חכם אמיתי בפנימיות וטיפש אמיתי בחיצוניות... היה מנהל את המציאות בצורה יותר חכמה, ממה שהיא מתנהלת בפועל. ובו זמנית, אצל מי שהוא חכם אמת, אצלו הנפרדות של העולם שלנו, היא מצטיירת עבורו כשיא וכשלמות החוכמה, וכשלמות האחדות, יותר טוב מאשר טוב, דהיינו, טוב ... בעיניו, להיות באחדות, פירושו לא להיות כלל. כי אי אפשר להיות באחדות. כי כל דבר שהוא קיים, הוא בעצם קיים בנפרדות משאר הדברים. והחכם האמיתי, והשכל האמיתי, והחוכמה האמיתית, יש להם לבוש גשמי מצומצם של הנפרדות ... מאיזו אחדות שקרית, שהיא רק מתחזה לאחדות האמיתית. וכל זמן שהאדם עצמו הוא לא חכם אמת בעצמו, הוא לא יודע מימינו ומשמאלו והוא לא באמת יכול להבדיל בין טיפשות לחוכמה, וכל שכן שאינו יכול לזהות ולהבדיל בין משוגע לבין חכם אמת. כי העולם, הם רחוקים מהחוכמה. משום שבעיני העולם, החוכמה האמיתית, היא שיגעון. כי השכל האמיתי הוא ככ גדול ...