... באמת מחויב המציאות, אלא כל דבר שקיים הוא בהכרח אפשרי בלבד. הוא מציע לשקול את האפשרות שלמעשה כל הדברים שאנחנו רואים סביבנו - כולל העולם כולו, המציאות, הזמן והמרחב - כולם אפשריים בלבד, ואין שום דבר במציאות שהוא מחויב באופן מוחלט. אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שההבנה הזאת היא נקודת המפתח להבנה עמוקה של המציאות, מפני שהיא ...

... היחיד להפסקת הסבל מהתלות הרגשית הוא להבין שהחסר עצמו הוא מושלם. הוא מסביר בצורה מפורטת, שאם האדם יצליח להבין לעומק שהחסר, הצמצום, הזמן והמקום - כולם למעשה אחד מוחלט, כלומר, הכל מושלם כפי שהוא, אז הוא יוכל לחוות את המציאות בצורה אחרת לחלוטין. ברגע שאדם מבין ... המניע חסר לו. אליעד: נכון אלא אם כן תבין שהחסר הוא מושלם וזה מה שאנחנו עושים פה, מה זאת אומרת תבין שהחסר הוא מושלם אם תבין שהחסר הצמצום הזמן המקום הם אחד, אם תבין שהצמצומים האלה הם בעצם אחד מוחלט אם תבין שזה מוחלט אחד אז תחווה כל דבר כמושלם ואז אתה או שתעשן או שלא ...

... סיבתיות, סיבה ותוצאה, כל דבר הוא סיבת עצמו, חוויית הזמן, זיכרון אנושי, חוויה סובייקטיבית האם קיימת המשכיות בזמן או שכל רגע עומד בפני עצמו? אליעד כהן מסביר כי קיימות כמה דרכים שונות להבנת הקשר בין סיבה ותוצאה ולחוויה של המשכיות הזמן. ראשית, הוא מציג שלושה רבדים להבנה של הזמן ושל הסיבתיות. ברובד הראשון, אנו חווים שהרגע הנוכחי הוא תוצאה של הרגע ... לאדם גמישות מחשבתית ופתיחות למגוון רחב יותר של אפשרויות, ובכך הוא יכול לחוות פחות סבל, פחות מתח ולהגיע להבנה שלמה ועמוקה יותר של חייו ושל המציאות שבה הוא נמצא. מהי סיבתיות וזמן? האם הזמן הוא אשליה סובייקטיבית? איך הזיכרון משפיע על החוויה? מה הקשר בין סיבה ...

... על עצמנו. התמודדות וחקירה עצמית עמוקה תביא להקלה והתפתחות, והקשיים יפחתו ככל שהאדם יתרגל את הגישה הזאת. בתחילה זו נראית עבודה קשה ומאתגרת, אך עם הזמן מתרגלים והופכים למומחים יותר בזיהוי השתקפויות אלה. מדוע התהליך הזה נראה קשה מאוד בהתחלה? אליעד מתייחס לקושי הראשוני שאנשים ... חדש נראה כאתגר גדול בפני עצמו. הדוגמה שהוא משתמש בה היא של לימוד שפה חדשה - בהתחלה אתה לומד את האותיות והמילים הבודדות, וזה מאוד קשה. אבל עם הזמן, ככל שאתה מתרגל את השפה, היא הופכת להיות קלה יותר, ברורה יותר, וכך אתה מסוגל לזהות במהירות ובקלות את מה שקודם לכן דרש מאמץ רב. הדוגמה הזאת ממחישה כיצד ההתמודדות עם השתקפות האחר הופכת לקלה יותר עם הזמן והניסיון. מה קורה אחרי שמצליחים להתמודד עם מספר חסרונות? אליעד כהן מסביר שבעקבות ההצלחה בזיהוי חיסרון אחד, השלב הבא נעשה ...

... לכיוון הפנימה ליותר מאשר בחוץ. אליעד: תראה מצד אחד אתה יכול להגיד שכן מצד שני אתה יכול להגיד שלא, אתה תשאל אותי על מה על ההפך מה אתה חושב ואני אגיד לך את ההפוך. ש: אני רואה שכן אנשים עם הזמן כאילו רואים ששום דבר לא ממצא ושום דבר כאילו לא מספק וזה. אליעד: ואז מה עושים? ש: ואז נכנסים פנימה. אליעד: ... שבו אתה הולך רק פנימה אבל גם אז זה נקרא רק פנימה בסדר אבל בכל מקרה וגם כשאתה הולך פנימה בוא אני אתן לך דוגמה ממני, מה אתה שאלת בהתחלה האם יש התפתחות אני לדוגמה יש לי התפתחות מצד אחד כן כל הזמן אני מתפתח מצד שני אני כל הזמן מדבר על אותו דבר אבל זה נכון לגבי כל האנשים בעולם תמיד. ש: אז מצד אחד יש התפתחות מצד שני אין שום התפתחות. ...

... אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? אליעד כהן מסביר שהרעיון הבסיסי של צורת הספר הוא שאנחנו תופסים אותה בדרך כלל כמוגבלת למקום ולזמן מסוימים בלבד. לדוגמה, ספר פיזי הנמצא על השולחן מולנו ... אליעד טוען שמנקודת מבט עמוקה יותר, הצורה של הספר הזה ממלאת למעשה את כל מרחב המקום ואת כל מרחב הזמן. כיצד? הוא מסביר שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאין באמת הפרדה בין המהות לצורה, ולכן, מכיוון שהמהות (ההוויה) נמצאת בכל מקום ובכל זמן, גם הצורה של הספר חייבת להשתתף בתכונה זו ולהימצא בכל מקום ובכל זמן. ... באותו מקום ובאותו זמן? הרעיון של לשים את כל הצורות האפשריות יחד באותו המקום ובאותו הרגע נראה כמופרך ובלתי נתפס. השכל שלנו רגיל לתפוס מציאות נפרדת ומוגבלת, ולכן כדי להקל עליו אנו משתמשים ברעיון של יקומים מקבילים. אליעד מסביר שאם באמת היינו מצליחים לתפוס את הריבוי האינסופי ... והמהות הן אחד, הצורה חולקת את תכונות המהות, ולכן היא בעצם אינסופית במובן של המקום והזמן. מדוע אין הבדל בין מהות לצורה? בבסיס הרעיון, אין באמת הבחנה בין מה שנקרא ההוויה או המהות לבין הצורה שאנו תופסים בחושים. מהות המציאות ממלאת את כל המקומות והזמנים, אך גם הצורה ... מקום ובכל זמן. עבור השכל הרגיל, קשה לקבל שכל הדברים מתקיימים בבת אחת באותו המקום ובאותו הזמן. לכן נוח יותר להסביר זאת באמצעות מודל של ריבוי יקומים מקבילים. אך כשמגיעים להבנה שהמהות והצורה הן אחד, מבינים שמדובר באותה מציאות ממש, ולא ביישויות נפרדות. למעשה, יקומים מקבילים הם שכל קטן יותר לעומת ההבנה שהכל אחד ממש. איך ייתכן שכל הצורות ממלאות את כל המקום והזמן בו זמנית? השאלה עולה כשרוצים להבין כיצד גם צורת ספר וגם צורת מעיל וגם כל צורה אחרת נמצאות כולן בכל מקום ובכל זמן. לפי ההסבר, אם כל מה שנכון לגבי המהות (המחויב) נכון גם לגבי הצורה ... ומאחוריו מראה נוספת. כך נוצרות השתקפויות רבות לאינסוף. בפועל, נראה לנו שהמקום עצמו התרחב, ושיש אינסוף מופעים של אותו אדם. זה דומה לרעיון שהמציאות מלאה באינסוף דרכים וצורות, גם אם איננו יכולים לגשת לכולן בו זמנית. הדימוי עוזר להמחיש את הריבוי הכמעט בלתי נתפס שקיים בתפיסה של ... והמהות הן אחד, הרי שכל מה שאפשרי הוא גם מחויב, ושיש אינסוף אפשרויות באותו המקום ובאותו הזמן. המציאות כולה, על כל מופעיה, היא אחדות אחת שאנו מנסים לתפוס בשכל מקוצר ומפריד. איך ליישם את רעיון אחדות הצורה והמהות בחיי היומיום פירוש מושגי מחויב המציאות ואפשרי המציאות בהגות היהודית רבי נחמן ... שאפילו מאחורי השמש יש את הספר הזה, וכן הצורה של הספר הזה, ממלאת את כל מרחב המקום, וגם את כל הזמן. זאת אומרת שהדבר היחיד שקיים זה הצורה של הספר הזה. שאלה: אבל זה לא אפשרי. אליעד: למה? כי אם רק צורת הספר קיימת, אז מה המשמעות של צורת הספר? אם רק צורה אחת קיימת אז אין משמעות לצורה הזאת ולמשהו אחר. מה קיים בכל מקום ובכל זמן? ההוויה של המקום והזמן. מה לא קיים בכל מקום ובכל זמן? הצורה שקיימת בזמן ובמקום. אני אומר שאין הבדל בין מהות לצורה, מה שנכון לגבי המהות נכון לגבי הצורה. מה נכון לגבי המהות? שהיא קיימת בכל מקום ובכל צורה, ולכן הצורה של הספר קיימת בכל מקום ובכל זמן, עד כדי כך שהספר הוא יותר גדול מהמקום ומהזמן. כי ההוויה גדולה מהמקום ומהזמן. הספר יותר גדול מהמקום והזמן. וזה נכון לגבי כל צורה. אבל איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שזה יהיה לגבי שתי צורות? זה סוג של יקומים מקבילים, זה לא יקומים מקבילים, זה למעשה אחד. בצמצום אנחנו אומרים יקומים ... שאני מדבר עליהם זה משהו שונה קצת. יש את ההבנה שכול צורה ממלאת את כל המקום וכל הזמן, כי הצורה היא אחת עם המהות. כל צורה יש לה את כל תכונות המהות, ממלאת את כל המקום והזמן, היא הסיבה הראשונה וכו, ובו זמנית היא גם כן רק צורה. אבל לא יכול להיות שהיא רק צורה אם היא ממלאת את הכל, אז למה אתה אומר שזאת צורה? ואף על פי כן. ודבר נוסף זה לא יכול להיות לגבי כל הצורות, איך יכול להיות שכול הצורות ממלאות את כל הזמן והמקום? זה נקרא ריבוי אלוהים. זה לא יקומים מקבילים, יקומים מקבילים זה בכלל משהו אחר, זה שכל קטן יותר מההבנה שהכל אחד. אם אתה מבין את האחד, אז אתה יכול להבין את היקומים המקבילים. הספר ... שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן זה גם לא נכון כי יש אחד יותר גדול, כי גם המקום והזמן זה אחד. דמייני את המקום הזה, ואחר דמייני מקום דומה ועוד אחד, וזה כפול אין סוף. מה אנחנו בסופו של דבר? צורה, זה מקום ששמו צורה וצליל. וזה הכל, ואם זה כמה צורות, זה יוצר לך משמעות. וזהו זה, אבל יש את כל הצורות בכל מקום ... המקבילים היא נגזרת מההבנה שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן, על אותו מרחב מקום וזמן. אתה לא יכול לקבל את זה שבמקום הזה יש לך את זה ואת כל סך הדברים באותו זמן. ולכן אני אומר לך שזה באין סוף יקומים. תרכיבו את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן וזה מה שתקבלו. למשל אדם עומד ... אין סוף השתקפויות. מה קרה? הוא נמצא באותו חדר עם אותו מרחב, אבל המרחב גדל, המקום גדל, זה למעשה אין סוף מקום. אבל אף על פי כן אתה לא יכול לגשת לכל מקום, ויש מקומות שרחוקים ממך יותר ויש כאלה שרחוקים ממך פחות. זה קצת דומה למה שדברנו עליו. מה הבנת? שאלה: כשאתה מדבר על יקומים ... לתפוס שהכל כאן ועכשיו, והכל נמצא באותו מקום ובאותו זמן אליעד: קחי את כל הזמן ואת כל המקום ושימי אותם באותו מקום, שימי אותם ביחד, ותערבבי ביניהם וגם עם ההפוך שלהם. אפשר לקבל סחרחורת מזה. שאלה: ולכן כדי שהשכל שלנו יתפוס מה קורה אתה מדבר איתנו על יקומים מקבילים, כדי שאיך שהוא נבין את זה, ...

... של האדם? אליעד כהן מדגיש כי לאדם יש אפשרות של בחירה בהקשר לתנאים שבהם הוא רוצה להיות, וביכולת זו טמון ההבדל המרכזי בינו לבין הפרח. בעוד שהפרח לא בוחר את המקום בו יגדל, האדם יכול לנסות לכוון את חייו למקום שבו תהיה לו האפשרות הטובה ביותר לצמוח. מצד שני, הוא מזכיר ...

... בצורה שכלית ברורה שהוא היה שם, משום שהידיעה עצמה היא שכלית, והמקום האמיתי של חוסר שכל הוא מעבר לשכל, מעבר ליכולת לתאר או לדעת אותו באופן ברור. הוא קיים אך אינו מוגדר על ידי מחשבות או ידיעות כלשהן. מה הקשר בין חוויית האני להפרדה ...

... הרגע הזה של ההווה, כוחו של הרגע הזה, משמעותו של הרגע הזה, עבר הווה עתיד, חוויית הזמן, רגע אחד האם הרגע הזה הוא החשוב ביותר? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא האם הרגע הזה, רגע ההווה, הוא הרגע החשוב ביותר בחיינו. על ... הם היו חסרי משמעות, כי לא היה זמן שבו אפשר לחוות אותם. ואם היה רק ההווה ללא עבר ועתיד, הוא היה חסר משמעות כי אין שום דבר להשוות אותו אליו או לחוות דרכו. מהן שלוש הפרספקטיבות להבין את חוויית הזמן? אליעד מתאר שלוש פרספקטיבות עיקריות להבנת הרגע הזה וחוויית הזמן: פרספקטיבת סיבה ותוצאה: כל רגע הוא תוצאה של הרגע הקודם, והוא בעצמו סיבה לרגע הבא. במובן הזה, הרגע הנוכחי הוא חוליה בשרשרת אינסופית של ... החשיבות של הרגע הזה נמצאת דווקא באיזון בין ההכרה ברגע הנוכחי לבין ההכרה בחשיבות העבר והעתיד. ההבנה שהרגע הזה הוא בו - זמנית הכי חשוב והכי חסר משמעות מאפשרת לאדם חוויה מלאה ושלמה יותר של הקיום והזמן. בשורה התחתונה, חוויית הזמן המלאה דורשת את שלושת הזמנים - עבר, הווה ועתיד, ולכן יש לראות את חשיבותו של הרגע הזה באופן יחסי ולא מוחלט. מהי המשמעות של הרגע הזה? כיצד העבר והעתיד משפיעים על ההווה? האם אפשר לחיות רק את הרגע? מהי חוויית הזמן המוחלטת? האם הרגע הזה הוא שלמות? האם הרגע הזה הוא החשוב ביותר? הדיון עוסק בשאלה האם הרגע הזה הוא הרגע החשוב ביותר והמשמעותי ביותר בחיי ... נפרדת, חייבים לכלול את כל הזמנים יחד. לכן, אי אפשר לקבוע באופן חד - משמעי אם הרגע הזה הוא החשוב ביותר או חסר חשיבות לחלוטין - התשובה היא ששני ההיבטים נכונים, והאיזון ביניהם מעניק משמעות לחוויית הזמן. מהי המשמעות של הרגע הזה? כיצד העבר והעתיד משפיעים על ההווה? האם אפשר לחיות רק את הרגע? מהי חוויית הזמן המוחלטת? האם הרגע הזה הוא שלמות? מה הנושא? ש: שנשאלה שאלה בספר. אליעד: ספר כלשהו מה השאלה לא משנה להיות אלוהים יש לך פה את השם אם תשאל ...

... אתה באמת העולם, היית שומע ומודע לכל פרט בכל מקום באותו הזמן. עם זאת, אליעד מבהיר כי מצב זה הוא פרדוקסלי - אם אדם ינסה לחשוב את כל המחשבות ...