... ההפחדה, אומנות השכנוע, מלחמה בטרור, איומי החמאס, איומי הטרור, יצירת פחד, יצירת בהלה, סדר המילים במשפט, יותר גדול או גדול יותר, איך להפחיד אנשים? איך עובד הפחד? האם עדיף להפחיד באמצעות אי ודאות או באמצעות דיוק בזמן? אליעד כהן מסביר לעומק את אומנות ההפחדה דרך דוגמה אקטואלית ופשוטה: אם ארגון טרור כמו חמאס רוצה להפחיד את הציבור בישראל, האם עדיף לו להודיע מראש על שעת ירי מדויקת (למשל אנחנו נירה עליכם בשעה תשע), או שמא עדיף לו לשמור על אלמנט ההפתעה? הסברו של אליעד מתחיל בתיאור הסיטואציה הבסיסית: מצד ... כיוון שהיא יוצרת ציפייה דרוכה ולחץ פסיכולוגי. מתי כדאי לארגוני טרור להודיע מראש על שעת ההתקפה? אליעד מסביר שבסיטואציות שבהן חשוב לאויב להוכיח שהוא עומד במילה שלו, כמו לדוגמה במקרה שבו הוא רוצה ליצור אמינות לגבי איומים עתידיים חמורים יותר (למשל איומים על השמדת ישראל) , עדיף לו להודיע על השעה המדויקת מראש ולקיים את ההבטחה. בכך הוא שותל בתודעה של האנשים את ההכרה שהוא מסוגל ויהיה מוכן לממש איומים עתידיים גדולים יותר. מה ההבדל בין יותר ... של המסר על האדם ששומע אותו. הוא מקשר זאת לעולם ההפחדה והטרור - גם במקרים כאלה, צורת הניסוח המדויקת יכולה ליצור תחושות שונות של פחד או שליטה, גם כאשר המשמעות הכללית של המשפט נשארת דומה. לדבריו, אם המטרה היא לשכנע אדם שהמציאות ... לשכנע באמצעות פחד? מה ההבדל בין יותר גדול לגדול יותר? כיצד ארגוני טרור מפחידים? ...

מלחמה בטרור, הצבא המוסרי בעולם, למה שונאים את ישראל? לפגוע בחפים מפשע, החזק שורד בטבע, אהבה, שנאה, רחמנות, אכזריות, פגיעה בחפים מפשע, שנאת ישראל, הצבא המוסרי ביותר בעולם למה ישראל שנואה בעולם למרות שיש לה צבא מוסרי? אליעד כהן בהרצאתו מתמקד בנושא מורכב הכולל שאלות על מוסריות, מלחמה, טרור, אהבה ושנאה, בדגש על השאלה למה מדינת ישראל שנואה בעולם, למרות הטענה שיש לה את הצבא המוסרי ביותר. הוא מתייחס לתפיסה המקובלת לפיה ישראל מנסה להימנע מפגיעה בחפים מפשע, וטוען כי עצם הרחמנות על חפים מפשע בצד האויב גוררת בהכרח אכזריות כלפי אזרחים וחיילים ישראלים. הוא מסביר שכל רחמנות מגיעה עם מחיר ועם הצד השני שלה, שהוא בהכרח אכזריות כלפי מישהו אחר. מדוע לא ניתן לאהוב מבלי לשנוא? ... יכול באמת לאהוב אף אחד באופן משמעותי. האם רחמנות היא תמיד מוסרית? אליעד כהן מתאר כיצד רחמנות, למרות היותה לכאורה מוסרית, תמיד מכילה בתוכה אכזריות סמויה. למשל, כאשר טייס ישראלי נמנע מלפגוע בבניין בגלל ילדים פלסטינים שנמצאים שם, הוא אולי מרחם על אותם ילדים, אבל בו - זמנית מתאכזר כלפי ילדים ישראלים שעלולים להיפגע בעתיד מהרקטות שמשוגרות מאותו מקום. הוא מדגיש שמי שאומר בוא נרחם על חפים מפשע למעשה אומר בוא נגרום לפגיעה ... לא הייתה כלל דילמה מוסרית, אלא הייתה גישה של מי שמאיים עלינו - נשמיד אותו לגמרי, גישה שאינה מותירה מקום כלל לרחמנות או היסוס מוסרי. מה מלמדת אותנו האבולוציה על מוסר ומלחמה? אליעד מסביר כיצד בטבע לא קיימים כלל מושגים כמו חפים מפשע או רחמנות. הוא נותן דוגמה לאריה שלא יחשוב פעמיים אם הוא רעב ורוצה ... מושגים מוסריים. אם אדם רוצה להיות מוסרי, זו בחירתו, אך אל לו לצפות שהטבע או אויביו ינהגו כך. מבחינת הטבע, אין דבר כזה מוסריות - יש רק הישרדות החזק. למה העולם מבקר את ישראל למרות המוסריות שלה? אליעד טוען שהסיבה שהעולם מבקר את ישראל איננה בהכרח אנטישמיות או שנאה חסרת בסיס. הוא מסביר שהעולם רואה כיצד ישראל עצמה מתנהגת בהיסוס מוסרי, כלומר, עצם העובדה שישראל מתלבטת מוסרית אם מותר לה לפגוע באויב או לא, משדרת לעולם שישראל עצמה אינה בטוחה בצדקתה ובזכותה להתגונן. הוא אומר שאם ישראל הייתה פועלת מתוך ביטחון מלא וללא התנצלות, העולם היה מקבל זאת ביתר קלות. לפי אליעד, הבעיה היא שישראל מתנהגת כאילו היא עצמה בספק לגבי זכותה להגן על עצמה, ולכן העולם מבקר אותה עוד יותר. האם ניתן להיות מוסרי באמת במלחמה? אליעד מסכם בכך שאין אפשרות להיות מוסרי באמת במלחמה, מכיוון שכל החלטה לשמור על מוסריות או רחמנות בהכרח גורמת לאכזריות או סבל בצד השני. כל פעולה של לא לפגוע בחפים מפשע גורמת לפגיעה בחפים מפשע אחרים, לרוב אלה בצד שלך. הוא אומר שאם ישראל רוצה באמת לנצח ולהגן על אזרחיה, עליה להבין שהרחמנות כלפי אויביה חייבת להיות מוגבלת, כי לכל רחמנות יש מחיר. למה שונאים את ישראל? האם ישראל היא באמת מוסרית? למה רחמנות גורמת לאכזריות? האם מוסריות היא חולשה במלחמה? האם חייבים לשנוא כדי לאהוב? מה הגישה של התנך למלחמה?

מלחמה בטרור, הזדהות עם האויב, לעקור את הרע משורשו, הפסקת אש הומניטרית, להרוג חפים מפשע, ליקוטי מוהרן חא ח, אמפטיה כלפי הרע, רע בפועל, רע בכוח, פוטנציאל של רע איך להתמודד עם טרור ולמה חשוב לעקור את הרע משורשו? אליעד כהן מדבר על התפיסה הרוחנית בנוגע למלחמה בטרור ובהתמודדות עם הרע ... מתקדם באמת לשלמות. מה ההבדל בין רע בפועל לבין רע בכוח? אליעד מסביר בהרחבה את ההבדל בין רע בפועל לבין רע בכוח. רע בפועל הוא רע שקיים ממש כרגע ופוגע בך בפועל, למשל טרוריסט שיורה טילים כרגע. רע בכוח הוא ... האדם חייב להיות בטוח לגמרי שאין לו שום הזדהות עם הצד השני. רק אז, כאשר אתה בטוח לחלוטין בצדקתך, תוכל להכניע את הרע באופן מלא. האם נכון להרוג חפים מפשע כדי למנוע טרור עתידי? אליעד מעלה את השאלה האם נכון לפגוע גם בחפים מפשע במטרה למנוע את פוטנציאל הרע העתידי. הוא מדגים זאת דרך המקרה הקיצוני של טרוריסטים שיורים מתוך בתי ספר. במקרה כזה, בעולם אידיאלי, הוא טוען שהדרך היחידה למנוע לחלוטין טרור עתידי היא לתקוף לא רק את מי שיורה בפועל, אלא גם את מי שעשוי בעתיד לירות, כולל אלו שמסביבו. הוא אומר שזו הגישה של התורה במלחמה בעמלק, שמצווה להרוג את כל עמלק כדי למנוע לחלוטין כל אפשרות של התקפה חוזרת בעתיד. אליעד מודע לכך שגישה זו ... לחלוטין את הישנותו בעתיד. הצורך בחוסר הזדהות מוחלט עם הרע כדי להכניע אותו לגמרי. כל הזדהות קטנה, גם אם רק במחשבה או ברגש, משאירה פתח להמשך קיום הרע. איך להתמודד עם טרור? מהו רע בכוח? למה אסור להזדהות עם האויב? האם מותר להרוג חפים מפשע במלחמה? מה רבי נחמן אומר על רע פוטנציאלי? ...

מלחמה בטרור, פגיעה בחפים מפשע, הפסקת אש, לבחור צד במלחמה, מעשה מחוזה בכוכבים, ללכת עד הסוף, נחישות, הצבא המוסרי בעולם, החזק שורד, לפגוע בחפים מפשע, המלחמה בחמאס האם אפשר לנצח במלחמה בלי לפגוע בחפים מפשע? אליעד כהן דן בשאלת המוסריות במלחמה, במיוחד בנוגע לפגיעה בחפים מפשע. הוא טוען כי ההחלטה אם ... אלא מתוך אינטרס ברור ויכולת פעולה ממשית. לטענתו, הטבע הוא מודל רלוונטי להתנהגות במלחמה, כיוון שבטבע החזק שורד והחלש לא. האריה, למשל, אינו מתחשב אם ... לטריטוריה של האריה, האריה פשוט יתקוף ללא שיקולים מוסריים. באופן דומה, לדעתו, גם במלחמה בין בני אדם, מי שלא פועל על פי עיקרון זה, מתקשה לנצח. מה הקשר בין מוסריות לספק עצמי במלחמה? אליעד מסביר כי מדינת ישראל מתקשה להכריע את החמאס בגלל הספק העצמי שלה לגבי הצדק והמוסר של מעשיה. הוא טוען שכאשר ישראל מנסה להצדיק את פעולותיה מבחינה מוסרית, היא מראה בעצם שהיא עצמה לא בטוחה בצדקתה. לדבריו, אם ישראל הייתה משוכנעת באמת בצדקת מעשיה, לא הייתה נדרשת להצדקות מוסריות ולא הייתה מתפשרת במאבקה בטרור. הספק העצמי הזה הוא שמוביל להיסוס ולפגיעה ביכולת ההרתעה, מכיוון שהאויב מזהה חולשה וממשיך לתקוף. מדוע ישראל לא נלחמת עד הסוף בחמאס? אליעד מתאר כיצד מדינת ישראל נוקטת במדיניות הססנית ביחס לחמאס, בגלל חששות מההשלכות הבינלאומיות, מאשמות משפטיות ומחרם בינלאומי. הוא נותן דוגמה לכך שישראל לא באמת רוצה לפרק את תשתיות החמאס עד הסוף, מכיוון שהיא ... אבל בוחרת להכניס חיילים קרקעית ולסכן אותם. ההסבר שלו לכך הוא שמקבלי ההחלטות בישראל חוששים מתגובת העולם ומהאפשרות להישפט בבתי דין בינלאומיים, ואף חוששים לאבד את הלגיטימציה הבינלאומית. האם הצדקה מוסרית הכרחית כדי לנצח במלחמה? אליעד מסביר שהצדקה מוסרית אינה תנאי לניצחון. להיפך, לדעתו ... אליעד, דווקא ההחלטה מתוך אינטרס בלבד היא זו שמאפשרת עמידה נחושה ויעילה יותר במלחמה. מה המשמעות של רצה לא רצה לפי הסיפור של רבי נחמן? אליעד ... של רבי נחמן הוא שאדם חייב לבחור עמדה ברורה וללכת איתה עד הסוף ללא הססנות. כך גם במלחמה - ברגע שמדינה נכנסת לספקות ומתחילה משא ומתן על נכונות ... מוחלטת, גם אם הדבר נראה לא מוסרי או לא צודק בעיני אחרים. האם יש דרך ביניים במלחמה? אליעד מסביר שאין באמת דרך ביניים אמיתית במלחמה. לדבריו, ברגע שמדינה מחליטה שהיא צודקת, היא צריכה ללכת עם זה עד הסוף ולא להיכנע ללחצים או לספקות. אם מחליטים ללכת למלחמה - צריך לעשות זאת במלוא הנחישות והאכזריות, אחרת הצד השני ינצל כל נקודת חולשה. הוא נותן כדוגמה את ישראל שמנהלת הפסקות אש או מציעה הקלות הומניטריות, ובעצם בכך היא מחלישה את עצמה ומזמינה עוד התקפות. כיצד ניתן לראות את הצד השני במלחמה ועדיין לנצח? אליעד טוען כי אפשר לראות ולהבין את הצד השני ... להילחם בו בנחישות. ההבנה של הצד השני אינה חייבת לגרום לחוסר נחישות או להחליש את הלחימה, אלא להיפך: היא יכולה לגרום לך להבין שאתה נלחם עבור האינטרס שלך, ולא בגלל הצדקה מוסרית אבסולוטית. כך, הוא ... להתעסק בשאלה האם אתה צודק אלא רק במה שטוב עבורך. האם מותר לפגוע בחפים מפשע במלחמה? מהי הדרך לנצח את חמאס? האם מוסריות מחלישה את צהל? למה ישראל מהססת במלחמות? מה רבי נחמן מלמד על נחישות ב

... שקרים של מנהיגים, שינוי דעה של מנהיג, אינטרסים של מנהיג, בחירות פוליטיות, החלטות פוליטיות, מלחמה בטרור, דברים שרואים מכאן לא רואים משם, מניפולציות פוליטיות למה מנהיגים משנים דעה ... בעמדותיו הוא מנהיג שמסתיר את האמת. לכן הוא אומר שלפעמים הסיבה האמיתית לשינוי היא פשוט הרצון לשמור על הכוח וההשפעה שלו. מדוע מנהיגים אינם מחסלים באמת את הטרור? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה מדוע מנהיגים לא פועלים באופן מוחלט לחיסול הטרור. הוא נותן דוגמה ממאבקי ישראל בחמאס וטוען שמנהיגי ישראל לא באמת מנסים לחסל לחלוטין את הטרור, אלא מבצעים פעולות מוגבלות בכוונה תחילה. הוא מסביר כי ראשי ממשלה אינם באמת רוצים לחסל את האויב ... אם זה שמירת השלטון, פרנסה, מעמד או אינטרס אישי אחר. מדוע מנהיגים משקרים לציבור? האם מנהיגים פוליטיים דואגים רק לאינטרסים שלהם? למה מנהיגים לא פותרים את בעיית הטרור? האם דברים שרואים מכאן לא רואים משם הוא תירוץ? איך מנהיגים עושים מניפולציות פוליטיות? מה גורם ...

ביבי הכי רע, ביבי הכי טוב, מלחמה בטרור, למה כולם נגדנו? נחישות, פיגועי טרור, שלום או מלחמה, הססנות, חוסר החלטיות, חוסר מנהיגות, ימין או שמאל, בנימין נתניהו, גל הטרור, לנצח את הטרור האם ביבי הוא ראש הממשלה הכי טוב או הכי גרוע שהיה לישראל? בשיחה מעמיקה, אליעד כהן מעלה שאלות יסודיות וחשובות לגבי תפקודו של בנימין נתניהו (ביבי) כראש ממשלה. הוא מנתח לעומק האם נתניהו הוא ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה אי פעם או דווקא הגרוע ביותר, ומנסה להבין את המציאות שבה מצד אחד יש רבים שטוענים שנתניהו הוא הטוב ביותר, ומצד שני רבים שטוענים שהוא הגרוע ביותר. מה הופך את ביבי לראש ממשלה טוב או גרוע? אליעד מדגים זאת באמצעות הדוגמה הבאה: נניח שאדם סובל מפיגוע טרור, איבד את משפחתו, ואותו אדם יגיד שביבי הוא ראש הממשלה הכי גרוע שהיה אי פעם. מצד שני, יכול להיות שאדם אחר יגיד שבתקופת ביבי הכלכלה פורחת, ויגיע למסקנה הפוכה לחלוטין. כלומר, התשובה לשאלה תלויה בזווית שממנה מסתכלים על הדברים. למה יש ביקורת קשה על חוסר ההחלטיות של נתניהו? אליעד מציין שהבעיה המרכזית עם נתניהו היא חוסר נקיטת העמדה והססנותו. לדבריו, נתניהו לא מחליט האם הוא רוצה לעשות שלום או מלחמה, ולכן יוצר מצב שבו אין פתרון ברור. הוא מביא דוגמאות רבות: בצוק איתן, נתניהו חיכה 50 ימים לפני שהגיע לאותה הסכמה שהיה יכול להגיע אליה ביום הראשון של המבצע. בפרשת המשט לעזה (המרמרה), נתניהו בהתחלה אמר שלא יתנצל, אך לבסוף התנצל ושילם פיצויים. בהקשר לבנייה בירושלים, הוא אומר גם שהוא בונה וגם לא בונה, גם שהוא לא מחזיר שטחים וגם שהוא כן מחזיר ... אותם, וזה המצב הכי גרוע שיכול להיות. מצב של לא מלחמה ולא שלום מביא למצב הישרדותי מתמשך שבו הציבור לא יכול לחיות בנחת. למה חוסר החלטיות יכול להיות דווקא דבר טוב? אליעד מסביר גם את הצד השני של המטבע: אם מניחים מראש שאין אפשרות אמיתית להגיע לשלום מלא או לנצח מלחמה באופן מוחלט, יכול להיות שדווקא החוסר החלטיות של נתניהו היא הדבר הכי טוב. במצב שבו כל פעולה קיצונית (

... כולם שונאים את ישראל? למה שונאים את ישראל? למה שונאים את היהודים? למה העולם שונא אותנו? הצבא המוסרי בעולם, הצבא הכי מוסרי בעולם, מלחמה בטרור, פגיעה בחפים מפשע, אכזריות, רחמנות למה העולם שונא את ישראל והאם הרחמנות שלנו אשמה? השאלה המרכזית שאליעד כהן בוחן היא מדוע שונאים את ישראל ואת היהודים ברחבי העולם, ובפרט, האם הרחמנות של ישראל כלפי האויבים שלה היא הגורם לכך או שיש סיבה אחרת. ההרצאה מתחילה בתיאור המציאות הביטחונית בישראל, שבה למרות האלימות הקשה כלפי ישראל, המדינה והצבא שלה עדיין מתנהגים ברחמנות רבה גם כלפי טרוריסטים שפגעו באזרחים. אליעד כהן מסביר שבישראל נהוג להציל את חיי המחבלים, להגן עליהם מפגיעה נוספת אחרי שכבר נוטרלו, ואף לטפל בהם רפואית לפני פצועים ישראלים במצבים מסוימים, לדוגמה אם המחבל במצב קשה יותר. הוא מציין דוגמה ספציפית שבה מנכל מדא התייחס לטיפול במחבל לעומת ישראלי פצוע, והסביר שהטיפול במחבל יכול לעיתים להיות בעדיפות רפואית גבוהה יותר מאשר בפצוע ישראלי, כי זה המצב הרפואי המחייב. אך דווקא הרחמנות הזו, שאליעד מציג כמאפיין בולט של ישראל, נתפסת בעולם בצורה הפוכה לחלוטין. כאשר העולם רואה תמונות של מחבל פצוע, במקום להעריך את הרחמנות הישראלית, הוא מאשים את ישראל בכך שהיא פוגעת בחפים מפשע. כך יוצא שישראל מואשמת ברצח של חפים מפשע, גם כאשר מדובר למעשה בטיפול רפואי במחבלים עצמם. אליעד כהן מתאר את הפרדוקס שבמצב הזה: ככל שישראל מתאמצת להיות מוסרית ורחמנית, כך העולם שונא אותה עוד יותר. הוא דן בשאלה האם יש קשר בין שתי התופעות: האם שונאים את ישראל בגלל שהיא רחמנית, או למרות הרחמנות שלה. אחת הדעות שמועלות היא שאולי דווקא הרחמנות והמוסריות הישראלית הן אלו שמעוררות רגשות שליליים כלפי ישראל. האם ישראל שופטת את עצמה בחומרה יתרה? אליעד נותן דוגמאות להשוואה בין ישראל למדינות אחרות, כגון ארצות הברית וסוריה, שמבצעות פעולות חמורות יותר כמו הפצצת בתי חולים, אך העולם לא מתקומם ולא מבקר אותן באותה החריפות שבה הוא מבקר את ישראל. הוא טוען שהמוסריות של ישראל מבליטה אותה, בדיוק כמו שכתם אדום בולט יותר על בגד לבן. ככל שישראל מנסה להיות מוסרית יותר, כל פעולה חריגה שהיא עושה בולטת עוד יותר וגורמת לעולם לבקר אותה בצורה חריפה יותר. בנוסף, הוא מדבר על האפשרות שהעולם שופט את ישראל לא רק ביחס לאחרים אלא ביחס לעצמה. כלומר, ככל שישראל מדגישה את המוסריות שלה, העולם שופט אותה בחומרה רבה יותר על כל טעות קטנה. זה יוצר מצב שבו ישראל לכודה בפרדוקס מוסרי, שבו הרצון להיות מוסרי מוביל דווקא להאשמות בחוסר ...

... להרוג מחבל? האם צהל הוא צבא מוסרי? צהל צבא מוסרי, צהל צבא לא מוסרי, מלחמה בטרור, פגיעה בחפים מפשע, להרוג מחבל ... אולי גם ינהגו כך כלפיו בעתיד, אף שזה לא עובד בפועל. אדם עלול לדמיין שאם ייתפס על ידי טרוריסטים הוא יוכל להוכיח להם שהנהגתו הייתה מוסרית, ... נוספת - מנקודת מבטו של המחבל, ההחלטה שלו להרוג אזרחים היא פעולה מוסרית ואופטימלית. הטרוריסט בוחר לפגוע דווקא בחלשים, באזרחים, נשים וילדים, כי הם מטרה קלה שיכולה להפעיל לחץ אפקטיבי על השלטון. לדבריו, טרוריסטים עושים זאת כי זו הדרך היעילה ביותר להשיג ... את החיה החלשה והקלה ביותר לתפיסה, ולא דווקא את החיה החזקה יותר. הוא משווה זאת למה שעם ישראל עשה בתנך כשכבש ערים והשמיד אוכלוסיות שלמות, ... אליעד טוען שאנשים או מדינות לפעמים נאחזים במוסר כהצדקה לאכזריות או לפשעים אחרים שהם מבצעים. למשל, צבא או מדינה עשויים להתעקש לא ... הם עושים דברים אכזריים יותר במקום אחר. זה מעין כיסוי או כפרה על פעולות לא מוסריות שהם מבצעים. הוא מסכם את הנקודה הזו ואומר שבסופו של ... האם להרוג מחבל מנוטרל? האם צהל צבא מוסרי? למה אנשים מתעקשים להיות מוסריים? מוסריות במלחמה בטרור מדוע לא נרד לרמה שלהם? האם טרוריסטים פועלים בצורה מוסרית? ...

... ברזל - לעשות שלום או מלחמה? איך אנשים מאמינים בשלום למרות המלחמה? איך אנשים רוצים שלום, למרות אירועי ה 7 באוקטובר? השפעת המלחמה על הרצון בשלום? מלחמה בטרור, איך לנצח את הטרור? לעשות שלום עם הטרור אז איך יכול להיות שיש אנשים שעדיין מאמינים בשלום עם אנשי הטרור, גם אחרי אירועי ה 7 באוקטובר? איך יכול להיות שיש כאלו שקוראים לכך שצריך לתת להם מדינה? מה ההיגיון בזה? והתשובה לכך היא, אירוע טרור, לא אמור בהכרח לגרום לאנשים לשנות את הרצון שלהם לעשות שלום או מלחמה. מה שכן, אירוע טרור, כנראה יגרום לאדם לשנות את הרצון שלו ... כללי. לכל הפחות במובן של הקצנה לאו דווקא לכיוון מסוים. במילים אחרות, יש היגיון לומר שאירועי ה 7 באוקטובר אמורים להוביל אותנו לעשות שלום. כי לא באמת ניסינו לעשות שלום מלא עד הסוף, לא באמת נתנו להם מדינה באופן מלא בלי שום גבולות. ונכון שבאנו לקראתם בהרבה דברים ולמרות זאת קרו אירועי ה 7 באוקטובר, אבל עדיין לא באמת הלכנו בדרך השלום עד הסוף. ואולי דווקא אם היינו הולכים בדרך השלום עד הסוף עוד יותר רחוק, אולי דווקא אז לא היו קורים אירועי ה 7 באוקטובר. בכל מקרה? מה שכן הגיוני לומר זה? שלא משנה לאיזה כיוון הולכים, שלום או מלחמה, בטוח נכון שצריכים לנסות לעשות משהו שונה ממה שעשו עד כה. אם רוצים שלום, שיתנו להם מדינה על מלא בלי שום הגבלות. ואם רוצים מלחמה, אז צריכים להפסיק להתייחס אליהם כבני ערובה שלנו שאנחנו צריכים לדאוג להם, אלא אנחנו צריכים לפעול להשמדה מלאה שלהם מתחת פני השמים, ולא רק למוטט להחליש וכיוב. או שלום על מלא או מלחמה על מלא. אבל מה שבטוח נכון, זה לא לנסות ...

... לא לפחד מטילים? איך לא לפחד להיפגע מטילים? איך לא לפחד מהמצב הבטחוני? איך לא לפחד ממלחמה? איך לא לפחד באזעקה? איך לא לפחד בממד? איך לא להיכנס לפחד מהמוות? חרבות ברזל, איך לא לפחד ממתקפת טילים? לא חייב לפחד, התקפי חרדה קיצונית, לוחמה פסיכולוגית, טרור נפשי, טרור פסיכולוגי, להיכנס לממד בזמן אזעקה, מלחמה בטרור, לוחמה תודעתית, התראה על התקפת טילים, פגיעה מטילים, להתגונן מטילים, להיכנס לפאניקה להיפגע מטילים, לבחור כמה לפחד, פגיעה נפשית, פגיעה פיזית וכאן נסביר, איך לא ... החיים היום בעבודה קשה, כדי שבפנסיה החיים שלו לא יהרסו מעבודה קשה? זה כנראה פחות הגיוני. וכאשר הטרור מנהל מלחמה נגד האויב, ובמקרה הזה האויב הוא אנחנו תושבי מדינת ישראל, הרי שהמלחמה נגדנו היא בכמה רמות. יש את הרמה הפיזית, שבפועל יורים עלינו טילים, כדי לפגוע בנו פיזית, כמו שמסופר במגילת אסתר להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים ביום אחד. אז האם הגיוני להיכנס לממד ברגע שיש אזעקה וכולי? כן, ברמה מסוימת כנל. אבל זאת לא כל האמת. כי כל האמת היא, שהטרור רוצה לפגוע בנו, לא רק באמצעות פגיעה פיזית, אלא גם באמצעות פגיעה נפשית. והטרור יורה טילים, כדי לפגוע בנו פיזית, אבל גם נפשית. באמצעות הפחדה של תושבי מדינת ישראל. ולפעמים, הטרור יורים עלינו טילים לאזורים לא מיושבים, בכוונה, כדי לא לפגוע בנו פיזית, אלא רק כדי לפגוע בנו נפשית. כי הם יודעים שאם הם יפגעו בנו פיזית, אז נהיה חייבים להגיב וכולי. אבל על פגיעה נפשית, מדינת ישראל פחות מגיבה, גם בגלל כיפת ברזל וכולי. ונשאל שוב, אם מישהו מרביץ לך, האם הגיוני להתגונן ממנו? אם מישהו יורה עליך טילים, האם הגיוני להיכנס לממד כדי להתגונן מכך? נניח שכן. אבל אם מישהו מנסה לפגוע בך נפשית ... של טילים, אבל לא משנה אם תיפגע מהפחד להיפגע מטילים?! והרעיון הוא, שצריכים להבין, שיש על אזרחי מדינת ישראל, שני איומים. איום אחד הוא פיזי, ואיום שני הוא נפשי. והפגיעה יכולה להיות פיזית, מטילים. אבל היא גם יכולה להיות נפשית, מהפחד להיפגע מהטילים. כי הפחד גורם לנזקים, קשים, נפשיים ... גם ברמה הפיזית, כידוע. והאדם מביא על עצמו מחלות פיזיות ונפשיות קשות, בגלל הפחד והלחץ שיש לו. ובהתקפה של אירן חיזבאללה חמאס וכיוב, אפשרי גם להיפגע פיזית אבל גם להיפגע נפשית, מהפחד, לחץ, טראומה, חרדה וכולי. כך שצריכים להתגונן, גם מפני הפגיעה הפיזית מהטילים, אבל גם מהפגיעה ... ועליו להתגונן גם נפשית ולא רק פיזית. ואם הטיל לא פגע בך, אבל הפחד מהטיל פגע בך, הרי שאתה נפגעת במלחמה. ובדיוק כמו שצריכים להילחם בטילים עצמם, כך צריכים להילחם בפחד מהטילים. ובנוסף, יש כמובן את כלי התקשורת כלי התשקורת, שיש לחלק אינטרס להפחיד את האנשים, מהמון סיבות. החל מסיבות ... יותר יפחדו, ככה יש יותר סיכוי שהם יצליחו להפיל את הממשלה, בצדק או שלא, שזה כמובן נושא אחר (האם ביבי אשם). בשורה התחתונה, כמו שהאדם מבין שיש מולו סכנה להיפגע מטילים, הוא צריך להבין שיש מולו גם סכנה להיפגע מהפחד מהתקפת טילים. וצריכים להתגונן גם מפני הפחד עצמו. ונכון, שבמובן ... אינו אלא לפי ערך חיסרון הדעת. וכשנשלם הדעת, אזי נשלם כל החסרונות וכיוב בעוד מקומות. לסיכום: בזמן מלחמה, יש 2 סכנות. יש סכנה להיפגע מהטילים, סכנה פיזית, להיפגע פגיעה פיזית, מה שנקרא מלחמה קונבנציונלית. אבל יש גם מלחמה תודעתית, מלחמה לא קונבנציונלית, לוחמה פסיכולוגית, לוחמה בלתי קונבנציונלית, שבה יש איום וסכנה שהאדם יפגע מהפחד להיפגע מטילים. שגם ממנה צריכים להתגונן. ובמובן מסוים, המאמר הזה מגדיל את רמת ...