הערכה עצמית זה רע, חוסר
הערכה עצמית זה טוב, מה רע בערך עצמי חיובי? מה טוב בערך עצמי שלילי? האם ערך עצמי זה טוב או רע? למה לא להעריך את עצמך? ערך עצמי אמיתי, אני אלוהים,
הערכה עצמית נמוכה, שבו איש תחתיו, ערך עצמי גבוה למה ערך עצמי חיובי הוא מקור לסבל? הרבה אנשים מאמינים
שהערכה עצמית חיובית היא טובה, ושעליהם להעריך ולאהוב את עצמם. אולם אליעד מסביר שתפיסה זו היא השורש לכל הסבל שיש לבן אדם בחיים. הסיבה לכך פשוטה: סבל נוצר ... אינה תואמת את רצונותיו - הוא סובל יותר. לדוגמה, כשבן אדם נעקץ על ידי יתוש, אם יש לו
הערכה עצמית גבוהה, הוא מרגיש שהעקיצה לא ראויה לו (איך הוא מעז לעקוץ אותי?). אדם כזה יחווה תסכול וכעס גדולים. מנגד, אדם עם
הערכה עצמית נמוכה לא יתרגש באותה מידה (מה זה משנה, אני גם ככה לא שווה כלום). המשמעות היא
שהערכה עצמית גבוהה גורמת ליותר התנגדות למציאות וכתוצאה מכך ליותר סבל. מדוע דווקא מי שחושב שהוא אלוהים סובל יותר? אליעד משתמש בדימוי של סקאלה להערכת ערך ... לפגוע בו, עליו להעריך את עצמו פחות ממה שהוא באמת. אם אתה חושב שאתה שווה הרבה, תוריד את
ההערכה העצמית שלך. דווקא מי שמשפיל את עצמו, מי שהופך לכלום, המציאות לא תוכל לפגוע בו כי לא יישאר דבר שיפגעו בו. רבי נחמן אף מסביר בפסוק נוסף (כי תצא ... ואז בעצם תהפוך להכל, והמציאות תהיה תמיד כרצונך. זאת הדרך היחידה להצלחה אמיתית בחיים. האם
הערכה עצמית היא דבר טוב או רע? הפרדוקס שאליעד מציג הוא
שהערכה עצמית אמיתית היא בו - זמנית גבוהה מאוד (אתה אלוהים, הכל הוא רצונך) ונמוכה מאוד (אתה כלום). מי שמעריך את עצמו באמצע, ואומר משפטים כמו מגיע לי ... שאתה גם כלום (חלק בלתי נפרד מהמציאות) וגם הכל (אתה הוא זה שיוצר את המציאות). מה המסקנה לגבי
הערכה עצמית באופן כללי? המסקנה שאליעד מעביר היא שעל האדם לחקור בעצמו את הנושא ולהגיע להבנה
שהערכה עצמית אמיתית פירושה להבין שהוא אלוהים - כלומר, שהכל הוא רצונו. את ההבנה הזו ניתן להשיג רק אם אדם גם מבין שהוא כלום, חלק ממציאות גדולה יותר שאינה ... האם ערך עצמי גבוה הוא טוב? למה ערך עצמי נמוך משחרר מסבל? איך להבין שאני אלוהים? מה הבעיה
בהערכה עצמית חיובית? מה פירוש הפסוק שבו איש תחתיו? האם הכל קורה לפי רצוני? למה אסור להעריך את עצמך יותר מדי? ...