... אך יש הטוענים כי במציאות שבה הזמן והמקום אינסופיים, ייתכן שימצאו דרכים להתחבר ליקומים אחרים ולהשתמש במשאבים הנמצאים בהם. המדענים עצמם בודקים רעיונות מסוג זה מתוך סקרנות טהורה, כי לעולם לא יודעים לאן עשויים להוביל מחקרים מסוג זה. מי ... מתוארת כחוויית כל האפשרויות בו זמנית, ומביאה את האדם לידי רגיעה, משום שהכל כבר קורה במקום אחר. מה טוענים המדענים על הזמן והמקום? הטענה המדעית הרווחת אומרת שלזמן ולמקום יש גבול, ושהיקום נוצר במפץ הגדול לפני כ - 14 מיליארד שנה, אז גם נוצרו המקום והזמן כפי שאנו מכירים אותם. תיאוריה זו נתמכת על ידי מרבית המדענים, אולם יש מי שסבורים שהזמן והמקום הם אינסופיים. לפי גישה זו, ייתכן שהיקום שלנו הוא רק אחד מתוך אינסוף ... מפחד מהרע כי הוא כבר קורה איפשהו, וגם פחות רודף אחרי הטוב כי הוא כבר קיים גם ככה. האם המדע תומך בתפיסה של זמן ומקום אינסופיים? עולה כאן התייחסות לעמדה המקובלת של מדענים רבים האומרת שלמקום ולזמן יש גבול, ... היגיון בסיסי פשוט שלפיו המקום והזמן הם אינסופיים, תמיד אפשר להמשיך עוד ועוד במקום או בזמן. אחד ההסברים הוא שהמדענים מתייחסים לגבולות היקום שלנו, אך ייתכן שמעבר לאותם גבולות מתקיים מרחב נוסף של מקום וזמן בלתי מוגבלים. האם אינסוף ... הזמן והמקום עצומים ואינסופיים, אולי יש דרכים שלא מוכרות לנו. בנוסף, יש מי שטוען שהעיסוק בריבוי עולמות חשוב כי המדע בודק כל רעיון אפשרי. אף פעם אי אפשר לדעת למה מחקר תאורטי, כמו על יקומים מקבילים, יוביל. אולי ייווצרו ... מכאן יש מי שמסיק שבחלל ובזמן אינסופיים יופיעו גם פילים בעלי שלושה ראשים או כל תרחיש דמיוני אפשרי. איך המדע והמפץ הגדול מתקשרים לנושא? על פי מדענים רבים, הזמן והמקום של היקום שלנו החלו בנקודת המפץ הגדול. הם טוענים ... שלנו סופיים, אך מעבר לגבול זה יש מרחב אחר או כלום שגם הוא מקום וזמן מסוג אחר. חלק מהטענות המדעיות, דוגמת פרדוקסים בקוונטום (למשל החתול של שרדינגר), מעוררות את הרעיון שכל מצב אפשרי אכן מתממש איפשהו. כאשר החתול גם ...

... שאתה מנסה לשכנע. אליעד מציין כי אם מטרתך היא לשכנע אדם שמתנגד לתורה, אין טעם להשתמש בטענה חלשה כמו המדע טועה, כי אז הצד השני יראה אותך כמישהו שמוכן להגיד הכל רק כדי לנצח בוויכוח, והדבר פוגע באמינותך. אליעד ... להראות שגם תחת ההנחות שלו, אתה עדיין יכול להפריך את המסקנה שאליה הוא הגיע. לדוגמה, אם אדם טוען כי המדע מפריך את התורה, אליעד ממליץ להראות שגם אם המדע נכון, זה עדיין לא מפריך את התורה אלא רק אומר שהטענה שהתורה היא מדעית אינה בהכרח נכונה, ושהתורה יכולה ...

... שעל פיו מנוהל העולם. וכאן ניתן נקודה למחשבה על עניין היקומים המקבילים. ותיאוריית היקומים המקבילים (פירוש העולמות המרובים, מתחום המדע / אסטרופיזיקה / קוסמוגוניה) היא תיאוריה שאומרת שבמקביל ליקום שלנו, קיימים אין סוף יקומים מקבילים. וכל היקומים כולם, קיימים ... יש את הצמצום וכולי. ועניין היקומים המקבילים הנל, וכל שאר הרעיונות שנראים כמוזרים, וכל הרעיונות שבאים לידי ביטוי בתחום המדע הבדיוני, כולם הם ביטוי של רעיונות פילוסופיים עמוקים. ובאמצעות גילוי הרעיונות האלו בעולם, באמצעות זה מתרחשים כל מיני דברים ...

... במחשבתו את הרגע הראשון של הזמן. כי ברגע שקיים רגע כלשהו, הרי שתמיד קיים גם לפניו עוד זמן. וזה שהמדע אומר שהזמן נוצר בעת המפץ הגדול, המשמעות של זה היא שהזמן שלנו נוצר בעת המפץ הגדול. אך הזמן היה ... גדול ויצירת זמן, גם אלו אירועים שקיימים בתוך ציר זמן אחר גדול יותר. וכך גם לגבי מימד המקום. כאשר המדע אומר שמרחב המקום נוצר בזמן המפץ הגדול, הרי שזה מתייחס רק למרחב המקום שלנו. אך בוודאי שגם הוא עצמו ... ההסבר לאיך נוצר הזמן עצמו, כישות של זמן. וזה בדיוק עניין אחד עם מה שביארתי קודם לכן, שגם אם המדע יסביר איך נוצר העולם, עדיין הוא לא יהיה מסוגל להסביר איך נוצר התהליך שיצר את התהליך שיצר את העולם ...

... והעולם עצמו לא קיים / קיים בצורה שונה. וזה אומר שצריך למצוא הסבר, מדוע בכלל הסיבה עצמה נוצרה. וכאשר המדע מנסה להסביר לדוגמה איך התרחש המפץ הגדול ואיך נוצר העולם, המדע לא באמת מסביר איך נוצרה ההתרחשות שיצרה את המפץ הגדול. ואם הוא ימצא הסבר כלשהו, עדיין הוא לא יוכל ...

... ומצד האמת אילו היה האדם יכול, הוא היה מאוד שמח שיהיו לו את סך כל היכולות האפשריות. וכפי שאכן המדע מנסה כל הזמן לפתח המצאות חדשות, שבאמצעותן יוכל האדם להגדיל את סך כל היכולות שלו. וכל יכולת שהמדע רואה שהיא קיימת בעולם, המדע מנסה לגרום לכך שגם האדם יהיה בעל היכולת הזו. וזה בעצם אומר שמטבע בני האדם לרצות את הכל בשלמות. ... את הסיבה הראשונה. כי כל מורי הדרך הרוחניים בעולם, כולם ניסו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וגם המדענים כל הזמן מנסים להבין מה היה לפני המפץ הגדול, שזה בעצם ביטוי לרצון להבין את התחלת כל האירועים, שהיא ... את הסיבה הראשונה. כי כל הדברים שבעולם, האדם כן יכול להשיג אותם מבחינה לוגית. כי מבחינה לוגית יכול להיות שהמדע יפתח איזו תרופה, שתאפשר לאדם לעוף באוויר וכיוב. אך מבחינה לוגית, יש דבר אחד שהוא בלתי אפשרי, והוא היכולת ...

... אך אליעד מסביר שהנחה זו אינה נכונה: המפץ הגדול אינו מוכיח שהעולם לא היה קיים קודם לכן. כל מה שהמדע עושה הוא להשתמש בתצפיות פיזיקליות מההווה ולהסיק מסקנות לגבי העבר. המדע מניח שחוקי הפיזיקה שהיו קיימים בעבר הם אותם החוקים שפועלים בהווה, אך זו הנחה בלתי ניתנת להוכחה אמיתית. לדוגמה, אליעד מסביר: גם אם המדע יוכיח שכדור הארץ או היקום החלו בנקודה מסוימת, זו עדיין לא הוכחה מוחלטת, כי תמיד קיימת האפשרות שבעבר הרחוק חוקי הפיזיקה היו שונים מאלו של היום. יכול להיות שבעבר החוקים היו אחרים לחלוטין, ולכן החישובים המדעיים לא באמת מוכיחים שהעולם נברא ברגע נתון. מדוע מי ברא את אלוהים היא שאלה בעייתית? כאשר אנשים דתיים אומרים ...

... מקבילים וגלי מוח. במהלך השיחה, אליעד עוסק במבנים שונים של מציאות ושל התודעה, תוך שהוא מתאר את הקשר בין המדע, הרוחניות וההבנה האישית. אליעד פותח בשיחה על תיאוריה פיזיקלית של הקוונטים, שבה הוא מסביר כיצד תיאוריה זו עשויה להסביר ... כיצד תודעה והשפעה על גלי המוח קשורים למדיטציה? בהמשך, אליעד עובר לנושא הגלים המוחיים, תוך שהוא מבקר את תפיסת המדע לגבי השפעת המדיטציה על המוח. הוא מציין כי מדיטציה אינה בהכרח זיכוך של המחשבות או הפחתה של סבל באופן ...

... אחרת. מדוע כוח המשיכה עובד בצורה מסוימת דווקא ולא אחרת? מי קבע את החוקים הללו? הוא הציג את התפיסה שהמדע יכול להסביר את חוקי הטבע במונחים פיזיקליים ומתמטיים, אך לא יכול לתת הסבר מוחלט מדוע חוקי הטבע פועלים דווקא בצורה הזו ולא אחרת. בנקודה זו הוא הסביר שהמדענים עצמם מסכימים שחוקי הפיזיקה נוצרו לאחר המפץ הגדול, אך השאלה למה הם דווקא כאלה אינה מוסברת על ידי המדע. בכך רמז שלמעשה יכול להיות שיש בורא שיצר את החוקים הללו. האם צום ביום כיפור מוכיח אמונה אמיתית? בדיון ... מבני אדם לחשוב עצמאית, לחקור ולחדש. הוא הביא כדוגמה את ההיסטוריה, שבה דווקא כאשר אנשים התחילו לפקפק באמונות דתיות, המדע והטכנולוגיה התקדמו. הוא הסביר שמסורת דתית גורמת לאדם לקבל דברים ללא שאלות ובכך עוצרת אותו מלחפש ידע חדש ולהתקדם. ...

... נובעת מסיבות של נוחות חישובית. מבחינה פילוסופית, כל נקודה ביקום יכולה להיחשב כמרכז היקום, תלוי באיזה נקודת מבט נבחר. המדע בחר את השמש בגלל שהמערכת הפכה להיות פשוטה יותר להבנה ולחישובים. לוגיקה מול מדע: מה ההבדל ביניהם? אליעד מפרט גם את ההבדל בין לוגיקה ומדע. המדע הוא מבוסס תצפיות וניסויים, והוא אומר לנו מה קורה בפועל, ואילו הלוגיקה מבוססת על מה שניתן לדמיין, על מה ...