🖨איך לגרום למישהו לא לשקר לך? איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לגרום למישהו להרגיש איתך בנוח? איך לגרום למישהו לדבר איתך בכנות? איך לגרום למישהו להודות בבגידה? איך לגרום למישהו להודות בגניבה? איך לגרום למישהו להודות בטעות? איך למנוע ממישהו להסתיר ממך מידע? איך לחקור עובד? איך לגרום לילד לא לשקר? לספר לך את האמת, לגלות לך את האמת, לומר לך את האמתוכאן אבאר, למה אנשים משקרים? וכיצד באפשרותך לגרום למישהו לומר לך את האמת ולא לשקר לך? כי יש הרבה מאוד מצבים, שבהם אתה מנסה לברר משהו ולקבל ממישהו מידע בנושא מסוים, ואתה מרגיש שהוא לא אומר לך את כל האמת. או שאתה חושש שהוא לא יאמר לך את כל האמת. בפרט כאשר אתה רוצה להוציא ממישהו מידע, כדי להשתמש במידע הזה, נגדו, לאחר מכן. שאז ברור שאותו האדם ינסה לשקר לך. והשאלה היא, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? ואיך לגרום למישהו לא לשקר לך?
וכאן מדובר, על מקרים שבהם האדם השני, משקר לך באופן מודע ובכוונה. כי על מקרים שבהם האדם משקר לך בטעות, לא נדון כאן כעת. אלא רק על שקר באופן מודע, איך למנוע ממישהו להסתיר ממך מידע?
ומי שיתבונן יראה, כי הסיבה שהאדם משקר, היא רק משום שהוא מפחד, מהתחושה השלילית שהוא חושב שעלולה לקרות לו, בעקבות סיפור האמת. כי כל אדם רוצה להרגיש טוב, וכל אדם משתדל לעשות, רק את מה שהוא חושב שיגרום לו להרגיש טוב. ואם האדם חושב בתוך תוכו, כי לספר את האמת כפי מה שהיא, יגרום לו להרגיש פחות טוב כלפי עצמו, הוא לא יספר את האמת.
שזה בעצם אומר, שאם ברצונך לגרום למישהו לא להסתיר ממך מידע, אז לפני שאתה מדבר איתו, עליך להבין עם עצמך, איזה דברים רעים אתה חושב, שהאדם השני חושב, שיכולים לקרות לו, אם הוא יספר לך את האמת, את כל האמת ורק את האמת...
והתהליך אמור להיות בצורה הזאת: נניח שאתה רוצה לדעת אם עובד שלך גנב ממך משהו, באמצעות זה שהוא יספר לך את זה. אז ראשית, עליך לשאול את עצמך, מה הן התשובות האפשרויות שהעובד שלך יכול לענות לך, לשאלה שתשאל אותו. והתשובות כאן לדוגמה יהיו, בטווח שבין: "מודה באשמה ובגניבה" לבין "מה פתאום, אני מרגיש פגוע שאתה חושד בי".
ועכשיו עליך לנסות להבין עם עצמך, מהצד של האינטרס של העובד שלך, מה אתה חושב שהעובד שלך חושב, שיותר טוב לו לענות? והתשובה כמובן תהיה, לכיוון של: "אני מרגיש פגוע שחושדים בי".
אבל בגלל שאתה כמובן רוצה לדעת את האמת, ובגלל שאתה יודע מראש שלעובד שלך יש אינטרס לשקר לך, לכן עליך לשאול את עצמך את השאלה הבאה, והיא: מהם הדברים הרעים שאני חושב שהעובד שלי יכול לחשוב שיקרו לו, אם הוא יאמר לי את האמת כפי שהיא, בתרחיש הגרוע ביותר מבחינתו.
וכאן כנראה שהתשובה תהיה, שהעובד שלך יחשוב, שאתה עלול לפטר אותו ולנקוט נגדו בהליכים פליליים, אם יתברר שהוא גנב ממך. אז איך בעצם נוכל להוציא ממנו את המידע, בלי שהוא יחשוש לספר אותו.
אז כמובן שעלינו לחשוב איך אנחנו יכולים להעביר לתת המודע של העובד, את המסר שאומר, ש 1 - לא נפטר אותו. 2- לא ננקוט נגדו בהליכים פליליים. כדי שאם הוא יחשוב מראש, שלא הולך לקרות לו הדברים הרעים האלו, כנראה שהוא פחות יחשוש לומר את האמת כפי שהיא.
וכמובן שבמקביל לזה, רצוי וכדאי ליצור אצלו תמריץ אקטיבי, לסיפור האמת. דהיינו, שלא רק שלא יהיה לו אינטרס לשקר לך, אלא שגם יהיה לו אינטרס לרצות לומר לך את האמת. או לדוגמה שהוא יחשוב שיקרה לו רע, אם הוא ישקר לך, בגלל שהוא שיקר לך, אבל שהוא לא יחשוש מאמירת האמת עצמה.
ואיך להעביר לעובד את המסר, שלא נפטר אותו ושלא ננקוט נגדו בהליכים פליליים? אז בעיקרון, זאת כמובן שאלה אחרת, וכל מקרה לגופו. ולדוגמה כאן, אפשרי להציג את זה כבירור, אולי הוא לקח משהו "בטעות" / "שכח" אצלו משהו / "התבלבל" וכיו"ב, כדי שהוא לא ירגיש שמאשימים אותו בגניבה. אבל בעיקרון כל מקרה לגופו של עניין.
וגם כאן יש תהליך מובנה, שבו נשאל את עצמנו: מה הן הנחות היסוד של האדם הנחקר, לחשוב, שאם הוא יאמר את האמת, שיקרה לו דבר רע. דהיינו, מה הם הדברים והגורמים לכך שהאדם שמולנו חושב, שיקרה לו דבר רע, אם הוא יספר את האמת. ואנחנו ננסה לשלול ולהפריך את הנחות היסוד האלו שלו, בצורה מובנית ומסודרת.
וכיו"ב לגבי כל מקרה שבו רוצים לגרום למישהו להודות במשהו. כגון לגרום לבן זוג להודות בבגידה, לגרום לעובד להודות בגניבה, לגרום לבעל עסק להודות שהוא רימה אותך, לגרום לבעל מקצוע להודות שהוא עקץ אותך, לגרום לילד להודות שהוא התחיל מריבה, לגרום לילד לא לשקר באופן כללי, לגרום לכל בן אדם בעולם, להודות באשמה, להודות בטעות, להודות בכל דבר שלילי שקרה.
שבאופן כללי עליך, שלב 1 - להבין, מה הן התשובות האפשרויות שהוא עשוי לענות לך. שלב 2 - להבין, מה הן ההשלכות הרעות והטובות שאתה חושב, שהאדם השני יחשוב שיצאו לו מכך שהוא יענה את כל אחת מהתשובות האפשריות. שלב 3 - לנסות לראות וכל מקרה לגופו, איך אפשר לצמצם את כמות הדברים הרעים שהאדם השני חושב שיצאו לו, מכך שהוא ישקר לך, ואיך להגדיל את כמות הדברים הטובים, שהאדם השני יחשוב, שיצאו לו, מכך שהוא יאמר לך את האמת. ואז ממילא, אתה מגדיל את הסיכוי, לכך שלא ישקרו לך ולכך שיאמרו לך את האמת.
ובאופן כללי אפשרי לומר, שלפעמים האדם חושש לומר את האמת, כי הוא חושב שלא יאהבו אותו בצורה כלשהי...
יעוץ למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיותיעוץ למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיות... למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיות איך לשאול שאלות בלי לגרום ללחץ ולשקרים? לפעמים אנו נמצאים במצב שבו אנו רוצים לקבל מידע מאדם אחר כמו עובד, בן זוג או ילד, אבל חוששים ששאלת השאלה תגרום לו להרגיש מותקף, מתוח או בלחץ. כשזה קורה, נוצרות שתי אפשרויות ברורות: או לשאול בכל זאת ולהסתכן ביצירת לחץ ועימות, או לא ... משדרים מתח ושיפוטיות. למשל, אם בעל שואל את אשתו האם בגדת בי? אך בתוכו הוא פוחד מתשובה חיובית, האישה תחוש זאת ותחשוש להיות כנה. הדרך לפתור זאת היא להיכנס למצב נפשי שבו האדם באמת מוכן לקבל כל תשובה - גם את הגרועה ביותר מבחינתו. לדוגמה, אם ההורה שואל את הילד האם הכנת שיעורים? ומתוך השאלה ברור שההורה כבר כועס או מתוח במקרה של תשובה שלילית, הילד יחוש שהוא עומד בפני ענישה או כעס ולכן סביר שישקר. לעומת זאת, אם ההורה ישדר בבירור שאין שיפוטיות או כעס אלא רצון כנה לדעת את האמת, הילד ירגיש פחות צורך לשקר ויהיה כנה יותר. מדוע השיפוטיות מורגשת גם בלי מילים? המסר שהאדם השני מקבל אינו רק מילולי אלא עובר בטון הדיבור, בהבעת הפנים, במבט, ובשפת הגוף. אדם יכול להגיד אני לא כועס, אך אם בפנים הוא ... צריך לשדר לצד השני, גם במילים וגם בטון, את ההכרה בכך שכל תשובה תתקבל בלי ביקורת שלילית אוטומטית. לדוגמה, מנהל ששואל עובד למה הוא איחר לעבודה - אם הוא מראש החליט שהאיחור אינו מוצדק, השאלה תיאמר בטון שיפוטי והעובד כנראה ירגיש מותקף וישקר או ימצא תירוצים. לעומת זאת, אם המנהל חושב בתוכו שייתכן שיש סיבה מוצדקת, שהעובד אולי אפילו צודק, העובד ירגיש זאת בשאלה ויוכל להיות כנה יותר. מה לעשות כשהאדם השני כבר נלחץ מהשאלה עצמה? במקרים שבהם הצד השני כבר רגיל ללחץ, לשיפוט ולמתיחות, הוא עלול להילחץ גם אם נשאל מתוך כוונה טובה. במצב כזה מומלץ להדגיש באופן ... להבין, אני לא כועס ולא אשפוט אותך לא משנה מה תגיד. כך הצד השני יכול להירגע ולהרגיש בטוח יותר. כיצד נראית שאלה שגורמת לשקרים ועימותים? לעיתים אנו שואלים שאלות באופן שברור לצד השני שהשאלה נשאלת מתוך שיפוט, לדוגמה: האם עשית את מה שאמרתי לך? כאשר הטון והניסוח אומרים בבירור שאם הצד השני יענה בשלילה, הוא יעמוד מול כעס או ביקורת קשה. אז הצד השני יעדיף להסתיר את האמת או להמציא תירוצים, והשיחה תיגרר לעימותים מיותרים. איך לשאול שאלות שקשה לנו להתמודד עם תשובותיהן? אם אנו יודעים שקשה לנו לשמוע תשובה מסוימת, כדאי להתאמן פנימית על קבלה ... ככל שאדם רגיל יותר לשפוט ולבקר את עצמו בצורה שלילית וקשה, כך יהיה לו קשה לשאול שאלות בצורה לא שיפוטית לאחרים. לכן, עבודה על קבלה עצמית וחוסר שיפוטיות פנימית מובילה ליכולת טובה יותר לתקשר עם אנשים אחרים. מי שמפתח סליחה והבנה כלפי עצמו יוכל לשאול שאלות מבלי להפוך אותן לכלי תקיפה כלפי אחרים. סיכום כללי לדרך הנכונה לשאול שאלות: החליטו מראש שהמטרה שלכם היא רק לגלות את האמת, לא למצוא אשמים. הכינו את עצמכם רגשית לכל תשובה, גם אם היא לא רצויה. הקפידו לשדר באמצעות מילים, טון דיבור, והבעות פנים, שאתם באמת לא באים לשפוט אלא רק להבין. אם האדם ... דרכים לקבל את עצמך ואת האחר ללא תנאי איך נוצרת הסיטואציה שבה מפחדים לשאול שאלה? לפעמים רוצים לדעת מידע מסוים ממישהו - עובד, בן זוג, ילד, או כל אדם אחר. עולה חשש שאם נשאל אותו ישירות, הוא יילחץ, ירגיש מותקף או יבין שאנחנו מנסים לחקור אותו. החשש הזה גורם להתלבטות: האם לשאול בכל זאת ולסכן את האווירה, או לא לשאול בכלל כדי לא ליצור לחץ? אך מעבר לשתי אפשרויות אלה, קיימת אפשרות שלישית שמאפשרת לברר את האמת בלי ... שמוותרים לגמרי על השאלה, כדי לא לעורר קונפליקט. אבל ישנה אפשרות נוספת: לנסות לפתח שיחה שיש בה הבנה עמוקה וקבלה, ולא רק חקירה ושיפוט. מה עושים כשחשוב לנו לדעת את האמת, אבל לא רוצים לעורר לחץ? מבינים את הפחד - חושבים מה בדיוק מפחיד אותנו. האם אנחנו מפחדים שהשאלה תביא למריבה? האם אנחנו חוששים שהשואל (למשל ההורה או הבעל) יתגלה כמתקיף או כחוקר? מנסים להיכנס לראש של האדם השני - מדמיינים איך הוא עלול לחוות את השאלה. האם הוא ירגיש נוח לענות את האמת, או שמא יחשוש מהתגובה שלנו? משתדלים לנטרל שיפוטיות - במקום לשאול מתוך עמדה של עשית טעות, זה לא בסדר, אם תגיד משהו אחר, אכעס עליך וכדומה, מנסים לשדר שאפשר לקבל גם תשובה לא צפויה. איך בדיוק מנטרלים את השיפוטיות הפנימית? הבסיס טמון בהבנה שכשאנחנו שואלים שאלה כדי לגלות את האמת, חשוב שתהיה בתוכנו מוכנות לקבל כל תשובה - גם כזו שלא רצינו לשמוע. אם מראש קיימת תחושה: אסור שהצד השני יגיד X, הוא ירגיש זאת ויחשוש. לדוגמה, אם בן זוג רוצה לשאול את ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?