האם חכם אמיתי יכול לטעות?

השאלה "האם חכם יכול לטעות?" היא שאלה עמוקה שאליעד כהן דן בה, ומטרתה לברר את מהות החוכמה ואת היחס שלה לטעות. אליעד מסביר כי יש להגדיר תחילה מהו חכם אמיתי. חכם אמיתי, לפי ההסבר שלו, הוא אדם שיש לו שכל ברמה הגבוהה ביותר האפשרית, כלומר, אדם שמחזיק בתפיסת המציאות המושלמת והמקסימלית. אליעד מבהיר שלפני שניתן לשאול אם חכם אמיתי יכול לטעות, יש להגדיר בבירור את המושגים "חכם" ו"טעות".

מה המשמעות של "טעות" בחוכמה אמיתית?

אליעד מסביר שיש שני סוגים עיקריים של טעויות: טעות לוגית וטעות אינפורמטיבית.

• טעות לוגית - טעות שנובעת מחוסר הבנה, שבה האדם נכשל להבחין בסתירה פנימית בדבריו.
• טעות אינפורמטיבית - טעות שנובעת מבעיה במידע ולא בהכרח קשורה להבנה הלוגית של האדם.

הוא מסביר שכאשר אדם רגיל טועה, הטעות יכולה להיות לוגית או אינפורמטיבית. לדוגמה, אם מישהו יגיד שיש שולחן בחדר, אך בפועל אין, זו טעות אינפורמטיבית. אבל אם האדם אומר דבר שסותר את עצמו או מתבסס על היגיון שגוי, אז זו טעות לוגית.

מהי ההבחנה בין טעות לוגית לטעות אינפורמטיבית?

אליעד מדגים את ההבדל בין הטעויות כך: נניח שמישהו מלמד אותך אנגלית ואומר לך בטעות שהמילה "סווט" פירושה נעליים. כשתשמע מאוחר יותר את המילה "סווט" במשפט, תחשוב בטעות שהכוונה לנעליים. הטעות הזו היא אינפורמטיבית, ולא לוגית. זאת משום שהשכל שלך פעל נכון לפי המידע המוטעה שקיבלת.

לעומת זאת, טעות לוגית תקרה כאשר התהליך המחשבתי עצמו שגוי, ואתה לא מצליח להבחין בקיום הסתירה או בשגיאה בחישוב ההגיוני שלך. לדוגמה, אם אדם יטען ששני משפטים סותרים יכולים להיות נכונים בו - זמנית, זו תהיה טעות לוגית.

האם רבי נחמן מברסלב טעה, והאם זה מפחית מחוכמתו?

אליעד מתייחס באופן ספציפי לרבי נחמן מברסלב כדוגמה לחכם גדול ואמיתי. הוא טוען שרבי נחמן היה חכם במובן האמיתי של המילה, ומציין שבכתביו של רבי נחמן לא נמצאו טעויות לוגיות. זאת אומרת, אין אצלו מצב שבו הוא טוען טענה שסותרת את עצמה או כזו שניתן להפריכה באופן שכלי - לוגי.

עם זאת, אליעד מסביר שיש אצל רבי נחמן טעויות אינפורמטיביות הנובעות מהמידע שהיה קיים בתקופתו. למשל, רבי נחמן השתמש במידע שהיה מקובל אז על פיזיקה וכדור הארץ, שהיה שגוי לפי הידע של ימינו. אליעד מבהיר כי זו לא טעות שמצביעה על חוסר חוכמה, אלא רק על חוסר במידע נכון שהיה זמין לו בתקופתו. כלומר, רבי נחמן לא טעה מבחינה לוגית או שכלית, אלא רק הסתמך על מידע אינפורמטיבי מוטעה.

האם חכם אמיתי יכול לטעות מתוך ודאות מלאה?

לפי אליעד, חכם אמיתי אינו יכול לטעות מתוך ודאות מלאה. הוא יכול לומר דבר - מה אינפורמטיבי מוטעה, אבל תמיד בתוכו תהיה לו הסתייגות או מודעות לכך שזה על בסיס מידע שקיבל מאחרים. לדוגמה, אם חכם אומר "יש שולחן בחדר", והסתבר שאין שם שולחן, אליעד אומר שחכם אמיתי לעולם לא יהיה בטוח ב - 100% במידע כזה, כי תמיד הוא יאמר זאת על בסיס מידע חיצוני או תנאי כלשהו. אם האדם יהיה בטוח ב - 100% בדבר שגוי, אז בהכרח זה אומר שהוא אינו באמת חכם במובן הגבוה והאמיתי של המילה.

לדבריו, חכם אמיתי חייב להיות נאמן לחלוטין לאמת, ולכן לא יכול...