... הערכה כזאת, תמעיט בערכו של היהלום. ורק מי שהיהלום הזה שלו, ורק מי שראה את היהלום הזה, ורק מי שנהנה ממנו, ורק מי שמסוגל ליהנות מהיהלום הזה ומהתכונות המיוחדות שבו, רק הוא מסוגל להעריך קצת את היהלום הזה. כי היהלום המיוחד הזה, הוא ככ מיוחד, שלא כל אחד יכול ליהנות מהיופי שלו. ורק אנשים מיוחדים יכולים ליהנות מהיופי ומהשלמות שיש בו. ורק מי שזוכה ליהנות מהיהלום הזה, רק הוא יכול להעריך קצת את שווי היהלום. וככל שערך היהלום גדול יותר, כך לא רק שכמעט ... ולא מסוגל להעריך את ערכו. ולמרות כל הנל, יש יהלום שהוא ככ גדול, עד שכל בני האדם בעולם מסוגלים ליהנות ממנו. ויש יהלום ככ ייחודי וככ מיוחד, עד שהוא כולל בתוכו את כל התכונות של כל היהלומים, ויש בו ... הזה ולהבין את ערכו האמיתי. ויהלום שאי אפשר להעריך אותו, הוא לא שווה יותר מידי. כי מאחר שאי אפשר ליהנות ממנו, אכ הוא לא מביא תועלת אמיתית. והיהלום הטוב ביותר בעולם, הוא ככ טוב, עד שכל אחד יכול להבין מיד שהוא היהלום הטוב ביותר בעולם, וכל אחד ואחד יכול ליהנות ממנו. אבל, לא כל אחד ראוי ליהנות מהיהלום הזה. ולא תמיד בעל היהלום, מעוניין שכל אחד ייהנה מהיהלום שלו. כי כל אחד בעולם יכול ליהנות מכל היופי שיש ביהלום הטוב ביותר בעולם. אבל לא כל אחד ראוי לכך. ועל האדם להתאמץ ולעמול, כדי שבעל היהלום יאפשר לו לראות את היהלום וליהנות ממנו. ולפעמים, בעל היהלום המיוחד הזה, לוקח את היהלום הזה, ושם עליו באופן מכוון לכלוך חיצוני כלשהו, כדי לכער אותו וכדי להסתיר את יופיו. וכך הוא מציג את היהלום הזה עם הלכלוך שעליו, לבני האדם. ואלו שלא ראויים ליהנות מהיהלום הזה, הם אומרים שהיהלום הזה הוא כלל לא יהלום, ושהוא סתם חתיכת זכוכית מכוערת. אבל אלו שראויים ליהנות מהיהלום הזה, הם יודעים לזהות שמאחורי הכיעור החיצוני, יש כאן יהלום מאוד יקר. וככל שהאדם יודע לזהות את היהלום ... עוד קצת את היהלום הזה, ומציג אותו לאותו האדם שיודע להעריך את היהלום, בצורה יפה יותר, כדי שהוא יוכל ליהנות יותר מהיופי של היהלום. ויש כאלו שכאשר הם רואים את היהלום בצורה יפה יותר, אז הם באים על סיפוקם, ...

... ולא רק שהאדם שמח לעשות אותם, אלא שהאדם יכול לעשות אותם פעם אחרי פעם אחרי פעם, ובכל פעם להפיק הנאה מחדש ולא להשתעמם, אלא להרגיש סיפוק והנאה וכולי. ואם נתבונן עוד בעניין נראה, כי כל הדברים שבעולם, גם אלו שנחשבים למעניינים, הרי שיש להם סוף. דהיינו, ... והדבר הפנימי אצל האדם שיוצר אצלו את תחושת ההתחדשות, זה השכל של האדם. כי כאשר האדם עושה איזה דבר, ההנאה של האדם מהדבר היא פנימית. וההנאה של האדם מהדבר, נובעת מהצורה שבה האדם מרגיש ביחס לדבר. והיחס והרגש של האדם אל הדבר, הם תוצאה של ... וככל שהשכל של האדם מסתכל על הדברים בצורה ברורה יותר, כך האדם מרגיש טוב יותר ביחס לדבר. והאדם מפיק הנאה מדברים מסוימים, בגלל התהליכים שמתרחשים בתת המודע שלו. כי גם כאשר האדם עושה דברים שנראים כשטויות וחסרי שכל, וגם כאשר האדם עושה אפילו טעויות שהוא יודע שהן טעות, ובכל זאת האדם עושה אותן ונהנה מהן, כגון לדוגמה לעשן וכיוב, הרי שהאדם מפיק הנאה מהדבר, בגלל דברים שמתרחשים בתוכו בעת ביצוע הפעולה. ולמרות שהאדם לא מבין מה בדיוק עובר עליו, הרי שבתוכו יש תהליכים מסוימים שמתרחשים, שהם אלו שיוצרים אצל האדם את תחושת ההנאה. ובכל דבר שיש בעולם, יש בו שכל מסוים. וכאשר האדם עושה דברים כלשהם, הדברים האלו משפיעים על התת מודע ... שיש בהן רמות שונות של עומק. ויש יוצרים חכמים, אבל שרמת העומק שלהן עמוקה מידי, ולא כל אחד מסוגל ליהנות מהשכל שיש ביצירה שלהם. ולכן יש יצירות אומנות של אנשים חכמים, שלא כל אחד מסוגל להבין את השכל שיש ביצירות האלו וליהנות מהן. וכמו כן, כל יצירת אומנות מוגבלת ברמת העניין שבה, לרמת העומק שלה. כי היא לא יכולה לעניין, מעבר ... המציאות, שהדבר הזה הוא חלק ממנה. ומי שלא יודע את השכל שיש בכל דבר, על ידי זה הוא מוגבל ליהנות מהדבר, רק כפי כמות השכל שהוא יכול להפיק מהדבר. אבל, מי שיודע את השכל שיש בכל דבר, ומי שמסתכל ...

... כך צריך לשלוט בשורש שלו. ולכל הדברים בעולם יש שורש אחד, שהוא זה שמאחד אותם. ומי שרוצה לשלוט בעולם וליהנות ממנו, עליו לגלות את השורש של הדברים. וכדי שהאדם יגלה את השורש הזה, לשם כך עליו לנסות לראות את ...

... / שכל - מי מתחדש כל הזמן? במה תלויה התחדשות? מי שהוא חכם אמת, הוא מתחדש כל הזמן. ועיקר ההנאה של האדם בחיים, היא מההתחדשות שיש לו. כי העוצמה הרגשית של האדם, היא גדולה יותר כאשר הדבר חדש. וגם ...

מנהיגות / בודהיזם / הנאה - גם ליהנות צריך לדעת! כפי שכבר ביארתי, זכותו המלאה של האדם לא לדעת את הכל. אך יש כאלו שאינם יודעים את ... להרגיש טוב עם עצמו, שהוא מנהיג אחרים למרות שהוא לא באמת ראוי להנהיג וכולי. וכך הוא הדבר לגבי עניין ההנאה. כי המציאות היא טובה. וגן עדן זה כאן. ובכל דבר ודבר בעולם, יש בו משהו טוב שאפשר ליהנות ממנו. ומי שבאמת מבין את המציאות, הוא מתחבר לכל דבר ודבר שיש במציאות, ונהנה מכל דבר. ולא כל אחד זוכה לראות את הטוב שיש בכל דבר, ולא כל אחד חייב לראות ולהבין את ... להבין את כל המציאות בשלמות. ומי שמבין את המציאות בשלמות, הוא מגלה את הטוב שיש בכל דבר. והוא יודע ליהנות מכל דבר. כי בכל דבר ודבר, יש את ההנאה של השלמות. כי כל דבר בעולם, יש בו שלמות. ומי שרואה את השלמות שיש בכל דבר, הוא יודע ליהנות מכל דבר. ומי שרוצה להנהיג אחרים, הוא חייב קודם לכן להבין את עצמו ואת המציאות בשלמות, ורק לאחר מכן ... שיש בכל דבר גם לאחרים. מחמת שהוא עצמו עוד לא רואה את הטוב הזה. וכאשר המנהיג לא יודע איך ליהנות מכל דבר, אז הוא ממציא את המחשבה שאומרת שלא בכל דבר יש טוב, ושעל האדם לסגף את עצמו, ושהאדם לא יכול להרשות לעצמו לאהוב את העולם ולהקשר רגשית לדברים. כי ההנאה של האדם מהעולם, תיצור עבורו סבל. ולמרות שבאמת ההנאה של האדם מהעולם עלולה ליצור אצלו סבל, הרי שגם ליהנות צריך לדעת. ומי שיודע ליהנות באמת מכל דבר, הוא זה שיכול להרשות לעצמו להקשר רגשית לדברים וכיוב. והוא יכול להראות לכל אחד את הדרך, איך אפשר ליהנות מכל דבר, ולהקשר רגשית וכיוב, ועדיין להיות מאושר וחופשי. ומי שלא יודע את הטוב שיש בכל דבר, אז הוא מקדם רעיונות שמסבירים שלא טוב ליהנות, ושהנאה זה רע, ושהאדם צריך לא ליהנות, ושהאדם צריך להתגבר על הרצון שלו ליהנות וכיוב. והכל נובע משום שהמנהיג לא יודע כיצד כן אפשר ליהנות מכל דבר, ועדיין להיות מאושר. ומי שאוהב את המציאות בשלמות, הוא אוהב את עצמו בשלמות, ואת כל מה שיש במציאות בשלמות. והוא יכול להראות לאדם את הדרך, איך כן אפשר ליהנות מכל דבר, ועדיין להיות מאושר בלי להסתבך בצורה כלשהי עם תלות רגשית כלשהי וכיוב. ונסכם: גם ליהנות צריך לדעת. ולא כל אחד יודע ליהנות. ומי שמתנגד להנאות, זה רק משום שהוא לא יודע להפיק הנאה מחייו. כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו טוב ושלמות. ומי שיודע ומבין את השלמות שיש בכל דבר, הוא זה שיודע ליהנות מכל דבר. ועל האדם לנסות כן ליהנות מכל דבר, על ידי זה שהאדם מסתכל על הטוב שיש בכל דבר, עד שהאדם מגלה את השלמות של המציאות, שיש בכל דבר, וזוכה לאושר אמיתי ולהנאה אמיתית.

... צריך להשקיע יותר בעטיפה החיצונית שלו. וגם העטיפה של המוצר יש לה משמעות. ומוצר שהעטיפה החיצונית שלו יפה, האדם נהנה ממנו יותר. כי העטיפה היפה כאילו אומרת לאדם שהמוצר הזה הוא טוב. אבל אם המוצר הוא מושלם, לא צריך ...

... גם החרש היה רוצה להיות מסוגל לשמוע. וגם העיוור היה רוצה להיות מסוגל לראות. וגם הרוחני שלא יודע איך ליהנות מהכסף, גם הוא בתוך תוכו היה רוצה להיות מסוגל ליהנות גם מכסף. ועשיר אמיתי, הוא זה שהוא משיג את כל התועלת של הכסף, בלי להיות תלוי בכסף. כי גם לכסף יש את היתרונות שלו. וגם להנאות העולם יש את היתרונות שלהם. ועשיר אמיתי, הוא זה שיש לו את כל הדברים הטובים שיש בעולם, גם בלי הלבוש והצורה החיצונית שלהם. כי כל ההנאות של האדם, מתרחשות בתוכו. וכל הכסף וכל ההנאות של העולם, יוצרים אצל האדם הנאה פנימית. ועשיר אמיתי, הוא זה שיש לו הנאה בשלמות, כאילו שיש לו את כל הכסף שבעולם ואת כל ההנאות שבעולם. וכל זה, על ידי זה שהוא מחובר למציאות עצמה, והוא מקבל את ההנאה שלו מהשורש של ההנאות. כי לכל דבר בעולם יש שורש. וגם להנאות יש שורש. והכסף הוא רק אמצעי ליצירת הנאה פנימית. ומי שיודע את שורש ההנאות, הוא יש לו את כל ההנאות שבעולם, גם בלי האמצעים החיצוניים. וכל זמן שאם ישתנה מצבו החיצוני של האדם, ישתנה גם מצבו הפנימי, הרי שהוא לא באמת שמח בחלקו. ואם האדם נמצא במצב שעוד כסף יגרום לו ליהנות יותר בחיים, הרי שהוא עדיין לא באמת יודע ליהנות בחיים מהפנימיות של החיים ומהטוב שיש בכל דבר. ויש כאלו שהם לא חפצים בכסף ובחיצוניות, משום שהם לא יודעים איך ליהנות מחיצוניות. והם לא חפצים בכסף, לא בגלל שיש להם את כל מה שהכסף יכול לתת, אלא פשוט בגלל שהם מוגבלים ולא רוצים את מה שהכסף יכול לתת. ושמח בחלקו אמיתי, הוא זה שהוא רוצה את כל ההנאות שהכסף מביא, אבל שיש לו אותן גם בלי הכסף. ורק מי שיודע ליהנות מכסף, הוא יכול לדעת ליהנות גם בלי הכסף. ומי שלא יודע ליהנות משטויות, הוא לא יכול לדעת ליהנות מדברים חכמים באמת כפי שכבר ביארתי בהרחבה. ושלמות השמחה, היא כאשר האדם מחובר לשורש ההנאות, שהיא הבנת המציאות. ואז הוא שמח בחלקו באמת.

... את הקשר הזוגי. וכאשר בני הזוג צריכים להתרחק זה מזה, כי אי אפשר תמיד להיות ביחד, אז האדם פחות נהנה מהרגש של האהבה. ונמצא אם כן, כי כאשר האדם קרוב אל הדבר שממנו נובעת האהבה שלו, על ידי זה ... כלשהו שמופיע במחשבים של הבנק, הרי שהאדם משתעשע ברעיון ובמחשבה שיש לו כסף. וכיוב בשאר הנושאים, שיש דברים שהאדם נהנה מהם, מעצם זה שהוא חושב עליהם. וכאשר יש לאדם הצלחה בחייו באיזה עניין, אז הוא מרגיש טוב, מעצם זה ... אותם כלפי המציאות כולה. ועל האדם להתבונן בדברים, עד שהוא יגיע לאהבה כזו שנובעת מעצם הידיעה שממלאת אותו, שזו הנאה מאהבה אמיתית.

... המחשבה של האדם הרוחני שעוסק בלסגף את עצמו, נראה שהוא לא שונה בשום צורה מהאדם שעוסק כל היום בלחפש הנאות שונות, ובלמלא את תאוותיו ואת תשוקותיו. ולמרות שכלפי חוץ נדמה שהאדם הרוחני והסגפן, הוא כובש את יצרו והוא שולט ... התשוקות שלהם. אלא, שלאחד מהם יש תשוקות מסוג אחד, ולשני יש תשוקות מסוג אחר. אבל גם מי שכל היום מהנה את עצמו, וגם מי שכל היום מסגף את עצמו, שניהם עוסקים כל הזמן בסיפוק עצמי ובמילוי התשוקות והתאוות שלהם. ... היטב על פנימיות המחשבה של האדם שמסגף את עצמו, נראה שכמו שקשה לנהנתן לסגף את עצמו, כך קשה לסגפן, ליהנות. והנהנתן נהנה מסוג אחד של הנאה, והסגפן נהנה מסוג אחר של הנאה. וכמו שהנהנתן יצטרך לנהל עם עצמו מאבק, כדי לסגף את עצמו בצורה כלשהי, כך הסגפן יצטרך לנהל עם עצמו מאבק, באותה העוצמה בדיוק, כדי ליהנות ולגרום לעצמו הנאה. ואם נתבונן היטב, בין אם האדם עוסק בסגפנות ובין אם האדם עוסק בנהנתנות, הרי שיכול להיות מצב שבו שניהם סובלים באותה המידה. כי ישנם מצבים שבהם הנהנתנות של האדם, היא ביטוי לבריחה עצמית של האדם. והאדם שלא מסוגל ליהנות מהחיים הפשוטים כפי מה שהם, והאדם שלא יודע להפיק את טעם החיים מהדברים הפשוטים ומתחושת ההרמוניה עם המציאות, הוא בורח אל הנהנתנות כדי להפיק עבור עצמו רגעי הנאה. אבל, גם האדם שעוסק בסגפנות, גם הוא לא אדם רוחני באמת. כי גם הוא עוסק בלברוח מהחיים, וגם הוא לא מסוגל ליהנות מהחיים הרגילים. וכאשר האדם לא מסוגל ליהנות מהחיים הרגילים כפי מה שהם, על ידי זה האדם מתחיל לנהל עם עצמו מאבק פנימי, שבא לידי ביטוי בכך ... אלא פשוט פועל על פי השכל וההיגיון הישר, בלי לסגף את עצמו יותר מידי ובלי לרדוף כל הזמן אחרי הנאות שונות. והשלמות היא לחיות בשלום עם המציאות. ולחיות בשלום עם המציאות, פירושו גם לחיות בשלום עם עצמך. ומי שלא ... את עצמו, לא יתכן שהוא אוהב את המציאות כולה, שהוא עצמו חלק ממנה. והשלמות היא, כאשר האדם מסוגל להרגיש הנאה וליהנות ממנה, וגם להרגיש סיגוף וליהנות ממנו. זא, אם האדם בורח לצד אחד יותר מאשר לצד אחר, הרי שהוא בעצם עוסק בבריחה, וזו לא השלמות. והשלמות היא כאשר האדם לא בורח לשום צד יותר מאשר לצד אחר. וכאשר הוא מפיק את ההנאה שלו, לא מהפעולה עצמה של הסגפנות / נהנתנות, אלא מעצם תחושת החיבור וההרמוניה של האדם עם המציאות. ומי שהוא ... ידי זה שהוא ינסה להשתחרר מהרצון שלו לסגף את עצמו. כי כמו שקשה לאדם הרגיל לסגף את עצמו, כך ההנאה היא הסיגוף הכי גדול עבור זה שרוצה לסגף את עצמו. והשלמות היא כאשר האדם לא בורח משום דבר. ואם האדם לא מסוגל להכיל בתוכו הנאה, הרי שזו אינה שלמות. ואם הסגפן רוצה לסגף את עצמו, אז באפשרותו לסגף את עצמו בכך שהוא ינסה למצוא את הטוב שיש בכל דבר, ושילמד להפיק הנאה גם מהנאות גשמיות, בלי לברוח מהחיים. ונסכם: השלמות היא כאשר האדם נהנה מעצם תחושת ההרמוניה והחיבור שלו עם המציאות, שאז הוא לא צריך לברוח לנהנתנות או לסגפנות.

... עדיין הריצה של האדם אחרי השטויות, הביאה לו תועלת. כי דבר ראשון המרוץ של האדם אחרי שטויות, יוצר אצלו הנאה, שגורמת לו בסופו של דבר לחפש את ההנאה האמיתית. וככל שהאדם רץ יותר אחרי שטויות, כך לבסוף הוא מגיע למיצוי היכולת שלו ליהנות משטויות, ואז הוא זקוק לחפש את ההנאה האמיתית כדי ליהנות באמת. ובנוסף, מי שלא מסוגל להשיג שטויות, כל שכן שהוא לא יהיה מסוגל להשיג את הדברים האיכותיים באמת. כי גם כדי ליהנות משטויות, גם לשם כך צריך מיומנות. וכל הריצה של האדם אחרי שטויות, היא כולה תרגול של האדם ושיפור היכולות ...