... כי הדבר היחיד שרצה כבר אינו קיים עבורו. הסוג השני, שאותו אליעד מנסה להדגיש, הוא מצב פילוסופי שבו האדם מגיע
להבנה עמוקה שאולי באמת אין שום דבר שצריך או כדאי לרצות, שאין באמת שום הבדל בין דבר אחד לשני, וכי כל האפשרויות שוות באותה המידה. הסוג השני הוא מצב שבו האדם מתבונן במציאות מנקודת מבט שבה ... או לא. במצב כזה, אין מאבק פנימי, אין ניסיון לשנות או לשלוט במה שקורה, אלא קבלה פשוטה של המציאות כפי שהיא. זוהי
הבנה עמוקה יותר של החיים: במקום לשאול כל הזמן מה אני רוצה?, האדם יכול פשוט לחוות את הדברים כפי שהם, ללא התנגדות וללא ניסיון לשלוט במציאות. במצב כזה, אין משמעות מיוחדת לשאלה אם יש לו ...