ניתוח ניהול שיחה, מתי לבקש ממישהו להגדיר? איך לנהל שיחה? איך לענות לשאלה? מהי יהירות? איך לגרום למישהו להבין שהוא יהיר? למה הוא מתנשא? ...

... אם אשתך מנהלת רומן? מה לעשות אם בעלך מנהל רומן? מי מנהל את העולם? מי מנהל את הרצון שלך? מיומנויות ניהול מיומנויות ניהול שיחה מנהיג או מנהל מנהיגות מנהל מנהל רומן מנהלת רומן ניתוח ניהול שיחה עבד כסף ניהול עקרונות לניהול דיון פיתוח מיומנויות ניהול שיטות לנהל שיטות לנהל משא ומתן שיטות לניהול שיטות לניהול משא ומתן שיפור מיומנויות ניהול שכנוע למנהלים שכר ...

... לגרום למישהו להקשיב לך, איך להשתיק מישהו? איך להתווכח עם מישהו? שיטות שכנוע, איך ליצור הקשבה? איך לגרום למישהו להבין אותך? איך לשכנע מישהו? אומנות הויכוח מדוע אנשים חוזרים על אותה טענה שוב ושוב במהלך דיון? כשמנסים לשכנע מישהו בנושא מסוים, למשל ילד שלא רוצה ... שיעורי בית, אדם אתאיסט שיש אלוהים, או להיפך אדם דתי שאין אלוהים, מתרחשת לפעמים סיטואציה שבה הצד השני נראה כאילו הוא לא מקשיב כלל. במקום להתייחס להסבר החדש שניתן לו, הוא ממשיך לחזור על אותה טענה פעם אחר פעם. לדוגמה, אם ילד מתנגד להכין שיעורים, ... היה שם עוד קודם או שזה לא הגיע מהנעליים שלך, אבל הוא ממשיך להתעקש יש לכלוך ליד הנעליים שלך ולכן לכלכת. הוא לא מוכן להקשיב להסבריך, אלא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו. האם חוסר ההקשבה הוא תמיד בעיה של הצד השני? אליעד כהן מציג נקודה חשובה: ייתכן שהצד השני חוזר שוב ושוב על אותה טענה מפני שהוא מרגיש שלא הבינו אותו. לפעמים האדם שחושב שהצד השני לא מקשיב לו, בעצם לא באמת מקשיב לטענות שמועלות מולו. כלומר, ייתכן שהצד שחושב שהוא צודק לא מבין לעומק את מה שהצד השני טוען, ולכן הוא תופס אותו כלא מקשיב. יחד עם זאת, קיימת אפשרות נוספת שבה המשכנע דווקא כן מבין את הצד השני ומתייחס לדבריו בצורה ברורה, אבל הצד השני עדיין חוזר על טענתו מתוך סיבות אחרות, למשל רצון שיסכימו איתו בכל מחיר או אפילו מתוך התעקשות לא לשמוע את הצד השני. כיצד אפשר לגרום לצד השני להקשיב באמת לטענות שלך? לפי אליעד כהן, ישנה שיטה מרכזית וחשובה מאוד שנועדה למנוע חזרה אין - סופית על הטענה של הצד השני: להראות ... מרגיש שנתנו לו את מלוא תשומת הלב, שהוא נשמע והובן היטב, ולכן הוא כבר לא חש צורך לחזור על עצמו שוב ושוב. אם אחרי שהבין שהקשיבו לו והבינו אותו, הוא בכל זאת ממשיך לחזור על הטענה שלו, אפשר לשאול אותו ישירות: האם אתה מרגיש שלא הבנתי אותך? כי הרי כבר הסכמנו שהבנתי את מה שאמרת. האם אתה מוכן עכשיו להקשיב לטענה שלי?. זה גורם לצד השני להתמקד בעניין עצמו, במקום לחזור ללא הפסקה על אותם דברים. מדוע אנשים חוששים להראות שהם מבינים ... הזו לפי אליעד כהן היא עצומה: לא רק שהיא מפחיתה את הצורך של הצד השני לחזור שוב ושוב על אותה טענה, אלא שהיא גם פותחת דלת להקשבה אמיתית ולהתקדמות בדיון. כשאדם מרגיש שמבינים אותו, הוא הרבה יותר פתוח לשמוע את מה שיש לך לומר, אפילו אם הוא לא מסכים איתך. לכן, בכל דיון או ויכוח, הצעד הראשון החשוב ביותר הוא להראות לצד השני שאתה ... להציג את עמדתך. איך מתמודדים עם טענות חוזרות ונשנות בדיון? מדוע חשוב להראות שהבנת את הטענה של הצד השני? איך מונעים חוסר הקשבה בדיאלוג? דרכים לשיפור התקשורת בעת ויכוח איך לגרום למישהו להקשיב לך באמת? מדוע עלול אדם לחזור שוב ושוב על הטענה שלו ולא להקשיב להסבר שניתן לו? כאשר מנסים לשכנע מישהו במשהו, כמו להסביר לילד שעליו להכין שיעורי בית, או לנסות להוכיח לאתאיסט שיש אלוהים, או להפך להוכיח לאדם דתי שאין אלוהים, לפעמים נוצרת תחושה שהצד השני אינו באמת מקשיב. במקום להתמודד עם הטענה החדשה שהוצגה, הוא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו ללא התייחסות מלאה לדברינו. איך הדבר בא לידי ביטוי ... אך הוא עשוי לחזור על התנגדותו ללא התייחסות ממשית למה שנאמר לו. בדוגמה אחרת, אם יש דיון בין אדם דתי לאתאיסט, ובמקום שיקשיבו לטיעוני הצד השני, כל אחד חוזר על עמדתו שלו שוב ושוב, ללא בחינה אמיתית של מה שהועלה בדיון. דוגמה נוספת היא מצב שבו ... על טענתו אתה לכלכת מבלי להתייחס לנימוקים שבפועל הצגת. הוא מדגיש שיש כתם ליד הנעליים שלך, חוזר על כך שוב ושוב, ולא מוכן להקשיב להסבר למה הלכלוך לא קשור אליך. אליעד מתאר שהדבר יכול להרגיש כאילו הצד השני חוזר כל הזמן על אותו דבר כמו חמור (כדימוי), לא מקשיב לטענות הנגד החדשות, ופשוט מתעלם מהסבריך. האם ייתכן שהבעיה היא בעצם בחוסר הקשבה של המשכנע? מועלה הרעיון שלפעמים, אם אתה כמשכנע מרגיש שהצד השני לא מקשיב, אולי בעצם אתה לא מקשיב לו. יכול להיות שהוא ממשיך לחזור על דבריו מכיוון שהוא חש שלא באמת נתנו מקום לדבריו או לא הבינו אותו. יחד עם זאת, יתכן ... אפשר לעשות כדי שיפסיקו לחזור שוב ושוב על אותה טענה? ישנה דרך אחת מרכזית שהוצעה: לוודא קודם כל שהצד השני מבין שאתה באמת מקשיב לו ומבין אותו. כדי שזה יקרה, חשוב להציג בפניו את הטענה שלו בצורה מלאה, להראות לו שחזרת על הרעיון שלו במדויק ושאין לו ... טוען X בגלל סיבות A,B,C, נכון? ורק אחרי שהוא מאשר שהבנת אותו, עוברים להציג את העמדה שלך. בכך נוצרת הרגשה אצל הצד השני שהקשיבו לו באמת, והוא מפסיק להרגיש צורך לחזור שוב ושוב על דבריו כדי לקבל את תשומת הלב. אם הוא עדיין ממשיך לחזור על טענתו הקודמת, אפשר להזכיר לו: הרי כבר הבהרנו שאכן הבנתי אותך. האם תרצה להקשיב עכשיו לדעתי? איך מתמודדים עם טענות חוזרות ונשנות בדיון מדוע חשוב להראות שהבנת את הטענה של הצד השני איך מונעים

... המקל והגזר, המקל או הגזר, הגזר או המקל, תמריץ חיובי, תמריץ שלילי, הנעת אנשים, לגרום למישהו להקשיב לך, המקל והגזר, הגזר והמקל, שיטות שכנוע, טכניקות שכנוע, שיטות מכירה, איך למכור? איך אני גורם לאנשים להקשיב לי ולחשוב שמה שאני אומר חשוב? ההתחלה של השיחה מתחילה בשאלה איך לגרום לאנשים להקשיב לנו ולחשוב שמה שאנחנו אומרים חשוב. בשלב הראשון, אליעד שואל את השואל מה בדיוק הוא רוצה להבין, האם הוא מתעניין בזה בגלל שהוא רוצה שיקשיבו לו או שמא יש כאן שאלה אחרת. הוא מבקש להסביר את השאלה לעומק ולדייק אותה. בהמשך, הוא מסביר שהצורך הזה בעניין של להקשיב לא נובע רק משיקול של מה חשוב לנו באופן אישי, אלא גם כחלק מהתהליך שבו אנחנו בקשר עם אחרים. ההבנה לגבי המשחק החברתי בהמשך, אליעד מתאר ... שבו אנחנו בקשר עם אחרים, וכחלק מהמשחק הזה יש צורך לדעת איך לתקשר בצורה שמאפשרת לאנשים להקשיב לנו. אליעד מסביר ששיחה או תקשורת עם אחרים לא בהכרח נובעת מתוך רצון להיות מאושר או למצוא את האמת, אלא מתוך הצורך להיות בתוך משחק ... הפנימית שלו, אליעד עובר לדבר על הדיאלוג הפנימי. הוא מסביר שהשאלה איך לגרום לאדם אחר להקשיב לנו היא למעשה שאלה שמתחילה בתוך הדיאלוג הפנימי של כל אחד מאיתנו. כלומר, כל אדם שואל את עצמו איך לגרום לכל הרצונות הפנימיים שלו להקשיב לרצון הדומיננטי ביותר. אליעד מסביר שכאשר אדם מציב לעצמו יעד או משימה, הוא צריך להבין איך להפעיל את כל הרצונות הפנימיים שלו כך שכל הרצונות יזוזו לכיוון אחד. בכך, הוא מרחיב את הדיון לא רק על איך לגרום לאחרים להקשיב, אלא גם על איך לגרום לעצמנו להקשיב לרצונות שמובילים אותנו קדימה. מהי הדרך לגרום למישהו להקשיב לך? כאשר השואל חוזר לשאול איך לגרום לאדם אחר להקשיב לו בנוגע לנושא מסוים, אליעד מתחיל לפרט על איך בדיוק ניתן לעשות זאת. הוא מבהיר שברגע שאנחנו רוצים להפעיל שכנוע או תשומת לב, יש צורך ... שהוא רואה כטובים בעיניו. מה קורה אם הנושא לא מעניין את האדם השני? בהמשך, אליעד שואל איך לגרום למישהו להקשיב לנו כשמה שאנחנו מדברים על אינו מעניין אותו. כאן השואל מציין שהוא יצטרך לחבר את הנושא הרצוי לרצון האישי של האדם השני. אליעד מסביר ... להשפיע על האדם, לא בהכרח ישירות אלא באופן עקיף. הוא מוסיף כי הרבה פעמים אנשים לא מוכנים להקשיב למשהו שלא מעניין אותם, אך אם הם יראו איך זה קשור אליהם, יש סיכוי גבוה שהם יתחילו להקשיב. ההבנה של המניעים הפנימיים של אנשים השלב הבא בהסבר של אליעד הוא הבנת המניעים הפנימיים של אנשים והקשרם לתקשורת. הוא מסביר שחשוב לדעת ... על אחרים, כיוון שבסופו של דבר השאלה היא איך אנחנו יכולים לגרום לאדם להרגיש שזה שווה לו להקשיב לנו. מהות התועלת והנזק בהמשך, אליעד עובר להסביר את המהות של התועלת והנזק בשכנוע. הוא מציין שבסופו של דבר, אם אנחנו רוצים לגרום למישהו להקשיב לנו או לעשות משהו, אנחנו צריכים לגרום לו לחשוב שהפעולה הזו תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. כלומר, כל פעולה שמישהו עושה, בין אם זה להקשיב לנו או לבצע משימה כלשהי, נובעת מתוך תחושת תועלת אישית. אליעד מסביר שכל אחד יבחר לפעול בצורה שמביאה לו תועלת, ואפילו אם זה לא מעניין אותו, אם הוא חושב שזה יביא לו יתרונות, הוא יהיה מוכן להקשיב. ההשלכות של ההתמקדות בתועלת כשהשואל מעלה שאלה נוספת על איך לגרום למישהו להקשיב לנו, אליעד מפרט את הדרך שבה אנחנו יכולים להשתמש בתועלת כדי לשכנע את האדם. הוא מסביר שעלינו להבין את סולם הערכים של האדם ולזהות את הדברים שהוא רואה כטובים בעיניו. אחרי שנזהה את הדברים שמניעים אותו, נוכל להציג לו את ההקשבה או הפעולה שאנו רוצים שהוא יעשה ככזו שתשפר את מצבו או תביא לו תועלת. שיטות לשכנוע באמצעות סיפור בהמשך השיחה, אליעד מציע לשאול ... שלא מדובר בהכרח בתוצאה הישירה של המעשה, אלא בהשפעה שהאדם יחשוב שיתקבל ממנו אם הוא יקשיב לנו. אם אנחנו מצליחים לגרום לו להאמין שההקשבה תביא לו תועלת, אז יש סיכוי גבוה שהוא אכן יקשיב. היתרונות של המקל והגזר בהמשך, אליעד פונה למחשבה כיצד יש למנף את הידע הזה בעבודה מול אחרים. הוא מציין את היתרונות והחסרונות של ... בהמשך, הוא מסביר שהשכנוע יכול להתרחש גם דרך הצגת חסרונות שיכולים להתרחש אם הם לא יקשיבו לנו. הקשר בין פחד לבחירה חופשית לבסוף, אליעד עוסק בשאלה האם אנשים מעדיפים לפעול מתוך פחד או מתוך תחושת בחירה חופשית. הוא ... חופשי לבחור, בעוד שפעל מתוך רצון חופשי נותן תחושת שליטה. שיטות שכנוע איך לגרום לאנשים להקשיב? המקל והגזר תועלת מול נזק הנעת אנשים הקשבה ותשומת לב אז מה אתה אומר מה השאלה? ש: איך אני גורם לאנשים כשאני מדבר על משהו שהם ירצו להקשיב לי ולחשוב שמה שאני אומר זה מאוד חשוב. אליעד: אוקי עכשיו אמרת שני דברים שונים, מה את רצית להגיד? ש: אני רק רציתי להגיד משהו כאילו לפני מה שהוא אמר למה אני צריכה להגיע למצב שאני ארצה שיקשיבו לי. אליעד: עכשיו לדוגמה למה עשית ככה שאני אקשיב לך? ש: לא כי אני באמת רוצה להבין את זה. אליעד: יפה אז זה אותו דבר את רואה שיש מצבים שאת רוצה שי

גאווה מול ענווה, שיגעון גדלות, יהירות, ענווה, שחצנות, אגו, מה זה גאווה? מה זה ענווה? ענווה פסולה, ענווה מול גאווה, מידת הענווה, מידת הגאווה, גאווה עצמית, ערך עצמי, מהי גאווה? מהי ענווה? מהי גאווה ומהי ענווה לפי אליעד כהן? גאווה וענווה הן שתי מידות מנוגדות, אך שתיהן יכולות להיות בעלות ערך או נזק בהתאם לאופן שבו ... רחב של דוגמאות והסברים. מהי גאווה? גאווה, לפי אליעד כהן, היא תחושת הערך העצמי שיש לאדם כאשר הוא תופס את עצמו כבעל חשיבות מיוחדת. הגאווה נובעת מכך שהאדם חושב שהוא ראוי לתשומת לב, הערכה או כבוד מצד אחרים או מצד עצמו. גאווה זו יכולה להיות בריאה כאשר היא משרתת את האדם בתוך המשחק של החיים, אך היא בעייתית כאשר ... הוא מתנתק מהאמת, והופך לגאוותן שלא מודע למגבלותיו האמיתיות. מהי ענווה פסולה? אליעד כהן מסביר שגם ענווה יכולה להיות ... שאין לו שום ערך, אבל בעצם מתגאה בעובדה שיש לו ענווה. אליעד מסביר שענווה כזו איננה אותנטית, והיא רק עוד צורה של גאווה מוסתרת. האדם מתפאר בכך שהוא חסר אגו, אך בפועל הוא גאה מאוד בחוסר האגו שלו. הדוגמה שנותן אליעד היא כאשר מישהו נשאל האם הוא יכול להיות מאושר באופן מוחלט ... באמת מודה במגבלותיו, אלא מתגאה בכך שהוא מספיק מציאותי או ריאלי כדי להכיר בגבולות שלו. מהי ענווה אמיתית לפי אליעד? ... מהמציאות עצמה. מה הקשר בין גאווה לשיגעון גדלות? אליעד מסביר ששיגעון גדלות הוא מצב קיצוני של גאווה. אדם הסובל משיגעון גדלות מאמין שהוא מסוגל לשלוט במציאות באופן מוחלט, כמו שהוא ... אחד לשני שהם מושלמים. מדוע הכבוד הוא סכנת נפשות? אליעד מצטט את רבי נחמן שטוען שהכבוד הוא סכנת נפשות, מפני שכאשר מעניקים לאדם כבוד, הוא מתחיל להאמין לתדמית שיצרו עבורו. כאשר ילד, למשל, מקבל מחמאות מוגזמות, הוא עשוי ... מה שמוביל לסבל רב ולמלחמות אגו. כיצד נכון להתמודד עם תחושת הגאווה? אליעד ממליץ לבחון את תחושת הגאווה בכל פעם שהיא עולה, ולשאול את השאלה: האם אני באמת ראוי לגאווה הזאת? מה האמת האובייקטיבית לגבי הערך שלי? אם האדם מתרגל את ההתבוננות האמיתית הזאת, ... יוכל להשתחרר מהתלות בתדמית הגאוותנית שלו, ויוכל להתקדם לעבר חיבור עמוק יותר למציאות. ההתקרבות לאמת, לתפיסת אליעד, היא ...

כבוד עצמי, כבוד האדם, חוסר הערכה עצמית, לרצות לקבל כבוד, רצונו של אדם כבודו, ענווה, גאווה, שחצנות, יהירות, ביטחון עצמי, ערך עצמי, להתגאות, הרודף אחרי הכבוד, רצונו של אדם זהו כבודו למה אנשים מרגישים אי - נוחות כשמשבחים אותם? אנשים רבים חווים תחושת אי - נוחות כאשר הם מקבלים מחמאות, אפילו אם הן נאמרות מתוך כוונה טובה. אליעד כהן מסביר את הסיבה לתופעה זו ... תובנה מעניינת על מהות הכבוד והערכה העצמית. כשמישהו משבח אותנו, לעיתים אנחנו חשים אי - נעימות מכיוון שהשבח פוגע בתפיסת העצמי שלנו. לדוגמה, אדם שעושה פעולה מסוימת עבור עצמו ואחר כך מקבל על כך שבחים מהסביבה, ... כי הוא לא עשה זאת בשביל הכבוד. יתרה מכך, המחמאה עלולה לעורר תחושה של אי - נוחות דווקא משום שהיא מדגישה את העובדה שאנחנו זקוקים לאישור מבחוץ. למה פוגע בנו כשלא מכבדים אותנו? מנגד, כאשר אנשים מזלזלים בנו או לא ... הרצון הבסיסי של כל אדם לקבל כבוד, שכן הכבוד משקף את ההערכה שלנו כלפי עצמנו. כשמישהו מזלזל בנו, הוא בעצם מערער את תפיסת הערך העצמי שלנו. אליעד מדגיש שכשאדם מרגיש רע בעקבות זלזול, זה נובע מהרצון הבסיסי שלו שהמציאות תכבד ... תהיה כרצונו. כיצד הכבוד משפיע על תחושת הערך העצמי? אליעד מסביר שכבוד הוא בעצם סוג של השוואה - כאשר מכבדים אדם, המשמעות היא שהוא טוב יותר ביחס לאחרים, לפחות בהיבט מסוים. ההשוואה הזו יוצרת תחושת חשיבות עצמית, אך בו בזמן מייצרת גם פחד מפגיעה בעתיד, ... תוכו הוא עלול לאבד את הכבוד שהוענק לו בכל רגע נתון. לכן, אם האדם מרגיש רע כאשר הוא מקבל שבחים, זה יכול להיות סימן שהוא עדיין לא שלם עם עצמו, שהוא לא באמת רוצה להיות תלוי באישור חיצוני אלא מעוניין להרגיש ... של רצונו של אדם - זהו כבודו? אליעד מדגיש כי המשפט רצונו של אדם זהו כבודו משמעו שהכבוד האמיתי הוא כאשר האדם חווה את המציאות בהתאם לרצונו. כשהמציאות תואמת את רצונותיו של האדם, אז הוא מרגיש שהוא מקבל כבוד. לעומת זאת, כאשר המציאות אינה תואמת את רצונו, הוא חש שהמציאות מזלזלת בו. משמעות הדבר היא שהכבוד האמיתי הוא לא הכבוד החיצוני שמגיע מהסביבה, אלא התחושה הפנימית של התאמה בין הרצון של האדם לבין המציאות. מדוע קבלת כבוד עלולה להזיק? אליעד מזהיר כי קבלת כבוד עלולה להיות מסוכנת מאוד לאדם. הוא משתמש בדימוי של פצצה - הכבוד הוא דבר מסוכן שאם האדם אינו יודע כיצד להחזיק בו נכון, הוא עלול להיפגע ממנו קשות. מדוע הכבוד מסוכן? כי כאשר האדם מקבל כבוד הוא עשוי להתמכר אליו ולשכוח את מקומו האמיתי. לדוגמה, אם מישהו משבח אדם ומכנה אותו מלך, והאדם מתבלבל ומאמין באמת שהוא המלך, הוא עלול לשכוח שהכבוד שניתן לו מגיע מהמציאות, והוא לא באמת שייך לו. כשהכבוד נלקח ממנו, האדם ירגיש נזק רב מאוד, מאחר שהוא תלה את קיומו בכבוד החיצוני. כיצד להתמודד נכון עם הכבוד? כדי להתמודד נכון עם ה

התנשאות, שחצנות, גאווה, יוהרה, ענווה, צניעות, רגשי נחיתות, ערך עצמי נמוך, חוסר ביטחון עצמי, שיגעון גדלות, טיפשות, חוכמה, חכם חושב שהוא טיפש, טיפש חושב שהוא חכם, דימוי עצמי, הערכה עצמית, מגלומניה, יהללך זר ולא פיך מה גורם לאנשים לחשוב שאחרים מתנשאים עליהם? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת על התנשאות, שחצנות, גאווה ויוהרה. הוא מתחיל בדוגמה של שני אנשים, כאשר אחד מהם עומד מול המראה ואומר מראה, מראה שעל הקיר, מי הכי יפה בעיר? והאדם ששומע אותו אומר עליו שהוא מתנשא. השאלה שאליעד מציג היא למה האדם שחושב שהאחר מתנשא מרגיש כך. התשובה שלו פשוטה: האדם שמרגיש שהאחר מתנשא, סובל בעצמו מתחושה של נחיתות, דימוי עצמי נמוך או חוסר ביטחון עצמי. כאשר אדם אחר מתפאר במשהו שאין לך, או שיש לך במידה פחותה, אתה עשוי להרגיש מאוים, ולכן תגובתך הטבעית תהיה לחשוב שהוא מתנשא. לדוגמה, אליעד מסביר שאם אדם ברחוב יצעק אני אלוהים, אנשים יחשבו שהוא משוגע, אבל לא יחשבו שהוא מתנשא, כי ברור להם שהוא מדבר שטויות. לעומת זאת, אם הוא יצעק יש לי 100 מיליון שקל, אנשים יחשבו שהוא מתנשא, כי הדבר עשוי להרגיש להם כמשהו שמאיים על תחושת הערך שלהם. אם לך יש רק 100 שקלים, והאחר אומר שיש לו מיליון, זה יגרום לך להרגיש נחות. אבל אם לך יש מיליארד, והאחר מתפאר במיליון שלו, לא תרגיש מאוים ולכן לא תחשוב שהוא מתנשא, אלא אולי תרחם עליו או תתעלם. אליעד מוסיף שכאשר אדם מתרגז על כך שאחר מתנשא או שחצן, זה קורה רק בגלל שהוא עצמו נמצא בתחושה של נחיתות כלשהי, במשהו מסוים. כי אם הוא היה מרגיש שווה או מעל האדם השני, ההתנשאות של האחר כלל לא הייתה מטרידה אותו. ההתנשאות נתפסת רק כאשר היא מאיימת על התחושה האישית שלך לגבי עצמך. הוא ממשיך להסביר שיש גם אנשים המפגינים ענווה וצניעות באופן מוחצן, אך הם למעשה מתנשאים בתוכם פנימה, מפני שהם מנסים לשכנע את עצמם שהם טובים יותר מבחינה מוסרית או רוחנית מאחרים. לדוגמה, אדם שאומר אני אדם צנוע בקול רם, בעצם אומר זאת ... אדם כביכול צנוע אומר לאנשים תדרכו עליי, לא אכפת לי, אבל עמוק בפנים הוא בעצם נהנה לחשוב על עצמו כצדיק גדול, אפילו גדול ממשה רבנו. זו צורה מתוחכמת של התנשאות. מדוע חכם חושב שהוא טיפש, וטיפש חושב שהוא חכם? אליעד מסביר שיש קשר ישיר בין חוכמה, טיפשות ותחושת התנשאות. אדם חכם, לטענתו, תמיד מטיל ספק בעצמו ושואל כל הזמן אולי אני טיפש? אולי טעיתי?, ולכן הוא ממשיך ללמוד ולהתפתח. החכם יודע שיש הרבה דברים שהוא ... כל הזמן מוכן לבדוק את עצמו ולתקן טעויות. מי שמרגיש שהוא כבר חכם, לעולם לא יתקדם מעבר למצב שבו הוא נמצא כעת. בנוסף, אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: ההתנשאות קשורה לכוונה מאחורי האמירה. אם אדם פשוט מציין עובדה אמיתית על עצמו ללא רצון להרשים או להקטין אחרים, זו לא התנשאות. למשל, אם רובוט בחנות אומר שהוא יודע להכין קפה וזה נכון, אף אחד לא יחשוב שהרובוט מתנשא. אבל אם הרובוט היה אומר אני יודע להכין קפה ולכן אני טוב יותר מהרובוטים האחרים, אז זה היה נתפס כהתנשאות. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית בהתנשאות היא שהאדם המתנשא מנסה להשיג משהו - כבוד, הערכה, או להרגיש טוב יותר עם עצמו באמצעות הקטנת האחרים. זו הסיבה שאנשים מתעצבנים או נעלבים מאדם מתנשא - כי הם חשים שהוא מנסה להוכיח שהוא טוב יותר מהם, וזה גורם להם להרגיש נחותים. איך לזהות התנשאות סמויה? אליעד מפרט גם על התנשאות סמויה, כמו אנשים שאומרים: תראו אותי, אני כזה צנוע שאפשר לדרוך עליי. זו התנשאות מוסווית, משום שבתוך הלב הם מרגישים שהם טובים יותר וראויים לכבוד בשל אותה הצניעות שהם מציגים. כלומר, ה

... לחלשים, כישלון לא הגיוני, פחד מהצלחה, חרדת ביצוע, חרדת כישלון, דימוי עצמי נמוך, רגשי נחיתות, רגשי עליונות, התנשאות, הדחקה, שירת נשים, חשק מיני, קול ...

... או סנוביות, חוסר ביטחון עצמי או התנשאות, לא מתחילים איתי, בחורה ביישנית, שחצנות או ביישנות, למה חושבים שאני סנובית? האם אני סנובית? מופנמות או ... מוגדרים על ידי אחרים כסנובים או מתנשאים, כאשר בפועל הם סובלים מחוסר ביטחון עצמי עמוק או מחרדה חברתית משמעותית. המצב הזה יוצר אי - הבנה בסיסית ... שלום לאנשים אחרים, לא כי הוא באמת מתנשא או יהיר, אלא כי הוא מרגיש חסר ביטחון וחרד מן האינטראקציה החברתית. ההבדל בין סנוב אמיתי לבין אדם חסר ביטחון ... עליון על אחרים, ולכן הוא מתנהג בהתנשאות מכוונת. מנגד, אדם חסר ביטחון עצמי איננו מתכוון להתנשא, הוא פשוט מפחד מהמצב החברתי, ולכן הוא לא מצליח ... חברתית בכך שאנשים מפרשים סגירות כיהירות. למשל, בחורה שסובלת מחוסר ביטחון עצמי לא תיזום אינטראקציה עם אחרים, לא כי היא מתנשאת, אלא כי היא פוחדת מדחייה או מפחדת להיכשל חברתית. כאשר גברים רואים אותה, הם יכולים להניח שהיא סנובית, ... בה, אלא כי הם רואים בהתנהגותה סימן להתנשאות. באותו הזמן, אותה בחורה עלולה לפרש את המצב הפוך: היא תגיד לעצמה, הם לא מתחילים איתי כי הם לא רוצים ... ביותר עבורם היא שהאדם הזה פשוט מתנשא או סנוב. לעומת זאת, אדם שמכיר את חוויית החרדה החברתית מקרוב, בדרך כלל יוכל לזהות התנהגות של חוסר ביטחון ... אין סיכוי שהיא ביישנית, כנראה היא מתנשאת ולכן לא מדברת איתי. מכאן נוצר מעגל אינסופי של אי - הבנות: אנשים עם ביטחון עצמי מפרשים סגירות כהתנשאות, ואנשים חסרי ביטחון עצמי מפרשים סגירות כחוסר ביטחון. איך לשנות את הדרך שבה אנחנו מפרשים אנשים? המסקנה ... ההבנה שביישנות וסגירות אינה בהכרח התנשאות, אלא יכולה להיות ביטוי עמוק לחרדה חברתית או חוסר ביטחון עצמי, יכולה לשנות לחלוטין את התגובה שלנו לאנשים ... שמאחוריה מסתתר חוסר ביטחון ולא התנשאות. איך לזהות חוסר ביטחון עצמי? איך להתגבר על חרדה חברתית? למה אנשים חושבים שאני סנובית? ביישנות או ...

... יתר, עודף ביטחון עצמי, רהבתנות, יהירות, צביעות, הליצן העצוב, ערסים רגישים, קנאה ... אנשים משדרים ביטחון עצמי מוגזם? אנשים רבים משדרים ביטחון עצמי גבוה, מוחצנות יתר, ראוותנות, ויהירות, אבל הסיבה מאחורי ההתנהגות הזו לא תמיד קשורה ... לאמיץ ולקשוח רק כדי להסוות עד כמה הוא מרגיש חלש ופגיע בפנים. לדוגמה, אדם שאומר אל תפגעו לי בכבוד, ומתנהג בצורה קשוחה במיוחד, למעשה מראה שהוא רגיש מאוד לכל פגיעה קטנה בכבודו, והוא מתמודד עם הרגישות הזו בעזרת הפגנת כוחניות ... מאוד, שמתמודדים עם פחדים גדולים, חרדות פנימיות וחוסר ביטחון עצמי עצום. ההתנהגות המוחצנת או היהירה היא רק ניסיון להסתיר את החולשה, ולכן אין סיבה לקנא ...