... יחווה את המציאות דרך נקודת המבט שלו שהולכת איתו לכל מקום. מי שיתבונן יראה כי ישנם בני אדם שכל הזמן נמצאים בתנועה מתמדת. לאדם תמיד נדמה שבמקום כלשהו יהיה לו טוב יותר. כאשר האדם מגיע למקום המיוחל הוא מגלה ... עצמם בקצה העולם, כאשר באמת הדבר הקרוב ביותר אליהם זה האני הפנימי שלהם. אז להיכן בעצם אפשר לברוח, מהו המקום הטוב ביותר שאליו אפשר לברוח כאשר רוצים לברוח? תשובה: המקום שאליו אפשר לברוח, הוא המקום שבתוכו נמצא המקום עצמו. דהיינו, מחוץ למקום. המציאות מכילה בתוכה שני רבדים. מקום ומחוץ למקום. מימד המקום הוא המימד החיצוני והנגלה של המימד שמקיף את המקום מחוץ למקום. המהות שממנה עשוי המקום = מחוץ למקום. המקום כולו נמצא בתוך המימד שמחוץ למקום. המימד שמחוץ למקום הוא המימד שמנקודת המבט שלו כל המקום שלו הוא אחד מוחלט, הוא המימד שמנקודת המבט שלו המהות של כל המקומות כולם זהה לחלוטין. ההבדל בין מקום ... מה שגורם למקום אחד להיות שונה ממקום אחר, אלו השינויים שיש בין מקום אחד לשני. מצד המהות הפנימית של המקום עצמו, אין הבדל מהותי בין מקום אחד לשני. זאת נקודת המבט שמחוץ למקום. כאשר האדם רוצה לברוח מהעולם, האלטרנטיבה היחידה שלו היא לברוח פנימה אל תוך המהות של מימד המקום, דהיינו, לרובד הפנימי ביותר של המקום עצמו. לברוח פנימה אל תוך מימד המקום, היינו כאשר האדם מתחבר לרצון הפנימי ביותר שלו, שמצידו של הרצון הפנימי ביותר של האדם, ניתן להגשים את הרצון ... שהוא רוצה נמצא בכל מקום. כך שאכן אפשרי לברוח למקום אחר, על ידי זה שבורחים לתוך המהות הפנימית של המקום עצמו, שהיא אחת. כאשר האדם מבין שמצד המהות של המקומות כולם, הכל אחד, ממילא הוא אכן יוצא מהמקום שלו ומרגיש טוב אמיתי בכל מקום. ככל שהאדם מחובר יותר לפנימיות של עצמו ושל המציאות, כך הוא מסתדר ומרגיש ... ניתן לומר שהוא נמצא מחוץ למקום, מאחר שהוא חווה את המציאות דרך הפרספקטיבה של המציאות עצמה שמכילה בתוכה את המקום, ושמצידה כל המקום כולו זהה במהותו לחלוטין.

מימד זמן / מרחב מקום - האם וכיצד מימד הזמן ומרחב המקום תלויים אחד בשני? לוגיקה. ציר הזמן ומרחב המקום הפילוסופיים / המדעיים. האם וכיצד הם תלויים אחד בשני?! נקדים: קיומו של מימד הזמן אינו תלוי בקיומו של מימד המקום, וקיומו של מימד המקום אינו תלוי בקיומו של מימד הזמן. הזמן והמקום הם לא יותר מאשר תחושות שונות, שקיומן אינו תלוי אחד בשני. כשם שקיומו של אחד מהחושים אינו תלוי בקיומו של חוש אחר, כך קיומם של הזמן ושל המקום אינו תלוי אחד בשני. נבהיר: גם המדע (פיזיקה) שטוען לקשר בין מימד הזמן לבין מימד המקום, הרי שהוא בעצם טוען שהם משפיעים אחד על השני, אחרי שהם כבר קיימים. זא, אחרי שהם כבר קיימים, עכשיו כל דבר תחום בתוך זמן ומקום. ואכן הזמן והמקום יכולים להשפיע אחד על השני, בדיוק כפי שכל כוח בעולם משפיע על כל כוח אחר. אך עדיין, בהחלט אפשרי הדבר שלא היה זמן ו/או שלא היה מקום. ועכשיו נראה: כיצד עכשיו אחרי שהזמן והמקום כבר קיימים, כיצד כל דבר בעולם תחום בזמן ובמקום. כל ידיעה בעולם, תלויה בקיומם של זמן ושל מקום. לדעת ... זו, לשם כך צריך מרחב מקום וציר זמן. מדוע? כי התהליך של הפרדת והגדרת כל ישות, הוא תהליך שמתבצע בתוך הזמן והמקום. נסביר: אי אפשר לחשוב 2 מחשבות בבת אחת. אם חושבים על 2 דברים שונים בבת אחת, הרי שבעצם חושבים ... 2 ישויות שונות. אם נתבונן נראה, כי כל ישות קיימת בתוך מרחב מקום אחר. פירוש: ההגדרה של הדבר, היא המקום שלו. וכל דבר שאינו נכנס תחת ההגדרה, הרי שהוא נמצא במקום אחר. ניקח שטח אין סופי ונצייר בתוכו עיגול. ... נמצא כי הגדרתו והבדלתו של דבר כלשהו מדבר אחר, הרי שהיא מתבצעת בתוך מרחב מקום כלשהו. דרך אגב, מרחב המקום עצמו כישות אחת, גם הוא עצמו מורכב מהמון נקודות קטנות שנפרדות אחת מהשניה. זא כל נקודה שנציב בתוך מרחב המקום האין סופי, הרי שהיא בעצם צריכה מקום בתוך המרחב האין סופי. ואיך זה קשור לציר הזמן ולכך שאי אפשר לחשוב על 2 דברים שונים כישויות נפרדות בבת אחת? תשובה: כי כדי להגדיר 2 דברים שונים ... דבר, כי כל המחשבות כולן הן בעצם מחשבה אחת ויחידה. מה שגורם לכך שהמחשבות יהיו שונות זו מזו, זה הזמן שבו האדם חושב כל מחשבה. לדוגמה: האדם חושב על שולחן ואחכ האדם חושב על כסא. אם היה האדם חושב ... כדי להגדיר משהו, לשם כך צריך זמן שבו יהיה קיום ל 2 הדברים השונים. ונחדד עוד קצת: גם ציר הזמן תופס מקום וגם מרחב המקום תופס זמן. הסבר: ציר הזמן = רגעים שונים = לפני / אחרי = עבר / הווה / עתיד. כל אחד מהחלקים של הזמן נמצא במקום אחר על פני ציר הזמן. אם לא היה מקום, הרי שלא היה ניתן להפריד בין הרגעים השונים של הזמן, ואם כן לא היה זמן. ציר הזמן הוא מרחב המקום של הרגעים השונים שבתוכו. כיוב לגבי המקום שגם הוא תלוי בזמן. כדי להגדיר מקום אחד שונה ממקום אחר, לשם כך צריך זמן. כדי לנוע ממקום למקום, ... באותו הרגע, הרי שלא היה גם מקום אחד נפרד ממקום אחר, כי לא היה ניתן להגדיר שום מקום. הגדרת המקום תלויה בזמן. מדוע? הגדרת מקום = צדדים שונים = כאן / שם = למעלה / למטה / קדימה / ... מקום. אם האדם לא זז משום מקום לשום מקום, מאחר שאין זמן, אז ממילא אין דבר כזה מקום. ציר הזמן מאפשר לאדם לחוות ולהגדיר מקומות פיזיים שונים וגם הגדרות ומקומות מחשבתיים שונים כנל. אפשר בעצם לומר כי מרחב המקום הוא תיאור של הדברים השונים שקורים לאורך ציר הזמן. כל רגע של ציר הזמן הוא מקום אחר. ואכ המקום נבנה על ידי ציר הזמן. סיכום: נכון לעכשיו אחרי שהמקום והזמן קיימים, עכשיו קיומה של כל ישות תלוי בזמן ובמקום כנל. תוספת: אם לא היה מרחב מקום, הרי שלא הייתה ... הוא זה שמאפשר לישות אחת להיות קיימת ברגע אחד בזמן אחד, תוך כדי שגם ישות אחרת תהיה קיימת באותו הזמן במקום אחר. אם לא היה מרחב מקום / אם כל מרחב המקום היה מוגבל להחזיק בתוכו אך ורק ישות ...

... החוקים שסותרים זה את זה לחיות בשלום. בנוסף לנל, החשיבה המדעית מנסה תמיד לאחד חוקים. זא המדע מנסה כל הזמן לגלות את השורש של החוקים הקיימים, כדי להגיע לאותו חוק אחד כולל שכולל בתוכו את כל החוקים. ככל שהמדע ... המציאות. המדע חוקר לא רק את מה שנמצא בכדור הארץ, אלא גם את מה שנמצא בחלל הרחוק, את מהות הזמן, את מהות המקום וכולי. ככל שהחוק הוא שורשי יותר, כך הוא מסביר טוב יותר מצבים רבים שונים יותר במרחב המקום והזמן. החוק הראשי ביותר אמור להיות השורש של כל החוקים כולם. החוק הראשי והראשון באמת, הוא הסיבה האמיתית של כל החוקים כולם. החשיבה המדעית שואפת כל הזמן להגיע לאותו חוק כולל, חוק שיסביר מדוע המציאות ברגע הזה היא כפי שהיא. על החוק הזה להסביר את כל ... על החוק הזה להסביר גם את עצמו. היינו על החוק להסביר מדוע הוא עצמו כפי מה שהוא. מדוע מימד הזמן קיים כפי שהוא? מה יוצר את הרצף של האירועים? מה מהווה את מימד המקום? מה יוצר את הקשר שבין מימד המקום לבין מימד הזמן? ועוד. כמו כן על החוק הזה להסביר גם את כל שאר התופעות המטאפיזיות שיש ביקום. כגון התודעה האנושית, המחשבות, ... הזיכרון האנושי? מהי מהותם של הרגשות? מהי מהותה של התודעה? מהי מהותה של הבחירה החופשית? מי המהות של תחושת הזמן / עבר / הווה / עתיד? מהי מהותו של השכל? מהי מהות החיים / המוות? מהי מהות הדמיון? מהי ...

... שחושבים עליו + שקיימת מחשבה כלשהי. אך האם יתכן שמישהו חושב את כל העולמות כולם? כאשר האדם ישן, כל המקום כולו שנמצא בתוך המחשבה שלו. האם יתכן כי גם כל מימד המקום כולו נמצא בתוך מחשבה של מישהו אחר? האם יתכן שמישהו חושב את כל מה שקורה? האם דג מסוגל לדמיין ... = הדבר שנמצא בכל מקום ובכל זמן באופן שווה. המהות של המציאות = הדבר שמהווה בכל רגע את ציר הזמן ובכל מקום את מימד המקום. המהות של המציאות = השורש של המציאות = הסיבה של כל הסיבות / הסיבה הראשונה = הרצון שממנו נובעים ...

... תורת הקוונטים. הנל מסביר את עניין הסופרפוזיציה הקוונטית (ריבוי מקומות), על ידי זה שמבינים שמצד של המהות של מימד המקום, הכל נמצא באותו המקום. כל נקודה שיש במקום, זה הכל צמצום של האין סוף שמהותו מהווה את מימד המקום / מימד הזמן וכולי. תהליך הקריסה הקוונטית = הרגע שבו האין סוף מצמצם את עצמו לתוך המחשבה של האדם. המפץ הגדול = ... = רגע הצמצום של האין סוף ל 3 הגורמים הנל. וכמובן שזהו תהליך שמתרחש בכל רגע ורגע. כי גם הזמן / מקום עצמם מתהווים בכל רגע מחדש. וגם התודעה של האדם עצמו מתהווה בכל רגע מחדש. סרטים לצפייה בנושא: ...

... הכל. מהותם האמיתית של כל הדברים, זו המציאות. כל הדברים כולם, ובכללם התודעה של האדם, המחשבות, הרגשות, הרצונות, מימד הזמן, מימד המקום וכל מה שבתוכם, כל הדברים כולם מהותם אחת, שהיא מהותה של המציאות. מצד מהותה של המציאות, הכל אחד. מאחר ...

הדרך אל האושר - למה בכל דרך שתלך, תגיע לאותו המקום? איך להגיע אל אושר אמיתי? כל הנחלים זורמים לים. לא משנה להיכן תלך, תגיע לאותו המקום. לא משנה באיזו דרך תבחר בכל נושא, אם תלך בה עד סופה, תגיע לאותה הנקודה. גם אם תבחר בכיוון השני של הדרך, גם אז, אם תלך בדרך עד הסוף, תגיע לאותו המקום. פירוש: קח כל תפיסת חיים / צורת מחשבה / דפוס התנהגות וכיוב, ובחר לך אחד מהם. לבחור אחד = ... דרך, בסוף הוא מגיע אל השלמות שמאחדת את הכל. אותו העניין בהיבט אחר: לא משנה להיכן ולאיזה מקום במרחב המקום תלך, תמיד אתה באותו המקום. מדוע? משום שמצד המהות של מרחב המקום, כל המקומות כולם נמצאים באותו המקום. המקומות נראים שונים זה מזה, רק משום שהאדם רחוק מהמהות הפנימית של מרחב המקום. אך מצד המהות של מרחב המקום, הכל נמצא תמיד באותו המקום. תוספת: אדם שינוע בתוך מימד המקום לכל כיוון אפשרי במהירות אין סופית, יגיע תמיד לאותו המקום. לא משנה לאיזה כיוון הוא ינוע, העיקר שינוע עד הסוף...

... הישות הנצחית שהייתה קיימת מאז ומעולם, אלוהים הוא זה שנמצא בכל מקום ובכל זמן. אלוהים הוא זה שברא את הזמן ואת המקום. מהי האמת? האמת היא שאלוהים הוא המציאות עצמה. המציאות עצמה היא הדבר שהנצחי שקיים לעולם. המציאות היא זו שיצרה את הזמן ואת המקום ואת העולם. המציאות היא זו שאחראית לכל מה שקורה בתוכה. המציאות עצמה נמצאת בכל מקום, משום שהמקום עצמו נמצא בתוכה. המציאות היא הדבר היחיד שמעולם לא לימדו את האדם שהוא קיים. המציאות כמציאות אינה יכולה שלא להיות והיא הדבר היחיד שחי לנצח. ציר הזמן ומרחב המקום והיקום כולו יכולים שלא להיות. אך המציאות חייבת להיות. גם אם לא יהיה שום דבר ממשי, עדיין המציאות תהיה ... שיש אלוהים, הוא מתכוון לומר שיש גם אלוהים. דהיינו, יש גם אדם וגם אלוהים. גם עולם וגם אלוהים. גם זמן ומקום וגם אלוהים. האמירה שאין אלוהים פירושה ושורשה האמיתי הוא, שבאמת מצד האמת אין אלוהים נפרד מהעולם + העולם. אלא ... וגם צומח וגם חי וכולי, יש רק מציאות. מנקודת מבטה של המציאות אין 2 מקומות ששונים זה מזה במרחב המקום. מנקודת מבטה של המציאות אין שני אירועים בעולם ששונים זה מזה, כי הכל זה היא עצמה ממש ומהות אחת ... הדבר היחיד שלא צריך לספר לאדם על קיומו, שזאת המציאות עצמה שבתוכה האדם נמצא. מצד האמת, האדם עצמו, מימד המקום כולו וציר הזמן כולו, כולם נמצאים בתוך מעין מחשבה של אלוהים. זא קיימת מציאות שמהותה היא נצחית, שמהותה היא חסרת מקום וזמן, ובתוכה קיימים הזמן והמקום עצמם. כל הזמן והמקום עצמם נמצאים בתוך מעין מחשבה של המציאות. כמו אדם שחולם חלום בלילה, שכל המקום כולו נמצא בתוך המחשבה שלו, כך כל העולמות כולם נמצאים בתוך המחשבה של המציאות. לומר שיש אלוהים פירושו לומר שיש מציאות שבתוכה נמצא הכל. דהיינו, יש מציאות שהיא זו שמהווה את כל הזמן והמקום עצמם בכל רגע מחדש. לומר שאין אלוהים פירושו שאין גם עולם + אלוהים, כי העולם עצמו נמצא בתוך אלוהים ...

... כך שאין לדומם רצון חופשי / תודעה עצמית וכולי. בנוסף ניתן לומר גם כי כולם מדברים / זזים כל הזמן (אטומים / אלקטרונים וכולי), רק שלא כולם מבינים את השפה של כולם. וגם לא כולם רואים את התנועה ואת ... שאין תודעה עצמית וכולי. למרות שמצד האמת יתכן וגם הדומם והצומח מדברים בשפה שלהם. וגם הם נעים וזזים כל הזמן לפחות ברמה של החלקיקים האטומיים שלהם כפי שגם האדם יכול לראות זאת מבחינה מדעית. ואפשרי גם כן שהם מדברים ... האמת גם הוא וגם כל הדברים שסביבו, כולם מהותם אחת וכולם עשויים מאותו הדבר. ובנוסף כולם אפילו נמצאים באותו המקום ממש, דהיינו, בתוך המחשבה של האדם עצמו שנמצא מחוץ לחלום וחולם את החלום. רק שהאדם שנמצא בתוך החלום, לא ... העצמית של העולם? והיכן היא נמצאת בדיוק? בנוסף, האם גם האוויר שיש בין החפצים השונים חושב? האם גם מימד המקום חושב? והאם גם ציר הזמן חושב ומודע לעצמו? וכמובן שיש שאלה גם מכיוון אחר, האם יתכן כי קיימת תודעה עצמית אחת לכל התודעות העצמיות ... הבורא וכיוב. לאני האחד הזה יש מעין מחשבה שבתוכה נמצא כל היקום כולו. דהיינו, כל היקום כולו, כל מרחב המקום כולו, כל ציר הזמן כולו, כל מה שבתוך היקום כולו, הכל נמצא בתוך מעין מחשבה של המציאות, שחושבת בכל רגע מחדש את כל ... הוא הרצון של האני היחיד שמהווה את הכל ושבתוכו ובתוך מהותו הכל נמצא. בדיוק כפי שבשעת החלום כל מרחב המקום כולו שנמצא בתוך החלום, כולו נמצא בתוך האני שחושב אותו, כך גם כל מרחב המקום כולו נמצא בתוך מעין מחשבה של המציאות. כל הדברים השונים שקיימים בתוך המציאות, כולם מתהווים ממהותה של המציאות. המציאות ...

אלוהים הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 2 - הוכחה מציר הזמן לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור ... שהעולם קדמון ונצחי: הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות ציר הזמן. באמצעות חוויית הזמן, ניתן לומר כי מסתבר שהיקום כיקום (גם אם לא כדור הארץ עצמו) קיים מאז ומעולם. חוויית הזמן היא אין סופית. ניתן לנוע בה אחורה וקדימה עד אין סוף ללא בעיה. תחושת הזמן היא, שהזמן קיים מאז ומעולם, דהיינו, הזמן קיים כל הזמן, כל הזמן היה זמן. ומכאן ניתן להבין, כי משהו כלשהו תמיד היה קיים, כך שמעולם היקום (מימד המקום) לא היה צריך להיברא בשלב כלשהו. אם תחושת הזמן הייתה שהזמן אינו נצחי, ממילא זה היה מעיד על כך שאכן משהו אחר קדם לזמן. אך תחושת הזמן היא נצחית. המושג נצחיות עצמו מוגדר באמצעות חוויית הזמן! כך שאפשר פשוט לומר שהזמן עצמו נצחי, וממילא אין צורך באלוהים חיצוני לציר הזמן שיברא את הזמן. טיעון נגדי לכך שהזמן קיים מאז ומעולם: תחושת הזמן עצמה מעידה על כך שהוא לא היה קיים מאז ומעולם (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת הזמן מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הלפני ואחרי. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך ציר הזמן יש לפני ואחרי, כך גם לציר הזמן עצמו (כמו גם לציר המקום עצמו), יש לפני ואחרי. הלפני ואחרי של ציר הזמן, זהו ציר זמן גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של ציר הזמן של העולם. ציר הזמן החיצוני לציר הזמן שלנו, הוא ציר הזמן של אלוהים, שברא את העולם יש מאין. כך שקיימת האפשרות לומר שגם ציר הזמן של העולם, גם הוא קיים בתוך ציר זמן אחר גדול ממנו. שאלה: מהי מהותו של ציר הזמן שבתוכו נמצא ציר הזמן שלנו? תשובה: רק אלוהים יודע את התשובה. שאלה נוספת: וציר הזמן של אלוהים עצמו, בתוך איזה ציר זמן הוא עצמו נמצא? דהיינו, מה היה לפני שהיה אלוהים, מי ברא את ...