חכם או טיפש, חכם חושב שהוא טיפש, טיפש חושב שהוא חכם, איך חכם חושב? איך טיפש חושב? האם אני חכם? האם אני טיפש? האם אתה חכם? האם אתה טיפש? אופי של חכם, איך להיות חכם? איך להיות יותר חכם? להטיל ספק ולהיות חכם, הטלת ספק ולהיות חכם מה ההבדל בין חכם לטיפש? ההבחנה המרכזית בין אדם חכם לאדם טיפש קשורה בתפיסת עולמם לגבי הידע שלהם והספק שהם מטילים על עצמם. חכם הוא אדם שמטיל ספק בעצמו באופן קבוע, בעוד טיפש, למרות יכולותיו, בדרך כלל לא מפקפק בידע או בהבנה שלו. דפוס החשיבה הזה חשוב להבנת האופי של כל אחד מהם. איך חכם חושב? החכם שואל את עצמו כל הזמן שאלות כמו אולי אני טועה?, אולי אני לא יודע מספיק? או אולי אני מפספס משהו?. חכם לעולם לא מקבל את מחשבותיו כודאות מוחלטת. הוא תמיד מוכן לבדוק מחדש את דבריו, לערוך מחקר נוסף, ולבקש דעות ... מהתמודדות עם טעויות או חוסר נכונות לשאול שאלות יכול להוביל לשקיעה בעיוותים מחשבתיים ולהפסקת צמיחה אישית. כיצד לפתח חשיבה חכמה? כדי לפתח חשיבה חכמה, יש לנקוט בכמה צעדים: לשאול את עצמנו שאלות כמו: אולי אני טועה?, אולי אני לא מבין עד הסוף? לקרוא ולהעמיק במידע ממקורות שונים, לא להסתפק במה שאנחנו יודעים להתייעץ עם אנשים חכמים ולשמוע דעות שונות לפתח מודעות עצמית ולבחון את ההנחות שלנו לא לפחד להודות בטעות ולתקן את עצמנו לסיכום חכם הוא אדם שמטיל ספק בעצמו ובודק כל רעיון שהוא חושב. ככל שתהיה מוכן לשאול את עצמך האם אתה טועה, ... זאת, טיפש הוא מי שמאמין שהוא צודק כל הזמן, ולכן לא בודק את מחשבותיו או משפר אותן. הדרך להיות חכם היא להטיל ספק במחשבות שלך, לשאול שאלות, ולדעת לקבל את המידע שמאתגר את מה שאתה יודע. כיצד לפתח חשיבה ביקורתית? מה ההבדל בין ספק בריא לחוסר ביטחון? איך להיות אדם יותר חכם? כיצד לזהות טעויות בחשיבה? האם ביטחון עצמי גבוה הוא תמיד דבר חיובי? האם חכם חושב שהוא טיפש והטיפש חושב שהוא חכם? אחד ההבדלים המרכזיים בין אדם חכם לאדם טיפש הוא בגישה שלהם לידיעה ולספק. החכם הוא אדם שמטיל ספק בעצמו, ואילו הטיפש משוכנע שהוא כבר יודע הכל. החכם שואל את עצמו ללא הרף: אולי אני טועה?, אולי אני לא יודע מספיק?, אולי אני מפספס משהו?. לעומת זאת, הטיפש כמעט אף פעם לא מטיל ספק בעצמו. הוא בטוח שהוא חכם, שהוא יודע, שהוא מבין, ולכן הוא לא טורח לבדוק את אמיתות הדברים שהוא חושב. כיצד הספק הופך את החכם לחכם יותר? כאשר אדם שואל את עצמו שוב ושוב האם הוא טועה, האם יש אפשרות שהמחשבה שלו אינה נכונה, הוא ... את הרעיונות שלו בדרכים שונות. התהליך הזה מחזק את הביקורתיות שלו ומאפשר לו לדייק את מחשבותיו, מה שהופך אותו לחכם יותר עם הזמן. כיצד הטיפש נשאר טיפש? האדם הטיפש, לעומת זאת, לא מפקפק בעצמו כמעט אף פעם. גם אם לרגע עולה בו ספק קטן, הוא דוחה אותו מיד ואומר לעצמו: ברור שאני צודק, ברור שאני חכם. הוא מסתמך על אינטואיציה או על ידע חלקי, ובגלל שהוא בטוח שהוא כבר יודע - הוא לא מחפש מידע ... הרבה פעמים אנשים נוטים לחשוב שאמונה עצמית מוחלטת היא מפתח להצלחה. אומרים לנו: תסמוך על עצמך!, תאמין בעצמך!, אתה חכם ומוצלח!. אבל כאשר האמונה העצמית הזו מנותקת מביקורת עצמית, היא עלולה להפוך לכלי שמונע מאיתנו ללמוד ולהתפתח. כאשר אנו ... מחשבותינו כמובן מאליו, אנחנו לא טורחים לבדוק אותן, וכך עלולים להישאר מקובעים על רעיונות שגויים. איך ניתן לפתח חשיבה חכמה? לשאול את עצמנו באופן קבוע: אולי אני טועה?, אולי אני לא מבין עד הסוף? לקרוא ולהעמיק במידע ממקורות שונים, לא להסתפק רק במה שאנחנו חושבים להתייעץ עם אנשים חכמים ולשמוע דעות שונות לפתח מודעות עצמית ולבדוק את ההנחות שלנו לא לפחד להודות בטעות ולתקן את עצמנו לסיכום ככל שאדם מטיל ספק בעצמו יותר, כך גדל הסיכוי שהוא יבדוק את עצמו וילמד יותר - ולכן יהפוך לחכם יותר. לעומת זאת, ככל שאדם בטוח מדי בחכמתו, כך קטן הסיכוי שהוא יבדוק את עצמו וילמד דברים חדשים - ולכן יישאר טיפש. אז בפעם הבאה שאתם חושבים ... אחרת לראות את הדברים?. כיצד לפתח חשיבה ביקורתית? מה ההבדל בין ספק בריא לחוסר ביטחון? איך להיות אדם יותר חכם? כיצד לזהות טעויות בחשיבה? האם ביטחון עצמי גבוה הוא תמיד דבר חיובי? אולי אני טועה? אולי אני טיפש? אולי ...

... בעולם? אליעד כהן מציג דיון מעמיק בשאלה האם ניתן באמת לדעת מי הכי חכם בעולם, ומציע פרספקטיבה חדשה על החוכמה, הדירוג שלה וההבנה של מושג החוכמה באופן כללי. הוא מתחיל בשאלה פשוטה לכאורה: האם כאשר אדם טוען שמישהו אחר הוא חכם מאוד, הוא בעצם מצהיר ... חכם יותר ממך, ושואל האם זה בהכרח אומר שהאדם המדבר חושב שהוא עצמו חכם. כלומר, האם הצהרה כזו על חוכמה בהכרח אומרת משהו על האדם המביע אותה? אליעד מסביר שיש הבדל מהותי בין דירוג חוכמה לבין דירוג תכונות מדידות. למשל, כשאדם אומר אתה גבוה ממני או אתה יותר עשיר ממני, יש לכך בסיס אובייקטיבי: מדידות כמו גובה או כמות כסף. אולם, כשמדובר בחוכמה, אין קונצנזוס ברור על מה זו חוכמה או כיצד מודדים אותה. במקרה כזה, אין אפשרות ברורה להעריך את החוכמה בצורה מוחלטת, מה שמוביל לשאלה מה בעצם מודדים כשאומרים שמישהו חכם יותר מאחר. האם אדם חייב להיות הכי חכם כדי להגדיר מי חכם? אליעד מעלה את השאלה האם אדם שמדרג אחרים על פי חוכמתם חייב להיות בעצמו החכם ביותר. האם אם אתה טוען שמישהו אחר חכם ממך, אתה בעצם מניח שיש לך את הכלים להעריך את החוכמה של אחרים? הוא מסביר ששיפוט על חוכמה דורש מהמדורג להניח שיש לו את הכלים לקבוע מהי חוכמה בכלל, ושכדי לקבוע מי חכם יותר, צריך להיות לו ידע ברור ומהותי על חוכמה. אליעד משווה את זה למשל לאדם שאינו יודע שפה זרה ומדבר על מישהו שהוא מדבר מצוין בשפה הזו, מבלי שהוא באמת יודע אם האדם השני דובר את השפה בצורה נכונה. האם אפשר למדוד חוכמה בצורה אובייקטיבית? הבעיה במידת חוכמה נובעת מהעובדה שאין מדד מוחלט עבור חוכמה. כאשר יש מדד ברור, כמו רמת איי - קיו או הצלחה במשחק ספורט, ניתן לקבוע מי טוב יותר על פי מספרים מדודים, אך כשמדובר בחוכמה, כל אדם יכול להחזיק בהגדרה שונה למושג. אליעד מדגים זאת עם דירוג של שחקני כדורגל: יש מדדים ברורים כמו כמות שערים, תוצאות משחקים או הצלחות טורניר. אך כאשר מדובר בחוכמה, אין מדדים כאלו, ולכן קשה או בלתי אפשרי לקבוע מי חכם יותר. האם אפשר לדעת מי הכי חכם? בהמשך, אליעד מסביר כי לא ניתן לדעת בוודאות מי יותר חכם, אם אין הגדרה ברורה של חוכמה. הוא משווה את זה למישהו שמאמין שהוא בדרך אל האמת או אל החוכמה, אך בעצם לא יודע אם הוא מתקרב ליעד או מתרחק ממנו, מכיוון שאין לו מדדים אובייקטיביים לכך. כך גם ... הוא עשוי לטעות ולהיות בטעות מאמין שהוא הגיע אל האמת, למרות שבעצם הוא עדיין חי בשקר. האם ניתן להעריך חוכמה בלי להיות החכם ביותר? אליעד מסכם את דבריו בכך שכאשר אדם אומר שמישהו אחר הוא יותר חכם ממנו, הוא בעצם מניח שיש לו יכולת להבין מה זו חוכמה. הוא גם מציין שהיכולת להעריך מי חכם, כמו להעריך תכונה מדודה אחרת, דורשת קיומם של מדדים ברורים, ובחוכמה אין דבר כזה. כאשר אנחנו מדברים על דירוג חוכמה, אנחנו בעצם שואלים את עצמנו אם יש לנו את היכולת להגדיר ולמדוד את החוכמה על בסיס מדדים אובייקטיביים, והאם אנחנו עצמנו יכולים להיחשב כחכמים מספיק כדי לקבוע את זה. מי הכי חכם בעולם? איך אפשר לדעת מי חכם? האם אפשר למדוד חוכמה? איך לדרג אנשים לפי חוכמה? האם חייבים להיות חכמים כדי להעריך חוכמה? מה זה שיפוטיות אובייקטיבית? סולם ערכים בהשוואת אנשים האם אפשר להגדיר מי באמת הכי חכם בעולם? אליעד כהן דן בשאלה כיצד אפשר לדעת מי הכי חכם בעולם, ומציע התבוננות מעמיקה ומפורטת על המושגים חוכמה, דירוג והשוואה בין אנשים. הוא מתחיל בשאלה פשוטה לכאורה: האם כשאדם טוען שאדם אחר הוא חכם מאוד, הוא בהכרח ... כמוך או הוא חכם יותר ממך, ושואל האם זה בהכרח אומר שהאומר חושב שהוא עצמו חכם מספיק כדי לדרג חוכמה. כדי להמחיש את הנושא, אליעד מביא דוגמה של אדם שעולה על סולם ואומר לאחרים: אתה מעליי בסולם. במקרה הזה, האמירה ברורה כי הגובה מוגדר ואפשר למדוד אותו באופן מוחלט. אבל בחוכמה, אומר אליעד, אין פרמטרים ברורים. כאשר אדם אומר אתה חכם ממני או הוא חכם יותר, הוא נשען על סולם ... קיו, כי אז יש מספרים מוחלטים: אחד קיבל 600, אחר קיבל 900, וזה מדיד. אך כשמדובר במושג מופשט כמו חוכמה, איך אפשר להחליט מי חכם יותר, כשאין הגדרה מוסכמת למה זו בכלל חוכמה? האם צריך להיות הכי חכם כדי להחליט מי חכם? אליעד כהן מעלה נקודה נוספת ומפורטת בעניין הזה: האם כדי ... מסביר שאם אדם קובע על אחר שהוא חכם יותר, בעצם הוא מניח שיש לו את הכלים לקבוע מה זה חוכמה, ומכך עולה השאלה אם הוא חייב להיות הכי חכם כדי להגדיר מי חכם. זאת אומרת, אדם שמדרג אחרים על פי חוכמתם כביכול מציב את עצמו כמישהו שמבין מה זו חוכמה. כלומר, מי שקובע דירוג לחוכמה, מניח שיש לו ידיעה ברורה ומוחלטת של מושג החוכמה. אליעד מחזק את הטיעון עם דוגמה נוספת: אדם שאינו יודע לדבר סינית פוגש מישהו שמדבר בשפה זרה. הוא יכול ... זרה אחרת, ומי שאינו דובר את השפה כלל לא יכול להבחין בכך. המסקנה היא שאדם יכול לטעות בהערכתו את החוכמה או הידע של אדם אחר כל עוד הוא עצמו אינו בקיא בנושא. האם אפשר למדוד חוכמה בצורה אובייקטיבית? כאן ... חכם בעולם? איך אפשר לדעת מי חכם? האם אפשר למדוד חוכמה? איך לדרג אנשים לפי חוכמה? האם חייבים להיות חכמים כדי להעריך חוכמה? מה זה שיפוטיות אובייקטיבית? סולם ערכים בהשוואת אנשים

חכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלב האם חכם אמיתי יכול לטעות? השאלה האם חכם יכול לטעות? היא שאלה עמוקה שאליעד כהן דן בה, ומטרתה לברר את מהות החוכמה ואת היחס שלה לטעות. אליעד מסביר כי יש להגדיר תחילה מהו חכם אמיתי. חכם אמיתי, לפי ההסבר שלו, הוא אדם שיש לו שכל ברמה הגבוהה ביותר האפשרית, כלומר, אדם שמחזיק בתפיסת המציאות המושלמת והמקסימלית. אליעד מבהיר שלפני שניתן לשאול אם חכם אמיתי יכול לטעות, יש להגדיר בבירור את המושגים חכם וטעות. מה המשמעות של טעות בחוכמה אמיתית? אליעד מסביר שיש שני סוגים עיקריים של טעויות: טעות לוגית וטעות אינפורמטיבית. טעות לוגית - טעות שנובעת מחוסר ... סותרים יכולים להיות נכונים בו - זמנית, זו תהיה טעות לוגית. האם רבי נחמן מברסלב טעה, והאם זה מפחית מחוכמתו? אליעד מתייחס באופן ספציפי לרבי נחמן מברסלב כדוגמה לחכם גדול ואמיתי. הוא טוען שרבי נחמן היה חכם במובן האמיתי של המילה, ומציין שבכתביו של רבי נחמן לא נמצאו טעויות לוגיות. זאת אומרת, אין אצלו מצב שבו ... על פיזיקה וכדור הארץ, שהיה שגוי לפי הידע של ימינו. אליעד מבהיר כי זו לא טעות שמצביעה על חוסר חוכמה, אלא רק על חוסר במידע נכון שהיה זמין לו בתקופתו. כלומר, רבי נחמן לא טעה מבחינה לוגית או שכלית, אלא רק הסתמך על מידע אינפורמטיבי מוטעה. האם חכם אמיתי יכול לטעות מתוך ודאות מלאה? לפי אליעד, חכם אמיתי אינו יכול לטעות מתוך ודאות מלאה. הוא יכול לומר דבר - מה אינפורמטיבי מוטעה, אבל תמיד בתוכו תהיה לו הסתייגות או מודעות לכך שזה על בסיס מידע שקיבל מאחרים. לדוגמה, אם חכם אומר יש שולחן בחדר, והסתבר שאין שם שולחן, אליעד אומר שחכם אמיתי לעולם לא יהיה בטוח ב - 100% במידע כזה, כי תמיד הוא יאמר זאת על בסיס מידע חיצוני או תנאי כלשהו. אם האדם יהיה בטוח ב - 100% בדבר שגוי, אז בהכרח זה אומר שהוא אינו באמת חכם במובן הגבוה והאמיתי של המילה. לדבריו, חכם אמיתי חייב להיות נאמן לחלוטין לאמת, ולכן לא יכול להיות מצב שבו הוא בטוח לחלוטין במשהו שהוא שגוי. הוא יכול לומר דבר שגוי, אך לעולם לא תהיה לו ודאות מלאה בדבר שגוי. האם חכם חייב לבדוק כל דבר כדי לא לטעות? אליעד מוסיף נקודה חשובה ואומר שחכם אמיתי אינו חייב לבדוק כל פרט קטן, כי הדבר יהפוך את חייו לבלתי אפשריים. אדם לא יכול בכל רגע ... ומהותיים. בדברים קטנים, הוא פשוט מסתמך על המידע שנמצא ברשותו, תוך כדי הבנה שהמידע הזה אולי מוטעה. הוא מדגיש שהחכם בוחר במה להתמקד ובמה לא, מתוך הכרה שבלתי אפשרי לבדוק הכל, ושאם היה בודק הכל - לא היו לו חיים ולא הייתה משמעות לשום דבר בעולם. עם זאת, החוכמה האמיתית מחייבת נאמנות לאמת ברמה עמוקה, ולכן החכם האמיתי יהיה מודע תמיד למגבלות הידע שלו ולסיכוי שהוא טועה אינפורמטיבית. האם מי שטועה לוגית הוא בהכרח לא חכם? אליעד מסכם ואומר שאדם שטועה לוגית, כלומר, אינו מבחין בסתירה פנימית או מבצע חישוב שכלי שגוי, אינו באמת חכם ברמה הגבוהה ביותר. אדם שבאמת הגיע להבנה עמוקה ומהותית של המציאות והשכל, לעולם לא יעשה טעויות לוגיות. לעומת זאת, אדם שטועה רק טעויות אינפורמטיביות, אך לא לוגיות, עדיין יכול להיחשב חכם אמיתי, שכן טעויות כאלה אינן מעידות על פגם בשכלו אלא רק על מגבלות המידע שהיה זמין לו. האם חכם יכול לטעות? מהי טעות לוגית? טעויות של רבי נחמן מברסלב ההבדל בין טעות לוגית לאינפורמטיבית חוכמה אמיתית מהי? האם חכם לא טועה? איך חכם יכול לטעות? האם חכם יכול לטעות? מהי טעות של חכם אמיתי?

גאון או משוגע, למה חכם אמיתי חייב להיראות כמו משוגע? למה גאון חייב להיראות כמו משוגע? איך לבחור מנטור? איך לבחור יועץ? קושיות על חכם אמיתי, חכם או טיפש, למה חכם חייב להיראות כמו טיפש? קושיות על הצדיק, ביקורת על אליעד כהן מדוע חכם אמיתי עלול להיראות משוגע? הנושא המרכזי בהרצאה זו עוסק בקשר שבין חוכמה לטירוף. אליעד כהן מסביר כי חכם אמיתי חייב לעיתים להיראות משוגע בעיני אחרים. הוא טוען כי כאשר אדם לומד ממישהו חכם, לא תמיד הדברים שהוא אומר יהיו הגיוניים ומובנים לו באופן מלא. במצבים כאלה, יכול להיות שהחכם באמת חושב בצורה שונה ויותר מפותחת, כך שבמקרים מסוימים רעיונותיו עשויים להיראות מוזרים ומוזרים, עד כדי כך שמישהו עשוי ... שהוא התחרפן או חולה נפש. ההסבר לכך טמון בפער ההבנה שבין השכל של הלומד לבין השכל של מי שהוא חכם ממנו. האם כדאי להחליף מנטור שלא נראה משוגע? אליעד מציין כי כאשר אתה לומד ממישהו וכל מה שהוא אומר נשמע לך הגיוני לחלוטין, זה עשוי להצביע על כך שהוא לא חכם יותר ממך. למעשה, אם מישהו תמיד נשמע לך הגיוני ופסיכולוגית אתה לא מזהה שום דבר מוזר או בלתי רגיל ... רבי נחמן מברסלב מציין כי אדם שהוא צדיק אמיתי יהיה תמיד נושא לקושיות מצד אחרים. זאת משום שהצדיק או החכם אינם חושבים בצורה רגילה כמו האדם הפשוט, ואם כל דבריו היו ברורים לחלוטין, זה היה מעיד שהוא לא חכם או צדיק באמת. הצדיק צריך להיתקל בקושיות, ואם הוא לא נתקל בהן, סימן שההבנה של אנשים אחרים שווה לשלו. ... הצדיק האמיתי, וכך גם ההבנה של המציאות כולה יכולה להיראות לא מובנת לגמרי לאדם הפשוט. האם מניפולציות יכולות להיראות כחוכמה? אליעד מציין כי לא כל מי שנראה משוגע הוא בהכרח חכם. ישנם אנשים המשתמשים במניפולציות בכוונה על מנת להיראות חכמים או בעלי ידע גבוה. לדוגמה, במכירות או בשיווק, יש אנשים המשתמשים במילים או מושגים מסובכים כדי להיראות חכמים יותר בעיני אחרים. כך, מניפולציות כאלו עשויות להסתיר את העובדה שהאדם אינו חכם במיוחד, והוא פשוט מנסה להיראות כזה בעיני הסובלים מהבנתו. האם חכם אמיתי תמיד חושף את כל השכל שלו? חכם אמיתי לא תמיד יחשוף את כל מחשבותיו בפני אחרים. לעיתים הוא מתאים את עצמו לשפת השומע, כך שהשכל שלו ... תופסים אותו כמשוגע, כי הפער בין השכל שלו לשכל של האחרים הוא כל כך גדול. אליעד מסביר שהרבה פעמים חכם אמיתי מדבר בשפה שהשומע יכול להבין, ובכך הוא משאיר את חלק מהשכל שלו מוסתר. כיצד יש להתבונן במחשבות משוגעות ... הגיוניות. לכן, כדאי לא לבטל מחשבות שנראות מטורפות מבלי לבדוק אם מדובר בתובנה חכמה ועמוקה שלא הצלחנו להבין במלואה. חכם נראה טיפש גאון נראה משוגע משוגע שהוא גאון אולי המשוגע גאון? חוכמה שנראית טיפשות הבנת קושיות על הצדיק מניפולציה מול חוכמה אמיתית מדוע חכם אמיתי עלול להיראות משוגע? בתחילת הדברים נאמר שמחויב המציאות, או במילים אחרות ב - 100% או אפילו ב - 99999%, שכאשר לומדים ממישהו חכם באמת, לפעמים הוא ייראה כמו משוגע לגמרי, או כמו שאומרים קוקוריקו על כל הראש. המשמעות היא שכאשר בן אדם לומד ממישהו חכם, לא מספיק שיראה לו כל הזמן הגיוני ורציני. דווקא אם לאדם החכם יש רגעים שהוא נראה בהם ממש משוגע, יתכן שזה מוכיח שהוא חושב בדרך שונה ומפותחת יותר. אם הכל תמיד היה נשמע למאזין ברור והגיוני, סביר להניח שאותו חכם לא באמת חכם בהרבה מהלומד. לכן, ההיגיון אומר שאם מישהו באמת חכם, לפעמים יופיעו אצלו רעיונות או מעשים שנראים מוזרים ולא מובנים, עד כדי כך שהלומד עשוי לומר הוא התחרפן לגמרי או הוא חולה נפש. הסיבה היא פערי ההבנה בין השכל של האדם הלומד לשכל של מי שהוא חכם ממנו. מדוע רצוי להחליף מנטור שאינו נראה לעולם משוגע? נאמר שאם יש לך מנטור, גורו או מדריך, וכל מה ... כשכן מופיעים אצלו רעיונות שנראים משוגעים לגמרי, זה יכול לנבוע מפער ההבנה שלך. לא תמיד זה אומר שהוא באמת חכם, אך אם הוא באמת חכם, כמעט בוודאות יהיו דברים שאינך תופס את היגיונם, ותראה אותם כמשוגעים. כיצד מסביר רבי נחמן מברסלב את הרעיון של ... החכם אינם חושבים באותה צורה רגילה של האדם הפשוט. אם לא היו עליהם שום קושיות, סימן שהם לא באמת חכמים יותר מאיתנו. לפי רבי נחמן, מי שהכי צדיק בעולם זו המציאות עצמה (או אלוהים), ולכן אנשים מתקשים להבין את ... שגם צדיק אמיתי, שחושב בצורה קרובה יותר אל ההיגיון של המציאות, עלול להיראות לנו כמשוגע. כיצד מניפולציה יכולה להיראות כחוכמה? חשוב להבחין שלא כל מי שנראה משוגע הוא חכם, ויכולות להיות גם מניפולציות שבהן אדם עושה דברים הזויים בכוונה, כדי ליצור סביבו אווירה של מסתורין וחוכמה נשגבת. לדוגמה, בעולם המכירות והעסקים יש מי שמשתמש במושגים מסובכים שאף אחד לא מבין, רק כדי שיחשבו שהוא יודע ... שלכל אחד מאיתנו יש לפעמים מחשבות שנראות לו משוגעות. לא תמיד אלה באמת מחשבות מנותקות מהמציאות, לפעמים זו דווקא חוכמה גדולה שנראית לנו מופרכת, רק מפני שאנו לא תופסים אותה במלואה. לכן, לפני שמבטלים מחשבות שנראות מטורפות, כדאי לבחון אם אולי מדובר בתובנה עמוקה שעדיין לא הגענו להבנתה. במילים אחרות, מה שנראה משוגע יכול להיות סוג של חוכמה גבוהה יותר, שהפער בינינו לבינה גורם לנו לפרש אותה כטירוף. חכם אמיתי ומשוגע קושיות על הצדיק פערי הבנה בין אדם רגיל לחכם מניפולציה מול חוכמה אמיתית התמודדות עם מחשבות משוגעות חכם נראה טיפש, גאון נראה משוגע, משוגע שהוא גאון, אולי המשוגע גאון? אולי הטיפש חכם? טיפש שהוא חכם, חוכמה שנראית טיפשות, טיפש או חכם, משוגע או גאון

חוכמה או טיפשות, לא חוכמה לצטט אנשים חכמים, מהי חוכמה אמיתית? דברים חכמים, תובנות חכמות, חשיבה חכמה, יכולת חשיבה, יכולת ניתוח, האם אני חכם? האם מישהו חכם? חכם שנראה טיפש, טיפש שנראה חכם, החוכמה של גוגל, להיות חכם מהו ההבדל בין חוכמה לאינטליגנציה? ההרצאה עוסקת בהבנת ההבדל בין חוכמה לאינטליגנציה ובחיפוש אחרי מהות החוכמה האמיתית. אליעד כהן מציין כי הרבה פעמים אנשים נוטים להסתכל על אחרים ולשפוט אותם לפי מה שהם אומרים או מצטטים, אך ישנו הבדל משמעותי בין להגיד דברים חכמים לבין לחשוב בצורה חכמה. האם כל מי שאומר דברים חכמים באמת חכם? אליעד מסביר כי לא כל מי שמדבר על חוכמה או מצטט דברים חכמים באמת חושב בצורה חכמה. לדוגמה, הוא מציין את מנוע החיפוש גוגל, שיכול לספק תשובות חכמות לשאלות רבות, אך אין ... ניתוחים מעמיקים של המידע שהוא מציג, אלא הוא עובד לפי אלגוריתמים שמביאים תשובות באופן אוטומטי, מבלי להבין את מהותן. החוכמה שלו היא לא חכמה אמיתית, אלא שינון של מידע. הוא לא מבצע את החשיבה ההולמת אחר המידע שמוצג. ההבדל בין דיבור חכם לחשיבה חכמה לגבי אנשים אחרים, אליעד מציין כי אנשים רבים עשויים לומר דברים חכמים אך לא בהכרח להבין אותם לעומק. אם אדם מצטט רעיונות חכמים מבלי להבין את משמעותם או מבלי לבצע ניתוח עצמאי, הוא לא בהכרח אדם חכם. חוכמה אמיתית טמונה ביכולת להבין את המידע לעומק, לשאול שאלות, ולבצע ניתוח עצמאי. דוגמה לחשיבה חכמה לעומת מסקנה שגויה אליעד ... לשחזר ידע קיים? האם הוא מראה גמישות מחשבתית ויכולת להסתכל על נושא מכיוונים שונים? לסיכום ההבדל בין להגיד דברים חכמים לבין לחשוב בצורה חכמה הוא מהותי. חוכמה אמיתית אינה נמדדת רק במילים ובתשובות נכונות, אלא ביכולת להבין, לנתח ולהסיק מסקנות מתוך חשיבה עמוקה. על כן, כדי להעריך חוכמה, יש לבחון את דרך החשיבה ולא להסתנוור רק מהדברים שנשמעים חכמים. איך לזהות מישהו חכם? מה ההבדל בין חוכמה לאינטליגנציה? האם אני חכם או טיפש? איך לפתח חשיבה חכמה? מהם הסימנים של חשיבה עמוקה? אנשים חכמים ותובנות חכמות - ההבדל בין דיבור חכם לחשיבה חכמה כאשר אנו מדברים על חוכמה, חשוב להבין שלא כל מי שאומר דברים חכמים הוא בהכרח אדם חכם. יש הבדל מהותי בין להגיד דברים חכמים לבין לחשוב בצורה חכמה. אדם חכם הוא לאו דווקא מי שמדקלם תובנות חכמות, אלא מי שמסוגל לנתח, להבין ולהסיק מסקנות בצורה מעמיקה ונכונה. גוגל - דוגמה לאמירת דברים חכמים ללא חשיבה ניקח לדוגמה את מנוע החיפוש של גוגל. גוגל יכול לספק לנו תשובות חכמות ונכונות כמעט לכל שאלה ... מידע שמופיע באתרים רבים, ומנגיש לנו אותו בצורה ברורה. אך האם גוגל הוא חכם? לא. גוגל מסוגל להגיד דברים חכמים, אך הוא לא חושב באמת. הוא פועל על פי אלגוריתמים שמחפשים מידע ומביאים את התשובה הרלוונטית ביותר בהתאם למה ... אינו מנתח את המידע כמו אדם חושב, אלא פשוט מאתר ומציג אותו. ההבדל בין אנשים שחושבים לאנשים שאומרים דברים חכמים כמו גוגל, גם בני אדם יכולים לשנן משפטים חכמים ולצטט רעיונות מרשימים, אך זה לא בהכרח אומר שהם חושבים בצורה חכמה. יש אנשים שמשתמשים בזיכרון טוב או באוצר מילים עשיר כדי ליצור רושם של חוכמה, אך כאשר בוחנים את דרך החשיבה שלהם, מגלים שאין שם באמת ניתוח עמוק או הבנה מעמיקה. חשיבה חכמה היא ... למרות הטעות, בעוד שהשני רק נתן תשובה חכמה מבלי להבין את משמעותה. כיצד לזהות אדם חכם באמת? כדי לזהות חוכמה אמיתית אצל אדם, כדאי לשים לב לא רק למה שהוא אומר, אלא גם לאופן שבו הוא חושב: האם הוא ... לשחזר ידע קיים? האם הוא מראה גמישות מחשבתית ויכולת להסתכל על נושא מכיוונים שונים? לסיכום ההבדל בין להגיד דברים חכמים לבין לחשוב בצורה חכמה הוא מהותי. חוכמה אמיתית אינה נמדדת רק במילים ובתשובות נכונות, אלא ביכולת להבין, לנתח ולהסיק מסקנות מתוך חשיבה עמוקה. לכן, כאשר אנו מנסים להעריך חוכמה, חשוב לא להסתנוור רק מדברים שנשמעים חכמים, אלא לבחון את דרך החשיבה שמאחוריהם. איך לזהות מישהו חכם? מה ההבדל בין חוכמה לאינטליגנציה? האם אני חכם או טיפש? איך לפתח חשיבה חכמה? מהם הסימנים של חשיבה עמוקה?

חכם או טיפש, 2 סוגים של מידע, איך להישמע חכם? איך להיראות חכם? מידע מורכב, מידע פשוט, מידע שגוי, מידע נכון, איך לזהות מישהו חכם? חוכמת הקבלה, חוכמת הזוהר, חוכמת היהדות, לימוד תורה, איך לדעת אם הוא חכם או טיפש? השפה הארמית איך להבדיל בין מידע עמוק למידע שטחי? כאשר אדם שומע מידע חדש, עליו להבדיל בין מידע שנשמע עמוק ומסתורי לבין מידע שהוא באמת עמוק ומסתורי. לעיתים, המידע עשוי להישמע מאוד חכם ועמוק, אך יש להבין אם מדובר במידע אמיתי ומורכב או שמא הוא פשוט עטוף במילים וביטויים לא מוכרים שמייצרים ... היגיון שדורש הקדמות להבנתו, המידע הזה הופך להיות עמוק. איך לזהות אם המידע עמוק או לא? כאשר אדם נשמע חכם ומדבר בצורה חכמה, חשוב להבין האם זה בגלל שהוא משתמש במילים זרות או במושגים שנשמעים עמוקים, או בגלל שהרעיונות שהוא מציג באמת ... ארמית, מצטט את הזוהר או מוסיף פרטים שמאדירים את המידע שלו, זה לא בהכרח אומר שהמידע הוא אמיתי או חכם. ייתכן מאוד שהמידע לא נכון או מטופש, פשוט עטוף במילים שמטשטשות את פשטותו. איך לבדוק אם מישהו חכם או טיפש? כאשר שומעים מישהו שמציג רעיונות שנשמעים מסובכים, יש לבדוק האם הם אכן דורשים הבנה עמוקה או שמא מדובר בתיאורים ריקים עטופים במילים מסובכות. לעיתים, כשאנחנו לא מבינים משהו, נטייתנו היא להניח שהאדם שמדבר הוא חכם מאוד, אך צריך לזכור שייתכן שזה פשוט בגלל שאנחנו לא מבינים את מה שהוא אומר, לא כי הוא באמת חכם. לא כל מי שמדבר בשפה קשה או מבלבלת בהכרח מציג רעיונות עמוקים. מהי הדרך הטובה ביותר לזהות מידע חכם? בכדי לדעת אם מדובר במידע חכם, יש להתרכז בשאלה אם המידע הוא באמת מורכב מבחינת הלוגיקה וההבנה, ולא רק במילים שמעוטרות בציטוטים וביטויים. אדם חכם יכול להציג רעיונות בצורה פשוטה, בעוד שאדם שמנסה להיראות חכם עשוי להשתמש במילים ארוכות ומורכבות כדי ליצור רושם של חוכמה, גם אם המידע עצמו שטחי. איך לזהות מידע חכם? מה הופך מידע לעמוק? הבדלים בין מידע עמוק למידע שטחי איך להיראות חכם? האם כל מידע עמוק הוא נכון?

אלוהים חכם או טיפש? העולם חכם או טיפש? חוכמת האלוהים, כמה אלוהים חכם? השכל של אלוהים האם אלוהים חכם או טיפש? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם אלוהים הוא חכם או טיפש, ועד כמה נכון לומר שהעולם עצמו הוא חכם או טיפש. אליעד כהן מתייחס תחילה לתפיסת הדתיים, שמעדיפים לחשוב שאלוהים הוא חכם, בעיקר כי הם מאמינים בו ומביכים לומר שהם מאמינים במישהו טיפש או משוגע. אם יכירו בכך שהם מאמינים בישות טיפשה, הם בעצם מודים בשיגעון שלהם עצמם. בנוסף, אליעד מסביר שאם אלוהים הוא חכם, זה נותן הצדקה לסיפורי התורה ולרעיון שיש לעולם תכלית מסוימת, ולכן יש לדתיים אינטרס גדול להציג את אלוהים כחכם. האם מי שיצר את השכל חייב להיות חכם יותר? אחד הטיעונים שאליעד מציג הוא הטיעון של רבנים הטוענים שאם בני האדם חכמים, חייב להיות מישהו חכם יותר שיצר אותם. לכאורה, אדם חכם קיבל את השכל שלו מאלוהים, ולכן אלוהים חייב להיות חכם יותר מכל אדם. אך אליעד מבהיר שזהו טיעון שגוי ואף טיפשי. הוא מדגים זאת בכך שאם בני האדם חכמים, מי נתן את השכל לאנשים טיפשים או למשוגעים? אם אלוהים אחראי גם לשיגעון, אולי הוא משוגע בעצמו. אם משתמשים באותו היגיון, זה אומר שאלוהים לא יכול להיות רק חכם, אלא חייב להיות גם טיפש. מה יש יותר בעולם, חוכמה או טיפשות? אליעד מסביר שהרב מסתכל על האנשים החכמים ומסיק שאלוהים חכם, אבל הוא מתעלם מהמשוגעים ומהטיפשים בעולם. אם אלוהים יצר את הכל, הוא יצר גם את הטיפשות והשיגעון, וזה אומר שבהכרח הוא גם טיפש ומשוגע בעצמו. סטטיסטית, אליעד מסביר, בעולם יש הרבה יותר טיפשות ושיגעון מאשר חוכמה, משום שמספר האנשים החכמים הוא מצומצם יחסית לאנשים הטיפשים ולבעלי החיים והדוממים, שהם רוב מוחלט ואין בהם שום חוכמה גלויה. איך אפשר להגדיר מה זו בכלל חוכמה? אליעד ממשיך ושואל איך בכלל מגדירים מה זו חוכמה. הוא נותן דוגמה של תא סרטני שיש לו יכולת התפשטות. האם הוא חכם? אולי הוא טיפש שאינו מצליח לשמור על הכוח שלו באופן מסודר. כך שבעצם היכולת ליצור משהו אינה מוכיחה חוכמה. הוא גם מסביר שאולי האנשים שנראים לנו משוגעים הם למעשה החכמים האמיתיים, והאנשים שאנחנו תופסים כחכמים הם בעצם המשוגעים. לכן הוא מדגיש שצריך קודם כל להגדיר מה זו בכלל חוכמה לפני שקובעים אם אלוהים הוא חכם. האם יכול להיות שאלוהים גם חכם וגם משוגע? אליעד מעלה נקודה מעניינת נוספת - אולי אלוהים הוא גם חכם וגם משוגע. הוא שואל את הדתיים: ... למחשבה הזאת כי חשוב להם להאמין שאלוהים הוא מושלם. אליעד מסביר שבעצם, אם אלוהים יצר עולם שיש בו גם חוכמה וגם טיפשות, חייב להיות בו הפוטנציאל לשניהם - גם לשיגעון, לטיפשות, לכעס, לעצבים ולמחלות נפש. זה אומר שבתוך אלוהים עצמו יש את כל הדברים האלה, או לפחות את הפוטנציאל לייצר אותם. האם אלוהים נמצא מעבר להגדרות של חוכמה וטיפשות? אליעד מסביר לבסוף שהרעיון שאלוהים הוא חכם או טיפש הוא רעיון מוגבל. אלוהים, לטענתו, נמצא מעבר להגדרות האלו - לפני ההבחנה בין חוכמה וטיפשות, לפני הטוב והרע. לומר שאלוהים הוא רק חכם זו טיפשות בדיוק כמו לומר שהוא רק טיפש. אלוהים הוא ... מאוד חכם, זה בעצם בגלל הטיפשות שלנו. ככל שהאדם חכם יותר, הוא פחות מתלהב, ודברים שנראו לו פעם מאוד חכמים מתחילים להיראות לו פשוטים ואפילו טיפשיים. מצד שני, דבר שנראה לנו טיפשי יכול למעשה להיות חכם, ואנחנו פשוט טיפשים ... דבר? לסיכום, אליעד כהן מסביר שלהגדיר את אלוהים כחכם או כטיפש זהו ויכוח סרק. בעולם יש גם תהליכים שנראים חכמים וגם כאלה שנראים טיפשיים, אבל ההגדרה של חוכמה או טיפשות תלויה לחלוטין בתפיסתו של המתבונן. אלוהים האמיתי, לפי אליעד, הוא מעבר לכל ההגדרות, ואצל אלוהים האמיתי לא קיים ההבדל בין חוכמה לטיפשות, אלא הוא כולל את כל הצדדים האפשריים יחד. האם אלוהים חכם או טיפש? איך להגדיר חוכמה? האם העולם חכם או טיפש? האם אלוהים יכול להיות משוגע? חוכמה וטיפשות באלוהים מי נתן לאדם את השכל?

חוכמה וטיפשות, האם אני חכם או טיפש? סימן שאני חכם, כולם חכמים, כולם טיפשים, החכם הוא טיפש, הטיפש הוא חכם, הצדיק הוא רשע, הרשע הוא צדיק, דרי מעלה, דרי מטה, הכל טיפשי, הכל חכם, הכל הגיוני, הכל לא הגיוני, מהי חוכמה? מהי טיפשות? איך לדעת אם אתה באמת חכם או טיפש? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד אדם יכול לדעת אם הוא באמת חכם או טיפש. אליעד כהן מדגיש שאחת הדרכים העיקריות להבין האם יש לאדם שכל וחוכמה אמיתית, היא האם אותו אדם חושב שהוא משוגע. לטענתו, אדם חכם באמת הוא כזה שרואה בעצמו לא רק משוגע, אלא גם משוגע לגמרי. הרעיון שעומד בבסיס טענה זו הוא שעצם ... כמשוגע לחלוטין, מצביעה על רמת שכל גבוהה ואמיתית יותר. אליעד כהן מוסיף כי אנשים רבים נוטים לחשוב שהם עצמם חכמים ואחרים טיפשים או משוגעים. אך הוא טוען שאם היה להם שכל אמיתי, כל מחשבה שלהם הייתה נראית להם כטירוף ... הנוכחית של אליעד עצמו, היא סוג של שיגעון, כי היא איננה האמת המוחלטת. למה כל מחשבה נראית כמשוגעת לאדם חכם באמת? אליעד כהן מסביר שהסיבה לכך שכל מחשבה נראית משוגעת לאדם עם שכל אמיתי היא מכיוון שחכם הוא מי שרואה את האמת, בעוד שמשוגע הוא מי שאינו רואה את האמת וחושב שהשקר הוא האמת. מכיוון שכל רעיון בעולם הוא למעשה שקר חלקי (כיוון שאינו אמת מוחלטת), הרי שכל רעיון, אפילו המבריק והמתוחכם ביותר, הוא סוג של טירוף או שיגעון מנקודת מבטו של האדם החכם באמת. אליעד כהן מדגיש עוד יותר, שבאמת המוחלטת מתבטלים לחלוטין ההבדלים בין חוכמה לטיפשות ובין אמת לשקר, מכיוון שהאמת המוחלטת מראה שאין הבדל מהותי בין דבר לדבר. לכן, עבור מי שרואה את האמת המוחלטת, גם הדברים שנראים טיפשיים לחלוטין עשויים להיראות כחכמים, ולהיפך - הדברים החכמים ביותר נראים כמשוגעים. האם החכם והטיפש הם אותו הדבר? כדי להמחיש את הרעיון, אליעד כהן משתמש בדוגמה של רבי נחמן מברסלב, שטען כי הוא יכול להראות לאדם הכי חכם שהוא בעצם טיפש גמור, ולהראות לאדם הכי טיפש שהוא חכם מאוד. לפי רבי נחמן, צדיק אמיתי או חכם אמיתי חייב שיהיו לו שתי היכולות האלו: היכולת להוכיח לאדם הכי חכם, לרב או לצדיק הגדול ביותר, שהוא בעצם טיפש, בור, לא יודע כלום, ואפילו רשע. היכולת להראות לאדם הכי טיפש והכי רשע, שהוא דווקא חכם, שיש לו הבנה, היגיון, ואפילו שהוא אדם משכיל ואינטליגנט. לפי אליעד, היכולות הללו הן סימנים לכך שאדם הגיע לחוכמה גבוהה באמת. משמעות הדבר היא שאדם שמחזיק באמת המוחלטת אינו נתפס לאף רעיון מסוים כנכון או שגוי בצורה מוחלטת, ... רודפים אחריו - זהו בדיוק המצב שבו אדם נמצא בשיגעון, משום שהוא אינו מצליח להבחין בין האמת לשקר. לעומתו, החכם או האדם בעל השכל הוא זה שרואה את האמת כהווייתה. האם אפשר לקבוע באופן מוחלט מהי חוכמה ומהי טיפשות? אליעד מסביר שבאמת המוחלטת אי אפשר להבדיל בין חוכמה לטיפשות, משום שבמצב של אמת מוחלטת מושגים אלו מאבדים את משמעותם. הוא מדגיש שכל מה שנראה לנו כחוכמה יכול להיות גם שיגעון, וכל מה שנראה כשיגעון יכול להיות חוכמה, ולכן בסופו של דבר אין אפשרות אמיתית לקבוע באופן מוחלט מה חכם ומה טיפשי. מהו הסימן המרכזי לכך שאתה באמת חכם? הסימן המרכזי שאליעד כהן מציג כדי לדעת שאתה באמת חכם הוא שדברים חכמים נראים לך כמשוגעים ודברים משוגעים נראים לך כחכמים. מי שמסוגל לראות כך את המציאות נמצא בדרך הנכונה לאמת מוחלטת, משום שהוא אינו נאחז ברעיונות מסוימים כנכונים או ... להיות גם נכון וגם שגוי בו זמנית. בסיום, אליעד כהן מציע לאנשים להיכנס לאתר ולחפש עוד מידע בנושאים כמו: חוכמה, טיפשות, אמת מוחלטת, שיגעון, איך לדעת אם אתה חכם, ועוד. איך לדעת אם אני חכם? מה ההבדל בין חוכמה לטיפשות? האם הכל טיפשי והכל חכם בו זמנית? מהי האמת המוחלטת? איך להבדיל בין אמת לשקר? האם משוגע יכול ...

מי יותר חכם ממי? טיפש חכם, חכם טיפש, החוכמה שבטיפשות, טרולים חכמים, טענות של דתיים, הוכחות טיפשיות, טעויות לוגיות, גאון או משוגע, מי יותר קרוב לאמת? משוגע או גאון, חכם יותר ממשוגעים, טיפשות חכמה האם טיפש יכול להיות חכם יותר ממך? אליעד כהן מסביר שישנו מצב שבו אדם אומר דברים שנתפסים בעיניך כטיפשיים לחלוטין, ואף כל האנשים בעולם חושבים שדבריו טיפשיים, אך עדיין הוא עשוי להיות חכם ממך בנושא הספציפי הזה, גם אם בפועל מה שהוא אומר אינו נכון. כהן מדגים זאת בדוגמה פשוטה: אם מישהו ... שם שום פיל, אז ברור שהוא נראה טיפש. אך אם אכן יש פיל והוא היחיד שמבחין בו, מתברר שהוא חכם יותר מכל אלו שהכחישו זאת. במקרה כזה, הוא לא רק חכם אלא הגאון היחיד שראה את המציאות נכוחה, בזמן שכולם טעו וחשבו שהוא טיפש. עם זאת, אליעד כהן לוקח את ... נוסף קדימה ומציע מצב הפוך: האם ייתכן שמישהו יאמר משהו שהוא באמת טיפשי ושגוי באופן אובייקטיבי, ובכל זאת ייחשב חכם יותר ממך, למרות שאתה דווקא רואה את האמת נכונה? אליעד מדגים זאת דרך דוגמה נוספת, שבה אדם טוען יש ... פיל בכלל. כולם יודעים שאין פיל, וכולם בטוחים שהוא טועה. ובכל זאת, אליעד טוען שייתכן מצב שבו האדם הזה חכם יותר ממך למרות הטעות שלו. מדוע? מפני שאותו אדם, גם אם הגיע למסקנה שגויה, ייתכן שעשה זאת מתוך תהליך חשיבה מתוחכם ומפורט יותר. הוא השקיע מחשבה עמוקה יותר בדרכים להגיע למסקנה, גם אם המסקנה שגויה. אליעד מסביר שההיגיון והתהליך שבו ... מעמיקים משל אדם אחר שצודק במקרה, אך לא באמת מבין לעומק את הסיבה לכך שהוא צודק. איך אפשר להיות חכם ולהגיע למסקנה לא נכונה? אליעד ממשיך ומסביר נקודה חשובה לגבי חוכמה וטיפשות. הוא מביא דוגמה מתחום המתמטיקה: נניח שיש תרגיל מתמטי והתשובה הנכונה היא המספר 2. אדם אחד פותר את ... בצורה מדויקת ונכונה ומגיע ל - 2, ואדם אחר מגיע לתשובה לא נכונה כמו 928. נשאלת השאלה מי יותר חכם? אליעד מסביר כי לכאורה התשובה ברורה: מי שהגיע ל - 2 הוא החכם. אך האם ייתכן מצב שבו מי שטעה והגיע לתשובה לא נכונה יהיה חכם יותר מהאדם שצדק? אליעד משיב שכן, ומסביר שזה אפשרי אם אותו אדם שהגיע לתוצאה שגויה התמודד עם שאלות מורכבות ... חשב עליהם, ולמעשה הבנתו עמוקה יותר במובן הרחב של החשיבה, למרות התוצאה השגויה הסופית. הנקודה המעניינת שאליעד מדגיש היא שהחוכמה לא נמדדת רק לפי נכונות התשובה הסופית, אלא לפי עומק החשיבה. מי שנחשב לטיפש בגלל תשובה לא נכונה, עדיין יכול להיות חכם יותר, מכיוון שהתהליך המחשבתי שלו מעמיק, מפורט, ומבין את ההקשרים הרחבים יותר של הנושא. אדם זה אולי טעה בתוצאה הסופית, אבל החשיבה שלו יותר מתוחכמת ושלמה. האם מי שמדבר שטויות יכול להיות חכם? אליעד כהן מתייחס גם לתופעה שבה אנשים מדברים שטויות, או כותבים דברים טיפשיים בפייסבוק, ואחרים מכנים אותם טרולים טיפשים. הוא מסביר שייתכן שהדברים שהטרול כותב הם אכן טיפשיים ולא נכונים, אך הוא עצמו יותר חכם מאלו שמזלזלים בו. מדוע? מפני שגם אם הוא טועה לחלוטין במה שהוא אומר, הדרך שבה הוא חושב על הדברים, ... הרבה יותר מלאה. אליעד מסכם ואומר שההבנה העמוקה של החשיבה של האחר, גם כשהיא שגויה, יכולה להפוך אותך לאדם חכם יותר ולקרב אותך לאמת. מי יותר קרוב לאמת? האם טיפש יכול להיות גאון? איך להבדיל בין חכם לטיפש? הוכחות טיפשיות של דתיים החוכמה שבטיפשות טרולים חכמים בפייסבוק האם טיפש יכול להיות גאון?

האם אתה חכם? מה זה חוכמה? איך להיות יותר חכם? מה זה היגיון? מה זה טיפשות? האם אתה טיפש? מה זה שכל? איך לפתח את השכל? להיצמד לאמת, יכולת קוגניטיבית, יכולת שכלית, איך להיות חכם? מה זה חוכמה, ואיך אפשר להיות יותר חכם? אליעד כהן מסביר לעומק את מושג החוכמה, טיפשות, שכל והיגיון. אנשים רבים רוצים להיות חכמים יותר, אך לא תמיד ברור להם מה זה באמת אומר להיות חכם. חוכמה נתפסת בדרך כלל כיכולת לדעת דברים רבים או להבין היטב את המציאות, אבל אליעד מחדד ואומר שחכם אמיתי הוא מי שרואה את המציאות באופן מדויק ומלא ככל האפשר. איך אנשים מגדירים חוכמה ביום - יום? אנשים נוטים להגדיר חכם כמי שמצליח לפתור בעיות, או מי שיכול להשיג את מטרותיו. אבל אליעד מציין שההגדרה היומיומית של חוכמה איננה עקבית תמיד. לפעמים מישהו ייחשב כחכם רק בגלל שאמר משהו חדשני, או הציג זווית הסתכלות שאחרים לא ראו קודם. במקרים אחרים, מישהו ייחשב טיפש אם ... לב אליה, אנשים יאמרו שהוא טיפש, כי הוא לא לקח בחשבון את האפשרות שזו דלת זכוכית. ההיגיון הוא שאדם חכם היה רואה את ההיבטים השונים של הסיטואציה, ולכן לא היה נתקל בדלת. האם להיות חכם זה בהכרח לראות את כל ההיבטים? אליעד בוחן את הרעיון הזה לעומק ומסביר שלראות את כל ההיבטים זו הגדרה אידיאלית, אך בחיי היום - יום אנשים לא באמת בוחנים כך את החוכמה. לדוגמה, אם מישהו אומר רעיון שנראה מבריק באותו רגע, הוא ייחשב חכם בעיני השומעים, אפילו אם הרעיון לא באמת לוקח בחשבון את כל ההיבטים האפשריים. מה שמעניין הוא שהקביעה חכם או טיפש קשורה לאופן שבו הרעיון נתפס באותו הרגע, בהתאם לידע הקיים של השומע. לדוגמה, אם אדם בבית משוגעים ... הוא יציג זווית הסתכלות לא שגרתית שאף אחד אחר לא חשב עליה, יכול להיות שיהיו אנשים שיגידו: הנה, הוא חכם כי הוא רואה זוויות חדשות. אך אליעד מדגיש שהשאלה העיקרית שמבדילה באמת חכם מטיפש היא האם מה שהאדם אומר הוא אמת או לא. מה הופך אדם לחכם או לטיפש? אליעד מסביר שהחוכמה והטיפשות נקבעות על פי מידת ההתאמה לאמת. דוגמה לכך היא אדם שצריך לנחש כמה חתולים יש בשכונה: אם הוא מנחש את המספר המדויק, אנשים יגידו שהוא חכם, אך אם הוא מנחש מספר לא נכון, הוא ייחשב טיפש. אבל למעשה, ההגדרה האמיתית של חכם לפי אליעד אינה מבוססת על מזל או ניחוש, אלא על ידיעה אמיתית של הדברים. הוא מוסיף דוגמה נוספת של ... שלו אינו נכון. אליעד מדגיש שידע הוא בעל ערך רק אם הוא תואם את המציאות. מה הקשר בין אמת לחוכמה? אליעד אומר באופן מפורש שחוכמה היא תמיד ביחס לאמת. אם אדם מחזיק בידיעות רבות אך כולן אינן תואמות את המציאות, הוא אינו חכם אלא דווקא טיפש יותר, כי הוא צבר ידע מוטעה. הוא מדגים זאת במישהו שלמד שתייה של חלב היא בריאה ... בריאה: אם המידע שלמד מוטעה, הוא טיפש יותר, לא משנה כמה זמן השקיע בלמידה. הדרך לבדוק אם מישהו הוא חכם היא תמיד לבחון האם מה שהוא אומר עובד במציאות או לא. אם מישהו מציע נוסחה חדשה, צריך לבדוק אם היא נכונה. אם היא עובדת, הוא ייחשב חכם, אם לא, הוא טיפש, לא משנה כמה השקיע בנוסחה. איך אפשר לפתח את השכל ולהיות יותר חכם? אליעד מסביר שהדרך להיות חכם יותר היא פשוט לבדוק כל דבר שאנחנו יודעים ושואלים את עצמנו: האם זה נכון?, האם אני בטוח שזה באמת ... החכמה מתחילה בכך שאדם מתעקש להצמיד את עצמו לאמת שלו. גם אם הוא לא יגיע לאמת מוחלטת, הוא יהיה חכם יותר ביחס לעצמו. לדוגמה, איש מחשבים שרוצה להיות חכם בתחום שלו צריך לבדוק כל ידע שלו ולשאול האם זה נכון? וכך הוא יתקרב יותר לאמת ויהיה חכם יותר בתחומו. אליעד מדגיש שלראות את האמת לא דורש מאמץ מתמשך, אלא בעיקר כנות עצמית ובדיקת דברים באופן יסודי. לסיכום, מה זה חכם וטיפש באופן סופי? אליעד מסכם בפשטות: חכם הוא מי שרואה את המציאות כפי שהיא באמת, וטיפש הוא מי שלא רואה את המציאות נכון. הוא ממליץ לכל אחד להיצמד לאמת של עצמו ככל האפשר, כי כך האדם יהפוך לחכם יותר, לפחות ביחס להגדרה שלו עצמו. איך להיות חכם יותר? מה זה שכל והיגיון? איך לדעת את האמת? איך לפתח את השכל? מה ההבדל בין חכם לטיפש? מה זה טיפשות? האם אני חכם או טיפש?