... ברגע שאתה אומר אני רוצה זוגיות, אז ברור שזה משנה עם מי אתה נמצא. זה משנה כי יש לך העדפות, צרכים ורצונות מוגדרים. לעומת זאת, מנקודת המבט של חוויית אחדות מוחלטת, שום דבר אינו משנה - לא רק שזה ... בכל זאת חשוב לך שתהיה לך זוגיות - זה ליצור הפרדה מלאכותית בין אחדות לנפרדות. האם אפשר להיות באחדות ולהעדיף בן זוג ספציפי? לפי אליעד, אדם יכול להיות בחוויה של אחדות ועדיין להעדיף בן זוג ספציפי, אם הוא חווה שהמציאות היא זו שרוצה שהוא יעדיף בן זוג ספציפי. כך הוא למעשה נמצא ...

... אסתטיקה שונה? בהרצאה, אליעד מדבר על הבחירות האסתטיות של בני אדם, תוך דגש על ההשפעות הסוציולוגיות והפסיכולוגיות שמובילות אותנו להעדפות שונות. הוא מציין את האסוציאציות החושיות והרגשיות שמעוררות תמונות שונות, וכיצד הצבעים, הצורות, וההקשרים הסוציוטיפיים משפיעים על הרגש של ... היא שמחקרי תודעה וסוציולוגיה מצביעים על כך שמדובר בחיבור רגשי - אסוציאטיבי. אליעד מסביר גם כיצד ניתן להבין את ההעדפות האסתטיות דרך המושג סוציוטיפיות. לדוגמה, כאשר אדם רואה תמונה מסוימת, הוא אינו רק רואה את הצבעים והצורות, אלא הוא ... לסגור ויכול למצוא תחושת סקרנות או רצון לגלות יותר במצבים שבהם יש אלמנטים פתוחים או לא ברורים בתמונה. האם העדפות אסתטיות תלויות אישיות בלבד? אליעד מסביר כי הבחירות האסתטיות שלנו אינן תמיד תלויות בטעמים האישיים בלבד. הן מושפעות גם ... בגלל שהיא משדרת לו תחושת חום או נוחות, מבלי להבין את המנגנונים הפנימיים שמניעים אותו לכך. בנוסף, אליעד מציין שהעדפות אסתטיות אינן תמיד קבועות. כמו שהתמונה הייתה יפה בהתחלה, ייתכן ובשלב מאוחר יותר היא תפסיק להיות מרשימה או אטרקטיבית, ... שהציפיות והצרכים של הצופה השתנו. מה המשמעות של הקונטרסט בציורים? איך משפיעה האסתטיקה על הבחירות שלנו? מהם הגורמים הפסיכולוגיים להעדפות אסתטיות? כיצד קונטרסט צבעים משפיע על החוויה החזותית? מהו תפקיד הסדר בתמונה?

... אוהב משהו מסוים, הוא בהכרח אוהב פחות את ההפך שלו. אליעד מדגיש שאהבה אמיתית היא אהבה מוחלטת שאינה יוצרת העדפות, ולכן אינה שוללת דבר. זו אהבה ללא תנאים וללא תלות בסיבות, שבה הכל נמצא בשוויון מוחלט. כיצד ניתן לאהוב ...

... פירושו להגיע למצב שבו האדם באמת לא יודע את התשובה, ורוצה לדעת את האמת בכל מחיר, בלי אינטרס או העדפה. האדם לא מנסה להוכיח משהו לעצמו, הוא לא מחפש תשובה שתהיה נוחה או תתאים למה שהוא כבר מאמין בו. אליעד מדגיש שלשאול באמת, פירושו להסתכל על השאלה ללא הנחות יסוד וללא העדפות. לא לשאול האם אני קיים או לא, מתוך רצון להגיע למסקנה מסוימת, אלא מתוך רצון כן ועמוק לדעת מה ...

... בעיני המתבונן באופן אישי וסובייקטיבי בלבד. אבל מבחינה אובייקטיבית, דהיינו, מנקודת מבט מוחלטת, זא נקודת מבט שאין לה שום העדפות ושום דעות קדומות ושום העדפה אישית, מנקודת מבט שכזו, בשום דבר בעולם, אין חסרונות או יתרונות. כי אין שום משמעות, לחסרונות או יתרונות, כאשר אין שום העדפה אישית. ונמצא אם כן, כי מנקודת מבט אובייקטיבית מוחלטת, אין שום אפשרות לאהוב או לשנוא משהו. כי הכל שווה ...

... של האדם. והרעיון הוא, שבתת המודע של האדם, מצטברים המון פחדים מודחקים והמון חרדות מודחקות. וככל שיש לאדם יותר העדפות כיצד הוא רוצה שהמציאות תהיה, וככל שחשוב יותר לאדם שהמציאות תהיה כך או אחרת, וככל שיש לאדם יותר הבנה, ...

... הבדל, בין אם יש לאדם בריאות או אין לו בריאות. כי היא עושה כרצונה, והיא, כפי מה שהיא, בלי להעדיף צד כזה או אחר. אבל האדם, כן מבדיל בין מה שיש לבין מה שאין. ואז יש לפעמים התאמה ויש ... והוא כאילו לא יהיה קיים. והקיום של האדם מתבטא, בכך שיש לו רצון עצמי משל עצמו, ובכך שיש לו העדפות אישיות, ובכך שהוא חווה רגשות משתנים כל הזמן. והשלמות היא, כאשר יש גם חשיבה נייטרלית, וגם חשיבה לא נייטרלית. ...

... הזה לוקח לאדם את החופש האישי שלו. כי כאשר אין לאדם רצון אישי כלשהו, כגון לדוגמה אדם שאין לו העדפה אישית שהמציאות תהיה כך או אחרת, אדם כזה מרגיש חופשי בכל מקום שהוא נמצא. והכל שווה בעיניו באותה המידה ממש. כי אין לו שום העדפה אישית כלשהי. אבל ברגע שיש לאדם רצון אישי והעדפה אישית, שהאדם רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת, אז בעצם האדם משועבד לכך שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה. ... ומי שרוצה לצאת לחופשי, עליו להפסיק להגדיר הגדרות / להגדיר פחות הגדרות. וככל שהאדם מגדיר לעצמו פחות הגדרות ופחות העדפות אישיות מוגדרות, כך בעצם הוא מאפשר לעצמו להרגיש טוב תמיד בכל מצב, בלי תנאים כלשהם. וככל שיש פחות הגדרות, ... גבולות כאלו ואחרים. ומי שרוצה לפרק את הגדרות ואת ההגדרות שהוא הציב סביבו, עליו לנסות להסתכל על ההגדרות ועל ההעדפות שלו, בצורה אובייקטיבית שאינה אישית. דהיינו, בצורה נייטרלית באופן מוחלט. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, שום דבר, הוא לא יותר ...

... נקודת המבט של המציאות כלפי עצמה, היא נקודת המבט הנייטרלית ביותר שיש. כי מנקודת המבט של המציאות, אין שום העדפות אישיות, כי אין שום מגבלות כלשהן. ונקודת המבט של המציאות, היא נקודת המבט הנייטרלית ביותר שיש. והרעיון הוא, שמי ...

... או אחרת. כי מצד המציאות, הכל טוב והכל רע והכל אחד והכל שווה באותה המידה ממש. זא, למציאות, אין העדפה אישית, שהיא תהיה דווקא כך ולא אחרת. והמציאות מצידה, בכל רגע היא יכולה להיות כך או אחרת, בלי שום ... דברים קטנים מאוד, שהוא חושב שהמציאות חייבת להיות כך ולא אחרת. דהיינו, לא דברים השרדותיים, אלא דברים שהם רק העדפות אישיות של האדם. ושהאדם מתייחס אליהם, כאילו כל הקיום שלו תלוי בהם. זא, דברים שהקיום של האדם לא באמת ...