... בעוצמות שונות. וכאן יתבאר, כיצד האדם יכול להביא את עצמו למצב, שבו הוא לא ירגיש לא טוב ולא רע, אלא שהכל יהיה שווה בעיניו באותה המידה ממש, בלי שום העדפה אישית, אלא רק הרמוניה מוחלטת לגמרי. ומי שרוצה להגיע להרמוניה מוחלטת לגמרי עם המציאות, דהיינו, לחוות את המציאות, בלי שום העדפה אישית כלשהי, עליו לנסות להתמכר ולהתחבר, למשהו שהוא נייטרלי ושהוא לא מתחשב בשום העדפה אישית כלשהי. כי יש במציאות שלנו דבר אחד ויחיד, שהוא נייטרלי לגמרי, ושהוא לא מתחשב בשום צורה שהיא, בהעדפה של טוב או רע. ומי שיתחבר לדבר הזה, יתאהב בו, ילמד אותו, יחשוב עליו וכולי, ויהפוך להיות אחד איתו, ממילא גם הוא יהיה נייטרלי לגמרי, בלי שום תחושה של טוב או רע. והדבר היחיד בעולם, שאין לו שום העדפה אישית כלשהי, ושהוא מתעלם לגמרי משיקולים של טוב או רע, הדבר הזה נקרא, אמת נייטרלית. ואמת נייטרלית פירושה, אמת, שאין בה שום העדפה אישית של טוב או רע. כי יש שני סוגים של אמת. יש אמת לא נייטרלית, דהיינו, אמת שמושפעת מההעדפה האישית של האדם. אבל יש גם אמת נייטרלית, שהיא, לא מושפעת מההעדפה האישית של האדם. כי במשך היום, האדם נתקל בכל מיני דברים שלא ברורים לו. ... הזה גורם לאדם, לרצות להיות צודק, ולרצות שיתברר, שהאמת, היא כפי מה שהוא חושב. או לדוגמה, הרצון של האדם לא להיפגע. שהרצון הזה גורם לכך, שתהיה לאדם העדפה אישית, כאשר הוא מברר את האמת. כי האדם בתת המודע שלו חושב, שאם האמת תהיה ... להיפגע, ממילא הוא לא רוצה לדעת את האמת כפי מה שהיא, אלא הוא רוצה יותר שהאמת תתאים לו, כדי שהוא יפגע כמה שפחות. ולאדם יש כל מיני שיקולים אישיים והעדפות שונות, כיצד הוא מעדיף שהמציאות תהיה. ואז, כאשר האדם מברר את האמת, הוא בתוך תוכו, מעדיף שהאמת תהיה כך או אחרת. לפי ההעדפה האישית שלו. וההעדפה האישית החזקה ביותר של האדם, היא הרצון שלו להרגיש טוב. כי האדם רוצה יותר ... עומדת מול הפנים של האדם, והאדם מתעלם ממנה, בגלל שהוא מעדיף יותר להרגיש רק טוב ולא מוכן להרגיש גם רע, אז ממילא האדם מחזק אצל עצמו, את המקום של ההעדפה האישית שלו, להרגיש רק טוב, ואז ממילא הוא מרגיש יותר רע. כי הוא לא מוכן ... ייסורים נפשיים וסבל נפשי, ורע אין סופי, תמורת הבנת האמת באשר היא, על ידי זה הוא מתאחד עם הדבר שאותו הוא אוהב, שזאת האמת הנייטרלית, שאין לה שום העדפה אישית של טוב או רע. ואז ממילא האדם נמצא בהרמוניה מוחלטת עם המציאות כולה, וחי חיים טובים באמת. ורק נחדד ונבהיר: כי האדם לא מוכרח להיצמד אל האמת הנייטרלית בכל כוחו, בלי שום העדפה אישית. כי זכותו של האדם, בבחירה חופשית מלאה, לבחור לסבול מהרע שיש ...

... שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי ...

... כאשר הכל אובייקטיבי לגמרי, בלי שום נגיעה אישית רצון אישי העדפה אישית, הרי שממילא, אין שום דבר חיובי או שלילי. כך שראשית כל יש ... דהיינו, כאשר האדם שופט את המציאות שלנו, מנקודת המבט של ההעדפות האישיות שלו, הרי שבכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חסרונות וגם יתרונות. ... להתבוננות. והנקודה הראשונה היא, שלא יכול להיות שתהיה לאדם העדפה אישית כלשהי, ושהוא יחיה בעולם שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות באופן ... רק יתרונות או רק חסרונות, הרי שממילא אין שום משמעות כלשהי, להעדפה אישית. כי כאשר הכל אחד והכל שווה, הרי שכבר אין שום אפשרות להעדיף משהו אחד על פני משהו אחר. ובכל מקום שיש העדפה אישית, הרי שממילא זה אומר, שיש שם, גם טוב וגם רע, בעולם שיש בו את ההעדפה האישית. והנקודה השנייה שיש להתבונן בה היא, שברגע שיש בעולם גם טוב ...

... טוב לרע, בין כאב לעונג, בין יש לאין. במצב כזה האדם כבר לא מחפש שום דבר, כי כל מה שיש קיים באותה מידה ואין לו העדפה. במצב כזה האדם לא סובל יותר, כי הוא מבין שכל מה שקורה הוא שווה בערכו. לסיכום, אליעד מציע שיטה של חקירה עצמית עמוקה, הטלת ספק מתמדת, וחיפוש אחרי הידיעה הפנימית ...

... לגמרי, כדאי לו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי שום דבר בעולם. אבל, מי שלא יהיה שיפוטי לגבי שום דבר בעולם, הוא גם לא יוכל לחיות בעולם. כי בלי שיפוטיות כלשהי, אין זהות עצמית, ואין רצון עצמי, ואין דעה עצמית, ואין העדפה עצמית, ואז אין שום משמעות לקיום העצמי. ולכן השאלה היא, מהי השיפוטיות הטובה ביותר, שעל האדם לסגל לעצמו? והאם בכלל כדאי ...

... שהאדם יודע, לא יהיו בו סתירות ומלחמות פנימיות. ואם האדם יודע מה הוא רוצה, ולא יודע איך להשיג את זה, אז האדם סובל. ומי שאינו יודע מה הוא רוצה באופן מוחלט, דהיינו, שאין לו שום העדפה אישית כלשהי או רצון אישי כלשהו, ומי שכן יודע מה הוא רוצה, אבל יודע גם איך לקבל את מה שהוא רוצה, הוא לא סובל. והאדם צריך ...

... מבט, והיא, שהאדם יש לו רצון עצמי ודעה עצמית משל עצמו. וכאשר יש לאדם רצון עצמי, והעדפה אישית, ודעה עצמית משל עצמו, אז לפעמים נוצרים חיכוכים וחוסר התאמה, בין הרצון של האדם, לבין המציאות. ונכון ... יהיה קיים כמשהו ממשי עם זהות עצמית והגדרה עצמית, לשם כך הוא צריך, שכן תהיה לו העדפה אישית ושכן יהיה לו רצון עצמי. ושכן לפעמים הוא ינסה לשנות את המציאות להעדפה האישית שלו, ושכן הוא לא יהיה תמיד בהרמוניה עם המציאות. כי אם האדם יהיה בהרמוניה לגמרי עם המציאות, הוא גם ייעלם ... כבר ביארתי במקומות אחרים. אלא, שכאשר האדם יותר מידי מזדהה עם הרצון העצמי שלו ועם ההעדפות האישיות שלו, אז יש לו גם יותר מידי חיכוכים מיותרים וחוסר התאמה בינו לבין המציאות. והרעיון הוא, שזה בסדר גמור שתהיה לאדם העדפה אישית משל עצמו, אבל האדם צריך גם להסתכל על המציאות, גם מעוד נקודות מבט, שהן יהיו כמה שיותר קרובות לנקודת מבט ... להתרגל תמיד, להסתכל גם על הצד השני של המטבע. וזה בסדר גמור, כן לנקוט עמדה, וכן להעדיף צד כזה או אחר. אבל האדם מוכרח תמיד, להסתכל על המטבע מכל הצדדים שלו. ולא לשכוח בטעות, שתמיד, יש למטבע עוד צדדים ...

... יוכל לאחר מכן לבצע פעולה כלשהי? אליעד מסביר שהשאלה נובעת מתפיסה הגיונית ושכלית, שבה לפני כל פעולה יש תהליך של מחשבה והעדפה . הוא מדגים זאת דרך דוגמה פשוטה של כיסא: לכאורה הכיסא קיים, אך אם מתבוננים לעומק מגלים שהוא בעצם מורכב מזמן ומקום בלבד. כשבודקים מה זה באמת זמן ומקום, מגיעים להבנה שגם הם ...

... הילד המתבגר בונה לעצמו ומגדיר לעצמו את הזהות העצמית שלו. והוא מגדיר לעצמו, את קו החשיבה העצמאי שלו, ואת ההעדפות האישיות שלו. שאז כמובן, הרבה יותר קשה לשכנע את הילד. משום, שהוא רוצה להגדיר לעצמו זהות עצמית משל עצמו, והוא רוצה להיות קיים בזכות עצמו, ולא בזכות ההורים ...

... של אנשים מבוגרים, לבין בעיות התנהגות של ילדים. כי הילד, הוא בן אדם לכל דבר ועניין. וכל מה שנכון לגבי אדם בוגר, נכון גם לגבי אדם קטן, שנקרא ילד קטן. והילד הקטן, הוא אדם, לכל דבר ועניין. עם בחירה חופשית משל עצמו, ועם העדפה אישית ועם רצון אישי משל עצמו. ולילד, יש מערכת שיקולים עצמאית משל עצמו, גם אם היא נראית כמערכת שיקולים לא הגיונית, בעיני המבוגרים, שלא מבינים את ...