון. הדגשת חשיבות השאלות: הדגש את החשיבות של שאילת שאלות כך שהשיחה תהיה מועילה לשני הצדדים. מדוע חשוב ליצור אווירה נוחה לשאילת שאלות? כשהשומע מרגיש בנוח לשאול שאלות, התקשורת בין הצדדים משתפרת. זה לא רק עוזר לו להבין יותר, אלא גם יוצר שיחה פתוחה ומועילה. המנחה או המורה הוא זה שצריך להרגיש בנוח עם השאלות, ולא המאזין. כמו שאומרים: לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד. כלומר, מי שמתבייש לשאול, לא ילמד את מה שמוסבר לו, ומי שמקפיד על כל דבר קטן, לא יהיה מורה טוב. לסיכום כדי לגרום למישהו להבין אותנו ולשאול שאלות הבהרה, יש לבצע את הצעדים הבאים: להעביר את האחריות להבנה אלינו ולא אליהם. להודות בכך שיכול להיות שהסברנו לא ברור. ליצור אווירה שמעודדת שאלות ולתת לגיטימציה לשאילת שאלות. להשתמש בדוגמאות ושאלות מנחות כדי לוודא שהמסר הובן. כאשר מיישמים את השיטה הזו, מגדילים את הסיכוי לכך שהמאזין באמת יבין את מה שרצינו לומר ולא יהסס לשאול שאלות שיביאו להבנה עמוקה יותר. איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך בצורה ברורה? איך לגרום למישהו לשאול שאלות הבהרה? איך ליצור אווירה שמעודדת
איך לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע?
איך לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע?
... לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע? איך לשאול שאלות בצורה נכונה ולמנוע ספקות? איך לשאול את השאלות הנכונות בזמן אמת? אליעד פותח את ההרצאה בשאלה כיצד להימנע מהמקרה שבו אחרי ששאלתם מישהו שאלות, הוא ענה לכם, אך אתם מוצאים את עצמכם עם ספקות שלא הצלחתם למנוע. אלו ספקות כמו: האם הוא התכוון להגיד את זה או את זה? או מה לגבי הנושא הזה?. אליעד מתאר את הסיטואציה בה אתם שואלים אדם שאלות, ויכול להיות שהוא עונה לכם בתשובות שבעצם לא לגמרי ברור אם הבנתם אותן כראוי. הסיטואציה יכולה לקרות במגוון הקשרים: ראיון עבודה, שיחה עם בעל מקצוע או כל שיחה בה אתם מנסים לקבל תשובות לשאלותכם. אחרי השיחה, אתם עשויים להישאר עם ספקות - למשל, מה לגבי זה? לא ברור לי אם הוא התכוון כך או אחרת. השאלה היא: איך ניתן למנוע מצב כזה שבו אתם לא מבינים את התשובות לשאלות שנשאלו? מה הדרך להימנע משאלות פתוחות אחרי תשובות? התשובה המוצעת כאן היא שכשאתם שואלים שאלות, עליכם לוודא כי אתם שואלים את כל השאלות שאתם באמת רוצים לשאול, מבלי להמתין לאחר השיחה כדי לגלות שהיו עוד שאלות שיכלתם לשאול בזמן אמת. אליעד מדגיש כי אם אתם שואלים שאלה, ובסוף קיבלתם תשובה שלא ברורה לכם, אתם צריכים לשאול את עצמכם - למה לא שאלתי את השאלות בזמן אמת? מה לא עשיתם בזמן השיחה? כדי להימנע מהמצב הזה, אליעד מציע לכם לנצל את השיחה או הראיון לשאול את כל השאלות שיכולות לעלות בראשכם. אם השאלה לא הובנה או התשובה לא הייתה מספקת, אל תחכו עם זה - תשאלו מיד. למה אתם לא שואלים את השאלות בזמן אמת? אליעד מציע ש
איך לקבל תשובות לשאלות? לשאול שאלות קצרות, לשאול שאלות ממוקדות, לשנוא את ההקדמות, לשנוא כסף, לא להוסיף מילים מיותרות, להבין את המושגים של השאלה, להסביר את השאלה לאחרים, איך לשאול שאלות? איך לנסח שאלה?
איך לקבל תשובות לשאלות? לשאול שאלות קצרות, לשאול שאלות ממוקדות, לשנוא את ההקדמות, לשנוא כסף, לא להוסיף מילים מיותרות, להבין את המושגים של השאלה, להסביר את השאלה לאחרים, איך לשאול שאלות? איך לנסח שאלה?
... לקבל תשובות לשאלות? לשאול שאלות קצרות, לשאול שאלות ממוקדות, לשנוא את ההקדמות, לשנוא כסף, לא להוסיף מילים מיותרות, להבין את המושגים של השאלה, להסביר את השאלה לאחרים, איך לשאול שאלות? איך לנסח שאלה? איך למצוא תשובות מדויקות לשאלות בצורה יעילה? הסיכום הבא מסביר בפירוט את הדרך הנכונה לנסח שאלות כדי לקבל תשובות ברורות ויעילות, על פי אליעד כהן. המטרה היא ללמד את השואל כיצד להפוך כל שאלה לממוקדת ובהירה ככל האפשר, על מנת לקבל את התשובות הרצויות. למה חשוב לשאול שאלות קצרות ומדויקות? אחד הדברים החשובים ביותר שאליעד מדגיש הוא החשיבות של שאילת שאלות קצרות וממוקדות. לדבריו, שאלה ארוכה עם הרבה מילים מיותרות מעידה לרוב על אי - בהירות במחשבה. כאשר אדם שואל שאלה ארוכה, הוא בדרך כלל לא מבין באופן מלא את המושגים שבהם הוא משתמש. ככל שהשאלה ארוכה יותר, כך סביר יותר שהשואל לא מבין באמת את משמעות המושגים, ההנחות והקשרים ... אמיתית, צריך קודם כל לבדוק את המושגים המרכזיים בשאלה. כל מושג חייב להיות ברור לחלוטין לשואל לפני שהוא שואל את השאלה. השואל חייב לשאול את עצמו: האם ברור לי למה אני מתכוון במושג זה?, אם לא, ... אז השאלה עצמה אינה ברורה ולא ניתן לקבל עליה תשובה מדויקת. מה החשיבות של שנאת ההקדמות בשאלות? אליעד מציג רעיון עמוק נוסף לגבי שאילת שאלות: לשנוא את ההקדמות. לדבריו, האדם חייב לשנוא את כל מה ... לשאלה עצמה. כל הסיפורים, התיאורים, וההסברים הארוכים והבלתי - רלוונטיים נקראים הקדמות. השואל צריך לשאוף להסיר את ההקדמות ולשאול את השאלה במינימום מילים. הוא מדגים זאת באמצעות סיפור ... פיתויים שהסיחו את דעתם. האנשים הסתפקו בפיתויים בדרך ולא הגיעו לאוצר האמיתי. כך גם בשאלות, הקדמות והסחות דעת גורמות לשואל להיתקע בדרך ולא להגיע לתשובה האמיתית שהוא מחפש. איך להפוך שאלה לממוקדת ובהירה? אליעד מציע שיטה ברורה כיצד לנסח שאלות: לכתוב את השאלה כפי שהיא. לאחר מכן, לבדוק כל מילה ... יסוד בשאלה. אליעד מציין שהרבה אנשים לא מצליחים לקבל תשובות כי הם כלל לא מבינים את השאלות שהם עצמם שואלים. על ידי ההסבר לאחרים, האדם יכול לראות בבירור היכן הוא בעצמו מבולבל. מה המשמעות של לשנוא כסף בהקשר של שאלות? אליעד מסביר את המושג לשנוא כסף בתכלית השנאה כדוגמה ... לתכלית אמיתית ולא להקדמות, ישנא את כל מה שמסיט אותו מהמטרה האמיתית, ובכלל זה גם בשאלות. מי ששונא את ההקדמות יגיע מהר יותר לתשובה. מהי שאלה ... שאלה שנשאלת אך ורק מתוך רצון אמיתי לקבל תשובה לשאלה עצמה, ללא שום מטרה אחרת. אם אדם שואל שאלה כדי לקבל תשובה שתוביל אותו למקום אחר (לדוגמה, ... לא באמת רוצה את התשובה לשאלה ששאל, ולכן לעולם לא יקבל תשובה מלאה וברורה. לדבריו, אדם ששואל שאלה אמיתית, שנשאלת מתוך סקרנות אמיתית ונטולת מטרות נסתרות, תמיד יקבל את התשובה שהוא מחפש. הסיבה שאנשים לא מוצאים תשובות לשאלות שלהם היא בדרך כלל כי הם לא באמת מחפשים את התשובה לשאלה עצמה אלא משתמשים בשאלה ככלי להגיע למשהו אחר. סיכום הנקודות העיקריות: שאילת שאלות קצרות ובהירות. הסרת כל המילים המיותרות וההקדמות. הבנה ...
לשאול שאלות, איזה שאלה לשאול? שאלות למודעות עצמית, שאלות להתפתחות רוחנית, מה צריך לשאול? איך לשאול שאלות?
לשאול שאלות, איזה שאלה לשאול? שאלות למודעות עצמית, שאלות להתפתחות רוחנית, מה צריך לשאול? איך לשאול שאלות?
לשאול שאלות, איזה שאלה לשאול? שאלות למודעות עצמית, שאלות להתפתחות רוחנית, מה צריך לשאול? איך לשאול שאלות? למה בן אדם מרגיש תקוע למרות שאין לו שאלות? אליעד כהן מסביר שהרבה פעמים בן אדם אומר שאין לו שאלות, אבל בכל זאת הוא מרגיש תקוע. המצב הזה מתרחש כי בתוך תוכו של האדם, כן קיימות שאלות שהוא עדיין לא הצליח לזהות או לנסח במודע. הסיבה לתחושת התקיעות הזאת היא שבאופן פנימי, האדם מרגיש שיש משהו שהוא עדיין לא מבין עד הסוף, למרות שהוא כביכול אומר לעצמו שאין שאלות. תחושת התקיעות נובעת מכך שהאדם נמצא בקונפליקט פנימי: מצד אחד הוא טוען שהוא מבין את הכל ואין לו עוד שאלות, אך מצד שני הוא חווה חוסר נוחות, וזה סימן שבאופן לא מודע ישנן שאלות פתוחות שטרם קיבלו מענה מלא. המצב הזה דומה לאדם שטוען שאין לו שום ספק בנוגע לדרך שבה הוא הולך, אבל בפועל הוא כל הזמן מסתכל לצדדים, שואל שאלות בתוכו ומחפש תשובות, ולכן נשאר במצב ... חוסר סיפוק. אליעד מדגיש שאם באמת האדם היה בטוח ב - 100% שאין שום שאלה, הוא לא היה חווה את התחושה הזאת כלל. עצם התחושה של תקיעות מראה שקיימות שאלות נסתרות שצריך לחשוף ולשאול. מה צריך לעשות כשמרגישים תקועים בלי שאלות? אליעד מציע גישה ברורה למצבים בהם אדם מרגיש שאין לו שאלות ברורות לשאול, אך עדיין מרגיש שהוא תקוע. הוא ממליץ להטיל ספק בעצם התחושה עצמה. לדוגמה, אם האדם אומר אני מרגיש פחד מהשכן שלי, השאלה הנכונה לשאול היא מי אמר שאני באמת מרגיש פחד? לא מי אמר שהפחד ... ההרגשה, והוא מניח שההרגשה היא עובדה קיימת. אליעד טוען שצריך ליישם את אותו עיקרון גם לגבי תחושות ורגשות. כשאדם מרגיש שהוא תקוע, הוא צריך לשאול: מי אמר שאני בכלל מרגיש תקוע?. זו השאלה שמאפשרת לאדם ... עצם קיום התחושה, מאשר עם ספק לגבי נכונות התחושה או הצדקתה. אליעד ממליץ על שיטה מעשית: כל פעם שעולה תחושה שלילית או תחושת תקיעות, האדם צריך לשאול את עצמו מי אמר שאני מרגיש את התחושה הזו? ולא למה ... קיום התחושה, הוא מתחיל לראות שתחושת התקיעות עצמה איננה עובדה מוחלטת כפי שהוא חשב, ובכך נפתחת אפשרות לשינוי. מה לעשות כשיש ספקות לגבי תשובות לשאלות? אליעד מוסיף ומסביר שבמקרים בהם אדם מרגיש שהגיע ... שום שאלה, אז הוא לא היה חווה ספק או חוסר נוחות. לכן, בכל פעם שיש תחושה כזו, על האדם לחזור ולבדוק את ההנחות שלו מחדש. אליעד ממליץ להמשיך ולשאול שאלות עד שמגיעים לנקודה שבה אין אפשרות ... שבו הוא אינו יכול להטיל ספק כלל, תחושת התקיעות תיעלם מעצמה, מפני שהוא יגיע להבנה מלאה ואמיתית. איך להתמודד עם תחושת תקיעות? מהי השאלה הנכונה לשאול כשמרגישים תקועים? איך להטיל ספק ברגשות שליליים? למה חשוב לשאול מי מרגיש? ולא רק מה מרגישים?? איך לדעת שהגעתי לתשובה מוחלטת? איך שאלות מובילות להתפתחות רוחנית? ...
איזה שאלות לשאול? בשביל מה לשאול שאלות? לשאול שאלות קטנות, אני יודע את התשובה, מה אפשר לחדש לי? איך להתקדם? איזה נושאים לברר? מודעות עצמית, התפתחות אישית
איזה שאלות לשאול? בשביל מה לשאול שאלות? לשאול שאלות קטנות, אני יודע את התשובה, מה אפשר לחדש לי? איך להתקדם? איזה נושאים לברר? מודעות עצמית, התפתחות אישית
... שאלות לשאול? בשביל מה לשאול שאלות? לשאול שאלות קטנות, אני יודע את התשובה, מה אפשר לחדש לי? איך להתקדם? איזה נושאים לברר? מודעות עצמית, התפתחות אישית למה כדאי לשאול שאלות גם כשחושבים שיודעים את התשובה? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם מרגיש שיש לו שאלות, אך הוא מניח מראש שהוא כבר יודע את התשובה או שלא יוכל לקבל תשובה חדשה או שונה, הוא בעצם מגביל את האפשרות שלו ללמוד ולהתפתח. לדוגמה, נניח שמישהו מגיע ואומר יש לי שאלות, אבל אני כבר יודע מה תענה, או שאני יודע שלא אבין את מה שתסביר לי. במקרה כזה, אליעד אומר שהדרך היחידה להתמודד עם מצב כזה היא פשוט לשאול בכל זאת. למה? כי למרות שאולי האדם צודק שהוא יודע מראש את מהלך ... תשובה חדשה שאותה הוא לא צפה. המשמעות היא שלעולם אי אפשר לדעת מראש באופן מוחלט את כל התשובות לשאלות שאנחנו שואלים. תמיד יכולה להיות תשובה חדשה שתשנה את ההבנה שלנו. מה לעשות ... בהם אדם מרגיש שהתשובות שהוא מקבל חוזרות על עצמן ולא מחדשות לו דבר, אליעד כהן ממליץ לשנות את סוג השאלות. אם אדם שואל שאלות קיומיות, שאלות גדולות, כגון מה מטרת החיים? או איך להיות מאושר?, והוא מרגיש שהתשובות חוזרות על עצמן ולא מקדמות אותו, אז מומלץ לו לנסות לשאול שאלות קטנות יותר ומעשיות יותר, אפילו פשוטות כמו איך עוברים את הכביש? או איך מרכיבים טוב את הצלחת של האוכל?. אליעד מסביר שאולי דווקא בשאלות האלה האדם ימצא תשובות שיעזרו לו לפתח את השכל שלו בצורה חדשה, ואולי דווקא שם הוא יגלה משהו שהוא לא חשב עליו קודם. כיצד שאלות קטנות עוזרות בהתפתחות אישית ומודעות עצמית? ההסבר של אליעד מדגיש את החשיבות של שאלות קטנות ופשוטות ככלי להתפתחות אישית וליצירת מודעות עצמית עמוקה יותר. הוא נותן את הדוגמה של איך להתקבל לעבודה? או איך לבשל משהו טעים? ומסביר שדווקא ההתמקדות בשאלות פרקטיות ויומיומיות יכולה לעזור לאדם לפתח את יכולות החשיבה שלו, ובכך להוביל אותו להבנות משמעותיות על חייו. השאלות הקטנות האלה מאפשרות לאדם להתמודד עם נושאים חדשים ובלתי צפויים, ובכך פותחות בפניו זווית חדשה להתבוננות פנימית ולהתפתחות. איך להתמודד עם התחושה שאין מה לשאול כי הכל ידוע מראש? אליעד כהן אומר שאדם שמרגיש שאין מה לשאול כי הוא חושב שכל התשובות כבר ברורות לו, נמצא למעשה במצב של חסימה מחשבתית. הוא מסביר שלפעמים מה שנראה לנו מובן מאליו וברור, בעצם אינו מובן עד הסוף. לכן כדאי להמשיך לשאול, גם כאשר אנחנו בטוחים לחלוטין שאין מה לחדש. לדוגמה, אם אדם שואל על איך לבנות קיר?, גם אם הוא שואל את אותה שאלה במשך שנים, בכל פעם הוא עשוי לגלות פרט חדש או גישה חדשה לבניית הקיר שטרם חשב עליה קודם לכן. מכאן עולה העיקרון החשוב שאליעד מדגיש: לעולם לא להפסיק לשאול, כי כל שאלה היא הזדמנות לגלות עוד פרט קטן שמוסיף להבנה הכללית. איך להימנע מלהיתקע בלולאת שאלות ותשובות שחוזרות על עצמן? ההצעה המעשית של אליעד כהן לאנשים שנתקעים בלולאה של שאלות קבועות ותשובות קבועות היא להתחיל לשאול שאלות שונות לחלוטין. הוא ממליץ לאנשים להחליף את השאלות ולהפנות את תשומת הלב לנושאים שטרם נגעו בהם. הוא נותן דוגמה שאם אדם שואל אותו שוב ושוב על נושא פילוסופי או רוחני והוא תמיד מרגיש שהתשובות חוזרות על עצמן, אולי כדאי לו לשאול שאלות טכניות ופרקטיות יותר, למשל
שאלות טיפשיות, שאלות חכמות, אין שאלות טיפשיות, מהי שאלה טיפשית? מהי שאלה חכמה? מוטיבציה לשאול שאלות, איך לא לפחד לשאול שאלות? שקרים של אנשים טיפשים שנראים חכמים, לשאול כל שאלה, שאלה הגיונית, שאלה לא הגיונית
שאלות טיפשיות, שאלות חכמות, אין שאלות טיפשיות, מהי שאלה טיפשית? מהי שאלה חכמה? מוטיבציה לשאול שאלות, איך לא לפחד לשאול שאלות? שקרים של אנשים טיפשים שנראים חכמים, לשאול כל שאלה, שאלה הגיונית, שאלה לא הגיונית
שאלות טיפשיות, שאלות חכמות, אין שאלות טיפשיות, מהי שאלה טיפשית? מהי שאלה חכמה? מוטיבציה לשאול שאלות, איך לא לפחד לשאול שאלות? שקרים של אנשים טיפשים שנראים חכמים, לשאול כל שאלה, שאלה הגיונית, שאלה לא הגיונית האם יש דבר כזה שאלות טיפשיות? אליעד מסביר שאין באמת שאלות טיפשיות, אלא רק אנשים טיפשים. הוא משתמש בציטוט מתוך הסדרה סאות פארק: אין שאלה טיפשית, יש רק אנשים טיפשים, כדי להדגיש נקודה חשובה מאוד: כל שאלה שאדם שואל היא לגיטימית וחכמה בפני עצמה. מי שטוען ששאלה מסוימת היא טיפשית, עושה זאת בדרך כלל כי הוא לא יודע איך לענות, ומפחד להיראות טיפש בעצמו. לכן, במקום להודות בחוסר ידיעה, אותו אדם יעדיף להפיל את האשמה על השואל ולומר לו שהשאלה טיפשית או לא ראויה. מדוע אנשים מתייגים שאלות כטיפשיות? אליעד מסביר שאדם המעמיד פני חכם עלול להשתמש בתירוץ של שאלה טיפשית כאשר אין לו תשובה לשאלה שנשאלה. לדוגמה, אם ... לומר לאותו אדם שיש לו מחלה הדורשת כדורים, וכך להימנע מלהודות בחוסר ידע או בחוסר יכולת לעזור. במילים אחרות, הטענה ששאלת שאלה טיפשית משמשת כמנגנון הגנה, שמאפשר לאדם להמשיך להיראות חכם, גם כאשר הוא בעצם לא יודע דבר. האם יש באמת הבדל בין שאלות טיפשיות לשאלות חכמות? אליעד מדגיש שבמציאות אין הבדל אמיתי בין שאלה חכמה לשאלה טיפשית. הוא נותן כדוגמה את השאלה: מי אמר שיש הבדל בין יש ... כי כל אדם רואה שיש הבדל ברור בין יש לאין. אבל למעשה, זו גם השאלה הכי חכמה בעולם, משום שהיא חותרת לעומק המציאות, ושואלת את השאלה הכי בסיסית שיש, שלאף אחד אין עליה באמת תשובה חד - משמעית. מכאן נובע שהשאלה שנראית טיפשית ביותר היא בעצם הכי חכמה, ולכן אין שום סיבה לפחד לשאול שאלות, מכל סוג ובכל הקשר. כיצד להתמודד עם הפחד לשאול שאלות? אליעד מייעץ פשוט לשאול כל שאלה שעולה בראש, ללא שום חשש. לדבריו, מי שבטוח באמת שלו לעולם לא יפחד שישאלו אותו שאלות, כי אין לו מה להסתיר. לעומת זאת, אנשים שמשקרים או משחקים אותה חכמים ינסו תמיד להגביל את השאלות, כדי שלא יחשפו את חוסר הידע שלהם. לכן, הדרך להתמודד עם הפחד לשאול שאלות היא להבין שאין שום דבר רע בשאלה, ושהבעיה נמצאת תמיד באדם שמפחד להודות בכך שאין לו תשובה או שהוא לא יודע איך לענות. האם קיימות שאלות עם הנחות יסוד לא נכונות? למרות שאליעד מדגיש שאין שאלות טיפשיות, הוא מסביר שיש מקרה שבו השאלה יכולה להיות לא חכמה במובן מסוים - כאשר הנחות היסוד שלה שגויות. לדוגמה, אם מישהו שואל שאלה המבוססת על הנחת יסוד מוטעית, השאלה עצמה תהיה לא נכונה. אבל אפילו במקרה הזה, לא מדובר בשאלה טיפשית, אלא להפך - השאלה עדיין מועילה, כי היא מאפשרת להבהיר את הטעות של השואל. למעשה, שאלות כאלו עדיין חכמות, כיוון שהתשובה עליהן תהיה הסבר על כך שהנחות היסוד היו שגויות. מה לעשות אם אומרים שהשאלה שלך טיפשית? אליעד ... משמעית: אם אתה לא מספיק חכם להבין את השאלה, או לא מסוגל לענות עליה, לך ללמוד בבית הספר ואל תבלבל את המוח. כך למעשה השואל לא רק שומר על כבודו, אלא גם מציב גבול ברור מול אדם שמנסה להסתיר את חוסר הידע שלו באמצעות השפלה של אחרים. מהי המוטיבציה לשאול שאלות? אליעד מבהיר שהמוטיבציה לשאול שאלות צריכה לבוא מתוך הבנה שכל שאלה היא הזדמנות להתפתח ולחשוף את האמת. אין שום סיבה להגביל את עצמכם בסוג השאלות שאתם
הכרת הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית
הכרת הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית
... הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית למה חשוב להודות שיש לך שאלות? אחד הרעיונות המרכזיים שאליעד מציג בהרצאה הוא החשיבות של היכולת להודות בכך שיש לך שאלות. לטענתו, רבים טוענים שאין להם שאלות , אך במציאות אם אדם מצליח להבין משהו בצורה טובה ... בהכרח על כך שהייתה אצלו קודם אי - הבנה, כלומר, הייתה שאלה סמויה. אליעד מסביר שלמעשה תמיד קיימות שאלות, ואם נדמה לך שאין לך שאלות, זה בדרך כלל מעיד על כך שאת מדחיקה אותן או לא מודעת אליהן. האם השאלות שלך מודחקות? אליעד מדגיש שאם אדם אומר שפתאום הבין ... חדש, זה מוכיח שלפני כן הייתה אי - הבנה, כלומר, שאלה סמויה שלא באה לידי ביטוי. למה אנשים מפחדים לשאול שאלות? אליעד מפרט שהסיבה שאנשים נמנעים מלשאול שאלות היא מפני שזה יוצר תחושה של פגיעות ... לו שאלה, הוא בעצם מודה שיש לו חיסרון, בעיה או מצוקה, וזה גורם לו להרגיש רע. אליעד מסביר שהיכולת לשאול שאלות תלויה בנכונות של האדם להודות שיש לו חסרונות, שהוא לא יודע משהו או שהוא לא מבין משהו. איך הדחקה רגשית מונעת שאלות? אליעד מסביר שהרבה פעמים הדחקה רגשית מתרחשת כאשר האדם מרגיש שהשאלות שלו בלתי פתירות או כאשר הוא חושש לשאול כי בעבר הוא שאל שאלות ולא קיבל תשובה מספקת, מה שיצר אצלו טראומה. אליעד מתאר מצב בו הילד שואל שאלה שלא מקבלת תשובה, ולכן השאלה מודחקת במשך שנים, אך היא ממשיכה להתקיים בתוכו. לכן, האדם מפחד לשאול שוב כדי לא לחוות שוב את חוסר האונים או את האכזבה מכך שאין פתרון זמין. איך אפשר להפסיק להדחיק שאלות? הפתרון שאליעד מציע הוא לפתח את היכולת להרגיש ... של חוסר ודאות וסבל. ברגע שאדם יכול לשאת את התחושה הרעה שנובעת מכך שאין לו תשובות, הוא יוכל להתחיל לשאול שאלות עמוקות יותר. ככל שאדם יודה יותר בקיום השאלות שלו ויכיר ברגשות השליליים שמתלווים להן, כך הוא יוכל לגלות יותר הבנות ולהתקדם בהבנת המציאות. למה השאלות הכי חשובות הן השאלות שאין להן תשובה? לפי אליעד, השאלה הכי חשובה היא ... חייבת להתבסס על השכל עצמו, ואילו השאלה עצמה מטילה ספק בעצם תקפותו של השכל. לכן, זו שאלה שברגע ששואלים אותה לעומק, אי אפשר להגיע לתשובה סופית, והאדם ... מצב שמשחרר אותו מכל שאלה אחרת. למה חשוב להודות באמת, גם כשהיא לא נעימה? אליעד מציין שהיכולת לשאול שאלות דורשת מהאדם אומץ להכיר במציאות ... ההכרה הזו גורמת להרגשה רעה. הוא מדגיש שמי שלא מפחד להודות באמת, מי שלא מפחד להודות שיש לו בעיות ושאלות, יוכל להתקדם ולבסוף אף להגיע להבנה שהכל גם טוב ... ושאין שום דבר מוגדר לחלוטין. דווקא המוכנות לסבול את חוסר הידיעה ואת התחושה השלילית שמתלווה לשאלות הקשות, מאפשרת לאדם להגיע לאמת עמוקה יותר. למה אנשים נמנעים מהשאלות הקשות ביותר? אנשים נמנעים מהשאלות הקשות ביותר כי הן מאיימות על תפיסת המציאות שלהם ועל תחושת היציבות. לדוגמה, אדם שנאחז באמונה שהמציאות טובה בלבד, מפחד לשאול האם המציאות עשויה להיות גם רעה, כי התשובה האפשרית ... לחשוב על האפשרות שהוא גם רע, כי אם יכירו בכך, הם ירגישו שהם סובלים סתם. מה יקרה אם תפסיק לפחד לשאול שאלות? אליעד מסביר שאם אדם יפסיק לפחד ...
ניהול דיונים, איך לנתח דברים? איך לברר מה האמת? מה לעשות כשלא מסכימים? איך ליצור הסכמה? על מה כן מסכימים? על מה בטוח מסכימים? לא לשאול שאלות מורכבות, לשאול שאלות פשוטות, לפרק שאלה לגורמים, להסכים על העובדות, להתווכח על הפירושים
ניהול דיונים, איך לנתח דברים? איך לברר מה האמת? מה לעשות כשלא מסכימים? איך ליצור הסכמה? על מה כן מסכימים? על מה בטוח מסכימים? לא לשאול שאלות מורכבות, לשאול שאלות פשוטות, לפרק שאלה לגורמים, להסכים על העובדות, להתווכח על הפירושים
... איך לנתח דברים? איך לברר מה האמת? מה לעשות כשלא מסכימים? איך ליצור הסכמה? על מה כן מסכימים? על מה בטוח מסכימים? לא לשאול שאלות מורכבות, לשאול שאלות פשוטות, לפרק שאלה לגורמים, להסכים על העובדות, להתווכח על הפירושים איך לנהל דיון נכון ולהגיע לאמת? אליעד כהן מסביר ... על מה כן מסכימים. לפני שנכנסים לויכוח על פירושים שונים, יש לוודא הסכמה על העובדות. לדוגמה, אם מתווכחים על אירוע מסוים, יש לשאול שאלות פשוטות כמו האם אתה מסכים שהאירוע הזה קרה?, האם אתה מסכים שהיית במקום?, ורק לאחר שיש הסכמה מלאה על העובדות, אפשר ... על הפירושים. אליעד נותן דוגמה לשני אנשים המתווכחים על שולחן. הם צריכים לוודא תחילה ששניהם מסכימים שיש בכלל שולחן, ואחר כך לשאול שאלות בסיסיות יותר כמו מהו שולחן?, ורק אז לבדוק מה המחלוקת ביניהם לגבי המושג הזה. כיצד לנהל ויכוח עם עצמך? אליעד מבהיר שהעיקרון הזה נכון גם כשאדם מנהל דיון פנימי עם עצמו. אם מישהו שואל את עצמו האם אני רוצה להתחתן או להתגרש?, עליו ליצור מחלוקת פנימית ולשאול שאלות פשוטות וברורות יותר כמו האם אני בטוח שאני רוצה משהו בכלל?. כך האדם יכול לפקפק בעצמו, ליצור קונפליקט פנימי ולהגיע לבהירות אמיתית לגבי מה נכון עבורו. לדוגמה, אם מישהו שואל איך ארגיש טוב יותר?, עליו לעצור ולשאול קודם שאלות יסודיות יותר כמו האם אני בטוח שאני בכלל רוצה להרגיש טוב? או מה זה בכלל טוב?. אליעד טוען שאנשים רצים קדימה בלי לעצור ולשאול שאלות בסיסיות אלה, מה שמוביל אותם לתשובות לא מדויקות ולא מועילות. מדוע חשוב לפרק שאלות מורכבות לשאלות פשוטות? אחד העקרונות החשובים שאליעד מדגיש הוא להימנע משאלות מורכבות ולפרק כל שאלה לגורמים פשוטים. הוא נותן דוגמה של אדם ששואל למה אני מתגעגע אליה?. זו שאלה מורכבת המכילה הנחות רבות, ולכן כדאי לפרק אותה לשאלות פשוטות יותר כמו האם אני בכלל מרגיש געגוע?, מה גורם לגעגוע הזה? והאם הגעגוע קשור אליה או למשהו אחר?. עוד דוגמה שאליעד מביא היא של ויכוח בין בני זוג על הילד שלהם. לפני שנכנסים לויכוח על מה טוב לילד, קודם כל צריך לשאול האם אנחנו מסכימים שאנחנו בכלל רוצים שיהיה טוב לילד? ורק לאחר מכן להתקדם הלאה. למה לא כדאי להסכים על משפטים עם פירושים רבים? נקודה ... ברור: בשאלה הראשונה בודקים את נכונותה של טענה ספציפית, ובשאלה השנייה בודקים מהי התשובה האמיתית. כיצד לקבוע סדר נכון לשאלות? אליעד מדבר גם על חשיבות התעדוף והסדר של השאלות. לדבריו, תמיד יש לשאול במה תלוי הסדר של השאלות? לפני שמחליטים באיזה סדר להתייחס אליהן. הוא נותן דוגמה של אדם שיוצא לשליחויות: עליו לקבוע האם חשוב לו יותר לסיים מהר או לקצר את הדרך, וכך לקבוע את הסדר שבו יבצע את המשימות שלו. איך לפשט שאלות מורכבות? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא הצורך בהפשטה של שאלות, עד שמגיעים למבנה הבסיסי ביותר של השאלה. למשל, בשאלה מתמטית מורכבת כמו 3,426 כפול 78, קודם כל צריך לשאול איך עושים פעולת כפל בכלל? לפני שמתחילים לחשב. תהליך ההפשטה הזה עוזר להבין את השאלה בצורה נכונה יותר ומקל על מציאת התשובה. דוגמה נוספת שהוא מביא היא המשפט לפני שנכנסים לבית, צריך לנגב רגליים. לפני שמחליטים אם זה נכון או לא, כדאי לשאול קודם במה תלוי אם צריך לנגב את הרגליים לפני שנכנסים?. בצורה זו יוצרים דיון ברור ויעיל יותר. לסיכום, מהם הכללים לדיון מוצלח? לסיכום ההרצאה, אליעד מספק מספר כללים בסיסיים לניהול דיונים יעילים וברורים: לשאול שאלות פשוטות ולא מורכבות. לפרק כל שאלה לחלקים פשוטים וברורים. לוודא תחילה הסכמה מלאה על העובדות. להימנע מהסכמה על משפטים בעלי פירושים מרובים. לשאול תמיד במה תלוי סדר השאלות לפני שמתחילים לענות. להפשיט שאלות מורכבות עד לרמת הבסיס. לוודא שכל המשתתפים בדיון מפרשים את הטענה באותו אופן. איך לנהל דיון נכון? איך לבדוק אם טענה נכונה? למה חשוב לפרק שאלות לגורמים? איך ליצור הסכמה בדיון? איך להימנע מטעויות בדיונים? איך לדעת מה השאלה הנכונה? איך לפשט שאלות מורכבות? האם יש הסכמה על העובדות? חוסר הסכמה על עובדות או פירושים, לא להסכים על עובדה עם מספר פירושים, האם יש מספר פירושים אפשריים? ...
אין שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל
אין שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל
... שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל למה עדיף לא לשאול שאלות בכלל? אחת הגישות שאליעד כהן מציג בהרצאה היא הגישה שבה האדם מפסיק לחלוטין לשאול שאלות ולנסות להבין כל דבר. לפי גישה זו, השכל והחיפוש התמידי אחרי היגיון וסיבות יוצר חוסר הרמוניה וסבל. האדם השואל שאלות נמצא תמיד במתח פנימי, כי הוא לא באמת מצליח להגיע לתשובות מוחלטות. אליעד נותן דוגמה לכך שכאשר בן אדם שואל את עצמו למה קורה לי משהו רע? או למה החיים שלי לא מסתדרים?, הוא למעשה יוצר מתח וחרדה. למשל, כשמישהו חולה והרופאים אומרים שנותרו לו רק חודשים ספורים לחיות, האדם מתחיל לשאול שאלות כמו: למה דווקא לי?, מה עשיתי שזה מגיע לי?, איך ייתכן שזה קורה לי?. אליעד מסביר שהשאלות האלה רק מוסיפות סבל, משום שאין להן תשובה ברורה. ... מדגים מצב זה באמירה: אם אני שומע שעוד שלושה חודשים אמות, אני לא אשאל למה, אני פשוט אקבל את המצב. במצב זה, האדם אינו מוטרד ולא סובל, משום שהוא מפסיק לשאול שאלות על המצב. מה היתרונות של חיים בלי שאלות בכלל? היתרון המרכזי בגישה זו הוא השקט הפנימי וההרמוניה. האדם שחי ללא שאלות לא מוטרד, לא עצוב, לא חרד ולא מתווכח עם המציאות. המציאות מתרחשת כפי שהיא, והאדם פשוט חי בתוכה ללא התנגדות. אליעד מדגים זאת בכך שהוא משווה את האדם לקיר או לאוויר, שאינם שואלים שאלות ולכן לא סובלים. האדם פשוט נמצא בהרמוניה מלאה עם כל מה שקורה לו, ללא רצונות, בקשות, ספקות או תלונות. לדוגמה, אם פיטרו אדם מהעבודה והוא לא שואל שאלות, הוא פשוט מקבל זאת וממשיך הלאה. אם יש לו כסף או אין לו כסף, אם טוב לו או רע לו, הוא אינו מטריד את עצמו בשאלות למה המצב הוא כפי שהוא. אליעד מסביר שכאשר האדם מפסיק לשאול שאלות הוא למעשה נמצא במצב של זרימה טבעית עם המציאות, בלי שום התנגדות. למה מסוכן להיות באמצע הדרך? אליעד מדגיש שהמצב הכי בעייתי הוא כאשר האדם נמצא באמצע הדרך - כלומר, הוא גם לא לגמרי מפסיק לשאול שאלות, אבל גם לא הולך עם השאלות עד הסוף. אליעד נותן דוגמה לאישה שלא שאלה מספיק שאלות בנוגע לעבודה שלה או לזוגיות שלה. למשל, היא לא שאלה מראש אם העבודה תספק לה מספיק כסף, ואז כשהתברר שאין מספיק כסף, היא התחילה לשאול שאלות ולהיות מתוסכלת. אליעד מציין שבמקרה כזה, היה עליה או להחליט מראש שהיא לא שואלת בכלל ופשוט מקבלת את מה שיהיה, או לחלופין לשאול מראש את כל השאלות הרלוונטיות ולוודא שהדברים ברורים לה. אליעד נותן דוגמה נוספת מתחום הזוגיות: אם אדם לא בטוח שהוא רוצה להיות עם מישהו, הוא צריך להחליט מראש - או שהוא מפסיק לגמרי לשאול שאלות ופשוט נשאר במערכת היחסים, או שהוא שואל את עצמו את כל השאלות עד הסוף כדי להיות בטוח לחלוטין בהחלטה שלו. אם הוא רק חצי שואל, כלומר, לא מברר עד הסוף, הוא עלול להישאר מתוסכל ומבולבל. למה כדאי ללכת עד הסוף עם השאלות? אליעד מסביר שגישה אחרת, שהיא בדיוק הפוכה לראשונה, אומרת שהאדם חייב לשאול שאלות ולחקור כל דבר עד הסוף. המטרה של חקירה זו היא להגיע להבנה מוחלטת של המציאות, ממש כפי שאלוהים מבין אותה. על פי גישה זו, אין דבר שקורה ללא סיבה, ועל האדם לחקור ולשאול עד שהוא מבין בדיוק למה כל דבר מתרחש כפי שהוא מתרחש. ... כוח המשיכה, אבל צריך להבין גם מה הכוח הראשוני שגורם לכוח המשיכה לעבוד בכלל. כאשר האדם חוקר עד הסוף, הוא מגיע לתובנה המלאה של המציאות, ובמצב כזה אין לו שאלות או ספקות כי הוא מבין הכל. איך האדם יכול להגיע ...
גאונות ושאלות, שכל ושאלות, פיתוח החשיבה באמצעות שאלות, איך להיות יותר חכם באמצעות שאלות? לשאול כמה שיותר שאלות, איזה שאלות לשאול? כמה שאלות לשאול? למה לשאול שאלות לא הגיוניות? שאילת שאלות, לפתח את השכל באמצעות שאלות
גאונות ושאלות, שכל ושאלות, פיתוח החשיבה באמצעות שאלות, איך להיות יותר חכם באמצעות שאלות? לשאול כמה שיותר שאלות, איזה שאלות לשאול? כמה שאלות לשאול? למה לשאול שאלות לא הגיוניות? שאילת שאלות, לפתח את השכל באמצעות שאלות
... ושאלות, שכל ושאלות, פיתוח החשיבה באמצעות שאלות, איך להיות יותר חכם באמצעות שאלות? לשאול כמה שיותר שאלות, איזה שאלות לשאול? כמה שאלות לשאול? למה לשאול שאלות לא הגיוניות? שאילת שאלות, לפתח את השכל באמצעות שאלות למה שאילת שאלות הופכת אותך ליותר חכם? כדי להיות יותר חכם ולפתח את החשיבה, הדרך המרכזית והיעילה ביותר היא לשאול כמה שיותר שאלות. המוח הוא כמו שריר שצריך לאמן, וככל ששואלים שאלות רבות ומגוונות, השריר הזה מתחזק ומתפתח. אליעד כהן מסביר שכדי לשפר את השכל, אדם צריך לשאול שאלות מכל סוג שהוא, בלי שום הגבלה או צנזורה. עצם תהליך השאלה מוביל להרחבת החשיבה, להעמקה ולהבנה טובה יותר של המציאות. למה חשוב לשאול שאלות מכל סוג, אפילו לא הגיוניות? כאשר אנו נמנעים מלשאול שאלה בטענה שהיא לא הגיונית, אנחנו בעצם מניחים שההיגיון הנוכחי שלנו הוא האמת היחידה. אבל המטרה בשאילת שאלות היא דווקא לאתגר את ההיגיון הקיים שלנו ולבדוק אותו. לכן, חשוב לשאול גם שאלות שנראות מוזרות או טיפשיות. לדוגמה, שאלות כמו למה אין לנו קרניים על הראש? או למה יש לנו חמש אצבעות ולא שש? עשויות להיראות מטופשות במבט ראשון, אבל דווקא השאלות האלה יכולות לפתוח חשיבה חדשה, לאתגר את המובן מאליו, ולהוביל לתובנות מעניינות. אילו שאלות כדאי לשאול ואיך להתחיל לשאול? כל נושא בעולם יכול לשמש כבסיס לשאילת שאלות. אין נושא שהוא מחוץ לתחום. כדאי להתחיל לשאול שאלות פתוחות כמו למה?, איך?, מה יקרה אם? - אלו שאלות שמעודדות חשיבה עמוקה יותר. לדוגמה, אפשר לשאול: איך עובד החשמל? למה המים זורמים למטה ולא למעלה? מה יקרה אם נזיז את כדור הארץ קצת הצידה? איך יודעים שההיסטוריה שסיפרו לנו נכונה? אליעד מדגיש שאין שום צורך להגביל את עצמנו בשאלות, אלא להיפך: ככל שנשאל יותר
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על חידת LeetCode Solution - Block Placement Queries, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד בהייטק, ללמוד תכנות מחשבים, להיות מתכנת, ללמוד לתכנת, הכנה לראיון טכני, ראיון עבודה בהייטק, שאלות ליטקוד, פיתוח תוכנה, איך לכתוב קוד? ללמוד לכתוב קוד, חידות היגיון, ללמוד לחשוב, ללמוד לנתח דברים, ללמוד לפרק לגורמים, ללמוד לחלק לחלקים, ללמוד למצוא חוקיות, איך לחלק לחלקים? איך למצוא חוקיות? לנתח תהליכים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: לשאול שאלות, בשביל מה לחיות? למה יש רע וסבל בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש אמת מוחלטת? האם יש משמעות לחיים? למה לא להתאבד? האם יש או אין אלוהים? למה העולם קיים? האם יש בחירה חופשית? איך להיות מאושר? איך להיות הכי חכם בעולם? האם אפשר לדעת הכל? מה המשמעות של החיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם הכל אפשרי? איך להנות בחיים? איך נוצר העולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? אולי אנחנו במטריקס? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם באמת הכל לטובה? מי ברא את אלוהים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם לדומם יש תודעה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: לשאול שאלות, איך ליצור אהבה? איך לקבל החלטות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לחנך ילדים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להיגמל מהימורים? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשתול מחשבות? איך לנהל את הזמן? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם גירושין? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להיות מאושר ושמח? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך לא להישחק בעבודה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להצליח בזוגיות? איך להאמין בעצמך? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשנות תכונות אופי? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להעביר ביקורת בונה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? כעס ועצבים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? דיכאון? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם אכזבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לחיים, קואצינג, אימון אישי לפרישה בתחום לשאול שאלות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3594 שניות - עכשיו 07_07_2025 השעה 10:16:55 - wesi1