... שום רצון להשיג, ואם אין לאדם שום מטרה להשיג, ואם אין לאדם שום מחשבה על זה שאולי הוא לא ישיג את המטרות ואת הרצונות שלו, אז ממילא אין לאדם שום פחד ושום חרדה. כי בלי רצון מוגדר ובלי מטרה מוגדרת, אי ... וכיוב, אז מצד אחד החיים שלו לא משעממים, אבל מצד שני הוא נמצא בחרדה ופחד, מכך שהוא אולי לא ישיג את המטרות שלו. ומי שמפחד להשתעמם, ומי שמפחד להיות במצב של שעמום, בין אם זה במודע ובין אם זה בתת מודע, ... להשתעמם, הוא מציב לעצמו מטרות מאוד גדולות. ואז ממילא הוא גם יכול להיכנס לחרדות מאוד גדולות, שמא הוא לא ישיג את המטרות שלו. ומהיבט מסוים, היכן שיש חרדה, יש עניין בחיים. כי החיים יותר מעניינים, כאשר האדם מפחד מאיזה דבר בעוצמה ...

... המחשבה, שהחרדה שלו באמת מוצדקת, ושהוא צריך לטפל בה. לדוגמה: טיפול שמנסה לשכנע את האדם להאמין בעצמו, שהוא יצליח להשיג את המטרה שלו. הוא בעצם, מחזק אצל האדם את המחשבה, שיכול לקרות לו דבר רע, אם הוא לא ישיג את המטרה שלו. וכפי שכבר ביארתי עניין זה, במקומות אחרים. ולמה חלק מהפסיכולוגים מטפלים בדרך הזו, למרות שהיא לא באמת עוזרת ...

... הזמן, ויש דברים שכמעט ולא משתנים לעולם. והרעיון הוא, שאם לא היה אגו בעולם, אף אחד לא היה מתאמץ להשיג את המטרות שלו, ואף אחד לא היה עושה שום דבר, ואז ממילא לא היו שום שינויים בעולם, ולא הייתה שום משמעות ...

... בעצם מצליח לדחות את הרע, לזמן מאוחר יותר. כי גם מי שחושב בצורה אופטימית, גם הוא לא תמיד מצליח להשיג את המטרות שלו. ואם המציאות היא לרעת האדם, החשיבה האופטימית שלו, לא תעזור לו. אלא, שבטווח המיידי, החשיבה האופטימית עוזרת לאדם, ... חיובי. ונחדד: בחוש ניתן לראות, כי מי שחושב יותר, חשיבה חיובית ויותר חשיבה אופטימית, הוא מצליח יותר בחיים שלו, להשיג את המטרות שלו. כי כאשר קשה לאדם באיזה דבר, אם הוא אופטימי שהוא אולי יצליח להשיג את המטרה שלו, אז הוא מתאמץ יותר, ואז הוא מגדיל את הסיכוי שלו להצליח. ועל פניו נראה, שדווקא להיות אופטימי, זה ... כי מי שחושב בחשיבה אופטימית, הוא לא באמת מקטין את הרע שיש לו בחיים, גם אם הוא כן מצליח להשיג את המטרות שלו טוב יותר. ולמה? כי בחיים, בכל מקרה, בשלב כלשהו, יקרה לאדם דבר רע כלשהו נגד רצונו. כי מחויב ...

... כי קודם כל צריך להבין, מה בדיוק מחפשים ולהיכן בדיוק רוצים להגיע. ורק אחכ לנסות לראות, האם בכלל אפשר להשיג את המטרה הזאת? ואם כן, אז איך אפשר להשיג אותה? אבל קודם כל, הדבר החשוב ביותר הוא, שבמקום לחפש את האושר, ...

מטרות ויעדים, התמדה ונחישות, דבקות במטרה, להתמיד במטרות, השגת מטרות בחיים, הצבת יעדים, הצבת מטרות, להשיג מטרות ובו יתבאר אחד העניינים שקשורים להצבת מטרות ויעדים. והוא, העניין של נחישות ושל דבקות במטרה. ויתבאר מהי נחישות אמיתית להשגת מטרות? ואיך להשיג מטרות על ידי דבקות במטרה? ומהי התמדה ונחישות אמיתית, שהאדם צריך כדי להשיג מטרות בחיים? ועוד. וראשית נסביר, מהי בעצם מטרה? וכיצד האדם מגדיר לעצמו מטרה בחיים? והעניין הוא, די פשוט. והוא, שמטרה ... כמה שיותר טוב. וכאשר האדם מציב לעצמו איזו מטרה, דהיינו, מזדהה עם רצון כלשהו, עכשיו על האדם בעצם להתאמץ להשיג את המטרה שלו. כי האדם לא מציב לעצמו מטרות, שהוא כבר השיג אותן. אלא האדם מציב לעצמו מטרות, שהוא עוד לא ... המטרות של האדם בחיים. שאז, ככל שהאדם משיג יותר את המטרות שלו, כך יותר טוב לו. וככל שהאדם פחות משיג את המטרות שלו, אז יותר רע לו. אבל, בלי מטרות בכלל, אין שום רצונות כלשהם, ואז אין טווח רגשי, של טוב ... וזה בעצם אומר, שכאשר יש לאדם מטרות ויעדים בחיים, הרי בעצם על האדם להבין, שמוכרח שיהיה לו מאמץ כלשהו, להשיג את המטרות האלו. וככל שהמטרה של האדם, רחוקה יותר מהאדם. דהיינו, ככל שהאדם הציב לעצמו מטרה לשנות את המציאות, ולגרום לה ... שבו הוא נמצא עכשיו, הרי שזאת בעצם מטרה קשה יותר. והרי שבעצם זה אומר, שהאדם צריך יותר להתאמץ כדי להשיג את המטרה שלו. ולהתאמץ כדי להשיג את המטרה, זה על ידי נחישות / התמדה / דבקות במטרה וכיוב. שרק התכונות האלו, רק הן מאפשרות לאדם להגשים את ... קלה יותר להשגה, כך צריך פחות מאמץ, וממילא אפשר להסתדר גם עם פחות דבקות במטרה ועם פחות נחישות והתמדה להשיג את המטרה. אבל, ככל שהמטרה קשה יותר להשגה, דהיינו, ככל שצריך יותר לשנות את המציאות, כך ממילא צריך יותר התמדה ונחישות ... משחק של טוב ורע, בעוצמות שונות, לפי החשיבות של המטרה. דהיינו, ככל שהמטרה גדולה יותר, וככל שחשוב לאדם יותר להשיג את המטרה שלו, כך ממילא הוא מרגיש פחות טוב, כאשר הוא לא משיג את המטרה שלו, וכך הוא מרגיש יותר טוב, כאשר הוא כן משיג את המטרה שלו. דהיינו, נוצרת תלות רגשית, בין האדם, לבין השגת המטרה שלו. ובנוסף, להצבת מטרות, יש גם משמעות נוספת, שהיא, יצירת עלות אישית, שהיא המאמץ להשיג את המטרה. וככל שהאדם מציב לעצמו מטרה גדולה יותר, כך עליו להבין, שבעצם הוא גורם לכך, שהאושר המוגדר שלו, יהיה תלוי, במאמץ יותר גדול. כי יש כאלו שמציבים לעצמם מטרות, ושוכחים, שלהשיג את המטרות, זה כרוך במאמץ. כי בלי שום מאמץ, אי אפשר להשיג שום מטרה. אאכ אין לאדם שום מטרה, שאז הוא ... להשיג איזו מטרה, בפרט מטרה שדורשת המון מאמץ, עליו להיות נחוש ולהתמיד בדבקות במטרה. דהיינו, להיות מוכן להתאמץ למען השגת המטרה. וכיצד יכול האדם לחזק את הדבקות שלו במטרה? ובאופן כללי אפשר לומר, שהאדם מוכן להתאמץ עבור דבר כלשהו, ככל ... שהמטרה שלו חשובה לו יותר, כך זה מגדיל את התועלת שלו, מהמאמץ. וכך הוא מוכן יותר לסבול, למען האפשרות להשיג את המטרה שלו. כי מטרה שהיא לא ככ חשובה לאדם, האדם יהיה מוכן להתאמץ למענה, רק אם הוא יודע, שהוא בוודאות ... את הסיכוי שלו ואת האפשרות שלו להשיג אותה. זא האדם יהיה מוכן להתאמץ, אפילו תמורת הגדלת הסיכוי והגדלת האפשרות, להשיג את המטרה החשובה. וככל שהמטרה חשובה יותר לאדם, כך הוא יהיה מוכן להסתכן יותר במאמץ מיותר, תמורת האפשרות להשיג את המטרה. ויש מטרה שהיא ככ חשובה לאדם, עד שהאדם לא מייחס חשיבות כלשהי לשום דבר שהוא, אם הוא לא ישיג את המטרה שלו. ואז האדם יהיה מוכן להתאמץ במאמץ אין סופי, גם תמורת אפשרות בלבד הכי קטנה בעולם, להשיג את המטרה שלו. כי כאשר השגת המטרה היא ממש חשובה, כגון לדוגמה קדושת החיים / אושר פנימי וכיוב, אז ממילא האדם מוכן לתת את כל מה שיש לו, גם תמורת אפשרות קלושה בלבד להשיג את המטרה שלו. כי בלי השגת המטרה שלו, אין לו לאדם רצון, אפילו לא להיות קיים. ואז האדם מוכן לתת את הכל, אפילו רק למען האפשרות להשיג את המטרה שלו. וכדי להתאמץ למען משהו, לשם כך צריך לאהוב את הדבר. כי ככל שיש יותר אהבה כלפי הדבר, כך ... יהיה מוכן לסבול יותר ולהתאמץ יותר למענה. כך, שכדי לגרום לאדם להתאמץ למען משהו, צריך לגרום לו לאהוב את השגת המטרה. וכדי שהאדם יאהב משהו, האדם צריך להתבונן, על התועלת שתצמח לו, מכך שהוא ישיג את המטרה. ונזכיר, כי מנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי, אין שום צורך במאמץ כלשהו, כי אין שום יתרון או חיסרון לשום דבר בעולם. אבל מנקודת מבט יחסית, על האדם להתבונן היטב, על התועלת שתצמח לו מהשגת המטרה שלו, כדי לחזק את האהבה שלו, כלפי המטרה שלו. והדרך של האדם לחזק את האהבה שלו כלפי המטרה שלו, היא על ידי זה שהאדם שואל את עצמו, למה אני רוצה להשיג את המטרה הזאת?! כי כל מטרה שהאדם רוצה להשיג אותה, היא עבור איזה דבר שהאדם אוהב אותו. והאדם אוהב את הבריאות ... הוא נקשר יותר רגשית, למטרה הסופית שאותה הוא רוצה להשיג. ולפעמים, כאשר האדם שואל את עצמו, למה אני רוצה להשיג את המטרה הזאת, אז לפעמים כבר אין לו חשק להשיג את המטרה הזאת. כי הוא מבין, שהיא לא באמת חשובה לו. כי השאלה של האדם את עצמו, למה אני רוצה להשיג את המטרה שלי, היא חושפת בפני האדם, את מה שבאמת חשוב לו להשיג. ואז לפעמים האדם מגלה, שבכלל הוא רוצה להשיג איזה דבר אחר, ממה שהוא חשב שהוא רוצה להשיג. ואז לפעמים האדם מגלה, שאולי יש דרך אחרת טובה יותר להשיג את המטרה שלו. או שאולי האדם מגלה, שכבר יש לו את מה שהוא רוצה, ושכבר אין טעם יותר להתאמץ. כי לפעמים האדם מתאמץ במאמץ מיותר, להשיג את המטרות שלו. ולמה? כי כאשר האדם מציב איזו מטרה להשיג אותה, אז מכך האדם מפיק לעצמו גם תת מטרות, שאם הוא ישיג אותן, אז הוא ישיג את המטרה הראשית שלו. והאדם משיג מטרות קטנות, כדי להשיג את המטרה הגדולה. ולפעמים יש דרך להשיג את המטרה הגדולה, בצורה יותר קצרה. אבל בגלל שהאדם כבר מזדהה עם הרצון שלו להשיג את תתי המטרות שלו, דהיינו, המטרות הקטנות שלו, שאמורות להשיג לו את המטרה הגדולה, אז האדם לא רואה את האפשרות הקלה יותר, להשיג את המטרה הגדולה. ואז נוצר אצל האדם מאמץ מיותר, חסר תועלת אמיתית. וכאשר האדם שואל את עצמו תמיד, למה אני בכלל ... במטרה המרכזית שלו. ואז האדם לא שוכח מה באמת חשוב לו. ואז האדם יכול להיות עירני, לדרכים קצרות יותר, להשיג את המטרה המרכזית שלו, שהיא הדבר החשוב ביותר עבורו. וככל שהאדם מתאמץ יותר למען איזה דבר, כך מצד אחד הוא מתחיל ...

... בפרט מטרה לא קלה, עליו להתמקד במטרה ולהקדיש את כל תשומת הלב שלו ואת כל הכוחות הנפשיים שלו, למען השגת המטרה. כי גם כאשר האדם מקדיש את כל תשומת הלב שלו למען השגת המטרה, גם אז הוא לא תמיד מצליח להשיג את המטרה שלו. כל שכן כאשר האדם לא מקדיש את כל תשומת הלב שלו להשגת המטרה, ובפרט כאשר המטרה היא לא ככ קלה להשגה, שאז ברור שהאדם צריך להקדיש כמה שיותר תשומת לב, למען השגת המטרה. וכאשר יש לאדם איזו מטרה שהוא רוצה להשיג, הדבר הראשון שעליו לשים אליו לב, זה שהוא לא פועל בניגוד ... שהדבר הראשון שהאדם צריך לשים אליו לב, כאשר יש לו מטרה כלשהי, הוא, שהוא לא עושה פעולות, שנוגדות את השגת המטרה שלו, ושמרחיקות אותו מהשגת המטרה שלו. והדבר השני שהאדם צריך לשים אליו לב, הוא, שהוא לא עושה דברים, שהם לא מועילים לו להשגת המטרה שלו. דהיינו, לא רק שאסור לו לאדם לעשות דברים שמרחיקים אותו מהשגת המטרה שלו. אלא שבנוסף, אסור לו לאדם לבזבז משאבים, על דברים שגם אם הם לא מנוגדים למטרה שלו, הרי שהם לא מועילים לו להשגת המטרה שלו. כגון לדוגמה, אדם שנמצא בקרב ובמלחמה. שברור, שהוא לא ימסור מידע רגיש לאויב, כי זו פעולה שנוגדת את ... מיני דברים, שלא משרתים את המטרה המרכזית שאותה רוצים להשיג. והחידוד הוא: שלא רק שלא לעשות דברים שמרחיקים את השגת המטרה, אלא שצריך לעשות רק דברים שמקרבים את המטרה. כי מצד האמת, כל דבר שלא מקרב אותך להשגת המטרה, הרי שהוא מרחיק אותך מהשגת המטרה. ולמה? כי ברגע שהאדם עושה איזו פעולה כלשהי, הוא מזדהה רגשית עם הרצון שלו לעשות את אותו הדבר. וההזדהות הרגשית של האדם עם הרצון שלו לעשות דבר, שלא משרת את השגת המטרה, מחלישה בתת המודע של האדם, את הרצון של האדם להשיג את המטרה המרכזית שלו. דהיינו, גורמת לו לאבד את ... מטרה, הרי שצריך להתמקד רק בה, ולא לעשות עוד דברים אחרים, שלא משרתים אותה. כי זה גורם לאיבוד הריכוז בהשגת המטרה, וממילא גם מרחיק את האדם מהשגת המטרה. וכאשר האדם רוצה להשיג איזו מטרה, מותר לו לנוח תוך כדי שהוא מנסה להשיג את המטרה. אבל אך ורק בתנאי, שהוא נח ושהוא עושה את הפעולות שלו, למען השגת המטרה הראשית שלו. כי אם האדם נח שלא למען השגת המטרה הראשית שלו, אז הוא מאבד ריכוז במטרה הראשית שלו. אבל אם האדם נח, למען השגת המטרה הראשית שלו, הרי שבעצם הוא מגדיל את הריכוז שלו, בהשגת המטרה הראשית שלו. כך, שאפשר לעשות פעולות שנראה שהן לא משרתות את השגת המטרה, ובתנאי שהן אכן כן משרתות את השגת המטרה. אבל בכל מקרה, אסור לעשות דבר שלא משרת את המטרה. כי זה גורם לאדם לאבד את הריכוז שלו, והאדם ... דברים אחרים, במצב שהם לא משרתים את המטרה הראשית שלו. כך, שהדבר הראשון הוא, אל תעשה דברים שנוגדים את השגת המטרה שלך. והדבר השני הוא, אל תעשה דברים, שלא משרתים את השגת המטרה שלך. כי גם לעשות דברים שלא משרתים את השגת המטרות שלך, גם זה נוגד את השגת המטרה שלך, כי זה בזבוז משאבים נפשיים וכולי כנל. אבל יש כאן עוד רמת מיקוד גבוהה יותר, והיא, שכאשר האדם ... בא לו להמשיך את הלחימה, ובגלל שנמאס לו להמשיך להילחם, הרי שגם זה מחליש את האדם וגורם לו להתרחק מהשגת המטרה שלו. כי מותר לחייל לנוח, כי הוא חייב לנוח, כדי שיהיה לו כוח להילחם. אבל החייל מותר לו לנוח, רק כאשר כל התודעה שלו מרוכזת, בכך, שהוא נח, רק למען השגת המטרה שלו. דהיינו, רק למען זה שהוא רוצה לצבור כוחות, כדי להמשיך בקרב. אבל אם הוא נח, ותוך כדי מנוחה, ... אפילו בטיפה אחת, גם עם הרצון שלו, שלא להמשיך את הקרב, הרי שממילא הוא מחליש את עצמו ברמה כלשהי, מהשגת המטרה הסופית שלו. כך שאפילו הזדהות עם מחשבה מנוגדת להשגת המטרה, גם היא מרחיקה את האדם מהשגת המטרה. דהיינו, אפילו מי שעוברת לו מחשבה בראש, שמטילה ספק בחשיבות של השגת המטרה שלו, אפילו זה עצמו, מחליש את האדם, ומרחיק את האדם מהשגת המטרה שלו. ונמצא אם כן, כי מי שרוצה להשיג מטרה כלשהי, בפרט מטרה מאוד חשובה, בפרט מטרה שקשה להשיג אותה, עליו להתרכז בעיקר ברמה הנפשית שלו, אך ורק בלחשוב כל הזמן על השגת המטרה שלו. כי החשיבה הנכונה, תוביל את האדם לעשייה נכונה, ממילא. כי חוסר העשייה הנכונה, נובע, רק משום שהאדם לא ממוקד מספיק במחשבה שלו, בהשגת המטרה שלו. שאז, יש לאדם הפרעת קשב וריכוז, וזה גורם לו לאבד את הריכוז שלו, בהשגת המטרה שלו. אבל כאשר האדם מרוכז בהשגת המטרה שלו, ממילא גם הוא פועל נכון להשגת המטרה שלו. ונבהיר: שנכון מאוד, שלהתמקד במטרה, כפי שכבר ביארתי לעיל, עד שהאדם לא חושב על שום דבר, מלבד על השגת המטרה שלו, נכון שזה קשה מאוד. ויש כאלו שיאמרו שזה בלתי אפשרי. אבל לא זה נושא הדיון. נושא הדיון הוא, ... דבקות במטרה שלו, וכמה סיכוי יש לו להשיג את המטרה שלו. ונכון שזה נראה לא קל, לחשוב רק על השגת המטרה, ולא להזדהות עם שום רצון אחר, שלא משרת את השגת המטרה. אבל אעפכ האמת צריכה להיאמר. כי לפעמים יש לאדם מטרה מאוד חשובה, ויש לאדם קושי גדול להשיג את המטרה ... המטרה שלו, והיכן הוא יכול להשתפר כדי להשיג את המטרה שלו. כדי שהאדם יבין, שהוא צריך להתמקד כמה שיותר בהשגת המטרה שלו, ואז אולי הוא ישיג את המטרה שלו. והכל לפי רמת הקושי ורמת החשיבות של השגת המטרה.

... אחוז, היא הייתה אחרת. המציאות משקפת את האיזון הפנימי המדויק בין הרצונות של האדם. איך אפשר לשנות את המציאות ולהשיג את המטרות? אליעד מציג שיטה להשגת מטרות, לפיה האדם צריך לעשות את מה שהוא יכול ב - 100%. הוא מדגיש שאם יש ספק לגבי השאלה האם ... הוא יותר רוצה לא לעשות אותה. הפתרון הוא להיות מודע באמת לרצונות הפנימיים ולהכיר בכך שאם האדם לא פועל להשגת המטרה, כנראה שהוא לא באמת רוצה אותה מספיק. אם הוא יכיר בכך, הוא יהיה שלם עם עצמו ולא יהיה מתוסכל. ...

... ולמה? כי המשחק של החיים, הוא כאשר יש לאדם רצונות שונים, ושהאדם מתאמץ כדי למלא את הרצונות שלו, כדי להשיג את המטרות שלו. ומי שיהיה שמח בחלקו בשלמות אמיתית, דהיינו, שהוא לא ירגיש ששום דבר חסר בעולם שלו, בשום נושא ובשום ...

... חוסר התמדה, עייפות נפשית, כבדות נפשית, משחק החיים, תשישות נפשית ובו יתבאר, העניין של חוסר המוטיבציה של האדם בחייו, להשיג מטרות כאלו ואחרות. כי לפעמים האדם מציב לעצמו מטרות, או שהאדם יודע ומבין שהוא צריך להשיג מטרות כלשהן. אבל האדם חווה עייפות נפשית / תשישות נפשית / כבדות נפשית וכיוב, ואין לו חשק ומוטיבציה להתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו. והשאלה היא, ממה נובעת תחושת העייפות הנפשית של האדם? ולמה יש לאדם חוסר חשק לעשות דברים? וגם כאשר ... שהמציאות היא לא מושלמת כפי מה שהיא כרגע. ולכן האדם חווה חוסר חשק וחוסר מוטיבציה וחוסר התמדה, להתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו. ולמה? כי האדם רוצה להשיג את המטרות שלו, כדי להרגיש, טוב יותר ממה שהוא מרגיש עכשיו. ומאחר שכך, הרצון של האדם להרגיש טוב, מונע ממנו להתאמץ, ...