למה מערכת כיפת ברזל נחשבת לאסון לאומי?

אליעד כהן טוען שהמערכת המכונה "כיפת ברזל" היא אחד האסונות הכי גדולים שקרו למדינת ישראל. לדבריו, המערכת גרמה למדינה נזק חמור, משום שהיא פוגעת ביכולת של ישראל להגן על עצמה באמצעות תגובה התקפית. הוא מסביר שמערכת ההגנה הטובה ביותר היא דווקא ההתקפה: כאשר יורים עליך טיל, במקום לנסות ליירט אותו ולהתגונן, יש לירות מיד טיל בחזרה אל מקור הירי. כך, לדבריו, הצד השני היה מבין במהרה שאין טעם בירי מתמשך על ישראל, משום שהתגובה תהיה קשה ואכזרית מדי מכדי להמשיך להתקיים תחתיה.

אליעד נותן דוגמה פשוטה: אם מישהו בא להרביץ לך ואתה כל הזמן רק מתגונן, הוא ימשיך להכות אותך שוב ושוב. לעומת זאת, אם תחזיר לו מכה חזקה מיד, התוקף יעצור ויחשוב פעמיים לפני שינסה לפגוע בך שוב.

מה הבעיה בפחד לפגוע בחפים מפשע?

אליעד כהן מסביר שלמדינת ישראל יש חשש מתמיד לפגוע בחפים מפשע, ולכן היא אינה מגיבה באופן אגרסיבי ומיידי נגד מקורות הירי. הוא מציג את הבעיה בכך שכאשר ישראל חוששת לפגוע בחפים מפשע בצד השני, היא בעצם פוגעת באזרחים שלה עצמה, שאף הם חפים מפשע. הפחד של המדינה לפגוע באזרחים לא מעורבים בצד השני גורם לכך שאזרחי ישראל עצמם נפגעים מהירי עליהם, וזו תוצאה אבסורדית.

אליעד ממליץ בצורה ברורה להתנער מהפחד הזה ולהגיב באופן בלתי מתפשר - הוא אף מגדיר זאת כ"לבצע פשעי מלחמה" או "להיות פושע מלחמה" במובן ההגנתי, על מנת להגן על אזרחי המדינה.

כיצד אפשר ליישם את הרעיון של התקפה במקום הגנה?

אליעד מציע גישה התקפית מוחלטת: בכל פעם שיורים טיל לעבר ישראל, יש לירות מיד טילים רבים לעבר נקודת הירי המקורית, בלי חשבון. גם אם תהיה פגיעה באזרחים בצד השני, הוא טוען שזו התוצאה של ההחלטה שלהם לירות מלכתחילה. לדבריו, הירי הישראלי האגרסיבי יחייב את הצד השני לחדול מהירי, שכן הוא לא יוכל לעמוד בתוצאות ההרסניות של תגובת ישראל.

איך הרעיון הזה קשור להתמודדות עם המחשבות?

אליעד כהן מקשר את הרעיון המדיני של תגובה התקפית לרעיון פסיכולוגי עמוק יותר - התמודדות עם מחשבות טורדניות ורגשות שליליים. כאשר המוח תוקף אותך עם מחשבה שלילית, כמו "רע לי שאני לבד", התגובה הנכונה לדבריו היא לא לנסות לנתח או להתגונן, אלא מיד להגיב בתוקפנות נגדית ולא לומר לעצמך "אולי המוח צודק, אולי לא", אלא פשוט לטעון מיד: "זה לא נכון. הכי טוב לי להיות לבד".

אליעד מדגיש כי אין לבדוק את האמת באותו רגע, אלא להגיב מיד בצורה הפוכה לחלוטין למה שהמוח טוען. המטרה של הטכניקה הזאת היא לשים את העומס והנטל בחזרה על המוח, מה שגורם לו להתקשות לתקוף שוב באותה צורה. הוא נותן דוגמאות נוספות כמו מחשבה של "לא טוב בזוגיות" - מיד טוענים ההפך, ולא נותנים למוח להתגבר עלינו באמצעות ספקות והיסוסים.

מדוע לפעמים טוב לשקר לעצמך?

לפי אליעד, לפעמים התמודדות אמתית עם האמת אינה אפשרית או אינה יעילה. כאשר המוח מנסה לתקוף אותך באמצעות טיעונים מסוימים, הדרך הטובה ביותר היא לפעמים פשוט לשקר לו בצורה אגרסיבית, להגיד ההפך ממה שהוא אומר, אפילו אם אינך בטוח שזה נכון. רק לאחר שבלמת את ההתקפה שלו, אפשר לחזור ולהתמקד באמת בצורה שקולה ועניינית.

לדוגמה, אם המוח אומר לך משהו לא ברור או טוען טענה מסוימת שאינך מבין עד הסוף...