... מרחב. לכן, כל המציאות נמצאת בתוך מקום וזמן, ואין בה שום דבר שהוא באמת מוחלט ומחויב כשלעצמו. האם המקום והזמן עצמם הם מוחלטים? הנקודה הבאה שאליעד חוקר היא האם המקום והזמן עצמם מחויבים או שהם גם אפשריים בלבד. הוא מסביר שגם הפוטנציאל עצמו, שהוא האפשרות שמשהו יתקיים בעתיד, תופס מקום ... נלך אחורה בזמן, לפני המפץ הגדול, קיים פוטנציאל, ופוטנציאל זה בעצמו תופס מרחב. לכן הוא מציע את הרעיון שהמקום והזמן הם עצמם אינסופיים ולא נבראו לעולם, והעולם פשוט תמיד היה קיים באינסוף אפשרויות. מה המשמעות של קדמות העולם וחידוש העולם? אליעד כהן דן בשתי גישות מרכזיות: גישת קדמות העולם, שאומרת שהמקום והזמן תמיד היו קיימים ולא נבראו לעולם, וגישה דתית יותר של חידוש העולם, הטוענת שהמקום והזמן נבראו יש מאין על ידי אלוהים. לטענתו, גם אם אומרים שאלוהים ברא את העולם, נותרת הבעיה - מי ברא את אלוהים? ולכן ההסבר הפשוט יותר הוא שהמקום והזמן תמיד היו קיימים. הוא מוסיף כי בעולם אינסופי עם אינסוף אפשרויות, הסדר שאנו מכירים אינו מיוחד או בלעדי, מכיוון ... להניח שאלוהים סידר משהו דווקא בדרך מסוימת. מהו הכלום שממנו נוצר הכל? כדי להבין את המהות הפנימית של המקום והזמן, אליעד מציג את רעיון הכלום. הכלום הוא מצב שאין בו שום דבר, כולל אין מקום, אין זמן, ואין פוטנציאל. ... לדבריו, החקירה הזאת קריטית כי ללא הבנת המציאות, האדם אינו מבין את חוקי המשחק של החיים, והוא נשאר כל הזמן במרדף אינסופי אחרי אושר, שאינו באמת קיים כשלעצמו. איך האדם יכול להגיע להבנה הזו? אליעד מסביר שהאדם חייב לחקור ... - שהוא למעשה היש האמיתי והמוחלט. מהי תפיסת האחדות וכיצד מיישמים אותה בחיי היומיום? כיצד שאלת הבריאה קשורה לתפיסת הזמן והמקום? איך ניתן להשתמש בשכל כדי להגיע לחוויה שמעבר לשכל? מה המשמעות של תפיסת יש ואין כאחד עבור הרצון ... וזמן. במקום שבו אין שניים (רק ישות אחת ויחידה), לא יכולה להתקיים הבחנה או הגדרה כלשהי. איך קשורים המקום והזמן לדיון על בריאת העולם? מתוך ההבנה שכל ישות בעולם תלויה במקום ובזמן, עולה השאלה: האם המקום והזמן עצמם תלויים במשהו? אם מנסים לייחס את הכל לפוטנציאל, גם פוטנציאל תופס סוג של מקום או הפרדה במציאות. אליעד מציג את האפשרות שהעולם תמיד היה קיים, והמקום והזמן הם אין סופיים. ההיגיון הפשוט מבחינתו הוא שהמקום והזמן היו כאן תמיד, ומשום כך אולי לא צריך כלל אלוהים כחיצוני לבריאה. באותה מידה, אפשר לומר שגם אם מאמינים ... לשאלת האלוהים? אליעד מתייחס לרעיון קדמות העולם (שהעולם קיים מאז ומעולם) לעומת חידוש העולם (שהעולם נברא מאין). הוא אומר שהזמן והמקום לכאורה מתקיימים אינסוף, ולכן לא צריך להניח שיש ישות חיצונית שבראה אותם. העולם הוא בלתי מוגבל במקום, בזמן ... זמן ומקום? אליעד מסביר שקיימות שתי ישויות נצחיות: מקום וזמן, והן פועלות תמיד. הוא מוסיף שההבנה הזו משמעה שהמקום והזמן עצמם הם הכוח המהווה והמניע של כל הבריאה, ואין בהכרח צורך להניח קיומו של אלוהים נפרד. עם זאת, כאשר ממשיכים לחקור מה מהווה את הזמן ומה מהווה את המקום, מגיעים לרעיון שיש הוויה אחת, גדולה יותר מכל הזמן ומהמקום, שעוטפת את שניהם. כלומר, אם המקום והזמן אינם מחויבי המציאות בפני עצמם, אולי קיימת ישות אחת, פנימית יותר, שמולידה את המקום והזמן (לפני הזמן ולפני המקום). לפיכך, גם לגבי השאלה האם המקום הוא אין סופי - הוא אין סופי רק בהקשר של מרחב, אבל עדיין יש את הזמן, וכן להפך. מכאן, כדי שלא נצטרך לטעון שיש שתי ישויות אין סופיות שונות (מקום וזמן), מציעים שיש ישות על ... זמנית, והם למעשה הישות האחת. מכאן אין כבר הפרדה בין אלוהים לעולם, כי אלוהים מקבל הגדרה ככלום שממנו נוצרים הזמן, המקום וכל הביטויים הרבים. אליעד מסביר שהמוח האנושי לא יכול בהיגיון הרגיל לתפוס במקביל שני הפכים, ולכן השאלה איך ... בתפיסת האדם את עצמו ואת חייו. מהי תפיסת האחדות וכיצד מיישמים אותה בחיי היומיום? כיצד שאלת הבריאה קשורה לתפיסת הזמן והמקום? איך ניתן להשתמש בשכל כדי להגיע לחוויה שמעבר לשכל? מה המשמעות של תפיסת יש ואין כאחד עבור הרצון ... גם לא אני. אם יש אני ולא אני זה אומר שכול הדברים קיימים בתוך מקום וזמן. בא נדבר על הזמן, אם יש רק רגע אחד של מציאות, אם למשל בתודעה שלי יש רק רגע אחד, בלי עבר ובלי עתיד, ... לחוות חוויה מוגדרת? האם אתה יכול להגיד אני? לא, כי כדי שיהיה אני, אתה צריך לעשות השוואה למשהו. למעשה הזמן והמקום הם אותו דבר, אנו צריכים זמן כדי לעבור בין שני מקומות. הבנו שכול הישויות בעולם תלויות במקום ובזמן, ... הפרדה, ההפרדה תמיד קיימת. מה זה מקום וזמן, אפשר להגיד שמקום וזמן זה פיסי, המקום הוא המרחב של המציאות, והזמן הוא עבר הווה ועתיד שבתוכו מתרחשים כל האירועים. השאלה הנשאלת היא מה יש מעבר? מי ברא את העולם? והתשובה הפשוטה היא שהעולם תמיד היה קיים, יש מקום אין סופי ויש זמן אין סופי, ויש אין ספור אפשרויות וכל הזמן דברים משתנים, זה הכל, מאוד פשוט. אפילו אם נגיד שאלוהים ברא את העולם זה עדיין לא פתר את השאלה ... אולי המקום נגמר עוד עשר קילומטר, אבל תמיד יש מעבר לעשר קילומטר, המקום לא יכול להיגמר. אותו דבר לגבי הזמן, אם תגיד הזמן התחיל לפני ששת אלפים שנה, אבל היה קיים זמן גם לפני ששת אלפים שנה. בכל מקרה הזמן אין סופי והמקום אין סופי ולכן ההיגיון הפשוט ואמר שיש שני אלוהים, יש שני ישויות נצחיות שהן הזמן והמקום שהם תמיד קיימות, והן מהוות, מחיות ומקיימות את כל הבריאה כולה. המציאות הזאת יש בה מקום אין סופי ... היא ומה זה זמן ומקום? כאן יש כמה אפשרויות, אנו יכולים להגיד לדוגמה שהמקום הוא נצחי והוא מהווה את הזמן, בסופו של דבר הגענו שיש שתי ישויות שבתוכן נמצא הכל, למעשה יש שתי אלוהים, אפשר לומר שאולי המקום והזמן תלויים אחד בשני, או שאפשר לומר שיש רק מקום והוא עושה את הזמן, אולי אפשר גם לומר שהמקום והזמן תלויים אחד בשני, ואפשר לומר שאולי המקום הוא אלוהים הראשון ואולי הזמן הוא האלוהים הראשון, השאלה הנשאלת היא איך אנחנו מגיעים למחויב? כשהאדם רוצה לחיות טוב עליו להבין את חוקי המשחק, ... מחויב כי הוא עשוי מברזל, הברזל לא מחויב כי הוא עשוי מאטומים, וכשחופרים שוב מבינים שמה שמחויב זה המקום והזמן. אי אפשר בלי מקום וזמן, אבל אז אפשר לשאול אולי יש מקום שמהווה את הזמן ואולי הזמן מהווה את המקום? אנו מנסים לצמצם את הישויות. כי השאלה הנשאלת היא ממה עשוי המקום וממה עשוי הזמן? לפי הדת, העולם נברא מחדש שזה נקרא, חידש את העולם יש מאין. אם נבדוק את הדבר הזה נראה שאם ... יש את ההוויה של הדבר שהיא אחד עם הדבר, אנחנו אחד עם החדר, החדר מהווה אותנו, זאת אומרת שהמקום והזמן מהווים אותנו. זה לא רק שאלוהים מזיז אותך הוא גם מהווה אותך. ואם האדם הוא המקום והזמן זה אומר ...

... מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 7 מהו סוד הצמצום? במהות של המציאות, המקום והזמן לא מחויבים לקיום. הם לא מחויבים לחיות תמיד, כמו שהמקום יכול להיעלם, בדיוק כמו שהזמן יכול להיעלם. במובן זה, הזמן והמקום לא חייבים להיות קיימים כל הזמן, כי הם לא מהות מוחלטת. כשאדם חולם חלום, כל הזמן והמקום של החלום תלויים במי שחולם את החלום, ואם הוא מתעורר, כל המקום והזמן של החלום נעלמים. הזמן והמרחב נראים לנו כמשהו ממשי, אך יש פרספקטיבה שבה המקום והזמן לא קיימים, כמו בחלום. מקום יכול להיעלם לחלוטין אם יפסיקו לחלום אותנו, ואם החולם יפסיק לחלום אותנו, אז לא יהיה מקום כלל. למעשה, המיקום הוא לא מוחלט, ובמציאות הגלובלית, אין לנו קנה מידה מוחלט למקום. המקום והזמן תלויים אחד בשני: הזמן לא יכול להתקיים בלי מקום, ואם לא היה מקום, לא היה זמן. הזמן, בעצם, מוגדר על ידי המקום, והמקום מוגדר על ידי הזמן. האם יש הבדל בין זמן למקום? הזמן והמרחב הם צורות, הם תופעות שנמדדות, אבל בעמקם הם ישות אחת. כשאין זמן ואין מקום, אין שום צורה. המהות של הזמן והמהות של המקום הן לא צורות נפרדות, אלא ישות אחת. אם נפרק את הזמן והמרחב, כל מה שנותר הוא מהות אחת, שהיא מעבר לצורת הזמן ולצורת המקום. זאת הישות שאליה שואפים, אם תצליח להרגיש אותה, תוכל להבין שמהות הזמן והמרחב לא נפרדת, כי הם תמיד היו תמיד יהיו אחד. האם יש הבדל בין נפרדות לאחדות? ההבנה האמיתית היא ... הנפרדות הזאת היא בעצם אחדות אחת. כל פרט בנפרדות הוא גם הישות הכוללת. לא מדובר על מה היה לפני הזמן, אלא על מהות הזמן. הזמן תמיד היה קיים ולא נוצר משום מקום. מהות המקום והזמן היא לא שאלה של מה היה לפני או איך נוצרו, אלא של מהותם. מי שיתבונן יראה שזמן ומקום לא מחויבים קיום. האם אפשר להבין את המקום והזמן? המקום והזמן הם מעבר להבנה שלנו, אנחנו לא יכולים לדמיין אותם או להבין אותם עד הסוף. כל תשובה עליהם היא בסופו ... השאלות הקיומיות ביותר - מה זה מקום ומה זה זמן, מהו הלא יודע הזה. האדם מגיע להבנה שהמהות של הזמן והמקום היא לא נפרדת מההוויה שלהם. איך ניתן להבין את המהות של המציאות? המציאות, המקום והזמן, כולם נרקמים יחד. אם תנסה לקחת את כל האפשרויות של המקום והזמן ותערבב אותן, תבין שהמהות של הזמן והמקום היא בעצם חיבור של כל הדברים שכוללים את הזמן והמרחב. הכיוון כאן הוא להבין את העולם מבלי לחפש תשובות, כי התשובות עשויות להגיע מהמהות של השאלות עצמן. האם יש הבדל בין זמן למקום? מהות הזמן והמרחב הבנת המקום והזמן האם הזמן והמקום הם ישות אחת? צמצום הזמן והמקום הספר להיות אלוהים, חלק 1 עמוד 72 עד כה הסברנו, לכאורה, שאיך שלא נסובב את הגלגל, הנפרדות היא ... היא הדבר הראשון. כי אם יש אחדות אז תמיד יש ההפך. ודבר נוסף שהסברנו, ששני המקיפים הכי גדולים הם, הזמן והמקום. שלא משנה איך תסובב את הגלגל תמיד יהיה מקום וזמן. הגענו לזה שיש שני מקיפים כך שהשורש הוא לא אחד. אז מהו סוד הצמצום. אם נתבונן קצת נראה שהמקום והזמן הם לא הכי גדולים. כי אם אתה מבין שמקום זה צורה סופית, והזמן זה גם צורה סופית, אז למעשה יש להם מהות. איך מבינים שהמקום והזמן הם לא הכי גדולים? כי המקום הוא לא סך כל הדברים, כי יש זמן. והזמן אף הוא לא סך כל הדברים, כי יש מקום. ולכן המקום והזמן הם צורות. ואם שניהם צורות, אז יש משהו יותר גדול. אמנם הזמן הוא אין סופי, אבל הוא אין סופי ביחס לעצמו. הזמן לא אין סופי כי הוא לא מכיל את כל הדברים. כך שהוא לא אין סופי מוחלט. הוא לא ממלא ... לא אחד. ואם הם לא אחד, אז הם לא אין סופיות. וגם אם תגיד שהמקום לא מוגבל מבחינת מקום, והזמן לא מוגבל מבחינת זמן, אבל הם עדיין מוגבלים במשהו, כי אם הם לא היו מוגבלים, הם היו מתפשטים אחד ...

הספר להיות אלוהים - האני ושורש הרצון - איך נוצר הרצון איך נוצר האני של האדם, כלום, אין, המקום והזמן, חלק 2 איך נוצר הרצון ומה הוא האני? כדי להבין איך נוצר הרצון ומהו האני של האדם, יש תחילה ... שממנה הכל עשוי. האדם שואל: מה יש לפני האני והלא אני? והתשובה היא - כלום מוחלט, העדר מוחלט של מקום וזמן. כאשר מפרקים את כל הצורות של העולם (כולל את המקום והזמן עצמם), נשאר רק כלום, וזוהי ההוויה האמיתית של המציאות. לכן אליעד מסביר שהמהות האמיתית של האדם, של הרצון, ושל ... הגוף, הגוף יכול להיות קיים ולא להיות קיים, אז אם לא תהיה קיים, מה יישאר? מה שהיה שם קודם, המקום והזמן שבתוכם אתה קיים. יש משהו כללי שבתוכו יש אני ולא אני, עכשיו אתה יכול להוציא את האני, ויכול להכניס ... בעצם כלום? איך הגענו למסקנה שלפני האני והלא אני יש כלום? אם הולכים לפני האני ולא אני, יש למעשה מקום וזמן לפניהם, אם לא היה מקום וזמן לא יכול להיות אני ולא אני, למשל כדי שיהיה אני צריך שיהיה מקום ... וזמן ריקים. מה זה מקום וזמן? זה גם שניים. יש אני ויש לא אני, והלא אני כולל את כל המקום והזמן. ואם אומרים שבהוויה שלי אין שום צורה, אין שם אני ולא אני, אז זה אומר שבהוויה שלי אין את הצורה שלי ואין את הצורה של הלא אני עם המקום והזמן, אז ההוויה זה הכלום. אני ולא אני, פירושו דבר שקיים בתוך מקום וזמן, אם נסיר את כל הצורות של ... ישות? מה מהווה אותם? משהו שאין בו צורה של מקום ומשהו שאין בו צורה של זמן. מה שמהווה את המקום הוא לא מקום, ההוויה של המקום לא יכולה שיהיה בה מרחב של מקום, הדבר שממנו עשוי המקום לא יכול להיות מקום. אולי המקום עשוי ממקום אחר? אבל המקום האחר הוא כלום וגם הזמן האחר הוא כלום. שאלה: למה לא נקרא לו קיום? אליעד: כשאתה אומר שאין פה כלום, אתה מתכוון שיש פה ... עשוי ממנו. שאלה: מתי הדיסק מתחלף במוח? אליעד: יש דרגות שונות. למשל אם אתה מכיר בכך שאתה צורה של זמן ומקום, אז כבר התחלף לך משהו בדיסק. כי פתאום המקום והזמן הם לא סתם משהו, הם משהו פעיל. האדם בחוויית המציאות שלו, כשהוא הולך ברחוב, האם הוא סתם הולך או שהוא מרגיש שהמקום והזמן זזים? זה כבר מראה שהדיסק התחלף. ואז הוא חושב, מה זה מקום וזמן? זה כלום, אז איך אני מצפה ... כל הצורות, מה תקבל? כלום. אם תקלף את הצורות יישאר לך מקום וזמן ריקים, איך מורידים את הצורה של המקום והזמן? קודם תדמיין מה זה, ואחר כך תנסה לחשוב על משהו הפוך, תראה שאתה לא יכול לחשוב, נכון? זה נקרא כלום. זה אומר שההפך שלו, זה הדבר שאתה לא יכול לחשוב עליו. שאלה: אין הפך של זמן ומקום. אליעד: נכון, האין הפך, הוא הכלום. האין הזה שלא נכנס לי במחשבה, הוא הכלום. אם תחשוב בבית מה זה לפני הזמן והמקום, אתה תגלה שזה הכלום. גם האין הוא ישות מורכבת. האדם אומר, האין הוא תמיד קיים, איך יכול להיות שהאין ... שהמהות / אלוהים / ההוויה גם היא לא מחויבת המציאות. בעיקרון, אתה קודם צריך להכיר בכך שהאין / לפני הזמן והמקום, הוא ההוויה של הזמן והמקום. ואחרי שאתה מתבונן בזה, האין / הכלום הופך להיות עבורך משהו ממשי. הגעת להבנה שהכלום הוא משהו ממשי. זה ... אפשר לחשוב על כלום, כי לחשוב על כלום, זה לא לחשוב בעצם. לחשוב על כלום זה לחשוב מה ההפך מהמקום והזמן. יש כאן תהליכים, דבר ראשון שאתה מבין שחשוב זה הפנימיות, אחר כך אתה מבין שמה שחשוב זה מה שאתה ... אחר אתה מבין שהמהות היא הרצון, אחר אתה מבין שהמהות היא הקיום, אחר אתה מבין שאתה זה צורה של זמן ומקום, אחר אתה מבין שהמקום והזמן הם צורה של כלום, ואתה צורה של כלום. ואחרי שאתה מבין וחווה את זה, אחרי שאתה מבין מה זה ... לפניהם? אתה מבין שהם הפכים בעצם, אף אחד מהם לא מחויב. יש לנו במציאות שלנו, צורות שזה הנפרדות, כי המקום נפרד מהזמן והזמן נפרד מהמקום, וכל מקום נפרד משאר המקומות, וכל זמן נפרד משאר הזמנים, יש אין סוף צורות. וכל הדברים האלה, ההוויה שלהם ...

... הארץ, בעולמות מקבילים. וכאשר מדברים על יקומים מקבילים, מתכוונים לומר שיש עוד מרחבי מקום וזמן, שהם מקבילים למרחב המקום והזמן שלנו. ולצורך ההמחשה נאמר, כי הכוונה היא, שממש כרגע ברגע הזה ממש, ובמקום הזה ממש, יש עוד כדור ארץ, ... הוא אחד. וגם אם רק סביבתו שונה, גם זה מגדיר אותו כשונה). והרעיון של היקומים המקבילים, הוא שמרחב המקום והזמן שלנו הם אין סופיים, אבל יש עוד מרחבי מקום וזמן אין סופיים, שהם קיימים במקביל אחד על השני ואחד ... אחר גדול עוד יותר, שמכיל את כל מרחבי המקום שלנו. והכל בתוך מרחב זמן אחר, שמכיל את כל מרחבי הזמן שלנו. וגם מרחב המקום הזה הגדול ביותר, גם הוא יש לו עוד מרחבי מקום אחרים מקבילים לו וכולי, עד ... אנשים יפלו מכדור הארץ, וכיוב שאר טעויות מחשבתיות. והעניין הוא, כי מרחב המקום שלנו הוא אין סופי. וגם מרחב הזמן שלנו הוא אין סופי. כי אין סוף למקום ואין סוף לזמן. כי אם נגביל את המקום לכל צורה וגבול שהם, הרי שתמיד הצורה והגבול של מרחב המקום, הוא עצמו יהיה בתוך מרחב מקום גדול יותר. וכיוב לגבי הזמן, שלא ניתן להגביל אותו. כי גם אם נגביל אותו, הרי שנמצא אותו בתוך מרחב זמן אחר גדול עוד יותר. ובנוסף על כך שמרחב המקום והזמן הם אין סופיים, גם הפוטנציאל של המציאות, גם הוא אין סופי. כי הטועים חושבים, שהפוטנציאל של המציאות שלנו הוא ... אין סוף אפשרויות אפשריות, כיצד אותה נקודת מקום וזמן תיראה. ומאחר שמרחב המקום שלנו הוא אין סופי, ומאחר שמרחב הזמן שלנו הוא אין סופי, ומאחר שמרחב האפשרויות והצורות השונות של המציאות גם הוא אין סופי, הרי שזה אומר שאנחנו כאן, לא יותר מאשר אפשרות אחת, מיני אין סוף אפשרויות נוספות, שפרושות על פני כל מרחב המקום והזמן. ומסתבר לומר, שבתוך מקום אין סופי וזמן אין סופי ואין סוף אפשרויות, כנראה שיש בהם את כל האפשרויות כולן. ... את העניין הזה? והדרך לגלות את ההבנה הזאת, היא על ידי זה שהאדם חוקר ומתבונן, על המהות של מרחב הזמן והמקום שלנו. כי הטועים שואלים, איך נוצרו בעבר הזמן והמקום. שזו שאלה של טועים, שלא מבינים שהזמן והמקום לא נוצרו מעולם, אלא הם קיימים בצורה אין סופית. כי אי אפשר בלי זמן כלשהו ובלי מקום כלשהו. ... אבל בלי זמן ומקום בכלל, אי אפשר כלל. וכפי שכבר ביארתי במקומות אחרים. והשאלה שכן צריכה להישאל, היא מהם הזמן והמקום שלנו? ומה הם ברגע הזה ובמקום הזה ממש? וממה הזמן והמקום עשויים? ומהי מהותם? ומה מהווה אותם? ומה מכיל אותם? ומה מגביל ומגדיר אותם, להיות נפרדים זה מזה וכל אחד בצורה אחרת? וכאשר האדם מתבונן בעניין הזה, במהות הזמן והמקום, אז הוא מגלה את האחדות של המציאות. והוא מגלה שהזמן והמקום, אלו צורות של מהות אחרת, שהיא חסרת הצורה של הזמן והמקום שלנו, וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקום אחר. וכאשר האדם מבין את מהות הזמן והמקום שלנו, ואת עניין האחדות של המציאות, אז הוא מבין שיש אין סוף יקומים שמקבילים ליקום שלנו, שיש בהם ... שונה לגמרי, שיוצרת גם חוויה אחרת לגמרי וחיים אחרים לגמרי. והעניין הוא, כי מנקודת המבט של האחדות שלפני המקום והזמן שלנו, צורת המציאות שלנו, לא קיימת יותר מאשר כל צורת מציאות אחרת. כי מצד האחדות של המציאות, כל האפשרויות ... הכל אחד ממש, ללא שום הפרדה, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. ובתוך האחדות של המציאות, שם כל האפשרויות קיימות כל הזמן ובכל מקום. כי שם, שום אפשרות לא קיימת, יותר מאשר אפשרות אחרת, כי שם הכל אחד ממש. ושם, כל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, מאוחדים ומחוברים לישות אחת ממש. ולצורך ההמחשה נאמר, כי האחדות של המציאות, היא החיבור של כל רגעי הזמן לרגע אחד, והחיבור של כל המקומות שבעולם למקום אחד, והחיבור של המקום האחד הזה שמכיל בתוכו את כל המקומות, ... זמן ומקום אין בה. והישות הזאת, היא לא איזו ישות בדיונית שנפרדת מהמציאות שלנו, אלא היא המהות של מרחב הזמן והמקום שלנו. כי אנחנו נמצאים בתוך הישות הזאת והאחדות הזאת של המציאות. כי האחדות הזאת, היא גדולה יותר מאשר המקום והזמן שלנו. משום שהאחדות הזאת, שהיא מהות המציאות שלנו, היא חסרה את הצורה וההגבלה של המקום והזמן שלנו. והמכנה המשותף, הוא רחב יותר, מאשר הצורות שיש בו. ואנחנו כרגע נמצאים, בתוך האחדות הזאת. וכאשר האדם מבין ... עוד אין סוף יקומים מקבילים, כי הכל קיים בו זמנית תמיד. והעניין הוא, כי כל האפשרויות כולן קיימות כל הזמן ובכל מקום וכולי. והתודעה של האדם, אם היא הייתה חווה יותר מאשר אפשרות אחת בו זמנית, היא לא הייתה ... מקבילים בו זמנית. כי כדי להיות בשני יקומים מקבילים בו זמנית, לשם כך האדם צריך לצאת תודעתית ממרחב המקום והזמן שלנו, ולהיות בתוך מרחב זמן ומקום אחרים, וזה תוך כדי שהוא נמצא גם כאן במקום ובזמן שלנו, בלי לצאת ... איזה דבר, עליו להבין שהוא בעצם רוצה שהתודעה שלו תחווה אפשרות אחרת של המציאות. וכל האפשרויות כבר קיימות כל הזמן. ולכן שום דבר לא באמת משתנה אף פעם. כי כל המצבים כולם, קיימים כל הזמן ובכל מקום. והאדם רק נדמה לו שיש שינוי, מחמת שהוא חווה מקום וזמן מוגבלים. וכאשר האדם רוצה לשנות את ... שום צורה כלל, בשום מקום וזמן, והוא לא היה חווה שום שינוי כלל. כי כל האפשרויות כולן, קיימות כל הזמן. והאדם נמצא דווקא ביקום הזה ולא ביקום אחר, משום שבאמת הוא נמצא גם ביקום אחר וגם בכל שאר היקומים בכל מצבי התודעה האפשריים כל הזמן. ולכן, לא שייך לשאול למה אני נמצא דווקא כאן ולא ביקום אחר, כי האדם נמצא תמיד בכל היקומים כולם, ... כן יכול לעבור בתודעה שלו בין היקומים האלו, על ידי התחברות לשכל של האחדות. דהיינו, התבוננות על מהות המקום והזמן, שהיא מוציאה את האדם מחוויית המקום והזמן שלנו, ומאפשרת לתודעה של האדם לחוות עוד המון דברים נוספים, גם בו זמנית, בבחינת רצוא ושוב ובבחינת מטי ולא ... את החוויה האישית שלו. כי באחדות של המציאות, כל אפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות. כי כאשר הכל קיים כל הזמן בו זמנית, אז אין שום הפרדה בין האפשרי לבין המחויב כלל. כי אפשרי המציאות, קיים רק כאשר יש שינויים, ... של המציאות, הן כולם מתאחדות לישות אחת, שמצד האמת כל אחת ואחת מהן ממלאת את כל המקום ואת כל הזמן. כי הכל קיים תמיד. וכאשר לדוגמה האדם רואה מולו אבן, שנמצאת בזמן ובמקום מוגדר, על האדם להבין שברגע הזה ובמקום הזה ממש, יש רק אבן, בכל המקום כולו ובכל הזמן כולו. (והאבן ממלאת, אפילו את מהות הזמן והמקום עצמם). וכיוב לגבי כל שאר הישויות כולן. ורק האדם בתודעה שלו, חווה את צמצום הצורה של המציאות. ומי ... יש רק ישות אחת, אז יש רק את המחויב, שהוא חסר כל צורה. ולא, הוא לא נמצא בתוך המקום והזמן, אלא הוא מכיל בתוכו את המקום והזמן. כי כל ישות ממלאת את המקום והזמן בשלמות, עד שהיא מעלימה גם את הנפרדות של המקום והזמן. וכאשר האדם רואה לדוגמה סרטים מצוירים ושאר סרטי מדע בדיוני, על האדם להבין, שהוא לא סתם רואה דמויות מצוירות ... מקבילים ובמקומות אחרים ביקום שלנו, פשוט שיפעיל את הדמיון שלו, ויחשוב על כל האפשרויות האפשריות, שהן כולן קיימות כל הזמן, ושחלק קטן מהן, בא לידי ביטוי בעולם של הסרטים המצוירים והמדע הבדיוני ושאר כיוב. כי כל האפשרויות, קיימות בו ...

... של אלוהים? מי ברא את העולם? הקיום של אלוהים, מציאות הבורא, מציאות השם יתברך, החלל הפנוי, תורת הצמצום, מרחב המקום והזמן, מימד הזמן, המפץ הגדול, היקום האם אלוהים קיים? מהו אלוהים? שאלת קיומו של אלוהים היא אחת השאלות הפילוסופיות הגדולות ביותר. השאלה ... אחרים ככוח אינסופי חסר צורה, ויש המציעים לראות את אלוהים כמייצג של המציאות עצמה. האם אלוהים מוגדר במושגים של מקום וזמן? אליעד מציין כי כל דבר בעולם, בין אם מדובר בחפץ פיזי כמו יד, כדור הארץ או רעיון, קיים במקום ... למקום ולזמן, כפי שתיארוה בחלק מהתפיסות הדתיות והפילוסופיות. האם אלוהים מוגבל או אינסופי? אם אלוהים מוגדר כישות הנמצאת בתוך מקום וזמן, הרי שמדובר בישות מוגבלת. כלומר, אם אלוהים מוגבל למקום וזמן, הוא לא שונה מהותית מכל ישות אחרת בעולם, ובכך לא ניתן להתייחס אליו כאל אלוהים במובן העמוק של המילה. ... אם נטען שאלוהים קיים מחוץ למקום ולזמן, עלינו להבין מה משמעות הדבר. במונחים של התפיסה האנושית, כל דבר שמקיים מקום וזמן נחשב לקיים, אך כאשר מדברים על דבר שמחוץ למקום ולזמן, קשה מאוד להגדיר אותו כיש. הדבר יוצר את הקושי ... קיימת באופן ברור. האם אלוהים קיים? מהו אלוהים? המציאות כאלוהים האם אלוהים מוגבל בזמן ובמקום? האם אלוהים קיים מחוץ לזמן ומקום? הגדרת קיום אלוהים למה בכלל שואלים אם אלוהים קיים? האם אנשים שואלים האם אלוהים קיים? מתוך סקרנות? מתוך רצון ... האם חתול קיים? או האם יש מפלצת ספגטי מעופפת אי שם?, מתעוררת השאלה הבאה: האם מחפשים ישות שנמצאת בתוך המקום והזמן המוכרים לנו? האם מחפשים משהו שנמצא מחוץ למקום ולזמן? או שמא מחפשים משהו שלא שייך בכלל למושגים של מקום ... הזו תופסת את מוחו בזמן נתון, ולא מאפשרת לחשוב על תרנגול באותו הרגע בדיוק (לפחות בתפיסה הפשוטה). הכל תופס מקום וזמן כלשהו, גם אם זה מקום רוחני או רעיוני. מכאן, כששואלים האם אלוהים קיים?, צריך להבין אם מתכוונים: לאלוהים שנמצא ... אפשרות שמישהו ידמיין אלוהים כזה שברא את העולם בבוקר אחד, כתב חוקים מסוימים והנחילם, אבל עדיין הוא בתוך מערכות המקום והזמן. אם כן, זה מציב אותו כבעל הגבלה מסוימת - שהרי הוא לא מקיף את הכל באופן מוחלט, אלא חי ... מי שיגיד: טוב, אז אלוהים לא נמצא במקום ובזמן, אלא מחוץ להם. לכאורה, אם הוא מעבר לכל מושג של מקום וזמן, אז ייתכן שמדובר בכוח עצום וחסר גבול. אבל אז עולה השאלה: האם יש בכלל משמעות להגיד על משהו שהוא ... למה הכוונה? אפשר לומר: המציאות היא סך כל מה שקיים. המציאות היא גם זו שנמצאת מעבר לכל הגדרה של זמן ומקום, כי היא כוללת את הזמן והמקום בתוכה. אי אפשר להכחיש שיש מציאות. גם אם נאמר אין כלום, עדיין יש מציאות של אין כלום. כלומר, קשה ... הזו, אלוהים הוא המציאות האינסופית שמכילה בתוכה את הכל. היא לא מוגדרת בזמן אחד או במקום אחד, כי היא הזמן והמקום עצמם. מצד שני, זו מציאות לא מוגדרת. היא לא דתית, לא חילונית, לא טובה ולא רעה - היא פשוט ... האם קיומנו הנפרד גם אפשרי בכלל? שהרי אם אין אף נקודה בזמן או במרחב שהוא לא נמצא בה, איפה המקום לכל שאר הדברים להיות קיימים? איך מתיישבת העובדה שאני מרגיש את עצמי כנפרד ממנו? אם הכל באמת אלוהים, אז ... אותנו לתפיסה שיש כאן שני דברים שונים, ובכך מעלה התלבטות לגבי הרעיון שאלוהים ממלא הכל. אלוהים שהוא לא בתוך הזמן, לא מחוץ לזמן ולא קשור לזמן יש גישה נוספת: אולי אלוהים לא קשור בכלל לממדים של מקום וזמן. הוא לא בפנים ולא בחוץ - אלה פשוט לא מושגים שרלוונטיים לגביו. במקרה כזה, שוב אין משמעות לשאלה האם הוא קיים?, כי מושג הקיום הרגיל שלנו מבוסס כולו על זמן ומקום. אם המושג קיים הוא תוצר של חשיבה המבוססת זמן - מקום, אז מה הטעם לומר שאלוהים קיים או לא ... נברא, מי שחושד שזה הכל מטריקס יכול להמשיך ולחקור מי כתב את הקוד של המטריקס, ומי ששואל על הגדרות המקום והזמן עשוי למצוא עוד פילוסופיות שלמות שדנות בשאלות האלה. סיכום סופי והמלצה השאלה האם אלוהים קיים? מתנקזת בסופו של דבר ... אלוהים עומד פשוט הרעיון של המציאות על כל גווניה, ואז בטוח שהיא קיימת. אבל אם מחפשים ישות ספציפית בתוך הזמן והמקום, או שמחוץ להם אבל עדיין מוגדרת כמשהו נפרד, הסיפור מסתבך או הופך ללא ברור. כי בכל פעם שננסה להגדיר ... כלשהו שמקיף אותו. אפשר לחקור עוד ועוד, לקרוא על רעיונות כמו החלל הפנוי, צמצום אלוהי, איך נוצר העולם, האם הזמן והמרחב אינסופיים ועוד המון נושאים מרתקים. לכל מי שמעוניין - יש מגוון עצום של מקורות ואפשרויות התבוננות, וכל אחד ... ההגדרה של לא קיים, מה לא קיים? אלוהים קיים בכל מקום ובכל זמן, אין עוד מלבדו, אלוהים קיים בכל מקום וזמן, אלוהים קיים מחוץ למקום ולזמן, אלוהים קיים מעבר למקום ולזמן, אלוהים קיים בלי מקום וזמן, מה זה כלום? מה זה משהו? ההגדרה של כלום, ההגדרה של משהו, מה זה מציאות? מה זה מהות? האם ...

... חייב להיות מוגבל לישות אחת. למשל, יכולות להיות כמה ישויות שכל אחת מהן אינסופית, כל אחת ממלאת את כל המקום והזמן, ובכל זאת הן קיימות בו זמנית בלי להפריע זו לזו. זה שהאדם אינו יכול להבין זאת בשכלו, לא אומר ... שיש אינסוף בתוך אינסוף, כך שיש הרבה אלוהים שכל אחד מהם אינסופי, אך יחד הם מתאחדים לישות אחת. האם הזמן והמקום הם בעצם אלוהים? אליעד מוסיף טיעון נוסף, ומציע שאם מתבוננים לעומק, כל המציאות בנויה על שני דברים אינסופיים בסיסיים - המקום והזמן. כל דבר שקיים נמצא בתוך המקום והזמן, וכך הוא מגדיר את שני אלה כשני אלוהים אינסופיים שתמיד קיימים. הוא שואל באופן רטורי, מה ההבדל בין אלוהים הדתי שאינו נמצא במקום ובזמן, לבין שום דבר, ומדגים שאם אלוהים קיים בתוך המקום והזמן, המקום והזמן הם ישויות עליונות יותר. האם להיות אינסופי זו בעצם מגבלה? לקראת הסוף, אליעד מציע מחשבה נוספת: עצם ההגדרה של ... מצביע בהכרח על אחדות מוחלטת? כיצד מתייחסים לרעיון של כמה סיבות ראשונות? האם יכול להיות יותר מאלוהים אחד? האם המקום והזמן הם אלוהים? האם אינסוף זו מגבלה? האם יכול להיות יותר מאלוהים אחד? בטענה המקובלת של הדתיים נטען שלא יתכנו ... שייתכן שיש הרבה אלוהים (הרבה אינסוף), ובכל זאת הם מתאחדים לישות אחת. עוד רעיון הוא לזהות שני אלוהים בדמות המקום והזמן, כביכול שתי ישויות אינסופיות שתמיד קיימות, ואף מעליהן יכולים להיות גורמים נוספים. אם מנסים להציב את אלוהים המסורתי מחוץ למקום ולזמן, קשה להבחין מה ההבדל בינו לבין שום דבר, ואם הוא בתוך המקום והזמן, אז המקום והזמן גדולים ממנו. בנוסף, עולה הטענה שלהיות אינסופי זה כשלעצמו סוג של מוגבלות, כי ברגע שמגדירים ישות כאינסופית, הגדרתה מונעת ... האדם לא מסוגל לדמיין או לתפוש, שיש יותר מישות אינסופית אחת, מה זאת אומרת? אם האינסוף ממלא את כל המקום, אז כמה ישויות אינסופיות יכולות למלא את המקום, אחת! אבל האדם שטיפה שכל בקודקודו מבין, שזה לא נכון מבחינה אובייקטיבית, כי יכול להיות שיש הרבה אלוהים, ויש הרבה אינסוף, וכל אחד מהם ממלא את כל המקום ואת כל הזמן, אבל אף על פי כן בשכל האנושי זה לא נתפש. וזה שזה לא נתפש בשכל של האדם, זה לא ... שלאלוהים יש בחירה חופשית, שהוא בחר את הרצון של עצמו, זה למישהו כן יש הסבר? וזה שאלוהים קיים בלי מקום וזמן, זה ישהו כן מבין את הנושאים האלו? לא מבינים ואומרים שזה מעל השכל אבל אז זה אומר שמעל השכל ... נקודה נוספת למחשבה, נוכיח שיש כן שני אלוהים!! ומי שיחקור טיפה את הנושא, יגלה שכל מה שישנו, קיים בתוך מקום וזמן, ואין שום דבר שקיים ללא מקום וזמן, וגם המקום והזמן ממה הם עשויים? ממקום וזמן אחר, לפני המפץ הגדול היה מקום וזמן אחר, ויש עוד מקום וזמן אחר וכן הלאה. וזה אומר שיש שני אלוהים, ומה השם שלהם? לאלוהים הראשון קוראים מקום, ולשני קוראים זמן זה ... בשיתוף פעולה והם אינסופיים ותמיד קיימים, ומעליהם יש עוד אלוהים אחר וכו. ואלוהים הדתי, אם הוא לא קים בתוך מקום וזמן, אז הוא בכלל לא קיים, ואם הוא קיים בלי מקום וזמן, מאד אשמח שמישהו שיסביר לי מה ההבדל בין מישהו שקיים בלי מקום וזמן, לבין כלום! ואם נאמר שהוא קיים בתוך המקום והזמן, זה אומר שמעליו יש את המקום והזמן. אז בסופו של דבר מגיעים למסקנה שיש שני אלוהים שהם המקום והזמן. ועכשיו אני רצה לתת עוד נקודה למחשבה, נניח לצורך העניין שיש אלוהים אחד אינסופי אבל מי שיש לו טיפה ...

מה היה לפני העולם? איך נוצר המקום? איך נוצר הזמן? לפני המקום והזמן, מחוץ למקום ולזמן, בלי מקום וזמן, לא תופס מקום וזמן, נמצא בכל מקום, נמצא בכל זמן, איפה נמצא אלוהים? היווצרות היקום, יש מאין, החלל הפנוי, תורת הצמצום האם יכולים שני דברים לתפוס את אותו המקום באותו הזמן? אליעד כהן מסביר תחילה את הרעיון הבסיסי שדבר שתופס מקום וזמן לא יכול לשתף את אותו המרחב והזמן עם דבר אחר. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם יש חדר מלא באוויר ונכניס לתוכו כדור או גרגיר חול, בהכרח ... מסוים במובן מופשט. לדוגמה, מחשבה אחת יכולה למנוע את קיומה של מחשבה אחרת באותו הרגע, כי היא תופסת את המקום שלה. איפה נמצא אלוהים אם הוא בכל מקום? אליעד מתייחס לתפיסות שונות של המושג אלוהים ושואל: אם אלוהים נמצא ... צמצם את עצמו? לאן הוא זז אם לא היה מקום לפני כן? אם היה לאן לזוז, אז כבר היה מקום וזמן. אליעד מסביר שהשאלה הזו נקראת סוד החלל הפנוי ופרדוקס הצמצום והיא חסרת פתרון הגיוני. רבי נחמן מלמד שהתשובה לשאלה ... לפני המפץ הגדול? איפה אלוהים נמצא? האם אלוהים נמצא בכל מקום? האם אלוהים נמצא בכל זמן? האם אלוהים מעל הזמן? האם אלוהים מעל המקום? מי ברא את המקום והזמן? איך נוצרו המקום והזמן? האם אין עוד מלבדו? האם אלוהים מלא כל הארץ כבודו? מה זה יש? מה זה אין? מה ההבדל בין יש לאין? האם אפשר להיות בלי זמן ומקום? האם אפשר להיות מחוץ לזמן ולמקום? מה היה לפני שנוצר העולם? איך נוצר היקום? מהו החלל הפנוי? מהי תורת ... הצמצום? האם אפשרי שיש אלוהים? מה זה אלוהים? האם העולם נוצר יש מאין? האם העולם קדמון? האם העולם כל הזמן היה קיים? האם יש סוף לזמן? האם יש סוף למקום? האם המקום הוא אין סופי? האם היקום הוא אין סופי? האם הזמן הוא אין סופי? מה היה לפני הזמן? מה יש בסוף מרחב המקום? האם למרחב המקום יש סוף? האם למימד הזמן יש סוף? ליקוטי מוהרן חא סד, מהו סוד החלל הפנוי? מהו פרדוקס המהות והצורה? האם הכל עשוי מכלום? מה ... מה באמת קורה, מה קורה במציאות האמיתית? האם יכולים להיות שני דברים באותו מקום? האם יש משהו שלא תופס מקום וזמן? האם מחשבה תופסת מקום? האם מחשבה תופסת זמן? האם אלוהים צמצם את עצמו? האם אלוהים הוא אין סופי? האם ... איך נוצר יש מאין? האם אפשרי שיווצר יש מאין? היכן נמצאים האטומים? האם האטומים תופשים מקום? סוגים של מקום וזמן, מקום פיזי, מקום רעיוני, מקום מחשבתי, מקום מופשט, כמה מקום תופסת מחשבה? ממלא כל עלמין, סובב על עלמין, אלוהים כמהות ...

... לאחרי. כאשר שואלים מה יצר את השינוי מלפני לאחרי?, מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת ... הפרדה בין סיבה לאין סיבה), לא התגבשה בכלל המושגיות של שאלה ותשובה. לכן לא ניתן להגיע לתשובה סופית בתוך הזמן, מפני שסיבה היא מושג הקיים בעולם הנפרדות. כיצד ההבנה שהכל אחד מהווה את התשובה היחידה? כדי להימלט מלולאת השאלות, ... הביטוי של האחד. מהי הוויה וכיצד היא קשורה למקום ולזמן? אליעד מגדיר הוויה כדבר שממלא את הכל, הוא לפני המקום ולפני הזמן. הוא משתמש בדוגמה: המקום עשוי מ - X, הזמן עשוי מ - Y, ושניהם עטופים על ידי מציאות אחת, שהיא מחוץ למקום ולזמן, ולכן אין הבדל אמיתי בין ... נובע שהכל אחד, כי אותו אין מקום וזה שמעבר לזמן הם בעצם הוויה אחת ואי אפשר להפריד ביניהם. האם המקום והזמן הם אשליה, וכיצד החלום מדגים זאת? כדי להמחיש זאת, מביא אליעד דוגמאות מחלומות: אדם יכול לישון רבע שעה, ובחלום לעבור אירועים של שבעים שנה. בזמן קצר נכנסים אינסוף אירועים. באופן דומה המקום בחלום הוא עצום, אבל בפועל הוא רק נקודה במחשבה. מכאן אפשר ללמוד שגם המקום והזמן שאנו חווים בערות הם בעצם תלויים בתודעה גדולה יותר, והם מקבלים את נפחם ממנה. מדוע גם הדיבור על אחדות ... להתנגשות בין סיבה לאין סיבה, עד שרואים שהן בעצם אחד. מדוע שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני ... האנשים כבר התחילו לחוות את חוסר השליטה ברצון (אני לא באמת בוחר לרצות), אך הם אינם נמצאים בזה כל הזמן. אליעד מציע להמשיך לחקור את האמת: האם באמת יש לי בחירה, או שאינני שולט ברצון שלי? לחקור זאת עד ... לא זה, לא זה) הוא הכרחי להכרה במה אני כן? החתירה לנקודת האמת הפנימית מתקדמת על ידי כך שכל הזמן שוללים את מה שאינו אמיתי עד הסוף. למשל: האם אני רוצה לעבוד? לא, זו לא השאיפה הסופית, האם אני ... לחוות זאת היא לחקור, לשאול, להעמיק, לשלול תשובות חלקיות ולא לוותר, עד שנחשפת ההבנה המוחלטת של האחדות. אז מתברר שהזמן, המקום, הסיבות, הסבל והרצונות - כולם ביטויים של ישות אחת, הנמצאת מעבר להגדרה של יש או אין. האם אפשר להפסיק ... גם אם אתה שואל, אני או לא אני? גם כאן יש זמן, אני ואחר כך לא אני. אבל מעל הזמן ומעל המקום אין נפרדות, אין הפרדה בין הלפני ואחרי. עכשיו כל תשובה שאני אתן לך, למשל אגיד לך שאלוהים רצה, תמיד ... הדבר שמהווה. להיות. הדבר הפנימי ביותר. לדוגמה, מה שמהווה את השולחן זה העץ. ההוויה זה מה שממלא את כל המקום והזמן. למשל המקום עשוי מ - X והזמן עשוי מ - Y. ה - X שממנו עשוי המקום, הוא בלי מקום המציאות היא לפני המקום והזמן. המקום והזמן הם חלק ממשהו שנמצא לפניהם. למעשה המציאות עוטפת וממלאה את המקום והזמן. מה עוטף וממלא את הכל? המקום והזמן. ומה עוטף את המקום והזמן, משהו שהוא Xו - Y. עכשיו ה - X שעוטף את המקום הוא מחוץ למקום אז הוא ללא מקום. וה - Y שעוטף את הזמן הוא גם ללא זמן. עכשיו האם יש הבדל בין Xל - Y ?האם יש הבדל בין אין מקום לבין אין זמן? אין, זה שווה, לכן אנחנו אומרים שמה שמקיף את המקום ומה שמקיף את הזמן זה ישות אחת, ולכן אנו אומרים הכל אחד. הגעת לחלק הקטן ביותר שאי אפשר לחלק אותו. אנחנו כאילו בתוך ... מה זה לא אני? משהו נמצא לפניהם. הוא, יש ללא אני, יש ללא לא אני. תחשוב שאנחנו לפני המקום והזמן, אין מקום וזמן, אז מה יש בכל זה? אין כל זה, כי אין מקום. אבל במילים שלנו אנו חייבים ... שאין מקום ואין זמן, אז מהיש בהכל? מה ממלא את המרחב האין סופי? אין, כלום. אתה צריך להבין שהמקום והזמן נמצאים בתוך כלום. כל המקום הגדול הזה נמצא בשום מקום. זה כאילו אין אתה נמצא? בשום מקום. זה עדיין ... אומר שבתוך זמן של רבע שעה הוא הכניס שבעים שנה. אז כמה זמן צריך כדי להכניס לתוכו את כל הזמן? רגע. כי מה זה זמן? זמן זה אין סוף, אבל מספיק שיש לך תודעה של רגע אחד, אז בתודעה של רגע אחד אתה יכול להכניס אין סוף זמן. אתה יכול לדמיין את כל הזמן ברגע. מה שאני בא לומר, שזה מחבר אותך להבנה שהמקום למרות שהוא גדול, גדול, גדול, הוא נמצא בשום מקום. וזה לא נקרא הכל אחד, זה נקרא שיש הוויה שמקיפה וממלאת את המקום והזמן, את הלבוש, את הצמצום. והכל אחד פירושו, שההוויה והלבוש הם אחד, ואז אין לך שאלה. בליקוטי מוהרן רבי נחמן ... עושים זאת מהר, עד שהם בסוף יתנגשו אחד בשני ותבין שזה אחד. גם כל מה שאני מדבר על לפני הזמן ולפני המקום, זה הכל קשקוש, כי אפילו שאני אומר לפני הזמן זה גם זמן. כשאני אומר שההוויה שמהווה את הקיום היא אין, עצם זה שאנו אומרים אין ויש, זה לא ... מעליה שאת לא צריכה להיות במודעות אבל את חווה שאת במודעות, את יכולה לעשות כל דבר אבל את כל הזמן במודעות של המדיטציה. הנושא פשוט, מה היא מדיטציה? כל העולם כולו בנוי בצורה מסוימת, לחשוב בצורה מסוימת, להאמין בצורה ... לו איך שרוצים, אפשר לקרוא לו אקראי, לא משנה. יש משהו שמניע את הכל. ומאחר שהוא נמצא לפני המקום והזמן, זה אומר שלא יכול לקרות שום דבר שהוא לא ירצה. האם הוא תלוי רגשית המשהו? לא, הוא תמיד מרוצה. ... הבוחר, הוא הבחירה, הוא מהווה את הבוחר, הוא גם חוויית הבחירה, הוא ההוויה של הכל, הוא מהווה את המקום והזמן. הכל זה המקום, אין הבדל בין השערה למקום ריק, מבחינת המקום. היש נמצא בתוך המקום. כנל לגבי הזמן. כול מה שאני בא להגיד הוא, שיש ישות אחת שעושה את הכל, וכל מה שאנו רוצים זה לחוות את ... והאיש אמר לו, תפסיק לרדוף אחרי הבהמות, כי הבהמות האלו הן העוונות שלך. בגלל המחשבות המשוגעות שלך אתה כל הזמן רודף ורודף, מה אתה רודף? לאן אתה רוצה להגיע בסוף? שאלה: איך אני יכול להשתחרר מהרצונות שלי? אליעד: פשוט ... יכול, מצד אחד הוא יכול, אני לדוגמה למה אני עושה? אני מתקדם לעבר החדש. אבל מצד שני אני כל הזמן חווה את אותו הדבר. זה דבר והיפוכו, מצד אחד זה חדש ומצד שני זה אותו הדבר. זה כמו אין ...

חיבור הרגש והשכל, חוויית האני כצורה של מקום וזמן, להרגיש את מה שאתה מבין, הבנה רגשית, בירור האמת מה המשמעות של חוויית האני כצורה של מקום וזמן? אליעד כהן מסביר כי תפיסת האני היא למעשה תפיסה של צורה בתוך מקום וזמן. כאשר אדם חושב על עצמו, לרוב הוא תופס את עצמו כישות ייחודית ומבודדת, אך במציאות, האדם הוא בסך הכל ... האופן שבו הוא מתייחס לעצמו ולסביבתו. לפי אליעד, רוב האנשים לא מרגישים ביום - יום שהם רק צורה בתוך המקום והזמן, אלא חווים את עצמם כישות נפרדת, בעלת רצונות וחוויות ייחודיות. לכן, לדבריו, אדם שיבין באמת את הרעיון שהוא רק צורה של מקום וזמן, יחווה את המציאות באופן שונה לחלוטין. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רעב, הוא לרוב לא חושב שזו צורה של זמן ומקום שרוצה לאכול, אלא מתייחס לזה כאילו יש לו אישיות ורצון ייחודי. מהו המקום והזמן שאליעד מדבר עליהם? אליעד מדגיש שההבנה של מהו מקום וזמן חיונית לצורך ההבנה של מה אני באמת. לדבריו, המקום והזמן הם מציאות אינסופית המכילה אינספור צורות ותופעות, ואחת הצורות הללו היא האדם. המשמעות של אני היא רק צורה זמנית ... אליעד נותן דוגמה עם היטלר, כדי להמחיש את הרעיון הזה: אם אדם באמת היה חווה שהוא רק צורה בתוך המקום והזמן, האם היה מתייחס להיטלר כפושע או רק כעוד צורה נוספת של המציאות? מצד אחד, ברור לנו שהיטלר עשה דברים ... שלמה של המציאות שבה האדם מרגיש באמת שהוא לא שונה מכל מה שקיים, ושהוא באמת רק צורה חולפת בתוך המקום והזמן. לסיכום, התהליך שאליעד מציע הוא ברור ואינטנסיבי, ודורש מהאדם לחקור באופן מלא ושלם את כל התפיסות והאמונות שלו, על ... לגבי הנושא של האני. אין לי בעיה שנאמר, שאני זה צורה של מקום וזמן. האני זה משהו שקיים בתוך המקום והזמן. ההבנה הזאת עצמה אמורה לשנות לך את החוויה, של האני שלך. מה זה האני בסך הכל? זה משהו שקיים בתוך המקום והזמן. יש אין סוף מקום ואין סוף זמן, יש אין סוף דברים ויש גם אני, וזהו. אם היית מבין את ... צורה של מקום וזמן, חוויית המציאות שלך הייתה שונה. כול אדם שביום יום לא חווה שהוא ישות שקיימת בתוך המקום והזמן, אלא שהוא חווה שהוא משהו מעבר לזה, זה אומר שהוא עוד לא הבין מה שהסברנו. ביום יום כשאתה אוכל, האם אתה זוכר שאתה צורה בתוך המקום והזמן שזזה? מה זה אני? יש מקום אין סופי וזמן אין סופי, שיש בתוכו אין סוף צורות, ושאחת מהצורות זה ... וזמן מביא אותי לכלום. מה אני בכלל? מי אני בכלל? אליעד: זה באמת ככה, זה אפילו יותר גרוע, גם המקום והזמן זה כלום, אבל בסוף את מגלה שאת אלוהים. אבל את אמורה לחפש את האמת ולא את אלוהים. תחפשי את ... ספציפיים אלא הבעיה היא בזה שאתה בכלל רוצה? האם אתה מבין שכשאתה אומר אני, זה רק משהו שקיים בתוך המקום והזמן? כי אם לא, תעצור כאן, אתה חייב להבין למה אני מבין את זה ולא מרגיש את זה, למה? ואז ... אחר כך. שאלה: מה הבעיה שהאדם מרגיש שהוא חי בתוך מקום וזמן וטוב לו? למה צריך להתקדם מעבר למקום והזמן? אליעד: נכון, מדוע שנחקור מה יש מעבר למקום והזמן? כמה תשובות. דבר ראשון אם אתה לא רוצה לחקור, אל תחקור. דבר שני, התחלת הנושא הייתה, שאתה רוצה להבין, ... מבטא אותם, לא בא לו להתעמת איתם, ולכן הוא לא מבין בשלמות. למשל היטלר, אם היית חווה שאתה צורה בזמן ומקום, האם היית אומר שהיטלר פושע? כן, אבל הרי הוא צורה בדיוק כמו שאר הצורות. יש לך פילוסופית חיים שלמה ששוללת שאתה צורה בזמן ומקום. ולכן האדם חייב לברר את האמת, מה זה אומר? לעשות אימות ועימות. מה האמת? האם באמת היטלר הוא פושע או שהוא רק צורה של זמן ומקום? ואי אפשר להיות בחוויה של גם וגם. בסוף אתה יכול להיות בחוויה של גם וגם, אבל בתהליך של ההתבוננות, אתה צריך לברר מה האמת. אם אני זמן ומקום בלבד, אז כולם הם זמן ומקום, ובכלל איפה הבחירה שלי? האם יש לי בחירה? ואם אני רק צורה של זמן ומקום, אז האם יש משמעות לחיים שלי? מה הקיר הזה? צורה של זמן ומקום, וזהו. אליעד מדבר עכשיו כצורה של זמן ומקום בלבד. כשאתה אומר לאשתך, אני רוצה לאכול, האם אתה מתכוון, שצורה של זמן מקום רוצה לאכול? האם אתה חושב שיש מקום וזמן שהחליטו שמישהו צריך לאכול? שאלה: האם זה מה שצריך לתרגל? אליעד: ... בזה מביאה לך את החוויה של זה. אתה צריך להיות מפוקס, שאם מישהו מרביץ לך, אתה צריך לזכור שזה המקום והזמן רב עם עצמו. אם מישהו מרביץ לך, אתה אומר, הוא מרביץ לי, אבל מה זה אומר? ששני חלקים של ... נפרדת? אליעד: תמיד יש לך תודעה נפרדת, השאלה היא איך את מתייחסת לחיים. לדוגמה, אם היית רואה ילד שכול הזמן משחק במכוניות, האם היית אומרת שהוא טיפש? לא, כי הוא ילד ובא לו לשחק. אבל שבעלך קונה ומוכר מכוניות, ...

... כל הצורות כולן. והנה, ההוויה של הכל, היא ממלאת את הכל באופן אין סופי, עד שהיא ממלאת את כל המקום ואת כל הזמן כולם. כי ההוויה של הכל, היא הישות שמהווה את המקום ואת הזמן, דהיינו, הדבר שממנו עשויים המקום והזמן. וההוויה הזאת, היא נמצאת באחדות מוחלטת, עם כל הצורות כולן. שהרי בלעדיה, אין שום חיות לשום דבר. והוא נגד ... וזה כמובן נגד השכל. כי המשמעות של זה היא, שכל צורה שנראה לאדם שהיא צורה סופית ושהיא נמצאת בתוך זמן ומקום, הרי שמצד האמת, היא עצמה ממלאת את כל המקום והזמן כולם, לישות אחת ממש. וזה כמובן נגד השכל של האדם. ובנוסף, כאשר הכל אחד ממש, זה אומר שהמהות שממלאת ... היא עצמה המהות של הכל. דהיינו, שיש ריבוי אין סופי של מהויות שונות, שכל אחת מהן מהווה את כל המקום והזמן כולם, והכל בו זמנית ממש. ומי שיתבונן עוד יראה, כי כאשר הצורה ממלאת את הכל, הרי שכבר אין שום צורה כלל. כי אם בכל הזמן והמקום יש רק צורה אחת, הרי שכבר אין לה שום משמעות של צורה כלל. וכל צורה שהיא, אם היא תמלא את כל המקום והזמן כולם, הרי שתמיד נקבל את ישות אחת, שהיא חסרת כל צורה. והוא דבר פלא. (המהות ממלאת את כל המקום והזמן, מבפנים ומבחוץ. דהיינו, המהות נמצאת בכל מקום ובכל זמן, אבל היא גם מקיפה אותם, מחוץ להפרדה שלהם. וכל צורה ממלאת את המקום והזמן, עד אין סוף, ועד ביטול הצורה של המקום והזמן עצמם). והכל אחד תמיד. דהיינו, כל האפשרויות כולן וכל הצורות כולן, נמצאות בכל מקום ובכל זמן תמיד. ואצל האדם, ... האמת, שהכל אחד והכל קיים תמיד בו זמנית, בלי שום שינוי כלל. ולכן אין שום שאלה ושום שינוי של זמן ומקום כלל. והבנת האדם את השכל הזה, היא מחליפה לאדם את חוויית הזמן והמקום שלו. כי האדם מבין את האמת, שהזמן והמקום שלו, שבהם הוא רואה נפרדות, הם רק אפשרות אחת, מתוך אין סוף אפשרויות שקיימות כל הזמן, והוא עצמו רק אפשרות אחת, מתוך כל האפשרויות האלו. וכאשר כל היקומים וכל הצורות קיימים בו זמנית בכל מקום ... בעצם אומר שכל היקומים כולם כישות אחת, הם בעצם הכל וכלום בו זמנית. כי כל צורה ממלאת את כל המקום והזמן באופן אין סופי, בגלל שהכל אחד תמיד. וכאשר כל המקום והזמן מלאים בצורה אחת, וכל שכן שבכל מקום ובכל זמן, יש את כל הצורות כולן, הרי שבפועל אין שום נפרדות ...