מתי נכון לבקש ממישהו להגדיר מושגים בשיחה?

אליעד כהן מסביר בהרחבה על חשיבות הגדרת מושגים בשיחות, ומבהיר מתי צריך לבקש מהצד השני להגדיר את המונח בו הוא משתמש. הוא טוען שלא תמיד נכון לבקש הגדרות, אלא רק במקרים שבהם ההגדרה משפיעה באופן ישיר על התשובה לשאלה שנשאלה. למשל, אם מישהו מבקש לקנות לו חלב, מיד עולה השאלה כמה אחוזי שומן, כיוון שהתשובה תלויה בהגדרה הספציפית (חלב עם אחוז שומן מסוים). לעומת זאת, אם התשובה לא משתנה בהתאם להגדרה, אין צורך לבקש אותה.

אליעד מדגיש את העיקרון שצריך לשאול שאלות רק כאשר התשובה תלויה באמת בהגדרה. הוא מדגיש ששאלות לא צריכות להישאל מתוך רצון לבלבל או לדחות את התשובה. כמו כן, הוא מציין שלא צריך לשאול שאלות מיותרות או להתעלם משאלות חשובות. הדגש הוא תמיד על כך שצריך לשקול היטב האם השאלה נדרשת לפני שמעלים אותה. יש צורך לעשות "בקרה" על המילים שלנו לפני שמוציאים אותן החוצה. הוא מדגים זאת בכך שאם שואלים בחנות לרכב "כמה זה עולה?", המוכר ישאל "לאיזה רכב?", מכיוון שהתשובה תלויה בסוג הרכב המדויק. בלי הגדרה זו, אי אפשר לספק תשובה נכונה.

מה עושים כשהאדם שמולך מבקש ממך להגדיר מושג?

לדברי אליעד, ישנן שלוש אפשרויות להתמודדות עם מצב שבו האדם שמולך מבקש ממך להגדיר מושג:

• להגדיר לו ישירות את המושג.
• לבקש ממנו שיגדיר למה הוא מתכוון, וכך להבין מה בדיוק נחוץ לתשובה טובה יותר.
• להשתמש בדוגמה או סיטואציה שתמחיש לו למה התכוונת, במקום לתת הגדרה מילולית מדויקת.

אליעד כהן מדגיש שבחירת הדרך צריכה להיעשות לפי מהות השאלה ומהות המושג. לפעמים צריך דווקא לשאול בחזרה "למה אתה שואל?", ולברר את כוונת הצד השני לעומק כדי למנוע אי - הבנות.

לדוגמה, אליעד נותן מצב שבו מישהו שאל "מה זה יהירות?" אם יש כמה פירושים שונים ליהירות, כדאי לבדוק מה האדם השואל התכוון, כדי שהתשובה תהיה מדויקת ככל האפשר. אם האדם אומר "מה שאתה חושב שזה", הוא יוצר מצב לא ברור. עדיף להתעקש ולבקש הגדרה יותר מדויקת, או לתת כמה אפשרויות ולברר לאיזו מהן התכוון השואל.

מהי יהירות ואיך אפשר להוכיח לאדם שהוא יהיר?

אליעד כהן מסביר שיהירות היא כאשר אדם חושב שהוא יותר טוב או חכם ממה שהוא באמת. זהו מצב שבו אדם לא שומע לאחרים, לא מתייעץ, לא פתוח להקשיב לעצתם או לעזרה שלהם, מתוך הנחה שהוא כבר יודע טוב יותר. עם זאת, הוא מחדד שהקביעה שמישהו יהיר היא תמיד סובייקטיבית, משום שהמושג עצמו תלוי בפירוש ובהקשר.

לדוגמה, אדם יכול להיראות יהיר כשהוא מתעקש לפעול בדרך מסוימת למרות עצות שקיבל, אך אולי הוא עושה זאת כי באמת יש לו ניסיון או הבנה טובה יותר. אליעד מבהיר שהכרחי לברר תחילה את העובדות המדויקות - מה בדיוק נאמר או נעשה, לפני שמגיעים למסקנה שמדובר ביהירות. לפעמים אדם יוצר רושם של יהירות רק כי הוא לא רוצה לפגוע באחרים, ואז הוא דוחה בנימוס הצעות של אחרים, אך מתכוון פשוט לדרך אחרת.

איך לגרום לאדם להקשיב לך ולקבל את עצתך?

אליעד מסביר שהרבה פעמים כשאדם מסרב לקבל עצה או אינו מוכן להקשיב, הוא לא בהכרח יהיר, אלא יכול להיות שהוא חש שאתה מתנשא עליו. אם תרצה שאדם יקשיב...