אמהות, להביא ילדים, להיות אמא, דמות אב, לגדל ילד לבד, בנק הזרע, הורים וילדים, אם חד הורית מבחירה, חד הוריות, זוגיות האם כדאי להיות אימא בכל מחיר? השאלה שאליעד עוסק בה בהרצאה הזו היא הרצון באימהות, התהליך המחשבתי שעומד ... הרגשיות והפילוסופיות שמתלוות להחלטה זו. אליעד פותח בשאלה היפותטית משמעותית שמטרתה לבחון את גבולות הרצון באימהות: האם היית מביאה ילדים אם היית יודעת מראש שהם יחיו רק שנה אחת בלבד?. מטרת השאלה הזו היא לעמת את האדם עם מהות הרצון שלו ולהבין האם הוא רוצה להיות הורה בכל תנאי או שההורות מותנית בציפייה שהילד יחיה חיים ארוכים ומלאים. מה עומד מאחורי הרצון להיות אימא? אליעד מסביר כי כאשר אישה אומרת אני רוצה להיות אימא, לרוב היא מתכוונת לכך שהיא רוצה ילד שיחיה יותר ממנה, שיספק לה אושר, סיפוק ותחושת המשכיות. הוא מדגים את הנקודה באמצעות שאלה אחרת: אם היית יודעת שילדייך ימותו בגיל שנתיים או אפילו שלושה חודשים, האם עדיין היית רוצה להביא אותם לעולם?. דרך הדוגמאות הקיצוניות הללו, אליעד ... מותנה בהנחות יסוד ובציפיות לעתיד. עוד הוא מבהיר, שהשאלה אם כדאי להיות אימא איננה מוחלטת, כי בכל מקרה יהיו יתרונות וחסרונות. הוא מדגיש כי באופן אובייקטיבי, לא באמת משנה אם אדם יביא ילדים או לא, מכיוון שבכל מצב יהיו רגעים של אושר ורגעים של סבל. השאלה החשובה יותר היא מה האדם מצפה להשיג מהילדים, ומה הוא חושב שיקבל דרך האימהות. למה אנשים מוטרדים כל כך מההחלטה להביא ילדים? אליעד מתאר מצב שבו אדם מוטרד ממחשבה מסוימת - למשל, אני חייבת להיות אימא. מחשבה זו הופכת לאובססיה, וגורמת ... הוא מסביר שהבעיה אינה בעצם הרצון להיות אימא, אלא בחוסר היכולת של האדם לקבל את האפשרות שאולי לא יהיה הורה, או שלא יהיה הורה בדרך שבה הוא מצפה. כאשר האישה חושבת אני צריכה להיות אימא, זו לא סתם מחשבה, אלא משהו שהופך להיות מאוד משמעותי עבורה, ולכן היא מתקשה לקבל מציאות אחרת. אליעד נותן כדוגמה מצב שבו אישה מוטרדת מהאפשרות שילדה לא יכיר את אביו הביולוגי, ונכנסת ללחץ מזהות האב או מחוסר הזוגיות שתתלווה לגידול הילד. הוא מציע דרך חשיבה אחרת: להבין שהבעיה היא לא שהילד לא יכיר את אביו, אלא שהאישה רוצה שהילד שלה יגדל במבנה משפחתי מסוים. אליעד מציע שאם מה שמטריד הוא חוסר הדמות האב, אפשר להחליף את דמות האב בדמות אחרת - דמות אב רוחנית או דמות משפחתית אחרת שתיתן לילד את התמיכה הרגשית שהוא צריך. האם דמות אב היא הכרחית לגידול ילדים? אליעד דן בשאלה של הצורך בדמות אב. הוא מסביר שדמות האב היא למעשה צורך רגשי של האישה עצמה, ולא בהכרח צורך של הילד. יש ילדים שלא גדלו עם אב והפכו לאנשים מוצלחים, ויש ילדים שגדלו עם אב ועדיין חוו קשיים וסבל. הנקודה שאליעד מדגיש היא שהקושי הוא לא באב עצמו, אלא בציפיות שהאדם תולה בנוכחות האב. אם אישה חושבת שהילד שלה יהיה מאושר רק אם יהיה לו אב, אז היא מגבילה את עצמה מראש לאפשרות ספציפית מאוד של אושר. הוא מציין כי עצם קיומו של אב לא מבטיח חיים מאושרים יותר לילד, אלא מספק סוג מסוים של תחושת ביטחון. אליעד ממליץ לשחרר את האובססיה כלפי הצורך בדמות אב, ולהבין שזה רק נתיב אפשרי אחד מתוך רבים לגידול ילד מאושר. מה לעשות עם הלחץ והאובססיה להבאת ילדים? אליעד ממליץ לא להפסיק לרצות ילדים, אלא לא להיות אובססיביים רק לגבי נושא זה. הוא מדגיש שאפשר בהחלט לרצות משהו מאוד, כמו אוכל או אוויר, ... הרצון הזה לדבר היחידי שמעסיק את האדם. לדבריו, ברגע שמבינים שהאושר לא תלוי אך ורק בהשגת המטרה של להיות הורה, יורד הרבה מהלחץ והאדם יכול להמשיך לרצות ולהתקדם בלי שהרצון הזה ישתק אותו. איך להתייחס לדילמות גדולות כמו אימהות וזוגיות? אליעד מסכם את הנושא בגישה רחבה יותר: אין דבר בחיים שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות. בכל מצב יהיו יתרונות וחסרונות, והחוכמה היא להבין שזה לא משנה באופן מוחלט אם תבחרו בדרך זו או אחרת, כי תמיד יהיו גם יתרונות וגם חסרונות. הבנה זו יכולה להקל על קבלת החלטות ולשחרר את האדם מלחץ מיותר. בסופו של דבר, אליעד מציע שחשוב להיות מודעים לכך שאין דרך אחת נכונה או לא נכונה להיות הורה, ושההחלטה להיות אימא או אבא אינה תלויה רק ברצון, אלא גם בהכרה בכך שהחיים עצמם תמיד יהיו שילוב של שמחה וכאב, אושר וסבל. האם כדאי להיות אם חד הורית? האם צריך דמות אב לילדים? אימהות ובחירה חופשית איך להתמודד עם אובססיה להיות אימא? יתרונות וחסרונות בזוגיות להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות? מתי נכון להביא ילד לעולם?

בעיות בחינוך ילדים, איך לחנך ילדים מתבגרים, בן לא רוצה לעבוד, חוסר כיוון בחיים, גר אצל ההורים, חוסר מוטיבציה לעבוד, חוסר חשק לעבוד, הורים וילדים, אמא דואגת לילדים איך להתמודד עם בן מבוגר שלא רוצה לעבוד? בעיה נפוצה שמטרידה הורים רבים היא מצב בו הילד, למרות היותו מבוגר, לא רוצה לעבוד וחסר כיוון ברור בחיים. במקרה שלפנינו, אליעד מסביר בצורה מפורטת להורה כיצד לנתח ולהתמודד עם מצב שבו הבן, בגיל 30, חסר מוטיבציה ואינו רוצה לעבוד, למרות שהוא עדיין חי בבית ההורים ויש לו את התנאים הבסיסיים לקיום נוח. אליעד מתייחס בראש ובראשונה לתחושות של ההורה. הוא מסביר שהסיבה האמיתית לכך שהאם מוטרדת אינה דווקא כי הבן לא עובד או כי הוא נמצא בבית, אלא ... היו מודיעים לה שבעוד שנה כדור הארץ יושמד, היא לא הייתה מוטרדת יותר לגבי עתידו של הבן. המשמעות היא שהחרדה של האם לא נובעת מהמצב עצמו, אלא מהחששות שלה לגבי העתיד, ומהמחשבה שאולי היא לא עושה מספיק למען הילד. מה בעצם מטריד את ההורה כאשר הילד לא עובד? אליעד מבהיר כי הבעיה המרכזית היא שההורה חושש שהילד סובל או יסבול בעתיד. למעשה, ההורה משליך על הילד את תחושת האחריות שהוא עצמו מרגיש. הוא מדגיש כי ייתכן שהילד עצמו לא סובל, אלא בוחר לחיות במצב הקיים ... ומצד שני הוא מתלונן על חוסר בכסף לדברים קטנים כמו סיגריות. בכך הוא משגע גם את עצמו וגם את ההורים. למעשה, הוא מתחמק מלקחת אחריות מלאה על בחירותיו בחיים. הוא רוצה גם את החופש שבחוסר המחויבות וגם את הנוחות שמספקת התמיכה הכלכלית של ההורים. איך ליצור שינוי אמיתי במצב כזה? אליעד מציע שתי דרכים עיקריות להתמודדות: לקבל את המצב כפי שהוא באופן מלא, בלי להתלונן ובלי לדאוג למה שיקרה בעתיד. במקרה כזה, ההורה יפסיק לחוש תחושת אשמה או אחריות, וייתן לילד להמשיך את חייו כפי שהוא בוחר. ליצור שינוי אקטיבי, שמשמעותו להתאמץ ואף לקחת סיכון שהילד יכעס או יתרחק. אליעד מסביר ששינוי כזה דורש מההורה לקחת עמדה ברורה ולהחליט שאינו מוכן להמשיך לתמוך בילד מבחינה כלכלית, אלא אם הוא יתחיל לעבוד. איך ליצור קונפליקט ... לעורר קונפליקט פנימי אצל הילד, על מנת שייקח אחריות בעצמו: - בכל פעם שהבן מתלונן שחסר לו משהו, על ההורה להזכיר לו בצורה עדינה וברורה שהמחסור נובע מכך שאינו עובד, ולהחזיר אליו את האחריות. - כשהוא טוען שהוא לא יכול לעבוד, ההורה צריך לקבל את הטענה הזאת אבל גם להזכיר לו שכך עליו לקבל גם את החסרונות של חוסר העבודה. - ... או שהוא יוצא לעבוד כדי למלא את הצרכים שלו. אליעד מדגיש שהבן לא יכול להמשיך לשחק בשני הצדדים, ואם ההורה יתמיד בגישה הזו, הבן ייאלץ בסופו של דבר לקבל החלטה עצמית. מה ההקבלה בין ההתמודדות של ההורה לזו של הבן? אליעד מסביר כי הדפוס הזה משותף לא רק לבן אלא גם להורה עצמו, שגם הוא מתקשה לקבל את המצב הקיים מצד אחד, ומצד שני לא באמת מוכן לקחת את הסיכון הדרוש כדי לשנות אותו. שני הצדדים, ההורה והילד, משחקים משחק דומה של בריחה מאחריות מלאה: ההורה רוצה לשנות את הבן, אבל לא מוכן לקחת את הסיכון הכרוך בכך, והבן רוצה חיים נוחים, אך לא מוכן להתאמץ כדי להשיגם בעצמו. האם להורה יש אחריות לכך שהילד הגיע למצב הנוכחי? אליעד מציין שגם להורה יש חלק במצב, משום שההורה משמש דוגמה אישית, ובדרך זו משדר מסר שהבן קולט. אם ההורה בעצמו לא עקבי ולא לוקח אחריות על החיים שלו במלואה, הבן ילמד את ההתנהגות הזו ויחקה אותה. לכן, כדי ליצור שינוי אמיתי, ההורה צריך קודם כל להתבונן בעצמו ולשנות את הגישה שלו כלפי המציאות וכלפי האחריות האישית. לסיכום, אליעד מציע להורה להבין את שורש הבעיה, להחליט אם הוא מוכן לקבל את המצב או שהוא רוצה באמת לשנותו, ולפעול בהתאם להחלטה זו בצורה עקבית וברורה, תוך שהוא מחזיר לילד את האחריות על חייו שלו. איך לחנך ילד שלא רוצה לעבוד? איך לעזור לבן חסר כיוון בחיים? התמודדות עם ילד מבוגר בבית ההורים מה לעשות כשהבן לא מוכן לעבוד? הורים מודאגים מילד שלא עובד האם לתת כסף לילד שלא עובד?

להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים האם כדאי לאישה להביא ילד לבד בלי זוגיות? אליעד מסביר את הדילמה של אישה שמעוניינת להביא ילד לבד, כאם חד - הורית מבחירה, ולא נמצאת בזוגיות. האישה מתארת שהיא חווה רצון חזק להביא ילד, בלי קשר לשאלה אם תהיה בזוגיות בעתיד או לא. אליעד מנסה לעזור לה להבין את מהות ההתלבטות שלה. היא מתארת את המחשבה: אני רוצה להביא ילד, למה אני צריכה לחכות לזוגיות? מה ההתנגדות שלי? אליעד מנתח ומסביר לה שההתנגדות שלה נובעת מהמחשבה שישנה אפשרות אחרת, ... טובה יותר, מושלמת יותר או פשוט קלה יותר. אליעד מסביר לעומק את הרעיון שלכל אפשרות שהיא תבחר בה יש יתרונות וחסרונות: להביא ילד לבד זו חוויה ייחודית, אך מצד שני היא תצטרך להתמודד לבד עם כל הקשיים, בלי עזרה. להביא ילד בזוגיות יכול להיות קל יותר מהבחינה הפרקטית (עזרה, תמיכה), אבל גם יש בכך חסרונות, כי הזוגיות יכולה לסבול, או תשומת הלב של האמא יכולה להתחלק בין הילד לבן הזוג. אליעד אומר לה שאין בחירה מושלמת, וכל בחירה שהיא תעשה, בין אם להביא ילד לבד או בזוגיות, תהיה מלווה בהתלבטויות ובספקות. אין מצב שבו הכל מושלם לגמרי, ולכן ההתלבטות אם להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות אינה באמת משנה. אליעד מציע לה להתייחס לנושא כמו לכל החלטה אחרת, כמו לנסוע לחול או לקבל עבודה חדשה, שבה תמיד יש פחדים ודאגות לגבי מה יהיה אם. האם קיים מצב מושלם שיפתור את הדילמה? אליעד מדגים לה שבראשה היא מצפה להגיע למצב ... החלטה, תמיד תופיע מחשבה על כך שאולי ההחלטה השנייה הייתה טובה יותר. הוא נותן דוגמה: גם אם היא תביא ילד לבד, יהיו רגעים שהיא תחשוב שזה היה עדיף בזוגיות, וגם אם תביא ילד בזוגיות, תחשוב שאולי עדיף היה להביא לבד. תמיד קיים ספק. האם ההחלטה באמת משמעותית בטווח הארוך? אליעד מחדד שגם ... דבר, האדם תמיד בוחר לפי מה שהוא באמת רוצה ברגע הבחירה. הוא מסביר לה שאם באמת הייתה רוצה כרגע ילד, היא הייתה כבר עושה את זה בפועל. ההתלבטות שלה נובעת מכך שהיא חוששת שאולי יש מצב טוב יותר בעתיד. ... איך להתמודד עם הפחד מפני חרטה. הוא אומר לה שגם אם ההחלטה תתגלה כשגויה לגמרי - נניח שהיא תביא ילד לבד ויהיה לה מאוד קשה - עדיין, החיים ממשיכים, וזה לא סוף העולם. בכל מצב יש קשיים, והחיים הם סדרה אינסופית של בחירות, כשכל בחירה מביאה איתה יתרונות וחסרונות. אליעד מציע לה דרך קונקרטית להחליט: לדמיין שהיא בוחרת באחת האפשרויות, ולראות איך היא מרגישה איתה. הוא מציע לה להבין שכל אפשרות היא שוות ערך מבחינת היתרונות והחסרונות שלה, ולכן אין טעם להיתקע בהתלבטות. למה לפעמים אנשים בוחרים להישאר במצב של התלבטות? אליעד מסביר לה שכרגע יש לה יתרון במצב ההתלבטות הנוכחי, כי כשהיא מתלבטת, עדיין קיימות לה בראש כל האפשרויות. זה נותן לה תחושה שיש לה אופציות ... פשוט לבחור לפי מה שהיא רוצה באמת, מבלי להניח שאפשרות אחרת תהיה טובה יותר באופן מוחלט, ולפעול בהתאם. להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות? איך לקבל החלטה חשובה? האם יש החלטה מושלמת? חד הורית מבחירה מה היתרונות והחסרונות בלהביא ילד לבד? איך להתמודד עם פחד מחרטה?

חסך אימהי, חסך הורי, אמא רעה, בעיות עם אמא, יחסי הורים ילדים, בעיות עם ההורים, חסך רגשי, דמות אימהית, טיפול רגשי למבוגרים, לא מסתדר עם אמא, מריבות עם אמא האם אפשר להפסיק לרצות דברים בחיים? אליעד כהן מסביר בשיחה זו בצורה מעמיקה את הרעיון של הפסקת הרצון, כשהוא ... בעצמו, או שעליו לקבל את המצב כפי שהוא ולהפסיק להתלונן עליו. האם יש טעם להתאמץ לשפר את היחסים עם ההורים? אליעד מדגיש כי אם האדם מחליט שאינו מוכן להשקיע מאמץ בשינוי המצב, עליו להכיר בכך ולוותר על ציפייה כלשהי ... מבלי לנסות לשנות אותה. איך להתמודד עם אם מניפולטיבית? האם אפשר להפסיק לרצות דברים? איך להתגבר על חסך רגשי מההורים? מה עושים כשאין אהבה אימהית? איך לשפר את היחסים עם אמא? האם אפשר לקבל אהבה ללא תנאים? איך להשלים עם הורים שלא משתנים?

בעיות במשפחה, בעיות עם ההורים, יחסי הורים וילדים, שקרים במשפחה, כיבוד הורים, מערכות יחסים, טיפול משפחתי, כיבוד אב ואם, בעיות עם אמא, מריבות עם אמא, לקבל את עצמך, לעשות שלום בית כיצד נוכל להתמודד עם בעיות במשפחה ויחסי הורים וילדים? ההרצאה של אליעד עוסקת בשורה של נושאים הקשורים לבעיות במשפחה, במיוחד ביחסי הורים וילדים. במהלך השיחה, אליעד נוגע בכמה בעיות המרכזיות שיכולות להיווצר בתוך משפחות, כולל קונפליקטים עם ההורים, כיבוד הורים, בעיות עם אמא, שקרים במשפחה, וכן התמודדות עם עצמך ושלום בית. כיצד ניתן להתמודד עם מריבות עם אמא ולשמור על כיבוד הורים? מריבות עם אמא הן נושא מרכזי בהרצאה, כשאליעד מסביר שחשוב להבין את הקונפליקטים ולהתמודד איתם בצורה בוגרת. הוא מציין שכשיש קונפליקט כזה, ... כבוד הדדי בתוך מערכת היחסים. אחת מהשאלות שמעסיקות את המשתתפים בשיחה היא איך ניתן לשמור על הכבוד וההבנה כלפי ההורה גם כשיש קונפליקטים. האם נכון תמיד לומר את האמת במשפחה, גם אם זה גורם לאי נוחות? שאלה נוספת שעולה ... האשמה על אחרים במקום לקחת אחריות על החלק שלנו. דוגמה שהוא מביא היא מצב שבו אתה מרגיש צורך להסביר להורה משהו, אך עשוי להיתקל בבעיות של קבלה או הבנה. לפעמים אתה רוצה לעזור, אך לא בטוח אם זה יעזור ... מערכת היחסים במשפחה? בשיחה זו אליעד מציע כמה כלים שיכולים לשפר את היחסים בתוך המשפחה, במיוחד בהקשר של כיבוד הורים. הוא מדבר על הצורך לקבל את עצמך, לנסות להיות אמיתי, ולהתמודד עם המורכבות של רגשות אשמה וכעס כלפי ההורים. הוא מדגיש את החשיבות של קבלה עצמית כדי לא להימנע מהשיחה האמיתית עם ההורים, וכיצד יש להתמודד עם קונפליקטים מתוך ראייה של שינוי פנימי, ולא בהכרח חיצוני. בעיות במשפחה יחסי הורים וילדים כיבוד הורים מריבות עם אמא שלום בית שקרים במשפחה כיצד להתמודד עם אשמה במשפחה?

חוויית אמהות, חוויית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים? אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון מעמיק ומפורט, אליעד מברר את האפשרות של יצירת חוויה פנימית וזהה, גם אם היא אינה מתרחשת ... שכל תחושה וכל חוויה מורכבת מצורה ומהות. הצורה היא האופן המדויק שבו מתרחשת החוויה (לדוגמה: אישה שנכנסת להריון ויולדת ילד). המהות היא התוכן הפנימי של התחושה או הרגש שמלווה את החוויה (אושר, עצב, פחד, התרגשות, חרדה וכדומה). האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט? כדי להבין אם חוויית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: האם יש משהו בעולם שמחויב שהוא יקרה דווקא בצורה אחת ולא בשום דרך אחרת? לדוגמה, ... ניתן להרגיש חוויית אמהות ללא לידה בגלל חוקי הביולוגיה, צריך לבדוק האם יש חוק ביולוגי מוחלט שקובע שרק אישה שילדה יכולה לחוש את החוויה הזו. הרי אין ניסוח מתמטי או ביולוגי מוחלט המוכיח שחוויה פנימית מסוימת מחייבת קיום מציאות ... אפשר לשחזר במדויק, כי הוא מתמקד בתחושות וברגשות פנימיים שאינם תלויים בפרטים חיצוניים. השאלה אם אפשר להרגיש אמהות ללא ילדים תלויה, אם כן, במה האדם בוחר להתמקד: אם הוא מתעקש על הצורה המדויקת, אז לא. אם הוא מתמקד במהות ... או מצב בחיים שלנו יכול לעורר את אותן תחושות בעוצמה דומה. לדוגמה, אם החוויה היא תחושת אחריות גדולה או חרדה, אפשר למצוא מצבים אחרים שיצרו תחושות אלה. לדוגמה, מי שרוצה להרגיש פחד חזק כמו בבנגי, לא חייב לקפוץ שוב, ... חוסר ודאות אחרים שיספקו את אותה רמת פחד או מתח. לכן, גם מי שלא רוצה או לא יכול להביא ילדים, יכול להגיע לתחושת האמהות דרך מצבים אחרים שיספקו את אותו טווח רגשי בדיוק. אליעד מדגיש שהשאלה היא תמיד פרקטית ... של מה שאתה מחפש, או לא. האם אפשר לחוות אמהות בלי ללדת? איך ליצור חוויות זהות? חוויה וירטואלית של הורות האם אפשר להרגיש כמו אמא בלי ילדים? האם כל חוויה היא ייחודית?

יחסי הורים וילדים, תלות רגשית בהורים, אהבת הורים לילדים, למה הורים אוהבים ילדים? אמא יש רק אחת, אבא יש רק אחד, משפחה יש רק אחת, יחסים משפחתיים, אהבת ילדים להורים למה אנשים חושבים שההורים שלהם אוהבים אותם הכי הרבה בעולם? אנשים רבים מרגישים שההורים שלהם אוהבים אותם יותר מכל אדם אחר, והתחושה הזו נשענת בעיקר על שתי סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא שההורים הם אלו שהעניקו לאדם הכי הרבה דברים בחיים שלו, בין אם זה טיפול בילדות, תמיכה כלכלית, או כל השקעה אחרת במהלך השנים. בגלל שההורים משקיעים כל כך הרבה בילדים שלהם ולא מבקשים כמעט שום דבר בתמורה, נוצרת התחושה שהם אוהבים ללא תנאים. אם משווים זאת לאדם אחר, כמו עובד שמקבל משכורת, ברור כי ההורים נותנים הרבה יותר ולא מצפים לתמורה מוחלטת מהילדים שלהם. הסיבה השנייה שמייצרת את התחושה הזאת היא העובדה שהורים בדרך כלל לא דורשים מהילד שלהם תמורה ישירה על ההשקעה העצומה בהם. זה מחזק את התחושה של אהבה חסרת תנאים. עם זאת, אליעד כהן מציין שצריך לבדוק לא רק מה ההורים נתנו, אלא גם מה ההורים מקבלים בחזרה מהילד. למרות שהילדים לא מעניקים כסף או שירותים ישירים להוריהם, הם מעניקים להורים דברים אחרים בעלי ערך רגשי משמעותי, כמו תחושת גאווה, משמעות בחיים, הפגת בדידות והרגשה של הגשמה עצמית. האם ההורים באמת אוהבים אותך ללא תמורה? התחושה שהורים נותנים הכל מבלי לקבל דבר בתמורה אינה נכונה לחלוטין. אליעד מדגיש כי ההורים אכן מקבלים מהילדים שלהם משהו בתמורה, גם אם הוא אינו חומרי או ברור לעין. לדוגמה, ההורים מרגישים פחות בודדים בזכות הילדים שלהם, ומקבלים משמעות וסיפוק מעצם היותם הורים. הם מתמלאים בשמחה ובגאווה כשיש להם ילד שהם יכולים להתגאות בו. לכן, לא נכון לחשוב שהורים מעניקים הכל לילדים בלי שום אינטרס או תמורה, כי התמורה קיימת, פשוט בצורה אחרת ופחות מוחשית. מה ההבדל בין אהבת הורים לאהבת אנשים אחרים? לדברי אליעד, אנשים טועים לחשוב שרק ההורים שלהם מסוגלים לאהוב אותם בצורה מלאה ועמוקה. טעות זו נובעת מההנחה שההורים מעניקים הכי הרבה ביחס לכל אדם אחר. עם זאת, אם בודקים לעומק, זה לא רק כמה מעניקים לך אלא ... כמה מקבלים ממך חזרה. יכול להיות מצב שבו אדם זר מעניק לך פחות, אבל מקבל ממך עוד פחות ממה שההורים מקבלים, ולכן באופן יחסי הוא יכול לאהוב אותך יותר. האשליה שההורים הם אלו שאוהבים אותך הכי הרבה נובעת מכך שאנשים אחרים לא מעניקים באותה כמות שההורים מעניקים, בעיקר משום שההורים משקיעים בילד הרבה שנים ואילו אנשים אחרים לא מחויבים לכך. זהו סוג של אהבה מובנה בהגדרה, שהיא לא בהכרח עוצמתית יותר מאהבה של אחרים. האם ניתן למדוד באמת אהבה של הורים לילדים? מדידת האהבה לפי מה שההורים נתנו לך לעומת מה שקיבלו ממך יכולה לחשוף את העובדה שאולי דווקא הם אוהבים אותך פחות ממה שאתה חושב. אם אתה מעניק להורים שלך המון סיפוק, משמעות ושמחה, למעשה התמורה שלהם גבוהה מאוד, ולכן יכול להיות שמישהו אחר שנותן לך משהו קטן ולא מקבל ממך דבר בתמורה, יכול לאהוב אותך יותר מאשר ההורים שלך. במילים אחרות, אם מודדים אהבה לפי יחס של השקעה מול תמורה, אפשר לראות כי האהבה של ההורים אינה בהכרח הגדולה ביותר. אליעד נותן דוגמה לכך שאדם יכול לחשוב שהוריו אוהבים אותו מאוד כי נתנו לו הכל, ... דבר מועט, אך לקבל ממך הרבה פחות באופן יחסי, מה שהופך את אהבתו לגדולה יותר. למה קשה לאנשים להיפרד מההורים שלהם מבחינה רגשית? אנשים מתקשים להתנתק מהוריהם משום שהם פוחדים לאבד את התמיכה הרגשית, תחושת הביטחון והזהות שההורים מספקים. דוגמה שאליעד מביא היא אדם שמפחד שההורים שלו ימותו, משום שהוא מאוד תלוי בהם רגשית ומרגיש שאין לו בסיס קיום עצמאי בלעדיהם. תלות זו יכולה לגרום לבעיות ביצירת קשרים אחרים, כמו בזוגיות, כי הוא תמיד מתחשב בדעת ההורים שלו וחושש לאבד את הקשר עימם. לסיכום, אליעד כהן מסביר כי האמונה שההורים אוהבים אותך הכי הרבה מבוססת על ההשקעה שלהם בך, אבל מציג גם זווית אחרת שמראה כי ההורים מקבלים ממך לא מעט תמורה רגשית. לכן, אהבת ההורים אינה בהכרח ללא תנאים מוחלטת כמו שנהוג לחשוב. אהבה, לפי אליעד, נמדדת לא רק בכמה נתנו לך אלא גם במה שקיבלו ממך בחזרה. למה הורים אוהבים את הילדים שלהם? האם ההורים אוהבים ללא תנאי? איך למדוד אהבת הורים? מה גורם לתלות רגשית בהורים? איך ...

לא רוצה להיות כמו אבא שלי, לא רוצה להיות כמו אמא שלי, מפחד להיות כמו מישהו, רוצה שאבא שלי יאהב אותי, רוצה שאמא שלי תאהב אותי, טראומה מההורים, מנסה לרצות את ההורים, יחסי הורים וילדים, טיפול בטראומה למה אנשים פוחדים להיות כמו ההורים שלהם? אליעד כהן מסביר בסרטון מדוע אנשים מרגישים פחד או סלידה כשהם מתחילים לראות את עצמם דומים להורים שלהם. הוא פותח בדוגמה של אדם שמרגיש רע בעבודה, מפני שהוא שם לב שהוא מתחיל להיות דומה לאבא שלו, ... להיות מנהל, אבל הפתרון הנכון הוא לא להימנע, אלא להבין את המהות האמיתית של הקושי. האם הבעיה באמת בדמיון להורה או בתחושות הפנימיות שלך? אליעד כהן מציע לאותו אדם לבחון לעומק את התחושה הזאת: הוא שואל אותו אם הדמיון ... חיובי, כמו הצלחה בעבודה או סמכות חיובית, אז לכאורה אין בכך בעיה. אליעד מחדד שהבעיה היא לא עצם הדמיון להורה אלא איך האדם עצמו מפרש את הדמיון הזה. הוא נותן דוגמה עם אמירה הומוריסטית: אם אביך אוכל כל בוקר ... לו? כמובן שלא, כי לא הדמיון עצמו הוא הבעיה, אלא התפיסה שהדמיון הוא שלילי. מדוע אתה פוחד להיות דומה להורים שלך דווקא בתחומים חיוביים? אליעד מסביר שאנשים לא מפחדים סתם כך להיות דומים להורים שלהם, אלא הם חוששים שבדמיון הזה הם יאבדו את האותנטיות או שהפעולות שלהם לא יגיעו מתוך הרצון האישי שלהם, אלא מתוך ניסיון לרצות את ההורים ולקבל את אהבתם. למשל, אם מישהו מתקדם בתפקיד בעבודה ומגלה שהוא הופך להיות דומה לאביו, הוא עלול להרגיש שהתפקיד ... הוא רק דרך לזכות באהבה ובהערכה מאביו. האדם חווה תחושת קונפליקט פנימי: מצד אחד הוא רוצה להצליח ולהיות דומה להורה, מצד שני הוא מתנגד לכך שההצלחה שלו נובעת מרצון לרצות את ההורה ולא מרצון אמיתי שלו להצליח. למה אתה מרגיש שאתה במבחן עם ההורים שלך? אליעד כהן מדגים שהפחד או הסלידה מדמיון להורה נובעים גם מתחושת לחץ פנימי להיות במבחן מול ההורה. האדם מרגיש שכל פעולה שהוא עושה נמדדת ונשפטת לפי האם היא תשיג את אהבת ההורה או לא. זאת הסיבה שהוא מתנגד לכך ומפתח סלידה מהדמיון להורה, משום שהפעולה שהוא עושה, טובה ככל שתהיה, נתפסת אצלו כפחות אותנטית ופחות ערכית. אליעד מציין שברגע שהאדם יפסיק לחפש את אהבת ההורים, הוא יוכל להפסיק להיות מוטרד מהדמיון הזה. כיצד להשתחרר מהפחד ומהרצון לרצות את ההורים? אליעד כהן מציע פתרון מעשי וברור: על האדם להבין ולהשלים עם העובדה שאולי ההורים שלו לעולם לא יאהבו אותו בדיוק כפי שהוא רוצה או צריך. אליעד מסביר שישנן שתי אפשרויות עיקריות: להפסיק לחפש או לצפות לאהבה מההורה ולקבל את העובדה שאולי לא יקבל את האהבה או ההערכה לעולם. לקבל את ההחלטה להיות אותנטי ולעשות את מה שהוא באמת רוצה, בלי להתחשב כלל באהבת או אישור ההורים. אליעד מציע לאדם לבדוק את עצמו: האם הוא היה עושה את הפעולה (למשל להתקדם בעבודה) גם ללא קשר להורים? אם התשובה היא כן, סימן שהפעולה היא אותנטית ואין סיבה לפחד מהדמיון להורה. אם התשובה היא לא, אז עליו להבין שהפעולה נובעת מרצון לרצות את ההורה, ולכן הוא סובל מהסיטואציה. ההבנה הזו משחררת את האדם ומאפשרת לו להיות אותנטי. האם חייבים להיות שונים לחלוטין מההורים כדי להיות מאושרים? אליעד כהן מדגיש שהפתרון לא נמצא בהימנעות מוחלטת מכל דמיון להורים, אלא בהתבוננות פנימית והבנה מה המניע האמיתי מאחורי ההתנהגות. הדגש הוא לא על האם אני דומה להורה, אלא על האם אני עושה את מה שאני באמת רוצה לעשות. אדם יכול להיות דומה להורה שלו בתחומים רבים ועדיין להרגיש טוב ומאושר, כל עוד הבחירות שלו הן באמת שלו ואינן מגיעות מרצון מודע או לא מודע לרצות את ההורה. אליעד מסכם שהמפתח להתמודדות עם טראומות או קונפליקטים מההורים טמון בהבנה עמוקה ובשחרור מהצורך לקבל אישור חיצוני, ובמקום זאת לחיות חיים אותנטיים ואמיתיים. איך להפסיק לרצות את ההורים? למה אני פוחד להיות כמו אבא שלי? רוצה שאמא שלי תאהב אותי טיפול בטראומה מההורים איך להשתחרר מהעבר עם ההורים? מה זה אותנטיות מול ההורים?

אמהות ומימוש עצמי, להיות אמא, יעוד האישה, פוטנציאל להביא ילדים, מטרת האשה בחיים, לא מצליחה להביא ילדים, רחם נשי, אל הורות אצל נשים, אישה אל הורית, נשים שלא רוצות ילדים, אין לי ילדים, מימוש האמהות האם אישה ללא ילדים לא מממשת את הפוטנציאל שלה? קיימת טענה נפוצה שלפיה אישה שלא מביאה ילדים לעולם אינה מממשת את הפוטנציאל שלה. לפי טענה זו, עצם קיומו של הרחם אצל האישה מעיד על כך שהיא נועדה להביא ילדים, ואם היא לא עושה זאת - היא אינה מגשימה את ייעודה האמיתי. האם קיומו של איבר בגוף האדם מחייב ... זו היא רק אחת מני רבות, והיא לא מהווה חובה או ייעוד. מדוע תפיסות מסוימות טוענות שאישה חייבת להביא ילדים? אליעד כהן מציין שהתפיסה שלפיה אישה חייבת להביא ילדים בגלל שיש לה רחם נפוצה בעיקר בחברות דתיות או שמרניות. בתפיסות אלו, ההסבר הוא שאלוהים יצר את האישה עם רחם כדי שתביא ילדים, וזוהי מטרתה בעולם. כלומר, הרחם הוא הוכחה לכאורה לכך שהייעוד האמיתי של האישה הוא להתרבות ולהקים משפחה. אליעד מציין ... חובה. לכל אדם יש מגוון רחב של אפשרויות, וכך גם לנשים יש אפשרויות שונות - אחת מהן היא להביא ילדים. אך אישה יכולה לבחור לא להשתמש באפשרות זו, בדיוק כמו שאדם גבוה יכול לבחור שלא להיות שחקן כדורסל, וציפור ... דבר. במילים אחרות, תחושת ההחמצה קשורה אך ורק לתפיסות האישיות של האדם ולא למציאות אובייקטיבית כלשהי. האם אישה ללא ילדים פחות ממומשת מאישה עם ילדים? לפי אליעד, התשובה היא חד - משמעית לא. מימוש עצמי תלוי ברצונות האישיים ובתחושה של כל אדם. אישה יכולה להרגיש מסופקת וממומשת לחלוטין גם בלי להביא ילדים, משום שמימוש עצמי הוא עניין אישי, סובייקטיבי, ואינו נקבע לפי קריטריון ביולוגי או חברתי. האם האפשרויות שלנו מגדירות את ... חייו של כל אדם נקבעת אך ורק על פי רצונו האישי והתחושות שלו לגבי עצמו וחייו. אישה שלא רוצה ילדים מימוש עצמי ללא ילדים פוטנציאל לא ממומש אצל נשים האם אישה חייבת להביא ילדים? רחם ופוטנציאל נשי אל - הורות אצל נשים נשים ללא ילדים ואושר אישי עכשיו יש נושא שאומר זה עניין שיותר קשור לנשים אבל הוא קשור גם לאנשים אם אתה לא ... מה אתה איש אנשים א - משהו סתם, בכל מקרה יש טענה כזאת נגיד אישה לדוגמה שהיא לא מביאה ילדים היא מרגישה שהיא לא מממשת את הפוטנציאל שלה, אוקי יש טענה כזאת אם מישהי מרגישה רע למה את מרגישה רע? כי אני לא יכולה להביא ילדים, מה הבעיה? כי אני יש לי רחם ואני צריכה להביא ילדים יש דבר כזה, כאילו ולמה יש לך רחם את יכולה להביא ילדים נכון אז אם את לא מביאה ילדים את לא מממשת את הפוטנציאל נכון. עכשיו מה הנחות היסוד פה ולמה הן לא נכונות אז מה הנחת היסוד הנחת היסוד זאת אומרת אם יש לך רחם אם יש לך אופציה להביא ילדים ואתה לא מביא ילדים אתה לא ממש את הפוטנציאל אבל מה האמת שזה נכון או לא נכון אז אני אומר שזה נכון ולא ... אדם נולד הוא שמן מחויב שהוא יהיה מתאבק סומו לא, אז מה מישהו שנולד עם רחם מחויב שהיא תביא ילדים לא מחויב אם יש ציפור שיש לה כנפיים מחויב שהיא תעוף אולי בא לה לנוח אבל את לא מממשת ... השמרנית או מה שזה לא יהיה זה לא עובד ככה שמה מסבירים לך למה אלוהים ברא לך רחם שתביאי ילדים זה היעוד שלך ועוד מה ההוכחה שזה היעוד שלך כי יש לך את האופציה כאילו האישה באה כדי להביא ילדים או כדי להתרבות או מה שזה לא יהיה הוכחה יש לך רחם אחרת למה הביאו לך את זה הנה ...

התמודדות עם מחלה של בן משפחה, מחלה של אדם קרוב, אמא שלי חולה בסרטן, אבא שלי חולה סרטן, הילד שלי חולה סרטן, איך להתמודד עם סבל של אדם קרוב? איך להתמודד עם מחלה? איך להתמודד עם הכאב? מחלה במשפחה איך להתמודד עם מחלה של בן משפחה? כאשר בן משפחה חולה, בין אם זה הורה, ילד או קרוב אחר, זה יוצר תחושות חזקות של סבל, חוסר אונים ותחושת אובדן. השאלה המתעוררת היא איך להתמודד עם ... באופן אובייקטיבי, אלא סבלו הוא סובייקטיבי, תלוי בהשקפת עולמו ובתחושותיו האישיות כלפי האדם הסובל. אם לדוגמה, אדם רואה את אמא שלו חולה, תחושת הסבל שלו היא מורכבת - מצד אחד, הוא מרגיש רע על כך שהיא סובלת, ומצד שני, ...