מהם הגורמים לחרדה אצל הורים לגבי שלומם של הילדים?

הרצאה של אליעד כהן עוסקת בחרדת הורים ובפחד העמוק שמרגישים הורים לשלום ילדיהם. הוא מתאר כיצד פחדים אלו יכולים להפוך לחרדה של ממש, במיוחד כאשר הורה מקבל טלפון בשעות לא רגילות, כמו בלילה, מה שעלול להיתפס כמשהו רע שקרה לילד. המחשבה הזו מלווה בתחושת פחד עצומה, וההורה נכנס למצב של חרדה מיידית.

האם המחשבה "אני חייבת שהילדים יהיו בטוב" מזיקה?

למרות שמחשבה זו נראית חיובית על פני השטח, אליעד כהן מסביר כי היא למעשה גורמת להורה לשלם מחיר כבד. המחיר הוא חרדה מתמדת שמלווה ברגשות של פחד ואי - נוחות. המחשבה מייצרת תחושת "אמא טובה", תחושת משפחה חזקה, אבל במחיר של מתח וחרדה שלא פוסקות. אליעד מדגיש כי הבעיה במחשבה זו היא שהיא יוצרת דינמיקה של מתח נפשי שמלווה את ההורה לאורך זמן.

היתרונות של חרדה כזו

מעניין לדעת כי אליעד מציין גם את היתרונות שבחרדה כזו. לדוגמה, כאשר ההורה פוגש את ילדיו לאחר זמן ממושך, החרדה מתחלפת ברגיעה ובשמחה גדולה. החרדה גם מחזקת את תחושת המשמעות של ההורה כ"חלק ממשפחה", ומונעת ממנו תחושות של בדידות. מצד שני, הוא מציין שחרדה כזו אינה צריכה להימשך לאורך זמן, שכן היא מביאה איתה תוצאות שליליות.

כיצד ניתן לשנות את החשיבה שמובילה לחרדה?

הפתרון המוצע לשינוי החשיבה הוא להבין תחילה את היתרונות שהחרדה מעניקה, ולאחר מכן להחליט אם רוצים לשלם את המחיר הזה. הוא מציע להתחיל לפקפק בחשיבות של יתרונות אלה, ולנסות להבין את המחיר הרגשי והפיזי של החרדה. באמצעות שינוי מחשבות, כמו: "אני לא חייבת להיות אמא טובה", "המשמעות שלי לא תלויה בילדים", אפשר להתחיל להוריד את העומס הנפשי ולהפחית את החרדה.

המחיר האמיתי של החרדה

אליעד כהן מסביר כי המחיר האמיתי של החרדה הוא לא רק במובן הרגשי, אלא גם הפיזי: הלחץ, המתח והחוסר שקט. הוא ממליץ על זיהוי "הסרטים" שההורה מתחיל להכניס את עצמו אליהם, ואז להפסיק לייצר אותם באופן מודע. לדוגמה, כאשר הורה חושש שיגידו עליו שהוא לא מצליח...

מה גורם להורים לחרדה ופחד לגבי שלומם של הילדים?

אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של חרדת הורים ותחושת הפחד הקבועה לשלומם של הילדים. בשיחה מפורטת, הוא מנתח מצב של אמא שחווה חרדה עמוקה בכל פעם שהטלפון מצלצל, בעיקר בשעות מאוחרות או לא צפויות, בגלל החשש שמשהו רע קרה לילדיה.

האמא מתארת איך כל צלצול טלפון גורם לה ללחץ ופחד עצומים. אליעד מנסה להראות לה כיצד החרדה נובעת למעשה מתוך מחשבה עמוקה שטבועה בה, שאומרת: "אני חייבת שהילדים שלי יהיו בטוב". הוא מסביר שהמחשבה הזאת לכאורה חיובית, אבל היא גורמת לה לרגשות שליליים מאוד.

האם המחשבה "אני חייבת שהילדים יהיו בטוב" מזיקה?

למרות שעל פני השטח מחשבה זו נראית טובה וחיובית, אליעד מציג שהאמא משלמת מחיר כבד עליה, מחיר שמתבטא בחרדה מתמדת. הוא מחדד שהמחשבה הזו נותנת לה תחושה שהיא "אמא טובה", תחושת משפחה חזקה, הגנה מבדידות ומשמעות לחיים. אך מצד שני, המחיר הוא מתח וחרדה אינסופית.

אליעד משתמש בדוגמא של מצב שבו הבן התקשר וסיפר שהייתה לו תאונה והוא נפצע בעין ממברג. האמא חשה חרדה עצומה מכיוון שכאשר משהו רע קורה לילדיה, היא מרגישה מיד שהיא חייבת לתמוך בהם ולהרגיע אותם, למרות שהיא בעצמה זקוקה להרגעה. לאחר שהיא מצליחה להרגיע אותו, היא נשארת בעצמה לחוצה וחרדה למשך זמן רב, עד שהיא נרגעת בהדרגה.

מה הם היתרונות של החרדה הזו?

אליעד מעלה נקודה מעניינת: לחרדה יש גם יתרונות. למשל, כשהאמא פוגשת את ילדיה לאחר זמן ארוך שבו דאגה להם, היא חווה שמחה גדולה כי החרדה מתחלפת ברגיעה. בנוסף, החרדה מחזקת בה את התחושה שהיא אמא טובה ושהיא חלק ממשפחה חזקה. זה יוצר משמעות בחייה, ומונע ממנה תחושת בדידות קשה.

כיצד ניתן לטפל ולשנות את החשיבה שמובילה לחרדה?

אליעד מציע תהליך של שינוי חשיבה שבמהותו לא אומר רק "להיפטר מהחרדה", אלא להבין תחילה את היתרונות שלה, ואז להחליט אם רוצים לשלם את המחיר. הוא מדגיש שהדרך הנכונה היא להתחיל לפקפק בחשיבות היתרונות שהחרדה מעניקה לה. למשל, להגיד לעצמה: "המשמעות שלי בחיים לא תלויה בילדים", "אני לא חייבת להרגיש אמא טובה", או "אני לא חייבת להרגיש שיש לי משפחה".

כדי להמחיש זאת, אליעד משתמש במטפורה של דבורה ודבש: אם לא רוצים להיעקץ, לא צריך לקחת את הדבש. כלומר, אם היא לא רוצה את החרדה, עליה לוותר על ה"מתיקות" של התחושות החיוביות שנלוות אליה. הוא מדגיש שאי אפשר לקבל רק את היתרונות בלי לשלם את מחיר החרדה.

מהו המחיר האמיתי של החרדה ואיך להפחית אותו?

אליעד מסביר שהמחיר האמיתי של החרדה הוא הלחץ, המתח הפיזי והרגשי, וכן תחושת אי - השלווה המתמדת. הוא מציע להפחית את החרדה על ידי זיהוי...