...אפשרית היא כזו שהשכל שלנו מסוגל להבין, אך לא בהכרח שהיא נכונה בכל מציאות או מצב. אליעד מסביר את ההבדלים בין סוגי ההוכחות באמצעות דוגמאות: - הוא מציין שכשאתה שואל אם משהו הוא אחד, אתה בעצם שואל אם ישנו מושג כזה אחד שמחויב בכל מצב. לדוגמה, אם נשאל אם שני דברים שונים יכולים להיות אחד, אליעד מבהיר כי ניתן להוכיח באופן מוחלט רק אם כל המהויות תואמות באופן מלא. - הוא מבדל בין הוכחות שיכולות להיות נכונות לפי השכל לבין הוכחות מחויבות, ומסביר שאין דרך להוכיח משהו ששייך לתחום השכל בלבד אם לא נשקול את כל ההגדרות...
...אדם (מעשיו בפועל) היא כלי לגיטימי כדי להראות חוסר עקביות בין טענותיו לאמונותיו בפועל. האם אדם חייב להיות עקבי בכל מעשיו כדי שנאמין לטענותיו? אליעד מסביר כי למרות הדוגמאות לעיל, לא תמיד חייבת להיות התאמה מלאה בין האמונה לבין המעשים. ייתכן שאדם מחזיק באמונה מסוימת, אבל מסיבות פרקטיות, רגשיות או אחרות, הוא לא מצליח לעמוד בכל מה שהוא עצמו טוען. כלומר, העובדה שאדם חוטא או נכשל אינה מוכיחה בהכרח שהאמונה שלו עצמה מוטעית. אפילו שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום, ולכן ייתכן בהחלט שאדם טועה ברוב...
...מהו הכשל העיקרי שטמון בטיעון של דקארט? הכשל העיקרי בטיעון אני חושב משמע אני קיים הוא ההנחה המוקדמת שקיים אני שחושב. כאשר דקארט אומר אני חושב, הוא כבר מראש מניח שישנו אני שמבצע את פעולת החשיבה. כלומר, המשפט מניח את קיומו של האני מראש, ולכן הוא אינו מוכיח את קיומו אלא רק חוזר על ההנחה שכבר נעשתה. המשפט למעשה אומר: אם קיים אני שחושב - אז קיים אני. אבל השאלה המקורית הייתה בדיוק על קיומו של האני. לכן המשפט הוא מעגלי ואינו באמת מהווה הוכחה תקפה. מה הקשר בין אני חושב לבין אני קיים? אליעד מוסיף הסבר לוגי...
...שיקרה X. דהיינו, A + B כתנאי אחד, הם תנאי מספיק כדי שיקרה X. או לדוגמה, בשביל שיקרה X, צריך שיקרה A + B או שיקרה C + D. שאז A + B, כיחידה אחת, הם תנאי מספיק שיקרה X וגם C + D כתנאי אחד, הם תנאי מספיק כדי שיקרה X. אבל A או B או C או D, אף אחד מהם הוא לא תנאי מספיק כדי שיקרה X. וכמו כן, A+B או C+D, הם לא תנאי הכרחי בפני עצמם, כי יכול לקרות A+B או C+D. כמו כן במקרה כזה יהיה נכון לומר ש (A+B או C+D) זה לכשעצמו כן תנאי מספיק והכרחי כדי שיקרה X. דהיינו, תנאי שיש בתוכו או. דהיינו, התנאי הוא שיקרה A+B או...
...מנוסח כטאוטולוגיה, כמו לומר: כל הכוסות בעולם יכולות להכיל עוד מים, למעט כוסות שמלאות עד הסוף, המשפט יהיה תמיד נכון, בלי קשר לבדיקה בפועל. זה נכון מכיוון שזו ההגדרה של מלא עד הסוף. מתי מותר להכליל ומתי אסור להכליל? לפי אליעד כהן, מותר להכליל כאשר ההכללה נובעת מהגדרה מדויקת וברורה של המושג. אם ההגדרה היא ברורה ומוגדרת מראש, ההכללה תהיה נכונה בלי תלות בבדיקה פרטנית. לעומת זאת, אם אדם אומר בשום ערוץ טלוויזיה עכשיו לא משדרים מוזיקת גאז מבלי שבדק, ייתכן שהוא טועה, אך זה לא מחייב. עדיין ייתכן שההכללה נכונה...
...הם בני תמותה, השאלה היא האם הכלל מתייחס אך ורק למי שהוא רק אדם, או שהוא מתייחס גם למישהו שהוא אדם פלוס עוד תכונות אחרות. לדוגמה, אם משה הוא אדם אבל הוא גם אלוהים או ישות על - טבעית, ייתכן שהוא אינו בן תמותה. לכן, המסקנה שמשה חייב למות תהיה תלויה בהבנה המדויקת של ההנחה הראשונה. מדוע הכללת תכונות נוספות יכולה לשנות את המסקנה? אליעד מסביר שכשאנחנו אומרים כל בני האדם, יש שתי אפשרויות להבנת המשפט: המשפט מתייחס רק למי שהוא אך ורק אדם, בלי תכונות נוספות. המשפט מתייחס לכל מי שהוא אדם, גם אם יש לו תכונות...
...עשויה להתממש, אך היא לא מחייבת את התוקף הכללי של הטענה. בעוד שדוגמה מציגה פרט ספציפי, הוכחה דורשת סיבה רחבה יותר שתסביר את כלל המקרים. אליעד מבהיר שגם אם ניתן להציג דוגמה שתומכת בטענה, היא לא בהכרח הופכת את הטענה לאמיתית במאת האחוזים. הוכחה אמיתית היא כזו שמבוססת על לוגיקה רחבה ומתייחסת לכל המקרים האפשריים. כיצד סוגי ההוכחות משתלבים בדיון? בנושא ההוכחות, אליעד כהן מתאר את הרטוריקה שנעשית בדיונים. כאשר אנו מציגים דוגמה כדי להוכיח טענה מסוימת, יש לקחת בחשבון שסוגים שונים של הוכחות דורשים עמידה בכללים...
...הוא יוכל לחוות רגשות או מחשבות בצורה פחות מחייבת ופחות לוחצת, כי הוא כבר לא יהיה לכוד בתוך ההפרדות הלוגיות הרגילות. זה לא אומר שהוא יפסיק לפעול בצורה נורמטיבית, אלא שהוא יוכל לפעול עם יותר מודעות לכך שכל התפיסות הן סובייקטיביות, ולא אובייקטיביות ומוחלטות. מדוע האדם לא מצליח ליישם את התובנות הללו למרות ההבנה? למרות שאדם יכול להבין את העיקרון בתיאוריה, אליעד מסביר שבפרקטיקה האדם עדיין נתקע בתוך ההפרדות הלוגיות כי הוא לא באמת משתחרר מהאמונה הסמויה שהסובייקטיבי שלו הוא האובייקטיבי. עד שאדם לא יטיל ספק...
...לצאת מההיגיון הזה. הספר שובר את המגבלות האלה באופן שיטתי ומציג רעיונות שנראים בלתי אפשריים לחלוטין, מעבר לכל סוג של לוגיקה קיימת. איך הספר להיות אלוהים מבצע שטיפת מוח לשכל האנושי? אליעד מסביר שהספר שלו מבצע סוג של שטיפת מוח מיוחדת. זוהי שטיפת מוח במובן חיובי ומיוחד - מטרתה לשחרר את האדם מההגבלות המנטליות ומהאשליות שמלוות אותו מאז שנולד. אליעד מדגים זאת על ידי הסבר שאדם נולד לתוך עולם של דואליות וניגודים. האדם רגיל מגיל אפס שישנם דברים מנוגדים: טוב ורע, יש ואין, אמת ושקר. הוא גדל עם מערכת אמונות...
...נפרדות, שבו דבר אחד שונה מדבר אחר וכולי. והנפרדות הזאת, היא העונש של האדם, כל זמן שהוא לא מחובר אל האחדות. כי האלוהות, היא חוויית האין סוף. שהאדם חווה חוויה של שחרור מוחלט ואמיתי, ללא כל חוויית צמצום כלל. (וכמובן שהשחרור הוא ככ גדול, עד שהוא באחדות, עם הצמצום של הנפרדות). וככל שהאדם, חי יותר בעולם של הגדרות והתניות שכליות ורגשיות בתוכו, כך האדם סובל יותר. כי כל אמת שהאדם נאחז בה, היא בעצם עוד חוויה של צמצום, שהיא עונש אמיתי עבור האדם. כי האמיתות של האדם, הן כולן הגדרות. וכל הגדרה, היא חוויה של צמצום...
👈 הספר "להיות אלוהים"
(2 חלקים, 336 פרקים - 656 עמ')
👈 400 ש"ח בלבד!
☎️ 050-3331-331שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים
- הספר על: מי ברא את אלוהים? האם יש אמת מוחלטת? בשביל מה לחיות? למה יש רע בעולם? מה המשמעות של החיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להיות מאושר? האם יש או אין אלוהים? האם לדומם יש תודעה? האם הכל אפשרי? איך נוצר העולם? איך להיות הכי חכם בעולם? איך להנות בחיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? אולי אנחנו במטריקס? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש בחירה חופשית? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש משמעות לחיים? האם אפשר לדעת הכל? למה העולם קיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה לא להתאבד ועוד...
האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מטפל רב תחומי, מטפל טוב, הדרכה ועוד אלפי תכנים נוספים, על כל נושאי החיים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331