... לדוגמה, אדם שרוצה להיגמל מעישון ינסה להבין לעומק מדוע הוא מעשן, מה העישון נותן לו, ואם יצליח לשכנע את עצמו בצורה עמוקה שהעישון אינו מועיל לו, הוא פשוט יפסיק
לעשן מעצמו. לעומת זאת, טיפול התנהגותי עובד דרך שינוי ישיר של הרגלים. לפי גישה זו, אם אדם יתחיל בפועל לשנות את ההרגל הבעייתי, גם תפיסתו הקוגניטיבית לגבי ההרגל תשתנה בהדרגה. לדוגמה, מעשן שיפסיק
לעשן באופן יזום ויתמודד עם הקושי שבכך, יתחיל לפתח מחשבות חדשות ותובנות חדשות, וכך תשתנה גם תפיסתו לגבי העישון עצמו. מהו טיפול CBT ואיך הוא משלב את ... משלב את שתי השיטות: הוא כולל גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה וניתוח של מחשבות ורגשות שעולים תוך כדי השינוי. כך, בטיפול לגמילה מעישון, המטופל מתבקש להפסיק
לעשן, אך במקביל עליו לעקוב אחרי המחשבות והרגשות שמתעוררים אצלו תוך כדי התהליך. לדוגמה, מחשבות כמו קשה לי בלי סיגריה, או אני חייב
לעשן ייבחנו לעומק כדי להבין מה בדיוק עומד מאחוריהן ומה המשמעות הרגשית של הסיגריה עבורו. הגישה המשולבת היא אידיאלית כיוון שהיא מטפלת בבעיה הן ברמת ... לפעמים, רק כאשר הוא מתמודד עם השינוי בפועל עולות למודעות שלו בעיות ופחדים שלא היה מודע אליהם קודם לכן. למשל, אדם יכול לחשוב ולדבר באופן תיאורטי על הסיבות שלו
לעשן, אך רק כשהוא ינסה להפסיק
לעשן, הוא יגלה פחדים, רגשות ותובנות חדשות שיצופו בו תוך כדי ההתמודדות המעשית. איך לשלב טיפול התנהגותי וקוגניטיבי בצורה נכונה? ההמלצה של אליעד כהן היא להתחיל בטיפול שמשלב את שני ההיבטים במקביל: לשנות בפועל את ההרגל (למשל, להפסיק
לעשן בפועל). לבצע ניתוח קוגניטיבי מעמיק של כל קושי, פחד או תחושה שעולים במהלך השינוי. להמשיך ולנתח את המחשבות והרגשות תוך כדי התהליך, על מנת להבין לעומק את הגורמים האמיתיים לבעיה. לדוגמה, אם אדם מפסיק
לעשן והוא מרגיש סבל או חוסר נוחות, הוא צריך לשאול את עצמו מדוע בדיוק הוא מרגיש כך, ומה באמת חסר לו באותו רגע. זהו תהליך של חקירה עמוקה שמוביל גם ... לאדם להבין לעומק מדוע הוא מעשן ומה הוא מפיק מהעישון. אם הוא יצליח לשכנע את עצמו שהעישון אינו טוב לו באופן מוחלט, או יבין מהן הסיבות האמיתיות שמובילות אותו
לעשן, הוא עשוי להפסיק את ההרגל באופן טבעי. כיצד טיפול התנהגותי פועל דרך שינוי הרגלים? טיפול התנהגותי מבוסס על הרעיון שאם אדם יתחיל לשנות את הרגליו בפועל, הוא יוכל בסופו של דבר להסתגל לשינוי גם מבחינה קוגניטיבית. כך, במקרה של עישון, המטפל עשוי להנחות את המטופל להפסיק מיד
לעשן או להפחית בהדרגה, ולהחליף את זמן העישון בפעילות אחרת. השאיפה היא שדרך ההפסקה בפועל והתמודדות עם הקושי, המטופל ילמד לחשוב בצורה שונה, כיוון ... השניים? טיפול CBT מנסה לשלב את שני הכיוונים: גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה ושינוי של דפוסי חשיבה. לדוגמה, מטופל שרוצה להיגמל מעישון יתבקש מצד אחד להפסיק
לעשן (שינוי התנהגותי), ומצד שני לעקוב אחר המחשבות והרגשות שעולות לו במהלך הניסיון להיגמל (שינוי קוגניטיבי). כך, כל מחשבה של רצון
לעשן או פחד מכישלון מהווה חומר גלם לעבודה חשיבתית עמוקה יותר, שבסופו של דבר מטפלת בשורש הבעיה. מדוע רבי נחמן מדגיש את החשיבות של שינוי המחשבה? במהלך ... מספיק כדי לפתור את הבעיה? מצד אחד, אם אדם יבין לעומק את הסיבה שבגללה הוא פועל בצורה מסוימת, ויבחר לשנות את רצונו, הדבר עשוי להספיק. לדוגמה, הוא עשוי להפסיק
לעשן, להפסיק לפחד או להיגמל מהרגל כלשהו רק על סמך הבנה פנימית. מצד שני, בהרבה מקרים, אנשים אינם מזהים את כל הבעיות והפחדים לפני שהם מתנסים בפועל ... איך בפועל משלבים בין טיפול התנהגותי לטיפול קוגניטיבי? הגישה המומלצת בהרצאה היא להתחיל בשניהם במקביל: להפסיק או לשנות את ההרגל בפועל (לדוגמה, להפסיק
לעשן מיד או בהדרגה). לנתח כל קושי שעולה תוך כדי התהליך. כאשר מתעוררת מחשבה של קשה לי בלי סיגריה או אני חייב
לעשן , עוצרים ובוחנים: למה אני חושב כך? מה אני מפחד להפסיד? מה המשמעות של הסיגריה עבורי? להמשיך בתהליך צעד אחר צעד, כשכל צעד מלווה בבדיקה ובניתוח ... המצב הזה. בא נגיד בן אדם נגיד מעשן אפשרות אחת טיפול קוגניטיבי זה בא ננסה לשנות לו את החשיבה על העישון וזהו והעישון יפסק מעצמו, טיפול שני אומר התנהגותי תפסיק
לעשן בוא נרגיל אותך בלהפסיק
לעשן, הטיפול הנוסף אומר גם להרגיל אותך בלהפסיק
לעשן וגם נשנה לך את החשיבה. מה עדיף אולי עדיף רק לשנות את החשיבה אולי עדיף רק לשנות את ההתנהגות אולי לא צריך את זה או את זה. ש: מה שאני חשבתי כאילו. ... את התוצאה? אליעד: כן אז מה מחויב? ש: מחויב כאילו הקוגניטיבי. אליעד: הקוגניטיבי מחויב. ש: למה? אליעד: בהנחה שיש לך בחירה חופשית ואתה מעשן אתה מעשן כי אתה רוצה
לעשן אם לא תרצה
לעשן לא תעשן לא משנה מה, צריך לשנות לך את החשיבה אם לא תשנה את החשיבה כמו שיש מקום נגיד של מכוני גמילה לסמים לדוגמה שמסבירים לך איך לא
לעשן סמים, אוקי ושוטפים לך את המוח שהדבר הכי גרוע בחיים זה
לעשן סמים ולא משנה מה אל תעשן סמים וזה עובד שבאמת הבן אדם לא מעשן סמים עד שהוא חוזר
לעשן סמים. למה כי הם ניסו לשתול לו בראש מחויב
שלעשן סמים זה הדבר הכי גרוע שיש בעולם אבל הם לא טיפלו בסיבות שבגללן הוא מעשן סמים ואז מה לעשות שמתישהו הסיבות שבגללן הוא מעשן סמים יחזרו ואז הוא יחזור
לעשן סמים. ש: אוקי סבבה לכן השאלה ששאלתי מה קורה לבן אדם בזמן שהוא עושה. אליעד: את המחשבות שלו בהנחה שיש לו בחירה חופשית. ש: אבל מה יגידו המחשבות ... קוגניטיבי בלבד אז זה מספיק העניין הוא שלפעמים רק ההתנסות הממשית מציפה דברים קוגניטיביים שהבן אדם לא חשב עליהם קודם. נגיד בן אדם יכול לדון דיונים שלמים על למה
לעשן או לא
לעשן או למה נגיד הוא מפחד או לא מפחד ממשהו אבל אז שיגידו לו לך תעשה את זה בפועל פתאום יצוצו דברים חדשים לקוגניציה שלו למחשבה. ש: זאת דרך אחרת להגיע ... לך שזה האידיאל גם תתנסה בפועל בדבר שממנו נגיד לדוגמה אתה מפחד וגם תנסה להבין במוח שלך ממה אתה מפחד למה אתה עושה למה אתה לא עושה. לדוגמה נגיד עישון תפסיק
לעשן ובוא תנסה להבין למה רע לך כשאתה לא מעשן שאז זה גם שינוי התנהגותי וגם שינוי של חשיבה זה האידיאל אבל בסופו של דבר במחויב זאת החשיבה. אני לא אומר ... עכשיו מה האמת שאתה לא באמת צריך את זה כאילו אם היית מספיק חכם אתה לא צריך את זה, אתה יכול עם עצמך לעבור במוח על כל הפחדים כל הזה ולהגיע למסקנה שאתה מפסיק
לעשן ומעכשיו הפסקת
לעשן או מעכשיו אתה לא מפחד ממשהו וזהו בלי שהתנסית בזה קודם בכלל. אבל מה שקורה בפועל אצל רוב האנשים אין להם מספיק שכל ומאחר שאין להם מספיק שכל אז ...