אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה למידה ✔איך לגרום ללקוח לקנות? איך ליצור הסכמה? שכנוע ברמת הפוטנציאל, איך להגדיל סיכוי לשכנע? איך להגדיל סיכוי למכור? האם אתה יכול? הגדלת הפוטנציאל...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
11:41איך לגרום ללקוח לקנות? איך ליצור הסכמה? שכנוע ברמת הפוטנציאל, איך להגדיל סיכוי לשכנע? איך להגדיל סיכוי למכור? האם אתה יכול? הגדלת הפוטנציאל להסכמה, טיפול בהתנגדות לקוח, לימודי NLP
מהו העיקרון המרכזי לשכנוע במכירות ושיווק?

העיקרון המרכזי שמוצג בהרצאה הוא שיש יותר פוטנציאל ואפשרויות תיאורטיות מאשר מה שמתרחש בפועל. כלומר, תמיד קיימת כמות עצומה של אפשרויות שאותן ניתן לדמיין, הרבה מעבר למה שקורה באמת במציאות. לדוגמה, בחדר אחד ספציפי יכולה להיות כמות עצומה של רהיטים, חפצים או אנשים שהיו יכולים להיות בו, אך בפועל יש רק מספר מוגבל של פריטים.

העיקרון הזה מתייחס לעובדה שכאשר אנו מנסים לשכנע מישהו, אנו יכולים לנצל את התפיסה הזו של "פוטנציאל" כדי להגדיל את סיכויי ההסכמה.

איך אנחנו יכולים להשתמש ב"פוטנציאל" בשכנוע ומכירות?

ההסבר של אליעד כהן מראה כי כאשר אנו מנסים לשכנע אדם במשהו, יש סיכוי שהוא יגיד "לא". לדוגמה, אם נשאל שאלה ישירה כמו "האם אתה רוצה לקנות את המוצר?", התשובה עשויה להיות שלילית. לעומת זאת, אם נשאל "האם יכול להיות שאתה תרצה לקנות את המוצר?", המוח של האדם יגיב בקלות רבה יותר, מכיוון ש"יכול להיות" מציין פוטנציאל רחב יותר מאשר התחייבות או ודאות. השימוש במילים כמו "יכול להיות" מאפשר לאדם להרגיש כי הוא לא מחויב לתשובה חדה ומוחלטת, ובכך מקטין את ההתנגדות.

מדוע כדאי להשתמש בשפה של "אפשרות" ולא בשפה של "מחויבות"?

כאשר משתמשים בשפה של "יכול להיות" במקום בשפה מוחלטת של "זה כך", אנחנו מאפשרים לאדם לחשוב על האפשרויות השונות מבלי להרגיש שהוא נדרש להחלטה ברורה מיידית. לדוגמה, במקום לשאול "האם הדירה הזאת מתאימה לך?", עדיף לשאול "האם יכול להיות שהדירה הזאת מתאימה לך?". השאלה הזו פותחת אפשרויות נוספות ומפחיתה את ההתנגדות הפוטנציאלית.

מהו השימוש של "יכול להיות" מול ילד שלא רוצה לעשות שיעורים?

כשהילד אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים", ניתן לשאול אותו בצורה פחות חדה ומחויבת "יכול להיות שאתה תרצה לעשות שיעורים?". השימוש ב"יכול להיות" במקום בשפה ישירה מצמצם את תחושת הלחץ ומגביר את הסיכוי שהילד יסכים למהלך.

מה ההבדל בין "מחויב" ל"אפשרי" בשפה של שכנוע?

במילים מחויבות, האדם צריך להתחייב למשהו שהוא קיים או בוודאות יקרה ("האם זה ככה?"), בעוד שבשפה של "אפשרי", האדם לא נדרש להחליט באופן מוחלט על משהו שיתגשם ("האם יכול להיות שזה ככה?"). הידע על פוטנציאל מאפשר לאדם להרגיש יותר פתוח ואוהד, מה שמגדיל את הסיכוי להסכמה.

איך נוכל להשתמש ב"יכול להיות" כדי להימנע מהתנגדות?

המשמעות היא שכשאנחנו מציעים פוטנציאל ולא מחויבות, אנחנו מביעים אמפתיה לחששות של האדם. לדוגמה, במקום לומר "זה מתאים לך", אפשר לומר "זה יכול להתאים לך". בכך אנחנו מכירים בכך שמא יש דברים שיכולים להפריע ולהתנגד. זה יוצר תחושת אמפתיה והלקוח לא מרגיש שמכבידים עליו בהתחייבות.

מתי לא נכון להשתמש ב"יכול להיות"?

כשהלקוח כבר מוכן להיכנס לעסקה והוא מחפש סגירה, השימוש ב"יכול להיות" עלול להחמיר את הספקות ולגרום לו לחזור אחורה. במקרה כזה עדיף להשתמש בשפה מחויבת כדי לשמור על תחושת ודאות.

מה הקשר בין "יכול להיות" לבין פרסומות?

בדוגמה מהפרסומת למערכת בטיחות ברכב, במקום לומר "המערכת הזאת אולי תציל לך את החיים", אומרים "המערכת הזאת תציל לך את החיים". השימוש ב"יכול להיות" היה מקטין את האפקטיביות של המסר, כי אז הצופה היה שואל את עצמו אם זה אכן נכון.

איך להתגונן מהמניפולציה של "יכול להיות"?

עלינו להיות מודעים לכך ש"יכול להיות" לא מבטיח את המציאות, אלא מציין רק אפשרות. אם מישהו מציע לנו משהו כ"יכול להיות", זה לא בהכרח מבטיח את הדבר בפועל. יש להבדיל בין מה ש"יכול להיות" למה שבאמת קורה.

מה הקשר בין שכנוע בעסקים לבין טקסטים דתיים?

בהקשר דתי, לדוגמה כאשר אומרים "יכול להיות שאתה תיכנס לגיהנום", מתברר שגם "יכול להיות" שזו לא האמת. ההשתמשות ב"יכול להיות" יוצרת מניפולציה רגשית, כאשר האדם לא תמיד מבין שהאפשרות קיימת יחד עם האפשרות ההפוכה.

למה חשוב להבחין בין "אפשרי" ל"מחויב"?

חשוב לשים לב האם אנחנו עוסקים בפוטנציאל (אפשרי) או במציאות המוחלטת (מחויב). דיבור ברובד של פוטנציאל עשוי להקל על האדם להסכים, בעוד דיבור ברובד של מחויבות מציב אותו מול התחייבות מוחלטת.
מהו העיקרון המרכזי שלפיו יש יותר פוטנציאל ואפשרויות מאשר דברים בפועל?

שאלה: מה בעצם נאמר לגבי הרעיון שיש תמיד יותר אפשרויות מאשר מה שקורה בפועל?

תשובה: ההסבר הוא שכאשר מסתכלים על כל סיטואציה, תמיד יש מגוון עצום של דברים שיכלו לקרות או להיות קיימים, וזאת הרבה מעבר לכמות המוגבלת של הדברים שמתרחשים בפועל. לדוגמה, בחדר אחד ספציפי יכולה להיות כמות עצומה של רהיטים, חפצים או אנשים שבאופן תיאורטי "יכולים" להיות שם, אבל בפועל יש רק מספר מוגבל של פריטים באותו חדר.

איך הרעיון של "אפשרות" ו"פוטנציאל" מתקשר לנושא של שכנוע ושיווק?

שאלה: מדוע חשוב לדעת שיש יותר אפשרות תיאורטית מאשר ביצוע בפועל כשמנסים לשכנע אדם במשהו?

תשובה: בעת שכנוע או מכירות, לעתים חוששים שהלקוח או האדם שמולנו יגיד "לא" באופן נחרץ. כאשר שואלים שאלה ישירה במחויב, לדוגמה "האם אתה רוצה לקנות את המוצר?", קיים סיכוי ברור לתשובה שלילית ישירה. אך אם משתמשים בשפה של פוטנציאל, לדוגמה "האם יכול להיות שאתה תרצה לקנות את המוצר?", אז מבחינת המוח של האדם קל יותר להסכים לפוטנציאל ולהגיד "כן", מפני ש"יכול להיות" פותח טווח אפשרויות רחב יותר מאשר "זה בטוח ככה?".

מדוע כדאי להשתמש בהגדרת "אפשרות" ולא בהגדרה מוחלטת כאשר חוששים מ"לא" מוחלט של הלקוח?

שאלה: איך הניסוח של "יכול להיות" במקום "זה ככה" עוזר למנוע התנגדות של הלקוח?

תשובה: כשאומרים לאדם "זה יכול להתאים לך?" במקום "זה מתאים לך?", בעצם נותנים מקום לכך שאולי זה גם לא יתאים, ובכך מראים אמפתיה לספקות או חששות. בגלל ההיגיון שפוטנציאל הוא גדול מהמציאות בפועל, יש לאדם קלות לענות "כן, זה יכול להתאים" יותר מאשר "כן, זה מתאים" באופן ודאי. ה"כן" לפוטנציאל קורה ביתר קלות, מפני שהאפשרות לא שוללת ב - 100% את ה"לא".

איך משתמשים ברעיון של "יכול להיות" כדי למכור דירה?

שאלה: מהו ההבדל הפרקטי בשכנוע בין להגיד "האם הדירה מתאימה לך?" לבין "האם יכול להיות שהדירה הזאת מתאימה לך?"?

תשובה:
  • כאשר שואלים "האם הדירה הזאת מתאימה לך?", האדם עלול מיד לבחון האם כרגע בפועל היא מתאימה לו, ולהיתקל בספקות או בהתנגדויות. אז הוא עשוי פשוט להשיב "לא" ולהתבצר בעמדה זו.
  • לעומת זאת, כששואלים "האם יכול להיות שהדירה הזאת מתאימה לך?", יוצרים שפה של אפשרות פתוחה. המוח מגיב באופן פחות שלילי, כי הוא לא נדרש להתחייב בוודאות, אלא רק לשקול אפשרות. כך הסיכוי לתשובה "כן, יכול להיות" גבוה יותר, ואז נוצר חיבור ראשוני חיובי למכירה.
איך הרעיון עובד בדוגמה עם ילד שלא רוצה לעשות שיעורים?

שאלה: איך אפשר ליישם את המניפולציה של "יכול להיות" מול ילד שאומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים!"?

תשובה: במקום לומר לילד בצורה מוחלטת "לך תעשה שיעורים עכשיו!", אפשר לשאול אותו "תגיד, יכול להיות שאתה תעשה שיעורים עוד מעט? יש סיכוי שתרצה לשבת על זה?". באופן הזה, הילד פחות מרגיש שהכריחו אותו, כי רק הציגו אפשרות. המוח שלו יכול להסכים לכך שיש סיכוי שיעשה זאת, ואז הוא אומר "כן, אולי יש סיכוי". מרגע שאמר "כן, אולי", מתפתחת פתיחות גדולה יותר לבצע את הפעולה.

מהי המשמעות של "מחויב" מול "אפשרי" בשפה של שכנוע?

שאלה: מה ההבדל בין שאלת "האם אתה בטוח שזה ככה?" (מחויב) לבין "האם יכול להיות שזה ככה?" (אפשרי)?

תשובה:
  • כששואלים מחויב, המשמעות היא לשאול אם זה קורה "בוודאות" או "כבר בפועל". זו שאלה הדורשת התחייבות ונעילת תשובה מסוימת.
  • כששואלים אפשרי, פונים רק לאפשרות התיאורטית, כלומר, "אולי" או "עלול" לקרות. האדם יכול להסכים שהדבר "עלול" לקרות יותר בקלות מאשר להסכים שהוא "קורה" או "כבר קיים".
כיצד המניפולציה של "יכול להיות" מאפשרת ליצור אמפתיה להתנגדות הלקוח?

שאלה: למה הלקוח מרגיש יותר בנוח לומר "כן" כשמנוסחים ברובד של אפשרות?

תשובה: כששואלים "יכול להיות שזה יתאים לך?" מסתתרת הכרה בכך שגם "יכול להיות שזה לא יתאים". זה גורם ללקוח להרגיש שיש התחשבות בספקות שלו, כלומר, מביעים הבנה שגם קיימת אפשרות של חוסר התאמה. הלקוח מרגיש שאיננו נדחף באגרסיביות, ולכן נוטה יותר לשתף פעולה ולומר "כן, יכול להיות שזה יתאים לי".

מתי לא נכון להשתמש בביטוי "יכול להיות" משום שהוא עלול להחליש את המכירה?

שאלה: באיזה מצב "יכול להיות" דווקא לא מועיל למכירה אלא מזיק?

תשובה: כשברור שהלקוח כבר נמצא בנטייה חיובית חזקה, כלומר, סביר שיגיד "כן" מוחלט, עדיף להשתמש בשפה מחויבת של "זה מתאים לך?" ולא בשפה של "יכול להיות?" כי זו מחזירה את הלקוח למחשבה של "יש גם סיכוי שלא". לדוגמה, אם אדם כבר בטוח שהוא רוצה לחתום על עסקה, ושואלים אותו "יכול להיות שאתה רוצה לסגור?", הוא עלול פתאום להתחיל לפקפק ולחשוב "רגע, למה הם אמרו יכול להיות? אולי זה לא טוב בשבילי?".

איזו דוגמה מפרסום של מערכת מצילת חיים ממחישה את השימוש ב"מחויב" במקום "אולי"?

שאלה: מה היתה הדוגמה מהפרסומת למערכת בטיחות ברכב ואיך היא מאירה את הנקודה?

תשובה: בפרסומת טוענים "המערכת הזאת תציל לך את החיים". הם לא אומרים "המערכת הזאת אולי תציל לך את החיים", למרות שבפועל אין ודאות מלאה לכך. אם היו אומרים "אולי תציל לך את החיים", היה אפשר גם לחשוב "אז אולי היא תהרוג אותי?". כי אם יש רק אפשרות שהיא תציל, קיימת גם אפשרות שהמערכת דווקא תגרום לסיכון גבוה יותר, למשל אם הנהג סומך על אמצעי הבטיחות ונוהג בחוסר זהירות. לכן בפרסומת משתמשים במחויב "תציל לך את החיים" כדי להישמע חד משמעיים וחזקים יותר.

כיצד אפשר להתגונן ממניפולציה של "יכול להיות"?

שאלה: מה כדאי לזכור כשמישהו אומר "יכול להיות" בצורה שיווקית?

תשובה: תמיד לשים לב ש"יכול להיות" לא בהכרח אומר שזה קורה בפועל. לעתים מנסים לגרום לנו להסכים בדברים שהם רק ברובד האפשרי, ואז מתרגמים את ההסכמה לזה שבפועל אנו מסכימים למשהו ממשי. לדוגמה, "יכול להיות שאתה רוצה לקנות את המוצר?", "כן, יכול להיות" - זה לא אומר "כן, אני רוצה לקנות בפועל". צריך להבדיל בין "אולי" ל"בטוח".

מה הקשר בין "יכול להיות" לבין טקסטים דתיים והפחדה מגיהנום?

שאלה: כיצד הדוגמה של "אולי אלוהים יכניס אותך לגיהנום" ממחישה את העניין?

תשובה: זו דוגמה שרואים לעתים כשהמסר הוא "יכול להיות שאם לא תעשה דבר מסוים תישלח לגיהנום", אך למעשה "יכול להיות" אומר גם ש"יכול להיות שלא" או "יכול להיות בדיוק ההפך". משתמשים באפשרות כדי להפחיד או לשכנע, אבל אין הוכחה וודאית. כך אפשר לנצל את הרעיון של "אולי" בשביל לייצר פעולה, בזמן שהצד השני עשוי לשכוח שאם "יכול להיות" אז גם "יכול להיות שלא".

למה חשוב לשים לב אם מדברים ברובד הממשי או ברובד של האפשרות?

שאלה: מה צריך לזכור כדי לא ליפול לשכנוע מוגזם או לספק שעלול לבלבל?

תשובה: צריך לזכור שמי שאומר "זה יכול לקרות" לא בהכרח אומר "זה בטוח קורה". כלומר, פוטנציאל הוא לא מציאות. כשמישהו משתמש בניסוח אפשרי, הוא מנצל את ההבדל הזה כדי לגרום לנו להסכים יותר בקלות. אנחנו צריכים לדעת לזהות זאת ולא להיאחז באשליה שפוטנציאל שווה מציאות.

שורה אחרונה: שלא יעבדו עלינו ושנדע להבדיל בין מה ש"יכול להיות" לבין מה ש"באמת מתקיים".
שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של שכנוע שיווק מכירות וכו', וזה הולך ככה בגדול בעולם שלנו יש יותר פוטנציאל ואפשרויות מאשר דברים בפועל, מה זאת אומרת לדוגמה נגיד ניקח חדר יש יותר אפשרויות מה יכול להיות בחדר ויש יותר פוטנציאל לכמות הדברים שיכולים להיות בחדר מאשר כמות הדברים שנמצאים בחדר בפועל לדוגמה יש אפשרות שיהיה בחדר זה וזה אבל בפועל יש בחדר זה וזה זה הכל.

ולכן שימו לב עוד פעם לעיקרון העיקרון הולך ככה יש יותר פוטנציאל ויותר אפשרות תיאורטית מאשר כמות הדברים שנמצאים בפועל. עכשיו איך לוקחים את זה לנושא של שכנוע? מאוד פשוט כאשר לדוגמה נגיד רוצים לשכנע מישהו במשהו ואנחנו יודעים שיכול להיות שהוא יגיד לנו לא, דהיינו, אם אנחנו חושבים שהוא יגיד לנו כן אז דווקא במקרה כזה עדיף לא להשתמש בזה כי זה יכול דווקא להחליש את המכירה תכף תראו מה הכוונה. אז אם יש לנו מחשבה שאולי הוא יגיד לנו לא אז במקום לשאול אותו את השאלה בצורה ישירה וממשית כשיש סיכוי גדול שהוא יגיד לנו לא במקום זה אנחנו נשאל אותו את השאלה בצורה של פוטנציאל ואז יש יותר סיכוי שהוא יגיד לנו כן.

לדוגמה נגיד שרוצים למכור למישהו דירה אז במקום לשאול אותו "האם הדירה הזאת מתאימה לך?" במקום זה לשאול אותו "האם הדירה הזאת יכולה להתאים לך, האם יש אפשרות שהדירה הזאת תתאים לך, האם אתה יכול לראות את עצמך שהדירה הזאת טובה לך?". שימו לב להבדלים כשאומרים לבן אדם "האם הדירה הזאת מתאימה לך?" זה כמו לשאול אותו "האם בפועל כרגע הדירה הזאת מתאימה לך?" יכול להיות שהיא תהיה מתאימה ויכול להיות שהיא לא מתאימה, יכול להיות שיש לו ספק ואז הוא יגיד "לא היא לא מתאימה" אבל אם שואלים את הבן אדם "תגיד יכול להיות שהדירה הזאת מתאימה לך, תגיד הדירה הזאת יכולה להתאים לך, יש אפשרות שהדירה לא תתאים לך?" בעצם דיברנו בצורה של אפשרי ולא מחויב.

מחויב זה בעצם להגיד "האם אתה בטוח שזה ככה?" ואפשרי זה בעצם להגיד "האם יכול להיות שזה ככה". עכשיו כששואלים בן אדם "תגיד יש אפשרות שככה וככה?" יש יותר סיכוי שהוא יגיד כן מאשר שהוא יגיד לא, למה כי אפשרות יש יותר מאשר כמות הדברים שקורים בפועל. אוקי אז העיקרון היה עוד פעם די פשוט אנחנו רוצים ליצור הסכמה עם מישהו ויש חשש שמא הוא יגיד לא שמא הוא יסרב אז פשוט דוחפים את הרעיון שאנחנו רוצים למכור באמצעות האפשרות. נגיד אומרים לילד "לך תעשה שיעורים", "לא רוצה לעשות שיעורים", "תגיד יכול להיות שיבוא לך לעשות שיעורים כאילו יש מצב שאתה הולך לעשות שיעורים?", "יש מצב? כן, יכול להיות ש...".

עכשיו אני לא בהכרח אומר שלגבי השיעורים ככה צריך להגיד את זה לילד אבל בגדול הנושא הוא די פשוט המוח יותר קל לו להגיד כן ברובד של פוטנציאל אחר כך המניפולציה מתבצעת שברגע שבן אדם אמר "כן האמירה יכולה להתאים לי", "הנה אמרת שהיא מתאימה לך" אבל הוא לא אמר שהיא מתאימה לו הוא רק אמר שהיא יכולה להתאים לו. אוקי שימו לב כל בן אדם שישאל את עצמו פשוט יעשה טסט שישאל את עצמו "מה אתה יותר בטוח שבחדר אין פיל או שבחדר לא יכול להיות פיל?", דוגמה "בחדר אין פיל, בחדר לא יכול להיות שיש פיל" מה יותר בטוח? יותר בטוח שכרגע אין לא שלא יכול להיות, יכול להיות הכל יכול להיות.

ולכן בעצם דוחפים דרך ה - "יכול להיות" דרך הרובד של הפוטנציאל דרך הרובד של האפשרות דרך זה בעצם דוחפים. עכשיו כפי שאמרתי בהתחלה צריך לשים לב להשתמש בזה רק במקרה שחושבים שהלקוח הולך להגיד לא או שיש סיכוי שהוא יתנגד, למה? כי אם לדוגמה נגיד אנחנו חושבים שזה מתאים ללקוח ואנחנו נגיד לו "תגיד לי יכול להיות שאתה רוצה שנסגור את העסקה הזאת?" והוא כבר רצה לסגור את העסקה הזאת זה דווקא גרוע כי זה עוד יכול להחליש אותו, הוא רצה לחתום על העסקה ועכשיו שאלנו אותו "תגיד אז אוקי אז מה אתה אומר זה יכול להתאים לך העסקה הזאת?" ואוטומטית הבן אדם שומע "יכול להתאים?" הוא אומר "רגע למה הוא אמר לי זה יכול להתאים מה זה לא מתאים?".

היה צריך להיות "תגיד לי העסקה הזאת מתאימה לך?", "כן מתאימה לי" אבל ברגע שאמרנו לו "תגיד לי העסקה הזאת יכולה להתאים לך אתה תרצה לחתום?" לא טוב, למה לא טוב? כי בעצם החלשנו אותו הוא כבר היה ברובד של המחשבה שלו ב - "זה מתאים" ועכשיו העברנו אותו אחורה ל - "זה יכול להתאים" כי ה - "יכול להתאים" זה בעצם להגיד לו "זה גם יכול לא להתאים". שימו לב המשפט שאומר "זה יכול להתאים" מכיל בתוכו "אבל זה גם יכול לא להתאים", המשפט שאומר "זה מתאים" הוא לא מכיל בתוכו את ה - "לא מתאים" כי אמרנו "זה מתאים". "בחדר יש פיל, בחדר אין פיל" אם "יש אז לא אין" אם "אין אז לא יש" אבל "בחדר יכול להיות" גם יכול להיות שלא.

ולכן עוד פעם כשאנחנו חושבים שהלקוח אולי יביע התנגדות או יש סיכוי שהוא יביא התנגדות אחת הדרכים להתמודד עם זה היא על ידי שאנחנו מתנסחים בצורה שמכילה את ההתנגדות שלו, יכול להיות שהוא לא ירצה לעשות את הדבר ואז אנחנו אומרים לו "תגיד לי יכול להיות שכן תרצה לעשות ככה וככה?" זה לא אומר שלא יכול להיות שלא אמרנו רק "יכול להיות", יכול להיות שכן? אוקי אז יכול להיות שהוא יגיד שכן ויכול להיות שהוא יגיד שלא אבל אם הוא לא רוצה לעשות את הדבר ואנחנו נגיד לו "אוקי אז אתה עושה את הדבר?", "לא אני לא עושה את הדבר אני לא רוצה לעשות אותו", למה? כי כשאמרנו לו דיברנו איתו במחויב דיברנו איתו בשחור ולבן לא ברובד של פוטנציאל אלא ברובד של ממשי בעצם לא גילינו אמפתיה להתנגדות שלו כשאמרנו לו "אוקי אז הדירה הזאת מתאימה לך?" בעצם לא גילינו אמפתיה להתנגדויות שלו כלפי הדירה.

כי בתת מודע הבן אדם אומר לעצמו "מה זאת אומרת אם הדירה הזאת מתאימה לי מה עם כל הדברים שהיא לא מתאימה לי? לא היא לא מתאימה לי, מה המוכר לא חושב גם על הצדדים שהיא לא מתאימה לי העסקה הזאת שהדירה הזאת לא טוב לי?" לעומת זאת אם אנחנו אומרים ללקוח "תגיד לי הדירה הזאת יכולה להתאים לך?" מהיבט מסוים הלקוח כאילו אומר "מה הוא גילה כלפי אמפתיה כשהוא אמר לי יכול להתאים לי זה בעצם שהוא מכיר בכך שזה גם יכול לא להתאים לי אז הוא גילה כלפי אמפתיה ואז אם הוא גילה כלפי אמפתיה אז הוא אוהב אותי, הוא אוהב אותי הוא רוצה לעשות לי טוב, רוצה לעשות לי טוב אני גם רוצה לעשות לו טוב, רוצה לעשות לי טוב אוהב אותי, אני רוצה לחשוב שהוא אוהב אותי כי אז אני אוהב את עצמי וכו' ולכן גם אני רוצה לעשות לו טוב ולכן אני אסכים איתו, ולכן אני אגיד לו כן זה יכול להתאים לי".

זאת אומרת שהניסוח שדיבר ברובד של הפוטנציאל הוא מכיל את ההתנגדות של הלקוח הוא נותן ללקוח להרגיש אמפתיה כלפיו וכן את ההתנגדות שלו ואז בעצם זה מגדיל את הסיכוי שהוא יגיד לנו כן אבל כפי שאמרתי קודם אם הלקוח כבר נעול על ה - "כן", הוא כבר נמצא ברוב שהוא חושב שכן ופתאום אנחנו נדחוף לו "אתה יכול יש אפשרות ש... ?" אז אוטומטית המוח גם שומע את ה - "יש אפשרות שלא", אוקי ואז זה דווקא יכול להחליש את העסקה ולכן צריך לשים לב מתי לדבר ככה ומתי לדבר ככה. עכשיו אני רק אתן לכם סתם דוגמה מאיזה פרסומת שרצה עכשיו הפרסומת הולכת ככה יש איזו מערכת שמצילה חיים מערכת הגנה לרכב, אוקי שמשדרת אם הרכב מתקרב למשהו היא מצפצפת שהבן אדם כאילו ישים לב שהוא לא יעשה תאונה.

ואז איך הולכת הפרסומת "המערכת הזאת תציל לך את החיים", עכשיו מה האמת המערכת הזאת תציל לך את החיים או המערכת הזאת אולי תציל לך את החיים, מה הם עשו אם אומרים "המערכת הזאת אולי תציל לך את החיים", "לא משנה רק אולי תציל לי את החיים בא נגיד המערכת הזאת תציל לך את החיים" אבל מה האמת שהמערכת הזאת לא רק שלא בטוח שהיא תציל לך את החיים אלא רק אולי תציל לך את החיים, אלא שאם הם היו אומרים את האמת שהמערכת הזאת אולי תציל לך את החיים אז אוטומטית קופצת למוח של הלקוח המחשבה "רגע אז אולי היא גם תהרוג לי את החיים", למה שמערכת להצלת חיים יכולה להרוג בן אדם איך זה יכול להיות? כי בגלל שהוא אומר "יש לי מערכת מצילת חיים" אז הוא ייסע בפחות זהירות זאת אומרת הוא סומך על המערכת מצילת החיים שתציל אותו ואז הוא יעשה תאונה עם מערכת המצילה חיים גם זה יכול להיות.

הרבה פעמים כשבן אדם יש לו יותר מדי אביזרי בטיחות אז דווקא הוא סומך על אביזרי הבטיחות ואז הוא נוסע עוד יותר מסוכן ואז הוא נוסע כשהוא לא יכול לנסוע כי הוא אומר "יש לי מערכת בטיחות היא תציל אותי" ואז דווקא מערכת ההצלה הבטיחות כביכול הרגה אותו. זאת אומרת לקחו את המשפט "המערכת הזאת אולי תציל לך את החיים" או "תגדיל את הסיכוי שתציל לך את החיים" הפכו אותו ל - "המערכת הזאת תציל לך את החיים", "מי אמר שהיא תציל אולי היא רק תציל". אוקי ולכן שימו לב למשחק בנושא של "יכול, יכול להתאים, אתה יכול לרצות את זה, זה יכול להסתדר לך זה יכול זה וזה" לבין "זה מתאים לך, זה מסתדר לך", בין אם מדברים באפשרי בין אם במחויב אם שואלים את השאלה ברובד של פוטנציאל "האם זה רק יכול?" לבין אם שואלים את זה בממשי "האם זה באמת ככה?".

עכשיו איך בן אדם יכול להתגונן מהמניפולציה הזאת בן אדם פשוט צריך להיות מודע לזה נגיד כששואלים בן אדם "תגיד לי זה יכול להסתדר לך ככה וככה?", "כן זה יכול להסתדר אבל איך שזה יכול להסתדר זה עדיין לא אומר שזה מסתדר" כי השאלה "האם אתה רוצה לקנות את המוצר?" והשאלה "האם יכול להיות שתרצה לקנות את המוצר" זאת לא אותה שאלה, למרות שאם הלקוח נמצא בחנות ואומרים לו "תגיד לי אז אתה רוצה לקנות, תגיד לי אז אתה רואה אפשרות שאתה קונה את המוצר הזה?" לכאורה בשתף הדיבור זה נראה אותו דבר "הוא שאל אותי אם אני רוצה לקנות את המוצר", לא אבל הוא שאל אותך "האם יכול להיות ש... האם יש אפשרות ש... האם אתה רואה שיכול להיות שהמוצר הזה מתאים לך" הוא לא שאל את זה בדיוק בצורה ישירה הוא שאל את זה בצורה קצת עקיפה.

ולכן לפעמים זה דווקא מתעתע בבן אדם כי הוא מקבל מסר על פוטנציאל ובעצם בסוף הוא הולך לבצע את הפעולה בפועל. ולכן בן אדם צריך לשים לב גם כשדבר יכול להיות זה עדיין לא אומר שהוא ככה, לדוגמה סתם ניקח מהטקסט הדתי נגיד "אבל תגיד לי יכול להיות כשבסוף תמות אלוהים יכניס אותך לגיהנום?", "יכול להיות אבל גם יכול להיות שהוא יכניס אותי לגן עדן, יכול להיות גם שבדיוק הפוך שהוא דווקא אם אתה תשמור מצוות הוא יכניס אותך נגיד לגיהנום", למה שזה יהיה ככה זאת כבר שאלה אחרת לכל דבר יש איזה היגיון כלשהו למרות שיש כאלו שאומרים "אין היגיון" יש היגיון בכל דבר. אבל מה ההבדל הוא הם לא אומרים' יש כאלה מהיבט מסוים הם לא אומרים "הנה יש לי הוכחה שאם ככה יקרה ככה", "לא תראה יכול להיות שככה אז הנה בוא תתייחס לזה כאילו זה ככה" אבל זה לא אותו דבר זה רק יכול להיות. יש בין "יכול להיות שככה ויכול להיות הפוך" זה לא כמו "בטוח שזה ככה" זה לא בהכרח אותו דבר. ולכן בשורה התחתונה צריך לשים לב איך המוח מבין את הדברים האם דיברו ברובד הממשי או ברובד של האפשרות. אז שלא יעבדו עליכם.
לא יעבדו עליך הצופה הגנה התנגדות של הלקוח הגדרות גיהנום מחשבות התנגדות במכירות בטלפון התנגדויות קניה לראות את עצמי זהיר nlp איך לגרום איך לגרום ל איך לגרום ללקוח איך לגרום ללקוח לקנות איך להגדיל איך להגדיל סיכוי למכור איך להגדיל סיכוי לשכנע איך ליצור איך ליצור הסכמה איך לשכנע לקוח איך לשכנע לקוח לקנות איך לשכנע לקוחות אתה יכול ברמת הפוטנציאל האם אתה האם אתה יכול הסכמה הפוטנציאל התנגדויות בזמן מכירה התנגדויות בזמן מכירה בטלפון התנגדויות בזמן מכירות התנגדויות בזמן מכירות בטלפון התנגדויות במכירה התנגדויות במכירה בטלפון התנגדויות במכירות התנגדויות במכירות בטלפון התנגדויות בשיחת מכירה התנגדויות בשיחת מכירה בטלפון התנגדויות בשיחת מכירות התנגדויות בשיחת מכירות בטלפון התנגדויות בתהליך מכירה התנגדויות בתהליך מכירה בטלפון התנגדויות בתהליך מכירות התנגדויות בתהליך מכירות בטלפון התנגדויות לקוח התנגדויות מכירה התנגדויות מכירה בטלפון התנגדויות מכירות התנגדויות מכירות בטלפון התנגדויות קניה התנגדויות של לקוח התנגדות התנגדות במכירה התנגדות במכירה בטלפון התנגדות במכירות התנגדות במכירות בטלפון התנגדות בשיחת מכירה התנגדות בשיחת מכירה בטלפון התנגדות בשיחת מכירות התנגדות בשיחת מכירות בטלפון התנגדות לקוח התנגדות מכירה התנגדות מכירה בטלפון התנגדות מכירות התנגדות מכירות בטלפון התנגדות קניה התנגדות של לקוח טיפול טיפול ב טיפול בהתנגדות טיפול בהתנגדות לקוח טיפולים לגרום לגרום ללקוח לגרום ללקוח לקנות לגרום ללקוחות להגדיל להגדיל סיכוי למכור להגדיל סיכוי לשכנע להסכים לימוד לימודי nlp ליצור ליצור הסכמה למידה למכור לקוח לקוחות לשכנע לשכנע לקוח לשכנע לקוח לקנות לשכנע לקוחות מטופל מטופלים מטפל נלפ סיכוי פוטנציאל פוטנציאל להסכמה שכנוע שכנוע ברמת הפוטנציאל
הפרעות למידה של ילדים, לקויות למידה של ילדים, ללמד ילד לכתוב, טיפול בילדים אוטיסטים, למידה באמצעות החושים, שיטות למידה מתקדמות
הפרעות למידה של ילדים, לקויות למידה של ילדים, ללמד ילד לכתוב, טיפול בילדים אוטיסטים, למידה באמצעות החושים, שיטות למידה מתקדמות
... למידה של ילדים, לקויות למידה של ילדים, ללמד ילד לכתוב, טיפול בילדים אוטיסטים, למידה באמצעות החושים, שיטות למידה מתקדמות איך מלמדים ילד לכתוב כשהוא לא מצליח ללמוד בדרכים רגילות? אליעד כהן מציג בהרצאתו גישה ללימוד ילדים הסובלים מלקויות למידה או הפרעות למידה, במיוחד במקרים בהם שיטות הלימוד הרגילות של כתיבה אינן יעילות. הדוגמה המרכזית היא ילדה שניסו ללמד אותה לכתוב אותיות באמצעות דרכים רגילות כמו אחיזת עיפרון, חזרה על תנועות כתיבה, ומשחקים רגילים - אך היא לא הצליחה לקלוט את האותיות בדרך הזו. במקום זאת, היא הצליחה ללמוד רק כאשר הפעילו אצלה את החושים, ובעיקר כאשר תהליך הלמידה שולב עם הגוף והתנועה. מה המשמעות של למידה באמצעות החושים והגוף? אליעד מסביר שלמידה באמצעות החושים משמעותה שימוש בתחושות מוחשיות כדי להחדיר את המידע למוח בצורה טובה יותר. דוגמה לכך היא ציור האותיות על גב הילדה עם האצבע. בדרך זו, הילדה מרגישה את תנועת האות על ... אליעד מדגיש שהזיכרון האנושי בנוי כך שאנו זוכרים את מה שמשפיע עלינו ונתפס אצלנו כמשמעותי. מדוע ילדים מסוימים לומדים טוב יותר דרך הגוף מאשר בדרכים רגילות? אליעד מסביר שאין לכך תמיד סיבה חד - משמעית וודאית, ומציג את הטענה שמדובר בעניין אקראי לחלוטין. כלומר, העובדה שילדה אחת מצליחה ללמוד באמצעות תחושה פיזית של הגוף, ואילו ילד אחר דרך ראייה או שמיעה, אינה בהכרח קשורה לאירועים מסוימים שחווה הילד. גם אם נגלה שבעברה של הילדה קרה לה משהו שהשפיע על הגוף שלה, עדיין ... קרובים אליה, ולכן מתקשה לזכור אותם. כיצד גורמים לאותיות להפוך למוחשיות ומשמעותיות לילדים? אליעד מציין שהמטרה בלימוד דרך החושים והגוף היא להפוך את צורת האות לדבר משמעותי ומוחשי עבור הילדה, כך שיהיה לה קל יותר לזכור. כאשר היא חווה את האות בצורה פיזית, כמו דרך מגע, תנועה, או טעם, היא מתקרבת לאות דרך חושיה והזיכרון שלה מתבסס על החוויה המוחשית הזו. לדוגמה, אם רוצים ללמד את הילדה את האות א, במקום רק לכתוב את האות על הלוח, מציירים לה את האות באמצעות חומר מוחשי כמו סוכר, ואז נותנים לה לחוש את הצורה באמצעות ליקוק, נגיעה, או הרגשה של המרקם. כל דבר ... הטובה ביותר ולנסות מגוון של שיטות עד שמגלים איזו שיטה עובדת עבורו. הוא ממליץ להתנסות שוב ושוב בדרכים שונות ללמידה באמצעות החושים, כגון מגע, תנועה, שמיעה, וראייה, עד שמוצאים את הדרך שהילד מגיב אליה בצורה החזקה והברורה ביותר. למשל, יש ילדים שילמדו טוב יותר אם יציירו להם על הגב, אחרים יזדקקו ... ויש כאלו שילמדו טוב יותר אם יחושו את האותיות בצורה טעם או ריח, כמו במקרה של שימוש בסוכר. מהו העיקרון המרכזי בלימוד ילדים עם לקויות למידה לפי אליעד כהן? אליעד מסכם ואומר שהעיקרון המרכזי הוא להפוך את החומר הנלמד למשמעותי ומוחשי עבור הילד דרך החושים. זיכרון של מידע נוצר כאשר המוח תופס את המידע כמשמעותי, וילדים עם לקויות למידה זקוקים לעיתים לשיטות יצירתיות יותר כדי שהמידע ייתפס אצלם כמשמעותי. במקום להיצמד לדרך מסוימת ולקבוע שכל הילדים חייבים ללמוד בדרך הרגילה של אחיזת עיפרון וכתיבה חוזרת, אליעד ממליץ למצוא את הדרך הייחודית שהופכת את המידע למשמעותי לילד, ודרכה הוא יצליח לזכור וללמוד. איך ללמד ילד עם לקויות למידה? שיטות ללמד ילדים לכתוב למידה באמצעות החושים טיפול בילדים עם הפרעות
תהליך למידה, איך המוח לומד? איך מתבצעת למידה? מהי למידה? איך ללמוד? איך המוח עובד? איך המוח חושב? איך להטיל ספק?
תהליך למידה, איך המוח לומד? איך מתבצעת למידה? מהי למידה? איך ללמוד? איך המוח עובד? איך המוח חושב? איך להטיל ספק?
... למידה, איך המוח לומד? איך מתבצעת למידה? מהי למידה? איך ללמוד? איך המוח עובד? איך המוח חושב? איך להטיל ספק? איך מתרחש תהליך הלמידה במוח? כדי להבין לעומק מהו תהליך למידה, צריך להבין תחילה את מהות השינוי. כל למידה היא בעצם מעבר ממצב של אי - ידיעה למצב של ידיעה, אך כיצד בדיוק מתרחש השינוי הזה? אליעד כהן ... התרחש? קודם הוא ישב, עכשיו הוא עומד במקום אחר - מה בדיוק קרה באמצע? באותה המידה בדיוק, גם בלמידה יש לנו מצב קודם של לא ידעתי ומצב לאחר מכן של עכשיו אני יודע. אליעד מדגיש כי כדי להבין לעומק איך תהליך הלמידה מתבצע, יש לבחון קודם את עצם ההגדרה של מה זה לא לדעת? ומה הכוונה בכלל בלדעת משהו? האם ידיעה ... אני יודע שמשהו הוא ככה וככה, המשמעות היא למעשה שהוא מאמין שמשהו הוא ככה וככה. למשל, אם ילד לומד שאסור לעשות פעולה מסוימת, למעשה הוא למד להאמין שזה אסור. בכל פעם שהוא נתקל במידע חדש, הוא עובר תהליך של שכנוע עצמי. אליעד מדגיש שתהליך הלמידה ברמה העמוקה ביותר הוא בעצם תהליך של יצירת אמונה חדשה. הוא מוסיף כי בכל למידה יש אלמנט של שכנוע עצמי: האדם משכנע את עצמו שכעת יש בידיו ידיעה חדשה, למרות שבעצם מדובר באמונה שהוא סיגל לעצמו. לדוגמה, גם כשאדם לומד עובדה כמו השנה היא 2024, הוא לא יודע זאת בוודאות מוחלטת, אלא משוכנע בכך ברמה מסוימת של ... אליעד מבחין בין שתי פרספקטיבות: הראשונה היא פרספקטיבה יחסית, שבה אנו מקבלים את מושג הלמידה כעובדה קיימת וברורה. השנייה היא פרספקטיבה של אמת מוחלטת, שבה אנו מטילים ספק בעצם המושגים של יודע ולא יודע. הוא מסביר כי מפרספקטיבה מוחלטת, כל מושגי הידיעה והלמידה מוטלים בספק. לכן, אם האדם מחפש תשובה מוחלטת לשאלה כיצד מתבצעת למידה, עליו להטיל ספק מוחלט בנקודות היסוד של השאלה עצמה: האם באמת היה מצב של אי - ידיעה, והאם באמת התרחש מעבר לידיעה? איך באמת אפשר לבדוק אם באמת למדת משהו חדש? אליעד מדגיש כי יש צורך לבחון היטב את הזיכרון. לדוגמה, אם מישהו אומר: בכיתה א לא ... שגוי? כל עוד אינך בטוח לחלוטין בעובדות, גם התהליך שתיארת אינו ודאי. לדוגמה, כאשר אדם מספר שלמד שפה מסוימת, כמו אנגלית, הוא טוען שפעם הוא לא ידע אנגלית וכעת הוא יודע. אליעד מאתגר את הטענה ... אולי כן ידעת ושכחת, ואולי מה שאתה זוכר זו רק תחושה או זיכרון מעוות? לכן, כל הטענות על תהליך למידה חייבות להיות מבוססות על ודאות מוחלטת, אחרת הן בעצמן סוג של אמונה. מהו הקושי האמיתי בהבנת תהליך הלמידה? אליעד מציין כי הקושי העיקרי בהבנת תהליך הלמידה הוא ההנחות שאנו עושים מראש. אם אנחנו מניחים מראש שהיה מצב של אי - ידיעה ומצב של ידיעה, אנו ... ידיעה. כאשר בודקים זאת לעומק, מגיעים למסקנה שאי אפשר לדעת בוודאות מה בדיוק התרחש בתהליך של למידה. הוא מוסיף כי אם האדם יבין שהוא לא יכול להיות בטוח שיש בכלל הבדל בין לדעת ולא לדעת, הוא ... שהתהליך כולו הוא בעצם סובייקטיבי ואפילו דמיוני. בנקודה זו, תיעלם עבורו השאלה איך קרה תהליך הלמידה? , משום שהוא יבין שהתהליך עצמו מוטל בספק. כך, בסופו של דבר, השאלה מתבטלת מעצמה כאשר מבינים את ההנחות שעומדות בבסיסה. לסיכום, אליעד כהן מציע דרך התבוננות מעמיקה על מושג הלמידה, שמעודדת את האדם להטיל ספק בכל ההנחות הבסיסיות לגבי ידיעה ואי - ידיעה, ולבדוק לעומק את הוודאות שלו לגבי כל פרט בתהליך. איך המוח לומד? מהי למידה? איך להטיל ספק? מהי ידיעה? האם אפשר לדעת משהו בוודאות? האם ידיעה היא אמונה? איך המוח חושב? ...
דיסלקציה בדיבור, קושי בדיבור, גמגום, לקות בדיבור, לקות שפתית, הפרעות בדיבור, לקות שפה, אבחון דיסלקציה, לקות למידה, טיפול בדיסלקציה, לטפל בדיסלקציה, ילדים עם דיסלקציה, ליקויי למידה, לקות למידה
דיסלקציה בדיבור, קושי בדיבור, גמגום, לקות בדיבור, לקות שפתית, הפרעות בדיבור, לקות שפה, אבחון דיסלקציה, לקות למידה, טיפול בדיסלקציה, לטפל בדיסלקציה, ילדים עם דיסלקציה, ליקויי למידה, לקות למידה
... בדיבור, קושי בדיבור, גמגום, לקות בדיבור, לקות שפתית, הפרעות בדיבור, לקות שפה, אבחון דיסלקציה, לקות למידה, טיפול בדיסלקציה, לטפל בדיסלקציה, ילדים עם דיסלקציה, ליקויי למידה, לקות למידה מה עושים כשמישהו מגמגם או סובל מקושי בדיבור? ... על דוושת הגז, מה שיוצר תחושת חוסר שליטה. הטיפול במצב כזה מתחיל בנסיעה איטית מאוד עם הוראה חד - משמעית לאדם שלא להסיר את הרגל מהגז, כך שהוא לומד שליטה הדרגתית. מגבירים את המהירות לאט - לאט, תוך שמירה על לחיצה רציפה על הגז, וכך האדם לומד להרגיש שליטה מלאה גם במהירויות גבוהות. בשלב ... מתאימה גם לטיפול בפחדים ולקשיים נוספים הדומים במבנה שלהם לקושי בדיבור. איך לטפל בגמגום? דיסלקציה בדיבור קושי בדיבור אצל ילדים אבחון לקות למידה בעיות דיבור רגשיות טיפול בליקויי למידה לקויות שפה אצל ילדים ...
ללמוד ללמוד, איך ללמוד כל דבר? 2 שיטות ללמוד כל דבר, איך ללמוד מידע חדש? איך להצליח ללמוד כל דבר? איך ללמוד נכון? 2 סוגים של מידע, שיטות איך ללמוד, אוטודידקטיות, הרגלי למידה, אסטרטגיות למידה, איך להיות אוטודידקט?
ללמוד ללמוד, איך ללמוד כל דבר? 2 שיטות ללמוד כל דבר, איך ללמוד מידע חדש? איך להצליח ללמוד כל דבר? איך ללמוד נכון? 2 סוגים של מידע, שיטות איך ללמוד, אוטודידקטיות, הרגלי למידה, אסטרטגיות למידה, איך להיות אוטודידקט?
ללמוד ללמוד, איך ללמוד כל דבר? 2 שיטות ללמוד כל דבר, איך ללמוד מידע חדש? איך להצליח ללמוד כל דבר? איך ללמוד נכון? 2 סוגים של מידע, שיטות איך ללמוד, אוטודידקטיות, הרגלי למידה, אסטרטגיות למידה, איך להיות אוטודידקט? איך ללמוד כל דבר בשתי שיטות פשוטות? כאשר רוצים ללמוד מידע חדש, הדבר החשוב ביותר הוא להבחין קודם כל בסוג המידע שאותו רוצים ללמוד, כי קיימים שני סוגים מרכזיים של מידע, ולכל אחד מהם נדרשת שיטת למידה שונה לחלוטין. הסוג הראשון הוא מידע המבוסס על זיכרון (מידע אקראי), והסוג השני הוא מידע המבוסס על היגיון (מידע סיבתי המבוסס על הקדמות). מהו מידע המבוסס על זיכרון וכיצד ללמוד אותו? מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע שאין בו היגיון פנימי ברור, והוא למעשה אקראי לחלוטין. דוגמה נפוצה לכך היא למידה של אוצר מילים בשפה חדשה. למשל, מדוע בעברית נקרא שולחן ובאנגלית טייבל? אין לכך סיבה הגיונית עמוקה - זו פשוט החלטה אקראית לחלוטין. כדי ללמוד מידע מסוג כזה, הדרך היחידה והיעילה ביותר היא באמצעות חזרתיות ותרגול אינטנסיבי יש לכתוב ... להבין קודם חיבור וחיסור לפני שניתן לעבור לכפל וחילוק, ורק אחר כך למשוואות מורכבות. אותו דבר גם בתחומים כמו כלכלה ופיזיקה. במידע כזה, אי אפשר ללמוד שלב מתקדם בלי הבנה מלאה של השלבים הקודמים. מי שמדלג על שלבים או מנסה לשנן מידע כזה ללא הבנה אמיתית, ייתקע בהמשך ולא יצליח להתקדם כראוי. כיצד ללמוד מידע המבוסס על היגיון והקדמות? כדי ללמוד מידע מסוג זה, יש לפעול לפי הכללים הבאים: ראשית, לזהות שמדובר במידע סיבתי הדורש הבנה של ... הבנה מלאה לעבור לחלק הבא. כאשר נתקלים בקושי או לא מבינים נושא כלשהו, תמיד לחזור שלב אחד אחורה ולוודא הבנה מלאה של כל היסודות. לדוגמה, כאשר לומדים על איגרות חוב קונצרניות צמודות למדד: קודם כל צריך להבין מה זה בכלל איגרת חוב. לאחר מכן ... ומה משמעות הצמדה אליו. רק אחרי שהבנתם לעומק כל חלק בנפרד, תוכלו להבין את המושג המלא. מה קורה אם מנסים לשנן מידע סיבתי במקום להבין? אם מנסים ללמוד מידע סיבתי רק באמצעות שינון, הזיכרון יגיע למגבלה שלו במהירות והלומד ייתקע בהמשך, כי מידע מסוג זה בנוי בצורה של היגיון והיררכיה ולא כזיכרון אקראי. ההבנה חשובה הרבה יותר מזיכרון במקרים כאלה. מה ההבדל בין למידה מסודרת ללמידה לא מסודרת? למידה מסודרת היא תהליך שבו מתחילים מהיסודות ומתקדמים בהדרגה, בעוד שלמידה לא מסודרת מנסה לדלג קדימה בלי הבנה אמיתית של השלבים הקודמים. למידה מסודרת מבטיחה שלא יווצרו פערים וחוסכת תסכול רב בהמשך. מהם עיקרי השיטה המנצחת ללמידת כל נושא? לסיכום, כל מידע בעולם ניתן ללמוד בקלות אם עובדים לפי העקרונות הבאים: אם המידע הוא זיכרוני (אקראי), הדרך הטובה ביותר היא חזרתיות מרובה, שימוש במידע בהקשרים שונים ומגוונים, ותרגול מתמשך. אם המידע הוא סיבתי (מבוסס היגיון), יש ללמוד אותו בצורה הדרגתית, לפרק אותו לחלקים בסיסיים, ולוודא הבנה מלאה של כל שלב לפני שמתקדמים ... תמיד כדאי לחזור אחורה ולוודא הבנה מלאה של השלבים הבסיסיים. בעזרת ההבנה הזאת של שני סוגי המידע והאסטרטגיות המתאימות לכל אחד, כל נושא חדש ניתן ללמידה מלאה ומוצלחת, גם המסובך ביותר. איך ל
יעוץ למורים, ילד עם קשיי למידה, הדרכת הורים, איך לגרום לילד ללמוד? ילד שלא רוצה ללמוד, טיפול בילד עם בעיות קשב וריכוז, הדרכת מורים לילדים אוטיסטים, הדרכת הורים לילדים עם בעיות למידה, ילד עם קושי רגשי ללמוד
יעוץ למורים, ילד עם קשיי למידה, הדרכת הורים, איך לגרום לילד ללמוד? ילד שלא רוצה ללמוד, טיפול בילד עם בעיות קשב וריכוז, הדרכת מורים לילדים אוטיסטים, הדרכת הורים לילדים עם בעיות למידה, ילד עם קושי רגשי ללמוד
... למורים, ילד עם קשיי למידה, הדרכת הורים, איך לגרום לילד ללמוד? ילד שלא רוצה ללמוד, טיפול בילד עם בעיות קשב וריכוז, הדרכת מורים לילדים אוטיסטים, הדרכת הורים לילדים עם בעיות למידה, ילד עם קושי רגשי ללמוד מהם הגורמים המשפיעים על למידת ילדים עם קשיים רגשיים וקשיי למידה? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק במגוון רחב של קשיים איתם מתמודדים ילדים עם בעיות למידה. הוא מתחיל בסיפור של מורה או מדריכה שמנסה לעזור לילד ללמוד קרוא וכתוב. המורה פונה בשאלה מה היא צריכה לעשות כדי לשפר את תהליך הלמידה, וכיצד להבין את הקושי של הילד. אליעד מציין ... לחוות את הקשיים בדרכים שונות, וחשוב לדעת לזהות את הגורמים המהותיים ולא להסתפק בהסברים שטחיים. האם שיטות למידה אחידות מתאימות לכל הילדים? לפי אליעד, כל ילד יש ... שכל ילד עשוי להגיב אחרת לאותה שיטה, ולכן חייבים לבדוק את ההתאמה בין הילד לבין השיטה ולמצוא דרכים שונות ללמד אותו. מהו קשר רגשי ולמה הוא חשוב? אליעד מציין שלילד עם קשיים רגשיים או קוגניטיביים קשה יותר ללמוד אם אין קשר רגשי חזק עם המורה או המדריך. יש צורך במערכת יחסים שתאפשר לילד להרגיש בטוח ולהתמסר לתהליך הלמידה. לעיתים, הציפיות הרגשיות של המורה כלפי הילד יכולות להשפיע על הצלחת הלמידה. קשר רגשי חיובי הוא אחד מהמרכיבים החשובים ביותר להצלחה. האם כל ילד באמת לא רוצה ללמוד? אחת השאלות הגדולות אליעד שואל היא האם ילד שלא רוצה ללמוד, אכן לא רוצה ללמוד, או שמא יש משהו חוסם אותו מלהתעניין בלמידה. הוא מדבר על כך שלפעמים התסכול והכישלונות הקודמים יכולים להוביל לילד לחשוב שהוא לא יכול ללמוד, ואולי זו הסיבה שהוא לא מעוניין להשתתף בלמידה. אליעד טוען שצריך לחשוב גם על האופן שבו מציגים לילד את הלמידה, ולא להניח שהוא לא רוצה. מהי החשיבה הנכונה להצלחה בלמידה? בסוף, אליעד מציין שמי שמניח שכל ילד יכול ללמוד אם הוא רוצה ללמוד - טועה. לפעמים, ילדים נדרשים להתגבר על חלקים בתוכם שמונעים מהם ללמוד. הם יכולים להתפתח, גם אם זה לא מה שהם רוצים ללמוד. הוא מדגים זאת בדימוי של אימון בחדר כושר: התוצאה לא תלויה בהנאה ממה שעושים, אלא בפעולה עצמה, גם אם היא קשה. אם הילד מבצע את הפעולות הדרושות, הוא יוכל ללמוד ולהתפתח. האם יש מקום לעקוב אחרי שיטות למידה שונות? אליעד מסביר כי יש מקום להתאים את השיטות למידה לפי הילד. לא תמיד יש שיטה אחת שמתאימה לכל הילדים, וצריך להיות יצירתיים ולמצוא את הדרך שתעבוד עם כל ילד בנפרד. במקרה של ילד שמפגין התנגדות ללמידה, הוא ממליץ למצוא שיטה שתהיה בו שימושית, כמו ...
טיפול בלקויות למידה, בלבול בין ימין לשמאל, דיסלקציה, דיסקלקוליה, התמצאות במרחב, הפרעת קשב וריכוז, טיפול בהפרעות למידה, לא זוכר שמות, מתבלבל בשמות, בעיית זיכרון, adhd, בלבול בין שמאל לימין, דיסקלקולציה
טיפול בלקויות למידה, בלבול בין ימין לשמאל, דיסלקציה, דיסקלקוליה, התמצאות במרחב, הפרעת קשב וריכוז, טיפול בהפרעות למידה, לא זוכר שמות, מתבלבל בשמות, בעיית זיכרון, adhd, בלבול בין שמאל לימין, דיסקלקולציה
... בלקויות למידה, בלבול בין ימין לשמאל, דיסלקציה, דיסקלקוליה, התמצאות במרחב, הפרעת קשב וריכוז, טיפול בהפרעות למידה, לא זוכר שמות, מתבלבל בשמות, בעיית זיכרון, adhd, בלבול בין שמאל לימין, דיסקלקולציה מה ... משקפות בעיה אמיתית במוח? אליעד מסביר שאין מדובר בהכרח בבעיה במוח, אלא בהבנה של תהליכי למידה והתנסות. הוא מציין שהמוח של כל אדם פועל בצורה דומה, כאשר הוא עובר דרך מספר שלבים של ... על ידי תרגול ושיפור של ההתמקדות, ולא בהכרח מדובר בהפרעה מוחית. האם יש קשר בין הפרעות למידה לבין תהליכים במוח? בהמשך ההרצאה, אליעד מתאר את הקשר שבין הפרעות למידה ובין תהליכים מוחיים. הוא מסביר שמהות ההפרעות איננה טמונה בכשלים מוחיים, אלא בדרך בה ... לשפר את יכולתו להבדיל בין צדדים, לזכור שמות, ולהבין מושגים בצורה ברורה יותר. הפרעות למידה בלבול בין ימין ושמאל דיסלקסיה בעיות זיכרון ADHD תרגולים למוח הבנת מושגים ...
אין חכם כבעל ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות
אין חכם כבעל ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות
... היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, ... חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות האם באמת אין חכם כבעל הניסיון? אליעד כהן מציג את ... על איינשטיין ומה הוא מלמד אותנו על ניסיון? אליעד מתאר סיפור על אלברט איינשטיין, שבו מדענים ... באמת אין חכם כבעל הניסיון? למידה מניסוי וטעייה כיצד להסיק מסקנות נכונות? האם ניסיון אישי תמיד ...
איזה תחום למידה מפתח את השכל? איזה תחומים ללמוד כדי לפתח את החשיבה? פיתוח החשיבה באמצעות למידה של תחומים חדשים, ללמוד משהו כדי לפתח את השכל, איך לשפר את היכולת השכלית? פיתוח החשיבה, פיתוח יכולות שכליות
איזה תחום למידה מפתח את השכל? איזה תחומים ללמוד כדי לפתח את החשיבה? פיתוח החשיבה באמצעות למידה של תחומים חדשים, ללמוד משהו כדי לפתח את השכל, איך לשפר את היכולת השכלית? פיתוח החשיבה, פיתוח יכולות שכליות
... תחום למידה מפתח את השכל? איזה תחומים ללמוד כדי לפתח את החשיבה? פיתוח החשיבה באמצעות למידה של תחומים חדשים, ללמוד משהו כדי לפתח את השכל, איך לשפר את ... במוזיקה, אומנות, שחמט או תחום אחר, כל תחום יכול לפתח את השכל אם תהליך הלמידה בו כולל הפעלת היגיון ומאמץ מחשבתי. ... השכלי לא נמדד רק על פי התחום שבו עוסקים, אלא על פי המאמץ המושקע בתהליך הלמידה. מה ההבדל בין זיכרון לשכל? זיכרון דורש ... השכל מצריך הפעלת היגיון ויכולת לנתח סיבתיות ולהסיק מסקנות. לדוגמה, אם לומדים שפה חדשה, חזרה על מילים לא מפתחת את ... לפתח את השכל, יש להתמקד בהפעלת היגיון וחשיבה מתמשכת. זה לא משנה אם מדובר בלימוד מוזיקה, שפה חדשה, או ביצוע משימות יומיומיות. כל עוד יש בתהליך הלמידה אתגר מחשבתי, התמודדות עם בעיות וחשיבה ... את השכל. פיתוח חשיבה והיגיון איך לשפר את השכל? פיתוח זיכרון ומיומנויות למידה איך לשפר את יכולת ההסקה ללמוד תחומים חדשים ולפתח את השכל מהם התחומים שיכולים לפתח את השכל שלנו? האם לימוד מוזיקה, אומנות או שחמט מפתח את השכל? התשובה לכך היא חיובית, אך חשוב להבין שיש הבדל בין תהליך הלמידה לבין מהות הלמידה עצמה. כל תחום, לא משנה אם מדובר ... נעשה בו שימוש אינטליגנטי שמאתגר את יכולת החשיבה. מה מפתח את השכל באמת? ללמוד כל דבר בעולם יכול לפתח את השכל, אך המפתח לכך הוא לא בהכרח בתחום הלמידה, אלא במאמץ השכלי המושקע בתהליך הלמידה. לדוגמה, ללמוד מוזיקה יכול לפתח את השכל, אך אם הלימוד נעשה על בסיס חזרתיות בלבד, ללא הפעלת היגיון, התהליך לא בהכרח יוביל לפיתוח השכל. לעומת זאת, אם במהלך הלמידה יש חיפוש אחר דרכים חדשות לפתרון בעיות, כמו למשל ללמוד שפה חדשה ולהתמודד עם קשיים בלמידת מילים, ... השכל, אך כאשר יש התמודדות עם בעיות של זיכרון תוך חיפוש אחרי דרכים יעילות ללמוד ולזכור, זה כבר תהליך שכלי. האם כל תחום ... יכול לפתח את השכל, כל עוד הוא כרוך בהפעלת היגיון ומאמץ מחשבתי. בין אם אתה לומד מוזיקה, שפה חדשה, או אפילו מסיים משימות ... כל עוד אתה מתמודד עם אתגרים ומחפש דרכים לשיפור באמצעות מחשבה, תהליך הלמידה עשוי לפתח את השכל שלך. פיתוח חשיבה והיגיון איך לשפר את השכל? פיתוח זיכרון ומיומנויות למידה איך לשפר את יכולת ההסקה ללמוד תחומים חדשים ולפתח את השכל ...
כישלון והצלחה, איך ללמוד מכישלון? איך להפוך כישלון להצלחה? איך ללמוד מטעויות? איך ללמוד מניסיון? איך לא להיכשל שוב? למידה מניסיון, למידה מניסיון אישי, התמודדות עם כישלון, מכישלון להצלחה, איך ללמוד מהכישלון? איך ללמוד להצליח?
כישלון והצלחה, איך ללמוד מכישלון? איך להפוך כישלון להצלחה? איך ללמוד מטעויות? איך ללמוד מניסיון? איך לא להיכשל שוב? למידה מניסיון, למידה מניסיון אישי, התמודדות עם כישלון, מכישלון להצלחה, איך ללמוד מהכישלון? איך ללמוד להצליח?
... והצלחה, איך ללמוד מכישלון? איך להפוך כישלון להצלחה? איך ללמוד מטעויות? איך ללמוד מניסיון? איך לא להיכשל שוב? למידה מניסיון, למידה מניסיון אישי, התמודדות עם כישלון, מכישלון להצלחה, איך ללמוד מהכישלון? איך ללמוד להצליח? איך ללמוד מכישלון ולהפוך אותו להצלחה? כיצד אפשר ללמוד מכישלון ולהפוך אותו להזדמנות לצמיחה? אליעד כהן מדבר על כך שהכישלון הוא לא דבר שנשאר רק כזיכרון רע, אלא הוא מקור ללמידה ולשיפור. השאלה המרכזית היא איך לומדים מהכישלון ומה ניתן לעשות כדי למנוע ... כמעט שמדרסת אותו. כאשר נוצר פער בין מה שרצינו לבין מה שקרה, אנחנו מזהים את זה ככישלון. מה זה אומר ללמוד מכישלון? ללמוד מכישלון פירושו להבין את הסיבות ... היה לעשות משהו שונה כדי למנוע את הכישלון, חשוב להבין את זה ולמנוע את השגיאה בעתיד. מכונת זמן: איך ללמוד מטעויות שעשינו בעבר? השלב הראשון בלמידה מכישלון הוא דמיון של מכונת זמן: איך ... בעבר? אבל מה קורה אם התשובה היא שאין משהו שניתן היה לעשות כדי למנוע את הכישלון? גם במקרה כזה ניתן ללמוד משהו חשוב: אנו מבינים שיכלנו להיכשל. ... שבגללה לא הסתכלת (כמו להימנע מלחץ או חפזון), תוכל למנוע את הכישלון בעתיד. מהם הצעדים המעשיים על מנת ללמוד מטעויות? זהה את הכישלון: שים לב למרחק ... את הגורמים הבסיסיים להתנהגותנו. כישלונות ואכזבות כישלון בדרך להצלחה מה זה כישלון? כישלון אישי איך ללמוד מכישלונות? איך ללמוד מכישלון ולהפוך אותו להצלחה? כיצד אפשר ללמוד מכישלון ולהפוך אותו להזדמנות לצמיחה? הכישלון הוא לא דבר שנשאר רק כזיכרון רע, אלא הוא מקור ללמידה ולשיפור. השאלה המרכזית היא איך לומדים מהכישלון ומה ניתן לעשות כדי למנוע ... כמעט שמדרסת אותו. כאשר נוצר פער בין מה שרצינו לבין מה שקרה, אנחנו מזהים את זה ככישלון. מה זה אומר ללמוד מכישלון? ללמוד מכישלון פירושו להבין את הסיבות ... היה לעשות משהו שונה כדי למנוע את הכישלון, חשוב להבין את זה ולמנוע את השגיאה בעתיד. מכונת זמן: איך ללמוד מטעויות שעשינו בעבר? השלב הראשון בלמידה מכישלון הוא דמיון של מכונת זמן: איך ... בעבר? אבל מה קורה אם התשובה היא שאין משהו שניתן היה לעשות כדי למנוע את הכישלון? גם במקרה כזה ניתן ללמוד משהו חשוב: אנו מבינים שיכלנו להיכשל. ... שבגללה לא הסתכלת (כמו להימנע מלחץ או חפזון), תוכל למנוע את הכישלון בעתיד. מהם הצעדים המעשיים על מנת ללמוד מטעויות? 1. זהה את הכישלון: שים לב ... איך לא לחזור על טעויות, אלא גם לדעת איך לחשוב באופן עמוק ולשנות את הגורמים הבסיסיים להתנהגותנו. איך ללמוד מכישלון? מהי למידה מניסיון? איך למנוע כישלון בעתיד? מה ...
ילד משחק בבובות, הפרעות קשב וריכוז, ילד לא אוהב ללמוד, קשיי למידה, בעיות למידה, איך ללמד ילדים? איך לחנך ילדים? איך לטפל במשוגעים, בעיות נפשיות, הפרעות נפשיות, טיפול בילדים
ילד משחק בבובות, הפרעות קשב וריכוז, ילד לא אוהב ללמוד, קשיי למידה, בעיות למידה, איך ללמד ילדים? איך לחנך ילדים? איך לטפל במשוגעים, בעיות נפשיות, הפרעות נפשיות, טיפול בילדים
... משחק בבובות, הפרעות קשב וריכוז, ילד לא אוהב ללמוד, קשיי למידה, בעיות למידה, איך ללמד ילדים? איך לחנך ילדים? איך לטפל במשוגעים, בעיות נפשיות, הפרעות נפשיות, טיפול בילדים איך להתמודד עם ילד שלא אוהב ללמוד? אליעד כהן מציג בעיה נפוצה בהורים ומחנכים: מה לעשות עם ילד שלא אוהב ללמוד או לא מתעניין בבית הספר, במיוחד אם הילד סובל מהפרעות קשב וריכוז או קשיי למידה. לפי אליעד, בעיית קשב וריכוז אצל ילדים לא נובעת מחוסר יכולת להתרכז בכלל, אלא מכך שהילד לא מוצא עניין ספציפית במה שמנסים ללמד אותו. למשל, ילד יכול להתרכז מצוין באיסוף שוקולדים או בצפייה בטלוויזיה, אבל כשהוא מגיע ללימודים - הוא מאבד עניין. ההיגיון כאן הוא פשוט: אנשים מתרכזים במה שהם חושבים שיעשה להם טוב, ואם הלימודים לא נתפסים כטובים, הילד לא יתרכז. איך לגרום לילד להתרכז בלימודים בלי איומים ובלי שוחד? לפי אליעד, קיימות שתי דרכים מרכזיות לגרום לילד להתרכז בדבר שהוא לא אוהב: או ליצור מצב שבו הלימודים יביאו לילד תועלת שהוא מאוד רוצה, או ליצור מצב שבו אם הוא לא ילמד, יקרה לו משהו רע שהוא מאוד לא רוצה. אך אליעד מבהיר ששתי האפשרויות הללו ... רוצה, הילד תמיד ירצה פרס גדול יותר, כמו בית או מכונית, או אפילו מטוס. ואם נאיים עליו, באיזשהו שלב האיום יאבד את האפקטיביות שלו. האלטרנטיבה שאליעד מציע היא ללמד את הילד לחשוב ולהפעיל את השכל בתוך הדברים שהוא כבר אוהב לעשות. לדוגמה, אם הילד מתעניין בבובות, במקום להגיד לו עזוב את הבובות, בוא תלמד, אפשר להמשיך לשחק איתו בבובות אבל להעלות את רמת הקושי במשחק, כך שהילד יידרש ... לשחק. דוגמה מעשית: אפשר להמציא שמות לבובות, להחליף ביניהן שמות, לכתוב שלטים ואותיות שיחייבו את הילד לקרוא ולכתוב כדי להמשיך ליהנות מהמשחק. כך הילד ירצה ללמוד מיוזמתו כי הלמידה הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממה שהוא אוהב. איך לגרום לילד לחשוב באופן מעמיק דרך תחומי העניין שלו? אליעד מדגים גם כיצד להפעיל שכל דרך משחק כדורגל. אם ילד אומר שהוא לא אוהב ללמוד אבל כן אוהב לשחק כדורגל, אפשר להפוך את המשחק למקום שבו הוא מפעיל את המחשבה. ... את השכל שלו בנושאים שמטרידים אותו, ולא לברוח מהם או להתעלם מהם. כיצד לפתח את השכל ואת ההיגיון בכל תחום? לבסוף אליעד מציין עיקרון כללי: לא משנה מה האדם רוצה ללמוד או במה הוא מתעניין, הדרך היחידה להגיע להישגים גדולים באמת, כמו להארה רוחנית ... פעולה פשוטה אחרת, ולחקור אותו לעומק. דרך השימוש בשכל והחקירה המתמדת, המוח מתפתח, וכך גם מתפתחת היכולת של האדם לראות את האמת ולהגיע למטרות גבוהות יותר. איך ללמד ילד שלא רוצה ללמוד? טיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל ילדים איך לפתח את השכל של הילד? כיצד לטפל בהפרעות נפשיות? איך לגרום לילד להתרכז בלימודים? האם יש סתירה בין משחק ללימודים? עכשיו השאלה היא כזאת נגיד לדוגמה ילד שלא מעניין אותו הלימודים או בית הספר, אז בא נניח שאנחנו רוצים שהילד ילמד נגיד שאנחנו רוצים שהוא יחכים ככה אנחנו רוצים, ואנחנו רוצים שהוא יחכים ולכן נגיד שולחים אותו לבית הספר ונגיד שהלימודים בבית הספר לא מעניינים אותו נגיד שיש לו הפרעת קשב וריכוז, למה יש לו הפרעת קשב וריכוז? כי הלימודים פשוט לא מעניינים אותו, איך יודעים שכל מי שיש לו הפרעת קשב וריכוז זה בגלל שהלימודים לא מעניינים אותו? פשוט בודקים האם הוא לא יכול להתרכז בשום דבר אחר. אם ... מתרכז ומתרכז ואין לו בעיית ריכוז יש לו בעיית ריכוז במה שלא מעניין אותו. עכשיו השאלה היא זה באמת אז מה הפתרון באמת אז מה הפתרון? אז בהנחה שאנחנו לא נכריח אותו ללמוד מה שהוא לא רוצה בהנחה נגיד שאומרים אין בעיה יש יד חופשית, אפשרות אחת זה ... לאיים עליו. דרך אגב איך פותרים בעיית קשב וריכוז אצל ילד או אצל בן אדם, במה בן אדם מתרכז? במה שהוא חושב שעושה לו טוב ולכן ניקח את מה שהוא לא רוצה לעשות כגון ללמוד ואז או שניצור לו התניה שה
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על איך לגרום ללקוח לקנות? איך ליצור הסכמה? שכנוע ברמת הפוטנציאל, איך להגדיל סיכוי לשכנע? איך להגדיל סיכוי למכור? האם אתה יכול? הגדלת הפוטנציאל להסכמה, טיפול בהתנגדות לקוח, לימודי NLP
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: למידה, איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש או אין אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה יש רע וסבל בעולם? למה לא להתאבד? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית? איך נוצר העולם? האם באמת הכל לטובה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם הכל אפשרי? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם אפשר לדעת הכל? האם יש משמעות לחיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? בשביל מה לחיות? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? מה המשמעות של החיים? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להנות בחיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם לדומם יש תודעה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: למידה, איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך למצוא זוגיות? איך לנהל את הזמן? איך להיות מאושר ושמח? איך לשפר את הזיכרון? איך להעריך את עצמך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להתמודד עם גירושין? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לשתול מחשבות? איך לא להישחק בעבודה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להיגמל מהימורים? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להאמין בעצמך? איך לקבל החלטות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך ליצור אהבה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך להעביר ביקורת בונה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לחנך ילדים? איך לפרש חלומות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? דיכאון? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? כעס ועצבים? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? מועקות נפשיות וייאוש ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא טיפול אישי מומלץ, פסיכותרפיסט, מאמן אישי מומלץ בתחום למידה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3906 שניות - עכשיו 24_05_2025 השעה 16:27:48 - wesi1