הנחות יסוד, חוקי הפיזיקה, למה המציאות ככה? לחקור את המציאות, להבין את המציאות, להבין את החיים, להבין את עצמך, למה החוקים ככה? יש הבדל בין יש לאין, אין הבדל בין יש לאין
מהן הנחות יסוד וכיצד הן משפיעות על ההבנה שלנו את המציאות?
אליעד כהן פותח את ההסבר במונח "הנחות יסוד", אותן הוא מגדיר כדברים שאנחנו מתבססים עליהם באופן אוטומטי, גם מבלי שנשים לב. אליעד מדגיש שכל מחשבה, משפט או טענה, מבוססים תמיד על הנחות יסוד מסוימות, ואין אפשרות להימנע מכך. גם השאלות הפשוטות ביותר, כמו "האם אתה חושב?", "האם אני קיימת?", או "האם יש הבדל בין יש לאין?", מתבססות תמיד על הנחות יסוד.
אליעד מסביר כי הרעיון של הבנת המציאות לעומקה כרוך בבדיקת אותן הנחות יסוד. לדבריו, כדי להגיע לאמת המוחלטת, יש לבדוק את ההנחות הללו ולהטיל בהן ספק. רק על ידי פירוקן וחקירתן אפשר להבין באמת את המהות של הדברים. הוא מדגים זאת בשיחה עם אישה ששואלת על הנחות היסוד שלו, כמי שכתב את הספר "להיות אלוהים". הוא מסביר לה כי הוא עצמו אינו מחזיק בהנחות יסוד, אלא תמיד שואל ובודק אותן מחדש.
מדוע כל משפט שנאמר מבוסס תמיד על הנחות יסוד?
אליעד מסביר שאם אדם אומר משפט כלשהו, כמו "אני חושב", עליו לבדוק מהן ההנחות שמאחורי המשפט הזה. למשל, ההנחה שאותו אדם קיים, או שיש דבר כזה שנקרא מחשבה. הוא מדגיש כי גם אמירות פשוטות וברורות, כמו "אני קיימת", אינן מובנות מאליהן וכוללות הנחות יסוד רבות. כאשר האישה מתעקשת להבין את ההנחות של אליעד, הוא עונה כי כל משפט שהוא אומר ניתן לבדיקה, אך הוא עצמו מודע לכך שגם אמירתו "אין לי הנחות יסוד" היא משפט שיכול להיות מבוסס על הנחות יסוד, ולכן גם אותו יש לבדוק.
מה הטעות הנפוצה של אנשים שמנסים להבין את המושג "אין הבדל בין יש לאין"?
אליעד מתייחס לטעות נפוצה שאנשים עושים כאשר הם אומרים "הבנתי שאין הבדל בין יש לאין". לדבריו, מי שאומר את המשפט הזה עדיין מבחין בין "יש הבדל" ל"אין הבדל", ולכן הוא לא באמת הבין שאין הבדל. הוא מסביר שכאשר אדם מבין שאין הבדל, הוא כבר לא יכול להבדיל בין "יש" ל"אין", ולכן הוא כלל לא יכול לומר "הבנתי שאין הבדל". אליעד מדגיש שהמשפט הזה הוא משפט חסר משמעות לחלוטין משום שהוא סותר את עצמו.
מה הדרך הנכונה לחקור את המציאות לפי אליעד?
כדי להמחיש את הדרך הנכונה לחקור את המציאות, אליעד מביא דוגמה מעשית של הכנת בצק. הוא מתאר מצב שבו אדם מנסה להבין מדוע בצק אחד מתאים ללישה בידיים, ואילו בצק אחר מתאים לרידוד עם מערוך. הוא מפרט את התהליך:
למה חשוב לא לקבל את התשובה "ככה זה"?
אליעד מסביר שאם אדם מסתפק בתשובה "ככה זה", הוא בעצם מפסיק לחקור ולא מגיע להבנה האמיתית של המציאות. הוא משווה זאת למצב שבו אדם נדרש לעבוד בלי לקבל משכורת, וכאשר הוא שואל "למה...
אליעד כהן פותח את ההסבר במונח "הנחות יסוד", אותן הוא מגדיר כדברים שאנחנו מתבססים עליהם באופן אוטומטי, גם מבלי שנשים לב. אליעד מדגיש שכל מחשבה, משפט או טענה, מבוססים תמיד על הנחות יסוד מסוימות, ואין אפשרות להימנע מכך. גם השאלות הפשוטות ביותר, כמו "האם אתה חושב?", "האם אני קיימת?", או "האם יש הבדל בין יש לאין?", מתבססות תמיד על הנחות יסוד.
אליעד מסביר כי הרעיון של הבנת המציאות לעומקה כרוך בבדיקת אותן הנחות יסוד. לדבריו, כדי להגיע לאמת המוחלטת, יש לבדוק את ההנחות הללו ולהטיל בהן ספק. רק על ידי פירוקן וחקירתן אפשר להבין באמת את המהות של הדברים. הוא מדגים זאת בשיחה עם אישה ששואלת על הנחות היסוד שלו, כמי שכתב את הספר "להיות אלוהים". הוא מסביר לה כי הוא עצמו אינו מחזיק בהנחות יסוד, אלא תמיד שואל ובודק אותן מחדש.
מדוע כל משפט שנאמר מבוסס תמיד על הנחות יסוד?
אליעד מסביר שאם אדם אומר משפט כלשהו, כמו "אני חושב", עליו לבדוק מהן ההנחות שמאחורי המשפט הזה. למשל, ההנחה שאותו אדם קיים, או שיש דבר כזה שנקרא מחשבה. הוא מדגיש כי גם אמירות פשוטות וברורות, כמו "אני קיימת", אינן מובנות מאליהן וכוללות הנחות יסוד רבות. כאשר האישה מתעקשת להבין את ההנחות של אליעד, הוא עונה כי כל משפט שהוא אומר ניתן לבדיקה, אך הוא עצמו מודע לכך שגם אמירתו "אין לי הנחות יסוד" היא משפט שיכול להיות מבוסס על הנחות יסוד, ולכן גם אותו יש לבדוק.
מה הטעות הנפוצה של אנשים שמנסים להבין את המושג "אין הבדל בין יש לאין"?
אליעד מתייחס לטעות נפוצה שאנשים עושים כאשר הם אומרים "הבנתי שאין הבדל בין יש לאין". לדבריו, מי שאומר את המשפט הזה עדיין מבחין בין "יש הבדל" ל"אין הבדל", ולכן הוא לא באמת הבין שאין הבדל. הוא מסביר שכאשר אדם מבין שאין הבדל, הוא כבר לא יכול להבדיל בין "יש" ל"אין", ולכן הוא כלל לא יכול לומר "הבנתי שאין הבדל". אליעד מדגיש שהמשפט הזה הוא משפט חסר משמעות לחלוטין משום שהוא סותר את עצמו.
מה הדרך הנכונה לחקור את המציאות לפי אליעד?
כדי להמחיש את הדרך הנכונה לחקור את המציאות, אליעד מביא דוגמה מעשית של הכנת בצק. הוא מתאר מצב שבו אדם מנסה להבין מדוע בצק אחד מתאים ללישה בידיים, ואילו בצק אחר מתאים לרידוד עם מערוך. הוא מפרט את התהליך:
- תחילה, האדם שם לב להבדל בין הבצקים: כמות הנוזלים.
- לאחר מכן, הוא שואל מדוע הבדל זה גורם לכך שהבצק עם יותר נוזלים נדבק למערוך.
- הוא ממשיך לשאול, מדוע דווקא כשיש הרבה נוזלים הבצק נדבק, ומדוע דווקא כשאין הרבה נוזלים הוא אינו נדבק.
- השאלות ממשיכות עד שהאדם מגיע לנקודה שבה אין לו תשובה נוספת, אלא "ככה זה החוקים".
למה חשוב לא לקבל את התשובה "ככה זה"?
אליעד מסביר שאם אדם מסתפק בתשובה "ככה זה", הוא בעצם מפסיק לחקור ולא מגיע להבנה האמיתית של המציאות. הוא משווה זאת למצב שבו אדם נדרש לעבוד בלי לקבל משכורת, וכאשר הוא שואל "למה...
- מהן הנחות יסוד?
- איך לחקור את המציאות לעומק?
- מדוע המציאות כפי שהיא?
- יש הבדל בין יש לאין?
- איך להבין את עצמי?
- למה חוקי הפיזיקה כאלה?
- מה המשמעות של "ככה זה"?