... הרגשה של הגוף הרגשה של הודאה הרגשה של הווה הרגשה של הזדהות הרגשה של הזמן הרגשה של הזמן והמקום הרגשה של החמצה הרגשה של החמצה בזוגיות הרגשה של החמצה בחיים הרגשה של החסר הרגשה של הטוב הרגשה ...

... וכולי. על החוק להסביר מהי מהותה של המחשבה? מהי מהותם של הרצונות? מהי מהותו של הזיכרון האנושי? מהי מהותם של הרגשות? מהי מהותה של התודעה? מהי מהותה של הבחירה החופשית? מי המהות של תחושת הזמן עבר הווה עתיד? מהי מהותו של השכל? מהי מהות החיים המוות? מהי מהות הדמיון? מהי מהות השינה החלומות? ועוד. על ...

... קיימת מציאות שמהותה היא X כלשהו, ואותה המהות של המציאות היא זו שמהווה גם את תחושת הזמן וגם את תחושת המקום. המקום והזמן הם לא יותר מאשר תחושה של האדם שנמצא בתוכם. כאשר האדם לדוגמא חולם חלום, כל המקום כולו קיים רק בתוך המחשבה שלו ... תלוי בעוצמה של הדמיון של האדם. ככל שהדמיון של האדם גדול יותר, כך ציר הזמן ותחושת הזמן גדולה יותר עבורו. מי שיתבונן בעניין יראה גם, כי ככל שהאדם נע מהר יותר, כך תחושת המקום והזמן קטנה יותר עבורו. לדוגמא: מה שנדמה לנמלה קטנה ... עבר, וכל מה שעוד לא קרה שייך ליחידת זמן שנקראת עתיד. זא אצל ילדים קטנים, תחושת הזמן שלהם לגבי האורך של ציר הזמן, היא די קרובה למה שהיא באמת. פירוש: קודם ביארתי כי באמת כל הזמן כולו נכנס ברגע אחד. מספיק רגע אחד של מחשבה, כדי ... בתוכו יכול להיות מימד זמן חומרי שמשנה את צורתו. או כנראה נכון יותר לומר שתחושת הזמן הסובייקטיבית משתנה, אך הזמן עצמו לא משתנה. בכל מקרה, גם ציר הזמן וגם מרחב המקום, שניהם כמובן אין סופיים ולא מתעקמים משנים צורה וכיוב. ואם כן, ...

... או דתית, שאומרת כי הזמן והמקום היו קיימים כל הזמן וכי היקום עצמו בכלל לא נברא מעולם, אלא הוא היה קיים כל הזמן. בנוסף, תחושת הזמן עצמה גורמת לאדם להרגיש כי הזמן היה קיים כל הזמן, מאחר שהאדם אינו מסוגל להבין בשכלו מהי מציאות ללא זמן. כך שנדמה כאילו העולם בכלל לא נברא מעולם, ... קיימים מאז ומעולם. אז מהי האמת? וכיצד היא משתקפת ב 2 הדעות ההפוכות? האמת היא ששתי הדעות נכונות בו זמנית. מצד האמת חווית הזמן והמקום נוצרות בכל רגע מחדש. מצד האמת לאמיתה, כל רגע זאת בריאה חדשה ועולם חדש לגמרי. מצד האמת לא צריך יותר מאשר מחשבה אחת שנמשכת פחות מרגע אחד, כדי ... לפחות הוא לא תופס מקום יותר מאשר המקום שתופסת המחשבה... בכל מקרה, המציאות מהווה ממהותה גם את התחושה של המקום וגם את התחושה של הזמן בכל רגע מחדש. גם הזמן וגם המקום אלו רק תחושות שונות שנגזרות מהמהות האחת של המציאות עצמה שמהווה אותם בכל רגע מחדש. אך קיימת גם נקודת מבט נוספת על ... העולם הזמן והמקום, עדיין גם עכשיו המצב זהה לחלוטין לזה שהיה לפני בריאת הזמן והמקום. מצד המהות של המציאות שממנה עשויים תחושת הזמן והמקום, מצד המהות האחת אין כרגע זמן ומקום. ועכשיו נעבור לנקודת האמת בדעות המנוגדות לעיל: דעה 1 - המקום והזמן נבראו. זה כמובן משקף את הרעיון הפשוט ...

... גם הזמן וגם המקום לשניהם יש מהות אחת שמהווה אותם. הזמן והמקום הם תחושה. המהות שמהווה את התחושה של הזמן והמקום, היא הדבר שהיה קיים בטרם היו הזמן המקום והיקום כולו... אלוהים הוא אותה הוויה ...

... קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות ציר הזמן. באמצעות חווית הזמן, ניתן לומר כי מסתבר שהיקום כיקום (גם אם לא כדור הארץ עצמו) קיים מאז ומעולם. חווית הזמן היא אין סופית. ניתן לנוע בה אחורה וקדימה עד אין סוף ללא בעיה. תחושת הזמן היא, שהזמן קיים מאז ומעולם, דהיינו, הזמן קיים כל הזמן, כל הזמן היה זמן. ומכאן ניתן ... כך שמעולם היקום (מימד המקום) לא היה צריך להיברא בשלב כלשהו. אם תחושת הזמן הייתה שהזמן אינו נצחי, ממילא זה היה מעיד על כך שאכן משהו אחר קדם לזמן. אך תחושת הזמן היא נצחית. המושג נצחיות עצמו מוגדר באמצעות חווית הזמן! כך שאפשר פשוט לומר שהזמן עצמו נצחי, וממילא אין צורך באלוהים חיצוני לציר הזמן שיברא את הזמן. טיעון נגדי לכך שהזמן קיים מאז ומעולם: תחושת הזמן עצמה מעידה על כך שהוא לא היה קיים מאז ומעולם (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת הזמן מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הלפני ואחרי. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך ציר ...

... ישות וכולי. גם המקום וגם הזמן נמצאים בתוך המציאות. הזמן והמקום הופיעו בבת אחת בתוך המציאות, יש מאין. שניהם בבת אחת. התחושה של הזמן היא אינה נגזרת של תחושת המקום. וכן תחושת המקום היא אינה נגזרת של תחושת הזמן . גם המקום וגם הזמן, הם נגזרת ותולדה ותוצאה של משהו אחר, דהיינו, הזמן ...

... על איזה דבר שקרה בעבר, מצד האמת יכול להיות שהאדם בכלל חושב על משהו שעוד לא קרה בפועל, אלא שתחושת הזמן של האדם התהפכה, ושהוא מרגיש תחושת עבר כלפי משהו שיקרה בעתיד. ולפעמים גם האדם מתכנן שאיזה משהו יקרה בעתיד, ואחכ בטעות האדם חושב שהדבר הזה כבר ...

... ורק את הרגע יאבד את כל המשמעות שבחייו. כיצד אפשר לחיות גם את הרגע וגם את תחושת הזמן? לפי אליעד, הדרך לפתור את הפרדוקס היא להבין שהניגודים במציאות קיימים יחד בו - זמנית. הוא ...

... קיימת. אולם בפועל, שתיהן קיימות בתודעה רק ברגע הנוכחי. לפיכך, לדעתו, הזיכרון הוא רק תחושה של תמונה בתודעה, ולא עדות חד - משמעית למה שבאמת התרחש במציאות. מהי תחושת הזמן ולמה היא אינה מהימנה? אליעד מתאר כיצד תחושת הזמן אצל בני אדם, במיוחד אצל ילדים אך גם אצל מבוגרים, יכולה להיות מטושטשת ולא מדויקת. אנשים מתקשים לעיתים לזכור בדיוק מתי אירוע התרחש, ואינם יכולים להבדיל בוודאות בין אירוע שהתרחש אתמול או לפני שנים רבות. תחושת הזמן אינה אלא תפיסה סובייקטיבית. כל האירועים של העבר והעתיד קיימים בתודעה רק ברגע ההווה. הוא מסביר שאנשים יכולים לשכוח או אפילו לזכור אירועים ... מאחל זיכרונות עתידיים טובים בהווה, ומבקש שהמאזינים יעמיקו בהבנת הטבע של הזיכרון, הזמן והמציאות עצמה. האם הזיכרון הוא אשליה? האם אפשר להוכיח את הזיכרון? האם תחושת הזמן היא סובייקטיבית? האם הזיכרון והדמיון דומים? האם העבר קיים רק בתודעה? מה ההבדל בין דמיון למציאות? הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של הזיכרון ... העתיד אני לא חווה שהיא קיימת. ואין שום הבדל בים עבר לעתיד, חוץ מהתמונה שיש לו כרגע בראש. לכן אדם אומר שהוא חווה תמונה בזמן זה או אחר. גם ילדים מאבדים מהר את תחושת הזמן, כל התחושה לא מדוייקת אם זה קרה אתמול או לפני חודש. וגם לאנשים מבוגרים קורה הרבה פעמים שנעלמת תחושת הזמן, יש ערפול. ואדם אומר, אני מוכן להישבע שזה קרה, הוא מדבר על מה שנדמה לו כרגע שקרה. אבל כל העבר כולו אבל כל העבר כולו, הכל מתרחש בראש שלך ...