... ורע, למה יש רע בעולם? למה חייב להרגיש גם רע? למה אי אפשר להרגיש רק טוב? איך אני מודע לעצמי? מהי תודעה? מהי תחושת הקיום העצמי? איך אני מרגיש שאני קיים? למה אי אפשר לרצות את כל מה שקורה? למה אני רוצה לשנות את המציאות? למה אדם חייב להרגיש גם טוב וגם רע? השאלה המרכזית שאליעד כהן מציג היא מדוע אין ... מיד, וכל מה שמתרחש הוא רוצה. אבל מצב כזה אינו אפשרי מבחינה מהותית, לא בגלל שהאדם לא יהיה מסוגל ליהנות מכך, אלא מסיבה אחרת לגמרי: במצב כזה, האדם יאבד את תחושת הקיום העצמי שלו, את התחושה שהוא קיים כישות נפרדת מהמציאות. מהי תחושת הקיום העצמי (האני)? אליעד מפרט כי תחושת האני היא התחושה הבסיסית של האדם, שבה הוא מזהה את עצמו כקיים ונפרד מהמציאות סביבו. תחושה זו נובעת מכך שהאדם מרגיש שיש דברים שהוא רוצה ... טובה המציאות שלו. אפילו אם כל מה שהוא ירצה יתגשם, האדם מיד ירצה משהו טוב יותר, שונה יותר, אחר יותר. כלומר, האדם תמיד חייב להרגיש חוסר מסוים, כדי שתישמר תחושת הקיום הנפרדת שלו. לדוגמה, אם אדם יקבל את כל הכסף, הוא ירצה עוד דברים אחרים, אם יהיה לו הכל, הוא ירצה חוויות חדשות, תחושות אחרות או שינויים. האדם תמיד חייב לייצר לעצמו איזושהי התנגדות למציאות, אחרת הוא פשוט יאבד את תחושת קיומו. למה גם אי אפשר להרגיש רק רע? באותה המידה, גם מצב שבו האדם לעולם לא מקבל את מה שהוא רוצה - מצב של רע מוחלט - גם הוא לא אפשרי לאורך זמן. אם האדם תמיד יחווה רק ניגוד מוחלט בין ... גם מצבים שבהם הוא מקבל את מה שהוא רוצה (טוב), וגם מצבים שבהם הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה (רע). איזון זה בין הטוב לרע הוא הכרחי לתחושת הנפרדות, שהיא הבסיס לתחושת הקיום העצמי. אילו כל הרצונות היו מתמלאים לחלוטין - תחושת האני הייתה נעלמת, והאדם לא היה מרגיש יותר נפרד מהמציאות. מצד שני, אם הרצונות לעולם לא היו מתמלאים, האדם היה מגיע לייאוש מוחלט, שגם הוא היה מוחק את תחושת הקיום שלו. איך הבנה זו יכולה לשנות את חוויית המציאות? אליעד מדגיש כי ההבנה הזאת, שהאדם לעולם לא יוכל להרגיש רק טוב או רק רע, יכולה לשנות את הגישה לחיים. במקום לרדוף ללא הרף אחרי ... שכדי להגיע למצב זה נדרש מאמץ שכלי ותודעתי עמוק במיוחד, מעבר להבנה הבסיסית. למה אני לא מצליח להרגיש רק טוב? למה אני חייב לרצות לשנות את המציאות? איך נוצרת תחושת הקיום העצמי? איך לראות את החיים כמשחק? איך לרצות את כל מה שקורה? האם אפשר להרגיש רק טוב בלי רע? למה תמיד יש טוב ורע בחיים? למה בן אדם תמיד חייב להרגיש גם רע? השאלה המרכזית היא מדוע ... טוב או רע, אלא בגלל עניין אחר לחלוטין - הקיום של תחושת האני. מהי תחושת האני? תחושת האני היא ההכרה של האדם בכך שהוא קיים. כל אדם חווה תחושה בסיסית של אני, תחושת קיום עצמית המפרידה אותו מהמציאות. אם אדם לא היה מרגיש שהוא אני, אז למעשה הוא לא היה חווה את עצמו כישות נפרדת. כיצד נוצרת תחושת האני? תחושת האני מתאפשרת דרך ניגודיות - האדם חווה את ... למה אני לא מצליח להרגיש רק טוב? אושר וסבל, למה אני לא מצליח לרצות את המציאות? איך לרצות את המציאות? איך להתאחד עם המציאות? למה יש סבל בעולם? שאלת הרוע, תחושת הקיום והרצון העצמי, איך נוצרת תחושת העצמי? איך נוצרת תחושת הקיום העצמי? למה אני רוצה משהו? למה אני חייב לרצות לשנות את המציאות? איך לראות את החיים כמשחק? ...

... להשיג תשואה בלי מאמץ, להרגיש טוב בלי רע, להרוויח כסף בלי מאמץ, מוות של התודעה, תחושת הקיום של האדם, ליהנות ממאמץ, מה רע בלעשות כסף בלי לעבוד? מה רע בלהרוויח כסף בלי להתאמץ? מה רע בלהרגיש רק טוב? ... ירצה לעשות כסף בלי לעבוד ולהרוויח כסף בלי מאמץ וכולי. אבל צריכים לדעת, שהחיים ותחושת הקיום של האדם, קיימת דווקא בזכות הניגודיות שיש בין הרצון של האדם לבין המציאות. ואם הכל יהיה כרצונו של האדם, ...

... בכלל לחלוטין לא יהיה אכפת לו אם הוא מרגיש טוב או רע, אז האדם יאבד את כל משמעות החיים שלו. והאדם יאבד אפילו את תחושת הקיום העצמי שלו, כי הוא יפסיק להרגיש שהוא קיים. כי תחושת הקיום, תלוי בתחושת הניגודיות שיש לאדם, ביחס למציאות שזה כמובן עניין אחר. אבל העצה היא, ...

... מדבר על איך תודעה יכולה להישאר יציבה גם אם חלקים מהגוף משתנים. מדובר כאן על הבדל בין תחושת הקיום של האדם, שהיא נובעת מהתודעה, לבין מבנה הגוף שהוא משתנה כל הזמן. הרעיון הזה מציע שכאשר אנחנו מתחברים לתודעה שלנו, אנחנו לא מוגבלים על ידי הגוף שלנו ותחושת הקיום שלנו לא תלויה בגורמים פיזיים. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? אליעד מציע שהחזרה למשחק מתארת תהליך שבו האדם מתחבר מחדש לתודעה או לחוויות החיים אחרי שהוא עבר חוויות ... הסנטר ומשחק. אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהתודעה אינה תלויה בגוף, ולכן לא ניתן להגדיר את תחושת הקיום שלנו רק על פי גוף פיזי. התודעה היא זו שמחוברת לחוויות שלנו, ולא הגוף עצמו. המחשבה היא שהתודעה נפרדת מהגוף, ושהאני הוא התודעה ולא הגוף. זה מובן בכך שהתודעה יכולה להישאר פעילה גם אם הגוף משתנה, דבר שמוביל להבנה שאין קשר ישיר בין תחושת הקיום לבין המבנה הגופני של האדם. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? החזרה למשחק מתייחסת לתהליך שבו אדם מחפש חיבור מחדש לתודעה או לחוויות החיים אחרי אובדן תחושת משמעות או ... המוגדרים כמוח. אליעד מציין שניתן לשאול את עצמך מי אתה אם תופרד מהגוף שלך, והוא מסביר כי תחושת הקיום לא תלויה בגוף הפיזי, אלא בתודעה עצמה. הוא מציין דוגמה של אדם שמחובר לתודעתו, אך אם יסירו חלקים מהגוף - התודעה לא תיעלם אלא תישאר פעילה. באופן זה, הוא מציב את רעיון ... שהרי הם מתחלפים כל הזמן. לדברי אליעד, התודעה היא אבסטרקטית וניתן להבין אותה רק מתוך תחושת קיום פנימית. האם כל חוויית חיים תלויה בזווית ההתבוננות שלנו? אליעד מדבר גם על האילוצים שמציב האדם לפני עצמו על מנת להבין את משמעותו בחיים. הוא מציין כי תודעה ואישיות מושפעים ... להרגיש חופש במחשבות ובמעשים. לסיום, אליעד מסביר איך כל תהליך של הבנת התודעה והתנסות עם תחושת הקיום עשוי להחזיר את האדם למשחק החיים, לא מתוך רצון לשלוט או למנוע, אלא מתוך הבנה כי כל דבר שמתרחש בעולם הוא חלק מהחוויה האנושית. הוא מדבר על הצורך לאתגר את עצמנו ולראות את ... רק על פי גופנו. את מושג התודעה לא ניתן לתפוס על ידי חושים פשוטים כמו ראייה או שמיעה. תחושת הקיום שלנו, לפי המובילים בשיחה, נובעת מהתודעה עצמה, שהיא זו שמחוברת לחוויותינו, ולאו דווקא מהגוף שלנו. בנוסף, הובהר כי התודעה היא לא חלק מהגוף, אני הוא לא הגוף, אלא התודעה. ... היו נתפסים או משתנים, התודעה עדיין יכולה להישאר קיימת, דבר המוביל להנחה שאין קשר ישיר בין תחושת הקיום שלנו לבין המבנה הגופני שלנו. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? נראה כי אחד מהנושאים המרכזיים שמועלים בשיחה הוא החזרה למשחק. החזרה למשחק מתארת את הרעיון של חזרה אל ... מצבים של רגיעה מוחלטת כמו גם תנודות בין מצבים שונים, שבסופו של דבר לא בהכרח משפיעים על תחושת הקיום שלנו. כשמתייחסים לחיים כאל משחק, השחקן לא מחויב להרגיש כל הזמן את המשמעות מאחורי כל פעולה, מה שחשוב יותר זה לחוות את המשחק עצמו. העקרונות הללו מציעים גישה שונה לחיים, ...

... ובמקומו מופיעה תחושת אחדות מלאה. למה אנחנו בכלל רוצים דברים? הרצון נובע מחוסר קבלה מוחלטת של המציאות. הרצון הוא גם מה שמחזיק את תחושת הקיום. חקירה עמוקה יכולה להוביל לאובדן תחושת הקיום הנפרדת, ולהבנה חדשה של המציאות. איך לחיות את המשחק מתוך מודעות שזה משחק? אליעד מסכם שהמטרה היא לשחק את החיים מתוך מודעות עמוקה לכך שזה רק משחק, בלי לברוח ממנו. ... הרצון נובע מזה שהאדם לא שלם עם המציאות. אם האדם היה מקבל לחלוטין את מה שיש - לא היה לו רצון. אבל הרצון הוא גם מה שמחזיק את תחושת הקיום. אדם מרגיש שהוא קיים רק בגלל שיש לו רצון. לכן, התוצאה של חקירה עמוקה יכולה להיות חוויה של אובדן זהות, ואז גם התפוגגות של תחושת הקיום. איך אפשר לפתח שכל תוך כדי עשייה יומיומית? בסיום ההרצאה אליעד מציע למאזין לעבוד על פרויקטים מדידים, כמו כתיבת הסכם בצורה חכמה או התמודדות עסקית. דרך האתגרים האלה, ...

...גם בחוויות חוץ - גופיות, האדם עדיין מודע לכך שהוא קיים באיזושהי צורה, ולכן הוא עדיין לא חווה אחדות מלאה עם המציאות. אליעד אומר שמה שהוא מציע הוא לא ניסיון לברוח או לאבד את השפיות בכוונה תחילה. הוא מתאר את הדרך שלו כהבנה שכלית מלאה של המציאות, הבנה שנכנסת כל כך לעומק, עד שהאדם מבין באופן מוחלט וחד - משמעי שהכל אחד. לדבריו, רק אז ניתן באמת להשתחרר מהמודעות העצמית הנפרדת, ולחוות את המציאות בצורה שלמה וקבועה, ללא צורך בחזרה למציאות הרגילה. מדוע חשוב...

...חי עם זה. אליעד: אבל זאת תשובה שאתה נותן שהיא מתאימה לשאלה עם הערך נגיד שהיא נותנת לו כסף למה אני איתה כי כשאני איתה אני לא לבד לא יודע מה נגיד אתה מבין אל תיתפס דווקא על הערך. ש: לשאול למה זה חשוב לשאול את הלמה והלמה עד שזה יקטין את כל מה שכביכול היא נותנת. אליעד: שיקטין את מה שהיא נותנת מה זה אומר איך זה יקטין את מה שהיא נותנת? ש: הלמה תמיד מעלים הרבה דברים מעלים גם צורך לאהבה מקטין קצת. אליעד: איך מקטין? ש: למה את אוהבת אותו כי הוא יפה. אליעד:...

...צבעים, הוא כלל לא היה מבחין בהבדל בין צבעי החולצות. במקרה כזה, כל החולצות היו נראות לו זהות, ואז ההתלבטות הייתה נעלמת לחלוטין. מכאן עולה הבנה שהסיבה להתלבטות היא ההבחנה בנפרדות, ההבחנה שיש הבדל אמיתי בין האפשרויות השונות. ככל שיש יותר נפרדות, יש יותר התלבטות וקושי להחליט. איך אפשר לחזור לתחושת האחדות בתהליך קבלת החלטות? אליעד כהן מסביר כיצד אפשר לחזור לתחושה של אחדות על ידי התבוננות מעמיקה במהות של הדברים. הוא מדגים איך אפשר לעשות זאת באמצעות שאלות...

...בדבר אחד ויחיד, מהו הערך האמיתי שלו ביחס לאמת האובייקטיבית של המציאות. כאשר הדבר היחיד שמעניין את האדם, זה מה האמת חושבת עליו, על ידי זה הערך של מה שאחרים חושבים עליו נעלם לחלוטין. על האדם לבחון תמיד את הדברים שלפיהם הוא מעריך את עצמו. על האדם לשאול את עצמו תמיד, האם זו אכן האמת?! האם באמת מצד המציאות אני פחות יותר טוב ממישהו אחר?! האם בכלל יש ערך אמיתי כלשהו לדבר שלפיו אני מבין את הערך שלי?! על האדם לוודא שהוא מעריך את עצמו אך ורק לפי קנה המידה...

...את האמת להיות האמת, עליו לאמת את החוויות שלו. והכוונה היא, שברגע שהאדם חווה ומרגיש איזה משהו, האדם מוכרח לאמת ולברר את האמת, האם באמת החוויה הזאת משקפת את המציאות כפי מה שהיא. כגון לדוגמה שהאדם מפחד מאיזה דבר, שהאדם מוכרח לאמת את החוויה, דהיינו, לבדוק, האם באמת אני אמור לפחד מהדבר הזה? או לדוגמה שהאדם מרגיש רע מאיזה דבר. שהאדם מוכרח לבדוק, האם באמת הדבר הזה, הוא באמת רע? כי האדם סובל, רק בגלל שהוא חי בחוויה של שקר. כי במציאות האמיתית, הכל מושלם ממש...