... מיני אירועים שונים, דעות שונות, אנשים שונים וכיוב. וכאשר האדם נתקל באיזה דבר, האדם שופט את הדבר, האם הוא טוב או רע. ועד כמה הוא טוב ועד כמה הוא רע. והאדם מביע את דעתו האישית, על כל דבר שהוא נתקל בו. ... גם טוב כלשהו, וגם רע כלשהו. והכל לפי המינון, שהאדם חושב באותו הרגע, האם ועד כמה הדבר הזה הוא טוב או רע. ולכן, יש גם צד לומר, שאולי עדיף שהאדם יהיה בלי שיפוטיות כלשהי לגבי הדברים. כי ברגע שהאדם מתחיל להיות ... שעליו להשתדל להיות לא שיפוטי בשום צורה שהיא. כי כל שיפוטיות בעולם, היא סובייקטיבית. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין טוב או רע. וממילא שיפוטיות נייטרלית לגמרי, לא יכולה להביע שום דעה על שום דבר. ולכן, מי שרוצה להיות אובייקטיבי לגמרי, כדאי ... ושיפוטיות אמיתית שרואה את כל התמונה המלאה, פירושה, שהאדם זוכר תמיד, גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין שום טוב או רע. ובנוסף, האדם זוכר תמיד גם את שני הצדדים של המטבע. דהיינו, האדם יכול להביע את דעתו בשיפוטיות לגבי דבר ... האירועים, מנקודת מבט אחת בלבד. ובנוסף, האדם שוכח גם את זה שיש גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין טוב או רע. והמסר הוא, שהאדם בהחלט, כן יכול לשפוט ולהיות שיפוטי כלפי דברים שונים. אבל צריך שזה יבוא מתוך ראיה של התמונה המלאה. שבה, גם יש את נקודת המבט המוחלטת, שבה יש שיפוטיות נייטרלית לגמרי, שאין בה או טוב או רע. וגם יש עוד נקודות מבט שמהן אפשר לראות שהדבר הוא גם הכי טוב וגם הכי רע. ורק אחכ בסוף, ... ספציפית שהאדם בוחר להזדהות איתה באותו הרגע. ונחדד: לא מספיק לזכור שבאופן כללי הכל אחד, דהיינו, שבאופן כללי, אין טוב או רע. אלא צריך גם לזכור את זה, שמבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין טוב או רע. אבל צריך גם לזכור את נקודות המבט השונות, שיש בתוך העולם של הטוב והרע. כי גם בתוך הטוב והרע, ... שביחד, ההתחברות של האדם לשני הצדדים של המטבע בו זמנית, גורמת לאדם לראות גם את נקודת המבט, שממנה אין טוב או רע. וזוהי שיפוטיות אמיתית וחשיבה שיפוטית אמיתית, המומלצת ביותר. דהיינו, אפשר לשפוט את הדברים, אבל תמיד צריך לזכור את כל ...

... זה יוצר עניין ומשמעות בחיים. ללא בעיות, אין אתגרים ושאיפות. פרספקטיבה שלישית מתייחסת לזה באופן נייטרלי וטוענת שאין זה טוב או רע, אלא פשוט מצב נתון. הפרספקטיבה המרכזית שאליעד מדגיש היא שהאדם הוא סוג של רובוט במציאות, כלומר, שאין לו באמת ...

... נעלם, והזהות העצמית שלו נעלמת לגמרי. והאדם מגיע למצב של הרמוניה מלאה, ושל אחדות מלאה עם המציאות. ולא שזה טוב או רע, אלא שזה המצב. והרעיון הוא, שמי שיצליח להיות עשיר ששמח בחלקו בשלמות, ממילא הוא כבר לא יחווה שום רצון ...

... והפתרון לפרדוקס הוא, על ידי שהאדם מתבונן אל תוך עומק תת המודע שלו, אל המקום שבו הוא לא חווה טוב או רע. כי כל זמן שהאדם נמצא בתוך התודעה של טוב ורע, תמיד יהיה גם רע כלשהו. וזה מה שמייאש את ... מבין, שלעולם הוא לא יהיה מאושר בשלמות מהמציאות. והפתרון לזה, הוא על ידי התחברות, אל נקודת המבט, שממנה אין טוב או רע כלשהם. שנקודת המבט הזו, היא גורמת לאדם להירגע, ולהפסיק את המלחמה שלו עם המציאות. כי כאשר אין טוב או רע, הרי שאין מלחמה כלשהי עם המציאות, כי לא צריך לשנות מאומה. ונחדד: לפעמים אין לאדם חשק לשנות את המציאות, ... רעה. וזה, גם בגלל שבתת המודע של האדם, הוא מבין שהמציאות היא מושלמת כפי מה שהיא תמיד, ושאין בה טוב או רע, ושהיא לא ככ רעה, כדי שיהיה צורך כלשהו לשנות אותה. אלא, שהאדם מבין את זה, בצורה חלקית בלבד. ובצורה ...

... כלשהי. ואין שום דבר בעולם שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות. ומי שמחליט האם ועד כמה האדם ירגיש טוב או רע ברגע כלשהו, זה הרצון של האדם, שהוא עצמו תלוי בנקודת המבט של האדם, שהיא עצמה תלויה ב... (ביארתי במקום ... יוכל להרגיש רק טוב. כי שום דבר אינו מושלם, אלא בכל דבר יש חיסרון כלשהו. ובנוסף, מי שיחליט כמה טוב או רע האדם ירגיש, זה אך ורק לפי מה שהוא ירצה או לא ירצה באותו הרגע. כי האדם יכול להשיג המון ...

... גורמת לאדם להרגיש רע, כי היא מנוגדת לידיעה של האדם, שהוא לא רוצה להיות חולה. והרעיון הוא, שהאדם מרגיש טוב או רע, לפי מה שהוא יודע. כי אם האדם יודע שדבר כלשהו הוא טוב, והוא יודע שהטוב הזה קיים, אז האדם ... הדברים. כי אומנם קיימים אין סוף דברים בעולם, ואומנם קיימים אין סוף רצונות אפשריים שהאדם יכול לרצות, ולהרגיש בגללם טוב או רע. אבל בסופו של דבר, הבנת המנגנון של האושר של האדם, היא דבר סופי, שאפשר לדעת את כולו. והכוונה היא, ... המהות של כל הדברים שקיימים. דהיינו, שהאדם מבין, את השורש האחד, ואת החוק האחד, שלפיו נקבע האם הוא ירגיש טוב או רע. כי בסופו של דבר, כדי להיות מאושר, לשם כך לא צריך לדעת את כל הדברים. אבל כן צריך להבין ...

... קו עם המציאות, וממילא חי איתה יותר בהרמוניה. ועוד נחדד, כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין שום העדפה אישית, ואין טוב או רע, ואז ממילא אין שום משחק כלשהו. כי משחק אפשרי, רק כאשר יש טוב ורע. וכאשר האדם חושב בצורה סובייקטיבית, אז יש לו העדפות אישיות, ואז הוא מתחיל להרגיש יותר טוב או רע. אבל מי שחושב בצורה אובייקטיבית לגמרי, ומי שמנסה להיות כמה שיותר אובייקטיבי, ממילא הוא הופך להיות נייטרלי, ויש לו פחות העדפות אישיות, וממילא הוא פחות מרגיש טוב או רע, ואז ממילא הוא פחות משתתף במשחק של החיים. ובסיכום, מי שרוצה לנוח ממשחק החיים, צריך להרוג את צורת החשיבה ...

... לבין רע. כי כל הרגשות של האדם, מבוססים על ההפרדה שהוא עושה בין טוב לבין רע. כי האדם מרגיש טוב או רע, לפי מה שהוא חושב, שהמציאות שלו היא טובה או רעה. והאדם מוכרח להבין, האם באמת מה שהוא חושב שהוא ... מה שהוא חושב שהוא רע, האם באמת הוא רע? ומי מחליט לאדם, האם הוא יחשוב על דבר כלשהו, שהוא טוב או רע? האם זה בשליטתו של האדם? או לא? וכיוב שאלות נוספות, שמטרתן היא פשוטה ביותר. והיא, שהאדם יבין את החוקים ...

... עמדה ולא לבחור צד, אלא לבוא מתוך מקום נקי לגמרי מכל הזדהות שהיא. מקום, שאין בו שיקולים אישיים של טוב או רע, אלא רק של בירור האמת בלבד. ועל האדם לקחת כל דבר שהוא בטוח שהוא נכון, ולוודא באופן מוחלט, האם ...

... לעצמו הזדמנות לעשות שינוי מהותי בחיים שלו. כי בסופו של דבר, מי שקובע כיצד האדם ירגיש, והאם האדם ירגיש טוב או רע, ועד כמה האדם ירגיש טוב או רע, זאת רק צורת החשיבה של האדם. כי הרגש של האדם, מושפע באופן ישיר, מההבנה של האדם. ולאו דווקא הבנה ...