🖨איך לגרום למישהו לא לשקר לך? איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לגרום למישהו להרגיש איתך בנוח? איך לגרום למישהו לדבר איתך בכנות? איך לגרום למישהו להודות בבגידה? איך לגרום למישהו להודות בגניבה? איך לגרום למישהו להודות בטעות? איך למנוע ממישהו להסתיר ממך מידע? איך לחקור עובד? איך לגרום לילד לא לשקר? לספר לך את האמת, לגלות לך את האמת, לומר לך את האמתוכאן אבאר, למה אנשים משקרים? וכיצד באפשרותך לגרום למישהו לומר לך את האמת ולא לשקר לך? כי יש הרבה מאוד מצבים, שבהם אתה מנסה לברר משהו ולקבל ממישהו מידע בנושא מסוים, ואתה מרגיש שהוא לא אומר לך את כל האמת. או שאתה חושש שהוא לא יאמר לך את כל האמת. בפרט כאשר אתה רוצה להוציא ממישהו מידע, כדי להשתמש במידע הזה, נגדו, לאחר מכן. שאז ברור שאותו האדם ינסה לשקר לך. והשאלה היא, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? ואיך לגרום למישהו לא לשקר לך?
וכאן מדובר, על מקרים שבהם האדם השני, משקר לך באופן מודע ובכוונה. כי על מקרים שבהם האדם משקר לך בטעות, לא נדון כאן כעת. אלא רק על שקר באופן מודע, איך למנוע ממישהו להסתיר ממך מידע?
ומי שיתבונן יראה, כי הסיבה שהאדם משקר, היא רק משום שהוא מפחד, מהתחושה השלילית שהוא חושב שעלולה לקרות לו, בעקבות סיפור האמת. כי כל אדם רוצה להרגיש טוב, וכל אדם משתדל לעשות, רק את מה שהוא חושב שיגרום לו להרגיש טוב. ואם האדם חושב בתוך תוכו, כי לספר את האמת כפי מה שהיא, יגרום לו להרגיש פחות טוב כלפי עצמו, הוא לא יספר את האמת.
שזה בעצם אומר, שאם ברצונך לגרום למישהו לא להסתיר ממך מידע, אז לפני שאתה מדבר איתו, עליך להבין עם עצמך, איזה דברים רעים אתה חושב, שהאדם השני חושב, שיכולים לקרות לו, אם הוא יספר לך את האמת, את כל האמת ורק את האמת...
והתהליך אמור להיות בצורה הזאת: נניח שאתה רוצה לדעת אם עובד שלך גנב ממך משהו, באמצעות זה שהוא יספר לך את זה. אז ראשית, עליך לשאול את עצמך, מה הן התשובות האפשרויות שהעובד שלך יכול לענות לך, לשאלה שתשאל אותו. והתשובות כאן לדוגמה יהיו, בטווח שבין: "מודה באשמה ובגניבה" לבין "מה פתאום, אני מרגיש פגוע שאתה חושד בי".
ועכשיו עליך לנסות להבין עם עצמך, מהצד של האינטרס של העובד שלך, מה אתה חושב שהעובד שלך חושב, שיותר טוב לו לענות? והתשובה כמובן תהיה, לכיוון של: "אני מרגיש פגוע שחושדים בי".
אבל בגלל שאתה כמובן רוצה לדעת את האמת, ובגלל שאתה יודע מראש שלעובד שלך יש אינטרס לשקר לך, לכן עליך לשאול את עצמך את השאלה הבאה, והיא: מהם הדברים הרעים שאני חושב שהעובד שלי יכול לחשוב שיקרו לו, אם הוא יאמר לי את האמת כפי שהיא, בתרחיש הגרוע ביותר מבחינתו.
וכאן כנראה שהתשובה תהיה, שהעובד שלך יחשוב, שאתה עלול לפטר אותו ולנקוט נגדו בהליכים פליליים, אם יתברר שהוא גנב ממך. אז איך בעצם נוכל להוציא ממנו את המידע, בלי שהוא יחשוש לספר אותו.
אז כמובן שעלינו לחשוב איך אנחנו יכולים להעביר לתת המודע של העובד, את המסר שאומר, ש 1 - לא נפטר אותו. 2- לא ננקוט נגדו בהליכים פליליים. כדי שאם הוא יחשוב מראש, שלא הולך לקרות לו הדברים הרעים האלו, כנראה שהוא פחות יחשוש לומר את האמת כפי שהיא.
וכמובן שבמקביל לזה, רצוי וכדאי ליצור אצלו תמריץ אקטיבי, לסיפור האמת. דהיינו, שלא רק שלא יהיה לו אינטרס לשקר לך, אלא שגם יהיה לו אינטרס לרצות לומר לך את האמת. או לדוגמה שהוא יחשוב שיקרה לו רע, אם הוא ישקר לך, בגלל שהוא שיקר לך, אבל שהוא לא יחשוש מאמירת האמת עצמה.
ואיך להעביר לעובד את המסר, שלא נפטר אותו ושלא ננקוט נגדו בהליכים פליליים? אז בעיקרון, זאת כמובן שאלה אחרת, וכל מקרה לגופו. ולדוגמה כאן, אפשרי להציג את זה כבירור, אולי הוא לקח משהו "בטעות" / "שכח" אצלו משהו / "התבלבל" וכיו"ב, כדי שהוא לא ירגיש שמאשימים אותו בגניבה. אבל בעיקרון כל מקרה לגופו של עניין.
וגם כאן יש תהליך מובנה, שבו נשאל את עצמנו: מה הן הנחות היסוד של האדם הנחקר, לחשוב, שאם הוא יאמר את האמת, שיקרה לו דבר רע. דהיינו, מה הם הדברים והגורמים לכך שהאדם שמולנו חושב, שיקרה לו דבר רע, אם הוא יספר את האמת. ואנחנו ננסה לשלול ולהפריך את הנחות היסוד האלו שלו, בצורה מובנית ומסודרת.
וכיו"ב לגבי כל מקרה שבו רוצים לגרום למישהו להודות במשהו. כגון לגרום לבן זוג להודות בבגידה, לגרום לעובד להודות בגניבה, לגרום לבעל עסק להודות שהוא רימה אותך, לגרום לבעל מקצוע להודות שהוא עקץ אותך, לגרום לילד להודות שהוא התחיל מריבה, לגרום לילד לא לשקר באופן כללי, לגרום לכל בן אדם בעולם, להודות באשמה, להודות בטעות, להודות בכל דבר שלילי שקרה.
שבאופן כללי עליך, שלב 1 - להבין, מה הן התשובות האפשרויות שהוא עשוי לענות לך. שלב 2 - להבין, מה הן ההשלכות הרעות והטובות שאתה חושב, שהאדם השני יחשוב שיצאו לו מכך שהוא יענה את כל אחת מהתשובות האפשריות. שלב 3 - לנסות לראות וכל מקרה לגופו, איך אפשר לצמצם את כמות הדברים הרעים שהאדם השני חושב שיצאו לו, מכך שהוא ישקר לך, ואיך להגדיל את כמות הדברים הטובים, שהאדם השני יחשוב, שיצאו לו, מכך שהוא יאמר לך את האמת. ואז ממילא, אתה מגדיל את הסיכוי, לכך שלא ישקרו לך ולכך שיאמרו לך את האמת.
ובאופן כללי אפשרי לומר, שלפעמים האדם חושש לומר את האמת, כי הוא חושב שלא יאהבו אותו בצורה כלשהי...
הכל טוב מוחלט, גם לטעות זה טוב ומושלם, גם לא לטעות זה מושלם, גם לא טוב זה טוב, גם לשאול זה טובהכל טוב מוחלט, גם לטעות זה טוב ומושלם, גם לא לטעות זה מושלם, גם לא טוב זה טוב, גם לשאול זה טובהכל טוב מוחלט, גם לטעות זה טוב ומושלם, גם לא לטעות זה מושלם, גם לא טוב זה טוב, גם לשאול זה טוב מה המשמעות של הכל טוב מוחלט לפי אליעד ... הכל טוב באופן מוחלט וללא שום סייגים או הסתייגויות. אליעד מדגיש באופן חד משמעי שגם מה שנראה לנו רע, טעות או כישלון - כל אלו טובים ומושלמים באותה מידה כמו הדברים שנתפסים בעינינו כהצלחה, נכונים או חיוביים. הוא מסביר שהטוב המוחלט הוא נקודת מבט שבה אין הבדל בין טוב לרע, בין הצלחה לטעות, בין הבנה לחוסר הבנה. הכל נמצא באותו מישור של שלמות מוחלטת. אפילו אם האדם מרגיש שהוא טועה, מבין לא נכון או שואל שאלה שאולי נראית לו מיותרת - עדיין הכל טוב באותה המידה. האם טעויות הן באמת מושלמות? אליעד מדגים את תפיסתו דרך דוגמה ברורה: אם אדם עושה את כל הטעויות האפשריות, הוא עדיין במצב של שלמות מוחלטת. מדוע? כי המושג מוחלט לא מאפשר שום חריגה או יוצא מן הכלל. ... טוב מוחלט, אין אפשרות שמשהו יהיה לא טוב או פחות טוב. גם אם אדם חושב שמה שנאמר בהרצאה הוא טעות מוחלטת או חוסר הבנה, גם מצב זה הוא מושלם וטוב לחלוטין. אין אפשרות אחרת. לכן אליעד טוען שבמציאות שבה הכל טוב מוחלט, אין באמת הבדל בין עשיית טעויות או עשייה נכונה. ההבדל הוא רק בעיני המתבונן, שרואה הבדל בין טוב ורע, בין טעות לנכונות. אבל מנקודת המבט המוחלטת של המציאות - אין הבדל כלל, הכל זהה במידת שלמותו. מדוע לשאול שאלות זה ... שאלה, יש מקום שבו האדם עדיין חושב שאולי יש הבדל בין טוב לרע, בין הבנה לאי - הבנה, בין טעות לנכונות. עם זאת, אליעד מדגיש שדווקא בגלל שהכל טוב מוחלט, זה בסדר לשאול. הוא אינו מבקר את השואל ואינו ... אינה במקום. להיפך, הוא אומר שגם לשאול זה מושלם וטוב. דווקא ההבנה הזאת היא שמאפשרת לאדם להירגע ולהפסיק לחשוש מטעויות או ממצבים שנראים לא טובים. האם אפשר לטעות בהבנת הרעיון של הכל טוב מוחלט? נקודה נוספת שמדגיש אליעד היא שגם אם האדם אינו מבין נכון את הרעיון, גם אם הוא מפרש את המילים בצורה שגויה לחלוטין - עדיין זה טוב מוחלט. אין באמת אפשרות לטעות במובן העמוק של המילה, כי גם הטעות עצמה היא חלק בלתי נפרד מהשלמות של המציאות. אליעד מסביר שגם אם מה שהוא עצמו אומר בהרצאה הוא טעות גמורה, זה עדיין מושלם. אין אף מצב שיכול להיות מחוץ לשלמות הזאת. בעצם, אליעד מנסה להביא את המאזין להבנה ... שבה אין הבדל בין טוב ורע, ואין דבר שיכול לפגוע או לשנות את המוחלט. כל מצב, כל שאלה, כל טעות - הם ביטויים שונים של אותה שלמות אחת ויחידה. האם יש ערך לנסות להבין את הרעיון הזה? לסיכום, אליעד ... רעיון פילוסופי, אלא משהו שיכול לשנות את הדרך שבה האדם חי ופועל ביום - יום. הוא כבר לא פוחד לטעות, לא חושש ממה שיגידו עליו ולא מודאג משום דבר, כי הכל טוב מושלם כפי שהוא. מה זה טוב מוחלט? האם הכל טוב באותה מידה? האם לשאול שאלות זה טוב? מה המשמעות של לעשות טעויות? איך לחוות שלמות מוחלטת?
חכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלבחכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלבחכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלב האם חכם אמיתי יכול לטעות? השאלה האם חכם יכול לטעות? היא שאלה עמוקה שאליעד כהן דן בה, ומטרתה לברר את מהות החוכמה ואת היחס שלה לטעות. אליעד מסביר כי יש להגדיר תחילה מהו חכם אמיתי. חכם אמיתי, לפי ההסבר שלו, הוא אדם שיש לו שכל ... הגבוהה ביותר האפשרית, כלומר, אדם שמחזיק בתפיסת המציאות המושלמת והמקסימלית. אליעד מבהיר שלפני שניתן לשאול אם חכם אמיתי יכול לטעות, יש להגדיר בבירור את המושגים חכם וטעות. מה המשמעות של טעות בחוכמה אמיתית? אליעד מסביר שיש שני סוגים עיקריים של טעויות: טעות לוגית וטעות אינפורמטיבית. טעות לוגית - טעות שנובעת מחוסר הבנה, שבה האדם נכשל להבחין בסתירה פנימית בדבריו. טעות אינפורמטיבית - טעות שנובעת מבעיה במידע ולא בהכרח קשורה להבנה הלוגית של האדם. הוא מסביר שכאשר אדם רגיל טועה, הטעות יכולה להיות לוגית או אינפורמטיבית. לדוגמה, אם מישהו יגיד שיש שולחן בחדר, אך בפועל אין, זו טעות אינפורמטיבית. אבל אם האדם אומר דבר שסותר את עצמו או מתבסס על היגיון שגוי, אז זו טעות לוגית. מהי ההבחנה בין טעות לוגית לטעות אינפורמטיבית? אליעד מדגים את ההבדל בין הטעויות כך: נניח שמישהו מלמד אותך אנגלית ואומר לך בטעות שהמילה סווט פירושה נעליים. כשתשמע מאוחר יותר את המילה סווט במשפט, תחשוב בטעות שהכוונה לנעליים. הטעות הזו היא אינפורמטיבית, ולא לוגית. זאת משום שהשכל שלך פעל נכון לפי המידע המוטעה שקיבלת. לעומת זאת, טעות לוגית תקרה כאשר התהליך המחשבתי עצמו שגוי, ואתה לא מצליח להבחין בקיום הסתירה או בשגיאה בחישוב ההגיוני שלך. לדוגמה, אם אדם יטען ששני משפטים סותרים יכולים להיות נכונים בו - זמנית, זו תהיה טעות לוגית. האם רבי נחמן מברסלב טעה, והאם זה מפחית מחוכמתו? אליעד מתייחס באופן ספציפי לרבי נחמן מברסלב כדוגמה לחכם גדול ואמיתי. הוא טוען שרבי נחמן היה חכם במובן האמיתי של המילה, ומציין שבכתביו של רבי נחמן לא נמצאו טעויות לוגיות. זאת אומרת, אין אצלו מצב שבו הוא טוען טענה שסותרת את עצמה או כזו שניתן להפריכה באופן שכלי - לוגי. עם זאת, אליעד מסביר שיש אצל רבי נחמן טעויות אינפורמטיביות הנובעות מהמידע שהיה קיים בתקופתו. למשל, רבי נחמן השתמש במידע שהיה מקובל אז על פיזיקה וכדור הארץ, שהיה שגוי לפי הידע של ימינו. אליעד מבהיר כי זו לא טעות שמצביעה על חוסר חוכמה, אלא רק על חוסר במידע נכון שהיה זמין לו בתקופתו. כלומר, רבי נחמן לא טעה מבחינה לוגית או שכלית, אלא רק הסתמך על מידע אינפורמטיבי מוטעה. האם חכם אמיתי יכול לטעות מתוך ודאות מלאה? לפי אליעד, חכם אמיתי אינו יכול לטעות מתוך ודאות מלאה. הוא יכול לומר דבר - מה אינפורמטיבי מוטעה, אבל תמיד בתוכו תהיה לו הסתייגות או מודעות ... דבר שגוי, אך לעולם לא תהיה לו ודאות מלאה בדבר שגוי. האם חכם חייב לבדוק כל דבר כדי לא לטעות? אליעד מוסיף נקודה חשובה ואומר שחכם אמיתי אינו חייב לבדוק כל פרט קטן, כי הדבר יהפוך את חייו לבלתי ... שגוי, אינו באמת חכם ברמה הגבוהה ביותר. אדם שבאמת הגיע להבנה עמוקה ומהותית של המציאות והשכל, לעולם לא יעשה טעויות לוגיות. לעומת זאת, אדם שטועה רק טעויות אינפורמטיביות, אך לא לוגיות, עדיין יכול להיחשב חכם אמיתי, שכן טעויות כאלה אינן מעידות על פגם בשכלו אלא רק על מגבלות המידע שהיה זמין לו. האם חכם יכול לטעות? מהי טעות לוגית? טעויות של רבי נחמן מברסלב ההבדל בין טעות לוגית לאינפורמטיבית חוכמה אמיתית מהי? האם חכם לא טועה? איך חכם יכול ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?