איך ליצור מוטיבציה? קצת או הכל או כלום?

אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לייצר מוטיבציה בצורה נכונה, תוך שימוש ברעיון של "מעט זה גם טוב". לעיתים, אנשים מתקשים להתחיל פעולות או משימות מתוך תפיסת "הכל או כלום". אליעד מציין, שלעיתים קרובות המוח יוצר מצב שבו אדם אומר לעצמו: "אם אני לא יכול לעשות את הכל בצורה מושלמת, אין טעם שאעשה בכלל". הוא מדגים זאת באדם ששוקל 150 קילו ואומר לעצמו: "אני כבר שמן מאוד, מה זה משנה אם אוכל עכשיו שני מגשים של פיצה או שלושה?" לפי ההיגיון הזה, הוא בעצם מפסיק לנסות אפילו מעט.

הנקודה המרכזית שאליעד מדגיש היא החשיבות של ההבנה שגם מעט זה טוב. הרעיון הוא שאפילו פעולה קטנה עדיפה על אפס פעולות. אך לצד העיקרון הזה, אליעד מזהיר מפני מלכודת: ברגע שאדם מחליט שהוא עושה מעט, הוא עלול מהר מאוד לגלוש שוב לעשיית הרבה, כי המוח אומר לו "אם כבר התחלת קצת, תמשיך ותעשה יותר". למשל, אדם מחליט להתחיל לעשות פעילות גופנית ואומר לעצמו שיתאמן רק חמש דקות ביום. ברגע שהוא מתחיל בחמש דקות, הוא עלול להתפתות להמשיך לעשר דקות, ואז המוח שלו מתרגל לכך שההחלטה "קצת" אינה אמיתית. בפעם הבאה שהאדם יגיד למוח שלו "אני עושה קצת", המוח יחשוב שזה בעצם אומר "הרבה", ולכן מראש הוא ימנע ממנו להתחיל בכלל, מתוך תחושה של עומס או לחץ.

איך להימנע ממלכודת ה"קצת שהופך להרבה"?

אליעד ממליץ אסטרטגיה פרקטית ברורה: כשהחלטתם לעשות מעט, תתעקשו לעשות מעט בלבד, גם אם יש לכם כוח לעוד. למשל, אם אדם החליט לרוץ רק שתי דקות ביום, עליו להקפיד לעצור אחרי שתי דקות, למרות שהוא מסוגל להמשיך. הסיבה לכך היא לתת למוח את המסר הברור: "אני יכול לעשות קצת ולסיים בזה". על ידי כך, המוח מבין שהחלטות קטנות הן אמינות, ובפעם הבאה שהאדם יצטרך להתחיל משהו קטן, המוח לא ימנע ממנו זאת מראש.

איך לאזן בין הרצון לעוד לבין הצורך בעצירה?

אליעד מסביר כיצד לנהל נכון את הדיאלוג הפנימי. אדם שרוצה להיגמל מסיגריות למשל, יכול להחליט להוריד את הכמות באופן מתון, למשל מ - 20 סיגריות ל - 18 ביום. המוח ינסה לדחוף אותו להפסיק יותר סיגריות בבת אחת. אך אם האדם ייכנע לפיתוי של "לעשות יותר", הוא יגלה מהר מאוד שהוא חזר לנקודת ההתחלה, כי המוח ירגיש שאין ערך להחלטות הקטנות, ואז בפעם הבאה הוא לא יאמין להחלטה כזו.

אליעד מדגיש את חשיבות ההתעקשות. גם אם האדם מרגיש שיש לו את הכוח להמשיך מעבר למה שהחליט מראש, עליו לסרב לפיתוי ולהתעקש לבצע בדיוק את מה שתכנן. ההסבר לכך הוא פסיכולוגי: המוח מתרגל שיש משמעות וכוח להחלטות קטנות ומדויקות, ואז האדם מצליח לייצר הרגלים חיוביים באופן יציב וקבוע.

כיצד ליצור הרגלים חדשים ביעילות?

על פי אליעד, הדרך הנכונה ליצור הרגל חדש היא על ידי פעולות קטנות מאוד, פשוטות וברורות, ולהקפיד לא להגדיל את הפעולה מעבר למה שתוכנן מראש, אפילו אם יש רצון ויכולת לעשות זאת. לדוגמה, אדם שהחליט להתחיל לעשות ספורט חמש דקות ביום, חייב לעצור אחרי חמש דקות, גם אם הוא מרגיש שיש לו כוח ליותר. אחרי שעה, אם ירצה, יוכל לעשות שוב חמש דקות נוספות, אך בכל מקטע, עליו להתמיד ולהקפיד לעשות בדיוק מה שהחליט.

הנקודה החשובה של אליעד היא לא רק העשייה עצמה, אלא האימון של המוח לקבל החלטות קטנות כהחלטות רציניות ומחייבות. כך האדם מלמד את עצמו שהוא מסוגל לעמוד בהחלטות שלו, גם אם הן מינימליות לכאורה. לאורך זמן, הגישה הזאת מחזקת את כוח הרצון והיכולת לעמוד במטרות.

מוטיבציה שלילית ומוטיבציה חיובית - איך לבחור נכון?

אליעד מבהיר שלפעמים דווקא הגישה של "מעט זה טוב" היא חיובית ומקדמת, אך במקרים אחרים צריך דווקא גישה של "הכל או כלום", שאומרת לאדם: "אני לא מוכן להסתפק במעט, אני חייב להשיג הכל". למשל, אדם שמוצא את עצמו תקוע וחושב שהוא מסתפק במעט, לפעמים זקוק לזעזוע, לומר לעצמו "אני רוצה הכול", כדי לצאת מהמקום התקוע.

לכן, חשוב שהאדם ידע לזהות באיזו סיטואציה הוא נמצא, ולהשתמש בגישה שמתאימה לו באותו רגע. לעיתים נכון לומר "מעט זה טוב" כדי להתחיל תהליך, ולעיתים דווקא לומר "אני רוצה את הכל", כדי לעורר מוטיבציה עוצמתית.

הדגש הסופי של אליעד הוא איזון נכון בין שתי הגישות: שימוש מדויק במינונים נכונים של מוטיבציה חיובית ושלילית, בהתאם למצב הנפשי והנסיבות.