איך למצוא עניין בחיים? איך להיות יצירתי? איך לא להשתעמם? איך ליצור עניין? איך לפתח חשיבה יצירתית? אקסיומות, איך לשפר את החיים? מה לעשות כשמשעמם? איך לשאול שאלות? לשטוף כלים, ליצור משמעות
איך לשפר את החיים ולמצוא עניין בכל דבר?
השיחה עוסקת בשאלה המרכזית: איך לשפר את החיים על ידי יצירת עניין ומשמעות, ואיך להפוך אפילו את הדברים הפשוטים ביותר בחיים למעניינים ומלאי משמעות. אליעד מסביר כי לשפר את החיים פירושו להפוך אותם למעניינים יותר, כך שהדברים בחיים יפסיקו לשעמם אותך ויהפכו למשמעותיים ומלאי תוכן.
מה ההבדל בין שיפור יחסי לשיפור מוחלט?
אליעד מבחין בין שני סוגים של שיפורים בחיים: שיפור יחסי ושיפור מוחלט. שיפור יחסי הוא שיפור שמתבצע ביחס להגדרה מסוימת או להשוואה לדבר אחר. למשל, לאכול כשרעבים הוא שיפור רק אם מניחים שרעב הוא מצב רע ושובע הוא טוב. אך אם נגדיר את הרעב כמצב חיובי ואת השובע כשלילי, הרי שהאכילה כבר אינה שיפור אלא להיפך. השיפור היחסי הוא תמיד מוגבל, כי הוא נשען על הנחות יסוד לא מחויבות, ולכן תמיד יישאר בו חיסרון.
לעומת זאת, שיפור מוחלט הוא שיפור למצב שבו אין בו כלל חיסרון. מצב מושלם כזה, בו לא חסר שום דבר, הוא מצב אבסולוטי ואינו ניתן לשיפור נוסף. אליעד מדגיש כי רק במצב כזה האדם חווה שלמות מוחלטת, ואין בו שום צורך בשינוי נוסף.
מהי משמעות וכיצד מוצאים משמעות מוחלטת?
אליעד מגדיר משמעות כמחשבה או תחושה שאתה נהנה ממנה, ומוצא בה תועלת וסיפוק. משמעות יכולה להיות יחסית או מוחלטת. משמעות יחסית היא משמעות זמנית, שתמיד תכיל בתוכה חיסרון שיתגלה עם הזמן ויגרום לשעמום. לעומת זאת, משמעות מוחלטת היא משמעות נצחית, שאין בה שום חיסרון ושאינה משתנה. כאשר אדם מגיע למשמעות המוחלטת הוא אינו מחפש עוד משמעות נוספת, מכיוון שהגיע לשלמות ההבנה של המציאות.
מה הקשר בין משמעות לאקסיומות והנחות יסוד?
אליעד מסביר שכל המשמעויות שאנו יוצרים בחיים מתבססות על שני דברים מרכזיים: הנחות יסוד (אמונות יחסיות ולא מחויבות) ואקסיומות (אמונות מוחלטות שהשכל לא יכול לתפוס אחרת). הנחות יסוד הן יחסיות וניתנות לשינוי, ואילו אקסיומות הן קבועות ומוחלטות. רוב המשמעויות בחיים מבוססות על הנחות יסוד ולכן הן זמניות ומשתנות.
אך אם תיצור משמעות מתוך דבר שהוא מחויב המציאות ולא מתוך הנחה יחסית, תקבל משמעות מוחלטת שתוביל אותך לתחושת יציבות ושלמות ללא חיסרון.
איך ליצור משמעות ועניין בדברים משעממים כמו שטיפת כלים?
אליעד מציג שיטה ליצירת עניין גם בפעולות הפשוטות והיומיומיות ביותר. הוא מסביר שכדי למצוא עניין ומשמעות חדשה, עליך לשאול שאלות על הסיטואציה או האובייקט, ולחקור את המידע שאתה לא יודע עליו. ככל שתהיה מודע יותר למה שאתה לא יודע, כך תיצור אצלך סקרנות וחיסרון לאינפורמציה, שיביאו לתחושה של התחדשות ומשמעות חדשה.
לדוגמה, בשטיפת כלים תוכל לשאול שאלות כמו: למה אני שוטף דווקא את הצלחת הזו קודם? מה המשמעות של צורת הצלחת? כיצד היא נוצרה? איפה בדיוק הצלחת נמצאת כרגע ביקום? וכדומה. כך, תהליך פשוט יכול להפוך לחוויה משמעותית ומעניינת.
כיצד שאלת שאלות מובילה למשמעות עמוקה?
כדי ליצור עניין ולמצוא אינפורמציה חדשה, אליעד ממליץ להשתמש במילות שאלה בסיסיות כגון: כמה, למה, איך, איפה,...
השיחה עוסקת בשאלה המרכזית: איך לשפר את החיים על ידי יצירת עניין ומשמעות, ואיך להפוך אפילו את הדברים הפשוטים ביותר בחיים למעניינים ומלאי משמעות. אליעד מסביר כי לשפר את החיים פירושו להפוך אותם למעניינים יותר, כך שהדברים בחיים יפסיקו לשעמם אותך ויהפכו למשמעותיים ומלאי תוכן.
מה ההבדל בין שיפור יחסי לשיפור מוחלט?
אליעד מבחין בין שני סוגים של שיפורים בחיים: שיפור יחסי ושיפור מוחלט. שיפור יחסי הוא שיפור שמתבצע ביחס להגדרה מסוימת או להשוואה לדבר אחר. למשל, לאכול כשרעבים הוא שיפור רק אם מניחים שרעב הוא מצב רע ושובע הוא טוב. אך אם נגדיר את הרעב כמצב חיובי ואת השובע כשלילי, הרי שהאכילה כבר אינה שיפור אלא להיפך. השיפור היחסי הוא תמיד מוגבל, כי הוא נשען על הנחות יסוד לא מחויבות, ולכן תמיד יישאר בו חיסרון.
לעומת זאת, שיפור מוחלט הוא שיפור למצב שבו אין בו כלל חיסרון. מצב מושלם כזה, בו לא חסר שום דבר, הוא מצב אבסולוטי ואינו ניתן לשיפור נוסף. אליעד מדגיש כי רק במצב כזה האדם חווה שלמות מוחלטת, ואין בו שום צורך בשינוי נוסף.
מהי משמעות וכיצד מוצאים משמעות מוחלטת?
אליעד מגדיר משמעות כמחשבה או תחושה שאתה נהנה ממנה, ומוצא בה תועלת וסיפוק. משמעות יכולה להיות יחסית או מוחלטת. משמעות יחסית היא משמעות זמנית, שתמיד תכיל בתוכה חיסרון שיתגלה עם הזמן ויגרום לשעמום. לעומת זאת, משמעות מוחלטת היא משמעות נצחית, שאין בה שום חיסרון ושאינה משתנה. כאשר אדם מגיע למשמעות המוחלטת הוא אינו מחפש עוד משמעות נוספת, מכיוון שהגיע לשלמות ההבנה של המציאות.
מה הקשר בין משמעות לאקסיומות והנחות יסוד?
אליעד מסביר שכל המשמעויות שאנו יוצרים בחיים מתבססות על שני דברים מרכזיים: הנחות יסוד (אמונות יחסיות ולא מחויבות) ואקסיומות (אמונות מוחלטות שהשכל לא יכול לתפוס אחרת). הנחות יסוד הן יחסיות וניתנות לשינוי, ואילו אקסיומות הן קבועות ומוחלטות. רוב המשמעויות בחיים מבוססות על הנחות יסוד ולכן הן זמניות ומשתנות.
אך אם תיצור משמעות מתוך דבר שהוא מחויב המציאות ולא מתוך הנחה יחסית, תקבל משמעות מוחלטת שתוביל אותך לתחושת יציבות ושלמות ללא חיסרון.
איך ליצור משמעות ועניין בדברים משעממים כמו שטיפת כלים?
אליעד מציג שיטה ליצירת עניין גם בפעולות הפשוטות והיומיומיות ביותר. הוא מסביר שכדי למצוא עניין ומשמעות חדשה, עליך לשאול שאלות על הסיטואציה או האובייקט, ולחקור את המידע שאתה לא יודע עליו. ככל שתהיה מודע יותר למה שאתה לא יודע, כך תיצור אצלך סקרנות וחיסרון לאינפורמציה, שיביאו לתחושה של התחדשות ומשמעות חדשה.
לדוגמה, בשטיפת כלים תוכל לשאול שאלות כמו: למה אני שוטף דווקא את הצלחת הזו קודם? מה המשמעות של צורת הצלחת? כיצד היא נוצרה? איפה בדיוק הצלחת נמצאת כרגע ביקום? וכדומה. כך, תהליך פשוט יכול להפוך לחוויה משמעותית ומעניינת.
כיצד שאלת שאלות מובילה למשמעות עמוקה?
כדי ליצור עניין ולמצוא אינפורמציה חדשה, אליעד ממליץ להשתמש במילות שאלה בסיסיות כגון: כמה, למה, איך, איפה,...
- איך לא להשתעמם בחיים?
- איך לפתח חשיבה יצירתית?
- מה ההבדל בין שיפור יחסי לשיפור מוחלט?
- איך ליצור משמעות בכל פעולה?
- איך לשאול שאלות בצורה נכונה?
- מה זה אקסיומה והנחת יסוד?
- איך למצוא משמעות מוחלטת בחיים?
אליעד: המטרה של השיחה שלנו היא לשפר את החיים. מה הכוונה? לשפר את החיים בהיבט של למצוא עניין בדברים. איך שהדברים יותר יענינו אותך ולא ישעממו אותך.
כול פעם שמשפרים את החיים זה רק באופן יחסי. מה זה אומר? שביחס להגדרה מסויימת אתה בעצם שיפרת, אבל ביחס לאין הגדרות, לא שיפרת, לא תיקנת.
באופן יחסי פירושו, ביחס למשהו, בהשוואה למשהו אחר.
למשל כשאתה אוכל, זה שיפור ביחס למחשבה שאומרת שרעב זה רע ושבע זה טוב. אבל אם נגיד ששבע זה רע ורעב זה טוב, אז אם אכלת, אתה היזקת, ואם נגיד שרעב ושבע זה אותו הדבר, אז לא היזקת ולא שיפרת. זה נקרא לשפר באופן יחסי.
ויש דבר שנקרא לשפר באופן מוחלט. כשאתה משפר באופן יחסי, עדיין יש חיסרון, אתה שיפרת רק ביחס להגדרה מסויימת, ומאחר וההגדרה לא מחוייבת והיא יכולה להיות הפוכה, אז ממילא כל שיפור ששיפרת יהיה בו חיסרון.
ויש דבר שנקרא לשפר באופן מוחלט, שזה אומר להגיע למצב שאין בו חיסרון מצד עצמו, ואם אין שום חיסרון אז סיימת. השיפור של כל המצבים זה להגיע למצב של אין חיסרון. אם אין חיסרון, אין אפשרות לשפר יותר.
עכשיו נקח את זה לנושא של חיפוש משמעות.
מה היא משמעות? מחשבה שיש בה משמעות עבורך, מחשבה שאתה נהנה ממנה, שאתה מפיק ממנה תועלת, שיש לה מורכבות עבורך וכו'.
השאלה היא איך לשפר את המשמעות של הדברים?
כול הלימוד הזה שאני מסביר לך עכשיו, הוא לימוד של משמעויות יחסיות. כל משמעות שאתה נותן לדבר היא משמעות יחסית ולא מוחלטת.
זה אומר שאם תמצא משמעות במשהו משעמם בסוף גם המשמעות הזאת תשעמם אותך. ולא משנה מה תעשה, בסוף הכל ישעמם אותך. כך שמשמעות היא יחסית ולא משנה לאיזה משמעות תגיע, בסוף תרגיש חסר משמעות. אלא אם כן תגיע למשמעות מוחלטת, שתבין משהו מסויים שאחריו לא תחפש יותר משמעות.
ואם תעשה את השיטה שלי, איך לגלות משמעות יחסית, ואם תעשה אותה מספיק פעמים, אתה תגיע למשמעות מוחלטת או המשמעות הראשונה. ולכן אל תצפה שהמשמעויות שאני נותן לך עכשיו ירגשו אותך לנצח.
בא נדבר עכשיו מה היא המשמעות הראשונה. מה ההבדל בין הנחות יסוד לאקסיומות?
אקסיומה פירושו, משהו שמחוייב להיות נכון מצד השכל, שהשכל שלנו לא יכול לתפוס אחרת. והחיים האלו מבוססים על סמך אקסיומות.
והנחות יסוד זה אמונות שלנו. וכל משמעות שאנו נותנים לדברים בעולם הזה, זה על בסיס הנחות יסוד ואקסיומות.
אקסיומה זה למעשה האמונה הגבוהה ביותר שיש.
כול המשמעויות שנובעות מצד השכל הם יחסיות, ויש בהן חיסרון והן לא משפרות את החיים באופן מוחלט.
כשאתה מסתכל עכשיו על הבקבוק, התפיסה שלו נובעת מתפיסות יחסיות שלך, כאשר התפיסה הראשונה שלך היא השכל. לפי התפיסה של השכל שאומר שיש הבדל בין דבר לדבר, אז אתה מזהה שיש כאן בקבוק.
אבל אם תעשה את התהליך שאני אציע לך, אתה לא תתן לבקבוק משמעות שתלויה בדבר יחסי כמו אכסיומה, אמונה או הנחת יסוד, אלא המשמעות תהיה מבוססת על מחוייב המציאות, ואם המשמעות שתתן לדבר תנבע מתוך מחוייב המציאות, אז המשמעות תהיה מחוייבת, תהיה לך יציבות, תשפר את החיים באופן מוחלט, לא תחווה שום חיסרון ותמצא משמעות אמיתית שאינה חסרה דבר.
שאלה: למה אני לא יכול למצוא משמעות אמיתית?
אליעד: כי אם המשמעות נובעת מהשכל, אז תמיד יהיה לך ספק שאולי השכל טועה. אלא אם תבין משהו לא מתוך השכל, אלא מתוך המחוייב ואז לא יהיה לך ספק שאולי אתה טועה.
עכשיו השאלה היא, איך ליצור משמעות יחסית ואיך להגיע למשמעות מוחלטת.
איך אתה יכול לייצר עוד משמעות ועוד משמעות וכו', עד שתגיע לראשון, מה דעתך?
שאלה: זה קשור בהתבוננות שיכלית או ריגשית.
אליעד: מה זה אומר? עוד אינפורמציה. למשל על הבקבוק הזה יש בחלל אינפורמציה שמשנה את המשמעות שלך עליו. ככול שתגלה יותר אינפורמציה על הבקבוק כך המשמעות של הבקבוק עבורך משתנה ואז אתה חווה התחדשות.
אז איך מוצאים עוד אינפורמציה על הדבר? איך מוצאים למשל עוד אינפורמציה על הבקבוק? אני טוען שעל הבקבוק הזה אפשר לכתוב אין סוף ספרים, כי על הבקבוק הזה יש אין סוף אינפורמציה, אז היכן היא נמצאת? איך מוצאים מידע?
מה ההפך של מידע? חוסר מידע, ומה ההפך של מידע וחוסר מידע? מידע זה אני יודע, וחוסר מידע זה אני לא יודע, מה ההפך של אני יודע ולא יודע? ההפך - אני לא יודע ולא לא יודע, אני לא מתעניין בזה פשוט, זה לא מעניין אותי.
מה זה אומר? למשל הבקבוק הזה כתבת עליו הרבה ספרים ועכשיו אתה רוצה אינפורמציה חדשה עליו, כדי לקרוא לאינפורמציה להגיע, אתה צריך ליצור אצלך חיסרון לאינפורמציה.
אם אתה רוצה דברים חדשים לדעת על הבקבוק, אתה צריך להתחיל לכתוב מה אתה לא יודע על הבקבוק הזה. תכלס העניין הוא איך לדעת מה שאתה לא יודע, איך אפשר לדעת עוד דברים.
אתה צריך לקחת ספר ולהתחיל למלא אותו במה שאתה לא יודע על הבקבוק. מה זה אומר? שאתה צריך להתחיל להמציא שאלות. ככול שיהיו לך יותר שאלות על הבקבוק, ככה אתה למעשה יוצר אצלך חיסרון שיביא לך את האינפורמציה שנמצאת בחלל לגבי הדבר.
אם אתה לא יודע משהו לגבי הבקבוק, ואתה לא מודע לכך שאתה לא יודע את זה, בתת מודע שלך אתה לא יודע את זה, אז אתה מתחיל להשתעמם ממנו.
אבל אם אתה מודע לכך שאתה לא יודע, אז הוא ממשיך לעניין אותך.
שאלה: האם יש כאן שני שלבים?
אליעד: שלב ראשון יש את מה שאתה יודע, ושלב שני לקחת סיטואציה ולגלות מה אתה לא יודע על הסיטואציה. וכאשר תתחיל להוציא מתוכך מה שאתה לא יודע, אז זה יתחיל לעניין אותך מה שאתה עושה.
בתת מודע שלך יש לך הרבה שאלות לא פתורות, למשל בנושא שאתה שוטף כלים, אבל אתה לא יודע באופן מודע שאתה לא יודע אותם. ובאופן מודע אתה יודע רק את מה שאתה יודע ולכן זה משעמם אותך.
למשל אתה מסתכל על הקיר, ברגע שאתה מתחיל לחשוב על מה שאתה יודע על הקיר, הקיר יתחיל לעניין אותך, אבל בשלב כל שהוא, תבין שמה שאתה יודע כבר הבנת, ואז זה מתחיל לשעמם לך ואתה רוצה משהו חדש.
ואני טוען שעל הקיר הזה, יש אין סוף אינפורמציה מסתובבת עליו, מה אני יכול להסתכל על הקיר נצח נצחים ולמצוא בו עניין? והיכן מסתתרת כל האין סוף אינפורמציה? בתוכך. ואז תשאל, איך אני מגיע אליה? תתחיל לחשוב מה אתה לא יודע על הקיר. תמציא שאלות על הקיר ואז תתחיל לקבל מידע חדש על הקיר, ואז הקיר יתחיל לעניין אותך.
זה אומר שאם אתה רוצה ליצור עניין, אתה צריך להמציא שאלות. כמו למשל, אם לסבתא היו גלגלים, איך זה היה משפיע על הקיר? השאלות יגרמו למוח שלך להתחיל לחשוב...
כול פעם שמשפרים את החיים זה רק באופן יחסי. מה זה אומר? שביחס להגדרה מסויימת אתה בעצם שיפרת, אבל ביחס לאין הגדרות, לא שיפרת, לא תיקנת.
באופן יחסי פירושו, ביחס למשהו, בהשוואה למשהו אחר.
למשל כשאתה אוכל, זה שיפור ביחס למחשבה שאומרת שרעב זה רע ושבע זה טוב. אבל אם נגיד ששבע זה רע ורעב זה טוב, אז אם אכלת, אתה היזקת, ואם נגיד שרעב ושבע זה אותו הדבר, אז לא היזקת ולא שיפרת. זה נקרא לשפר באופן יחסי.
ויש דבר שנקרא לשפר באופן מוחלט. כשאתה משפר באופן יחסי, עדיין יש חיסרון, אתה שיפרת רק ביחס להגדרה מסויימת, ומאחר וההגדרה לא מחוייבת והיא יכולה להיות הפוכה, אז ממילא כל שיפור ששיפרת יהיה בו חיסרון.
ויש דבר שנקרא לשפר באופן מוחלט, שזה אומר להגיע למצב שאין בו חיסרון מצד עצמו, ואם אין שום חיסרון אז סיימת. השיפור של כל המצבים זה להגיע למצב של אין חיסרון. אם אין חיסרון, אין אפשרות לשפר יותר.
עכשיו נקח את זה לנושא של חיפוש משמעות.
מה היא משמעות? מחשבה שיש בה משמעות עבורך, מחשבה שאתה נהנה ממנה, שאתה מפיק ממנה תועלת, שיש לה מורכבות עבורך וכו'.
השאלה היא איך לשפר את המשמעות של הדברים?
כול הלימוד הזה שאני מסביר לך עכשיו, הוא לימוד של משמעויות יחסיות. כל משמעות שאתה נותן לדבר היא משמעות יחסית ולא מוחלטת.
זה אומר שאם תמצא משמעות במשהו משעמם בסוף גם המשמעות הזאת תשעמם אותך. ולא משנה מה תעשה, בסוף הכל ישעמם אותך. כך שמשמעות היא יחסית ולא משנה לאיזה משמעות תגיע, בסוף תרגיש חסר משמעות. אלא אם כן תגיע למשמעות מוחלטת, שתבין משהו מסויים שאחריו לא תחפש יותר משמעות.
ואם תעשה את השיטה שלי, איך לגלות משמעות יחסית, ואם תעשה אותה מספיק פעמים, אתה תגיע למשמעות מוחלטת או המשמעות הראשונה. ולכן אל תצפה שהמשמעויות שאני נותן לך עכשיו ירגשו אותך לנצח.
בא נדבר עכשיו מה היא המשמעות הראשונה. מה ההבדל בין הנחות יסוד לאקסיומות?
אקסיומה פירושו, משהו שמחוייב להיות נכון מצד השכל, שהשכל שלנו לא יכול לתפוס אחרת. והחיים האלו מבוססים על סמך אקסיומות.
והנחות יסוד זה אמונות שלנו. וכל משמעות שאנו נותנים לדברים בעולם הזה, זה על בסיס הנחות יסוד ואקסיומות.
אקסיומה זה למעשה האמונה הגבוהה ביותר שיש.
כול המשמעויות שנובעות מצד השכל הם יחסיות, ויש בהן חיסרון והן לא משפרות את החיים באופן מוחלט.
כשאתה מסתכל עכשיו על הבקבוק, התפיסה שלו נובעת מתפיסות יחסיות שלך, כאשר התפיסה הראשונה שלך היא השכל. לפי התפיסה של השכל שאומר שיש הבדל בין דבר לדבר, אז אתה מזהה שיש כאן בקבוק.
אבל אם תעשה את התהליך שאני אציע לך, אתה לא תתן לבקבוק משמעות שתלויה בדבר יחסי כמו אכסיומה, אמונה או הנחת יסוד, אלא המשמעות תהיה מבוססת על מחוייב המציאות, ואם המשמעות שתתן לדבר תנבע מתוך מחוייב המציאות, אז המשמעות תהיה מחוייבת, תהיה לך יציבות, תשפר את החיים באופן מוחלט, לא תחווה שום חיסרון ותמצא משמעות אמיתית שאינה חסרה דבר.
שאלה: למה אני לא יכול למצוא משמעות אמיתית?
אליעד: כי אם המשמעות נובעת מהשכל, אז תמיד יהיה לך ספק שאולי השכל טועה. אלא אם תבין משהו לא מתוך השכל, אלא מתוך המחוייב ואז לא יהיה לך ספק שאולי אתה טועה.
עכשיו השאלה היא, איך ליצור משמעות יחסית ואיך להגיע למשמעות מוחלטת.
איך אתה יכול לייצר עוד משמעות ועוד משמעות וכו', עד שתגיע לראשון, מה דעתך?
שאלה: זה קשור בהתבוננות שיכלית או ריגשית.
אליעד: מה זה אומר? עוד אינפורמציה. למשל על הבקבוק הזה יש בחלל אינפורמציה שמשנה את המשמעות שלך עליו. ככול שתגלה יותר אינפורמציה על הבקבוק כך המשמעות של הבקבוק עבורך משתנה ואז אתה חווה התחדשות.
אז איך מוצאים עוד אינפורמציה על הדבר? איך מוצאים למשל עוד אינפורמציה על הבקבוק? אני טוען שעל הבקבוק הזה אפשר לכתוב אין סוף ספרים, כי על הבקבוק הזה יש אין סוף אינפורמציה, אז היכן היא נמצאת? איך מוצאים מידע?
מה ההפך של מידע? חוסר מידע, ומה ההפך של מידע וחוסר מידע? מידע זה אני יודע, וחוסר מידע זה אני לא יודע, מה ההפך של אני יודע ולא יודע? ההפך - אני לא יודע ולא לא יודע, אני לא מתעניין בזה פשוט, זה לא מעניין אותי.
מה זה אומר? למשל הבקבוק הזה כתבת עליו הרבה ספרים ועכשיו אתה רוצה אינפורמציה חדשה עליו, כדי לקרוא לאינפורמציה להגיע, אתה צריך ליצור אצלך חיסרון לאינפורמציה.
אם אתה רוצה דברים חדשים לדעת על הבקבוק, אתה צריך להתחיל לכתוב מה אתה לא יודע על הבקבוק הזה. תכלס העניין הוא איך לדעת מה שאתה לא יודע, איך אפשר לדעת עוד דברים.
אתה צריך לקחת ספר ולהתחיל למלא אותו במה שאתה לא יודע על הבקבוק. מה זה אומר? שאתה צריך להתחיל להמציא שאלות. ככול שיהיו לך יותר שאלות על הבקבוק, ככה אתה למעשה יוצר אצלך חיסרון שיביא לך את האינפורמציה שנמצאת בחלל לגבי הדבר.
אם אתה לא יודע משהו לגבי הבקבוק, ואתה לא מודע לכך שאתה לא יודע את זה, בתת מודע שלך אתה לא יודע את זה, אז אתה מתחיל להשתעמם ממנו.
אבל אם אתה מודע לכך שאתה לא יודע, אז הוא ממשיך לעניין אותך.
שאלה: האם יש כאן שני שלבים?
אליעד: שלב ראשון יש את מה שאתה יודע, ושלב שני לקחת סיטואציה ולגלות מה אתה לא יודע על הסיטואציה. וכאשר תתחיל להוציא מתוכך מה שאתה לא יודע, אז זה יתחיל לעניין אותך מה שאתה עושה.
בתת מודע שלך יש לך הרבה שאלות לא פתורות, למשל בנושא שאתה שוטף כלים, אבל אתה לא יודע באופן מודע שאתה לא יודע אותם. ובאופן מודע אתה יודע רק את מה שאתה יודע ולכן זה משעמם אותך.
למשל אתה מסתכל על הקיר, ברגע שאתה מתחיל לחשוב על מה שאתה יודע על הקיר, הקיר יתחיל לעניין אותך, אבל בשלב כל שהוא, תבין שמה שאתה יודע כבר הבנת, ואז זה מתחיל לשעמם לך ואתה רוצה משהו חדש.
ואני טוען שעל הקיר הזה, יש אין סוף אינפורמציה מסתובבת עליו, מה אני יכול להסתכל על הקיר נצח נצחים ולמצוא בו עניין? והיכן מסתתרת כל האין סוף אינפורמציה? בתוכך. ואז תשאל, איך אני מגיע אליה? תתחיל לחשוב מה אתה לא יודע על הקיר. תמציא שאלות על הקיר ואז תתחיל לקבל מידע חדש על הקיר, ואז הקיר יתחיל לעניין אותך.
זה אומר שאם אתה רוצה ליצור עניין, אתה צריך להמציא שאלות. כמו למשל, אם לסבתא היו גלגלים, איך זה היה משפיע על הקיר? השאלות יגרמו למוח שלך להתחיל לחשוב...
050-3331-331