...התאמה בין ההגדרות של המונחים הללו. הוא מדגיש כי אם כל הגדרה לא תואמת את ההגדרה של המונח השני, אז לא ניתן להוכיח את הטיעון באופן מוחלט. מהו ההבדל בין הוכחה מוחלטת להוכחה אפשרית? בהמשך, אליעד עובר להבחנה בין הוכחות מוחלטות להוכחות אפשריות: - הוכחה מוחלטת היא כזו שאין בה ספקות - כל דבר צריך להתאים לכל הגדרה. כאשר מדובר בהוכחה מוחלטת, זהו דבר שהוא מחויב לוגית. - הוכחה אפשרית, לעומת זאת, היא הוכחה שניתנת להשגה לפי השכל, אך אין בה בהכרח שום מסקנה מוחלטת. כלומר, ייתכן שהתשובה שהשכל מציע היא נכונה לפי נתוני...
...את הטענה באמצעות החלשת הדובר, במקום להפריך את הטענה לגופה. לדוגמה, אם אדם אומר אסור לאכול בעלי חיים, ומישהו אחר עונה לו אבל אתה בעצמך אוכל בשר, זוהי דוגמה קלאסית לאד הומינם. במקום להתמודד עם השאלה המוסרית על אכילת בעלי חיים, התגובה מתייחסת להתנהגות האישית של הטוען. הטענה המקורית יכולה להיות נכונה או לא נכונה ללא קשר להתנהגות של הדובר. מתי דווקא כן צריך להתייחס לגופו של טוען? אליעד מסביר שיש מצבים בהם התייחסות לגופו של הטוען יכולה להיות לגיטימית. למשל, כאשר אדם מציג את עצמו כסמכות בנושא מסוים, התנהגותו...
...להוכיח באופן מוחלט את החשיבה עצמה, אך אדם שמטיל ספק בקיומו אינו יכול להיות בטוח אפילו בעצם קיומה של החשיבה. אליעד מדגים זאת על ידי השאלה: מי אמר שאני באמת חושב? אולי אפילו המחשבה עצמה אינה באמת קיימת אלא היא אשליה או הזיה. מדוע השאלה האם אני קיים היא שאלה בעייתית במיוחד? אליעד מסביר כי השאלה האם אני קיים? היא ייחודית ובעייתית במיוחד מפני שאי אפשר לדמיין מצב אמיתי שבו האני לא קיים. כל ניסיון לדמיין מצב כזה באופן מוחלט נכשל, כי עצם הניסיון לדמיין מצב ללא אני עדיין מחייב קיום של האני שמדמיין. כל מחשבה...
...הכרחי מוסיף כי צריך גם לשים לב להבדל אפשרי שבין, תנאי לא הכרחי לבין לא תנאי הכרחי, עם דגש על המיקום של המילה לא במשפט. בשני המקרים אנחנו אומרים שהתנאי הוא לא הכרחי. אבל האם הוא בכלל תנאי כלשהו? האם זה תנאי שקשור לתוצאה אבל הוא לא הכרחי, או שהוא לא רק לא הכרחי אלא גם לא תנאי כלשהו? כך גם לגבי האם זה תנאי מספיק, יתכן שזה לא תנאי מספיק ויתכן גם שזה תנאי לא מספיק. כאשר בשני הניסוחים, התנאי הוא לא מספיק, אבל האם הוא הכרחי? אז יתכן שהוא תנאי הכרחי אבל לא מספיק, ויתכן שהוא לא תנאי מספיק וגם לא הכרחי. ויתכן...
...משפט, הוא צריך קודם כל להטיל ספק בפרשנות שלו עצמו למשפט הזה. לפי אליעד, לפני שמנסים למצוא את המהות של הדברים שנאמרו, צריך להבין קודם שמדובר רק בפרשנות, לא בעובדה. רק אחרי שמבינים את זה אפשר לעבור לשלב של מציאת המהות של המשפט. לדוגמה, כאשר אליעד אומר הקבוצה שלי, אנשים מיד מניחים שהוא מתכוון לקבוצה בפייסבוק או לקבוצה של אנשים. אבל אליעד כהן מסביר שהוא כלל לא התכוון לכך, אלא התכוון לגישה או לסיסטמה של חשיבה. ההמלצה שלו היא קודם כל להטיל ספק בפרשנויות, כדי להימנע מבלבולים או טעויות הבנה מיותרות. מדוע...
...חשוב להבהיר האם הטענה כוללת או לא כוללת אנשים בעלי תכונות נוספות. אחרת נוצרת הוכחה לוגית שגויה. לדוגמה, המשפט כל מי שצורה חייב שיהיה לו חיסרון הוא נכון רק אם אנחנו מתייחסים לרק צורה, אך אינו נכון בהכרח אם קיימת תכונה נוספת מעבר לצורה. מהם העקרונות לזיהוי יוצאי דופן מכלל מסוים? אליעד מסביר שיש משמעות עמוקה יותר למושג כלל. כשאנחנו אומרים שלכל כלל יש יוצא מן הכלל, אנחנו בעצם מניחים כבר שיש אפשרות לחריגה מהכלל, כי זו מהותו של כלל. אם יש כלל שאינו מאפשר יוצאים מן הכלל, עצם הגדרתו מונעת אפשרות לחריגה...
...מקרה פרטי. במקרה של היפני הרזה, הדוגמה רק מצביעה על אפשרות, אך כדי להוכיח את הטענה באופן מלא יש צורך בהוכחות נוספות. לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ולכן על מנת להוכיח את הטענה באופן מוחלט יש צורך להראות שהיא נכונה עבור כל המקרים ולא רק לדוגמה ספציפית. האם הפרט מעיד על הכלל? אליעד מציין בהמשך את ההבחנה החשובה שאין לטעון כי פרט אחד מעיד על כלל רחב יותר. הכלל עצמו לא תמיד ניתן להוכיח דרך פרט יחיד. כך, במקרה של הדוגמה על היפני הרזה, כל פרט לא יכול להוות הוכחה לכלל. דוגמה כזו, גם אם היא נכונה, לא יכולה להיבחן...
...שלו, הוא יוכל להגיע למצב שבו המחשבות מאבדות את האחיזה המוחלטת שלהן. כאשר אדם יצליח לחוות באמת שההבדל בין יש לאין, או בין טוב לרע, הוא לא מוחלט אלא יחסי בלבד, הוא יוכל לחוות מצב של גם וגם. למשל, אדם יכול להרגיש רעב בו זמנית עם ההבנה שרעב ושובע הם במהותם דבר אחד. איך זה מתבטא בחיי היום יום? אליעד מציין שאדם שחווה את המצב הזה של גם וגם יחווה את החיים בצורה קלילה יותר ופחות תובענית. הוא יוכל לחוות רגשות או מחשבות בצורה פחות מחייבת ופחות לוחצת, כי הוא כבר לא יהיה לכוד בתוך ההפרדות הלוגיות הרגילות. זה...
...כלומר, משהו שנראה לאדם לא הגיוני פשוט כי הוא עדיין לא מבין אותו או כי הוא מורכב מדי עבורו. לעומת זאת, בספר להיות אלוהים מוצגים דברים שהם מעבר לכל סוגי ההיגיון האפשריים, כאלו שאפילו תיאורטית אי אפשר לחשוב עליהם בצורה הגיונית או להבין אותם בכלים הקיימים של השכל הרגיל. לדוגמה, אליעד מציג את התפיסה הרגילה של בני האדם, שלפיה קיימים דברים והיפוכם, כמו יש ואין. אנשים רגילים לקבל שיש ניגודיות מוחלטת בין יש לאין, ושבלתי אפשרי ששני הדברים יהיו קיימים בו זמנית. אולם בספר, אליעד כהן מראה כיצד ניתן לצאת מההיגיון...
...שקר שנדמה לאמת. כי האמת, קיומה הוא מחויב, ואי אפשר למרוד בה. ובפועל, הכוונה היא, שעל האדם להתבונן אל תוכו, ולמרוד בתוכו באמונות שלו, ובשקרים שלו שנדמים בעיניו כאמת. וכל אמת שיש בתוך האדם, שהאדם מסוגל לחשוב בדעתו את ההפך שלה, הרי שהיא שקר עצמי. וכל דבר שנדמה לאדם כמשמעותי, הרי שביחס לאמת המוחלטת, הוא שקר. כי אם יש לו משמעות, הרי שהוא מקבל את משמעותו, מהניגוד ומהשונה ממנו, ואכ הוא אינו ראשון, והוא אינו האמת המחויבת. ועל ידי זה שהאדם מורד במוסכמות המחשבתיות שבתוכו, על ידי זה האדם רואה את האמת שהכל...
👈 הספר "להיות אלוהים"
(2 חלקים, 336 פרקים - 656 עמ')
👈 400 ש"ח בלבד!
☎️ 050-3331-331שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים
- הספר על: מה המשמעות של החיים? האם אפשר לדעת הכל? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? בשביל מה לחיות? איך להיות הכי חכם בעולם? מי ברא את אלוהים? האם יש בחירה חופשית? למה לא להתאבד? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה יש רע בעולם? האם יש או אין אלוהים? איך להיות מאושר? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה העולם קיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם הכל אפשרי? למה יש רע וסבל בעולם? האם באמת הכל לטובה? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצר העולם? האם יש משמעות לחיים? האם לדומם יש תודעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש הבדל בין חלום למציאות ועוד...
האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מטפל הוליסטי, טיפול רגשי, מאמן אישי קשב וריכוז בנושא יש יוצא מן הכלל - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331