... נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא ... או מתחרפנים כאשר הם לא מקבלים את מבוקשם, היא שבצורה לא מודעת הם מחונכים ומורגלים לחשוב שחייב להיות מה שהם רוצים. אם הורים נוטים תמיד לספק לילד את מבוקשו מתוך אהבה או מתוך רצון שיהיה לו טוב, הם למעשה משדרים לו מסר סמוי שחייב להתקיים ... מתקשה לקבל זאת, חווה תסכול עמוק, וכתוצאה מכך מתנהג בצורה קיצונית - צעקות, זריקת חפצים, נשיכות או אלימות אחרת. איך הורים יכולים להפוך את הילדים שלהם לרגועים יותר? אליעד כהן מדגיש שהפתרון האמיתי אינו רק בחינוך הילד, אלא בשינוי שההורה עושה בתוכו. הדרך שבה ההורה מגיב למציאות משפיעה ישירות על הילד. לדוגמה, אם ההורה עצמו מגיב בצורה קשה כשהוא לא מקבל את מבוקשו, הילד יחקה את אותה תגובה רגשית. לכן, ההורה חייב לבדוק את עצמו, לזהות את המקומות שבהם הוא עצמו מתחרפן או לא רגוע כאשר קורה משהו שלא תואם את רצונו. איך הורה יכול ללמוד להיות רגוע כשהמציאות לא מתאימה לרצונו? הדרך לכך לפי אליעד כהן היא באמצעות אימון עצמי של ההורה. ההורה צריך לתרגל מחשבה פנימית שאומרת: לא חייב שיהיה בדיוק מה שאני רוצה. לדוגמה, כאשר קורה משהו שלא מתאים לרצונו של ההורה, הוא צריך לתרגל לעצמו מחשבות כגון: אז מה אם זה לא מה שאני רוצה? מה זה משנה שאני רוצה משהו אחר? מי אמר שחייב להתקיים בדיוק מה שאני רוצה? באמצעות חשיבה כזאת, ההורה נעשה רגוע יותר, פחות כועס, פחות עצבני, וזה ישפיע ישירות על הילד. הילד, שרואה הורה רגוע שאינו מתחרפן, ילמד באופן טבעי להגיב בצורה דומה כשהוא נתקל במצבים שבהם המציאות אינה כפי שהוא רוצה. האם זו אכזריות לא לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה לא אכזרי, אלא דווקא מועיל לילד בטווח הארוך. כשההורה לומד לא להיבהל מהמצוקה הזמנית של הילד, הוא מאפשר לילד ללמוד להתמודד עם מצבים מאתגרים, להבין שהמציאות אינה חייבת תמיד להיות כרצונו, ובכך מגדל ילד רגוע, יציב ומאושר יותר נפשית. איך להשפיע על הילד להיות שמח ומאושר לאורך זמן? ההורה צריך להפסיק לשדר לילד שחייבים לספק לו את כל רצונותיו. ילד שמבין שלא חייב להיות בדיוק מה שהוא רוצה, יהיה רגוע יותר, שליו יותר, ופחות ייכנס למצבי זעם ואגרסיביות. כדי לגדל ילד בריא נפשית, הורה צריך לתת דוגמה אישית של רוגע ושלווה גם במצבים קשים. אליעד מדגיש שהשינוי מתחיל בהורה עצמו - כאשר ההורה לומד להיות רגוע יותר, הילד סופג את ההתנהגות הזאת באופן אוטומטי. איך להרגיע ילד עצבני? ילד זורק חפצים טיפול הדרכת הורים לילדים אלימים איך להתמודד עם התקפי זעם אצל ילדים? ילדים רגועים ובריאים נפשית מה לעשות כשהילד כועס? למה הילד ... לגרום לילד להיות רגוע? איך לגרום לילד להיות שמח? איך לגרום לילד לא להתחרפן? איך לגרום לילד לאהוב את המציאות? הדרכת הורים, בעיות משמעת אצל ילדים, יחסי הורים וילדים, דוגמה אישית של הורים לילדים, אז מה אם אני רוצה? לא חייב שיהיה מה שאני רוצה, למה ילד אלים? למה ילד עצבני? למה ילד כועס? למה ילד צועק? ...

... זוגי, למה מישהו מעריך את הנתינה שלך? למה מישהו לא מעריך את הנתינה שלך? מרגיש מנוצל, לתת המון, לקבל קצת, הערכת ילדים להורים למה לפעמים נותנים הרבה ומקבלים מעט ... אם נתת משהו קטן בלבד, הוא עשוי להביע הערכה רבה בקלות, כי לא ירגיש מחויב. מדוע לפעמים הילדים לא מעריכים את הנתינה של ההורים? אליעד נותן דוגמה של הורה וילד. לפעמים הורה משקיע רבות בילדיו, אך הילד מרגיש שההורים חייבים לו את ההשקעה הזאת. במקרה כזה, ... כחסרת ערך. חשוב להבין את ההיבטים הללו, כדי לא לחוש תסכול או אכזבה מנתינה שלא זוכה להערכה. למה ילדים לא מעריכים את ההורים? למה מתאהבים בך? חוסר פרופורציה בין ... האם האדם חש שהיית חייב לתת לו? דבר נוסף שמשפיע על ההערכה הוא האם האדם חושב שהיית חייב לתת לו או לא. לדוגמה, אם הורה נותן כסף לילד שלו, הילד עלול להרגיש ... לתת, לקבל והיחס בין השניים מתי אנשים מעריכים יותר ומתי פחות? השפעה של מצב רגשי על הערכה למה ילדים לא מעריכים את ההורים? לא רוצה להרגיש מחויב, חוסר ...

הדרכת הורים, איך לעזור לילד שעובר התעללות? איך לעזור לילד שעבר נידוי? איך לעזור לילד ... מה לא לעשות בעת הגעת תגובה מההורים או הקרובים אל הנפגע. מה לא לעשות כאשר מישהו עובר טראומה? הרבה פעמים התגובה הראשונה של ההורים או הקרובים היא תגובה רגשית, דרמטית ולעיתים היסטרית. הבעיה היא שתגובה כזו ... פגיעה, תגובה רגשית קיצונית מצד ההורים עשויה לשדר לו שהוא אמור להיות בטראומה, גם אם הוא לא ראה את הדברים ככה. להשליך את הרגשות שלכם על הילד - הורה ששומע שילדו עבר חוויה קשה עשוי לדמיין איך היה מרגיש באותו מצב ולגיבוש תגובה ... אפשרות לפרש אותו אחרת - אם ההורה מתייג את האירוע כבלתי נסלח וטראומטי, הילד עשוי לקבע את התחושות הללו ויתקשה להשתחרר ... עמוקות ולהירגע. תגובה רגועה מההורה תשפיע באופן חיובי על הילד. להתייחס לנושא כמו לכל בעיה אחרת בחיים - חשוב להתמקד ... לו בצורה המועילה ביותר. הרבה הורים, קרובי משפחה או חברים נופלים למלכודת של תגובות לא נכונות, שמחמירות את מצבו ... מינית, תגובה רגשית קיצונית מצד ההורים משדרת לו שהוא אמור להיות בטראומה, גם אם הוא עצמו לא ראה את הדברים כך. להשליך את הרגשות שלכם על הילד - הורה ששומע שילדו עבר חוויה קשה מיד משליך על כך את הרגשות האישיים שלו, מדמיין כיצד ... כיצד להרגיש לגבי מצבים שונים. אם הורה משדר לילד שמה שקרה הוא דבר בלתי נסלח, טראומטי והרסני, הילד יפנים זאת ויתקשה ...

... לספק את רצונו של מישהו, אתה למעשה מרצה אותו. ריצוי יכול להיות כלפי אנשים שונים כמו הורים, ילדים, בן או בת זוג, חברים או בוס ... מודע לה. אתה מרצה כי אתה מאמין שתשיג מכך משהו חיובי או שתמנע תוצאה שלילית. לדוגמה, הורה שמרצה את הילד שלו ועושה מה שהילד מבקש, עשוי להאמין שאם ייתן לילד מה שהוא רוצה, הילד יאהב אותו, ואז כשההורה יהיה זקן, הילד יטפל בו בחזרה. במילים אחרות, ... ריצוי חלקי מתרחש כאשר אדם מבצע פעולה מתוך שילוב של רצון אישי ולחץ חיצוני. לדוגמה, הורה שקונה מתנה לילדו גם מתוך אהבה, אך גם ... דחייה או כעס. דוגמאות למניעים של ריצוי: אדם שמרצה את הבוס כדי לשמור על מקום העבודה. הורה שמרצה את ילדו כדי לקבל אהבה. בן זוג ... אישיות מרצה, נטייה לרצות, הגדרה של ריצוי, לרצות את האחר, לרצות את הסביבה, לרצות את ההורים, למה אני מנסה לרצות את כולם? הרצון ... זה ריצוי? גורמים לריצוי, סיבות לריצוי, טיפול בריצוי, ריצוי עצמי, ריצוי מוגזם, ריצוי הורים, לרצות את הילדים, לרצות את החברים, ...

... למה מישהו מתנהג בצורה מסוימת? יחסי הורים וילדים, יחסים בין בני זוג, ... ילדותית, התנהגות לא בוגרת למה ההורים כועסים שהילדים מתנהגים כמו ילדים? אחת המריבות הנפוצות ביותר בין הורים לילדים היא הטענה של ההורים כלפי ילדיהם על כך שהם מתנהגים בצורה ילדותית ולא בוגרת. ההורים מתוסכלים ומביעים כעס כאשר הילד מתנהג כילד ולא כפי שההורים מצפים מאדם בוגר. הורים רבים שואלים את עצמם: למה הילד ... הוא מתנהג בצורה ילדותית?. מבחינת ההורים, ישנה ציפייה שהילד יתנהג ... התלונה הנפוצה ביותר מצד הילדים היא שההורים מתייחסים אליהם כמו אל ילדים ... אנשים בוגרים. ילדים מתוסכלים מכך שההורים מנהלים אותם, מחליטים עבורם, ... כאל ילד קטן. מהי הסתירה בהתנהגות ההורים? אליעד כהן מסביר שהבעיה נובעת ממסרים סותרים שההורים מעבירים לילדיהם. ההורה מתייחס אל הילד כמו לילד כאשר זה ... לבוגר כאשר זה נוח עבורו. לדוגמה, ההורה עשוי לפנק את הילד, להעניק לו זכויות ... בו ללא תנאים רק משום שהוא ילד. ההורה עושה דברים רבים למען הילד שלא היה ... עליו מטלות שונות ועוד. אבל כאשר ההורה דורש מהילד להתנהג בבגרות, הוא פתאום ... הסתירה הזו יוצרת בלבול אצל הילד. ההורה לא יכול מצד אחד להעניק לילד זכויות ... הפתרון המוצע כאן הוא חד משמעי: אם ההורה רוצה שהילד יתנהג בצורה בוגרת, עליו ... הן בזכויות והן בחובות. אם אתה כהורה ממשיך להתייחס לילד שלך כאל ילד קטן, ... מהי הסתירה בהתנהגות הילדים כלפי ההורים? גם הילדים מעבירים מסרים סותרים להורים. הילד רוצה שההורים יראו בו אדם בוגר, יכבדו אותו, ... הסותרים איננה ייחודית רק ליחסי הורים וילדים, אלא היא נפוצה כמעט בכל ... לשנות את מערכת היחסים, בין אם בין הורה לילד או בכל מערכת אחרת, צריך לשנות את המסרים שאתם משדרים. אם ההורה רוצה שילדו יתנהג כמו אדם בוגר, עליו ... אדם בוגר כמעט בכל מצב. אם ילד רוצה שהוריו יכבדו אותו ויראו בו בוגר, עליו ... ששינוי מערכות יחסים מתחיל מבפנים. להורה שרוצה שהילד יתנהג בבגרות מומלץ ... עצמך לסביבה. לשיפור מערכות יחסים בין הורים לילדים או בכל תחום אחר, מומלץ ... מתנהג בצורה ילדותית? מריבות בין הורים לילדים מסרים סותרים במערכות ... לגרום לאנשים לכבד אותך? בעיות בין הורים וילדים למה לא מתייחסים אליי ...

... תמיד נדרש רצון מודע כדי להרגיש טוב או רע. אליעד כהן מציין כי קיימים מקרים שבהם אדם מרגיש טוב למרות שלא היה לו רצון מודע לאירוע מסוים. לדוגמה, הורה שמתמלא בשמחה כאשר הילד שלו ... שלא היה לו רצון מודע לכך מראש. האם טוב תמיד נובע מרצון מודע? ההסבר שניתן כאן הוא שלפעמים, מה שגורם לנו להרגיש טוב הוא רצון סמוי. במקרה של ההורה, הרצון הסמוי שיכול להיות היה ... הזה כלל. דוגמה ראשונה: הילד שמצליח לפתור תרגיל במתמטיקה שאלה: איך זה שמישהו יכול לשמוח מהצלחת הילד שלו במשהו שהוא לא בהכרח ציפה לו? תשובה: ניקח הורה שיש לו ילד בן חמש, והילד הצליח לפתור תרגיל מסובך במתמטיקה. ההורה שמח מאוד. אבל אם הילד לא היה פותר את התרגיל, ההורה לא היה מרגיש רע. לכאורה נראה שההורה לא רצה מראש את הדבר הספציפי הזה - אז איך בכל זאת נוצרה שמחה? כאן מופיע הרעיון שהרצון לא תמיד גלוי. ייתכן שההורה לא הציב לעצמו מטרה מודעת של אני חייב שהילד יפתור את התרגיל הזה, אבל בתת - מודע טמון רצון כללי (כמו הרצון שהילד יהיה חכם, שיהיה מוצלח בחיים, שההורה יוכל להרגיש שהוא אבא טוב שגידל ... מתעורר פתאום רצון סמוי שהיה רדום. הרצון הזה מתמלא, ואז נוצרת תחושת טוב. שאלה: איך אפשר להרחיב את ההסבר עוד יותר? תשובה: לפעמים כאשר הילד נכשל, ההורה לא מייחס חשיבות. ההורה מדחיק את הרצון שהילד יצליח, או לא נותן לו משקל רגשי חזק. ברגע שהילד מצליח - ההורה נזכר שיש לו למעשה ציפייה חיובית ... ורוצה מים - ברגע שהוא מוצא מים, הוא מרגיש טוב גדול. אדם אחר מוצא מיליון דולר - מתעוררת בו שמחה עמוקה, גם אם כלל לא חשב קודם שהוא צריך את הכסף. הורה מתלהב מהישג לימודי של ילדו ...

קונפליקט בחינוך ילדים, חיים כפולים, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, חינוך ילדים נכון, חינוך דתי, חינוך חילוני, איך לחנך ילדים? שמירת מצוות, חרדים בעל כורחם, NLP, כסף ואושר, בעיות בחינוך ילדים

... ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב? איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? השאלה שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ההורים צריכים לפעול כאשר ילדיהם לא פועלים לפי ההנחיות או הציפיות שלהם. לעיתים ישנם מצבים בהם אחד ההורים חושב שיש לחנך בצורה מסוימת, וההורה השני חושב אחרת, והילדים נמצאים באמצע, בבלבול וחוסר ודאות. גם במצב בו ההורים מתואמים על שיטת החינוך, קורה שהילדים עדיין מתנהגים אחרת מהמצופה. מה קורה כאשר הורים מחנכים כמו חמורים? אליעד מסביר שכאשר הורים מתמקדים כל הזמן במה שהילד עושה או לא עושה - מותר ... שפועל לפי הוראות בלבד. הילד במצב כזה לא לומד להפעיל שיקול דעת, אלא רק למלא הוראות בצורה טכנית וחסרת הבנה. מדוע הילד מתנגד להוראות ההורים? כאשר ההורים כל הזמן אומרים תעשה כך או אל תעשה כך, הילד עלול ... חינוך נכון הוא לא רק לתת לילד הנחיות, אלא ללמד אותו כיצד לחשוב. כאשר הילד שואל מותר לעשות את זה?, במקום לענות תשובה של כן או לא, ההורה צריך להוביל את הילד לחשוב בעצמו. ההורה אמור להגיד לו: בוא נחשוב ביחד, מה אתה חושב? למה אתה ... לפעול מתוך הבנה, ולא מתוך כפייה. ברגע שהילד מבין בעצמו את ההיגיון של הדברים, גם אם אחרים ינסו להשפיע עליו בעתיד, הוא עדיין יקשיב להוריו כי הוא הפנים את ההיגיון של ההוראות. כיצד ניתן לקחת ... רק כאשר הם לא באמת מבינים לעומק את ההיגיון מאחורי הדברים. מה עושים בפועל כדי ליישם את שיטת החינוך הנכונה? אליעד מדגיש כי על ההורים לשנות את הפוקוס מחינוך טכני (עשה או אל תעשה) לחינוך המבוסס על הבנת ההיגיון. כאשר ילד עושה משהו, בין אם נכון או לא, ההורה אמור לשאול: למה אתה חושב שזה נכון? למה אתה חושב שאולי זה לא נכון? אולי ההפך הוא הנכון? כלומר, ההורים צריכים לעודד את הילד לחשוב, לנתח ולהבין את ... זו, הילד לומד לחשוב בצורה עצמאית ובוגרת, וכאשר הוא גדל, הוא מסוגל לקבל החלטות נכונות מתוך ההבנה שלו, ולא מתוך הכפייה או הפחד מההורים. לסיכום: מהו חינוך טוב לילדים? חינוך טוב הוא חינוך שבו ההורים מתמקדים בהסבר ובהיגיון ולא רק בהוראות. ההורים צריכים לעזור לילד לחשוב בכוחות עצמו ולהבין את ההיגיון של כל פעולה. בצורה זו הילד מתפתח לאדם עצמאי, חושב ומבין, שמסוגל להתמודד עם החלטות בצורה נכונה ובוגרת. כאשר ההורים מסבירים את הדברים ולא מנסים לתמרן את הילד, הוא לא ... למה לא להתמקד באסור ומותר? מהו חינוך טוב ואיך לחנך ילדים בצורה נכונה? הנושא שנדון כאן עוסק בחינוך ילדים ובשאלה מה צריך לעשות הורה כאשר הילדים אינם פועלים על פי מה שנאמר להם. במיוחד כאשר ישנם חילוקי דעות בין ההורים על הדרך בה יש לחנך את הילדים, או כאשר הילדים לא פועלים על פי הציפיות של ההורים, גם אם יש הסכמה בין ההורים בנוגע לשיטה החינוכית. אליעד מציין כי התשובה לשאלה זו היא פשוטה יותר ממה שנראה במבט ראשון. מה קורה כשחונכים ילדים כמו חמורים? החינוך המתבצע כשההורים מתמקדים כל הזמן במה מותר ומה אסור, או מה לעשות ומה לא לעשות, הוא חינוך שמזכיר את התנהגותם של חמורים. אליעד מסביר כי כאשר הורים כל הזמן עוסקים בשאלות של מה לעשות, הם בעצם חונכים ... את החשיבה מאחורי ההחלטות. החמור, לדבריו, לא חושב, הוא רק עוסק בשאלה של מה מותר ומה אסור, מבלי להפעיל שיקול דעת. כך גם הילד, כשההורה אינו מסביר לו את ההיגיון מאחורי ההוראות, לא מפתח את היכולת לחשוב ולהסיק מסקנות בצורה עצמאית. מהו חינוך נכון? חינוך נכון, לדברי אליעד, הוא לא על להורות לילד מה לעשות ומה לא לעשות, אלא על להסביר לו את צורת החשיבה הנכונה. כאשר ילד שואל את ההורה אם מותר לעשות משהו, במקום לספק תשובה ישירה של מותר או אסור, אליעד מציע שההורה יחשוב יחד עם הילד. הוא ממליץ להגיד לילד: בוא נחשוב ביחד, מה אתה חושב? מה ההיגיון שלך אומר? בכך, ההורה מסייע לילד לפתח את יכולת החשיבה שלו ולהבין את ההיגיון ...

... ירגיש חסר ואומלל. אליעד מדגים זאת באמצעות הורים וילדים: הורה שמאוד אוהב את ילדיו חווה ... שהאדם תמיד מחפש משהו מוגדר לאהוב אותו. למשל, הורה אומר שהוא אוהב את הילד שלו ... (למשל, אם הילד היה הופך לחיה או לחפץ), ההורה לא היה אוהב אותו באותה צורה. ...

... ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל תת המודע של הילד בצורה עקיפה (פסיכולוגיה הפוכה), ולשכנע את תת המודע של הילד, שמה ... לו. גם אם לא מבינים, למה זה קורה. כי לפעמים, לא ברור להורה, למה הילד שלו לא מקשיב לו. כי ההורה מסתכל רק על הצורך החיצוני של הילד. דהיינו, על מה שהילד אמר שהוא רוצה. ולפעמים, ההורה ממלא את הצורך שאותו הציג הילד, ואעפכ הילד מתעקש לעשות דווקא את ההפך ממה שאמרו לו, והוא מסרב להקשיב למה ... להודות שיש לך בעיה, זה עצמו משדר חולשה נוספת וכולי. וההורה, צריך לזהות את הצורך הרגשי הפנימי ביותר שיש בתת המודע של הילד שלו. וכל התקשורת של ההורה, צריכה להיות עם תת המודע של הילד שלו. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מה הילד יעשה, זה יהיה תת המודע שלו. ... ניתן לעשות בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא, על ידי זה שההורה מפתח את המודעות העצמית שלו עצמו כהורה (אינטליגנציה רגשית אינטליגנציה חברתית אינטליגנציה הורית). הן כלפי עצמו, והן כלפי סביבתו. ולפתח את המודעות העצמית, פירושו, שההורה מתחיל להתבונן על החיים בצורה מעמיקה יותר. וההורה מתחיל לשאול את עצמו, כל מיני שאלות, על עצמו ועל ההתנהגות שלו עצמו. שאלות, שמטרתן היא לגלות את תת המודע של ההורה עצמו. כי כל אדם, מונע מתוך תת המודע שלו. וכאשר ההורה מצליח להיות מודע לעצמו, ומפתח אינטליגנציה רגשית גבוהה כלפי עצמו, אז ממילא הוא גם יודע לזהות את מה שקורה ... פועל המנגנון האנושי. והוא יכול לעזור לכל אחד בכלל, ולהורה שרוצה לעזור לילד שלו, וגם לעצמו בפרט. חכם אמיתי שכזה, הוא יכול לעזור לכל אחד, להבין את מה שקורה בתת ... ובין האילוצים השונים וכולי. דהיינו, דרך אחת, על ההורה לפתח מודעות עצמית כלפי עצמו, והיא תאפשר לו להבין את תת המודע של הילד שלו. דרך שנייה, להיעזר באדם אחר, שפיצח את תת המודע שלו עצמו, והוא יכול לעזור להורה להבין את תת המודע של הילד שלו, וגם את תת המודע שלו עצמו כהורה, אם ההורה ירצה בכך. ואחרי שמזהים את הצרכים של הילד, גם את הצרכים הגלויים, שאותם הילד אומר שהוא רוצה, וגם את הצרכים ... win situation - דהיינו, תהליך, שבו כולם מרוצים. שגם ההורה מרוצה, וגם הילד מרוצה. וזה אפשרי, רק כאשר מבינים את הצרכים האמתיים של שני הצדדים, ורק כאשר הפתרון המוצע, גם הוא, מתאים לשני הצדדים. כי לפעמים, גם ההורה עצמו, פועל בדרך לא הגיונית, בגלל צרכים רגשיים שיש לו כהורה, בתת המודע שלו. כי לפעמים, ההורה סתם מתעקש עם הילד שלו, שהילד יעשה דבר כזה או אחר. ולהורה, זה נראה מאוד הגיוני, שהוא מתעקש עם הילד שלו. אבל באמת, לפעמים, גם ההורה עצמו יש לו דרישות לא הגיוניות, מהילד שלו. וכיצד זה קורה? תשובה: זה קורה, כאשר הדרישות של ההורה, הן לא תמיד מגיעות רק למען טובת הילד, והן לא תמיד נובעות מהשכל הישר של ההורה. אלא, לפעמים ההורה מבקש מהילד שלו בקשות, שנובעות מתוך תסביכים רגשיים ובעיות רגשיות, שיש בתת המודע של ה