... באופן עצמאי. ולפעמים אתה רוצה שיש דברים שהוא יעשה כמו רובוט ושיש דברים שהוא יחשוב באופן עצמאי במינונים שונים. והחוכמה היא לדעת, את המינונים השונים איך להתנהל מול העובד, כי כל מקרה לגופו.

... ולנוע בין מצבים שונים בהתאם לסיטואציה. כך, התנהגות שמתאימה עכשיו, לא בהכרח תתאים תמיד. בסיכומו של דבר, אליעד מסביר שהחוכמה היא לדעת לזהות את הרצונות המנוגדים הקיימים בכל אדם, ולדעת להתאים את ההתנהגות בהתאם לצורך, לזמן ולמקום. רק כך ...

... מבחוץ כדי לשכנע את עצמו שהוא לא טיפש. במקרים מסוימים, האדם אכן יחשוב שהוא חכם, אבל יבקש אישור על החוכמה כדי לכסות על חיסרון אחר שהוא לא מודע לו או לא רוצה להכיר בו. מה המשמעות של אדם שצוחק ...

... בעולם? אליעד כהן מציג דיון מעמיק בשאלה האם ניתן באמת לדעת מי הכי חכם בעולם, ומציע פרספקטיבה חדשה על החוכמה, הדירוג שלה וההבנה של מושג החוכמה באופן כללי. הוא מתחיל בשאלה פשוטה לכאורה: האם כאשר אדם טוען שמישהו אחר הוא חכם מאוד, הוא בעצם מצהיר ... חכם יותר ממך, ושואל האם זה בהכרח אומר שהאדם המדבר חושב שהוא עצמו חכם. כלומר, האם הצהרה כזו על חוכמה בהכרח אומרת משהו על האדם המביע אותה? אליעד מסביר שיש הבדל מהותי בין דירוג חוכמה לבין דירוג תכונות מדידות. למשל, כשאדם אומר אתה גבוה ממני או אתה יותר עשיר ממני, יש לכך בסיס אובייקטיבי: מדידות כמו גובה או כמות כסף. אולם, כשמדובר בחוכמה, אין קונצנזוס ברור על מה זו חוכמה או כיצד מודדים אותה. במקרה כזה, אין אפשרות ברורה להעריך את החוכמה בצורה מוחלטת, מה שמוביל לשאלה מה בעצם מודדים כשאומרים שמישהו חכם יותר מאחר. האם אדם חייב להיות הכי חכם ... החכם ביותר. האם אם אתה טוען שמישהו אחר חכם ממך, אתה בעצם מניח שיש לך את הכלים להעריך את החוכמה של אחרים? הוא מסביר ששיפוט על חוכמה דורש מהמדורג להניח שיש לו את הכלים לקבוע מהי חוכמה בכלל, ושכדי לקבוע מי חכם יותר, צריך להיות לו ידע ברור ומהותי על חוכמה. אליעד משווה את זה למשל לאדם שאינו יודע שפה זרה ומדבר על מישהו שהוא מדבר מצוין בשפה הזו, מבלי שהוא באמת יודע אם האדם השני דובר את השפה בצורה נכונה. האם אפשר למדוד חוכמה בצורה אובייקטיבית? הבעיה במידת חוכמה נובעת מהעובדה שאין מדד מוחלט עבור חוכמה. כאשר יש מדד ברור, כמו רמת איי - קיו או הצלחה במשחק ספורט, ניתן לקבוע מי טוב יותר על פי מספרים מדודים, אך כשמדובר בחוכמה, כל אדם יכול להחזיק בהגדרה שונה למושג. אליעד מדגים זאת עם דירוג של שחקני כדורגל: יש מדדים ברורים כמו כמות שערים, תוצאות משחקים או הצלחות טורניר. אך כאשר מדובר בחוכמה, אין מדדים כאלו, ולכן קשה או בלתי אפשרי לקבוע מי חכם יותר. האם אפשר לדעת מי הכי חכם? בהמשך, אליעד מסביר כי לא ניתן לדעת בוודאות מי יותר חכם, אם אין הגדרה ברורה של חוכמה. הוא משווה את זה למישהו שמאמין שהוא בדרך אל האמת או אל החוכמה, אך בעצם לא יודע אם הוא מתקרב ליעד או מתרחק ממנו, מכיוון שאין לו מדדים אובייקטיביים לכך. כך גם ... הוא עשוי לטעות ולהיות בטעות מאמין שהוא הגיע אל האמת, למרות שבעצם הוא עדיין חי בשקר. האם ניתן להעריך חוכמה בלי להיות החכם ביותר? אליעד מסכם את דבריו בכך שכאשר אדם אומר שמישהו אחר הוא יותר חכם ממנו, הוא בעצם מניח שיש לו יכולת להבין מה זו חוכמה. הוא גם מציין שהיכולת להעריך מי חכם, כמו להעריך תכונה מדודה אחרת, דורשת קיומם של מדדים ברורים, ובחוכמה אין דבר כזה. כאשר אנחנו מדברים על דירוג חוכמה, אנחנו בעצם שואלים את עצמנו אם יש לנו את היכולת להגדיר ולמדוד את החוכמה על בסיס מדדים אובייקטיביים, והאם אנחנו עצמנו יכולים להיחשב כחכמים מספיק כדי לקבוע את זה. מי הכי חכם בעולם? איך אפשר לדעת מי חכם? האם אפשר למדוד חוכמה? איך לדרג אנשים לפי חוכמה? האם חייבים להיות חכמים כדי להעריך חוכמה? מה זה שיפוטיות אובייקטיבית? סולם ערכים בהשוואת אנשים האם אפשר להגדיר מי באמת הכי חכם בעולם? אליעד כהן דן בשאלה כיצד אפשר לדעת מי הכי חכם בעולם, ומציע התבוננות מעמיקה ומפורטת על המושגים חוכמה, דירוג והשוואה בין אנשים. הוא מתחיל בשאלה פשוטה לכאורה: האם כשאדם טוען שאדם אחר הוא חכם מאוד, הוא בהכרח ... כמוך או הוא חכם יותר ממך, ושואל האם זה בהכרח אומר שהאומר חושב שהוא עצמו חכם מספיק כדי לדרג חוכמה. כדי להמחיש את הנושא, אליעד מביא דוגמה של אדם שעולה על סולם ואומר לאחרים: אתה מעליי בסולם. במקרה הזה, האמירה ברורה כי הגובה מוגדר ואפשר למדוד אותו באופן מוחלט. אבל בחוכמה, אומר אליעד, אין פרמטרים ברורים. כאשר אדם אומר אתה חכם ממני או הוא חכם יותר, הוא נשען על סולם ... קיו, כי אז יש מספרים מוחלטים: אחד קיבל 600, אחר קיבל 900, וזה מדיד. אך כשמדובר במושג מופשט כמו חוכמה, איך אפשר להחליט מי חכם יותר, כשאין הגדרה מוסכמת למה זו בכלל חוכמה? האם צריך להיות הכי חכם כדי להחליט מי חכם? אליעד כהן מעלה נקודה נוספת ומפורטת בעניין הזה: האם כדי ... מסביר שאם אדם קובע על אחר שהוא חכם יותר, בעצם הוא מניח שיש לו את הכלים לקבוע מה זה חוכמה, ומכך עולה השאלה אם הוא חייב להיות הכי חכם כדי להגדיר מי חכם. זאת אומרת, אדם שמדרג אחרים על פי חוכמתם כביכול מציב את עצמו כמישהו שמבין מה זו חוכמה. כלומר, מי שקובע דירוג לחוכמה, מניח שיש לו ידיעה ברורה ומוחלטת של מושג החוכמה. אליעד מחזק את הטיעון עם דוגמה נוספת: אדם שאינו יודע לדבר סינית פוגש מישהו שמדבר בשפה זרה. הוא יכול ... זרה אחרת, ומי שאינו דובר את השפה כלל לא יכול להבחין בכך. המסקנה היא שאדם יכול לטעות בהערכתו את החוכמה או הידע של אדם אחר כל עוד הוא עצמו אינו בקיא בנושא. האם אפשר למדוד חוכמה בצורה אובייקטיבית? כאן אליעד נכנס לעומק הבעיה שבהשוואות ודירוג של אנשים על פי סולם ערכים כמו חוכמה. הוא מסביר שכאשר יש סולם מדיד וברור, כמו מי שיש לו יותר כסף או מי גבוה יותר, אז אפשר לקבוע בקלות מי נמצא מעל מי. אבל במקרה של חוכמה, שהיא מושג מופשט, הבעיה מסובכת יותר. הוא נותן דוגמה עם דירוג שחקני כדורגל. אפילו אם אתה לא שחקן טוב, ... הוא שחקן טוב יותר ממני, כי כדורגל הוא דבר מדיד במובנים מסוימים, כמו כמות שערים או הצלחות במשחקים. אבל חוכמה איננה דבר מדיד בצורה מוחלטת כזו, ולכן השוואה בין אנשים על פי חוכמה היא בהכרח בעייתית ומטעה. אליעד מסכם שבעצם, כשאדם אומר על מישהו אחר שהוא יותר חכם, הוא חייב להניח שיש ...

... / אוהב / שונא וכולי, הכל עובד לפי סיבתיות מסוימת. בין אם היא ידועה לבן אדם ובין אם לא. והחוכמה היא, לדעת להבין את החוקיות הנכונה ולדעת לנצח את המשחק... שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה: אז ...

... לעומת זאת, יותר קל ויותר הגיוני לקחת את האדם השכלי, שכבר מתיימר להיות מאוד חכם, ולבקש ממנו להרחיב את החוכמה שלו כך שתכלול גם את היכולת להבין רגשות. אדם שכלי שחושב את עצמו לחכם גדול חייב לדעת להקשיב ולהבין ...

... לא מעריך בעצמו או אינו בטוח בהן. לדוגמה, אדם שחושב על עצמו שהוא לא חכם מספיק יפרגן לאחרים על החוכמה שלהם, משום שהוא מעריך חוכמה כתכונה שחסרה בו. אם אתה רוצה באמת לשמח אדם אחר, צריך לפרגן לו על תכונה שהוא עצמו לא מספיק ... המראה שלה לא תתרגש ממחמאות נוספות על יופייה, אבל אם היא חושבת שהיא לא מספיק חכמה, דווקא מחמאה על החוכמה שלה תגרום לה להרגיש טוב. למה אנשים נוטים לפרגן לאחרים דווקא על מה שחסר בהם עצמם? הסיבה שבני אדם ...

שכל כמגבלה, חוכמה או טיפשות, אין שכל אין דאגות, יותר שכל יותר טוב, יותר שכל יותר רע, טיפשות טובה, טיפשות רעה, סיפורי ...

שיגעון או גאון, מהו שיגעון? מי משוגע? משוגע או חכם, חכם או משוגע, ההגדרה של שיגעון, ההגדרה של חוכמה, איך לדעת מי משוגע? האם אתה משוגע? אולי אתה משוגע? בית משוגעים מהי ההגדרה המדויקת של שיגעון ושל חוכמה? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה מי באמת משוגע ומי באמת גאון או חכם, ואיך ניתן להבחין בין השניים. ... לבסוף הוא בחר לאכול מתבואתם, אך עם מודעות לכך שהוא משוגע. אליעד משתמש בסיפור הזה כדי להראות ששיגעון או חוכמה הם עניין של פרספקטיבה. אפשר לחיות בתוך שיגעון מסוים ולהכיר בכך שהוא כזה, ובמקביל להמשיך בו. מה המשמעות של פרספקטיבה בהגדרת השיגעון? אליעד מסכם שההבדל בין שיגעון לחוכמה הוא בסופו של דבר עניין של פרספקטיבה בלבד. אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת למהו שיגעון ומהי שפיות. כל דבר שהרוב חושבים עליו כלא הגיוני יכול להיות מסווג כשיגעון, וכל דבר שהרוב מקבלים יכול להיות מסווג כחוכמה או התנהגות נורמלית. לכן, הטענה המרכזית של אליעד כהן היא ששיגעון וחוכמה הם לא מושגים מוחלטים, אלא מושגים יחסיים שתלויים מאוד בסביבה ובמספר האנשים החושבים או מתנהגים בדרך מסוימת. מהו שיגעון? מי באמת משוגע? האם אני משוגע? שיגעון או חוכמה? סיפור התבואה המשוגעת של רבי נחמן איך להבדיל בין גאון למשוגע? האם המציאות אובייקטיבית?

... הסיבה לכך שהאדם חושב בתת מודע שלו את כל הדברים הללו בו זמנית היא שכל מושג או תכונה, כמו חוכמה או טיפשות, היא בעצמה נגזרת ממשהו עמוק יותר. כל מושג מגיע ממהות אחת בסיסית שמכילה את כל האפשרויות וההפכים ...