3:45לקבל את הטוב כברור מאליו, למה טוב לי? למה רע לי? למה אני מרגיש משהו? מודעות עצמית, להבין את עצמך, לא אכפת לי כשרע לי
למה אנשים מקבלים את הטוב כמובן מאליו ולא שואלים שאלות?
אליעד כהן מסביר שבדרך כלל, כשאדם נתקל במצבים טובים, הוא מקבל אותם כמובן מאליו, בלי לחקור מדוע הם מתרחשים. לדוגמה, אם אדם מקבל הודעה שהוא חייב כסף, הוא מיד יחקור ויבדוק מדוע קיבל את הדרישה הזאת. הוא יתעניין, ישאל, ואולי אפילו יערב אנשי מקצוע כמו עורכי דין כדי לבדוק את הנושא. לעומת זאת, אם הוא יקבל הודעה הפוכה שמגיע לו כסף, רוב הסיכויים שהוא לא יבדוק אותה לעומק. אם נאמר לו שזכה בירושה או סכום משמעותי, הוא יקבל את זה כמובן מאליו ולא יחקור אם אכן מגיע לו הכסף, או אם הייתה טעות בזהות או אי הבנה. רק כאשר קורה משהו שלילי, האדם מתחיל לחקור ולשאול שאלות, אך כשקורה דבר טוב, הוא פשוט נהנה ממנו ולא שואל שאלות.
מה הבעיה בקבלת דברים טובים ללא הבנה?
אליעד כהן מזהיר מההרגל לקבל דברים טובים ללא חקירה, משום שההרגל הזה הופך לבעייתי כאשר מגיעים מצבים רעים. אדם שמתרגל לקבל טוב מבלי להבין את הסיבה לכך, ימצא את עצמו חסר אונים כשהמצב יהפוך לשלילי. הטוב יכול להפוך לרע ברגע שיילקח מהאדם, ולכן חשוב שהאדם יבין מדוע הטוב עושה לו טוב, וכך יבין גם מדוע הרע עושה לו רע. אליעד מדגיש כי אם האדם לא יחקור ולא יבין את הסיבות כשהוא במצב טוב, אז כשהמצב יהפוך לרע, הוא כבר לא יוכל להבין מדוע רע לו, כי הוא לא פיתח מודעות לסיבות של מצבו מלכתחילה.
האם חייבים להבין למה טוב לנו?
אליעד כהן מציע שתי אפשרויות שאדם יכול לבחור ביניהן: הראשונה היא לא להתעניין ולא לשאול שאלות כלל, לא על הטוב ולא על הרע, ופשוט לקבל הכל כפי שהוא. האפשרות הזו, לדבריו, לגיטימית, וניתן לחיות כך בשקט ובשלווה. אך האפשרות השנייה, והיותר נפוצה בקרב אנשים, היא שכאשר רע להם הם פתאום שואלים שאלות, מתעוררים ומנסים להבין מדוע המצב נהיה רע, בעוד שכשהיה להם טוב הם לא שאלו שאלות ולא התעניינו כלל.
איך מנצלים את חוסר השאלות שלנו לטובת מניפולציות?
אליעד כהן משתמש בדוגמה על אנשים דתיים ומסביר כיצד מנצלים את חוסר השאלות לטובת מניפולציות רגשיות ואמוניות. לדוגמה, כאשר אדם דתי או רב אומר לך "שמור מצוות ויהיה לך טוב, אלוהים אוהב אותך ודואג לך", אתה לא שואל שאלות. אתה מקבל זאת כפי שזה, כי זה נוח לך וטוב לך להאמין בזה. אך כאשר המצב משתנה לרעה, ואותו אלוהים לכאורה כועס עליך בשל חטאים שעשית, אתה פתאום שואל שאלות, אבל זה כבר מאוחר מדי - נפלת במלכודת, והסיבה לכך היא שהסכמת לקבל את הטוב מבלי להבין אותו קודם לכן.
האם דת קיימת רק בתחום הדתי, או גם בתחומים אחרים?
אליעד כהן מרחיב ומסביר שדת אינה מוגבלת רק לתחום המסורתי של דתות. כל דבר שהאדם מאמין בו ללא בדיקה ושאלות, זו למעשה דת. הוא נותן דוגמאות שונות לכך: אדם שמאמין שכסף זה הדבר הכי חשוב וטוב, והוא מקבל כמובן מאליו שכאשר יש לו כסף טוב לו וכשאין לו כסף רע לו - זוהי דת הכסף. אדם שמאמין שאהבת בת זוג או בני זוג היא הדבר החשוב ביותר בחיים, מקבל זאת כמובן מאליו בלי לשאול שאלות - זוהי דת הזוגיות. כך גם דת החברים: אם חברים אוהבים אותו טוב לו, ואם לא - רע לו. אליעד מדגיש כי כל אמונה שהאדם לא בודק ולא שואל עליה שאלות לעומק, הופכת לסוג של דת אישית שלו.
מהן האפשרויות העומדות בפניך בהתמודדות עם טוב ורע?
אליעד כהן מסכם שיש שתי גישות מרכזיות:
מהי "תכלית הידיעה שלא נדע"?
אליעד מסיים את ההסבר במשפט פילוסופי: "תכלית הידיעה שלא נדע מצרות", שמשמעותו היא שלפעמים הידע האמיתי הוא להבין שהפתרון הסופי הוא לחיות במצב שבו האדם לא נאלץ לשאול שאלות, משום שאין בעיה ואין סבל. כלומר, המטרה האמיתית של החכמה והידע היא להגיע למצב שבו האדם לא צריך לשאול שאלות, כי אין לו סיבה לכך.
אליעד כהן מסביר שבדרך כלל, כשאדם נתקל במצבים טובים, הוא מקבל אותם כמובן מאליו, בלי לחקור מדוע הם מתרחשים. לדוגמה, אם אדם מקבל הודעה שהוא חייב כסף, הוא מיד יחקור ויבדוק מדוע קיבל את הדרישה הזאת. הוא יתעניין, ישאל, ואולי אפילו יערב אנשי מקצוע כמו עורכי דין כדי לבדוק את הנושא. לעומת זאת, אם הוא יקבל הודעה הפוכה שמגיע לו כסף, רוב הסיכויים שהוא לא יבדוק אותה לעומק. אם נאמר לו שזכה בירושה או סכום משמעותי, הוא יקבל את זה כמובן מאליו ולא יחקור אם אכן מגיע לו הכסף, או אם הייתה טעות בזהות או אי הבנה. רק כאשר קורה משהו שלילי, האדם מתחיל לחקור ולשאול שאלות, אך כשקורה דבר טוב, הוא פשוט נהנה ממנו ולא שואל שאלות.
מה הבעיה בקבלת דברים טובים ללא הבנה?
אליעד כהן מזהיר מההרגל לקבל דברים טובים ללא חקירה, משום שההרגל הזה הופך לבעייתי כאשר מגיעים מצבים רעים. אדם שמתרגל לקבל טוב מבלי להבין את הסיבה לכך, ימצא את עצמו חסר אונים כשהמצב יהפוך לשלילי. הטוב יכול להפוך לרע ברגע שיילקח מהאדם, ולכן חשוב שהאדם יבין מדוע הטוב עושה לו טוב, וכך יבין גם מדוע הרע עושה לו רע. אליעד מדגיש כי אם האדם לא יחקור ולא יבין את הסיבות כשהוא במצב טוב, אז כשהמצב יהפוך לרע, הוא כבר לא יוכל להבין מדוע רע לו, כי הוא לא פיתח מודעות לסיבות של מצבו מלכתחילה.
האם חייבים להבין למה טוב לנו?
אליעד כהן מציע שתי אפשרויות שאדם יכול לבחור ביניהן: הראשונה היא לא להתעניין ולא לשאול שאלות כלל, לא על הטוב ולא על הרע, ופשוט לקבל הכל כפי שהוא. האפשרות הזו, לדבריו, לגיטימית, וניתן לחיות כך בשקט ובשלווה. אך האפשרות השנייה, והיותר נפוצה בקרב אנשים, היא שכאשר רע להם הם פתאום שואלים שאלות, מתעוררים ומנסים להבין מדוע המצב נהיה רע, בעוד שכשהיה להם טוב הם לא שאלו שאלות ולא התעניינו כלל.
איך מנצלים את חוסר השאלות שלנו לטובת מניפולציות?
אליעד כהן משתמש בדוגמה על אנשים דתיים ומסביר כיצד מנצלים את חוסר השאלות לטובת מניפולציות רגשיות ואמוניות. לדוגמה, כאשר אדם דתי או רב אומר לך "שמור מצוות ויהיה לך טוב, אלוהים אוהב אותך ודואג לך", אתה לא שואל שאלות. אתה מקבל זאת כפי שזה, כי זה נוח לך וטוב לך להאמין בזה. אך כאשר המצב משתנה לרעה, ואותו אלוהים לכאורה כועס עליך בשל חטאים שעשית, אתה פתאום שואל שאלות, אבל זה כבר מאוחר מדי - נפלת במלכודת, והסיבה לכך היא שהסכמת לקבל את הטוב מבלי להבין אותו קודם לכן.
האם דת קיימת רק בתחום הדתי, או גם בתחומים אחרים?
אליעד כהן מרחיב ומסביר שדת אינה מוגבלת רק לתחום המסורתי של דתות. כל דבר שהאדם מאמין בו ללא בדיקה ושאלות, זו למעשה דת. הוא נותן דוגמאות שונות לכך: אדם שמאמין שכסף זה הדבר הכי חשוב וטוב, והוא מקבל כמובן מאליו שכאשר יש לו כסף טוב לו וכשאין לו כסף רע לו - זוהי דת הכסף. אדם שמאמין שאהבת בת זוג או בני זוג היא הדבר החשוב ביותר בחיים, מקבל זאת כמובן מאליו בלי לשאול שאלות - זוהי דת הזוגיות. כך גם דת החברים: אם חברים אוהבים אותו טוב לו, ואם לא - רע לו. אליעד מדגיש כי כל אמונה שהאדם לא בודק ולא שואל עליה שאלות לעומק, הופכת לסוג של דת אישית שלו.
מהן האפשרויות העומדות בפניך בהתמודדות עם טוב ורע?
אליעד כהן מסכם שיש שתי גישות מרכזיות:
- הגישה הראשונה: לא לשאול שאלות כלל, לא על טוב ולא על רע, ולקבל את המציאות כמו שהיא.
- הגישה השנייה: לשאול שאלות כבר כאשר טוב לך, ולהבין מדוע טוב לך, כדי שתוכל להבין גם את הסיבות לכך שרע לך בעתיד.
מהי "תכלית הידיעה שלא נדע"?
אליעד מסיים את ההסבר במשפט פילוסופי: "תכלית הידיעה שלא נדע מצרות", שמשמעותו היא שלפעמים הידע האמיתי הוא להבין שהפתרון הסופי הוא לחיות במצב שבו האדם לא נאלץ לשאול שאלות, משום שאין בעיה ואין סבל. כלומר, המטרה האמיתית של החכמה והידע היא להגיע למצב שבו האדם לא צריך לשאול שאלות, כי אין לו סיבה לכך.
- למה טוב לי?
- למה רע לי?
- מודעות עצמית
- למה אני מרגיש רע?
- לקבל את הטוב כמובן מאליו?
- תכלית הידיעה שלא נדע?
- מהי דת אישית?
עכשיו מה שקורה שלפעמים בן אדם קורים לו דברים טובים וכשקורים לו דברים טובים מה נגיד זה דבר טוב, קורה לך לפעמים שיש לך משהו שעושה לך טוב קורה כזה מצב לא יודע פתאום משהו משמח אותך עשית משהו וזה שימח אותך, אוקי עכשיו מה שקורה שבן אדם כשקורה לו דבר טוב הוא חוקר למה זה קורה לי דבר טוב אם עכשיו נגיד בא אליך מכתב "אתה חייב מאה אלף שקל" אתה שואל למה אתה שואל נכון אבל אם עכשיו יבוא אליך מכתב שאומר "אנחנו חייבים לך מאה אלף שקל" תחקור למה אתה תחקור אבל לא כל כך אתה לא תלך לעורך דין "תקשיב תבדוק לי אני רוצה לדעת אם באמת חייבים לי אני לא בטוח אני לא יודע אם זה מגיע לי" אתה תגיד "תביא תראה אין בעיה תביא ונראה אחר כך" נכון מקסימום נגיד התבלבלנו ונבדוק מה לעשות.
נכון ואם עכשיו אתה זכית באיזו ירושה מישהו הוריש לך כסף אתה תבדוק "למה הוא הוריש לי את הכסף אתה בטוח שהוא התכוון אלי, זה מגיע לי אולי הוא התבלבל אולי זה התבלבלות בתעודת זהות" לא תביא אבל אם הם יגידו לך "אדוני מישהו שהיה חייב לך כסף אמר שכל החובות שלו לא שלך הוא מתכחש לחוב" תגיד "מה פתאום מי אמר הוא התבלבל חלה אי הבנה" נכון, זאת אומרת אנשים לא חוקרים דברים טובים עד כאן נכון יפה.
עכשיו מה שקורה לכם אם אתם לא חוקרים דברים טובים שאז אתה מתרגל שקורים לך דברים ואתה לא מבין למה ואז העונש על זה שאז פתאום קורים גם דברים רעים ואתה לא מבין למה, לכן אני אומר שבן אדם צריך לשאוף להבין למה כשמשהו עושה לך טוב למה זה עושה לי טוב כי הטוב הזה יהפוך לך לרע בעוד שלוש דקות למה ברגע שיקחו לך אותו נהיה לך רע, אם לא תבין למה טוב לך אחר כך לא תבין למה רע לך.
עכשיו יש לך שתי אופציות אופציה אחת אומרת תקשיב לא אכפת לי למה טוב לי ולא אכפת לי למה רע לי לגיטימי סע לשלום הכל בסדר רע לי כי רע לי טוב לי כי טוב לי לא אכפת לי מכלום אבל אם כשרע לך אתה אומר "למה רע לי מה רע לי מה הסיבה שרע לי, מה ההיגיון אני רוצה לצאת מזה רוצה להבין את זה" אדוני התעוררת מאוחר מדי כשהיה לך טוב היית צריך לשאול את השאלות.
כשהרבי אומר לך בוא תשמור מצוות ותראה כמה גן עדן תראה שבת איזה יופי זה כמה יהיה לך טוב אתה לא שואל שאלות אלוהים אוהב אותך דואג לך אתה לא שואל "מי אמר שהוא אוהב אותי מי אמר שהוא דואג" אתה לא שואל זה טוב לך להאמין בזה ואז אחר כך יגידו לך "אדוני אבל האלוהים הזה אמר עכשיו אלוהים לא אוהב אותך כי עשית איזה עבירות, מי מה למה איך" אדוני אבל אתה תפסו אותך צדו אותך כשאמרו לך אל תדאג אלוהים שומר עליך אלוהים אוהב אותך" צדו אותך בטוב ואז אחר כך שמו לך את הרע.
אבל כולם דתיים למה כי אתה דתי כל אחד יש לו את הערך שלו אחד מאמין בדת של הדתיים אחד מאמין בדת הכסף הוא אומר אם יש לי כסף זה טוב אם אין לי כסף זה רע, אחד דת הבחורה אם הבחורה אוהבת אותי זה טוב אם היא לא אוהבת אותי זה רע, אחד בדת החברים אם חברים אוהבים אותי זה טוב אם לא אוהבים אותי זה רע זאת דת אתה מאמין זאת האמונה שלך אתה לא שואל למה מי אמר מי זה לא שואל ככה זה וזהו ככה אתה מאמין ככה חונכתי מגיל קטן ככה אתה מאמין.
בקיצור גם כשטוב לך תנסה להבין למה או שגם כשרע לך אל תנסה להבין למה זה שתי האופציות או כשרע לך "לא אכפת לי למה רע לי" או "כשטוב לי אני רוצה להבין למה טוב לי". הבנו?
ש: תכלית הידיעה שלא נדע.
אליעד: תכלית הידיעה שלא נדע מצרות.
נכון ואם עכשיו אתה זכית באיזו ירושה מישהו הוריש לך כסף אתה תבדוק "למה הוא הוריש לי את הכסף אתה בטוח שהוא התכוון אלי, זה מגיע לי אולי הוא התבלבל אולי זה התבלבלות בתעודת זהות" לא תביא אבל אם הם יגידו לך "אדוני מישהו שהיה חייב לך כסף אמר שכל החובות שלו לא שלך הוא מתכחש לחוב" תגיד "מה פתאום מי אמר הוא התבלבל חלה אי הבנה" נכון, זאת אומרת אנשים לא חוקרים דברים טובים עד כאן נכון יפה.
עכשיו מה שקורה לכם אם אתם לא חוקרים דברים טובים שאז אתה מתרגל שקורים לך דברים ואתה לא מבין למה ואז העונש על זה שאז פתאום קורים גם דברים רעים ואתה לא מבין למה, לכן אני אומר שבן אדם צריך לשאוף להבין למה כשמשהו עושה לך טוב למה זה עושה לי טוב כי הטוב הזה יהפוך לך לרע בעוד שלוש דקות למה ברגע שיקחו לך אותו נהיה לך רע, אם לא תבין למה טוב לך אחר כך לא תבין למה רע לך.
עכשיו יש לך שתי אופציות אופציה אחת אומרת תקשיב לא אכפת לי למה טוב לי ולא אכפת לי למה רע לי לגיטימי סע לשלום הכל בסדר רע לי כי רע לי טוב לי כי טוב לי לא אכפת לי מכלום אבל אם כשרע לך אתה אומר "למה רע לי מה רע לי מה הסיבה שרע לי, מה ההיגיון אני רוצה לצאת מזה רוצה להבין את זה" אדוני התעוררת מאוחר מדי כשהיה לך טוב היית צריך לשאול את השאלות.
כשהרבי אומר לך בוא תשמור מצוות ותראה כמה גן עדן תראה שבת איזה יופי זה כמה יהיה לך טוב אתה לא שואל שאלות אלוהים אוהב אותך דואג לך אתה לא שואל "מי אמר שהוא אוהב אותי מי אמר שהוא דואג" אתה לא שואל זה טוב לך להאמין בזה ואז אחר כך יגידו לך "אדוני אבל האלוהים הזה אמר עכשיו אלוהים לא אוהב אותך כי עשית איזה עבירות, מי מה למה איך" אדוני אבל אתה תפסו אותך צדו אותך כשאמרו לך אל תדאג אלוהים שומר עליך אלוהים אוהב אותך" צדו אותך בטוב ואז אחר כך שמו לך את הרע.
אבל כולם דתיים למה כי אתה דתי כל אחד יש לו את הערך שלו אחד מאמין בדת של הדתיים אחד מאמין בדת הכסף הוא אומר אם יש לי כסף זה טוב אם אין לי כסף זה רע, אחד דת הבחורה אם הבחורה אוהבת אותי זה טוב אם היא לא אוהבת אותי זה רע, אחד בדת החברים אם חברים אוהבים אותי זה טוב אם לא אוהבים אותי זה רע זאת דת אתה מאמין זאת האמונה שלך אתה לא שואל למה מי אמר מי זה לא שואל ככה זה וזהו ככה אתה מאמין ככה חונכתי מגיל קטן ככה אתה מאמין.
בקיצור גם כשטוב לך תנסה להבין למה או שגם כשרע לך אל תנסה להבין למה זה שתי האופציות או כשרע לך "לא אכפת לי למה רע לי" או "כשטוב לי אני רוצה להבין למה טוב לי". הבנו?
ש: תכלית הידיעה שלא נדע.
אליעד: תכלית הידיעה שלא נדע מצרות.
050-3331-331