... מרגיש מכך טוב. ותוך כדי שהוא מרגיש מכך טוב, אתה שם לצידו ברגע הזה של ההווה, כאשר הוא מספר לך את הסיפור שקיים בדמיון שלו בהווה, הרי שבעצם הוא מתרגל בתת המודע שלו לחשוב, שכאשר אתה במחיצתו, הוא מרגיש טוב. וכך ממילא הוא נקשר אליך, כאילו בפועל היית איתו בחוויה שעשתה לו טוב. וכמובן שגם להפך, שאם מישהו מספר לך על משהו ...

... צריך להיות סקרן ומסוגל להתעניין בכל דבר. מה החשיבות של התעניינות בדברים ללא אינטרס אישי? הסיבה שאליעד מציע להתעניין בנושאים ללא אינטרסים, היא כדי לתרגל את המוח להיות חוקר נייטרלי. כשהאדם מתרגל לחקור דברים בלי אינטרס, המוח מתרגל לפעול בצורה נקייה ומדויקת. למשל, תלמיד שלומד מתמטיקה או כל מקצוע שאינו מעניין אותו לכאורה, מתרגל את המוח לחשיבה מדויקת בלי לחפש תועלת מיידית מהנושא. המוח מתרגל לשאול מה האמת? ולא מה יצא לי מזה?. באופן כזה, כאשר אותו אדם יעמוד מול שאלות חשובות שיש לו אינטרס אישי בתוצאות ... שבהם יש לו אינטרס ברור, הוא כבר יהיה מאומן למצוא את האמת ולהתעלם מההטיות של הרצונות האישיים שלו. הוא נותן דוגמה של לימוד מתמטיקה, שכאשר התלמיד מתרגל לחפש את התשובה הנכונה באופן אובייקטיבי, ללא קשר להעדפות או לרצונות שלו, הוא מכשיר את עצמו לחשיבה יותר נקייה ...

... בזה שנשך אותי שועל? כך, במקום לחפש סיבות לרע, אתה מתרגל למצוא סיבות למה המצב מועיל. כיצד להשתמש בשיטת ההפך כדי לראות את הטוב במציאות? אליעד מסביר בהרחבה כיצד להפוך מצב רע למצב טוב בעזרת חיפוש ההפך שלו. למשל, אם אתה אומר כואב לי, אתה אמור לבדוק ...

... לך לא, לא רק שהוא סירב לך, אלא שבנוסף נשתלה לו מחשבה שמרגילה אותו לחשוב שהוא מסרב לך שאתה לא מספיק חשוב לו שהרצון שלך לא מספיק חשוב שהוא לא מספיק אוהב אותך. ולכן חשוב להשתדל מאוד להימנע מליצור ... רגשי בגללך, ולפעמים את מאוד רוצה שהאדם השני דווקא יתרגל שהוא מקריב משהו למענך, וככה הוא יתאהב בך, אבל צריכים להיות מודעים לכל השיקולים וללמוד מה הכי נכון לעשות בזמן אמת. ...

... לא נשלטת, התנהגות לא רצונית, התנהגות כפייתית וכאן אבאר, עוד דרך כיצד באפשרותך לעזור למישהו להבין את עצמו, או כיצד לעזור לך להבין את עצמך, בסיטואציה שבה מנסים לשנות הרגל כלשהו התנהגות אובססיבית כלשהי ocd כלשהו. והרעיון הוא, שכדי לשנות משהו, לשם כך צריך להבין את החוקיות שלפיה הוא עובד. דהיינו, כדי שבן אדם יוכל לשנות התנהגות כלשהי של עצמו, לשם ... ניתן לוותר על הטוב הזה להשיג את הטוב הזה בצורה אחרת להבין שהטוב הזה לא באמת מושג באמצעות הפעולה שנעשית ועוד אפשריות טיפוליות נוספות. אלא, שבדרך כלל כאשר מישהו רוצה לשנות הרגל, בדכ הוא לא באמת יודע למה הוא עושה את מה שהוא עושה. בפרט אם מדובר בהתנהגות טורדנית ובהתנהגות כפייתית, שאין לאדם מושג למה הוא מתנהג כך או אחרת. ונדמה לאדם, כאילו נכפה עליו ...

... מדוע השמש נמצאת דווקא במקום מסוים, הוא מנסה להבין אם יש סיבה לכך, או שאולי הכל מתרחש באופן אקראי לחלוטין. אליעד מציג נקודה חשובה: אם המוח מתרגל לחשוב באופן סתמי ללא סיבה ברורה (לדוגמה, אדם שאוכל בלי מטרה מוגדרת), הוא מתרגל להסתכל על המציאות באופן לא תכליתי, וכך מתקשה להבין את התכלית והסיבתיות של דברים בעולם. לעומת זאת, אם האדם מתרגל לחשוב באופן תכליתי ולהבין את המטרה בכל פעולה (לדוגמה, אכילה מדויקת ומודעת), השכל מתרגל להבין את התכלית ואת הסיבתיות של דברים, מה שמאפשר הבנה מעמיקה יותר של המציאות. מה הקשר בין סיבתיות לקיומו של אלוהים? אליעד מתייחס לטענה של אנשי דת, לפיה המציאות חייבת להיות סיבתית ולכן יש אלוהים ... שקורה לו הוא בעל משמעות ותכלית, ולכן נותן לו תועלת כלשהי. מצד שני, הוא סובל כשדברים קורים באופן שנתפס בעיניו כחסר סיבה או תכלית. אם אדם מתרגל לראות את הכל כאקראי לחלוטין, הוא עשוי לאבד את היכולת לחוות משמעות, וכך למעשה לא יחווה טוב או רע במובן העמוק. מצד שני, אם אדם תופס שהכל סיבתי ומדויק, הוא יחפש באופן תמידי אחר הסיבות וההיגיון, מה ...

התמכרויות, איך נוצרת התמכרות? מה גורם להתמכרות? התמכרות לסמים, עישון סיגריות, איך מתמכרים? איך להפסיק התמכרות? איך להיגמל מהתמכרות? גמילה מהתמכרות, הפסקת עישון, להפסיק לעשן

... יותר לפתח שיחה עם עצמו וכך ממילא הוא ידע לפתח שיחה יותר טוב עם אנשים אחרים. כי השאלות שהאדם רגיל לשאול את עצמו בראש שלו, השאלות האלו יקפצו אוטומטית לאדם, ... להרגיש וכולי. אבל אעפכ, בטוח שתדע לפתח שיחה על כל דבר בעולם, שיחה שלא תיעצר לעולם. מסקנה, תתרגל לשאול את עצמך שאלות, על המחשבות של עצמך. אל תאמין למחשבות ...

... כי בן אדם רוצה להרגיש טוב. וממילא האדם אוהב את מה שעושה לו טוב. ואם האדם עושה משהו שעושה לו טוב, ממילא האדם יאהב את הדבר שכאשר הוא עושה אותו, זה עושה לו טוב. ומשום שהאדם התרגל לאהוב דברים שכאשר הוא עושה אותם, העשייה שלהם עושה לו טוב, מתוך זה המוח של האדם התרגל, לאהוב דברים שכאשר הוא עושה אותם, הוא מרגיש טוב, גם בלי קשר לזה שעשיית הדברים עצמם, היא לא הסיבה לתחושת הטוב שלו. כי כאשר האדם עושה משהו שעושה לו טוב, מה שקורה בעצם זה, שהאדם עושה משהו, האדם מרגיש ... לא יודע לנתח, מה בדיוק הסיבה לכך שהוא הרגיש טוב. כי לנתח כל הזמן, מה בדיוק הרכיבים שיצרו את תחושת הטוב ולהתמקד רק בהם, זו משימה לא קלה, שדורשת יכולת חשיבה. ומשום כך האדם התרגל להאמין, שכאשר הוא מרגיש טוב, הוא אוהב את הדברים שקורים בסיטואציה, גם בלי לנתח האם הם אלו שאחראים לתחושת הטוב שלו. אאכ הוא יודע בוודאות שהם לא קשורים לתחושת הטוב שלו הוא יודע שהם עושים לו רע. וממילא ... התניה שלילית, שתגרום למישהו לא לאהוב משהו, שאותו הוא דווקא כן אוהב. ואיך? על ידי זה שלוקחים את הדבר שאותו הוא אוהב, ומכניסים אותו בסיטואציה שאותה הוא לא אוהב. ואז האדם מתרגל לחשוב, שהדבר שלא באמת עשה לו רע, הדבר הזה עושה לו רע. כי הוא מרגיש רע באותה הסיטואציה. וכל שכן אם יוצרים התניה. במובן של הדבר שאתה רוצה, הוא זה שאחראי לכך שאתה מרגיש רע. לדוגמה, נניח בדוגמה הנל ...

... למישהו מחשבה, שתגרום לו להקשיב לך, בדברים שהוא לא רוצה לא אוהב להקשיב לך. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מרגיל אותו לחשוב שהוא מקשיב לך, כאשר הוא עושה דברים שהוא היה עושה אותם, גם בלי להקשיב לך. לדוגמה, נניח שאתה יודע שמישהו רוצה לעשות משהו, לדוגמה ללכת לאכול. ואז אתה ... אותה, תת המודע של האדם השני, גורם לו לחשוב, שהוא עשה את הפעולה, בגלל שאתה אמרת לו לעשות אותה. וכך הוא מתרגל להקשיב לך. בנוסף, נניח שמישהו רוצה ללכת לאכול. ונניח שהרצון שלו לאכול הוא 99%. דהיינו, שמבחינת הרצון שלו לאכול, הוא היה הולך לאכול בעוד 5 דקות. אבל אתה אומר ... תת המודע של המושפע, מנקודת המבט שלו, הוא הלך לאכול, גם כי אתה אמרת לו ללכת לאכול. ואז ממילא תת המודע שלו, מתרגל להקשיב לך. וכאן יש לשים לב לנקודה הבאה, והיא שאם תבקש ממישהו לעשות משהו שהוא בכל מקרה היה עושה אותו, ושהדבר הזה עושה לו טוב, ממילא הוא יאהב אותך יותר והוא יתרגל יותר להקשיב לך. אבל אם אתה אומר למישהו לעשות משהו, שהוא לא נהנה אלא אפילו סובל מלעשות אותו, במקרה כזה, תת המודע של האדם השני, גורם לו לא לרצות להקשיב לך. כי ... מים לך תעשה פעולה שהוא היה עושה אותה ממילא שמח לעשות אותה. ואז ממילא אצל האדם השני נוצרת התניה, שלא רק שהוא רגיל להקשיב לך, אלא שהוא רגיל להקשיב לך, כאשר הוא חוזר מהעבודה. או לדוגמה, נניח שברצונך להרגיל את הילד שלך להקשיב לך כאשר אתה מבקש ממנו ללכת להכין שיעורי בית. דהיינו, להקשיב לך כאשר אתה ... שיהיה דומה כמה שיותר למשפט המטרה, כגון לדוגמה לך תכין את המשחק שלך, או לך תכין X כלשהו. ואז המוח של השומע מתרגל, שכאשר הוא שומע ממך את המילים לך תכין, הוא מקשיב לך. או לדוגמה לך תסדר את החדר שלך. אז משפט כזה אפשר לדוגמה לשתול אותו בתוך משפט שאומר לך תסדר את הנעליים שלך, כדי שתרוץ יותר מהר או לך תסדר את X, בשביל סיבה Y שתעשה לך טוב. ואז ממילא המוח של המושפע, גורם לו להתרגל להקשיב לך, כאשר אתה אומר לו את המילים לך תסדר את X. ויש כאן עוד רמת מורכבות נוספת, והיא שלפעמים יש פעולה שהאדם המושפע רוצה לעשות אותה בתת המודע שלו, אבל ברמת ... ממילא הוא עוד יותר יאהב אותך. כי מדובר על פעולה, שהוא רוצה שיעודדו אותו לעשות אותה. ואז ממילא הוא עוד יותר מתרגל להקשיב לך. ואתה, כאשר אתה עושה פעולה, בגלל אחרי שמישהו ביקש ממך לעשות אותה, שים לב כיצד זה משפיע על זה שאתה עושה גם פעולות אחרות, שנראה לך שאתה זה שרוצה ...