אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה טיפול ✔איך לגרום ללקוח לקנות? איך ליצור הסכמה? שכנוע ברמת הפוטנציאל, איך להגדיל סיכוי לשכנע? איך להגדיל סיכוי למכור? האם אתה יכול? הגדלת הפוטנציאל...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
11:41איך לגרום ללקוח לקנות? איך ליצור הסכמה? שכנוע ברמת הפוטנציאל, איך להגדיל סיכוי לשכנע? איך להגדיל סיכוי למכור? האם אתה יכול? הגדלת הפוטנציאל להסכמה, טיפול בהתנגדות לקוח, לימודי NLP
מהו העיקרון המרכזי לשכנוע במכירות ושיווק?

העיקרון המרכזי שמוצג בהרצאה הוא שיש יותר פוטנציאל ואפשרויות תיאורטיות מאשר מה שמתרחש בפועל. כלומר, תמיד קיימת כמות עצומה של אפשרויות שאותן ניתן לדמיין, הרבה מעבר למה שקורה באמת במציאות. לדוגמה, בחדר אחד ספציפי יכולה להיות כמות עצומה של רהיטים, חפצים או אנשים שהיו יכולים להיות בו, אך בפועל יש רק מספר מוגבל של פריטים.

העיקרון הזה מתייחס לעובדה שכאשר אנו מנסים לשכנע מישהו, אנו יכולים לנצל את התפיסה הזו של "פוטנציאל" כדי להגדיל את סיכויי ההסכמה.

איך אנחנו יכולים להשתמש ב"פוטנציאל" בשכנוע ומכירות?

ההסבר של אליעד כהן מראה כי כאשר אנו מנסים לשכנע אדם במשהו, יש סיכוי שהוא יגיד "לא". לדוגמה, אם נשאל שאלה ישירה כמו "האם אתה רוצה לקנות את המוצר?", התשובה עשויה להיות שלילית. לעומת זאת, אם נשאל "האם יכול להיות שאתה תרצה לקנות את המוצר?", המוח של האדם יגיב בקלות רבה יותר, מכיוון ש"יכול להיות" מציין פוטנציאל רחב יותר מאשר התחייבות או ודאות. השימוש במילים כמו "יכול להיות" מאפשר לאדם להרגיש כי הוא לא מחויב לתשובה חדה ומוחלטת, ובכך מקטין את ההתנגדות.

מדוע כדאי להשתמש בשפה של "אפשרות" ולא בשפה של "מחויבות"?

כאשר משתמשים בשפה של "יכול להיות" במקום בשפה מוחלטת של "זה כך", אנחנו מאפשרים לאדם לחשוב על האפשרויות השונות מבלי להרגיש שהוא נדרש להחלטה ברורה מיידית. לדוגמה, במקום לשאול "האם הדירה הזאת מתאימה לך?", עדיף לשאול "האם יכול להיות שהדירה הזאת מתאימה לך?". השאלה הזו פותחת אפשרויות נוספות ומפחיתה את ההתנגדות הפוטנציאלית.

מהו השימוש של "יכול להיות" מול ילד שלא רוצה לעשות שיעורים?

כשהילד אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים", ניתן לשאול אותו בצורה פחות חדה ומחויבת "יכול להיות שאתה תרצה לעשות שיעורים?". השימוש ב"יכול להיות" במקום בשפה ישירה מצמצם את תחושת הלחץ ומגביר את הסיכוי שהילד יסכים למהלך.

מה ההבדל בין "מחויב" ל"אפשרי" בשפה של שכנוע?

במילים מחויבות, האדם צריך להתחייב למשהו שהוא קיים או בוודאות יקרה ("האם זה ככה?"), בעוד שבשפה של "אפשרי", האדם לא נדרש להחליט באופן מוחלט על משהו שיתגשם ("האם יכול להיות שזה ככה?"). הידע על פוטנציאל מאפשר לאדם להרגיש יותר פתוח ואוהד, מה שמגדיל את הסיכוי להסכמה.

איך נוכל להשתמש ב"יכול להיות" כדי להימנע מהתנגדות?

המשמעות היא שכשאנחנו מציעים פוטנציאל ולא מחויבות, אנחנו מביעים אמפתיה לחששות של האדם. לדוגמה, במקום לומר "זה מתאים לך", אפשר לומר "זה יכול להתאים לך". בכך אנחנו מכירים בכך שמא יש דברים שיכולים להפריע ולהתנגד. זה יוצר תחושת אמפתיה והלקוח לא מרגיש שמכבידים עליו בהתחייבות.

מתי לא נכון להשתמש ב"יכול להיות"?

כשהלקוח כבר מוכן להיכנס לעסקה והוא מחפש סגירה, השימוש ב"יכול להיות" עלול להחמיר את הספקות ולגרום לו לחזור אחורה. במקרה כזה עדיף להשתמש בשפה מחויבת כדי לשמור על תחושת ודאות.

מה הקשר בין "יכול להיות" לבין פרסומות?

בדוגמה מהפרסומת למערכת בטיחות ברכב, במקום לומר "המערכת הזאת אולי תציל לך את החיים", אומרים "המערכת הזאת תציל לך את החיים". השימוש ב"יכול להיות" היה מקטין את האפקטיביות של המסר, כי אז הצופה היה שואל את עצמו אם זה אכן נכון.

איך להתגונן מהמניפולציה של "יכול להיות"?

עלינו להיות מודעים לכך ש"יכול להיות" לא מבטיח את המציאות, אלא מציין רק אפשרות. אם מישהו מציע לנו משהו כ"יכול להיות", זה לא בהכרח מבטיח את הדבר בפועל. יש להבדיל בין מה ש"יכול להיות" למה שבאמת קורה.

מה הקשר בין שכנוע בעסקים לבין טקסטים דתיים?

בהקשר דתי, לדוגמה כאשר אומרים "יכול להיות שאתה תיכנס לגיהנום", מתברר שגם "יכול להיות" שזו לא האמת. ההשתמשות ב"יכול להיות" יוצרת מניפולציה רגשית, כאשר האדם לא תמיד מבין שהאפשרות קיימת יחד עם האפשרות ההפוכה.

למה חשוב להבחין בין "אפשרי" ל"מחויב"?

חשוב לשים לב האם אנחנו עוסקים בפוטנציאל (אפשרי) או במציאות המוחלטת (מחויב). דיבור ברובד של פוטנציאל עשוי להקל על האדם להסכים, בעוד דיבור ברובד של מחויבות מציב אותו מול התחייבות מוחלטת.
מהו העיקרון המרכזי שלפיו יש יותר פוטנציאל ואפשרויות מאשר דברים בפועל?

שאלה: מה בעצם נאמר לגבי הרעיון שיש תמיד יותר אפשרויות מאשר מה שקורה בפועל?

תשובה: ההסבר הוא שכאשר מסתכלים על כל סיטואציה, תמיד יש מגוון עצום של דברים שיכלו לקרות או להיות קיימים, וזאת הרבה מעבר לכמות המוגבלת של הדברים שמתרחשים בפועל. לדוגמה, בחדר אחד ספציפי יכולה להיות כמות עצומה של רהיטים, חפצים או אנשים שבאופן תיאורטי "יכולים" להיות שם, אבל בפועל יש רק מספר מוגבל של פריטים באותו חדר.

איך הרעיון של "אפשרות" ו"פוטנציאל" מתקשר לנושא של שכנוע ושיווק?

שאלה: מדוע חשוב לדעת שיש יותר אפשרות תיאורטית מאשר ביצוע בפועל כשמנסים לשכנע אדם במשהו?

תשובה: בעת שכנוע או מכירות, לעתים חוששים שהלקוח או האדם שמולנו יגיד "לא" באופן נחרץ. כאשר שואלים שאלה ישירה במחויב, לדוגמה "האם אתה רוצה לקנות את המוצר?", קיים סיכוי ברור לתשובה שלילית ישירה. אך אם משתמשים בשפה של פוטנציאל, לדוגמה "האם יכול להיות שאתה תרצה לקנות את המוצר?", אז מבחינת המוח של האדם קל יותר להסכים לפוטנציאל ולהגיד "כן", מפני ש"יכול להיות" פותח טווח אפשרויות רחב יותר מאשר "זה בטוח ככה?".

מדוע כדאי להשתמש בהגדרת "אפשרות" ולא בהגדרה מוחלטת כאשר חוששים מ"לא" מוחלט של הלקוח?

שאלה: איך הניסוח של "יכול להיות" במקום "זה ככה" עוזר למנוע התנגדות של הלקוח?

תשובה: כשאומרים לאדם "זה יכול להתאים לך?" במקום "זה מתאים לך?", בעצם נותנים מקום לכך שאולי זה גם לא יתאים, ובכך מראים אמפתיה לספקות או חששות. בגלל ההיגיון שפוטנציאל הוא גדול מהמציאות בפועל, יש לאדם קלות לענות "כן, זה יכול להתאים" יותר מאשר "כן, זה מתאים" באופן ודאי. ה"כן" לפוטנציאל קורה ביתר קלות, מפני שהאפשרות לא שוללת ב - 100% את ה"לא".

איך משתמשים ברעיון של "יכול להיות" כדי למכור דירה?

שאלה: מהו ההבדל הפרקטי בשכנוע בין להגיד "האם הדירה מתאימה לך?" לבין "האם יכול להיות שהדירה הזאת מתאימה לך?"?

תשובה:
  • כאשר שואלים "האם הדירה הזאת מתאימה לך?", האדם עלול מיד לבחון האם כרגע בפועל היא מתאימה לו, ולהיתקל בספקות או בהתנגדויות. אז הוא עשוי פשוט להשיב "לא" ולהתבצר בעמדה זו.
  • לעומת זאת, כששואלים "האם יכול להיות שהדירה הזאת מתאימה לך?", יוצרים שפה של אפשרות פתוחה. המוח מגיב באופן פחות שלילי, כי הוא לא נדרש להתחייב בוודאות, אלא רק לשקול אפשרות. כך הסיכוי לתשובה "כן, יכול להיות" גבוה יותר, ואז נוצר חיבור ראשוני חיובי למכירה.
איך הרעיון עובד בדוגמה עם ילד שלא רוצה לעשות שיעורים?

שאלה: איך אפשר ליישם את המניפולציה של "יכול להיות" מול ילד שאומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים!"?

תשובה: במקום לומר לילד בצורה מוחלטת "לך תעשה שיעורים עכשיו!", אפשר לשאול אותו "תגיד, יכול להיות שאתה תעשה שיעורים עוד מעט? יש סיכוי שתרצה לשבת על זה?". באופן הזה, הילד פחות מרגיש שהכריחו אותו, כי רק הציגו אפשרות. המוח שלו יכול להסכים לכך שיש סיכוי שיעשה זאת, ואז הוא אומר "כן, אולי יש סיכוי". מרגע שאמר "כן, אולי", מתפתחת פתיחות גדולה יותר לבצע את הפעולה.

מהי המשמעות של "מחויב" מול "אפשרי" בשפה של שכנוע?

שאלה: מה ההבדל בין שאלת "האם אתה בטוח שזה ככה?" (מחויב) לבין "האם יכול להיות שזה ככה?" (אפשרי)?

תשובה:
  • כששואלים מחויב, המשמעות היא לשאול אם זה קורה "בוודאות" או "כבר בפועל". זו שאלה הדורשת התחייבות ונעילת תשובה מסוימת.
  • כששואלים אפשרי, פונים רק לאפשרות התיאורטית, כלומר, "אולי" או "עלול" לקרות. האדם יכול להסכים שהדבר "עלול" לקרות יותר בקלות מאשר להסכים שהוא "קורה" או "כבר קיים".
כיצד המניפולציה של "יכול להיות" מאפשרת ליצור אמפתיה להתנגדות הלקוח?

שאלה: למה הלקוח מרגיש יותר בנוח לומר "כן" כשמנוסחים ברובד של אפשרות?

תשובה: כששואלים "יכול להיות שזה יתאים לך?" מסתתרת הכרה בכך שגם "יכול להיות שזה לא יתאים". זה גורם ללקוח להרגיש שיש התחשבות בספקות שלו, כלומר, מביעים הבנה שגם קיימת אפשרות של חוסר התאמה. הלקוח מרגיש שאיננו נדחף באגרסיביות, ולכן נוטה יותר לשתף פעולה ולומר "כן, יכול להיות שזה יתאים לי".

מתי לא נכון להשתמש בביטוי "יכול להיות" משום שהוא עלול להחליש את המכירה?

שאלה: באיזה מצב "יכול להיות" דווקא לא מועיל למכירה אלא מזיק?

תשובה: כשברור שהלקוח כבר נמצא בנטייה חיובית חזקה, כלומר, סביר שיגיד "כן" מוחלט, עדיף להשתמש בשפה מחויבת של "זה מתאים לך?" ולא בשפה של "יכול להיות?" כי זו מחזירה את הלקוח למחשבה של "יש גם סיכוי שלא". לדוגמה, אם אדם כבר בטוח שהוא רוצה לחתום על עסקה, ושואלים אותו "יכול להיות שאתה רוצה לסגור?", הוא עלול פתאום להתחיל לפקפק ולחשוב "רגע, למה הם אמרו יכול להיות? אולי זה לא טוב בשבילי?".

איזו דוגמה מפרסום של מערכת מצילת חיים ממחישה את השימוש ב"מחויב" במקום "אולי"?

שאלה: מה היתה הדוגמה מהפרסומת למערכת בטיחות ברכב ואיך היא מאירה את הנקודה?

תשובה: בפרסומת טוענים "המערכת הזאת תציל לך את החיים". הם לא אומרים "המערכת הזאת אולי תציל לך את החיים", למרות שבפועל אין ודאות מלאה לכך. אם היו אומרים "אולי תציל לך את החיים", היה אפשר גם לחשוב "אז אולי היא תהרוג אותי?". כי אם יש רק אפשרות שהיא תציל, קיימת גם אפשרות שהמערכת דווקא תגרום לסיכון גבוה יותר, למשל אם הנהג סומך על אמצעי הבטיחות ונוהג בחוסר זהירות. לכן בפרסומת משתמשים במחויב "תציל לך את החיים" כדי להישמע חד משמעיים וחזקים יותר.

כיצד אפשר להתגונן ממניפולציה של "יכול להיות"?

שאלה: מה כדאי לזכור כשמישהו אומר "יכול להיות" בצורה שיווקית?

תשובה: תמיד לשים לב ש"יכול להיות" לא בהכרח אומר שזה קורה בפועל. לעתים מנסים לגרום לנו להסכים בדברים שהם רק ברובד האפשרי, ואז מתרגמים את ההסכמה לזה שבפועל אנו מסכימים למשהו ממשי. לדוגמה, "יכול להיות שאתה רוצה לקנות את המוצר?", "כן, יכול להיות" - זה לא אומר "כן, אני רוצה לקנות בפועל". צריך להבדיל בין "אולי" ל"בטוח".

מה הקשר בין "יכול להיות" לבין טקסטים דתיים והפחדה מגיהנום?

שאלה: כיצד הדוגמה של "אולי אלוהים יכניס אותך לגיהנום" ממחישה את העניין?

תשובה: זו דוגמה שרואים לעתים כשהמסר הוא "יכול להיות שאם לא תעשה דבר מסוים תישלח לגיהנום", אך למעשה "יכול להיות" אומר גם ש"יכול להיות שלא" או "יכול להיות בדיוק ההפך". משתמשים באפשרות כדי להפחיד או לשכנע, אבל אין הוכחה וודאית. כך אפשר לנצל את הרעיון של "אולי" בשביל לייצר פעולה, בזמן שהצד השני עשוי לשכוח שאם "יכול להיות" אז גם "יכול להיות שלא".

למה חשוב לשים לב אם מדברים ברובד הממשי או ברובד של האפשרות?

שאלה: מה צריך לזכור כדי לא ליפול לשכנוע מוגזם או לספק שעלול לבלבל?

תשובה: צריך לזכור שמי שאומר "זה יכול לקרות" לא בהכרח אומר "זה בטוח קורה". כלומר, פוטנציאל הוא לא מציאות. כשמישהו משתמש בניסוח אפשרי, הוא מנצל את ההבדל הזה כדי לגרום לנו להסכים יותר בקלות. אנחנו צריכים לדעת לזהות זאת ולא להיאחז באשליה שפוטנציאל שווה מציאות.

שורה אחרונה: שלא יעבדו עלינו ושנדע להבדיל בין מה ש"יכול להיות" לבין מה ש"באמת מתקיים".
שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של שכנוע שיווק מכירות וכו', וזה הולך ככה בגדול בעולם שלנו יש יותר פוטנציאל ואפשרויות מאשר דברים בפועל, מה זאת אומרת לדוגמה נגיד ניקח חדר יש יותר אפשרויות מה יכול להיות בחדר ויש יותר פוטנציאל לכמות הדברים שיכולים להיות בחדר מאשר כמות הדברים שנמצאים בחדר בפועל לדוגמה יש אפשרות שיהיה בחדר זה וזה אבל בפועל יש בחדר זה וזה זה הכל.

ולכן שימו לב עוד פעם לעיקרון העיקרון הולך ככה יש יותר פוטנציאל ויותר אפשרות תיאורטית מאשר כמות הדברים שנמצאים בפועל. עכשיו איך לוקחים את זה לנושא של שכנוע? מאוד פשוט כאשר לדוגמה נגיד רוצים לשכנע מישהו במשהו ואנחנו יודעים שיכול להיות שהוא יגיד לנו לא, דהיינו, אם אנחנו חושבים שהוא יגיד לנו כן אז דווקא במקרה כזה עדיף לא להשתמש בזה כי זה יכול דווקא להחליש את המכירה תכף תראו מה הכוונה. אז אם יש לנו מחשבה שאולי הוא יגיד לנו לא אז במקום לשאול אותו את השאלה בצורה ישירה וממשית כשיש סיכוי גדול שהוא יגיד לנו לא במקום זה אנחנו נשאל אותו את השאלה בצורה של פוטנציאל ואז יש יותר סיכוי שהוא יגיד לנו כן.

לדוגמה נגיד שרוצים למכור למישהו דירה אז במקום לשאול אותו "האם הדירה הזאת מתאימה לך?" במקום זה לשאול אותו "האם הדירה הזאת יכולה להתאים לך, האם יש אפשרות שהדירה הזאת תתאים לך, האם אתה יכול לראות את עצמך שהדירה הזאת טובה לך?". שימו לב להבדלים כשאומרים לבן אדם "האם הדירה הזאת מתאימה לך?" זה כמו לשאול אותו "האם בפועל כרגע הדירה הזאת מתאימה לך?" יכול להיות שהיא תהיה מתאימה ויכול להיות שהיא לא מתאימה, יכול להיות שיש לו ספק ואז הוא יגיד "לא היא לא מתאימה" אבל אם שואלים את הבן אדם "תגיד יכול להיות שהדירה הזאת מתאימה לך, תגיד הדירה הזאת יכולה להתאים לך, יש אפשרות שהדירה לא תתאים לך?" בעצם דיברנו בצורה של אפשרי ולא מחויב.

מחויב זה בעצם להגיד "האם אתה בטוח שזה ככה?" ואפשרי זה בעצם להגיד "האם יכול להיות שזה ככה". עכשיו כששואלים בן אדם "תגיד יש אפשרות שככה וככה?" יש יותר סיכוי שהוא יגיד כן מאשר שהוא יגיד לא, למה כי אפשרות יש יותר מאשר כמות הדברים שקורים בפועל. אוקי אז העיקרון היה עוד פעם די פשוט אנחנו רוצים ליצור הסכמה עם מישהו ויש חשש שמא הוא יגיד לא שמא הוא יסרב אז פשוט דוחפים את הרעיון שאנחנו רוצים למכור באמצעות האפשרות. נגיד אומרים לילד "לך תעשה שיעורים", "לא רוצה לעשות שיעורים", "תגיד יכול להיות שיבוא לך לעשות שיעורים כאילו יש מצב שאתה הולך לעשות שיעורים?", "יש מצב? כן, יכול להיות ש...".

עכשיו אני לא בהכרח אומר שלגבי השיעורים ככה צריך להגיד את זה לילד אבל בגדול הנושא הוא די פשוט המוח יותר קל לו להגיד כן ברובד של פוטנציאל אחר כך המניפולציה מתבצעת שברגע שבן אדם אמר "כן האמירה יכולה להתאים לי", "הנה אמרת שהיא מתאימה לך" אבל הוא לא אמר שהיא מתאימה לו הוא רק אמר שהיא יכולה להתאים לו. אוקי שימו לב כל בן אדם שישאל את עצמו פשוט יעשה טסט שישאל את עצמו "מה אתה יותר בטוח שבחדר אין פיל או שבחדר לא יכול להיות פיל?", דוגמה "בחדר אין פיל, בחדר לא יכול להיות שיש פיל" מה יותר בטוח? יותר בטוח שכרגע אין לא שלא יכול להיות, יכול להיות הכל יכול להיות.

ולכן בעצם דוחפים דרך ה - "יכול להיות" דרך הרובד של הפוטנציאל דרך הרובד של האפשרות דרך זה בעצם דוחפים. עכשיו כפי שאמרתי בהתחלה צריך לשים לב להשתמש בזה רק במקרה שחושבים שהלקוח הולך להגיד לא או שיש סיכוי שהוא יתנגד, למה? כי אם לדוגמה נגיד אנחנו חושבים שזה מתאים ללקוח ואנחנו נגיד לו "תגיד לי יכול להיות שאתה רוצה שנסגור את העסקה הזאת?" והוא כבר רצה לסגור את העסקה הזאת זה דווקא גרוע כי זה עוד יכול להחליש אותו, הוא רצה לחתום על העסקה ועכשיו שאלנו אותו "תגיד אז אוקי אז מה אתה אומר זה יכול להתאים לך העסקה הזאת?" ואוטומטית הבן אדם שומע "יכול להתאים?" הוא אומר "רגע למה הוא אמר לי זה יכול להתאים מה זה לא מתאים?".

היה צריך להיות "תגיד לי העסקה הזאת מתאימה לך?", "כן מתאימה לי" אבל ברגע שאמרנו לו "תגיד לי העסקה הזאת יכולה להתאים לך אתה תרצה לחתום?" לא טוב, למה לא טוב? כי בעצם החלשנו אותו הוא כבר היה ברובד של המחשבה שלו ב - "זה מתאים" ועכשיו העברנו אותו אחורה ל - "זה יכול להתאים" כי ה - "יכול להתאים" זה בעצם להגיד לו "זה גם יכול לא להתאים". שימו לב המשפט שאומר "זה יכול להתאים" מכיל בתוכו "אבל זה גם יכול לא להתאים", המשפט שאומר "זה מתאים" הוא לא מכיל בתוכו את ה - "לא מתאים" כי אמרנו "זה מתאים". "בחדר יש פיל, בחדר אין פיל" אם "יש אז לא אין" אם "אין אז לא יש" אבל "בחדר יכול להיות" גם יכול להיות שלא.

ולכן עוד פעם כשאנחנו חושבים שהלקוח אולי יביע התנגדות או יש סיכוי שהוא יביא התנגדות אחת הדרכים להתמודד עם זה היא על ידי שאנחנו מתנסחים בצורה שמכילה את ההתנגדות שלו, יכול להיות שהוא לא ירצה לעשות את הדבר ואז אנחנו אומרים לו "תגיד לי יכול להיות שכן תרצה לעשות ככה וככה?" זה לא אומר שלא יכול להיות שלא אמרנו רק "יכול להיות", יכול להיות שכן? אוקי אז יכול להיות שהוא יגיד שכן ויכול להיות שהוא יגיד שלא אבל אם הוא לא רוצה לעשות את הדבר ואנחנו נגיד לו "אוקי אז אתה עושה את הדבר?", "לא אני לא עושה את הדבר אני לא רוצה לעשות אותו", למה? כי כשאמרנו לו דיברנו איתו במחויב דיברנו איתו בשחור ולבן לא ברובד של פוטנציאל אלא ברובד של ממשי בעצם לא גילינו אמפתיה להתנגדות שלו כשאמרנו לו "אוקי אז הדירה הזאת מתאימה לך?" בעצם לא גילינו אמפתיה להתנגדויות שלו כלפי הדירה.

כי בתת מודע הבן אדם אומר לעצמו "מה זאת אומרת אם הדירה הזאת מתאימה לי מה עם כל הדברים שהיא לא מתאימה לי? לא היא לא מתאימה לי, מה המוכר לא חושב גם על הצדדים שהיא לא מתאימה לי העסקה הזאת שהדירה הזאת לא טוב לי?" לעומת זאת אם אנחנו אומרים ללקוח "תגיד לי הדירה הזאת יכולה להתאים לך?" מהיבט מסוים הלקוח כאילו אומר "מה הוא גילה כלפי אמפתיה כשהוא אמר לי יכול להתאים לי זה בעצם שהוא מכיר בכך שזה גם יכול לא להתאים לי אז הוא גילה כלפי אמפתיה ואז אם הוא גילה כלפי אמפתיה אז הוא אוהב אותי, הוא אוהב אותי הוא רוצה לעשות לי טוב, רוצה לעשות לי טוב אני גם רוצה לעשות לו טוב, רוצה לעשות לי טוב אוהב אותי, אני רוצה לחשוב שהוא אוהב אותי כי אז אני אוהב את עצמי וכו' ולכן גם אני רוצה לעשות לו טוב ולכן אני אסכים איתו, ולכן אני אגיד לו כן זה יכול להתאים לי".

זאת אומרת שהניסוח שדיבר ברובד של הפוטנציאל הוא מכיל את ההתנגדות של הלקוח הוא נותן ללקוח להרגיש אמפתיה כלפיו וכן את ההתנגדות שלו ואז בעצם זה מגדיל את הסיכוי שהוא יגיד לנו כן אבל כפי שאמרתי קודם אם הלקוח כבר נעול על ה - "כן", הוא כבר נמצא ברוב שהוא חושב שכן ופתאום אנחנו נדחוף לו "אתה יכול יש אפשרות ש... ?" אז אוטומטית המוח גם שומע את ה - "יש אפשרות שלא", אוקי ואז זה דווקא יכול להחליש את העסקה ולכן צריך לשים לב מתי לדבר ככה ומתי לדבר ככה. עכשיו אני רק אתן לכם סתם דוגמה מאיזה פרסומת שרצה עכשיו הפרסומת הולכת ככה יש איזו מערכת שמצילה חיים מערכת הגנה לרכב, אוקי שמשדרת אם הרכב מתקרב למשהו היא מצפצפת שהבן אדם כאילו ישים לב שהוא לא יעשה תאונה.

ואז איך הולכת הפרסומת "המערכת הזאת תציל לך את החיים", עכשיו מה האמת המערכת הזאת תציל לך את החיים או המערכת הזאת אולי תציל לך את החיים, מה הם עשו אם אומרים "המערכת הזאת אולי תציל לך את החיים", "לא משנה רק אולי תציל לי את החיים בא נגיד המערכת הזאת תציל לך את החיים" אבל מה האמת שהמערכת הזאת לא רק שלא בטוח שהיא תציל לך את החיים אלא רק אולי תציל לך את החיים, אלא שאם הם היו אומרים את האמת שהמערכת הזאת אולי תציל לך את החיים אז אוטומטית קופצת למוח של הלקוח המחשבה "רגע אז אולי היא גם תהרוג לי את החיים", למה שמערכת להצלת חיים יכולה להרוג בן אדם איך זה יכול להיות? כי בגלל שהוא אומר "יש לי מערכת מצילת חיים" אז הוא ייסע בפחות זהירות זאת אומרת הוא סומך על המערכת מצילת החיים שתציל אותו ואז הוא יעשה תאונה עם מערכת המצילה חיים גם זה יכול להיות.

הרבה פעמים כשבן אדם יש לו יותר מדי אביזרי בטיחות אז דווקא הוא סומך על אביזרי הבטיחות ואז הוא נוסע עוד יותר מסוכן ואז הוא נוסע כשהוא לא יכול לנסוע כי הוא אומר "יש לי מערכת בטיחות היא תציל אותי" ואז דווקא מערכת ההצלה הבטיחות כביכול הרגה אותו. זאת אומרת לקחו את המשפט "המערכת הזאת אולי תציל לך את החיים" או "תגדיל את הסיכוי שתציל לך את החיים" הפכו אותו ל - "המערכת הזאת תציל לך את החיים", "מי אמר שהיא תציל אולי היא רק תציל". אוקי ולכן שימו לב למשחק בנושא של "יכול, יכול להתאים, אתה יכול לרצות את זה, זה יכול להסתדר לך זה יכול זה וזה" לבין "זה מתאים לך, זה מסתדר לך", בין אם מדברים באפשרי בין אם במחויב אם שואלים את השאלה ברובד של פוטנציאל "האם זה רק יכול?" לבין אם שואלים את זה בממשי "האם זה באמת ככה?".

עכשיו איך בן אדם יכול להתגונן מהמניפולציה הזאת בן אדם פשוט צריך להיות מודע לזה נגיד כששואלים בן אדם "תגיד לי זה יכול להסתדר לך ככה וככה?", "כן זה יכול להסתדר אבל איך שזה יכול להסתדר זה עדיין לא אומר שזה מסתדר" כי השאלה "האם אתה רוצה לקנות את המוצר?" והשאלה "האם יכול להיות שתרצה לקנות את המוצר" זאת לא אותה שאלה, למרות שאם הלקוח נמצא בחנות ואומרים לו "תגיד לי אז אתה רוצה לקנות, תגיד לי אז אתה רואה אפשרות שאתה קונה את המוצר הזה?" לכאורה בשתף הדיבור זה נראה אותו דבר "הוא שאל אותי אם אני רוצה לקנות את המוצר", לא אבל הוא שאל אותך "האם יכול להיות ש... האם יש אפשרות ש... האם אתה רואה שיכול להיות שהמוצר הזה מתאים לך" הוא לא שאל את זה בדיוק בצורה ישירה הוא שאל את זה בצורה קצת עקיפה.

ולכן לפעמים זה דווקא מתעתע בבן אדם כי הוא מקבל מסר על פוטנציאל ובעצם בסוף הוא הולך לבצע את הפעולה בפועל. ולכן בן אדם צריך לשים לב גם כשדבר יכול להיות זה עדיין לא אומר שהוא ככה, לדוגמה סתם ניקח מהטקסט הדתי נגיד "אבל תגיד לי יכול להיות כשבסוף תמות אלוהים יכניס אותך לגיהנום?", "יכול להיות אבל גם יכול להיות שהוא יכניס אותי לגן עדן, יכול להיות גם שבדיוק הפוך שהוא דווקא אם אתה תשמור מצוות הוא יכניס אותך נגיד לגיהנום", למה שזה יהיה ככה זאת כבר שאלה אחרת לכל דבר יש איזה היגיון כלשהו למרות שיש כאלו שאומרים "אין היגיון" יש היגיון בכל דבר. אבל מה ההבדל הוא הם לא אומרים' יש כאלה מהיבט מסוים הם לא אומרים "הנה יש לי הוכחה שאם ככה יקרה ככה", "לא תראה יכול להיות שככה אז הנה בוא תתייחס לזה כאילו זה ככה" אבל זה לא אותו דבר זה רק יכול להיות. יש בין "יכול להיות שככה ויכול להיות הפוך" זה לא כמו "בטוח שזה ככה" זה לא בהכרח אותו דבר. ולכן בשורה התחתונה צריך לשים לב איך המוח מבין את הדברים האם דיברו ברובד הממשי או ברובד של האפשרות. אז שלא יעבדו עליכם.
חזקים הגדרת ליישם מה יותר בטוח המוצר שלך לעשות לו טוב התנגדות הלקוח התנגדויות במכירות בטלפון לעשות שיעורים התקדמות לגרום לה nlp איך לגרום איך לגרום ללקוח איך לגרום ללקוח לקנות איך להגדיל איך להגדיל סיכוי למכור איך להגדיל סיכוי לשכנע איך ליצור איך ליצור הסכמה איך לשכנע את הלקוח איך לשכנע את הלקוח לקנות איך לשכנע לקוח איך לשכנע לקוח לקנות איך לשכנע לקוחות אתה יכול ברמת הפוטנציאל האם אתה יכול הסכמה התנגדויות בזמן מכירה התנגדויות בזמן מכירה בטלפון התנגדויות בזמן מכירות התנגדויות בזמן מכירות בטלפון התנגדויות במכירה התנגדויות במכירה בטלפון התנגדויות במכירות התנגדויות במכירות בטלפון התנגדויות בשיחת מכירה התנגדויות בשיחת מכירה בטלפון התנגדויות בשיחת מכירות התנגדויות בשיחת מכירות בטלפון התנגדויות בתהליך מכירה התנגדויות בתהליך מכירה בטלפון התנגדויות בתהליך מכירות התנגדויות בתהליך מכירות בטלפון התנגדויות לקוח התנגדויות מכירה התנגדויות מכירה בטלפון התנגדויות מכירות התנגדויות מכירות בטלפון התנגדויות קניה התנגדויות של לקוח התנגדות התנגדות במכירה התנגדות במכירה בטלפון התנגדות במכירות התנגדות במכירות בטלפון התנגדות בשיחת מכירה התנגדות בשיחת מכירה בטלפון התנגדות בשיחת מכירות התנגדות בשיחת מכירות בטלפון התנגדות לקוח התנגדות מכירה התנגדות מכירה בטלפון התנגדות מכירות התנגדות מכירות בטלפון התנגדות קניה התנגדות של לקוח טיפול טיפול בהתנגדויות טיפול בהתנגדות טיפול בהתנגדות לקוח טיפולים כמה טיפולים לגרום לגרום ללקוח לגרום ללקוח לקנות לגרום ללקוחות להגדיל להגדיל סיכוי להגדיל סיכוי למכור להגדיל סיכוי לשכנע להסכים לימוד לימודי nlp ליצור ליצור הסכמה למידה למכור לקוח לקוחות לקנות לשכנע לשכנע את הלקוח לקנות לשכנע לקוח לשכנע לקוח לקנות לשכנע לקוחות מטופל מטופלים מטפל נלפ סיכוי פוטנציאל פוטנציאל להסכמה פוטנציאליות שכנוע שכנוע ברמת הפוטנציאל
טיפול / לטפל - הכל כולל הכל על טיפול / לטפל - רשימת כל הנושאים
טיפול לטפל - הכל כולל הכל על טיפול לטפל - רשימת כל הנושאים טיפול לטפל טיפול cbt טיפול nlp טיפול ocd טיפול אחרי בגידה טיפול אישי טיפול ב nlp טיפול ב ocd טיפול ב או סי די טיפול ב אוסידי טיפול בpdd טיפול בא מיניות טיפול באו סי די טיפול באובדנות טיפול באובססיה טיפול באובססיה זוגית טיפול באובססיות טיפול באוטיזם טיפול באונס טיפול באיומי התאבדות טיפול באישיות פרפקציוניסטית טיפול באלימות טיפול באלימות בבית הספר טיפול באמיניות טיפול באנורקסיה טיפול באנורקסיה קשה טיפול באנורקסית טיפול באנשים
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
... טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי מה ההבדל בין טיפול קוגניטיבי לטיפול התנהגותי? אליעד כהן מציג בהרצאה זו שלושה סוגים של טיפול מרכזיים - טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, וטיפול משולב הנקרא CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). הוא מסביר כי טיפול קוגניטיבי מתמקד בשינוי צורת החשיבה של האדם, מתוך ההנחה שאם ישנה את ... אינו מועיל לו, הוא פשוט יפסיק לעשן מעצמו. לעומת זאת, טיפול התנהגותי עובד דרך שינוי ישיר של הרגלים. לפי גישה זו, אם אדם יתחיל ... חדשות, וכך תשתנה גם תפיסתו לגבי העישון עצמו. מהו טיפול CBT ואיך הוא משלב את שתי השיטות? טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) משלב את שתי השיטות: הוא כולל גם שינוי התנהגותי ... וניתוח של מחשבות ורגשות שעולים תוך כדי השינוי. כך, בטיפול לגמילה מעישון, המטופל מתבקש להפסיק לעשן, אך במקביל עליו לעקוב אחרי המחשבות והרגשות שמתעוררים ... והן ברמת ההתנהגות, ומאפשרת להתמודד עם בעיות שייתכן שהמטופל לא היה מודע אליהן מראש. עם זאת, אליעד כהן מדגיש כי השינוי המהותי ביותר ... באופן מהותי והסיבות שהובילו אותו לשימוש בסמים לא טופלו, הוא עלול לחזור להשתמש בסמים בשלב מאוחר יותר. לפיכך, ללא שינוי מחשבתי ... חדשות שיצופו בו תוך כדי ההתמודדות המעשית. איך לשלב טיפול התנהגותי וקוגניטיבי בצורה נכונה? ההמלצה של אליעד כהן היא להתחיל בטיפול שמשלב את שני ההיבטים במקביל: לשנות בפועל את ההרגל (למשל, להפסיק לעשן ... גם לשינוי התנהגותי וגם לשינוי מחשבתי. איך לבחור את הטיפול המתאים ביותר? לסיכום, אליעד כהן מציין שאין תשובה חד משמעית מוחלטת ...
גישות טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי
גישות טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי
... טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי מדוע הטיפול הנפשי לא תמיד מצליח ומה הסיבה האמיתית לכך? כאשר טיפול נפשי אינו מצליח, אליעד כהן מסביר שאין זה נכון להאשים את המטופל כבעייתי או גרוע. ההסבר לכך פשוט: תפקיד הטיפול הוא להתאים את עצמו למטופל, אפילו אם המטופל מאתגר או קשה במיוחד. לכן, בכל מקרה של כישלון, האחריות מוטלת על הטיפול עצמו. אם שיטת הטיפול אינה מתאימה או שהגישה של המטפל אינה נכונה למטופל, הטיפול ייכשל. מה ההבדל בין טיפול שלא הצליח למרות שהיה אמור להצליח לבין טיפול שלא היה אמור להצליח מלכתחילה? אליעד כהן מבחין בין שני סוגי כישלונות בטיפול: הראשון, כאשר טיפול נכשל למרות שהיה אמור להצליח, והשני, כאשר המטופל מצפה לתוצאות מיידיות מטיפול שלא נועד לכך. הוא נותן כדוגמה אדם שרץ פעם אחת על הליכון, ואז מתלונן שהמשקל לא השתנה. הטיפול, במקרה זה הריצה, לא היה אמור להביא לתוצאות כה מהירות. לכן, לא מדובר בכישלון של הטיפול, אלא בתפיסה מוטעית של המטופל. מה עושים כשהטיפול עובד ואז מפסיק לעבוד? מצבים נפוצים הם כאשר
טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, יעוץ רגשי, שיטות טיפול, דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ויפאסנה
טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, יעוץ רגשי, שיטות טיפול, דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ויפאסנה
טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, יעוץ רגשי, שיטות טיפול, דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ויפאסנה האם טיפול רגשי עדיף על טיפול שכלי? כאשר מתמודדים עם בעיות רגשיות כמו בדידות, עצב, או תחושות שליליות, אנשים רבים שואלים איזה סוג טיפול יוכל לעזור להם בצורה הטובה ביותר. אליעד כהן מסביר כי קיימות שתי גישות מרכזיות לטיפול: טיפול רגשי וטיפול שכלי (קוגניטיבי), ולכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. ההחלטה איזה טיפול מתאים תלויה בעיקר באופי הבעיה ובמטרת המטופל. מהי המשמעות של טיפול טכני והאם הוא יעיל? לעיתים, אנשים מתייחסים לפתרון שכלי או טכני כמשהו קר, טכני מדי, שאינו נותן ... זמנית. אך אם הבעיה האמיתית, שהיא מחשבה בסיסית הגורמת לבדידות, לא תטופל ולא תשונה בשורשה, הבעיה תחזור בהמשך. כיצד עובד טיפול שכלי בבעיה רגשית? לפי אליעד, הבעיות הרגשיות בסופו של דבר נובעות ממחשבות לא מודעות. גם אם אדם ... טוב מידית, גם אם הוא לא פותר את הבעיה באופן יסודי. מה היתרון של טיפול שכלי לפי אליעד? אליעד טוען כי היתרון המרכזי של טיפול שכלי הוא שהוא מתמודד עם מקור הבעיה, שהיא תמיד תפיסה או מחשבה. לדבריו, כדי לפתור בעיה באופן ... של דבר רק משום שהיא משפיעה על אופן החשיבה של האדם. כיצד אפשר לשלב טיפול רגשי ושכלי בצורה יעילה? אליעד מציע שאפשר לשלב טיפול רגשי ושכלי כדי להקל על המטופל. לדוגמה, לתת למטופל קודם תחושה טובה באמצעות שיטות רגשיות כדי שיהיה לו קל יותר לקבל את הגישה השכלית בהמשך. הוא משווה ... באותו אופן, אפשר לעטוף את הפתרון השכלי בשיטות רגשיות נעימות כדי שהמטופל יצליח להתמודד עם החשיבה הנדרשת. כיצד בוחרים טיפול מתאים לאדם מסוים? אליעד מבהיר שאין טיפול אחד שמתאים לכולם, וכל אדם זקוק למשהו אחר בהתאם ליכולתו להבין ולקבל. למשל, יש אנשים שצריכים תהליך ... לאדם ולא את האדם לדרך. למה חשוב להבין מה האדם באמת רוצה כשהוא מבקש טיפול? לפי אליעד, אנשים לעיתים מבקשים משהו מסוים, אך בפועל רוצים דבר אחר. תפקיד המטפל הוא לזהות את הרצון האמיתי של המטופל ולא בהכרח לתת לו מיד את מה שהוא ביקש. המטפל יכול לתת למטופל הרגשה שמבינים אותו, ואחרי זה להסביר לו בעדינות שייתכן שיש דרך טובה יותר להתמודד עם הבעיה ...
איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות?
איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות?
... נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות? ... של המטפל. ככל שהמטפל מסוגל לחשוב בהיגיון ברמה גבוהה יותר, כך מהר יותר יתפוס המטופל את יכולת החשיבה המתקדמת ויתחיל להחלים. אליעד מדגיש שבאמצעות שיחה נוחה והדרגתית, המטופל יכול לחזור למצב של איזון נפשי תוך זמן קצר. ההיגיון שבבסיס השיטה המטופל הסובל מההפרעה הנפשית פועל על פי היגיון אחר. לדוגמה, אדם הסובל מהפרנויה וחש שחוצנים רודפים ... אם זה הגיוני, אך הוא לא מסוגל להפעיל את ההיגיון המובהק. דרך השיחה עם המטפל, המטופל לומד להטיל ספק במחשבותיו ולבנות היגיון פנימי חדש. אם המטפל מבין את ההיגיון המיוחד של המטופל ומטפל בו בסבלנות ובזמן הנכון, התהליך מביא להחלמה. הקשר בין חיפוש האמת לריפוי נפשי ... מסוגל להיכנס לעומק השאלות הללו מבלי לאבד את החשיבה ההגיונית, הוא יכול לסייע למטופל לחזור לחשיבה בריאה. כיצד להימנע מלהיסחף לעולם המשוגע? אליעד מציין את הבעיה הגדולה של מטפלים רבים - הפחד מלהיסחף לעולם של המטופל. כשמטפל חושש שההיגיון שלו יישאב אל תוך עולמו של המטופל, הוא לא מצליח לעזור לו. כדי למנוע זאת, חשוב שמטפל יהיה בעל היגיון חזק וברור, שאינו נוטה להיסחף או להיכנס לתוך דמיונות המטופל. המסר הסופי: כל אחד יכול להיות חכם ומאוזן נפשית לסיום, אליעד מדגיש כי כל אחד יכול ללמוד לחשוב ... חוששים להיסחף אל אותו צד לא הגיוני ולהתחיל לדמיין ולהזדהות עם המצב ההזוי של המטופל. מתי זה לא יקרה? אם נמצא אדם שחוכמתו או יכולת החשיבה ההגיונית שלו כה גבוהה, ייתכן שלא תהיה לו שום מגבלה להיכנס לעומק ראשו של המטופל, להבין את עולמו ולהוביל אותו החוצה אל עבר שפיות מלאה. אדם כזה, לפי ההסבר, הוא מישהו בעל היגיון של 100 מתוך 100. במצב כזה, לא משנה כמה המטופל נמצא בבלבול, המטפל לעולם לא יאבד את היכולת ההגיונית שלו, אלא רק ירים את המטופל אליו. האדם המשוגע יהיה כמים הקרים, אבל המטפל החם בעוצמה של 100 גובר עליו. החשיבה מאחורי הטענה ... מרגיש שיש היגיון בהנחת החוצנים. רק אם המטפל מסוגל להיכנס אל עומק החשש של המטופל, לעבור עם החשיבה עד קצה הגבול, ואז להאיר לו כיוונים לוגיים חלופיים, אפשר ליצור תהליך שינוי. ... נפשית (כי הוא כבר מכיר את הכיוונים האלה), מבלי להיסחף אל השיגעון. הבעיה של מטפלים רבים: חוסר יכולת אמיתית להכיל את שיגעון המטופל ישנה אמירה חריפה: מטפל, פסיכיאטר, פסיכולוג, או כל איש מקצוע שלא באמת מסוגל להבין את ההיגיון של המטופל, לעולם לא יצליח לרפא אותו באמת. ייתכן שהוא ייתן תרופות פסיכיאטריות, ייתן כלים התנהגותיים או תמיכה רגשית, אבל לא יגיע לרמת ריפוי מלאה. מטפלים רבים בעצמם חוששים משיגעון, כי הם יודעים בתוכם שאינם לגמרי חסינים. ברגע שיכנסו לעומק ראשו של ... מפחדים לדבר לעומק עם כל חולה נפש, כי אין שום סיכוי שישתגעו. לכן, כדי להגיע לטיפול במאה אחוז הצלחה, נדרש אדם עם היגיון מושלם, או לפחות היגיון גבוה יותר מאשר עוצמת חוסר ההיגיון של המטופל. כיצד נמדדת חוכמה אמיתית? המבחן של לחלץ את ההפך נעשה מעבר לסיפור חסידי או רעיוני מתוך סיפורי ... בדרך. לכן, אם מישהו רק משחק שהוא בודק, בלי כוונה אמיתית להיכנס לכל מחשבה של המטופל, הוא לא יוכל לשחרר אותו באמת. הוא יסתפק לזרוק משפטים כמו אין דבר כזה או אתה מדמיין, והמטופל לא באמת יתקדם. מדוע אנשים לא ממהרים ליישם את השיטה? התשובה הפשוטה היא הפחד. כמעט כל אדם נורמלי ... למוטט את שיווי המשקל שלו. זוהי הסיבה שבמציאות מתאפשרים רק שינויים קטנים. הטיפול נעשה בצורה מוגנת, עם תרופות, עם הגבלות של זמן ושל דרכי שיח. במקום לנהל שיחה פתוחה עם המשוגע ... מישהו שלא מפחד משום דבר, או לפחות מישהו שהפחד שלו קטן בהרבה, ואז הפחד של המטופל יוכל לפנות את מקומו בהדרגה. אלא שגם כאן קיימת ההשפעה ההדדית: אם החרדה של המטופל גדולה מן הרוגע של המטפל, הרוגע עלול להיפגם. השוואה לשאלת עד כמה אדם באמת יכול לחולל שינוי ... לו גם למשוך אחרים אל מחוץ לשיגעון שלהם. הרעיון המעשי: לשפוך שכל לראשו של המטופל דרך נושאים נטולי קונפליקט כל הסיכום חוזר לנקודת המוצא: כדי לרפא אדם הסובל מהפרעה נפשית, ... בקנה אחד עם החשיבה המסודרת. הוא יבריא כתוצאה מכך. כיצד הדבר מייצר תקווה לטיפול בכל ההפרעות? נטען בתוכן הזה שהשיטה הזו תקפה לכל סוגי המחלות הנפשיות, בכל עוצמה ובכל ...
שיטות טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף
שיטות טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף
... טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף למה מטפלים מסוימים אוסרים ללכת לטיפול מקביל? אליעד כהן מסביר שישנן שיטות טיפוליות רבות שבהן המטפלים מבקשים מהמטופל שלא להשתתף בטיפול אחר במקביל. הסיבה לכך נעוצה בעיקר באמונות שמטפלים מנסים להחדיר למטופל כחלק מהטיפול שלהם. לדוגמה, מטפל פסיכולוגי עשוי לומר שאסור במקביל ללכת לטיפול פסיכיאטרי או לטיפול NLP, כי זה יפריע לתהליך הטיפול. הסיבה האמיתית לכך, מסביר אליעד, היא שטיפול מסוג אחד עשוי להתבסס על אמונה מסוימת, וכאשר המטופל הולך לטיפול נוסף שמבוסס על אמונה הפוכה, נוצרת סתירה שפוגעת בתהליך הטיפולי המקורי. לדוגמה, אם אדם הולך לטיפול פסיכולוגי שבו מלמדים אותו להאמין בעצמו, ובטיפול אחר מלמדים אותו דווקא להטיל ספק בעצמו ולבדוק את עצמו, ייתכן שתיווצר סתירה בין שני הטיפולים. במקרה כזה, האמונה מה
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 2
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 2
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 2 איך מטפלים במחשבות פרנואידיות ובהפרעות נפשיות מורכבות? אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לטפל באופן יעיל בסכיזופרניה פרנואידית, מחשבות רדיפה, והפרעות נפשיות מורכבות, כמו ... OCD, פיצול אישיות והפרעת אישיות גבולית. לפי אליעד כהן, הגישה המרכזית לטיפול בהפרעות נפשיות מורכבות צריכה להתמקד בהבנת ההיגיון הפנימי שמאחורי המחשבות ... לתקן בעזרת תרופות פסיכיאטריות. ההסבר של אליעד מתחיל בכך שהוא מדגים כיצד עובד הטיפול הנפוץ כיום בבתי חולים פסיכיאטריים, שם נהוג להגדיר כל מחשבה מוזרה או ... לחשוב את המחשבה הזו מלכתחילה, אלא רק מטשטשת או מסתירה את הבעיה האמיתית. מדוע הטיפול התרופתי לא תמיד מספק פתרון אמיתי לבעיה? אליעד מסביר שהרופאים בבית החולים לא תמיד מודעים או מעוניינים לטפל לעומק בשורש הבעיה. לרופאים קל יותר לטעון שאין פתרון אמיתי או שהבעיה היא גנטית, משום שזה מסיר מהם אחריות על חוסר היכולת שלהם להבין את המטופל ולהתחבר אליו רגשית. קל יותר להאשים את המערכת או את הגנטיקה מאשר להודות בחוסר ... הרופא או של המערכת הרפואית להבין לעומק את המניעים הרגשיים או הפסיכולוגיים של המטופל. אליעד כהן נותן דוגמה לכך מתוכנית הטלוויזיה יצאת צדיק, בה בעלי מקצוע נוכלים ... בבית במקום תיקון פשוט של מתג, כי זה יותר קל ונוח להם מאשר להודות שהם לא יודעים לטפל בבעיה הספציפית. באותה מידה, גם ברפואה הפסיכיאטרית, לפעמים יותר קל להחליט על ... להצדיק את ההרגשה שלו. בצורה הזאת, כשמבינים את המניעים הפנימיים והרגשיים, אפשר לטפל בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים. מה הקשר בין הרגשת מיוחדות למחשבות פרנואידיות? ... מוכן לקבל את עצמו כרגיל או פשוט, ולכן המציא את השיגעון הזה כדי להרגיש ייחודי. הטיפול הנכון הוא לגלות מה עומד מאחורי הצורך שלו להרגיש מיוחד, ולעזור לו להכיר בערך עצמי אמיתי שלא תלוי בדברים יוצאי דופן. איך לטפל באדם שלא משתף פעולה? אליעד מסביר שאם האדם לא משתף פעולה באופן ישיר, עדיין אפשר לטפל בו דרך אנשים שמתקשרים איתו - למשל אדם שמביא לו אוכל או מדבר איתו מדי פעם. דרכם ... ומאפשרות להבין את ההיגיון הפנימי שלו. זו שיטה איטית יותר אבל טובה בהרבה מחוסר טיפול. בדרך זו אפשר להתחיל תהליך שבסופו של דבר יביא להבנה ולשיפור. האם כל בעיה נפשית ניתנת לטיפול? אליעד כהן מצטט את רבי נחמן מברסלב שטען כי אפילו אם אדם הגיע למצב הנפשי הגרוע ... בסיסי של יש ואין, אפשר להחזיר אותו למצב תקין באמצעות הבנת ההיגיון הפנימי שלו וטיפול רגשי ועמוק. טיפול בסכיזופרניה פרנואידית איך להבין מחשבות רדיפה? מה לעשות עם בן אדם פרנואידי? האם יש היגיון בשיגעון? למה תרופות לא תמיד עובדות? איך לטפל באדם שלא משתף פעולה? איך להבין מחשבות מוזרות? אז מה את אומרת בעצם את אומרת מה ... את העולם הזה. אליעד: ומה את חושבת שהם מכירים את השיטה הזאת, יש למישהו עצבים לטפל באנשים בכלל? ש: שזה לא יכול לעבוד בסיטונאות. אליעד: למה לא? ש: אני לא יודעת להגיד מה יוצא נגיד במקומות כאלה מלטפל במצבים האלה בצורה כזאת. אליעד: אבל איך הם יטפלו אוקי. ש: בין היתר משום שיש משהו ... לו תרופות נחליף לו את המוח מחדש אבל את חושבת לרופא יש אומץ להגיד אני לא יודע לטפל בו אני לא מספיק מקצועי יש אומץ לרפואה להגיד כזה דבר אני לא יודעת או שעדיף לי ... ההוא המשוגע ולמצוא את ההיגיון שלו גם כן, מאיפה הם מבינים בזה במשוגעים יכולים לטפל רק אנשים חכמים מאוד אנשים שחכמים יותר מהמשוגע. עכשיו מה זה אומר יש חכם שמבין ...
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 1
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 1
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 1 מה הסיבה האמיתית ... שלו, הוא לא היה מפחד כל כך, ולכן גם לא היה מפתח מחשבות שווא כאלה. איך נכון לגשת לטיפול בפרנויות ומחשבות רדיפה? לדברי אליעד כהן, הגישה לטיפול במחשבות מסוג זה צריכה להיות דרך ההבנה של ... מנסה לברוח ממנה. לדוגמה, אם הסיבה למחשבות רדיפה היא פחד מהתחושה שהוא כישלון, אז הטיפול יצריך לגרום לו להרגיש טוב עם עצמו, לחזק את ... מלכתחילה, הוא לא היה צריך להמציא שום סיפור שיצדיק את הכישלונות והחסרונות שלו. איך לטפל במחשבות רדיפה? מה לעשות עם הפרעות פרנואידיות? טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות איך לעזור למישהו עם OCD? מהי הסיבה למחשבות לא הגיוניות? טיפול רגשי במחלות נפשיות למה אנשים ממציאים הזיות שווא? ... הוא אשם במצב שלו אז עדיף לו להאשים אותם. ולכן מה זה אומר לנו זה אומר לנו שהדרך לטפל באותו בן אדם בכלל מכיוון אחר אם אנחנו רוצים לעזור ...
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים האם אפשר לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל? אליעד כהן מסביר את השאלה האם אדם יכול ללכת לכמה טיפולים נפשיים שונים בו - זמנית. הוא נותן כדוגמה אדם שנמצא בטיפול פסיכיאטרי שלוקח תרופות, ובמקביל מעוניין לעשות טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול תפיסתי או טיפול NLP. השאלה העיקרית שאליעד מתייחס אליה היא אם קיימת סתירה בין טיפולים שונים, ואם אכן כדאי או לא כדאי לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל. מדוע יש מטפלים שמתנגדים לטיפול מקביל בשיטות שונות? אליעד כהן טוען שאפשר וניתן לשלב כל טיפול עם כל טיפול אחר. כדוגמה, הוא מסביר שניתן ללמוד יהדות, נצרות ואסלאם במקביל, לשלב בודהיזם תוך טיפול בסכיזופרניה בכדורים, ואפילו להשתמש בסמים תוך כדי טיפול נפשי אחר. לשיטתו, כל מי שטוען אחרת הוא או טועה או נוכל. הסיבה לכך היא שאם מישהו אומר לך שהטיפול שלו לא יעבוד אם תעשה משהו נוסף (למשל להשתמש בסמים, להיות ... או לא לקחת תרופות מסוימות), זה מעיד שהטיפול שלו פשוט לא מספיק טוב. הסברו של אליעד הוא שטיפול טוב באמת יכול לעזור לכל אדם בכל מצב ובכל זמן, ללא תלות ... חייו. דוגמאות נוספות שהוא מביא הן שטיפול טוב יכול לעזור לאדם מכור לסמים וגם לאדם נקי מסמים, למכור ... יהודי, לסכיזופרן ולפרופסור. כלומר, אם טיפול הוא מספיק טוב, הוא יעבוד לכולם. מה הסימן שטיפול הוא טוב ויעיל באמת? המדד ל
טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית
טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית
טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית מה זה טיפול בחשיפה ואיך הוא עובד? טיפול בחשיפה הוא שיטת טיפול נפוצה המבוססת על ההנחה שכאשר אדם מתמודד באופן ... לדוגמה, אדם הסובל מחרדה חברתית יתחיל את הטיפול בחשיפה בכך שהוא מדבר מול קהל מצומצם, ולאט ... יותר, עד שהחרדה פוחתת באופן משמעותי. האם טיפול בחשיפה תמיד מצליח? למרות שטיפול בחשיפה יכול להיות יעיל מאוד, הוא אינו ... שעלול להגביר את החרדה וליצור התנגדות מוגברת לטיפול. למשל, אדם שיחווה חוויה שלילית בזמן טיסה עלול ... אמיתית ומוצדקת. מדוע החשיפה בלבד אינה מספיקה בטיפול בפחד? חשיפה לבדה עשויה שלא להספיק, ולכן חשוב להוסיף לטיפול אלמנט של התבוננות והבנה. אדם הסובל מפחד קהל לא ... כיצד דוגמת התפוז המכני ממחישה את מגבלות הטיפול בחשיפה? בסרט התפוז המכני מוצגת דוגמה לכך ... יגרום לו לאהוב אותה או להפסיק לפחד ממנה. כדי שהטיפול יהיה יעיל באמת, יש צורך לשלב חשיפה עם הבנה פנימית עמוקה של מקור הרגשות והמחשבות. איך מטפלים בפחדים ספציפיים כמו פחד מגוקים או מים? ... הרציונליות של הפחד ולנטרל את המקור שלו. כיצד טיפול בחשיפה מתקשר להתמכרויות ולרצונות חזקים? העיקרון של טיפול בחשיפה עובד גם בצורה הפוכה: אם חשיפה ... עיקרון נכון לגבי תאוות או רצונות חזקים: אם לא מטפלים בשורש, הרצון פשוט יופיע בצורה אחרת. מכאן ... עצמן. למה שילוב בין חשיפה להתבוננות הוא הכרחי בטיפול? החשיפה יוצרת מידע חדש על המציאות, המאתגר את ... עמוק ואמיתי, ומונע חזרה של החרדה או ההתמכרות. טיפול בפחדים וחרדות שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה ... עם פחד קהל? כיצד להפחית חרדה חברתית? מהו טיפול בחשיפה? ש: מה זאת השיטה הזאת שנקראת טיפול בחשיפה? תשובה: הטיפול מבוסס על כך שכאשר אדם נחשף בהדרגה למצב מפחיד ... עד שהוא מתרגל ונרגע מעט מהפחד הראשוני. האם טיפול בחשיפה תמיד עובד? ש: אם פשוט נחשפים עוד ... האם זה נורא כפי שאני חושב? וכן הלאה. כיצד טיפול בחשיפה מתקשר לרצון ולהתמכרות? ש: מה הקשר ... התמכרות)? תשובה: אפשר לראות את ההיגיון ההפוך. טיפול בחשיפה מתבסס על המנגנון אם תתרגל שהדבר לא ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על איך לגרום ללקוח לקנות? איך ליצור הסכמה? שכנוע ברמת הפוטנציאל, איך להגדיל סיכוי לשכנע? איך להגדיל סיכוי למכור? האם אתה יכול? הגדלת הפוטנציאל להסכמה, טיפול בהתנגדות לקוח, לימודי NLP
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: טיפול, איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? דיכאון? כעס ועצבים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: טיפול, איך לנהל את הזמן? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשתול מחשבות? איך לשנות תכונות אופי? איך לחנך ילדים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור אהבה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לקבל החלטות? איך להתמודד עם גירושין? איך להאמין בעצמך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להצליח בזוגיות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לפרש חלומות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשפר את הזיכרון? איך לעשות יותר כסף? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להיות מאושר ושמח ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם אפשר לדעת הכל? האם יש משמעות לחיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה העולם קיים? איך נוצר העולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם לדומם יש תודעה? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם המציאות היא טובה או רעה? איך נוצר העולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? בשביל מה לחיות? האם יש או אין אלוהים? מה המשמעות של החיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה יש רע בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? איך להיות הכי חכם בעולם? איך להנות בחיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? אולי אנחנו במטריקס? למה לא להתאבד? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר? מי ברא את אלוהים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא טיפול רגשי, מאמן רוחני, גישור בנושאי טיפול - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2822 שניות - עכשיו 16_07_2025 השעה 03:13:14 - wesi1