... הפרעת קשב וריכוז - להתאבד, התאבדות, מחשבות אובדניות - חיים לאחר המוות - אהבה עצמית, לאהוב את עצמך - חלק 6 למה קשה לך להבין את עצמך? אליעד כהן מסביר שהקושי להבין את עצמך ...

... הפרעת קשב וריכוז - להתאבד, התאבדות, מחשבות אובדניות - חיים לאחר המוות - אהבה עצמית, לאהוב את עצמך - ... את הדברים משתי הפרספקטיבות הללו בו זמנית, הוא יכול לחוות גם טוב וגם רע, ובסופו של דבר להפסיק להרגיש טוב או רע לחלוטין. איך אהבה עצמית קשורה להבנת המציאות? כאשר ... אותו כפי שהוא, אין לו סיבה לשנוא את עצמו, אפילו לא על טעויות וכישלונות. אם המציאות היא זו שהכתיבה לו את הדברים, הוא צריך לאהוב את עצמו כמו שהמציאות אוהבת אותו. הבנה זו מביאה לאהבה עצמית אמיתית. האם קיימת בחירה ... מעמיק בהבנת עצמו ובהבנת המציאות, הוא מגיע לתחושה של שלמות פנימית, שבה אין משמעות לטוב או לרע. מה זה טוב ורע? איך להגיע לאהבה עצמית? איך להתמודד עם חוסר ריכוז? ... אינו חווה תחושות כלל, משום שאין נפרדות ואין צורך בהגדרות. הוא מגיע למצב שבו הוא קיים אך אינו חווה את קיומו בצורה רגילה. כיצד אהבה עצמית קשורה להבנת המציאות? אם אדם ... היא זו שמכתיבה את מה שקורה לו, אין לו סיבה לשנוא את עצמו על טעויות או כישלונות. המציאות אוהבת אותו כפי שהוא, ולכן עליו לאהוב את עצמו. הבנה זו מובילה לקבלה עצמית ... מה היא האמת? האם זה טוב או רע? אגיד לך איך מגלים אם זה טוב או רע. שים לב לתהליך, התחלנו עם הסיפור של החברים, אמרנו שזה בכלל אהבה עצמית, אחר ראינו שאהבה עצמית תלויה בטוב וברע שאתה מרגיש, ... שמושה יישרף ואתה רוצה שמושה לא ירצה להישרף, אתה רוצה שמושה יישרף, ואתה רוצה שיהיה למושה רע, כשאתה חווה את זה אין לך בעיה של אהבה עצמית. בא נחזור לאהבה עצמית, אם אתה מבין ויש לך שכל בקודקוד, אתה מבין שהמציאות אוהבת אותך, אז למה שאתה לא תאהב את עצמך? אלוהים אוהב אותך, למה שלא תאהב את עצמך, מה עשית? מה רע לך כל כך? אתה יכול להגיד שאתה לא אוהב את עצמך כי עשית טעות, אבל המציאות רצתה שתעשה טעות, מה הבעיה? שאלה: בעצם כל בני האדם צריכים לאהוב את עצמם מבחינת האמת. כי המציאות ...

... כולם נמצאים גם בתוך האדם עצמו. והאדם עצמו, לא באמת אוהב את עצמו בשלמות. ואותם האנשים שהאדם מפחד, ממה שהם יחשבו עליו, הם בעצם אותם הכוחות בתוך האדם עצמו, שלא אוהבים את האדם עצמו, והאדם כל ... עצמו, דהיינו, שלם עם עצמו בשלמות אמיתית, ומקבל ואוהב את עצמו כפי מה שהוא ממש, ללא כל סיבה, וללא תלות בדבר כלשהו חיצוני, הרי שהאדם לא היה מפחד ממה שהקהל יחשוב עליו, ומאיך שהקהל יגיב ... זה שהאדם מבין ומנסה להביא את עצמו למצב, שבו הוא יאהב את עצמו מבפנים באמת, על ידי זה בסופו של דבר האדם הופך להיות לא תלותי במה שחושבים עליו, וניצול מכל הדברים. ונוסיף, כי גם כאן יש ...

... ללא סיבה - איך לאהוב את עצמך ואת המציאות - בלי תנאי? נטל ההוכחה ובו יתבאר כיצד לאהוב את עצמך ואת המציאות בלי סיבה? וכמובן שכולם רוצים להגיע למצב הזה, שבו הם אוהבים את המציאות בלי סיבה. והשאלה הנשאלת היא, איך להגיע למצב הזה? והסיבה שהאדם לא אוהב את המציאות כפי מה שהיא בלי סיבה, היא רק משום, שמצד אחד האדם רוצה להגיע למצב, שבו הוא יאהב את עצמו בלי סיבה, ומצד שני הוא מנסה למצוא סיבות, למה כן לאהוב את עצמו. וכמובן שזה לעולם לא יצליח, כי זה דבר והיפוכו. כי כל סיבה שהאדם ימצא למה לאהוב את עצמו, תמיד זו תהיה אהבה עם סיבה. והאדם הוא שואל את עצמו, למה שאני אוהב את המציאות את עצמי? וכיוב. והאדם לא קולט, שהוא פחדן עם רגשי נחיתות. כי השאלה צריכה להיות הפוכה. והשאלה צריכה להיות, האם באמת יש סיבה, לכך שאני לא אוהב את עצמי את המציאות?. והטועים, הם מלמדים את האדם לאהוב את עצמו, בגלל הדברים הטובים שיש בו. וכמובן שזוהי טעות. כי מי שאוהב את עצמו בגלל הדברים הטובים שיש בו, הוא טועה. כי הוא יכול לאהוב את עצמו בלי סיבה, ובנוסף הוא לא באמת אוהב את עצמו, ובנוסף יש בכל אדם חסרונות, לפחות כמו כמות היתרונות שיש בו. והאדם לא צריך לקבל את הטעות שלו, שגורמת לו לחשוב שהוא צריך סיבה לאהוב את עצמו. אלא האדם צריך להיות עז פנים ולשאול את האמת, שהיא, למה בכלל שלא תאהב את עצמך?! ומה הסיבה שבגללה אתה לא אוהב את המציאות כפי מה שהיא?! וכאשר האדם שואל את השאלה הזאת, אז הטעויות שבו מביאות לו רשימה ארוכה של סיבות, למה לא לאהוב את עצמו. ומי שהוא מאמין לעצמו, אז הוא מיד חוזר לאחור ומקבל את הסיבות השגויות שלו, למה לא לאהוב את עצמו ואת המציאות כפי מה שהיא ממש. אבל מי שהוא חכם קצת, ומי שנמאס לו שהמחשבות שלו מתעללות לו בנשמה שלו והורסות לו את החיים, הוא כופר בעצמו, דהיינו, לא מאמין לעצמו, אלא ממשיך לשאול את עצמו, האם באמת הסיבות האלו שגורמות לו לא לאהוב את עצמו, האם הן אכן מוצדקות? ולמה הן מוצדקות? ומי החליט שהן מוצדקות? ומי החליט שזה טוב וזה רע? ומי מחייב את האדם להאשים את עצמו? וכולי. ועל ידי זה שהאדם הוא עקשן ולא טיפש, דהיינו, שהאדם מתעקש וחוקר ומנסה לגלות ולהבין את הסיבה, שבגללה הוא לא אוהב את עצמו, ועל ידי זה שהאדם לא מאמין לשום סיבה שהיא, אלא חוקר כל דבר, ומנסה לגלות מהי האמת, האם באמת תחושת הרע היא מוצדקת? ולמה באמת האדם סובל? והאם באמת הרצון של האדם שהמציאות תהייה דווקא כך ולא אחרת, האם הרצון הזה בכלל מוצדק? וכולי. על ידי זה בסופו של דבר, כל הסיבות שיש לאדם למה לא לאהוב את עצמו ואת המציאות, כל הסיבות האלו מתבטלות, ואז מה שנשאר כברירת המחדל, זאת אהבה אמיתית ללא כל סיבה. ואז האדם טוב לו, לא בגלל שיש משהו שגורם לו להרגיש טוב, אלא בגלל שאין שום דבר שגורם לו להרגיש רע. וזהו טוב אמיתי, שהוא לא תלוי בסיבה כלשהי וכולי. ובמהות, את נטל ההוכחה, תשים על המחשבה למה לא לאהוב את עצמך, שהיא תביא את הסיבה. והאם זה מחויב לא לאהוב את עצמך? והאם אתה מוכרח במאה אחוז לחשוב שאתה לא מספיק טוב? ומי אמר שאתה לא מספיק טוב? ואולי אתה כן טוב? ואולי אתה לא חייב לשנוא את עצמך? והמלכודת של המוח היא, שהוא שם את נטל ההוכחה על הלאהוב את עצמך. שהוא שואל את האדם, למה שאני יאהב את עצמי. אבל זה צריך להיות, למה שאני לא יאהב את עצמי. וכמובן שאעפכ, זה בסדר לאהוב את עצמך עם סיבות וכולי, לצורך חוויית הצמצום. אבל במהות, אל תחפש סיבה לאהוב את עצמך, אלא תטיל ספק במחשבה שלא לאהוב את עצמך. והאהבה, תבוא מעצמה. וכיוב לגבי המציאות, אל תחפש סיבה לאהוב אותה, אלא תטיל ספק במחשבות השליליות שיש לך עליה... ...

... אותם, ויוצר מהם ישויות שנפרדות מהאחדות שלו. וזהו תהליך של השמדה עצמית. שהאחדות, מנסה להשמיד את עצמה, על ידי זה שהיא יוצרת את הנפרדות של המציאות. וכמובן שיש גם נקודת מבט הפוכה, והיא שאלוהים יש לו אהבה עצמית גדולה מאוד, ואלוהים מנסה להתרבות ולהגדיל את עצמו לגודל יותר גדול, מאשר גודל אין סופי. כי אלוהים הוא אין סופי. ואלוהים הוא ככ אוהב את עצמו , עד שאפילו האין סופיות שלו, ...

... הוא שקר אחד גדול של הנפרדות. והקיום של השקר הזה, הוא מקבל את כוחו, רק משום שהאדם מוכן להתפשר על דברים שאינם מוחלטים. וכאשר נמאס לאדם לשקר את עצמו, וכאשר האדם מספיק אוהב את עצמו, כדי לחפש את הטוב האמיתי המוחלט, אז האדם מתחיל לבדוק את מחשבותיו ואת המציאות שלו, בצורה מוחלטת. ולבדוק כל דבר בצורה מוחלטת, פירושו, שעל האדם לקחת את כל המחשבות ...

... את הפחדים שלו. ובסך הכל מעבירים את הפחד של האדם, מישות אחת לישות אחרת. (וכיוב שיטות של, איך לא לכעוס. שהן יוצרות תלות חדשה של האדם, בשקר אחר. וכיוב שיטות, של איך לאהוב את עצמך להיות שמח וכיוב. שהן יוצרות תלות חדשה. וממילא אין אהבה ושמחה של אמת וכולי). כמו השקר שאומר, שאם תפחד מאלוהים, לא תפחד משום ...

... הזה, שהאדם משקר את עצמו, שהוא לא יכול להשיג את השלמות, למרות שהוא לא באמת בטוח בכך בשלמות מוחלטת, זה יוצר אצלו ייאוש, וגורם לו בטעות להרפות את ידיו, מלחפש את האושר שלו. ובפועל, מי שאוהב את עצמו אפילו קצת, עליו להבין את האמת, והיא שהאושר המושלם קיים. ושעד שהאדם לא ינסה בכל כוחו כפשוטו ממש, להשיג את האושר הזה, ...

... כלל, ושהכל מושלם כפי מה שהוא. וכמה מסכן האדם, שמספר לכולם כמה טוב לו, ואיך הוא הצליח להשיג איזה דבר, ובכך הוא בעצם מספר על החיסרון שלו, כמה החיים שלו לא שלמים בתוכו מבפנים, וכמה הוא לא מספיק אוהב את עצמו ואת קיומו, שהוא צריך כל מיני דברים ...

... לאדם לקלקולי קיבה, והורסת לאדם את החיים שלו. כי כאשר האדם נאחז באהבה חיצונית, במקום לאהוב את עצמו מבפנים, זה גורם לכך שהאדם נאחז בשקר, כאילו הוא לא יכול לאהוב את עצמו באמת מבפנים. וברגע שהאדם משקר ומחניף למישהו אחר, הוא בעצם מחזק אצל עצמו, את המחשבה שלו, שצריך שאחרים יאהבו אותו, כי הוא לא אוהב את עצמו מספיק. ומי שיש לו עיניים של אמת, הוא רואה את האמת, כמה כולם מסכנים, שהם ככ ...