🖨טיימינג של שכנוע עקיף - איך לגרום למישהו לא להסכים עם עצמו, באמצעות שימוש במשחק מילים? איך לגרום למישהו לשנות את דעתו, באמצעות זה שמוציאים את דבריו מהקשרם? איך לגרום למישהו לחשוב מחשבה שהוא לא רוצה לחשוב? איך לגרום למישהו לחשוב שהוא טועה? האם זה משנה מתי ובאיזה רגע, האדם השני יתחיל לחשוב את מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב? איזה נזק יכול להיגרם, אם מישהו יסכים איתנו מוקדם מידי?וכאן אבאר עוד עיקרון בנושא של שכנוע, איך לגרום למישהו לשנות את דעתו, באמצעות זה שתגרום לו לחשוב שהוא טועה, בצורה זמנית, באמצעות מניפולציות כלשהן. ואסביר, כיצד לגרום למישהו לבדוק את דבריו ואת טענותיו, במידה ואתה לא יכול לומר לו בצורה ישירה לבדוק את טענותיו. ועוד אסביר כיצד באפשרותך לגרום למישהו להכיל את המחשבה שמנוגדת למה שהוא חושב כרגע, בצורות שונות. וכיצד לייצר אצל האדם השני את התחושה, שהוא לא מסכים עם עצמו.
ועוד אסביר עיקרון נוסף, בנושא של טיימינג. דהיינו, מתי אסור לך לגרום למישהו לחשוב שהוא טועה, לפני הזמן. ושיש טיימינג מסוים, שבו האדם השני צריך לחשוב את הדעה שאתה רוצה שהוא יחשוב. ולפעמים אתה רוצה שהאדם השני יחשוב את דעתו השגויה, עד לרגע מסוים. ואם הוא יחשוב שאתה צודק לפני הזמן ולא בצורה הנכונה, זה עלול לגרום לו דווקא עוד יותר לא להסכים איתך ועוד.
והעיקרון אומר, שאם ברצונך לגרום למישהו לשנות את דעתו ולא לחשוב משהו מסוים, עליך לנסות לגרום לו לחשוב שהוא טועה ולגרום לו לחשוב את ההפך של דעתו, גם באופן זמני / באופן עקיף / בהומור וכיו"ב. לדוגמה, נניח שמישהו חושב שעכשיו לילה. ונניח שאתה רוצה שהוא יחשוב שעכשיו יום. במקרה שכזה, אם תצליח אפילו בהומור / בטעות / בצורה לא קשורה, לגרום לו לחשוב שעכשיו יום ולא לילה, הרי שבעצם הרגלת אותו לחשוב שעכשיו יום ולא לילה.
וניתן לעשות זאת במספר דרכים. דרך אחת אפשרית לדוגמה, היא לקחת את הטענה של האדם, ולמצוא לה פירוש, שגם האדם השני יתנגד לטענה שלו, אם הוא יחשוב שזה הפירוש של הטענה שלו. ואז להציג את הדברים, בין בהומור ובין ברצינות, כאילו שאתה הבנת את הפירוש של דבריו, בצורה שגם הוא עצמו יסכים שדבריו לא נכונים, בגלל הפירוש שהוצג. ואז כאשר הוא בעצם לא מסכים עם עצמו במידה והוא "לא הובן נכון" / במידה ופירשת אותו לא נכון, הרי שתוך כדי זה בעצם, הוא לרגע אחד, חשב שהוא טועה ולא הסכים עם הדעה של עצמו.
לדוגמה: נניח שמישהו אומר: "אני לא רוצה ללכת לעבוד היום". אז נחשוב לדוגמה, איך ניתן לפרש את מה שהוא אומר, בצורה שהוא עצמו לא יסכים עם מה שהוא עצמו אמר. לדוגמה שנפרש שהוא התכוון לומר, שהוא לא רוצה יותר ללכת לעבוד בכלל בשום עבודה כלשהי. ואז לדוגמה נוכל להגיב לו: "אז אתה כבר יוצא לפנסיה בגיל כ"כ צעיר?". דהיינו, כאילו פירשנו את מה שהוא אמר, בצורה לא נכונה, ובצורה שהוא עצמו כנראה יגיד ויגיד משהו בסגנון של: "לא שאני לא יעבוד יותר בכלל, אלא רק היום אני לא רוצה ללכת לעבוד". ובכך בעצם השגנו תועלת, שכאשר הוא אמר "לא שאני לא יעבוד יותר בכלל", הרי שבשניות האלו הוא בעצם הזדהה עם הרעיון שהוא כן רוצה ללכת לעבוד, שזה ההפך של המחשבה שלו, שהוא לא רוצה ללכת לעבוד היום.
או לדוגמה, נניח שמישהו אומר "אני סובל מהפרעה שגורמת לי לחוסר ריכוז". ונניח שאנחנו רוצים לשכנע אותו שהוא לא סובל משום הפרעה. אז לדוגמה אפשר לקחת את הביטוי "סובל מהפרעה" ולשחק איתו משחק מילים, סוג של תרתי משמע, ולהגיב תגובה בסגנון של: "מי מפריע לך להתרכז". כאילו שהוא התכוון לומר שמישהו פיזית מפריע לו להתרכז. ואז הוא כנראה יגיב משהו בסגנון של "לא, אף אחד לא מפריע לי להתרכז, זו הפרעה נפשית שנובעת מטראומה כלשהי" וכיו"ב. ואז בעצם הרווחנו, שלמשך מספר שניות, הוא כביכול התנגד לדעה של עצמו, שיש לו הפרעה, במידה והפירוש של המשפט שלו, הוא כפי שאנחנו הבנו אותו.
או לדוגמה, נניח שמישהו אומר "לא בא לי לאכול". אז נניח אפשר להגיב לו משהו בסגנון של "מה, אתה כבר שבע שלא בא לך לאכול?!". או משהו בסגנון של "אז אתה היום ביום צום?!". או "מה, כבר סיימת לאכול שלא בא לך לאכול עוד". או כל ניסוח אחר, שבעצם לוקח את מה שהוא אמר, מפרש אותו בדרך שהוא לא התכוון אליה, ושהוא עצמו לא יסכים עם מה שהוא עצמו אמר, כאשר יוצג הפירוש שלנו. וכך בעצם תוך כדי שהוא מתכחש לפירוש שלנו את דבריו, הוא בעצם מתכחש לדעה של עצמו בהיבט מסוים.
לדוגמה: נניח שמישהו אוהב מאוד את הכלב שלו. אז אם לדוגמה נאמר לו משהו בסגנון של "ואם הכלב שלך תוך כדי שאתה ישן, ינסה לנשוך אותך בצוואר וינסה להרוג אותך, פעם אחרי פעם, האם עדיין תאהב אותו באותה מידה?!". שאז כנראה התשובה שתתקבל תהיה, שהוא פחות יאהב את הכלב שלו, אם יקרה דבר כלשהו. ואז, תוך כדי זה הוא בעצם חושב על זה שהוא פחות יאהב את הכלב שלו. אומנם רק אם יקרה X, אבל עדיין, תוך כדי שהוא חושב את זה, הוא חווה פחות אהבה לכלב שלו.
וכך גם כאן, שתוך כדי שהוא לא מסכים עם מה שפירשנו אותו, הוא בעצם לא מסכים עם פירוש אפשרי של מה שהוא עצמו אמר, שזה כאילו שהוא לא מסכים עם מה שהוא עצמו אמר, במובן מסוים.
ועוד דרך קיימת לגרום לכל הנ"ל, על ידי זה שאנחנו משדרים לאדם השני, את התחושה, שלא הבנו את מה שהוא אמר. שאז, כדי שהוא יבין אותנו, הוא בעצם צריך להזדהות עם המחשבה שלא מבינה את עצמו.
לדוגמה: נניח שמישהו אומר "נכשלתי במבחן ואני ממש עצבני". אז נניח אפשר לומר לו משהו בסגנון של "לא הבנתי מה אמרת? שזה שנכשלת במבחן גורם לך להיות ממש עצבני?". ולומר את זה באינטונציה שכאילו אין לנו מושג על מה הוא מדבר. כאילו הוא אמר לנו משהו בגיבריש, שלא ברור בכלל. דהיינו, להעביר לו את המסר, שמה שהוא אומר, לא ברור מאליו.
ואז, כאשר הוא מנסה להבין את מה שאמרנו לו, כדי להגיב למה שאמרנו, לשם כך הוא צריך להזדהות עם נקודת המבט שלא לוקחת כברור מאליו, את מה שהוא אומר.
נניח לדוגמה אדם דתי שאומר "ברוך השם". ונניח שאתה אומר לו משהו בסגנון של "לא הבנתי, את מי האשמת ובמה?" סוג של משחק מילים של המילה "השם / אשם". שאז בעצם אתה משדר לתת המודע של האדם השני, מסר שאומר, שמה שנראה לו כברור מאליו, לך זה לא ברור מאליו. כדי לגרום לו לא לקחת כברור מאליו את מה שהוא עצמו חושב
והמהות היא, שלפעמים מישהו מבלבל את המוח ואומר שטויות. ואם תגיד לו שלדעתך הוא אומר שטויות, הוא לא ירצה לתקשר איתך. ואז באפשרותך במקום לומר לו שהוא אומר...
התמודדות עם חוסר הסכמה, איך ליצור הסכמה? טיפול בהתנגדויות, אסטרטגיה ליצירת הסכמה, להראות למישהו שהוא טועה, להראות למישהו שאתה צודק, לנצח בויכוח, ניהול משא ומתן, שכנועהתמודדות עם חוסר הסכמה, איך ליצור הסכמה? טיפול בהתנגדויות, אסטרטגיה ליצירת הסכמה, להראות למישהו שהוא טועה, להראות למישהו שאתה צודק, לנצח בויכוח, ניהול משא ומתן, שכנועהתמודדות עם חוסר הסכמה, איך ליצור הסכמה? טיפול בהתנגדויות, אסטרטגיה ליצירת הסכמה, להראות למישהו שהוא טועה, להראות למישהו שאתה צודק, לנצח בויכוח, ניהול משא ומתן, שכנוע מהן שלוש הדרכים המרכזיות להתמודד עם טענה מנוגדת? כשאדם ... להגיב. כל אחת מהדרכים הללו שונה במידת הקבלה או השלילה של דברי הצד השני. הגישה הראשונה: לא נכון, אתה טועה במאה אחוז - כאן אנו שוללים לחלוטין את דברי האדם השני ומבהירים לו כי טענתו אינה נכונה בשום אופן. ... חדה וחותכת. לדוגמה, אם מישהו טוען עכשיו יום בעוד שהשעה היא לילה, נענה לו באופן ישיר: לא נכון, אתה טועה לגמרי. זה לא הגיוני בכלל. בגישה זו, המטרה היא להבהיר לצד השני שהוא טועה באופן חד משמעי ולחסום כל אפשרות להאמין שהוא צודק. כיצד פועלת הגישה השנייה - הבנת ההיגיון אך שלילת התוצאה? ... יום במדינה אחרת שבה השעה היא יום, אך אצלנו כאן השעה לילה. בגישה זו, הצד השני לא מרגיש שהוא טועה, אלא מבין שדבריו נכונים בהקשר אחר. מתי נרצה להשתמש בכל גישה? הבחירה בגישה המתאימה תלויה במטרה שלנו: אם אנחנו ... השלישית, שבהן אנחנו לא שוללים את הטענות של הצד השני באופן מוחלט. אם המטרה שלנו היא להראות לו שהוא טועה באופן מוחלט, נבחר בגישה הראשונה. שימוש בגישות לשם יצירת הסכמה או הוכחת טעות במצבים שבהם המטרה היא להגיע להסכמה, נעדיף את הגישות שבהן יש הכרה מסוימת בטענות הצד השני. בגישה השלישית, לדוגמה, לא נשדר לאדם שהוא טועה, אלא נוכל להסביר לו שהוא צודק במקרים מסוימים, אך לא במקרים הנוכחיים. לעומת זאת, אם חשוב לנו להראות לצד השני שהוא טועה, נבחר בגישה הראשונה או השנייה, בהתאם למידת החומרה של הטעות שברצוננו להבהיר. דוגמה מעשית - שדדו אותי בדוגמת שדדו ... בהקשרים אחרים, אך במקרה הנוכחי היא לא חלה. כיצד לבחור את הגישה המתאימה? במידה ורוצים להראות לצד השני שהוא טועה באופן מוחלט, נבחר בגישה הראשונה ונדגיש את חוסר ההיגיון בטענותיו. אם המטרה היא לשמור על הרמוניה ולהגיע להסכמה, נבחר ... בתקשורת בין אישית הבנת הפרספקטיבה של הצד השני איך להתמודד עם קונפליקטים מורכבים למה לפעמים חשוב להראות לאדם שהוא טועה ולפעמים חשוב רק להגיע להסכמה? שאלה: מדוע בכלל קיימת הבחנה בין מצב שבו אנו רוצים להראות למישהו שהוא טועה לבין מצב שבו אנו רוצים רק שיסכים איתנו? תשובה: לעיתים אנו נקלעים למחלוקת או ויכוח עם אדם אחר, לדוגמה ... היא לגשר בין הדעות ולהגיע להבנה משותפת. לעומת זאת, יש מצבים אחרים שבהם חשוב לנו להוכיח לצד השני שהוא טועה, אפילו באופן חד - משמעי, בין אם זה כדי להראות שהוא טועה בפני אחרים, ובין אם זה כדי לערער אותו או להבהיר לו את גודל טעותו בלי להשאיר לו פתח מחשבה שהוא צודק. בשני המקרים הללו, הצורך שונה: במקרה הראשון, אין לנו עניין להוכיח לו שהוא טועה לגמרי, אלא רק לגרום לו להסכים, במקרה השני, אנו רוצים שהוא יבין שטעה ושיצא עם תחושה ברורה שעמדתו לא ... ניתן לחשוב על שלוש הגישות הללו כשלוש רמות של שלילה או קבלה של דבריו: הגישה הראשונה: לא נכון, אתה טועה במאה אחוז - כאן פשוט אומרים לו שכל מה שהוא אומר אינו נכון בשום אופן. הגישה השנייה: אני מבין ... כיצד פועלת הגישה הראשונה - שלילת הטענה במאה אחוז? שאלה: מה בדיוק קורה בגישה הקיצונית שבה אומרים לאדם אתה טועה בלי להשאיר לו שום מרחב לחשוב שאולי יש היגיון בדבריו? תשובה: בגישה הראשונה מתמקדים בהפרכת העמדה הנגדית בצורה חזקה וחותכת. לדוגמה, אם מישהו אומר עכשיו יום למרות שהשעה היא חצות לילה, עונים לו באופן ישיר: לא נכון, אתה טועה לגמרי. זה לא הגיוני בכלל. אין שום מקרה שבו אתה יכול להיות צודק. במקרים מסוימים, אנשים בוחרים בדרך זו כאשר הם רוצים להבהיר לצד השני שהוא טועה באופן חד - משמעי ולחסום כל אפשרות של מחשבה ההפוכה. הקצנה של גישה זו יכולה ללכת רחוק עד כדי ... שעון ולכן נראה לך שלא עבר מספיק זמן, אבל למעשה כרגע לילה. במילים אחרות, בגישה זו מוכיחים לו שהוא טועה, אך שומרים על סוג של אמפתיה או התייחסות חיובית לדרך החשיבה שלו. אפשר אפילו להגיד: אני מבין את ההיגיון ... שאלה: מדוע דווקא גישה זו מתוארת לעיתים כהאידיאלית ומה הרעיון שהיא מיישמת? תשובה: בגישה השלישית לא אומרים לאדם אתה טועה, אלא משתמשים בטכניקה שממקמת את דבריו בהקשר אחר. בפועל, אומרים לו: נכון, אתה צודק, אבל רק במצב מסוים או ... השני יוצא עם תחושה שדבריו אינם בהכרח שגויים לגמרי, אלא פשוט לא רלוונטיים למקרה הנוכחי. במקום להגיד לו: אתה טועה, אומרים: אתה צודק בנסיבות אחרות. זה מונע ממנו לחוש שהוא לגמרי טעה ועוזר ליצירת הסכמה ותחושת הרמוניה. יחד עם ... אחרת, אבל זה לא תואם למציאות. מתי נרצה להשתמש בכל גישה וכיצד לשלב בין הרצון להסכים לרצון להראות שהאחר טועה? שאלה: איך יודעים באיזו משתי הווריאציות להשתמש - האם אנו רוצים בכלל שירגיש שטעה או רק שיסכים איתנו? ומה קורה אם כן אנו רוצים שיבין שהוא טועה? תשובה: כאשר המטרה שלנו היא להגיע להבנה משותפת וליצור תחושה חיובית בין הצדדים, נשתמש בגישה של אתה צודק, אבל רק במקרה אחר (הגישה השלישית), או בגישה השנייה שבה אנו מבינים את ההיגיון שלו אך מסבירים מדוע הוא טועה. בשני המקרים הללו, האדם השני לא יצא עם תחושה חזקה שהוא הובס או הושפל. אם המטרה שלנו היא להראות שהאדם השני טועה באופן מפורש - למשל, אם חשוב לנו לערער אותו או להוכיח לצופים אחרים שהוא משמיע דבר חסר היגיון - ... בעמדה שלו. דוגמה נוספת היא שדדו אותי: גישה ראשונה: לא נכון, לא שדדו אותך, זה לא קרה בכלל, אתה טועה לגמרי. גישה שנייה: אני מבין שאתה חושב ששדדו אותך כי לא מצאת את הארנק, אך למעשה הארנק נמצא בכיס השני שלך. ההיגיון שלך מובן, אבל בפועל אתה טועה. גישה שלישית: נכון, אולי שדדו אותך במקומות אחרים או שזה קורה לאנשים שונים, אבל במקרה הנוכחי זה לא רלוונטי ... אבל לא אני זה ששדד אותך. כאן, זה לא מה שקרה. נוסף על כך, כאשר רוצים להראות למישהו שהוא טועה לחלוטין ואין שום קצה חוט של היגיון בדבריו, גם ההצגה של ההיגיון שעומד מאחורי טענתו נחשבת לא רצויה. במקרה ... מוחלטת. בהקשר המעשי, הבחירה באחת משלוש הדרכים תלויה בשאלה עד כמה חשוב לנו: שנעשה שקט מהר ולהראות לו שהוא טועה טוטאלית (גישה ראשונה). לנסות לגשר על הפער ולהחזיר את האדם השני לתפיסתנו, אך להראות לו שאנו מבינים אותו (גישה ... של דבר, ההבנה שבכל גישה יש דרגת שלילה שונה של דברי האדם השני חשובה מאוד. לפעמים נדגיש שהצד השני טועה ב - 100 אחוז. לפעמים נרצה לומר לו, אתה לא טועה לגמרי, אך עדיין המסקנה לא נכונה בשום הקשר שאנו מדברים עליו. ולפעמים נעדיף להגיד, אתה צודק, רק שזה לא ... צריך לשים לב שיש פה עוד שתי ווריאציות חלוקה אחת זה מקרה שאנחנו רוצים להראות לבן אדם השני שהוא טועה, זאת אומרת יש לנו אינטרס שהוא יצא בתחושה שהוא טועה יש מצבים שאנחנו רוצים שהבן אדם השני ירגיש שהוא טועה למה כי אנחנו רוצים להשפיל אותו רוצים לבלבל אותו, רוצים לזעזע אותו מה שזה לא יהיה רוצים להראות לו שהוא טועה. לעומת זאת יש מצבים שאין לנו עניין להראות לו שהוא טועה יש לנו עניין להראות לו שאנחנו צודקים ליצור איתו הסכמה. עכשיו בהנחה שאנחנו רוצים להראות לבן אדם שהוא טועה אז נעשה הכל כדי להראות לו שהוא טועה אבל בהנחה שאנחנו שאין לנו עניין בלהראות לו שהוא טועה יש לנו עניין בלהראות לו שאנחנו צודקים וליצור איתו הסכמה אז בעצם עכשיו זה מתחלק לשלושה חלקים, כשמישהו טוען טענה דרך אחת שאפשר להתייחס לזה היא להגיד לו לא נכון אתה טועה, מה אמרת עכשיו יום? לא נכון עכשיו לילה, זהו דרך אחת זה להגיד לו אתה טועה. דרך שניה היא כן לגלות אמפתיה כלפי מה שהוא אומר תראה אני מבין שאתה אומר שעכשיו יום אני מבין ...
דיבייטינג / שכנוע - רק צודק / רק טועה / גם צודק - שינוי עמדות, NLP, תורת המשחקים, מניפולציות, סוגסטיה, השפעה, לשתול מחשבות, ניהול משא ומתן, רטוריקה, טכניקות שכנוע, איך לשכנע? איך להשפיע? סודות השכנוע, כושר שכנועדיבייטינג / שכנוע - רק צודק / רק טועה / גם צודק - שינוי עמדות, NLP, תורת המשחקים, מניפולציות, סוגסטיה, השפעה, לשתול מחשבות, ניהול משא ומתן, רטוריקה, טכניקות ... כלשהו הוא רע, ואתה חושב שאותו הדבר הוא טוב. אפשרות 1 - לשלול לגמרי את דעתו, ולומר לו שהוא טועה לגמרי, ושהדבר הוא טוב ולא רע. אפשרות 2 - להסכים עם דבריו, שאכן הדבר הוא רע ולא טוב. ואחכ ... רע. ואם ננסח את האפשרויות בצורה של גם / רק. אז האפשרויות הן: 1 - לומר לו שהוא רק טועה ושאתה רק צודק. 2 - לומר לו שהוא רק צודק, ואחכ לנסות לשכנע אותו שהוא רק טועה ורק אתה צודק. 3 - לומר לו שהוא אכן גם צודק, אבל גם אתה צודק. ועכשיו נסביר את היתרונות ... לגיטימציה. והאגו של האדם רוצה להרגיש שהוא צודק. וברגע ששוללים לגמרי את מה שהאדם אומר, שאומרים לו שהוא רק טועה ושרק ההפך של דבריו הוא הנכון, זה יוצר אצלו זעזוע גדול בדבריו, גורם לו להתבלבל, מכניס אותו ללחץ נפשי, ... להתייחס לדעה של היריב, כאילו שמחויב המציאות שהוא רק לא צודק, ושאין שום אפשרות בעולם שהוא צודק. ושהוא רק טועה ושהוא לא צודק, אפילו לא בטיפה אחת קטנה. והדבר הזה מערער אצל האדם את הביטחון שלו בדעה העצמית שלו, ... צודק. ולכן מנקודת המבט הזו, הכי מומלץ זה לנקוט את העמדה ההפוכה והמנוגדת לגמרי לדבריו, ולומר לו שהוא רק טועה ולא גם צודק. ואחרי שהוא כבר איבד את הביטחון העצמי שלו בעצמו, עכשיו אפשר להציג לו תיאוריה חדשה לגמרי, ... והוא, שלפעמים הגישה הזאת יוצרת בדיוק את התוצאה ההפוכה והנגדית. וישנם מקרים, שבהם, אתה חושב שהשני גם צודק וגם טועה. והוא חושב שהוא רק צודק ושרק הוא צודק. ואם תאמר לו שהוא רק טועה, זה ימנע ממנו להסכים איתך, שהוא גם צודק וגם טועה, והוא ימשיך להחזיק בדעתו שהוא ואך ורק הוא צודק. וההסבר הוא, שלפעמים האדם מרגיש שמערערים לו את הביטחון העצמי ... לעשות כמעט הכל, כדי להמשיך להיות צודק, כדי לשמור על האגו שלו. ואם לדוגמה אתה חושב שמישהו הוא רק טועה ושרק אתה צודק. אז מהיבט מסוים, אם תסכים איתו שהוא גם צודק, אז זה ישמור על האגו שלו. ואז הוא לא ירגיש מאוים. ואז אחכ יהיה יותר קל לשכנע אותו שהוא לא רק צודק אלא גם צודק וגם טועה, או רק טועה. ובכל מקרה, כאשר שוללים לגמרי את קיומו העצמי ואת דעתו האישית של האדם השני, לפעמים זה גורם לו לערעור ... הדעה הנגדית לדעה שלו. ולפעמים זה גורם לו עוד יותר להתעקש על הדעה שלו, אפילו אם הוא הבין שהוא טועה. והכל זה רק כדי להגן על הכבוד האבוד שלו. מה שנקרא נצחנות / הרצון לצאת צודק וכיוב. ועד כאן הסברתי את האפשרות שבה אומרים לאדם שהוא רק טועה ושרק אתה צודק. ועכשיו נסביר עוד אפשרות נוספת, והיא, להסכים עם האדם לגמרי שהוא רק צודק, ואחכ משם לנסות להוביל אותו להבנה של הדעה שלך, שהיא יכולה להיות שהיריב שלך גם צודק וגם טועה, או רק טועה. והאפשרות הזאת אומרת, שאם אתה לא מסכים עם מישהו, אז באפשרותך לגרום לו להבין שאתה מסכים איתו לגמרי, ושהוא רק צודק. ואחכ לנסות להביא אותו להסכמה שונה, שבה הוא יבין שהוא גם טועה ולא רק צודק. או שהוא יסכים שהוא רק טועה ורק אתה צודק. והיתרונות של השיטה הזאת הם, שברגע שאתה מסכים עם היריב שלך לגמרי, זה בעצם מרדים אותו ... משנה את דעתו, כאשר אתה עצמך אומר לו את דעתך המקורית, שהיא שונה מדעתו. זא, שאם תגיד לאדם שהוא טועה, הוא לא רוצה לצאת טועה, ואז הוא יתנגד לדעתך. אבל אם תסכים איתו שהוא צודק, אז תהיה הזדהות רגשית. ואז כאשר תעלה את הדעה ... דעתו שלו עצמו, מתוך בחירה חופשית שלו עצמו, ולא מתוך כניעה של האגו שלו. כי אם תגיד לו שהוא טועה, אז אם הוא יסכים לשנות את דעתו, זה יהיה מתוך זה שהוא נכנע לדעתך, וזה פוגע לו באגו שלו. ... אם תסכים איתו לגמרי, זה יגרום לו לאבד את האמון שלו בך. זא שלפעמים האדם עצמו חושב שאולי הוא טועה. ואם תאמר לו שהוא גם צודק וגם טועה, לפעמים זה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא יסכים איתך, יותר מאשר אם תגיד לו שהוא רק צודק, ושאחכ תנסה לומר לו שהוא גם טועה או רק טועה. כי לפעמים האדם עצמו לא בטוח בעצמו, והוא עצמו חושב שהוא גם טועה או אולי אפילו רק טועה. ואם תסכים איתו, זה יגרום לו לא להסכים איתך. כי לפעמים האדם עצמו לא מסוגל לחשוב שהוא עצמו טועה. אבל הוא כן יהיה מסוגל לחשוב על אדם אחר שחושב כמותו, שאותו האדם האחר, הוא זה שטועה. ואז אם תאמר לו את מה שהוא עצמו חושב, זה יגרום לו לחשוב שאתה טועה, למרות שהוא עצמו חושב כך. ואם הוא יחשוב שאתה טועה, זה יגרום לו לא לרצות להסכים איתך, גם אחכ כאשר תציג דעה אחרת. כי הוא כבר איבד בך את ... ולפעמים זה גורם לאדם להחזיק בדעה שלו, יותר חזק מאשר קודם. כי לפעמים האדם עצמו חשב שאולי הוא גם טועה. ועכשיו שהסכמת איתו, זה גורם לו עוד יותר להתעקש שהוא רק צודק ושרק הוא צודק. ואם לא היית מסכים ... שרק אתה צודק. ואעפכ הדרך להעביר את האדם לדעה שלך, היא לא על ידי זה שתאמר לשני שהוא רק טועה ושאתה רק צודק. וגם לא על ידי זה שתאמר לשני שהוא רק צודק ושאחכ תאמר לו שהוא רק טועה. אלא שתאמר לו שהוא גם צודק, ושגם הוא צודק. ואחכ תוסיף שגם אתה צודק. ואחכ משם תנסה למשוך אותו ...
איך לרפא סכיזופרניה? איך להפוך משוגע לחכם? איך לרפא מחלות נפש? איך לשכנע משוגעים? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך להתמודד עם חולי נפש? איך לטפל בהפרעת אישיות? אולי אני משוגע? אולי הוא צודק?איך לרפא סכיזופרניה? איך להפוך משוגע לחכם? איך לרפא מחלות נפש? איך לשכנע משוגעים? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך להתמודד עם חולי נפש? איך לטפל בהפרעת אישיות? אולי אני משוגע? אולי הוא צודק?... נפשיות קשות, כגון סכיזופרניה, פרנויה והפרעות אישיות שונות, מתבססת על בירור האמת יחד עם המטופל, במקום ניסיון לשכנעו שהוא טועה. הרעיון המרכזי הוא שלא נכון לנסות לשכנע אדם עם תפיסות שווא שהן שגויות, אלא צריך לנהל איתו דיאלוג אמיתי ... שכדי להצליח בטיפול, הגישה צריכה להיות שונה לחלוטין. במקום להתנגד למטופל, צריך להניח שאולי המטופל באמת צודק ואולי המטפל טועה, או אולי שניהם טועים. חשוב לבדוק את הטענות של המטופל באופן כן ורציני, כאילו הן טענות של מומחה או ... זמן המטפל צריך גם לשאול את עצמו: האם אני בטוח שאין מעקב אחריו? האם יש סיכוי שהמטופל צודק ואני טועה? שאלות אלו יוצרות דיאלוג פתוח, מקרבות את המטופל למטפל, ומאפשרות להגיע להסכמה או לפחות להבנה טובה יותר של המצב. ... לטיפול ולריפוי של סכיזופרניה, פרנויה, פיצול אישיות, והפרעות נפש קשות אחרות. במקום הגישה הנפוצה של ניסיון לשכנע אדם שהוא טועה (אתה מדמיין, אתה משוגע), הגישה היעילה ביותר, לפי אליעד כהן, היא בירור משותף של האמת. השיטה מבוססת על ההבנה העמוקה שתמיד קיימת האפשרות שהמטופל צודק והמטפל טועה, או ששניהם טועים, ולכן אין לבוא בגישה של עליונות אלא מתוך רצון אמיתי וכנה לברר את האמת ביחד. מדוע לא כדאי לנסות לשכנע את המטופל שהוא טועה? כאשר אדם סכיזופרן אומר, לדוגמה, שעוקבים אחריו, הגישה הנפוצה והלא נכונה היא להגיד לו: אתה טועה, אף אחד לא עוקב אחריך. גישה זו לא יעילה כי היא מיד סוגרת את האדם וגורמת לו להתבצר עוד יותר בעמדתו. לפי ההסבר, ככל שמנסים לשכנע אדם שהוא טועה, כך הוא פחות פתוח להקשיב או לשנות את דעתו. לדוגמה, אדם הטוען שיש מצלמה נסתרת בקיר שמצלמת אותו, מיד ... ההליקופטר יותר מפעם אחת? איך בדיוק הוא עוקב אחריך? המטפל צריך במקביל לשאול את עצמו: למה אני בטוח שהוא טועה? האם אני באמת יודע שאין הליקופטר שעוקב אחריו? על ידי בירור משותף, גם המטפל וגם המטופל מתחילים לחקור יחד ... מגיע בגישה כזו, הוא סוגר מראש את האפשרות להבין לעומק את המטופל. המטפל חייב להיות פתוח לאפשרות שהוא עצמו טועה והמטופל צודק, או ששניהם טועים. עצם הגישה המכבדת והפתוחה מובילה את המטופל להרגיש מובן יותר ומאפשרת לדיאלוג להיות אפקטיבי ... השיטה עובדת. אם אדם תומך בביבי ואחר מתנגד, במקום לשכנע בכוח, הגישה תהיה לברר ביחד איפה כל צד אולי טועה, איפה הוא צודק, ומה אפשר ללמוד מהאחר. רק בגישה כזו אפשר להגיע להסכמה אמיתית. איך מתמודדים עם ספקות ועם ... פרנויה, פיצול אישיות והפרעות קליניות אחרות. הרעיון המרכזי הוא שלא צריך לנסות לרפא את האדם בכך שמשכנעים אותו שהוא טועה. במקום זאת, יש לבוא בגישה של בירור האמת יחד עם המטופל, מתוך ההבנה שאולי הוא צודק ואולי המטפל הוא זה שטועה. כאשר אדם סכיזופרן טוען, לדוגמה, שעוקבים אחריו, הגישה השגויה היא לנסות לסתור אותו מיד, להגיד לו אף אחד לא ... מדוע חשוב להתייחס לטענות המטופל ברצינות? על פי ההסבר, בכל אינטראקציה בין מטפל למטופל יש אפשרות שהמטופל צודק והמטפל טועה, שהמטפל צודק והמטופל טועה, או ששניהם טועים (או ששניהם צודקים בדרך מורכבת יותר). אם באים למטופל בתחושה של אני הנורמלי, אתה המשוגע, סוגרים ... מצב שכנוע אחר. לדוגמה, אם ילד לא רוצה לעשות שיעורי בית, במקום לגשת אליו בגישה של אני צודק, אתה טועה, אתה חייב לעשות שיעורים, אפשר באמת לבדוק איתו: למה הוא לא רוצה, אולי הוא צודק, אולי כרגע עדיף לו ... בוויכוחים פוליטיים, כמו בין מי שאוהב את ביבי למי ששונא אותו. אם אחד הצדדים בטוח שהוא צודק לגמרי והשני טועה, אין אפשרות לדיאלוג. אבל אם באמת בודקים יחד אולי יש פה משהו שאני לא רואה, אולי הצד השני גם ... הוכחות? ובאותה מידה המטפל צריך לשאול את עצמו: למה אני חושב שלא עוקבים אחריו?, האם אני בטוח שאני לא טועה?. ייתכן שבמהלך השאלות והבדיקות אנשים יגלו שהם לא יודעים בוודאות את התשובה, ושניהם יצטרכו להמשיך ולברר. עצם הגישה הזאת ...
לנצח את המציאות, לנצח את עצמך, לצאת צודק, מריבות עם המציאות, מלחמה עם המציאות, קרב עם המציאות, להיכנע למציאות, לנצח את האמת, שלום עם המציאות, ללמוד מודעות עצמיתלנצח את המציאות, לנצח את עצמך, לצאת צודק, מריבות עם המציאות, מלחמה עם המציאות, קרב עם המציאות, להיכנע למציאות, לנצח את האמת, שלום עם המציאות, ללמוד מודעות עצמית... שלווה, בלי כעס ומלחמה. למה כדאי להודות בטעות מול המציאות? אליעד טוען כי מי שכל הזמן מתעקש להוכיח שהמציאות טועה, מעניש את עצמו. דווקא האדם שמוכן להודות אני טועה והמציאות צודקת הוא האדם שמשתחרר מהסבל. זה לא בהכרח אומר שהמציאות תמיד באמת צודקת, אלא שהאדם מוכן לקבל שהוא ... צודק, עצם ההודאה הזו מורידה ממנו את העול של להילחם במציאות. הבעיה המרכזית נוצרת כאשר האדם בטוח לחלוטין שהמציאות טועה, מבלי יכולת לבסס את הוודאות שלו. דוגמה לכך היא אנשים שטוענים כולם אומרים שזה נכון, ואליעד מסביר שאין זה ... המציאות, ושאדם אינו באמת יודע להבחין אם יש הבדל או לא. אם האדם מתבטל מול האמת הזו ואומר אני טועה והאמת צודקת, הוא יחווה שלום פנימי. אך אם האדם מתעקש להמשיך להאמין שהוא צודק, הוא ימשיך לחיות במתח ובכאב. ... אליעד מדגיש שכל ניסיון לצאת צודק במלחמה עם המציאות מוביל לתסכול וסבל. עדיף לבדוק את האמת ולראות שאולי האדם טועה ולא צודק, ובכך לחוות שקט פנימי. למה חשוב לבדוק תמיד את האמת לפני שנכנסים לוויכוח? איך לשלוט ברצון שלנו ... כמה הוא בטוח בצדקתו - במאבק מול המציאות עצמה, גם ניצחון הוא הפסד. אם אדם מתעקש אני צודק והמציאות טועה, הוא עלול לסבול, משום שהמציאות לא משתנה בגלל תחושת הצדק שלו. גם אם הוא יציג טיעונים משכנעים, במבחן המעשי ... בקבלת המצב או בניסיון כן לשנות אותו, אך ללא כעס וריב עם המציאות עצמה. למה עדיף לפעמים לומר אני טועה ולא אני צודק מול המציאות? אדם שחותר כל הזמן להוכיח שהמציאות טועה, למעשה מעניש את עצמו. ככל שהוא משוכנע שזה לא הוגן או לא מגיע לי - כך הוא נשאר בסבל. ... מודה שהמציאות צודקת, או לפחות מוכן להודות שאינו בטוח בצדקתו, הוא מפסיק להילחם ומפנה אנרגיה לפתרונות. ההבנה שייתכן שאני טועה פותחת פתח לקבלת הדברים כפי שהם, ומאפשרת לחוות שלווה במקום רוגז, כעס או תסכול. מהי האמת שמרגיעה כל מחלוקת ... כדי לזהות עמדות נוקשות? מהו ההבדל בין קבלת המציאות לשינוי מציאות? אליעד: שאלה - בוויכוח מה עדיף, להיות צודק, טועה או שזה לא משנה? התשובה שתלוי באיזה ויכוח. ובאיזה ויכוח גם אם אתה צודק, זה לא עוזר לך? שגם ... שהוא צודק. באמת? את מי אתה מעניש? בכך שאתה חושב שאתה צודק, אתה מעניש את עצמך. עדיף להגיד שאתה טועה והמציאות צודקת, מאשר להגיד שאתה צודק. יש אמת, מה האמת זה כבר שאלה אחרת אבל יש אמת. ולמה אדם ... אבל אתה רחוק מהאמת. אם אדם היה אומר לאמת, למציאות, מה שאת אומרת את צודקת ומה שאני חושב אני טועה, אם הוא היה מתבטל בפני האמת, אז ממילא היו לו חיים טובים, הכל מושלם. אין שום שאלה, שום בעיה, הכל בסדר. איפה מתחילה הבעיה? כשאדם אומר - מה פתאום, שאני אגיד שאני טועה והיא תמיד צודקת? אוקי, תישאר צודק. תשחק אותה ותגיד שאתה צודק וכולי, אבל בינתיים רע לך. בן אדם מתלונן ... לכם שלפעמים אתה יוצא צודק בוויכוח אבל אתה צריך לבדוק מול מי אתה מתווכח, כי לפעמים עדיף לך לצאת טועה ולא צודק. לדוגמה בוויכוח מול המציאות, עדיף שתחשוב שאתה טועה ולא שתחשוב שאתה צודק. אם תחשוב שאתה טועה, אולי תגיד למציאות את צודקת ואז תהיה צדיק, כי מבחינתך הכל בסדר. אבל אם אתה אומר לא, אני הצודק ...
שטן משוגע / אלוהים שטני ומשוגע - למה האדם עצמו, הוא שטן משוגע?... פחות מבין את המציאות, וככל שרע יותר לאדם, דהיינו, פחות מבין את המציאות, זה מעיד על כך, שהאדם הוא טועה יותר גדול. וככל שהאדם יותר בטוח שהוא חכם, למרות שבאמת הוא בכלל טועה, כך זה אומר, שהוא טועה יותר גדול. כי האדם הוא ככ טועה, עד שנדמה לו שהוא חכם. ולמרות שיש לו הרבה סימנים, שהוא לא באמת חכם אמיתי, כי הרי את המציאות ... מהם, ולחשוב שהוא חכם. וכאשר האדם מתבונן על המציאות, ועל זה שרע לו, עליו לקחת בחשבון את האפשרות שהוא טועה לגמרי, ושכל מה שהשכל שלו אומר לו, זה הכל שקר. ועל האדם להבין, שיכול להיות שהוא ככ טועה, עד שאפילו זה שנדמה לו שהוא קיים, גם זאת אולי רק הטעיה כלשהי, שאינה קיימת כלל. ואולי האדם הוא ... שהאדם לא באמת מבין את הקיום שלו. כי האדם לא באמת מבין, מהו ומיהו באמת. ואעפכ, האדם הוא ככ טועה, שהוא מספר לעצמו וגם לאחרים סיפורי אלף לילה ולילה, כמה הוא מוצלח וחכם ומוכשר, והאדם חי בהכחשה מוחלטת, לכך ... והאדם לא באמת יכול לברוח מהרע שמחוצה לו, אלא אך ורק על ידי זה, שהאדם, מבין בשלב הראשון שהוא טועה. כי עובדה שהוא כרגע חושב שהמציאות היא משוגעת ולא ברורה, ואכ זה אומר שהאדם הוא המשוגע האמיתי. ואז האדם ... היא הבנה של שיגעון, שמזדככת, עד שהיא הופכת להיות הבנה של אמת. ועל ידי ההבנה הזאת של האדם שהוא טועה, ושהשכל שלו טועה, על ידי זה האדם מבין, שבמקום לנסות לשנות את המציאות, הוא צריך להבין את המציאות. כי קודם כל תנסה ... אותה. ובמקרה תגלה גם, שלא צריך לשנות אותה, כי הכל כבר מושלם. ועל ידי ההבנה הזאת של האדם שהוא טועה, על ידי זה על האדם להבין, שעליו להיזהר מכך, שלא יטעה את עצמו ויחשוב שהוא חכם קצת. כי אוי לו לחכם, שהמשוגע מעיד עליו שהוא חכם. ומאחר שהאדם הוא טועה לפחות קצת, לכן עליו להבין, שיכול להיות שהוא טועה לגמרי, ושכל מה שנדמה לו שהוא לא משוגע ושהוא קצת חכם, הרי שאולי זה הכל שקר לגמרי, ואולי הוא כן טועה לגמרי. ומצד האמת, כל המחשבות של האדם, הן גם שיגעון. כי מצד האמת, הכל אחד. והרע, הוא יוצר את ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...