מהי טאוטולוגיה ולמה היא נכונה תמיד?

טאוטולוגיה היא משפט או טענה אשר נכונים תמיד, ללא תלות במציאות או במצב עניינים ספציפי. אליעד כהן מסביר שהטאוטולוגיה נכונה מעצם ההגדרה שלה, ולכן אין צורך לבדוק אותה בכל פרט ופרט. הוא מביא דוגמה: "בשום מקום בספר לא כתובה המילה 'תרנגול'". אם אדם אומר זאת בלי לבדוק כל עמוד וכל מילה, ייתכן שהוא טועה. אך אם המשפט מנוסח כטאוטולוגיה, כמו לומר: "כל הכוסות בעולם יכולות להכיל עוד מים, למעט כוסות שמלאות עד הסוף", המשפט יהיה תמיד נכון, בלי קשר לבדיקה בפועל. זה נכון מכיוון שזו ההגדרה של "מלא עד הסוף".

מתי מותר להכליל ומתי אסור להכליל?

לפי אליעד כהן, מותר להכליל כאשר ההכללה נובעת מהגדרה מדויקת וברורה של המושג. אם ההגדרה היא ברורה ומוגדרת מראש, ההכללה תהיה נכונה בלי תלות בבדיקה פרטנית. לעומת זאת, אם אדם אומר "בשום ערוץ טלוויזיה עכשיו לא משדרים מוזיקת ג'אז" מבלי שבדק, ייתכן שהוא טועה, אך זה לא מחייב. עדיין ייתכן שההכללה נכונה גם ללא בדיקה. מכאן נובע שלפעמים אפשר להכליל גם בלי לבדוק כל פרט, אך התוקף של ההכללה תלוי במידת הדיוק של ההגדרה.

מדוע אליעד כהן משתמש במושג "הכת של אליעד"?

אליעד כהן משתמש במונח "הכת של אליעד" באופן מטאפורי. הוא מסביר שהוא לא התכוון לקבוצת אנשים ספציפית בקבוצה שלו בפייסבוק או אנשים מסוימים שמזדהים איתו. הכוונה שלו היתה למערכת חשיבה, או לסיסטמה רעיונית מסוימת. אדם שחושב על פי המערכת הזאת באופן מהותי לעולם לא יפחד מדעות אחרות או מרעיונות חדשים, כיוון שהגישה הזו מעצם הגדרתה לא מפחדת משום רעיון בעולם. אליעד כהן מדגיש שאין הכוונה שהאנשים הספציפיים בקבוצה שלו באמת לא מפחדים, מכיוון שיש אפילו אנשים בתוך הקבוצה שלו שמפחדים ממנו או מהקבוצה עצמה.

מה ההבדל בין סתירה עצמית לטאוטולוגיה?

סתירה עצמית היא משפט שהוא בהכרח שקרי בכל מצב ובכל מקום. הוא לא יכול להיות נכון בשום תנאי. לעומת זאת, טאוטולוגיה היא משפט שנכון בכל מצב ובכל תנאי. ההבדל המהותי בין השניים הוא ההגדרה הלוגית שלהם. אליעד כהן משתמש בדוגמה פשוטה: "תפוז ועוד תפוז אף פעם לא יהיו שלושה תפוזים". המשפט הזה נכון מעצם ההגדרה של המספרים, ולכן הוא טאוטולוגיה. ההפך יהיה סתירה עצמית: "תפוז ועוד תפוז הם שלושה תפוזים".

מה הכוונה שלכל כלל יש יוצא מן הכלל?

אליעד כהן מסביר את המושג "לכל כלל יש יוצא מן הכלל" באמצעות דוגמאות והסברים מפורטים. כאשר אדם אומר משהו שהוא כלל, ייתכן שתהיה סיטואציה או מקרה שיסתור את הכלל הזה. אולם כאשר הכלל מנוסח בצורה נכונה, מעצם ההגדרה שלו, לא תהיה לו שום יוצא מן הכלל. לדוגמה, המשפט "כוס מלאה עד הסוף לא יכולה להכיל עוד מים" הוא נכון תמיד ואין לו יוצא מן הכלל, כי ההגדרה עצמה לא מאפשרת יוצא מן הכלל.

כיצד להבין נכון הכללות ופרשנויות לפי אליעד כהן?

אליעד כהן ממליץ להיזהר מפרשנויות. כאשר אדם שומע משפט, הוא צריך קודם כל להטיל ספק בפרשנות שלו עצמו למשפט הזה. לפי אליעד, לפני שמנסים למצוא את המהות של הדברים שנאמרו, צריך להבין קודם שמדובר רק בפרשנות, לא בעובדה. רק אחרי שמבינים את זה אפשר לעבור לשלב של מציאת המהות של המשפט.

לדוגמה, כאשר אליעד אומר "הקבוצה שלי", אנשים מיד מניחים שהוא מתכוון לקבוצה בפייסבוק או לקבוצה של אנשים. אבל אליעד כהן מסביר שהוא כלל לא התכוון לכך, אלא התכוון לגישה או לסיסטמה של חשיבה. ההמלצה שלו היא קודם כל להטיל ספק בפרשנויות, כדי להימנע מבלבולים או טעויות הבנה מיותרות.

מדוע אליעד כהן טוען שהגישה שלו אינה מפחדת משום רעיון?

אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שהגישה שהוא מציג אינה מפחדת משום רעיון או דעה. ההסבר לכך הוא שבגישה הזאת, כל רעיון נתפס כרעיון בלבד, ואין צורך לפחד ממנו או להירתע ממנו. כל רעיון יכול להיבחן ולהיות מובן לעומק ללא פחד. גישה כזו היא לטענתו נכונה תמיד, כי היא מוגדרת כך מעצם המהות שלה, וכך אדם שמזדהה איתה לא יפחד מדעות או רעיונות אחרים, אפילו אם הם מוזרים או שונים מאוד משלו.