למה אנשים מקבלים את הטוב כמובן מאליו ולא שואלים שאלות?

אליעד כהן מסביר שבדרך כלל, כשאדם נתקל במצבים טובים, הוא מקבל אותם כמובן מאליו, בלי לחקור מדוע הם מתרחשים. לדוגמה, אם אדם מקבל הודעה שהוא חייב כסף, הוא מיד יחקור ויבדוק מדוע קיבל את הדרישה הזאת. הוא יתעניין, ישאל, ואולי אפילו יערב אנשי מקצוע כמו עורכי דין כדי לבדוק את הנושא. לעומת זאת, אם הוא יקבל הודעה הפוכה שמגיע לו כסף, רוב הסיכויים שהוא לא יבדוק אותה לעומק. אם נאמר לו שזכה בירושה או סכום משמעותי, הוא יקבל את זה כמובן מאליו ולא יחקור אם אכן מגיע לו הכסף, או אם הייתה טעות בזהות או אי הבנה. רק כאשר קורה משהו שלילי, האדם מתחיל לחקור ולשאול שאלות, אך כשקורה דבר טוב, הוא פשוט נהנה ממנו ולא שואל שאלות.

מה הבעיה בקבלת דברים טובים ללא הבנה?

אליעד כהן מזהיר מההרגל לקבל דברים טובים ללא חקירה, משום שההרגל הזה הופך לבעייתי כאשר מגיעים מצבים רעים. אדם שמתרגל לקבל טוב מבלי להבין את הסיבה לכך, ימצא את עצמו חסר אונים כשהמצב יהפוך לשלילי. הטוב יכול להפוך לרע ברגע שיילקח מהאדם, ולכן חשוב שהאדם יבין מדוע הטוב עושה לו טוב, וכך יבין גם מדוע הרע עושה לו רע. אליעד מדגיש כי אם האדם לא יחקור ולא יבין את הסיבות כשהוא במצב טוב, אז כשהמצב יהפוך לרע, הוא כבר לא יוכל להבין מדוע רע לו, כי הוא לא פיתח מודעות לסיבות של מצבו מלכתחילה.

האם חייבים להבין למה טוב לנו?

אליעד כהן מציע שתי אפשרויות שאדם יכול לבחור ביניהן: הראשונה היא לא להתעניין ולא לשאול שאלות כלל, לא על הטוב ולא על הרע, ופשוט לקבל הכל כפי שהוא. האפשרות הזו, לדבריו, לגיטימית, וניתן לחיות כך בשקט ובשלווה. אך האפשרות השנייה, והיותר נפוצה בקרב אנשים, היא שכאשר רע להם הם פתאום שואלים שאלות, מתעוררים ומנסים להבין מדוע המצב נהיה רע, בעוד שכשהיה להם טוב הם לא שאלו שאלות ולא התעניינו כלל.

איך מנצלים את חוסר השאלות שלנו לטובת מניפולציות?

אליעד כהן משתמש בדוגמה על אנשים דתיים ומסביר כיצד מנצלים את חוסר השאלות לטובת מניפולציות רגשיות ואמוניות. לדוגמה, כאשר אדם דתי או רב אומר לך "שמור מצוות ויהיה לך טוב, אלוהים אוהב אותך ודואג לך", אתה לא שואל שאלות. אתה מקבל זאת כפי שזה, כי זה נוח לך וטוב לך להאמין בזה. אך כאשר המצב משתנה לרעה, ואותו אלוהים לכאורה כועס עליך בשל חטאים שעשית, אתה פתאום שואל שאלות, אבל זה כבר מאוחר מדי - נפלת במלכודת, והסיבה לכך היא שהסכמת לקבל את הטוב מבלי להבין אותו קודם לכן.

האם דת קיימת רק בתחום הדתי, או גם בתחומים אחרים?

אליעד כהן מרחיב ומסביר שדת אינה מוגבלת רק לתחום המסורתי של דתות. כל דבר שהאדם מאמין בו ללא בדיקה ושאלות, זו למעשה דת. הוא נותן דוגמאות שונות לכך: אדם שמאמין שכסף זה הדבר הכי חשוב וטוב, והוא מקבל כמובן מאליו שכאשר יש לו כסף טוב לו וכשאין לו כסף רע לו - זוהי דת הכסף. אדם שמאמין שאהבת בת זוג או בני זוג היא הדבר החשוב ביותר בחיים, מקבל זאת כמובן מאליו בלי לשאול שאלות - זוהי דת הזוגיות. כך גם דת החברים: אם חברים אוהבים אותו טוב לו, ואם לא - רע לו. אליעד מדגיש כי כל אמונה שהאדם לא בודק ולא שואל עליה שאלות לעומק, הופכת לסוג של דת אישית שלו.

מהן האפשרויות העומדות בפניך בהתמודדות עם טוב ורע?

אליעד כהן מסכם שיש שתי גישות מרכזיות:

• הגישה הראשונה: לא לשאול שאלות כלל, לא על טוב ולא על רע, ולקבל את המציאות כמו שהיא.
• הגישה השנייה: לשאול שאלות כבר כאשר טוב לך, ולהבין מדוע טוב לך, כדי שתוכל להבין גם את הסיבות לכך שרע לך בעתיד.

הוא מסביר כי אם האדם יבחר לשאול שאלות רק כאשר רע לו, הוא יגלה שזה מאוחר מדי כי הוא לא הכין את עצמו להבין את המציאות כבר בשלב המוקדם, כאשר עוד היה לו טוב.

מהי "תכלית הידיעה שלא נדע"?

אליעד מסיים את ההסבר במשפט פילוסופי: "תכלית הידיעה שלא נדע מצרות", שמשמעותו היא שלפעמים הידע האמיתי הוא להבין שהפתרון הסופי הוא לחיות במצב שבו האדם לא נאלץ לשאול שאלות, משום שאין בעיה ואין סבל. כלומר, המטרה האמיתית של החכמה והידע היא להגיע למצב שבו האדם לא צריך לשאול שאלות, כי אין לו סיבה לכך.