... הסכמות קטנות הוא עדיין לא הסכים להן. חשוב להבין על אילו דברים הוא מתנגד, ולהתחיל לשאול את עצמנו מהן הנחות היסוד הבסיסיות שהלקוח צריך להסכים להן כדי שההסכמה הגדולה תהיה אפשרית. אם נוודא שהלקוח מסכים גם לפרטים הקטנים, אפשר יהיה ... שאנחנו מניחים או מבינים שהוא צריך להסכים איתם כדי שהוא יסכים להסכמה הגדולה, מה הם הדברים הקטנים הבסיסיים מה הנחות היסוד הבסיסיות שהוא צריך להסכים איתן כדי שהוא יסכים איתנו על ההסכמה הסופית ולוודא שהוא בכלל מסכים להנחות היסוד הבסיסיות, מי אמר בכלל שהוא מסכים עם זה אתה אומר לבן אדם למה ככה וככה?, אבל מי אמר בכלל ...

... שזה לא אומר שהתחזוקה אצלו זולה יותר, אלא אולי גם יקרה או אפילו יקרה יותר. אליעד מזהיר לא להניח הנחות ללא בדיקה עובדתית ברורה, כדי שלא יוכלו להטעות אותך בקלות באמצעות מניפולציות. איך לאתר מניפולציות בשיחה? שיטות להובלת שיחה ... הגעת למסקנה הזאת?, מה כי אמרו לי ככה וככה אז ברור שככה וככה, לא ברור זה שאתה מבין מניח הנחת יסוד כזאת וכזאת זה שאתה מסיק את המסקנה מי אמר שזה נכון בכלל? זה לא מחויב מה שנקרא. אוקי אז ...

... אדם צריך לחשוב על מנת שיבצע את אותה פעולה. למשל, מוכר שרוצה למכור מוצר צריך לשאול את עצמו אילו הנחות יסוד צריכות להיות ללקוח שלו כדי שיחשוב שראוי ונכון לקנות את המוצר הזה. אך יש נקודה חשובה נוספת: לא תמיד ההנחות של המשכנע נכונות. לפעמים המוכר חושב שאם הלקוח יחשוב בדרך מסוימת הוא יקנה את המוצר, אבל בפועל יכול להיות שהלקוח בכלל יחשוב אחרת. לכן, תמיד יש לזכור שמדובר בהנחות סובייקטיביות של המשכנע. לדוגמה, מפלגת אופוזיציה שרוצה לשכנע אנשים להצביע לה יכולה להשתמש בשכנוע ישיר ולומר: תצביעו לנו, או ... כל להבין איך הוא חושב. המשכנע צריך לדמיין שהוא האדם השני, ולשאול: אם הייתי הוא, עם האמונות, הדעות, המחשבות וההנחות שלו - מה הייתי צריך לחשוב כדי לבצע פעולה מסוימת? חשוב לשים לב לנקודת מבטו של האדם השני, ולא ... מה טוב לו, מה רע לו, במה הוא מאמין, מה חשוב לו ומה לא. לאחר מכן, אפשר להבין מהן ההנחות שאם אותו אדם יחשוב עליהן, הוא יגיע לבד למסקנה הרצויה. למה חשוב לבדוק את ההנחות של עצמך לפני שכנוע אחרים? הדבר החשוב ביותר לשיפור יכולת השכנוע, הוא בדיקה עצמית של ההנחות של המשכנע. אדם צריך לקחת כל רעיון שנראה לו נכון ולשאול למה אני חושב שזה נכון? ואז לחקור את ההנחות שלו לעומק. ככל שאדם בודק יותר את הנחות היסוד של עצמו, הוא מבין טוב יותר איך עובד מנגנון המחשבה שלו ושל אחרים. יש גם לבדוק אם ההנחות שלו ... מסקנה כלשהי. כך, אדם יכול להגן על עצמו מפני שכנוע עקיף או מניפולציה, ולפתח מודעות מוגברת למסר תת הכרתי ולהנחות היסוד שמאחורי המילים שנאמרות. איך לשכנע אנשים? מה זה שכנוע עקיף? איך לשתול מחשבות? מסר תת הכרתי איך לזהות מניפולציה? ... בשביל שהוא יקנה את המוצר הזה, בשביל שהוא יעשה את הפעולה הזאת? איזה דברים, במילים אחרות זה לשאול מה הנחות היסוד שאני כמוכר מניח שהלקוח צריך להניח אותם כדי לקנות את המוצר, כדי לעשות את הפעולה. ותשימו לב שאני מחדד פה שכשבן אדם שואל את עצמו מה הנחות היסוד שהוא הלקוח צריך להניח בשביל שהוא יעשה ככה וככה הדיון הזה כולו מתרחש במוחו של המוכר, זאת אומרת זה המוכר שאם הלקוח תהיה לו הנחת יסוד כזאת וכזאת אז הוא יעשה ככה וככה וזה לא בהכרח בטוח נכון גם את זה המוכר צריך לזכור ולכן ... אם הוא יחשוב אותם הם יכריחו אותו לחשוב את המחשבה שתוביל אותו לבצע את המשימה ואז בהנחה שמצאנו את ההנחות יסוד ואת הרעיונות הבסיסיים שהבן אדם צריך לחשוב אותם כדי שהם יגרמו לו לחשוב את מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב ... למישהו אחר. שכנוע ישיר ושכנוע עקיף אז עוד פעם לוקחים את הרעיונות שרוצים שהבן אדם יחשוב אותו, שואלים מה הנחות היסוד שאותם הוא צריך לחשוב כדי לעשות את הפעולה ומנסים לשכנע אותו בהם. עכשיו לפעמים יש מצבים שבהם אם בן ... עושים את זה בשכנוע עוד יותר עקיף, זאת אומרת אנחנו צריכים לבדוק איזה דברים בן אדם צריך לחשוב, מה הנחות היסוד שבן אדם צריך לחשוב כדי שהן יגרמו לו לחשוב הנחות יסוד מסוימות שיגרמו לו לחשוב את מה שאנחנו רוצים בסוף שהוא יחשוב. פה לצורך העניין יש את מה שאנחנו רוצים ... שאנחנו מנסים לשכנע אותו לעשות את הפעולה הזאת או לחשוב את המחשבה הזאת, מה אנחנו נעשה? אנחנו נשאל מה הנחות היסוד שצריכות להיות פה שהן יגרמו לו להניח את ההנחות היסוד האלה שהן יגרמו לו לחשוב את המחשבה הזאת שהיא תגרום לו לעשות את הפעולה הזאת וכן הלאה עושים שכנוע ... השאלה בעצם איך בן אדם, אחרי שהבנו מה זה שכנוע עקיף בהנחה שהבנו, איך בן אדם יכול לדעת מה הנחות היסוד שבן אדם אחר צריך לחשוב אותם כדי לחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב? אז התשובה יש פה כמה ... אולי ככה וככה וללכת אחורה ואחורה. ככל שבן אדם עושה את זה יותר, ככל שבן אדם בודק יותר את ההנחות יסוד של עצמו בן אדם בודק למה אני עצמי חושב ככה וככה? בגלל זה וזה, ולמה אני חושב זה וזה? ... נכון, אולי הפוך אולי זה בדיוק הפוך. ככל שבן אדם בודק יותר את הדברים האלה הוא בודק יותר את ההנחות יסוד של עצמו ככה הוא מתחיל לקבל הבנה מעמיקה יותר על איך עובדים רעיונות ואז הוא יודע הרעיון הזה מוביל ... זה דומה למה שאמרתי קודם אבל שונה טיפה, בן אדם צריך לשאול את עצמו האם זה שאני מניח את הנחת היסוד 1,2,3,4,5 האם זה מחייב אותי להסיק את המסקנה שהסקתי או לא מחייב אותי? אם זה מחייב אותי למה זה ... בן אדם אומר אוקי אני חושב את זה בגלל שאני חושב את זה אבל אם זה שאני חושב את הנחת היסוד הזאת האם זה מחייב אותי לחשוב ככה וככה או שזה רק מאפשר לי, או שזה רק מעודד אותי לחשוב ככה וככה. למה אני, עכשיו אליעד, למה אני אומר את הנושא הזה כי בן אדם יכול בעצם ללמוד על הנחות יסוד ואז לעשות השלכה לבן אדם השני והשלכה שהוא עושה לבן אדם השני היא לא תהיה נכונה כי אצל הבן ... השני למרות שהוא חושב ככה אז זה לא גורם לו להסיק את המסקנה הזאת שרציתי שהוא יסיק?, תשובה כי הנחת היסוד שחשבת שהובילה אותך למסקנה הנחת היסוד הזאת לא חייבה אותך להגיע למסקנה או היא בפני עצמה לא הכריחה אותך להגיע למסקנה שאותה חשבת היא רק ... שזה נכון ובן אדם שואל את עצמו מי אמר שמה שאני חושב שזה נכון שזה נכון? ואז הוא מגיע להנחות יסוד מסוימות, הוא רואה אני מניח שככה וככה ולכן ככה וככה ואז הבן אדם צריך לשאול את עצמו, אם בן אדם רוצה להיות בטוח ב100% שהוא יכול לקחת את הנחות היסוד האלה ולהלביש אותם על מישהו אחר והוא יגיע בדיוק לאותה מסקנה שהוא הגיע, אוקי מה שהוא צריך לעשות זה לשאול את עצמו האם הנחות היסוד האלה מחייבות את מי שחושב אותן להסיק את המסקנה הזאת, האם יכול להיות שאם בן אדם אחד בעולם שיניח את אותן הנחות יסוד ויגיע למסקנה אחרת?, לפעמים התשובה תהיה לא, מי שמניח את הנחות היסוד האלה מחויב ב100% אחוז להסיק את המסקנה הזאת והזאת. במקרה כזה זה אומר שאם אתה רוצה לגרום למישהו להסיק איזו מסקנה אתה יכול לקחת את הנחות היסוד האלה לשכנע אותו בהנחות היסוד האלה והוא יסיק את המסקנה. יחד עם זאת יש מצבים שבהם הוא יגיד לא, למרות שאני חושב את זה ... אולי הוא יסיק מסקנה אחרת, ואז צריך לקלוט רגע אבל למה שהוא יחשוב אחרת כי אולי יש פה עוד הנחת יסוד שלא רלוונטית לגביו, אולי איזו הנחת יסוד מסוימת אפשר לפרש אותה בכמה דרכים, אולי אפשר להסיק ממנה כמה מסקנות וכו. בשורה התחתונה ככל שבן אדם לוקח יותר מסקנות שהוא בכבודו ובעצמו חושב שהן נכונות ושואל את עצמו למה אני חושב שהן נכונות, מה ההנחות יסוד שלי, מה האמונות שאני מאמין בהן שגורמים לי בתת מודע שלי שגורמים לי לחשוב שמשהו מסוים נכון?. ואז הוא לוקח את האמונות האלה ושואל ומי אמר שהאמונות האלה נכונות, מה ההנחות יסוד שעומדות מאחוריהן. ככל שהוא עושה את זה יותר פעמים כך הוא יותר לומד איך המוח של עצמו משתכנע בשכנוע ... לחשוב אחרת? כן הוא יכול לחשוב אחרת, אז למה הוא חושב את זה אם הוא יכול לחשוב אחרת, מה הנחות היסוד שלו עוד יותר איזה עוד הנחות יסוד יש לו?. הבן אדם שחוקר את הדברים האלה הוא מתחיל לראות את המציאות שלנו בצורה שונה. מה זאת אומרת כשהוא רואה בן אדם עושה פעולה כשהוא רואה פעולה מתרחשת, כשהוא רואה איזה רעיון הוא רואה מה הנחות היסוד שעומדות מאחורי אותו רעיון, מה הבסיסים מהאמונות שנמצאות בבסיסו של אותו רעיון. וכשבן אדם מתחיל לראות את המציאות שלנו ... פתאום יכול מעוד היבט לראות אני בעצם רואה שהסיפור הזה והזה הוא בעצם הקדמה הוא בעצם מבוא, הוא בעצם הנחת יסוד חלקית אפילו שמעודדת אותי לחשוב ככה וככה וזה מזה אני מסיק ככה וככה ואז אני עושה ככה וככה. זאת ...

רטוריקה, יכולת רטורית, לעמוד מול ביקורת, להתגונן מביקורת, לזהות הנחות יסוד, לשלול הנחות יסוד, להפריך הנחות יסוד, לנהל משא ומתן, להתגונן מול ביקורת, לא לפחד מביקורת איך להתמודד עם ביקורת באמצעות רטוריקה והפרכת הנחות יסוד? כאשר אדם נתקל בביקורת, תלונות, או שאלות עוינות, קיימות שתי דרכים מרכזיות להגיב לדבריו: להתייחס ישירות לטענה או לשאלה שהוצגה, תוך קבלת הנחות היסוד הטמונות בדברים. להפריך ולשלול את הנחות היסוד שנמצאות בבסיס הטענה או השאלה. כיצד ניתן לענות ישירות לביקורת בצורה עניינית? כאשר מתייחסים ישירות לטענות או שאלות, בעצם מסכימים עם הנחות היסוד הכלולות בשאלה או בטענה עצמה. לדוגמה, אם מישהו שואל: למה איחרת לפגישה? תגובה ישירה תהיה הסבר מנומק כמו איחרתי ... קבלה והסכמה של ההנחה שנקבעה פגישה שנדרש להגיע אליה בזמן. מהי הטכניקה לשגע את הצד השני על ידי הפרכת הנחות יסוד? כדי לזעזע או לשגע את האדם שמביע את הביקורת או התלונה, במקום להתייחס ישירות, יש לזהות את הנחות היסוד מאחורי הדברים שהוא אומר ולשלול אותן לחלוטין. פעולה זו יוצרת אצלו בלבול, תהייה ואיבוד ביטחון בטענותיו. לדוגמה, כשאדם שואל: ... בטלפון, כנראה טעית או הטלפון שלך מקולקל. כך האדם ירגיש מבולבל ויאבד את הביטחון בטענותיו. איך ניתן להשתמש בהפרכת הנחות יסוד בחיי היומיום? השיטה הזאת יכולה לשמש גם בסיטואציות יום - יומיות רבות. למשל, ילד שנשאל על ידי אמו: למה ... מפשע? כולם שם היו טרוריסטים. גם אם ברור שלא כולם היו טרוריסטים, אפשר להמשיך ולהקשות בכך שהדיון עובר לשאלת הנחות יסוד ולא על העובדות עצמן. כיצד להשתמש בטכניקה הזו נגד המחשבות של עצמנו? הטכניקה הזו יעילה במיוחד לא רק מול ... לא רצויות או שליליות בראשנו. למשל, אם המוח אומר לך לך תעשן, במקום לנסות להתנגד ישירות, ניתן לשלול את הנחת היסוד: אני בכלל לא מעשן. גם כאשר המוח יתעקש להזכיר שעישנת קודם, אפשר להכחיש ולטעון שמעולם לא עישנת. בצורה דומה, ... המוח מעלה פחד כמו תיזהר שלא יפטרו אותך, יכול לקרות לך משהו רע, אפשר לענות בצורה מפורשת שמבטלת את הנחת היסוד הבסיסית: אני רוצה שיקרה לי משהו רע, או אני בכלל לא אוהב את עצמי, לא אכפת לי שיהיה לי רע. הדבר יוצר מצב שבו המוח מתקשה להמשיך את קו המחשבה השלילי. מה חשוב לזכור בעת השימוש בטכניקת הפרכת הנחות יסוד? חשוב לזכור ששימוש בטכניקה זו חייב להיות זהיר וחכם. כאשר אדם שולל הנחת יסוד, עליו להקפיד שהשלילה הזו לא תפעל לרעתו בעתיד. לדוגמה, אם אדם טוען משהו לא נכון (עכשיו בכלל לילה כשבאמת ... בדיון עתידי. לסיכום, מהי המהות של הטכניקה הרטורית? המהות המרכזית היא שבכל טענה, ביקורת, או אפילו מחשבה פנימית קיימות הנחות יסוד סמויות שניתן להסכים איתן או לחלופין להפריך אותן לחלוטין. הסכמה עם הנחות היסוד יוצרת דיון ענייני וישיר, ואילו הפרכה של ההנחות יוצרת בלבול ואובדן ביטחון אצל הצד השני. אליעד כהן מדגיש כי ... ביקורת, מתלונן או שואל שאלה, קיימות שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הדברים שהוא אומר: להתייחס ישירות לדבריו ולענות בהתאם להנחות היסוד שהוא מציג. להפריך את הנחות היסוד שבדבריו ולזעזע את המחשבה שלו. התייחסות ישירה לדבריו זו הדרך שבה לרוב מגיבים כאשר רוצים לכבד את האדם שמולנו או לנהל איתו דיון ענייני. למשל, אם מישהו שואל: למה איחרת לפגישה?, ניתן להשיב לו ישירות על בסיס הנחת היסוד שבדבריו ולהסביר: איחרתי כי היו פקקים, לא שמתי לב לשעה, או ניסיתי להגיע בזמן, אך קרה משהו בלתי צפוי. במקרה זה, יש הסכמה עם הנחת היסוד שהייתה פגישה ושנקבע לה זמן. הפרכת הנחות היסוד בדברים שנאמרו אם רוצים לשגע את האדם שמולנו, לזעזע את המחשבה ... שהוא מציג. במקום להגיב ישירות, מנסים לבדוק אילו הנחות מובלעות קיימות בשאלה או בתלונה, ואז להפריך אותן. דוגמאות לפרכת הנחות יסוד אם מישהו אומר: למה איחרת לפגישה? - ניתן לשלול את עצם קיום הפגישה ולהשיב: איזו פגישה? בכלל לא קבענו ... פוליטיים או עימותים תקשורתיים. למשל, אם יש טענה כמו: למה צהל הרג חפים מפשע במלחמה? - ניתן להפוך את הנחת היסוד ולהשיב: מי אמר שהם חפים מפשע? הם היו טרוריסטים! גם אם יש הוכחות שהם לא היו טרוריסטים, ניתן להמשיך ולומר: כל מי ששם הוא טרוריסט. המטרה היא לא להיכנס להסברים ארוכים, אלא להפוך את הנחת היסוד כך שהדיון יתערער והצד השני ימצא את עצמו נאבק על עצם הנחות היסוד ולא על העובדות. שימוש בטכניקה על ... דפוסי חשיבה לא רצויים ולהתמודד עם פחדים או הרגלים שליליים. לסיכום בכל דיון, תלונה, ביקורת או מחשבה פנימית יש הנחות יסוד שניתן לבחור האם להסכים איתן או להפריך אותן. אם רוצים לנהל שיחה עניינית - אפשר להסכים עם הנחות היסוד ... זה בראש של עצמו ולשאול מה הנחות היסוד של מה שהוא שואל, לדוגמה למה איחרת לפגישה? יש פה כמה הנחות יסוד הנחה ראשונה שהייתה פגישה שנקבעה פגישה ההנחה השנייה שנקבע זמן לפגישה ההנחה השלישית שגם הוא איחר לפגישה. עכשיו מה שצריך לעשות זה פשוט לקחת את ההנחות יסוד האלה ולהפריך אותן, זאת אומרת במקום להתייחס ל - למה איחרת לפגישה תבדוק מה ההנחות יסוד שהוא אומר הוא אומר למה איחרת לפגישה?, תקשיב בכלל לא קבעתי איתך פגישה כאילו כלום. עכשיו אני מחדד שכמובן ... קבעת איתי פגישה אבל לפני שעתיים דיברנו בטלפון שניפגש פה ופה, עוד פעם אז מה עכשיו עושים? בודקים מה הנחת היסוד שלו שדיברנו בטלפון לפני שעתיים אז במקום להתייחס לזה עניינית להגיד לו מה פתאום בכלל לא דיברתי איתך בטלפון ... בכלל למה לא הכנתי שיעורים, לדוגמה למה זה עניינך למה לא הכנתי שיעורים. למה לא הכנתי שיעורים, אוקי מה הנחת היסוד שאני צריך להגיד לה למה לא הכנתי שיעורים רגע למה את שואלת למה לא הכנתי שיעורים בוא בכלל נזרוק ... למה לא הכנתי שיעורים?, כי אני דואגת לך אני רוצה שתכין שיעורים, ממתי את דואגת לי? ככה להפריך את הנחת היסוד, כמובן יש כאלה אולי שלא אהבו את הדוגמה הזאת אבל בגדול הנושא הוא די פשוט ברגע שמישהו בא עוין ... מביא דברים לא נכון במקרה הזה לא חייבים להתייחס בכלל למה שהוא אמר אפשר לבדוק מה הוא מניח מה הנחת היסוד שלו? אותה להפריך. נגיד הוא אומר למה הרגת חפים מפשע? אתה אומר לו מה הבעיה אני רוצה להרוג חפים ... נגיד אבל זה לא מוסרי, נכון אני לא מוסרי הכי פשוט לא להסתבך בכלל, אוקי זאת אומרת לבדוק מה הנחת היסוד ואותה להפריך. עכשיו אני אסביר עוד פעם את המהות של הפרינציפ כל טענה כל שאלה כל אמירה, כל דעה כל ביקורת יש לה הנחות יסוד מסוימות, עכשיו כשמישהו טוען טענה אומר אמירה וכו ניתן או להסכים עם הנחות היסוד שלו ולהתייחס אליהן להשיב עליהן ... זה עולה 10 שקלים. לעומת זאת אתה יכול להגיד לו המוצר הזה הוא בכלל לא למכירה זה מפריך את הנחת היסוד בכלל שהמוצר למכירה המוצר הזה בכלל לא עומד למכירה או לדוגמה אני בכלל לא רוצה למכור לך או לדוגמה ... עכשיו לילה ושישתמשו בו נגדו יגידו רגע אם עכשיו לילה אז ככה וככה, זאת אומרת לשים לב שגם כשמפריכים הנחות יסוד צריך לשים לב שאחר כך זה לא ישמש לרעתך של זה שהפריך את הנחת היסוד. עכשיו כל מה שהסברתי עכשיו נכון גם לגבי בן אדם שרוצה, מה זאת אומרת? נניח שהמוח של הבן אדם ... הבן אדם אומר לו לך תעשן עכשיו הבן אדם יגיד לא רוצה לעשן מה שהוא צריך לעשות להפריך את הנחת היסוד נגיד המוח אומר לו לך תעשן אתה יודע עכשיו הגיעה הפסקה לך תעשן, יגיד לו ואני בכלל לא מעשן ... לו הוא רוצה להתנגד למוח של עצמו אז לא תמיד צריך להתייחס לטענה עצמה, לפעמים אפשר פשוט לבדוק מה הנחת היסוד של הטענה ואותה להפריך. לדוגמה נגיד המוח מפחיד את הבן אדם המוח אומר לו תקשיב תזהר שלא יפטרו אותך ... לא אכפת לי שיקרה לי דבר רע אז המוח יגיד מה זאת אומרת אז המוח עכשיו אומר רגע מה הנחת יסוד שבן אדם לא רוצה שיקרה לו דבר רע, למה אני חושב שהוא לא רוצה שיקרה לו דבר רע כי ... אם אתה תתחיל להסכים עם הנחות היסוד להתחיל להיכנס למשא ומתן זה פתח לצרות לכן עדיף מראש לבדוק מה הנחת היסוד ולהפריך אותה זה הכל. אז שלא יעבדו עליכם.

הנחות יסוד, חוקי הפיזיקה, למה המציאות ככה? לחקור את המציאות, להבין את המציאות, להבין את החיים, להבין את עצמך, למה החוקים ככה? יש הבדל בין יש לאין, אין הבדל בין יש לאין מהן הנחות יסוד וכיצד הן משפיעות על ההבנה שלנו את המציאות? אליעד כהן פותח את ההסבר במונח הנחות יסוד, אותן הוא מגדיר כדברים שאנחנו מתבססים עליהם באופן אוטומטי, גם מבלי שנשים לב. אליעד מדגיש שכל מחשבה, משפט או טענה, מבוססים תמיד על הנחות יסוד מסוימות, ואין אפשרות להימנע מכך. גם השאלות הפשוטות ביותר, כמו האם אתה חושב?, האם אני קיימת?, או האם יש הבדל בין יש לאין?, מתבססות תמיד על הנחות יסוד. אליעד מסביר כי הרעיון של הבנת המציאות לעומקה כרוך בבדיקת אותן הנחות יסוד. לדבריו, כדי להגיע לאמת המוחלטת, יש לבדוק את ההנחות הללו ולהטיל בהן ספק. רק על ידי פירוקן וחקירתן אפשר להבין באמת את המהות של הדברים. הוא מדגים זאת בשיחה עם אישה ששואלת על הנחות היסוד שלו, כמי שכתב את הספר להיות אלוהים. הוא מסביר לה כי הוא עצמו אינו מחזיק בהנחות יסוד, אלא תמיד שואל ובודק אותן מחדש. מדוע כל משפט שנאמר מבוסס תמיד על הנחות יסוד? אליעד מסביר שאם אדם אומר משפט כלשהו, כמו אני חושב, עליו לבדוק מהן ההנחות שמאחורי המשפט הזה. למשל, ההנחה שאותו אדם קיים, או שיש דבר כזה שנקרא מחשבה. הוא מדגיש כי גם אמירות פשוטות וברורות, כמו אני קיימת, אינן מובנות מאליהן וכוללות הנחות יסוד רבות. כאשר האישה מתעקשת להבין את ההנחות של אליעד, הוא עונה כי כל משפט שהוא אומר ניתן לבדיקה, אך הוא עצמו מודע לכך שגם אמירתו אין לי הנחות יסוד היא משפט שיכול להיות מבוסס על הנחות יסוד, ולכן גם אותו יש לבדוק. מה הטעות הנפוצה של אנשים שמנסים להבין את המושג אין הבדל בין יש לאין? ... שהדרך האמיתית להבנת המציאות היא על ידי חקירה יסודית, בדיקה של כל פעולה וכל מחשבה, וחקירה מעמיקה של כל הנחות היסוד. רק כך ניתן להגיע להבנה אמיתית של מהות הקיום והמציאות כולה. מהן הנחות יסוד? איך לחקור את המציאות לעומק? מדוע המציאות כפי שהיא? יש הבדל בין יש לאין? איך להבין את עצמי? למה ...

... אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל? נתניהו מרבה לדבר על אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל, ובכך הוא יוצר אצל הקהל הנחת יסוד שאכן קיימים אינטרסים כאלו, ושהם נמצאים בסכנה קיומית. לפי אליעד, זו מניפולציה מתוחכמת. ראשית, הוא מניח שיש אינטרסים חיוניים. ...

... לשכנע מישהו, חשוב קודם כל להבין את נקודת המבט שלו באופן מדויק. אליעד מציג את החשיבות של בדיקת העובדות והנחות היסוד עוד לפני שמנסים למצוא פתרונות או לשכנע. לדוגמה, כאשר מישהו מציג בעיה בכך שאדם אחר תמיד רואה את הדברים ... עושים כאשר מנסים לשכנע אחרים? לפי אליעד, הטעות הנפוצה ביותר היא לנסות לשכנע לפני שבדקת אם קיימת הסכמה על הנחת היסוד. למשל, אם מישהי מנסה לשכנע מישהו ללכת למסעדה, צריך קודם לבדוק אם בכלל יש הסכמה משותפת ששניהם רוצים לבלות ... חשיבתם, אליעד מסביר שצריך להבין את ההיגיון הפנימי שלהם. אם רוצים לשכנע מישהו לפעול אחרת, יש לבדוק תחילה מהן ההנחות שעליהן הוא מבסס את החשיבה שלו. לעיתים אנשים חושבים שהם מסכימים על משהו עקרוני (לרצות להיות מאושר, לרצות קשר טוב), אך בפועל הם חלוקים על ההנחות המקדימות האלו. לדוגמה, עובד שמסרב לבצע מטלה בטענה שהוא עמוס מדי, יכול להיות שבכלל לא מסכים שהמשימה הכרחית, או ... מדובר במקרה בודד. אם מתברר כי הדוגמה שניתנה אינה מדויקת או נכונה, כל תפיסת המציאות משתנה. איך מסייעת הבנת ההנחות לפתרון סכסוכים? כאשר יש הבנה מלאה של ההנחות המשותפות, אפשר להתחיל לבנות פתרונות שמתאימים לשני הצדדים. לדוגמה, אם זוג מסכים שהמטרה של יציאה למסעדה היא לבלות זמן איכות יחד, הרי שהם יוכלו למצוא דרך אחרת לעשות זאת אם המסעדה לא מתאימה. אם ההנחות אינן ברורות, חשוב לברר אותן תחילה ולא לנסות למצוא פתרונות טכניים לפני שהובהרו ההסכמות הבסיסיות. איך לפתור קונפליקטים בזוגיות? ...

... שנמצא במוחו של האדם - כל רצון, כל משיכה וכל העדפה - ניתן לשינוי על ידי שינוי התניות, תפיסות והנחות יסוד. האם ניתן להפוך אדם א מיני לאדם בעל חשק מיני? אליעד מביא כדוגמה את האנשים הא - מיניים, אנשים ... לשנות זאת. איך אפשר לשנות את הנטייה המינית? על פי אליעד כהן, השינוי בנטייה מינית מתאפשר כאשר מזהים את ההנחות וההתניות שגורמות לאדם להרגיש משיכה כלפי מין מסוים. הוא מדגים זאת בעזרת דוגמה של אדם הומוסקסואל שנמשך לגברים. לדבריו, ... הרצון למות, הרצון להיות בריא או חולה, הרצון להיות קיים או לא להיות קיים, ניתנים לשינוי אם משנים את ההנחות והתפיסות שעומדות בבסיסם. גם רצון מיני, בין אם הוא הטרוסקסואלי, הומוסקסואלי, דו - מיני או א מיני, ניתן לשנות ...

... האמת. מהי התבוננות אמיתית ומה המטרה שלה? אחת הטעויות של אנשים שמנסים להבין את המציאות היא שהם מתבוננים מתוך הנחה שהתבוננותם נכונה. אליעד מדגיש שיש לבדוק תחילה את ההתבוננות עצמה: האם היא בכלל נכונה? כאשר אדם חושב שהוא מתבונן באופן מדויק, הוא עלול להחמיץ את העובדה שההתבוננות שלו מושפעת מהנחות יסוד שגויות. הדוגמה שהוא מביא היא שאם מישהו הולך למכולת ושואל אם יש חלב, התשובה יכולה להיות כן או לא, ... הזו של הרצונות שלנו יכולה לחשוף בפנינו האם הרצון הזה הוא הכרח או רק אפשרות שאנחנו מאמינים בה מתוך הנחה שגויה. איך אפשר לדעת אם יש משהו מחוץ להגדרות? אליעד טוען שאנשים שמחפשים להבין את אלוהים כמשהו שנמצא מחוץ ...

... עצמו לשכל אינו מוחלט. מדוע אין הבדל מוחלט בין יש לאין? אליעד מסביר כי כל הידיעות שלנו נשענות על ההנחה שיש הבדל בין יש לאין. אבל כאשר שואלים באופן מוחלט: מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, מגיעים להבנה ... כשהאדם מרגיש שהוא רוצה משהו או חושב משהו, עליו לזכור שגם הרצון או המחשבה האלה אינם מוחלטים, והם נובעים מהנחת יסוד של הבדל בין יש לאין שאינה מחויבת. רק אדם שמסוגל לחוות ביום - יום את חוסר המוחלטות של ההבדלים ...