... הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 2 - הוכחה מציר הזמן לכך שהעולם לא נברא על ידי ... שהעולם לא נברא על ידי אלוהים הוכחה לכך שהעולם קדמון ונצחי: הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום , משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות ציר הזמן. באמצעות חוויית הזמן, ניתן לומר כי מסתבר שהיקום כיקום (גם אם לא כדור הארץ עצמו) קיים מאז ומעולם. חוויית הזמן היא אין סופית. ניתן לנוע בה אחורה וקדימה עד אין סוף ללא בעיה. תחושת הזמן היא, שהזמן קיים מאז ומעולם, דהיינו, הזמן קיים כל הזמן, כל הזמן היה זמן. ומכאן ניתן להבין, כי משהו כלשהו תמיד היה קיים, כך שמעולם היקום (מימד המקום) לא היה צריך להיברא בשלב כלשהו. אם תחושת הזמן הייתה שהזמן אינו נצחי, ממילא זה היה מעיד על כך שאכן משהו אחר קדם לזמן. אך תחושת הזמן היא נצחית. המושג נצחיות עצמו מוגדר באמצעות חוויית הזמן! כך שאפשר פשוט לומר שהזמן עצמו נצחי, וממילא אין צורך באלוהים חיצוני לציר הזמן שיברא את הזמן. טיעון נגדי לכך שהזמן קיים מאז ומעולם: תחושת הזמן עצמה מעידה על כך שהוא לא היה קיים מאז ומעולם (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת הזמן מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הלפני ואחרי. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך ציר הזמן יש לפני ואחרי, כך גם לציר הזמן עצמו (כמו גם לציר המקום עצמו), יש לפני ואחרי. הלפני ואחרי של ציר הזמן, זהו ציר זמן גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של ציר הזמן של העולם. ציר הזמן החיצוני לציר הזמן שלנו, הוא ציר הזמן של אלוהים, שברא את העולם יש ...

... הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 3 - הוכחה ממרחב המקום לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את ... אלוהים ועוד. הוכחה לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים הוכחה לכך שהעולם קדמון ונצחי: הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות מרחב המקום. באמצעות חוויית המקום, ניתן לומר כי מסתבר שמימד המקום עצמו, דהיינו, היקום קיים מאז ומעולם. חוויית מרחב המקום היא אין סופית. ניתן לנוע בה לכל הצדדים עד אין סוף ללא בעיה. תחושת המקום היא, שמרחב המקום קיים בכל מקום, דהיינו, בכל מקום יש מקום, ואין מקום שאין בו מקום. אם תחושת המקום הייתה שהמקום מוגבל, ממילא זה היה מעיד על כך שהמקום עצמו אינו נצחי, וזה היה מעיד על כך שהמקום עצמו נברא. אך מאחר שתחושת המקום היא אין סופית, דהיינו, האדם אינו חווה תחושה של אין מקום, ממילא לא הגיוני להתייחס למציאות שבה אין מקום כמו בבריאת העולם יש מאין. ולכן הגיוני יותר לומר שהמקום עצמו לא נברא מעולם, אלא הוא כל הזמן היה קיים. וגם לומר שהמקום עצמו קיים בכל מקום, ושאין דבר כזה אין מקום. טיעון נגדי לכך שהמקום קיים בכל מקום: תחושת המקום עצמה מעידה על כך שהוא לא קיים בכל מקום (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת המקום מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הצדדים השונים שמקיפים את הדבר. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך מרחב המקום יש צדדים, כך גם למרחב המקום עצמו, יש צדדים, דהיינו, גבול וסוף והתחלה, דהיינו, כי קיים אין מקום. מה שמקיף את מרחב המקום, דהיינו, המקום שבתוכו נמצא המקום, זהו מרחב מקום גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של מרחב המקום של העולם. מרחב המקום החיצוני למרחב המקום שלנו, הוא מרחב המקום של אלוהים, שברא את העולם יש מאין. כך שקיימת האפשרות לומר שגם מרחב המקום של העולם, גם הוא קיים בתוך מרחב מקום אחר גדול ממנו. שאלה: מהי ...

... את העולם, לפחות לא לפי דעתו של אלוהים. הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. ... כך שמבחינתו של אלוהים עצמו, הוא לא ברא את העולם, ולבריאת העולם אין שום קשר אליו. כי אחרת אנחנו מכניסים את אלוהים לתוך ציר הזמן. בעניין ציר זמן שמהותו שונה מציר הזמן שלנו - ביארתי במקומות אחרים. ולכן: האדם יכול לטעון לנצח כי אלוהים ברא את העולם ואת ציר הזמן וכולי, אך מצידו של אלוהים עצמו זאת שטות מוחלטת, כי אלוהים עצמו כדי שהוא יברא את הזמן הוא צריך להיות מחוץ לציר הזמן, וממילא אין אצלו זמן, וממילא הוא לא יכול לברוא את ...

... - חלק 2 - מעל הזמן לא שייך אצלו זמן?! טיעון: אלוהים הוא מעל הזמן ולא שייך זמן אצל אלוהים. סוף טיעון. הפרכה: ברגע שמייחסים לאלוהים את בריאת העולם, הרי שמייחסים זמן לאלוהים. לומר שאלוהים ברא את העולם, פירושו לומר שאלוהים עשה פעולה ... הרי שגם אצל אלוהים יש זמן וגם הוא נמצא בתוך ציר הזמן.

... העולם עצמה נוצרה? האם הסיבה עצמה הייתה קיימת מאז ומעולם? אם נאמר שהסיבה לבריאת העולם, הייתה קיימת גם לפני שהעולם היה קיים, הרי שזה אומר ש: 1 - היה מצב שבו אלוהים היה חסר דבר כלשהו, דהיינו, הזמן שבין הרצון שלו לפני הבריאה לבין אחרי הבריאה. 2 - אלוהים כפוף ... ללא אלוהים, הרי שאלוהים הוא אינו הבורא היחיד וכולי... אם נאמר שאלוהים ברא את הסיבה עצמה, אז נשאל מהי הסיבה לבריאת הסיבה עצמה וכולי... מסקנה: אפשרות 1 - אלוהים לא ברא את העולם, אלא העולם כל הזמן היה קיים. אפשרות 2 - אלוהים לא ברא את העולם, אלא העולם נוצר ...

... טיעון. הפרכה: אלוהים אחראי לכל דבר שקורה, פירושו שבכל רגע ורגע אלוהים אחראי לכך שהמציאות היא כפי מה שהיא. נגדיר: שום רגע בציר הזמן אינו דומה לרגע אחר בציר הזמן. נשאל: האם קיימת סיבה מדוע כל רגע בציר הזמן הוא כפי מה שהוא ולא אחרת? נשיב: כן, קיימת סיבה מדוע בכל רגע העולם הוא כפי מה שהוא ולא אחרת. נשאל: האם אלוהים הוא כל יכול. נשיב: כן. נשאל: אם אלוהים הוא כל יכול, אז מדוע הוא לא ישר יוצר את התוצאה האחרונה, דהיינו, את הרגע האחרון בציר הזמן שבו כל הבעיות נפתרו הכל טוב הכל מושלם וכולי? ברגע שאנחנו אומרים שלכל דבר יש סיבה, הרי שזה אומר ששום דבר אינו מושלם מלבד הרגע האחרון. ואז נוצרת ...

... 3 - הוכחה ליצירה אקראית 1! הוכחה לכך שהעולם כולו כן נוצר במקרה. ניקח את ציר הזמן כולו ונתבונן ברגע אחד בתוך ציר הזמן. אל מול עיננו ישנה תמונה מלאה בפרטים שונים, שמייצגת את כל המציאות כולה ברגע אחד של ציר הזמן. נשאל: כמה אפשרויות קיימות לכיצד תהיה המציאות ברגע נתון כלשהו? תשובה: אין סוף. ... קיימת. לדוגמה: ניקח את סך כל האפשרויות לכיצד תהיה המציאות בכל רגע של ציר הזמן. עבור כל רגע בציר הזמן , נבחר עבורו באופן אקראי אפשרות אחת מתוך סך כל האפשרויות האין סופי, לכיצד המציאות יכולה להיות ברגע X כלשהו. אם נסתכל על ציר הזמן, בוודאי נמצא דפוסים כלשהם שחוזרים על עצמם בתוך כל ציר הזמן . אלו הם חוקי הפיזיקה. זא הכל אקראי לחלוטין כולל הכל. וכל מה שנראה כמסודר, אלו ... שנראים כאקראיים, נובעים מכך שבסידור האקראי של סך כל האפשרויות על ציר הזמן, יש שינויים בין רגעים שונים במצבים השונים של המציאות. וכל התהליכים שנראים ...

... מלא אין סוף פגמים ורחוק משלמות בצורה קיצונית. ניקח לדוגמה את גוף האדם. כל חלק וחלק בגוף האדם בנוי בצורה גרועה לחלוטין. דוגמאות: 1 - הגוף של האדם מזדקן ונחלש ככל שעובר הזמן . 2 - תוקפות מחלות שונות את גוף האדם. 3 - היכולות של גוף האדם מוגבלות בצורה קיצונית. 4 - גוף האדם ... גוף האדם בנוי בצורה מאוד פרימיטיבית ולא חכמה. נתבונן על התודעה נפש האדם. גם נפש האדם שנראית ככ חכמה, גם היא מאוד רחוק משלמות. לדוגמה: 1 - רוב בני האדם אינם מרוצים רוב הזמן. 2 - האדם לעולם אינו יודע שובעה ותחושת סיפוק בשלמות. 3 - האדם סובל מפחדים חרדות חששות כעס שנאה ...

... ניתן להבין כי אין מספר שהוא הכי גדול. מסקנה: ציר המספרים הוא אין סופי. דוגמה 2: ציר הזמן. נשאל: מהו הזמן הכי רחוק שניתן להגיע אליו (בעבר עתיד) נשיב: X כלשהו. נפריך: לכל נקודה בציר הזמן יש: עבר הווה עתיד. לכל נקודה בציר הזמן יש: לפני אחרי. ולכן ציר הזמן הוא אין סופי. נקשה: אולי לזמן עצמו יש נקודת התחלה, ואולי קיים רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן? נשיב: נניח לרגע שאכן לציר הזמן שלנו יש נקודת התחלה, וכי היה רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן. אך גם אם נאמר זאת, הרי שאנחנו תוחמים את ציר הזמן שלנו בציר זמן אחר גדול יותר, כך שחזרנו לכך שציר הזמן הוא נצחי ואין סופי. הסבר: ברגע ... אנחנו אומרים כי יש לזמן נקודת התחלה, הרי שאנחנו בעצם אומרים כי ביחס לנקודה הראשונה בציר הזמן, עדיין יש לפני ואחרי, דהיינו, לפני קיום ציר הזמן שלנו ואחרי קיום ציר הזמן שלנו. יש להבין: כי גם אם נאמר שציר הזמן שלנו עצמו נברא, הרי שברגע שאנחנו אומרים שהוא נברא, באותו הרגע אנחנו אומרים שיש ציר זמן אחר גדול יותר שמקיף את ציר הזמן שלנו. כך שבעצם אנחנו בסך הכל יוצרים ציר זמן אחר גדול יותר, אך אנחנו לא מעלימים בכך את הזמן כולו. לומר שהזמן נברא, פירושו לומר שציר הזמן שלנו נברא, בתוך ציר זמן אחר גדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי ציר הזמן האמיתי הוא הגדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי לציר הזמן אין נקודת התחלה. בעניין ציר זמן שחיצוני לציר הזמן שלנו, ראה כאן וגם כאן. דוגמה 3: מרחב המקום. את כל מה שהובהר לגבי ציר הזמן, ניתן להשליך על מרחב המקום, שהוא מטבעו אין סופי. גם אם נאמר שלמרחב המקום שלנו יש סוף, וכי הוא כולו נוצר במפץ הגדול מנקודה סינגולארית כלשהי, הרי שזה מכניס את מרחב המקום שלנו לתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, שהוא כמובן אין סופי. בשורה התחתונה, בכל נקודה בציר המקום, תמיד יהיה משהו אחר סביבה, דהיינו, מרחב מקום נוסף גדול יותר. גם אם נאמר שאי אפשר לנוע בפועל לכל נקודה במרחב המקום, הרי שעדיין כן ניתן לנוע לכל נקודה במרחב המקום באמצעות המחשבה, ולהבין כי מרחב המקום הוא אין סופי. כי יש לזכור, כי גם אם נאמר שהוא סופי, הרי שהוא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, וממילא מרחב המקום האמיתי הוא אין סופי. בעניין מרחב ... כמובן תהיה אין סוף. וכל כיוב באין סוף דוגמאות נוספות... הערה: ניתן לנסות לומר שציר הזמן מרחב

... דהיינו, המגביל הראשון. הפרכה 2: אכן מידותיו של כדור הארץ השמש והירח וכולי מוגבלים, אך מידותיו של מרחב המקום שבתוכו נמצאים כדור הארץ השמש וכולי, אינן מוגבלות! (ראה בהרחבה: כאן). ואכ גם אם נאמר שבהכרח שלכל מוגבל יש מגביל, הרי שניתן לומר כי מרחב המקום האין סופי, הוא זה שהגביל בתוכו את כדור הארץ וכולי. אך איננו נזקקים לאלוהים חיצוני למרחב המקום כדי לעשות זאת. הפרכה 3: גם אם נאמר כי מרחב המקום עצמו מוגבל (מה שאינו נתפס בשכל אנושי ואינו לוגי חושי בעליל. ראה כאן), עדיין לא ניתן להוכיח כי המגביל של העולם הוא עצמו ...