... ולא להתנגד לה בשום צורה. במצב כזה האדם אומר לא אכפת לי מה קורה לי, לא אכפת לי אם טוב או רע, אני מקבל כל דבר שהמציאות תביא. האדם במצב הזה לא סובל, כי הוא מיישר קו עם הרצון של המציאות. ...

... ואפילו לא תחושה של קיום עצמי. שגם היא, תחושה אישית סובייקטיבית בלבד. ונחדד ונבהיר, כי לדוגמה, מבחינה אובייקטיבית, אין טוב או רע. כי כל הטוב והרע, הם ביחס לאדם עצמו בלבד, וביחס למה שהאדם רוצה או לא רוצה באותו הרגע. אבל אם אין שום נקודת ייחוס אישית, אלא הכל אובייקטיבי בלבד, בלי שום דעות מוקדמות כלשהן, הרי שממילא, אין טוב או רע. וזה בעצם אומר, שמי שייצמד רק לאמת האובייקטיבית בלבד, הוא יגיע לנקודת מבט, שאין בה שום טוב או רע. ולא שזה טוב או רע. אלא, שכך תהיה המציאות. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אם האדם הוא כולו רק אובייקטיבי בשלמות, הרי שממילא, אין אצלו טוב או רע. וכנל, הוא אפילו לא יכול לדעת שום דבר בוודאות. עד כדי חוסר ידיעה מוחלט. ומי שרוצה להגיע לנקודת מבט ... החשיבה האובייקטיבית וגם את אלו של החשיבה הסובייקטיבית. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין שום העדפות אישיות, ואז ממילא אין טוב או רע. אבל רק בזכות החשיבה הסובייקטיבית, רק בזכות זה יש העדפות אישיות וטוב ורע, וחיים על פני האדמה.

... כלומר, מצב בו אין שום רצון. מצב כזה הוא מצב של חוסר מודעות מוחלט, שבו האדם אינו חווה כלל טוב או רע. לכן, מבחינה פילוסופית, לא מחויב שתהיה בכלל תודעה שרוצה או לא רוצה משהו. אך ברגע שיש תודעה, ברגע שאדם ...

מצבי רוח, שינוי רגשי, שינוי תודעתי, להחליף מקצוע, שינוי קריירה, מודעות עצמית, להיות מודע לעצמך, הזדהות רצונית

... יהיו טוב ורע בכל דבר. הרי שקיימת עוד נקודת מבט נוספת. והיא, נקודת מבט נייטרלית לגמרי, שאין בה שום טוב או רע. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, מנקודת מבט שאין בה שום נגיעה אישית / העדפה אישית / רצון אישי וכיוב, הרי ... דבר רע. כי הטוב והרע, הם רק ביחס לרצון של האדם. ומנקודת מבט חיצונית לרצון של האדם, הרי שאין טוב או רע. והאדם יכול להתבונן על המציאות, משתי נקודות מבט שונות. ונקודת מבט אחת, היא נקודת מבט, שאין בה שום הזדהות רצונית. דהיינו, שהאדם לא מזדהה עם הרצון שלו בשום צורה שהיא. ומנקודת המבט הזו, אין טוב או רע. ואין לאדם שום רצון מוגדר. וממילא גם אין לאדם שום רגשות, רצונות, דעה עצמאית וכולי. ומנקודת המבט הזו, שאין בה טוב או רע, האדם לא צריך לרצות / לעשות שום דבר וכולי. אבל, כל זמן שיש לאדם רצון עצמי, ודעה עצמית משל ... האדם לא ירגיש, לא טוב ולא רע. כי אז הכל יהפוך להיות אחד, והכל יהיה שווה בעיני האדם, בלי טוב או רע. כי הטוב והרע קיימים, רק כאשר יש הבדל ברצון של האדם. ואם האדם ירצה בלב שלם להרגיש גם רע, ...

... כלשהי. כי יש במציאות שלנו דבר אחד ויחיד, שהוא נייטרלי לגמרי, ושהוא לא מתחשב בשום צורה שהיא, בהעדפה של טוב או רע. ומי שיתחבר לדבר הזה, יתאהב בו, ילמד אותו, יחשוב עליו וכולי, ויהפוך להיות אחד איתו, ממילא גם הוא יהיה נייטרלי לגמרי, בלי שום תחושה של טוב או רע. והדבר היחיד בעולם, שאין לו שום העדפה אישית כלשהי, ושהוא מתעלם לגמרי משיקולים של טוב או רע, הדבר הזה נקרא, אמת נייטרלית. ואמת נייטרלית פירושה, אמת, שאין בה שום העדפה אישית של טוב או רע. כי יש שני סוגים של אמת. יש אמת לא נייטרלית, דהיינו, אמת שמושפעת מההעדפה האישית של האדם. אבל יש ... את האמת בכל נושא שהוא, אז ככל שהאדם מברר את האמת בצורה פחות נייטרלית, ובצורה שנובעת יותר משיקולים של טוב או רע, כך האדם מחזק אצל עצמו, את ההתמסרות שלו, לרצון שלו, להרגיש רק טוב ולא להיות מוכן להרגיש גם רע. ... והוא, שמי שרוצה להביא את עצמו למצב של הרמוניה מוחלטת עם המציאות, שבה הוא יתאחד עם המציאות, ולא ירגיש טוב או רע כלשהם, עליו למסור את נפשו ממש, להיצמד בתוכו אל האמת המוחלטת באשר היא. דהיינו, שבכל פעם ופעם שהאדם מברר ... בכל כוחו עד טיפת הדם האחרונה, וגם מעבר אליה, לברר את האמת באשר היא, בלי שום שיקולים אישיים של טוב או רע. ואין הכוונה לומר, שהאדם צריך לגרום לעצמו להרגיש רע, או שלא יהיה אכפת לו מכך שהוא מרגיש רע. אלא ... ביותר בתוכו, שהוא יהיה מסוגל להסתכל למציאות בעיניים באשר היא, ולא להתחשב בשום פנים באופן, באם הוא ירגיש מכך טוב או רע. ובכל פעם שהאדם מברר את האמת באיזה נושא, עליו לרצות לדעת את האמת בכל מחיר, גם אם ידיעת האמת, תגרום לו להרגיש רע. וככל שהאדם מוסר את נפשו ומתאמץ בכל כוחו להתחבר אל האמת הנייטרלית, שלא אכפת לה מטוב או רע, אלא היא נייטרלית לגמרי, ככל שהאדם מתאהב בה יותר, ולומד אותה יותר, ומברר אותה יותר, כך הוא פחות ופחות אכפת לו אם הוא מרגיש טוב או רע. ולהתאהב במשהו, זה בא לידי ביטוי, רק כאשר האדם מוכן לסבול למען הדבר. ומי שמוכן לסבול ייסורים נפשיים וסבל ... על ידי זה הוא מתאחד עם הדבר שאותו הוא אוהב, שזאת האמת הנייטרלית, שאין לה שום העדפה אישית של טוב או רע. ואז ממילא האדם נמצא בהרמוניה מוחלטת עם המציאות כולה, וחי חיים טובים באמת. ורק נחדד ונבהיר: כי האדם לא ... כן מוכרח להבין, שדרך המילוט היחידה מחוויית הנפרדות של טוב ורע, היא על ידי התחברות לאמת נייטרלית, שאין בה טוב או רע. וככל שהאדם מחובר אליה יותר, כך הוא גם נהנה יותר ממשחק החיים, של הטוב והרע וכולי כנל.

... אז כבר אין רע. ואז ממילא גם אין טוב. וכאשר הכל כרצונו של האדם, אז כבר אין אצל האדם טוב או רע. כי הוא חווה את הכל כרצונו תמיד, בלי שום יכולת לחוות שביעות רצון ממשהו. כי אין את החוויה של ... שיסיר מעצמו אחריות לגמרי, ויחשוב שאין לו שום אחריות כלשהי למצב שלו, אז ממילא גם הוא כבר לא ירגיש טוב או רע. כי האדם מרגיש טוב או רע, לפי ההתאמה שבין הרצון שלו, לבין המציאות. והאדם מזדהה עם הרצון שלו, כפי כמה שהוא חושב, שהמציאות היא בשליטתו. ... בכלל למה שהוא רוצה. כי כבר אין לזה שום משמעות כלשהי. כי האדם בודק תמיד מה הוא רוצה, ומה טוב או רע עבורו, כדי לדעת איך להתנהג כדי לעשות לעצמו יותר טוב. אבל מי שיחשוב, שגורלו, לא תלוי בו בכלל, הרי ... כרצונו, אז גם הוא כבר לא ייחס משמעות כלשהי, לרצון העצמי שלו. ואז ממילא, גם הוא כבר לא ירגיש טוב או רע. כי הטוב והרע נמצאים, רק כאשר יש לאדם רצון עצמי כלשהו. ורק כאשר האדם חושב שחלק מהדברים הם לא כרצונו. כי אם אין רצון עצמי כלשהו, או אם הכל כרצונו של האדם, אז כבר אין טוב או רע. ולכן, דווקא יש יתרון בכך שהאדם לוקח אחריות חלקית על מצבו, ומסיר מעצמו אחריות מלאה למצבו. שזה גורם לכך, ...

... שהוא בריא, כי הוא לא מאושר בשלמות וכולי. והרעיון הוא, פשוט, כאשר יש ספק לגבי איזה דבר, האם הוא טוב או רע. אז האופטימי יאמר, שהדבר הוא לטובה ויסתכל על היתרונות של הדבר. והפסימי יאמר, שהדבר הוא לרעה, ויסתכל על החסרונות ... יש בו יתרון כלשהו. ובמציאות שלנו, יש רע וטוב, בדיוק באותה המידה ממש. ומנקודת המבט של המציאות עצמה, אין טוב או רע. כי הטוב והרע, הם רק ביחס לרצון של האדם. וביחס לרצון של האדם, האדם, תמיד לא מרוצה ממשהו. ותמיד, ...

... טובה יותר, כאשר הוא כן רוצה את המציאות. אבל, יש גם אפשרות נוספת, והיא: שהאדם חי בעולם, שאין בו טוב או רע. ולא נדבר כאן, האם זה יותר טוב או פחות טוב, שהאדם יחיה בעולם שאין בו טוב ורע. אבל כן ...

... כל יש לזכור, כי חיובי ושלילי, הם רק בעיני המתבונן. זא, כי מצד האמת האובייקטיבית בשלמות, אין שום דבר רע או טוב בעולם. כי טוב או רע, וחיובי או שלילי, זה רק ביחס למה שהאדם רוצה וביחס למה שהאדם מגדיר. אבל כאשר הכל אובייקטיבי לגמרי, בלי ... גם טוב וגם רע ברמה כלשהי. ולמה? כי כפי שאמרנו, הטוב והרע, הם רק ביחס למתבונן. זא שכל דבר טוב או רע, הוא יכול להיות בדיוק ההפך שלו, מנקודת מבט הפוכה ומנוגדת. והדבר הכי טוב, יכול להיות הכי רע, מנקודת מבט ... הדבר, הרי שהוא ירגיש יותר טוב, מאשר אם הוא יחשוב שלילי, ויסתכל על החסרונות של הדבר. כי האדם מרגיש טוב או רע, לפי מה שהוא שופט את המציאות. ואם האדם מתמקד בחסרונות של הדבר, דהיינו, הדברים הרעים, הרי שהוא מרגיש רע. ... להתפרץ אחכ, בצורה חזקה הרבה יותר. והרעיון, הוא פשוט מאוד. והוא, שבכל דבר בעולם, מנקודת מבט נייטרלית, אין בו טוב או רע כנל. אבל מנקודת מבט סובייקטיבית, בכל דבר בעולם, תמיד יש בו, גם טוב וגם רע כלשהו. וככל שהאדם מתאמץ ... שיש בכל דבר, גם יתרונות וגם חסרונות. ושהכל זה רק מנקודת מבט יחסית, כי מנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי, אין טוב או רע. ועל ידי ההבנה הזאת, ממילא האדם לא נמצא בקונפליקטים מיותרים, אלא האדם חי חיים טובים בהרמוניה מלאה עם המציאות, ...