אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה החלטות ✔ללמוד מטעויות, להיות חכם בדיעבד, להיות טיפש בדיעבד, טיפשות בדיעבד, חוכמה בדיעבד, חרטה, ייסורי מצפון, איך ללמוד מטעויות? לנתח טעויות, איך...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
ללמוד מטעויות, להיות חכם בדיעבד, להיות טיפש בדיעבד, טיפשות בדיעבד, חוכמה בדיעבד, חרטה, ייסורי מצפון, איך ללמוד מטעויות? לנתח טעויות, איך ללמוד מכישלון? מחדל הקורונה, לחזור על טעויות, שינוי חשיבה, שינוי התנהגות, קבלת החלטות
האם חוכמה בדיעבד היא אכן חוכמה?

האם נכון להחשיב את זה כחוכמה כאשר אנו מבינים את הטעויות בדיעבד? שאלה זו עולה לא אחת אחרי שמתרחש כישלון או טעות, ואז אנשים באים וטוענים "למה לא עשינו כך או כך?". פעמים רבות נשמעת התגובה "זה לא חוכמה להיות חכם בדיעבד". זהו טיעון שמכיל בתוכו השאלה: אם היית חכם באמת, מדוע לא עמדת על כך מראש?

ההסבר לכך פשוט: תמיד עדיף להיות חכם, גם אם זה אחרי מעשה. ברור שעדיף לדעת מראש ולמנוע את הכישלון, אבל אם הכישלון כבר התרחש, עדיף ללמוד ממנו ולהבין מה הוביל אליו, במקום להישאר עם אותה צורת חשיבה שהובילה לבעיה.

האם עדיף להיות חכם לפני המעשה או אחרי?

ישנו ויכוח האם עדיף להיות חכם לפני המעשה או רק אחרי. במקרה של הקורונה, למשל, היו שאמרו "למה לא קנינו מסכות מראש?" והתשובה היא, אכן, עדיף להיות חכם לפני מעשה, כמו שכבר היה ראוי לחזות את הבעיות ולפעול בהתאם, לא להמתין עד שהבעיה תגיע.

אך גם כאשר לא היינו חכמים מלכתחילה, חשוב להיות חכמים בדיעבד. הבעיה הגדולה היא כאשר אנשים לא לומדים מהטעויות וממשיכים באותן דרכים. כשיש כישלון, חשוב לבחון את הסיבות שהובילו אליו וליישם שינוי אמיתי לעתיד.

מה ההבדל בין חוכמה טיפשית בדיעבד?

חוכמה בדיעבד היא כשרואים את המצב לאחר שקרה, מנתחים אותו, מבינים מה לא הלך טוב, ולומדים איך לא לחזור על אותה טעות. אדם טיפש, לעומת זאת, לא לומד מהטעויות. הוא פשוט שוכח אותן ומחפש תירוצים. הוא אולי יגיד "לא נורא, העיקר שנהיה יותר חכמים בפעם הבאה", אך הוא לא מבצע שינוי אמיתי.

איך זה קשור למגיפת הקורונה?

הקורונה היא דוגמה מצוינת לשאלה הזו. המגיפה התפשטה בסין זמן רב לפני שהיא הגיעה לישראל, והיו כאלו ששאלו מדוע לא התארגנו מראש עם ציוד רפואי, כמו מכונות הנשמה ומסכות. היו גם כאלה ששמעו את ההערות הללו, אך לא הקשיבו. ברגע שהתפשטה הקורונה בישראל, הרבה מהם התחילו להגיד "למה לא עשינו כך קודם?". אך גם אם לא היינו חכמים מלכתחילה, חשוב מאוד ללמוד מהכישלון ולפעול בהתאם לעתיד. יש להפיק לקחים.

האם כדאי ללמוד מהעבר או להתרכז בעתיד?

היו הרבה מנהיגים שהעדיפו להימנע מלהתעסק במחדלים ובטעויות העבר, כי הדבר עשוי להצביע על חולשותיהם. המנהיגים לא רצו לחקור את העבר, כי זה עלול לחשוף את הרשלנות. עם זאת, החקירה של העבר חשובה מאוד, כי היא מאפשרת לנו להבין מה הוביל לטעות ולמנוע חזרות בעתיד.

מה יותר חשוב: שינוי בהתנהגות או שינוי מחשבתי?

הרבה אנשים חושבים שברגע שזיהו טעות, עליהם פשוט לשנות את ההתנהגות - "פעם הבאה פשוט נעשה אחרת". אולם לעיתים לא מדובר בשינוי בהתנהגות בלבד, אלא בשינוי חשיבתי. אם לא נשנה את אופן החשיבה שלנו, אנו עשויים לחזור על אותה טעות פעם אחר פעם. חשוב להבין את הגורמים העמוקים לטעות, ולא רק את הפעולה המיידית שגרמה לה.

מהי התשובה האמיתית לשאלה "מה לעשות כדי להימנע מטעויות"?

אם לא נחקור את הסיבות האמיתיות לטעות ולא נשנה את הדרך שבה אנו חושבים, לא נוכל למנוע טעויות דומות בעתיד. לשם כך, יש לחקור את הגורמים לחשיבה השגויה ולבצע שינוי ברמה העמוקה ביותר.

האם תמיד אפשר לשנות את העבר?

ברור שלא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור. אבל אנו יכולים ללמוד מהטעויות ולהימנע מטעויות דומות בעתיד. כל טעות היא הזדמנות לשיפור וללמוד מטעויות.

מה תהיה השורה התחתונה?

כדאי להיות חכמים גם אם רק אחרי המעשה, וחשוב ביותר ללמוד מהטעויות. החכמים הם אלה שמתעוררים אחרי הכישלון ומבינים מה היה חסר, ואז עושים שינוי יסודי כדי לא לחזור על אותה טעות.
האם זאת חוכמה להיות חכם בדיעבד?

שאלה זו עולה כאשר מתרחשות טעויות או כשיש כשל מסוים, ולאחר מכן בא מישהו ואומר "למה לא עשינו מראש כך וכך?". פעמים רבות טוענים כלפיו: "זה לא חוכמה להיות חכם בדיעבד", כלומר, מה הערך בלהציע רעיונות או פתרונות רק אחרי שכבר התרחשה הבעיה.

אבל יש נקודה חשובה: תמיד טוב להיות חכם, ועדיף להיות חכם גם אם זה אחרי מעשה. כמובן שעדיף פי כמה להיות חכם מלכתחילה, לראות את הבעיות מראש ולפעול בצורה שתמנע את הכשל. אולם אם כבר קרתה טעות או התרחשה בעיה, אז עדיף ללמוד מכך ולעמוד על הסיבות שגרמו לבעיה, במקום להמשיך ולהישאר באותה צורת חשיבה שהובילה לטעות מלכתחילה.

מדוע עדיף להיות חכם לפני מעשה, אך עדיין חשוב להיות חכם בדיעבד?

שואלים: "למה לא קנית מסכות מראש?", "למה לא התארגנת אחרת למצב חירום?", "למה לא נערכנו קודם?", והתשובה: כן, עדיף להיות חכם לפני מעשה. אם יש ידיעות, כמו במקרה של קורונה שהתפרצה בסין, עדיף לפעול מיד: לרכוש ציוד, לחזק את מערכות הבריאות וכדומה. זאת ההתנהלות ההגיונית: לא לחכות שהצרה תגיע כדי להתחיל לטפל בה.

יחד עם זאת, גם אם לא היינו חכמים מלכתחילה, כדאי מאוד שנהיה חכמים אחרי מעשה. לעתים אנשים מתעלמים מהצורך לחשוב בדיעבד כי הם מפחדים להיתפש כמי ש"לא באמת היו חכמים קודם". אבל מי שטוען "אתה חכם בדיעבד" כטענה מזלזלת, שוכח שיש גרוע יותר: להיות טיפש בדיעבד, כלומר, לא ללמוד כלום ולעשות שוב ושוב את אותן הטעויות.

מה ההבדל בין להיות חכם בדיעבד לבין להיות טיפש בדיעבד?

1. אדם חכם בדיעבד:

- מסתכל על מה שקרה.

- בודק מדוע זה קרה.

- מאתר את הטעויות.

- לומד מהן ומיישם שינוי אמיתי כדי שבפעם הבאה לא יחזור על אותה טעות.

2. אדם טיפש בדיעבד:

- נתקל בבעיה או כישלון.

- לא לומד לעומק מה היתה הטעות.

- מעדיף להתעלם או להדחיק בסגנון "לא נורא, העיקר שמכאן ואילך נעשה אחרת".

- מוצא את עצמו חוזר שוב ושוב על אותן טעויות.

ולכן עדיף בהרבה להיות חכם גם אם זה רק אחרי מעשה, מאשר להמשיך ולהיות טיפש באופן עקבי.

כיצד קשור העניין הזה לקורונה, לדוגמה?

ניתן דוגמה רחבה על מנהיגים ועל אנשים שלא התכוננו למגיפה מראש. אחרי שהתפרצה והבהירה את הסכנות, קמו כאלו שאמרו "למה לא עשינו מראש כך?", "למה לא קנינו מכונות הנשמה בזמן?", "למה לא שיפרנו את מערכת הבריאות מבעוד מועד?". ואז אותם אלו שניהלו את המצב טוענים: "מה אתה חכם בדיעבד?". אבל בפועל, השאלה הנכונה היא: האם אותם אנשים כבר אמרו זאת לפני כן ולא הקשיבו להם? ואם התשובה היא שלא הקשיבו, אז אדרבה: טוב שהיו חכמים עוד לפני.

גם אם לא היו חכמים קודם, עדיף כעת לומר "טעינו" ולתקן להבא, להפיק לקחים, ללמוד מה קרה, להבין למה לא היערכנו מראש. הבעיה האמיתית היא לשמוע את אותו נימוק של "אל תהיו חכמים בדיעבד" רק כדי שלא יצטרכו להסיק מסקנות אמיתיות.

האם כדאי לחקור לעומק את העבר או להתמקד רק בעתיד?

רבים מהמנהיגים, או בכלל אנשים שעשו טעות, מעדיפים לומר "מה שהיה - היה, בואו נמשיך קדימה". הם בורחים מחקירה של העבר, מכיוון שהחקירה עלולה לגלות חולשות, רשלנות או ניהול כושל. אך חקירת העבר קריטית כדי למצוא את דפוסי החשיבה השגויים.

אם לא מבינים למה התרחשה הטעות, פשוט משנים התנהגות על פני השטח: "אז נקנה עוד ציוד", "נוציא תקציב זה או אחר". אבל בלי להבין מה בראש גרם לאותה טעות, מסתכנים בכך שבעתיד תגיע בעיה אחרת ולא נדע להתכונן אליה. השינוי האמיתי הוא שינוי חשיבתי, שמחייב לברר "מדוע לא ראינו את הבעיה קודם? מה במערכת השיקולים שלנו היה חסר?".

האם שינוי מעשי מספיק או שחובה לבצע שינוי חשיבתי?

יש הבדל בין שינוי התנהגותי גרידא, לבין שינוי שורשי בחשיבה. לא מספיק לחכות לכישלון, ואז להגיד "בפעם הבאה נקנה יותר מסכות". יש לחקור מה גרם לנו מלכתחילה לא להבין שהנגיף עשוי להגיע גם אלינו. האם חשבנו ש"אלוהים ישמור עלינו"? האם האמנו ש"זה יישאר בסין"? האם לא רצינו להשקיע כסף מבעוד מועד?

אותו הדבר בכל תחום של קבלת החלטות: מי שמסתפק ב"להגיב אחרת בפעם הבאה" מבלי לחקור למה הוא הגיב כפי שהגיב, הוא מתעסק רק בשינוי הפעולה הנקודתית. אבל מי שרוצה למנוע את כל הרצף של הטעויות, כדאי שיחקור לעומק וינסה לשנות את ההיגיון המניע את פעולותיו.

למה חלק מהאנשים טוענים ש"לא נורא, יכל להיות יותר גרוע"?

יש אנשים שבכל פעם שקורה כשל, הם אומרים "ברוך השם שזה לא היה יותר גרוע" ונשארים באותו מצב. כשלוגיקה כזאת חוזרת על עצמה, הם לעולם לא משתפרים ולא לומדים, כי מבחינתם אין צורך להפוך לחכמים יותר ולעצור את הטעות מראש.

אדם חכם יעדיף תמיד לשפר ולהרוויח יותר, להבין איפה אפשר היה להפיק תוצאה טובה יותר, אפילו אם לא סבל נזק נורא. כלומר, גם אם הרווחת 100 מיליון, אבל יכולת להרוויח 200 מיליון, יש כאן משהו ללמוד, ולא להגיד "אין תלונה, זה לא טעות". אבל אנשים מסוימים יאמרו "זה לא נחשב טעות, כי לא הפסדנו". כך הם נשארים עם הישג חלקי ולא מנסים להשתפר.

האם "חכם בדיעבד" פירושו בהכרח שרק אחרי שמתגלה הטעות אנו יודעים לפתור אותה?

יש גם מצב שבו באמת לא ניתן היה לדעת מראש, כמו למשל למלא לוטו במספרים שנחשפו בהגרלה. בדיעבד אפשר לומר "חבל שלא מילאתי את המספרים הזוכים", אבל זה לא הגיוני כי לא היתה לך אפשרות ממשית לדעתם לפני כן.

לעומת זאת, במקרים רבים אחרים כן ניתן וצריך לחזות ולראות את הסכנה מבעוד מועד, או לפחות להתכונן למגוון תרחישים סבירים. מי שלא עושה זאת ולאחר מכן מתרץ את עצמו ב"מה אתה רוצה, זה חוכמה בדיעבד?", בעצם מנסה לחמוק מלימוד אמיתי של הטעות.

כיצד נושא זה בא לידי ביטוי בהתנהלות מנהיגים ובחיי היומיום?

דוגמאות לכך:
  • מנהיגים שראו את הקורונה מתפשטת בסין ולא עשו מאומה, כי "זה בטח יישאר שם".
  • אנשים שאומרים "אלוהים ישמור עלינו" ולא מבינים שחיידק יכול לעבור ממדינה למדינה בטיסות.
  • מערכת בריאות שיכולה לדעת מראש שיהיו אנשים שימותו מזיהומים בבתי חולים או מתאונות דרכים או משיטפונות, אבל בכל זאת לא נערכים כראוי.
  • מנהיגי מדינה שבכל פעם שיש אסון, מקימים ועדת חקירה שממילא לא מיושמת בפועל, כי "מה שהיה - היה".
כאשר מזניחים את הבדיקה המעמיקה של הטעות, לא לומדים לנהל דברים אחרת באמת, וחוזרים שוב ושוב לאותה התנהלות.

האם אפשר לתלות את האשמה רק במנהיגים או שיש חלק לאזרחים?

בהקשר לקורונה, הוזכר שרבים בעם האמינו ש"זה עונש לסינים" ו"לא יגיע לכאן" או קיוו שעוד מעט יבוא משיח ויציל אותם. אותה אמונה שאומרת "הכל בסדר, לא צריך להתכונן", הביאה לכך שאין לחץ ציבורי אמיתי על מנהיגים לפעול כראוי. כשהעם לא בודק מראש את המציאות לעומק, הוא בוחר שוב ושוב באותם אנשים, גם אם התנהלותם כושלת.

לכן, האחריות היא קולקטיבית: ככל שיותר אנשים יהיו חכמים מראש (או לפחות ישכילו וילמדו בדיעבד), כך יעלו מנהיגים חכמים יותר, תהיה דרישה אמיתית למומחים בתחומם (ששר הבריאות באמת יבין בבריאות, ששר הכלכלה יבין בכלכלה וכו').

למה חשוב לבדוק תמיד את הסיבה העמוקה לטעות ולא להסתפק בפתרון חיצוני?

אם נהגת ברכב ודרסת מישהו כי לא בדקת את הכביש, רק לומר "בפעם הבאה אסתכל יותר טוב" לא בהכרח פותר את השורש. אולי היית עייף, או שתית אלכוהול לפני הנהיגה, או משהו בחשיבה שלך גרם לך למהר מדי. בלי להבין מה באמת גרם לך לפספס, אתה עלול לשנות רק פעולה אחת ספציפית, ובאירוע אחר תיפול בטעות דומה.

כך גם בכל טעות אחרת: אם לא שואלים "למה לא פעלתי אחרת?", "למה לא ראיתי זאת מראש?", לא שולפים מהשורש את דפוס החשיבה שהוביל לטעות. מי שמסתפק רק בסידור נקודתי, סביר שישוב ויפגוש טעות חדשה מאותו סוג.

איך ניתן להרחיב את הגישה הזו אל תחומי החיים השונים?

כל טעות אפשר לראות כהזדמנות לחקירה עצמית:
  • מתי יכולתי להרוויח יותר כסף אם רק הייתי חושב בצורה אחרת?
  • מתי יכולתי למנוע סכסוך אם הייתי מתכונן מראש או פועל עם גישה שונה?
  • איך קורה שאנשים באים בטענות רק אחרי שמתרחשת בעיה ולא מתארגנים קודם?
בכל תחום, אדם מצליח הוא מי שבדיעבד פועל כחכם, מנתח לעומק מה השתבש ולא מסתפק באמירה "טוב, פעם הבאה נתנהג אחרת" בלי לברר את השורש החשיבתי.

מדוע ראייה כזו חשובה גם אם לפעמים לא ניתן לשנות את העבר?

ברור שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, אבל המציאות חוזרת על עצמה בדרכים שונות. אם רוצים שעתיד ייראה טוב יותר, עלינו ללמוד מזה. להבין למה עשינו טעות בעבר עוזר לנו לא לחזור על הדפוס הזה בעתיד. אם לא חוקרים לעומק, עלולים להמשיך בקו המחשבה הקודם.

האם המצב בהכרח יהיה יותר גרוע או שאפשר לשפר?

אנשים מסוימים אומרים "מצבנו היה גרוע וכנראה יהיה גרוע יותר", אך אפשר גם לדחוף לשינוי חיובי. הכל תלוי ברצון האמיתי ללמוד ולשפר. אמנם, יש הטוענים "תודה שלא יותר גרוע" ונסוגים מאחריות, אבל מי שרוצה להצליח באמת, ידאג להיות חכם בדיעבד, להסיק מסקנות, ולפעול אחרת בניהול הקרוב והרחוק.

מה כדאי לעשות כדי לא לחזור על אותן טעויות פעמיים?
  • לבדוק כל טעות לעומק: מה קרה בפועל? מה בעצם נכשל? מה הסימפטומים ומה השורש?
  • לזהות דפוסי חשיבה שגויים ולא רק לתקן פעולה ספציפית.
  • להקדיש תשומת לב לתרחישים עתידיים ולהתכונן אליהם כבר עכשיו.
  • להחליף מנהיגות (ברמה הפנימית והחיצונית) אם היא בנויה על דפוס חוזר של רשלנות והדחקה.
  • להיות סבלני ללמידה ולתחקיר עמוק, גם אם אין "מכונת זמן" לתיקון העבר.
מהי השורה התחתונה כדי להפוך לחכם בדיעבד (ולא להישאר טיפש בדיעבד)?

השורה התחתונה היא:
  • עדיף להיות חכם מלכתחילה, אך אם לא היינו כאלו, בהחלט עדיף להיות חכם בדיעבד ולא להישאר טיפש בדיעבד.
  • להבין מה היה חסר בחשיבה המקורית, כדי למנוע חזרה על אותה טעות.
  • לא להסתפק ב"יהיה בסדר" או ב"לפחות זה לא יותר גרוע" - לחשוב איך להשתפר דרמטית ולא רק לתקן קושי קטן.
  • לחקור תמיד כיצד להגדיל הישגים ולהימנע מטעויות, ולא לקבע צורת חשיבה של "העיקר לשרוד".
לסיום, חשוב לזכור: ככל שבני האדם שבסביבה יהיו חכמים יותר, ילמדו מטעויות, יטפחו חשיבה היגיונית ויבינו את החשיבות של ניתוח העבר, כך תעלה גם הרמה של מי שמנהל את המערכות הגדולות. ואולי יום אחד תהיה כאן מנהיגות אמיתית המבוססת על היגיון ועל יכולת לראות את הנולד, במקום להמשיך להתנהל בתירוצים של "אל תהיה חכם בדיעבד".
למה רק לא ביבי? מצביעי ביבי, מחדלי ביבי והקורונה, ועדת החקירה של הקורונה, איך לא לחזור על טעויות? יכול להיות יותר טוב, אופי של ווינר, אופי של לוזר, מהי ההגדרה של טעות? מהי טעות?
ברוך השם בחירה ללמוד מהעבר לעשות הרבה כסף אותו הדבר שינוי אמיתי מים עמוקים לדעת הישגיות פחד ל מהי תשובה איך ללמוד איך ללמוד מטעויות איך ללמוד מטעות איך ללמוד מכישלון איך ללמוד מכישלונות בדיעבד החלטה החלטות החלטיות התנהגות חוכמה חוכמה בדיעבד חכם חכם בדיעבד חרטה חשיבה טיפש טיפש בדיעבד טיפשות טיפשות בדיעבד טעויות ייסורי מצפון ייסורים יסורי מצפון כישלון כישלונות להחליט להיות חכם להיות חכם בדיעבד להיות טיפש להיות טיפש בדיעבד להיכשל לחזור לחזור על טעויות ללמוד ללמוד מ ללמוד מטעויות ללמוד מטעות ללמוד מכישלון ללמוד מכישלונות למידה לנתח לנתח טעויות לקבל החלטה לקבל החלטות לשנות את החשיבה לשנות הרגלים לשנות התנהגות מחדל מחדל הקורונה מצפון קבלת החלטה קבלת החלטות קורונה שינוי שינוי החשיבה שינוי הרגלים שינוי התנהגות שינוי חשיבה שינויים
החלטות / קבלת החלטה / להחליט - הכל כולל הכל על החלטות / קבלת החלטה / להחליט - רשימת כל הנושאים
החלטות קבלת החלטה להחליט - הכל כולל הכל על החלטות קבלת החלטה להחליט - רשימת כל הנושאים החלטה החלטה אקראית החלטה בלב שלם החלטה בלי אפשרות להתחרט החלטה בלתי חוזרת החלטה בקבוצה החלטה בקלות החלטה בתנאי אי וודאות החלטה בתנאי חוסר וודאות החלטה גורלית החלטה חד משמעית החלטה חשובה החלטה טובה החלטה להפסיק לעשן החלטה מתוך אי וודאות החלטה נבונה החלטה נחושה החלטה נכונה החלטה עתידית החלטה קבוצתית החלטה שגויה החלטה שקולה החלטות החלטות בחיים
איך המוח מקבל החלטות? איך מתקבלות החלטות? קבלת החלטות מתוך אחדות, בחירה חופשית מלאה, איך מקבלים החלטות? איך אנשים מקבלים החלטות? איך אני מקבל החלטות? איך אנחנו מקבלים החלטות?
איך המוח מקבל החלטות? איך מתקבלות החלטות? קבלת החלטות מתוך אחדות, בחירה חופשית מלאה, איך מקבלים החלטות? איך אנשים מקבלים החלטות? איך אני מקבל החלטות? איך אנחנו מקבלים החלטות?
... המוח מקבל החלטות? איך מתקבלות החלטות? קבלת החלטות מתוך אחדות, בחירה חופשית מלאה, איך מקבלים החלטות? איך אנשים מקבלים החלטות? איך אני מקבל החלטות? איך אנחנו מקבלים החלטות? איך המוח מסתיר ומגלה יתרונות וחסרונות בהחלטות? אליעד כהן מסביר שכאשר אנחנו עומדים בפני החלטה, בכל אפשרות שאנחנו בוחרים בה קיימים בו זמנית יתרונות וחסרונות באותה המידה בדיוק. לטענתו, כדי שאדם יקבל החלטה, הוא חייב לראות יתרונות גדולים יותר באפשרות אחת וחסרונות גדולים יותר באחרת. אבל אם באמת כל דבר שווה מבחינה מהותית, אז ... הוא עובד במוח? אליעד כהן מסביר את המנגנון באמצעות דוגמה של מישהו שמתלבט אם לאכול עוגה או לא. הוא מדגיש שכדי שההחלטה תתבצע, האדם צריך להסתכל על העוגה ולראות באופן מובהק יתרונות גדולים יותר מלאכול אותה מאשר להימנע מכך. אבל כאן מתעוררת ... מסביר שמה שקורה בפועל הוא שהמוח מסתיר באופן זמני חלק מהיתרונות או החסרונות של הבחירה הנגדית, כך שבאותו רגע של ההחלטה האדם אינו רואה אותם בצורה ברורה. איך עובד מנגנון ההסתרה בהחלטות שלנו? אליעד מדגים את המנגנון הזה בדוגמה נוספת של אדם שנוגע באש. כאשר אדם מתקרב לאש, הוא מרגיש מיד את החיסרון הברור של ... אדם היה חווה באופן שווה גם את הרצון לא לנשום באותה העוצמה שבה הוא חווה את הרצון לנשום, הוא היה חווה קושי אמיתי להחליט אם לנשום או לא. אבל מכיוון שהחוויה בפועל היא לא שוויונית לחלוטין, האדם מחליט במהירות וברור לנשום. האם ההחלטות שאנחנו מקבלים באמת מבוססות על אמת או על מניפולציה? אליעד מדגיש כי קבלת החלטה אינה בהכרח מניפולציה מודעת של האדם על עצמו. לא מדובר בהכרח בניסיון לרמות או להסתיר את האמת באופן מכוון. למעשה, המנגנון ... שככל שהשכל של האדם מפותח יותר, הוא יוכל לראות את היתרונות והחסרונות בצורה שווה יותר, מה שעלול גם להקשות על קבלת החלטות מהירה. האם באמת כל האפשרויות שוות באופן מוחלט? אליעד מתייחס גם לטענה שהשוויון המוחלט בין האפשרויות הוא סוג של אשליה. הוא מסביר שכאשר אדם באמת מצליח לראות ששתי אפשרויות שוות לגמרי, אין לו סיבה להעדיף אחת על פני השנייה. כדי להחליט בין אפשרויות שבאמת נתפסות כשוות לחלוטין, נדרשת יצירת הבדל באמצעות הסתרת יתרונות או חסרונות, או לחלופין, האדם יבחר מתוך תחושה של בחירה חופשית מלאה - כלומר, בלי מניפולציה אלא מתוך הבנה עמוקה ששתיהן זהות לחלוטין, ואז כל החלטה תיתפס כנכונה באופן מוחלט. איך אפשר להגיע להחלטה מתוך תחושת אחדות אמיתית? כדי לקבל החלטה מתוך תחושה של בחירה חופשית אמיתית ואחדות פנימית, אליעד מציע לעבוד באופן שכלי ויסודי: האדם צריך לרשום לעצמו את כל ... הכאב, אך גם יתרון בגלל ההזדמנות לחוות התמודדות ואתגר. כאשר האדם מבין זאת לעומק, הוא יכול להגיע לחוויה של שוויון מוחלט. מתוך החוויה הזו, הבחירה שהוא עושה הופכת להיות בחירה חופשית באמת, כי הוא מבין לעומק שאין הבדל מהותי בין האפשרויות. ברגע זה הוא כבר אינו תלוי במנגנון ההסתרה, והוא בוחר מתוך אחדות, שבה כל ההחלטות שוות ואמיתיות באותה המידה. איך מתקבלות החלטות? מה זה מנגנון ההסתרה? איך להגיע לבחירה חופשית מלאה? האם כל האפשרויות באמת שוות? איך עובד תהליך קבלת ההחלטות במוח? איך המוח מקבל החלטות? אליעד כהן עוסק בהרצאה בהסבר על איך המוח מקבל
קבלת החלטות ניהוליות, קבלת החלטות בחיים, טעויות של מנהלים טובים, למה לא להיות זקן? קבלת החלטות בהווה לפי העבר, איך לקבל החלטות בצורה נכונה? לחיות את הרגע בקבלת החלטות, לקבל החלטה הנכונה ביותר לרגע הזה, התחדשות בקבלת החלטות
... החלטות ניהוליות, קבלת החלטות בחיים, טעויות של מנהלים טובים, למה לא להיות זקן? קבלת החלטות בהווה לפי העבר, איך לקבל החלטות בצורה נכונה? לחיות את הרגע בקבלת החלטות, לקבל החלטה הנכונה ביותר לרגע הזה, התחדשות בקבלת החלטות למה להיצמד להחלטות נכונות יכול להיות טעות? אחת הטעויות הנפוצות ביותר של מנהלים טובים היא דווקא העובדה שהם מקבלים החלטות טובות ונצמדים אליהן באופן מוחלט. למרות שזה נשמע מוזר, אליעד כהן מסביר שזה יכול להיות בעייתי. מנהל טוב הוא אדם שיודע לקבל החלטות נכונות וגם לבצע אותן בפועל, לעומת מנהל לא טוב שאולי בכלל לא יקבל החלטות נכונות או לא יבצע אותן לאחר שקיבל אותן. אך גם מנהל טוב יכול ליפול בטעות, כאשר הוא נצמד להחלטה שקיבל בעבר, גם אם בזמן שקיבל אותה היא הייתה ההחלטה הטובה ביותר. לדוגמה, אדם שעומד בפני דילמה עסקית וחושב עמוקות עד שמגיע להחלטה הכי טובה שאפשר. נניח שהוא באמת הגיע להחלטה הטובה ביותר, ועכשיו הוא פועל על טייס אוטומטי ומבצע את ההחלטה הזו. כאן בדיוק מתחילה הטעות: ההחלטה שקיבלת לפני רגע, אתמול, או לפני שנה, אפילו אם היא הייתה ההחלטה הכי טובה באותו זמן, לא בהכרח תהיה ההחלטה הטובה ביותר גם עכשיו. המציאות משתנה כל הזמן, ולכן יש סיכוי סביר שההחלטה הנכונה שהייתה נכונה בעבר כבר לא תואמת את התנאים הנוכחיים. מה המשמעות של לקבל החלטות לפי הרגע הזה? ההמלצה של אליעד כהן היא להסתכל על ההחלטות שלנו בצורה דינמית. לדוגמה, אדם מחליט לקנות מניה מסוימת לאחר מחקר מעמיק ומגיע למסקנה שהמניה הזאת היא המניה הכי רווחית. הוא קונה אותה מתוך שיקול דעת מעולה, וייתכן שאכן המניה ... טובה יותר רק משום שהוא נצמד להחלטה הטובה שקיבל אתמול. הנקודה היא שלא משנה כמה ההחלטה הייתה נכונה לזמן שבו התקבלה, תמיד חייבים לבדוק מחדש: האם ההחלטה שקיבלתי בעבר עדיין נכונה ברגע הזה? אם ישנה אופציה חדשה טובה יותר, כדאי מאוד לשנות את ההחלטה, ולא להיצמד בצורה אוטומטית להחלטה הישנה רק כי פעם היא הייתה הכי נכונה. למה רבי נחמן אמר אל תהיו זקנים? אליעד מביא את דבריו של רבי נחמן מברסלב, שאמר במפורש: אני לא ... אדם זקן במובן הזה הוא אדם שמקבל החלטה היום רק משום שאתמול הוא ה
קבלת החלטות, לחיות את הרגע האחרון של החיים, איך לקבל החלטה? איך מקבלים החלטה? כוחו של הרגע, איך לקחת החלטות? איך לוקחים החלטות? איך מקבלים החלטות בחיים? איך מחליטים החלטות?
קבלת החלטות, לחיות את הרגע האחרון של החיים, איך לקבל החלטה? איך מקבלים החלטה? כוחו של הרגע, איך לקחת החלטות? איך לוקחים החלטות? איך מקבלים החלטות בחיים? איך מחליטים החלטות?
... החלטות , לחיות את הרגע האחרון של החיים, איך לקבל החלטה? איך מקבלים החלטה? כוחו של הרגע, איך לקחת החלטות? איך לוקחים החלטות? איך מקבלים החלטות בחיים? איך מחליטים החלטות? איך אפשר לקבל החלטות בצורה טובה יותר? במהלך ההרצאה, אליעד מציע טכניקות שונות לקבלת החלטות ומדבר על כיצד ניתן להבין מה באמת חשוב לנו בחיים. המטרה היא לדעת לקבל החלטות שמבוססות על הערכים האישיים שלנו, ולא להימנע מההחלטות בשל פחד או ספק. אליעד מציע את טכניקת ההחלטה מחר. כשאתה מתלבט בין שתי אופציות, שאל את עצמך ... עושה אם הייתי מת מחר? עוזרת לנו להבין מה באמת חשוב. כשיש לנו את המודעות שהחיים מוגבלים, אנחנו מתחילים לקבל החלטות שהן יותר נכונות עבורנו, ולא מונעות רק על ידי ... אנחנו חושבים על העתיד הרחוק, עלול להיות שנחפף את מה שאנחנו רוצים כרגע לטובת משהו שנראה טוב יותר בעתיד. איך ההחלטות שלנו מושפעות ממה שאנחנו רוצים עכשיו לעומת מה שאנחנו רוצים בעתיד? אליעד מבהיר שההחלטות שלנו לא תמיד נובעות מהמהות של מה טוב לי ... אם אדם נמצא בסיטואציה שבה הוא צריך לבחור בין שני דברים, כמו האם לבוא למפגש או לא, השאלה שיכולה לעזור לו להחליט היא: אם הייתי מת מחר, מה הייתי בוחר לעשות עכשיו? מה הסיבה שאנחנו לא מקבלים החלטות בקלות? הספק שמוביל אותנו לדחיית ההחלטות נובע לעיתים מהפחד מההשלכות של ההחלטה. מה שצריך להנחות אותנו זה להבין מה חשוב לנו עכשיו, ולעיתים אנחנו צריכים לזכור כי בסופו של יום, כל החלטה צריכה להתמקד באיזה טוב זה עושה לנו, או מה אנחנו מאמינים שהוא נכון עבורנו, ולא להתבלבל עם חישובים לגבי מה יהיה בעתיד. כיצד פחדים משפיעים על ההחלטות שלנו? הפחד הוא אחד הגורמים המרכזיים שמעכבים אותנו בקבלת החלטות. לדוגמה, אליעד מדבר על סוגי פחדים שונים: ... שאנחנו לא מפחדים מההשלכות, אנחנו יכולים לפעול בצורה חופשית יותר. כלומר, אם אדם לא פוחד ממוות, הוא יכול להחליט באופן חופשי יותר ולהתמקד בעשייה שמביאה לו את הסיפוק האמיתי, בלי לחשוש מההשלכות של כל החלטה. איך מחשבות על מוות יכולות להשפיע על החיים שלנו? ההבנה שהחיים קצרים יכולה לשמש ככוח שמניע אותנו לקבל החלטות נכונות יותר עבורנו. במילים אחרות, המודעות ... לראות את הדברים בצורה יותר ברורה ופשוטה. כאשר אנחנו מבינים את משמעות המוות, אנחנו עשויים להפסיק לדחות את ההחלטות החשובות ולחיות את הרגע הזה. איך ניתן להתמודד עם חוסר החלטיות? אם אדם מוצא את עצמו מתלבט זמן רב, הדרך להתמודד עם חוסר החלטיות היא להסתכל על החיים דרך פרספקטיבה של זמן מוגבל. ... להשאיר מאחור? דוגמה לכך היא אדם שמתלבט האם לקחת הלוואה או לא. אם הוא היה יודע שהוא ימות מחר, אולי הוא היה מחליט להוציא את הכסף על משהו שיביא לו הנאה מיידית. זהו ...
החלטות נכונות, החלטות לא נכונות, רק חמור לא משנה את דעתו, החלטה שגויה, החלטות חכמות, החלטות טיפשיות, כמה אתה חכם? האם אתה חכם? החלטות טובות, לשנות את דעתך, חרטה, להתחרט, לגלות שטעית, לחזור בך
החלטות נכונות, החלטות לא נכונות, רק חמור לא משנה את דעתו, החלטה שגויה, החלטות חכמות, החלטות טיפשיות, כמה אתה חכם? האם אתה חכם? החלטות טובות, לשנות את דעתך, חרטה, להתחרט, לגלות שטעית, לחזור בך
החלטות נכונות, החלטות לא נכונות, רק חמור לא משנה את דעתו, החלטה שגויה, החלטות חכמות, החלטות טיפשיות, כמה אתה חכם? האם אתה חכם? החלטות טובות, לשנות את דעתך, חרטה, להתחרט, לגלות שטעית, לחזור בך למה אנחנו משנים את דעתנו למרות שהאפשרויות לא השתנו? לעיתים אנשים מקבלים החלטה מסוימת, למשל איך לסדר את הבית, ובוחרים באפשרות אחת מתוך כמה אפשרויות קיימות. למשל, אדם יכול ... כי באותו רגע הוא חושב שזו הדרך האידיאלית. בשלב מאוחר יותר הוא מחליט לשנות את הסידור לצורה אחרת, למרות שבזמן שהחליט בהתחלה כבר היו לו את שתי האפשרויות מול העיניים. נשאלת השאלה, למה בכלל הוא שינה את דעתו? למה בפעם הראשונה הוא חשב שסידור מסוים טוב יותר ובפעם השנייה הוא החליט שהסידור השני טוב יותר, אף על פי שהאפשרויות לא השתנו כלל? מה הסיבות שגורמות לאדם לשנות החלטה? אליעד כהן מסביר כי מבחינה לוגית ישנן כמה סיבות עיקריות שבגללן אדם עשוי לשנות את דעתו או החלטתו: האפשרויות עצמן השתנו - לדוגמה, הופיעה אפשרות חדשה שלא הייתה קיימת קודם. הנסיבות השתנו - הסביבה או ... האדם עשה בהתחלה הערכה לא נכונה של היתרונות והחסרונות, ולכן טעה בהחלטתו הראשונה. למשל, אם אדם מחליט ללבוש חולצה כחולה ואז מחליף לירוקה, הסיבות לשינוי יכולות להיות: בהתחלה לא ראה את החולצה הירוקה, וכאשר הבחין בה החליט שהיא עדיפה. הוא עשה הערכה מחודשת של היתרונות והחסרונות, וגילה שהחולצה הירוקה מתאימה לו יותר מהכחולה. הוא החליט מראש שיהיה לו יותר נעים או יעיל לשנות מדי פעם. האם אדם חכם יכול לטעות בהחלטה שלו? אליעד כהן טוען שבמובן מסוים, אדם חכם לעולם לא יטעה בהערכה עצמה. אם אדם אכן חכם, ההחלטה הראשונית שלו הייתה צריכה להיות מדויקת לפי המידע שהיה לו באותו הרגע. כלומר, אם אדם חושב שמשהו ... יותר ממה שהוא באמת היה נכון. אדם חכם באמת תמיד יהיה מודע לכך שההחלטה שלו לא בהכרח אידיאלית, אלא רק הטובה ביותר במסגרת המידע והזמן שהיו לו. למה אנשים בכל זאת מקבלים החלטות לא נכונות? אליעד כהן מתאר מצב שבו האדם מחליט החלטה לאחר פרק זמן מוגבל, למשל 10 דקות בלבד, למרות שהוא יכול היה לחשוב יותר לעומק. האדם יודע מראש שיכול להיות שההחלטה אינה מושלמת, אבל הוא מעדיף לקבל החלטה במסגרת הזמן שיש לו. לכן, גם כשהוא משנה את דעתו, זה לא בהכרח אומר שההחלטה הראשונה היתה מוטעית לחלוטין, אלא שפשוט התנאים (למשל, הזמן שהוא הקדיש לחשיבה) לא אפשרו לו להגיע להחלטה אופטימלית. לדוגמה, אם אדם צריך שעה כדי להגיע להחלטה אופטימלית, אבל מקדיש רק עשר דקות לחשיבה, הוא מקבל החלטה פחות מדויקת. מאוחר יותר, כשהוא ייקח יותר זמן לחשוב, הוא עלול לשנות את דעתו - לא משום שההחלטה הראשונה היתה טיפשית, אלא כי מראש הוא ידע שההחלטה לא מושלמת. האם שינוי דעתך מעיד שאתה לא חכם מספיק? אליעד כהן מדגיש כי שינוי דעה אינו מעיד בהכרח ...
פתרון בעיות, קבלת החלטות במצבי לחץ, מודל לקבלת החלטות, ניהול עובדים, יעוץ למנהלים, יכולות ניהול, איך לקבל החלטות? לפתור בעיות, פיתוח חשיבה, קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, חלק 2
פתרון בעיות, קבלת החלטות במצבי לחץ, מודל לקבלת החלטות, ניהול עובדים, יעוץ למנהלים, יכולות ניהול, איך לקבל החלטות? לפתור בעיות, פיתוח חשיבה, קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, חלק 2
... בעיות, קבלת החלטות במצבי לחץ, מודל לקבלת החלטות, ניהול עובדים, יעוץ למנהלים, יכולות ניהול, איך לקבל החלטות? לפתור בעיות, פיתוח חשיבה, קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, חלק 2 איך לקבל החלטות נכונות במצבי לחץ? קבלת החלטות במצבי לחץ וניהול עובדים היא אתגר מוכר ונפוץ. כדי לקבל החלטות טובות במצבי לחץ, עליך להבין תחילה מה בדיוק מחויב לך, מהי המטרה המדויקת שאתה רוצה להשיג ומה לא מחויב לך. לדוגמה, כשמדובר בעובדים, המטרה הבסיסית שלך כמנהל היא ... שונות לגבי מה שמחויב לו, או מה בסמכותו ומה לא. לדוגמה, עובד אחד אומר: זה בסמכות שלי, למה הוא מתערב לי? ועובד אחר יכול להרגיש שהוא נפגע באופן אישי בגלל אמירה כלשהי ומחליט להפסיק לשתף פעולה. במצבים אלו, הפתרון הוא תמיד להחזיר את העובדים אל המטרה המרכזית של הארגון או הצוות, כלומר, לעורר בהם מודעות למטרה המשותפת, ולהדגיש מהי המשימה ... ל - 80 אחוז, אך ההשקעה הדרושה לכך גבוהה מאוד, ייתכן שמשתלם לך יותר להשקיע בעובד שכבר נמצא ברמה גבוהה יותר, או באחד שדורש פחות משאבים להשיג את אותו השיפור. כיצד מקבלים החלטות נכונות במצבי אי - וודאות? במצבי אי - וודאות וקבלת החלטות תחת לחץ, הדרך לקבל החלטות נכונות תלויה במידת היכולת שלך לראות בבירור את כל ההיבטים של הסיטואציה: מה עיקר ומה תפל, מה מחויב ומה לא מחויב. במילים אחרות, צריך לבצע ניתוח מעמיק של המצב, לזהות את הסיבות ואת התוצאות האפשריות לכל החלטה. לדוגמה, כאשר יש ויכוח בין עובדים, אתה כמנהל צריך לבדוק לעומק למה הם רבים ומה בדיוק הסיבה לקונפליקט, ורק לאחר מכן להחליט איך לפתור את זה. היכולת לקבל החלטות בצורה מדויקת תלויה באימון יומיומי שבו אתה מנתח סיטואציות שונות ומנסה להבין את הגורמים האמיתיים לבעיות. כשאתה מתאמן על חשיבה זו באופן שגרתי, המוח שלך לומד לקבל החלטות טובות יותר ומהירות יותר בזמן אמת. איך לדעת כמה משאבים להשקיע בפתרון בעיות של עובדים? שאלה נוספת שעליך לשאול את עצמך כמנהל היא כמה משאבים וזמן להשקיע בפתרון ... אם ההשקעה גבוהה והתועלת נמוכה, אולי לא כדאי להשקיע באותו עובד ספציפי. מצד שני, אם העלאת רמת המוטיבציה של עובד מסוים תשפיע משמעותית על הביצועים הכוללים של הצוות, בהחלט כדאי להשקיע בו. לסיכום, המפתח לקבלת החלטות נכונות הוא בהבנת התמונה הכללית, בהירות לגבי המטרות העיקריות של הארגון והבנת המוטיבציה האישית של כל עובד. ככל שהניתוח שלך יהיה יסודי וממוקד יותר, כך תוכל לקבל החלטות נכונות יותר במצבי לחץ, קונפליקטים ואי - וודאות. איך לפתור בעיות בעבודה? קבלת החלטות תחת לחץ הנעת עובדים בצורה יעילה ניהול קונפליקטים בצוות כיצד לנהל עובדים באופן אפקטיבי? ...
פתרון בעיות, קבלת החלטות במצבי לחץ, מודל לקבלת החלטות, ניהול עובדים, יעוץ למנהלים, יכולות ניהול, איך לקבל החלטות? לפתור בעיות, פיתוח חשיבה, קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, חלק 1
פתרון בעיות, קבלת החלטות במצבי לחץ, מודל לקבלת החלטות, ניהול עובדים, יעוץ למנהלים, יכולות ניהול, איך לקבל החלטות? לפתור בעיות, פיתוח חשיבה, קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, חלק 1
... בעיות, קבלת החלטות במצבי לחץ, מודל לקבלת החלטות, ניהול עובדים, יעוץ למנהלים, יכולות ניהול, איך לקבל החלטות? לפתור בעיות, פיתוח חשיבה, קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, חלק 1 איך נכון לקבל החלטות כשיש כמה בעיות בו זמנית? כאשר מתמודדים עם מצב שבו יש כמה בעיות או משימות שדורשות ... להבין שאין שיטה אחת מוחלטת ונכונה לכולם. אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו על קבלת החלטות במצבי לחץ שיש כמה גישות אפשריות, והוא מציג את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן בצורה ... המשימות הקיימות לפני שמחליטים איזו משימה היא הקריטית ביותר. כיצד להתמודד כשאין זמן לבדוק את כל המשימות? אליעד מציג מצב ... ויכולת חשיבה בקבלת החלטות? אליעד מדגיש שני גורמים חשובים מאוד לקבלת החלטות נכונות במצבי לחץ: מהירות חשיבה ויכולת חשיבה. הוא אומר שהמוח מסוגל לבצע חשיבה תוך כדי ... יותר, כך תוכל לקבל החלטות נכונות ואיכותיות יותר בזמן קצר. הוא מדגים זאת עם משחק שחמט: שחקן מקצועי יכול לנצח ... יותר. איך מתרגלים קבלת החלטות לפני מצב הלחץ? הדרך לפתח חשיבה מהירה וטובה היא לנצל זמנים רגועים כדי לבצע סימולציות ... לפתח את היכולת לקבל החלטות נכונות בזמן אמת. כך המוח מתרגל את החשיבה הנכונה באופן שיאפשר קבלת החלטות טובות ויעילות יותר גם במצבי לחץ ממשיים. אליעד אומר שחשוב לתרגל באופן קבוע את היכולת להחליט מהר וביעילות, כי במציאות לרוב אין מספיק זמן לבדוק הכל לעומק, ואדם שנמצא במצב לחץ חייב שיהיו ... גם שלפעמים אין פתרון מוחלט. לדוגמה, אם אדם תקוע במדבר בלי מים, אין לו באמת מה לעשות ברמה הפרקטית. עם זאת, ברמה ... שמבינים שאין פתרון מוחלט, לפחות נעלמת תחושת הלחץ למצוא פתרון. הוא מסביר שלפעמים הידע וההבנה שאין פתרון הוא כבר סוג ... רגע נתון. איך לקבל החלטות נכונות? קבלת החלטות במצבי לחץ ניהול זמן אפקטיבי איך להתמודד עם לחץ בעבודה? שיטות לפתור בעיות במהירות ... מה לעשות כשאין פתרון מוחלט?
החלטות ואינטרסים, איך אינטרסים משפיעים על החלטות? איך מישהו מחליט החלטה? איך המוח מקבל החלטה? איך פוליטיקאים מקבלים החלטות? ניגוד אינטרסים בקבלת החלטה, איך עובד ציבור מקבל החלטה? מהם שיקולים זרים בקבלת החלטה? גילוי נאות
החלטות ואינטרסים, איך אינטרסים משפיעים על החלטות? איך מישהו מחליט החלטה? איך המוח מקבל החלטה? איך פוליטיקאים מקבלים החלטות? ניגוד אינטרסים בקבלת החלטה, איך עובד ציבור מקבל החלטה? מהם שיקולים זרים בקבלת החלטה? גילוי נאות
החלטות ואינטרסים, איך אינטרסים משפיעים על החלטות? איך מישהו מחליט החלטה? איך המוח מקבל החלטה? איך פוליטיקאים מקבלים החלטות? ניגוד אינטרסים בקבלת החלטה, איך עובד ציבור מקבל החלטה? מהם שיקולים זרים בקבלת החלטה? גילוי נאות איך אינטרסים משפיעים על החלטות? כאשר אדם מקבל החלטה שנוגעת לאחרים, תהליך קבלת ההחלטה מצריך מספר שלבים שמטרתם לבחור את האפשרות שתשיג את המטרות האישיות של מקבל ההחלטה. בין אם מדובר בהפקידה בבנק שמחליטה אם לאשר הלוואה, בילד שלכם שמחליט אם להביא לכם כוס מים או בראש ממשלה שמקבל החלטות במדינה, התהליך הבסיסי דומה עבור כולם. מהם שלבי קבלת ההחלטות? שלב ראשון: בחינת האפשרויות בשלב הראשון, מקבל ההחלטה שואל את עצמו מהן האפשרויות שלי? הוא בודק את כל הדרכים האפשריות להיענות לבקשה או לקבלת החלטה. לדוגמה, פקידה בבנק יכולה לבחור האם לאשר את ההלוואה, לדחות אותה, לבקש אישור ממנהל או להציע תנאים ... להעדיף להימנע ממאמץ פיזי או לשמור על מערכת יחסים טובה עם ההורה. שלב שלישי: ניתוח השפעת כל אפשרות בשלב זה, מקבל ההחלטה בודק איך כל אחת מהאפשרויות משפיעה על סדרי העדיפויות שלו. הוא שוקל את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות ומנסה להבין איזו אפשרות הכי משרתת את המטרות והאינטרסים שלו. שלב רביעי: קבלת ההחלטה לאחר שקלול היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, מקבל ההחלטה בוחר את האפשרות שנותנת את התוצאה הרצויה ביותר עבורו. כלומר, אף אם אפשרות מסוימת מיטיבה עם טובתכם האישית, ייתכן שמקבל ההחלטה לא יבחר בה אם היא אינה משרתת את מטרותיו. האם טובתכם האישית תמיד בראש סדר העדיפויות? הנטייה היא לחשוב שכשמקבלים החלטה שנוגעת לנו, טובתנו האישית היא בראש סדר העדיפויות של מקבל ההחלטה. אך למעשה, טובתנו האישית היא רק אחד מהשיקולים המובילים בתהליך. לדוגמה, פקידה בבנק לא תמיד תחשוב ... האישית, אלא על האינטרסים שלה עצמם, טובת המנהל שלה, המערכת הבנקאית או יציבות מקום עבודתה. גם ראש ממשלה, כשמקבל החלטה הנוגעת לציבור, עשוי להעדיף את טובתו האישית או הפוליטית לפני טובת הציבור. מהם ניגודי אינטרסים בתהליך קבלת החלטות? כאשר טובת מקבל ההחלטה נוגדת את טובתכם האישית, מדובר במצב של ניגוד אינטרסים. לדוגמה, פקידה בבנק שמקבלת בונוסים על סירוב ... טובתו האישית או הפוליטית נוגעת לחברו ולכן הוא מעדיף להצביע לפי טובתו האישית ולא לפי טובת הציבור. מניפולציות בקבלת החלטות לאחר קבלת ההחלטה, מקבל ה
קבלת החלטות והטלת ספק, איך לקבל את ההחלטות הטובות ביותר? איך לקבל החלטות נכונות? איך לקבל החלטות טובות? איך לקבל החלטות טובות? איך לעשות בחירות טובות? איך להטיל ספק בצורה נכונה? האם משהו נכון? למה משהו לא נכון? שיטות להטלת ספק
... החלטות והטלת ספק, איך לקבל את ההחלטות הטובות ביותר? איך לקבל החלטות נכונות? איך לקבל החלטות טובות? איך לקבל החלטות טובות? איך לעשות בחירות טובות? איך להטיל ספק בצורה נכונה? האם משהו נכון? למה משהו לא נכון? שיטות להטלת ספק איך לקבל החלטות נכונות בצורה הטובה ביותר? כאשר אדם מתמודד עם קבלת החלטות, המטרה שלו תמיד היא לקבל את ההחלטה הטובה ביותר. לפי אליעד כהן, רוב האנשים עושים טעות בדרך שבה הם מטילים ספק בהחלטות שלהם. הטעות היא לשאול את עצמם האם ההחלטה שלי נכונה?, במקום לשאול למה ההחלטה שלי לא נכונה?. אליעד מסביר זאת בצורה מפורטת באמצעות דוגמה פשוטה מחיי היומיום: אדם מתלבט האם לעבור דירה או לא. לאחר מחשבה רבה, הוא מגיע למסקנה שההחלטה הנכונה היא לעבור דירה. בשלב זה קיימות שתי דרכים להטיל ספק בהחלטה: הדרך הראשונה היא שהאדם יחשוב מי אמר שההחלטה שלי נכונה? אולי היא לא נכונה? אולי לא כדאי לעבור דירה?. בצורה הזאת, האדם מנסה לברר האם ההחלטה נכונה או לא נכונה באופן כללי, אבל לא בהכרח מבצע בדיקה עמוקה מספיק. הדרך השנייה והמומלצת לפי אליעד היא לשאול באופן ישיר למה ההחלטה שלי לא נכונה?. במקום להטיל ספק באופן כללי, האדם צריך להניח מראש שההחלטה שלו שגויה ולחפש באופן אקטיבי סיבות לכך. מה היתרון של להטיל ספק בהחלטה בצורה ישירה? כאשר האדם שואל למה ההחלטה שלי לא נכונה? הוא מאלץ את עצמו לחשוב על סיבות אמיתיות וספציפיות כנגד ההחלטה. במקום לבחון את ההחלטה במעורפל או באופן כללי, הוא בוחן אותה באופן ברור וממוקד. אליעד מדגיש שזו הדרך הנכונה והיעילה יותר לבדוק את ההחלטות, כי אם לא מוצאים סיבות למה ההחלטה לא נכונה, זה מגדיל את הסיכוי שההחלטה באמת נכונה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבתהליך המחשבה הרגיל, אנשים חושבים שהם מחפשים את האמת, אך בתת - מודע הם כבר מעדיפים לקבל ... מחפש את האמת באופן טהור, אלא לעיתים קרובות הוא מחפש אישור לתשובה שכבר החליט עליה. כאשר אדם שואל למה אני טועה? הוא כבר יוצא מנקודת מוצא ברורה שמחייבת אותו לחקור ולבחון לעומק את ההחלטה, ולחפש בצורה אובייקטיבית את הסיבות לכך שההחלטה שלו אולי לא טובה. זהו מנגנון בדיקה מעמיק יותר מאשר לשאול סתם האם אני צודק?. למה חשוב להניח מראש שההחלטה שלך שגויה? כאשר האדם מניח מראש שההחלטה שלו לא נכונה, הוא נותן לעצמו הזדמנות אמיתית לגלות פגמים בהחלטה. הוא מאפשר לעצמו להסתכל על ה
קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, קבלת החלטות במשא ומתן, לקבל החלטות בתנאי חוסר וודאות, שוק ההון, להשקיע בבורסה, לקיחת סיכונים, תהליך קבלת החלטות, פוסט טראומה, פחד
קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, קבלת החלטות במשא ומתן, לקבל החלטות בתנאי חוסר וודאות, שוק ההון, להשקיע בבורסה, לקיחת סיכונים, תהליך קבלת החלטות, פוסט טראומה, פחד
... החלטות בתנאי אי וודאות, קבלת החלטות במשא ומתן, לקבל החלטות בתנאי חוסר וודאות, שוק ההון, להשקיע בבורסה, לקיחת סיכונים, תהליך קבלת החלטות, פוסט טראומה, פחד מדוע אנשים מתקשים לקבל החלטות בתנאי אי וודאות? אליעד כהן מסביר בהרצאתו כיצד אנשים מתמודדים עם קבלת החלטות במצבים של אי וודאות, ולמה הם מתקשים לפעול באופן מקסימלי בהתאם לרווח האפשרי, ומדגים זאת בדוגמה של השקעה בשוק ההון. האם רובוט היה פועל אחרת מאדם בקבלת החלטות? אליעד מציג שאלה מהותית: אם לאדם יש אסטרטגיה או שיטה להשקעה שהיא רווחית ב - 97% מהמקרים, מדוע הוא עדיין לא משקיע את כל כספו ... שההבדל בין האדם לבין הרובוט הוא לא בהכרח רגשי, אלא נובע מחוסר הבנה עמוקה של מנגנון קבלת ההחלטות עצמו. מה באמת עוצר אנשים מלמקסם את ההשקעה שלהם? אליעד מסביר לעומק את ההבדל בין לקחת סיכון לבין פחד מסיכון. אנשים לא משקיעים ... תוצר של תהליך שכלי שבו האדם מעריך את ההסתברות להפסד מול רווח אפשרי. אם לאדם היה ביטחון מוחלט שההשקעה תצליח גם בעתיד, הוא היה משקיע הכל. הבעיה היא שיש ספק: אולי הנתונים הסטטיסטיים שהצליחו בעבר לא ישחזרו את עצמם בעתיד, ואולי ... ברוב המקרים ולמה היא נכשלת במיעוטם. רק כאשר יבין באופן מלא את שני הצדדים, הוא יוכל לקבל החלטה אמיצה ומלאה יותר. האם באמת יש הבדל בין הרובוט לבין האדם בקבלת החלטות? אליעד מדגיש כי רובוט, ללא פחד מרגשות, לא בהכרח יקבל החלטה שונה מאדם אם שניהם פועלים לפי אותם נתונים. אם לרובוט יש בדיוק את אותם הנתונים שיש לאדם, הוא גם כן יכול להחליט שלא להשקיע סכום גדול, לא בגלל פחד, אלא כי הנתונים מראים שהסיכון לא שווה את התועלת במצב ספציפי. הפער בין האדם לבין הרובוט נובע לעיתים מחוסר הבנה של המערכת המורכבת של הסיכוי והסיכון, ולא מרגש בלבד. איך להרגיש שלמים עם ההחלטה שמתקבלת? הנקודה המרכזית של אליעד היא שהאדם צריך להרגיש שלם עם ההחלטה שהוא מקבל. אם אדם מרגיש שהוא היה יכול לפעול אחרת, והוא לא שלם עם ההחלטה שלו, עליו להבין מדוע הוא אינו שלם. או שהוא יבין שהוא צריך לפעול אחרת ואז יפעל אחרת, או שהוא יבין שההחלטה שהוא קיבל היא הטובה ביותר האפשרית. בשני המקרים האדם ירגיש שלם יותר עם עצמו. אליעד מסכם כי כל החלטה צריכה להיבחן באופן שכלי ורציונלי. כאשר האדם מבין בדיוק את הסיבות שמאחורי הפחד שלו או מאחורי הספק שלו, הוא יכול לקבל החלטות טובות יותר ומדויקות יותר עבורו. איך לקבל החלטות בתנאי אי וודאות? כיצד להתמודד עם פחד מהפסדים? למה קשה לקחת סיכונים בהשקעות? מה ההבדל בין החלטה אנושית להחלטת רובוט? איך להתגבר על ספק בקבלת החלטות? מדוע אנשים חוששים להפסיד כסף בבורסה? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ללמוד מטעויות, להיות חכם בדיעבד, להיות טיפש בדיעבד, טיפשות בדיעבד, חוכמה בדיעבד, חרטה, ייסורי מצפון, איך ללמוד מטעויות? לנתח טעויות, איך ללמוד מכישלון? מחדל הקורונה, לחזור על טעויות, שינוי חשיבה, שינוי התנהגות, קבלת החלטות
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: החלטות, איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לחנך ילדים? איך לנהל את הזמן? איך להצליח בזוגיות? איך לפרש חלומות? איך ליצור אהבה? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להאמין בעצמך? איך לשנות תכונות אופי? איך להעביר ביקורת בונה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לקבל החלטות? איך לעשות יותר כסף? איך להעריך את עצמך? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להיגמל מהימורים? איך להצליח בראיון עבודה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך למצוא זוגיות? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: החלטות, איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בדידות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם הכל אפשרי? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה העולם קיים? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש משמעות לחיים? אולי אנחנו במטריקס? האם יש או אין אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה יש רע וסבל בעולם? למה לא להתאבד? איך נוצר העולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש אמת מוחלטת? בשביל מה לחיות? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להיות מאושר? האם יש בחירה חופשית? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם לדומם יש תודעה? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מי ברא את אלוהים? האם באמת הכל לטובה? איך נוצר העולם? האם אפשר לדעת הכל? למה יש רע בעולם? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קואצ'ינג לילדים, מאמן רוחני, קואצר לזוגיות בנושאי החלטות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2969 שניות - עכשיו 25_05_2025 השעה 09:14:54 - wesi1