... הפרעת יוצאים בשאלה, הפרעה של אנשים שמפסיקים להאמין באלוהים, קושי רגשי לחזור בשאלה, חזרה בתשובה, תלות רגשית באלוהים, הפרעה דתית, דתי באופי, אופי של דתי, אופי של מאמין באלוהים מהי הפרעת יוצאים בשאלה ומה גורם לה להיווצר? הפרעת יוצאים בשאלה, המכונה גם הפרעת חוזרים בשאלה, מתארת מצב נפשי ורגשי ייחודי לאנשים שהיו מאמינים דתיים והפסיקו להאמין באלוהים. אליעד כהן מסביר כי הפרעה זו לא קיימת אצל כל אדם שחדל להאמין, אלא היא תלויה ... הפסיק להאמין באלוהים מתוך הבנה מלאה אלא רק מתוך תהליך רגשי, ולכן הוא יסבול מהפרעת יוצאים בשאלה. מהו האופי הדתי שמאפיין מאמינים ויוצאים בשאלה כאחד? אחת התכונות המרכזיות באופי הדתי היא הנטייה של האדם להישען על גורם חיצוני שמעניק לו ביטחון. האופי הזה אינו מוגבל לאנשים דתיים בלבד, גם יוצאים בשאלה ממשיכים לשאת בתוכם את התכונה הזאת, והם עשויים פשוט להחליף את מושא התלות. במילים אחרות, אדם דתי הוא בעצם אדם שיש לו נטייה מובנית להזדקק לאמונה או לתלות רגשית במשהו מחוץ לעצמו, בין אם זה אלוהים ... לא מודע תחליפים רגשיים, מה שמוביל למצוקה ולתלות בדברים חדשים. הפרעת יוצאים בשאלה איך להפסיק להאמין באלוהים? תלות רגשית בדת אופי של אדם דתי קושי רגשי של יוצאים בשאלה

הומופוביה, פחד מהומואים, שנאת הומואים, הומואים דתיים, טיפולי המרה, נטיות מיניות, הומוסקסואליות, הומו מודחק, הדרת נשים, למה חרדים מפחדים מנשים? מצעד הגאווה, משיכה מינית, האם אני ...

... היום אז בלילה תחלום שזה קרה זה הכל ואתה תגיד זה קרה וזה קרה בחלום וזה זה, יש אצל הדתיים מושג שנקרא שאלת חלום שאתה לא יודע מה לעשות ואז אתה עושה דברים כדי שאלוהים בחלום יגיד לך מה ...

קדושה מהי, טומאה מהי, להרגיש את קדושת המצוות, קדושת השבת, קדושת ירושלים, קדושת התורה, נשמה יתרה בשבת, יהדות, תפילין, ציצית, קברי צדיקים, חגי ישראל, יום כיפור, ראש השנה, האם אתה צדיק? להרגיש קדושה איך יודעים אם אתה ... מוגדר כאדם שמרגיש באמת ובאופן מוחשי את קדושת הדברים. לפי אליעד, המצוות, השבת, הציצית והתפילין, הם מושגים שנחשבים לקדושים ביהדות, והאדם הצדיק הוא זה שאמור לחוש את הקדושה הזו בפועל, ממש להרגיש אותה בתחושות פיזיות או נפשיות מיוחדות. מהי ... מאמין שהוא מרגיש? אליעד מסביר שבפועל התחושות האלה אינן אמיתיות או מוחשיות, אלא נובעות מהאמונות של האדם. כאשר אדם דתי מאמין שמשהו קדוש, הוא מפתח לעצמו תחושה או רגש כלפיו. אך אם יעשה בדיקה עיוורת, יתברר שהוא אינו יכול ... באמת מרגיש את הקדושה אלא פשוט מנחש. מה הקשר בין אמונה לקדושה ולרגשות שלנו? אליעד טוען שכל אדם למעשה דתי, גם אם הוא חילוני, במובן שהוא מחליט לעצמו מה טוב ומה רע ללא היגיון אמיתי. כשאדם מחליט שרגש מסוים הוא טוב ורגש אחר הוא רע, זו החלטה שמבוססת על אמונה בלבד. אליעד משווה זאת לאדם דתי שמרגיש קדושה ביום שבת ולא ביום אחר, וטוען שאין באמת הבדל אובייקטיבי אלא רק החלטה סובייקטיבית. הוא גם מדגים ... טוב, מה רע, מה קדוש ומה טמא, ללא בדיקה אמיתית וללא היגיון. התהליך הזה דומה לחלוטין לאופן שבו אדם דתי מחליט על קדושת השבת או טומאת החזיר. לכן, כל אדם צריך לבדוק עם עצמו: למה הוא חושב שמשהו טוב ...

... בכל זאת יהודים באו דווקא לישראל? אליעד מודה שאכן חלק מהסיבות שבגללן היהודים בחרו דווקא בישראל הן סיבות היסטוריות ודתיות הקשורות בתנך. הוא לא מתכחש לכך שהסיפור התנכי נתן ליהודים מוטיבציה להגיע לכאן, אך מדגיש שמה ששומר אותם פה ... שהסיבה היחידה שהעם היהודי חי בישראל היא שהוא חזק מספיק להחזיק בשטח ולכבוש אותו, ואין לכך קשר ממשי לאמונה דתית או להבטחה אלוהית. האם מוסרי לחיות על שטח כבוש? אליעד לא עוסק בשאלות של מוסר כשלעצמן אלא מדגיש שהשאלה ...

... אובייקטיבית, סובייקטיבית, מוחלטת ויחסית. כל אדם או תרבות עשויים להגדיר את האמת בצורה שונה. אליעד מסביר כי האמת של דת אחת לא תהיה בהכרח האמת עבור דת אחרת. איך לדעת אם משהו הוא האמת? בהמשך, אליעד מציין כי גם כשמישהו טוען טענה מסוימת, אין דרך חד ... או לא נוכחים. אליעד מסביר זאת בכך שההסכמה הזו היא טבעית לכל אדם, גם אם ישנם חוקים חקוקים או דתיים שמשפיעים על הבנת המושגים. האם השאלה מהי האמת ניתנת להוכחה? בהמשך, אליעד מציין כי השאלות על האמת פעמים רבות ... להסתמך על החושים שלנו, המידע שהושג בתהליך החיים, ולהסיק מסקנות מתוך מידע קיים. השאלה כיצד לזהות את האמת גם מתמקדת בהבנת הספקות ותחושת הוודאות שלנו. בכל פעם שיש ספק, אפשר להסתמך על מידע בסיסי וודאי שנמצא ברשותנו. איך יודעים ...

אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, חשיבה בוגרת, חשיבה ילדותית, חבר דמיוני, מפלצת הספגטי המעופפת, חשיבה רציונלית, מפלצת מתחת למיטה, אתאיזם, אגנוסטיקניות, אגנוסטיות, בחירה חופשית, אמונה בוגרת, אמונה ילדותית האם האמונה באלוהים היא חשיבה ילדותית או חשיבה בוגרת? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם האמונה באלוהים נובעת מחשיבה ילדותית או מחשיבה בוגרת. הרבה אתאיסטים מאשימים את המאמינים באלוהים בכך שהם נוקטים בחשיבה ילדותית, ממש כמו ילדים שמאמינים במפלצת מתחת למיטה או בחברים דמיוניים. לדוגמה, כשילד קטן רואה קסם כמו איפה השקל?, הוא באמת מאמין שהשקל נעלם באורח פלא. בצורה דומה, אומרים האתאיסטים, מאמינים דתיים מתנהגים כאילו סיפורים מיתולוגיים ואגדות עממיות כמו יהוא הנביא או סיפור אדם וחוה והנחש הם אמיתיים לחלוטין, כאשר בעצם אלו אגדות וסיפורים שאין להם ביסוס במציאות. מהי הטענה המרכזית של האתאיסטים נגד אמונה באלוהים? הטענה המרכזית של האתאיסטים היא שחשיבה דתית דומה מאוד לחשיבה של ילד - זו חשיבה שמאמינה בדברים שאינם נראים לעין ואינה מבוססת על עובדות מוצקות. אליעד נותן כדוגמה ילד שחושב שאם אימו עוזבת את החדר, היא בעצם נעלמת לתמיד. מנקודת מבט זו, ההנחה שאם אתה לא רואה משהו אז הוא לא קיים, היא כשלעצמה ילדותית. מצד שני, אמונה שמה ... נראה לך לעין אכן קיים היא מורכבת יותר, ומסוגלת להבין את המושג של הסקה שכלית. האם ראיית העולם של האתאיסטים רציונלית לחלוטין? אליעד כהן מסביר שהאתאיסטים טועים גם הם. מצד אחד, להאמין שאלוהים קיים רק כי אתה לא מסוגל להבין את המציאות - זו חשיבה ילדותית. מצד שני, האתאיסטים שאומרים שרק מה שהם רואים קיים, גם הם מתנהגים בצורה ילדותית. כי במציאות ישנם דברים שאנחנו לא רואים ועדיין ... ממש. מבוגר, לעומת זאת, מסוגל להבין את הקשר הסיבתי בין אירועים גם בלי לראות אותם בעיניו. זו בדיוק הסיבה שהאתאיסטים אינם צודקים לגמרי - הם לא יכולים לפסול באופן מוחלט את קיומו של משהו רק בגלל שאינו מוחשי עבורם. ... בין לדבר לעצמך לבין להתפלל? אליעד מביא דוגמה נוספת כדי להמחיש את ההבדל בין התנהגות שנתפסת כמשוגעת להתנהגות שנתפסת כדתית נורמלית. אדם שמדבר אל עצמו ברחוב נתפס כמשוגע, אבל אם ארבעה אנשים מדברים אל עצמם ברחוב, זה יכול להיתפס ... קיר ברחוב לעומת אדם שמתפלל אל הקיר בכותל המערבי. פעולות דומות מאוד מתפרשות בצורה שונה לחלוטין רק בגלל ההקשר הדתי והחברתי. האם התפילה לאלוהים היא פעולה רציונלית? אליעד מסביר שהרעיון של תפילה לאלוהים סותר את עצמו. מצד אחד, המאמינים ... ושהאדם לא יכול לשלוט על הכל. זו ההבנה העמוקה והאמיתית ביותר. האם האמונה באלוהים ילדותית? מהי חשיבה רציונלית? האם אתאיזם הוא חשיבה בוגרת? האם תפילה עובדת באמת? מה ההבדל בין אמונה בוגרת לילדותית? האם קיימת בחירה חופשית? מפלצת הספגטי המעופפת

... מוכנה לוותר על מספר דרישות כדי שהגבר יהיה רופא, היא יכולה אפילו להרחיב את ההזדמנויות שלה. כיצד משפיעה דרישה דתית כמו בן תורה על מציאת זוגיות? אליעד כהן משתמש בדוגמה נוספת: בחורה דתייה שרוצה להכיר בן תורה. בדומה למקרה של הרופא, גם כאן עולה השאלה האם הדרישה הספציפית הזאת מצמצמת או מגדילה ... הגבר הוא באמת בן תורה או לא, משום שאינה מבינה בתחום הזה מספיק, מה שיכול ליצור קושי. אם בחורה דתייה מתעקשת על דרישה זו בנוסף על שאר הדרישות הרגילות שלה, הסיכוי שלה להכיר גבר מתאים קטן מאוד. אך אם ... ולא מצטמצם. יש חשיבות האם היא מוכנה להימנע ממספר קריטריונים בתמורה לכך שהוא יעמוד בדרישות אחרות שלה. האם דרישות דתיות משפיעות על הסיכוי למצוא זוגיות? דוגמה נוספת היא בחורה דתיה שמחפשת בן תורה. האם זה מגדיל או מצמצם את הסיכוי שלה למצוא זוגיות? מצד אחד, היא מחפשת גבר עם ... דברים אחרים ואם זה תמורת דברים אחרים היא לא הקטינה הסיכוי אולי היא הגדילה את הסיכוי. זה כמו בחורה דתיה שאומרת אני רוצה בן תורה יש יותר סיכוי שהיא תמצא זיווג או פחות יותר הוא לומד תורה היא לא ... אסור אם היא מבינה היא תגיד לו רגע אני לא נראה לי, אסור לך ללמוד תורה אז היא לא לומדת תורה והיא מחפשת בן תורה אז מישהו אמר לה הנה הוא לומד את רואה.

... חכמים? האם ליהודים יש גן של חוכמה? למה היהודים יותר מצליחים? האם היהודים יותר טובים מהגויים? חוכמת התורה, חוכמת היהדות, העם היהודי, גנטיקה יהודית, העם הנבחר האם יהודים באמת יותר חכמים מאחרים? אליעד כהן דן בשאלה האם היהודים אכן ... או על התבונה של היהודים דווקא, אלא על מאפיינים שונים כמו השקעה בחינוך, הזדמנויות ונסיבות. האם יש קשר בין היהדות לחוכמה? אליעד מעלה נקודה נוספת, שבמידה והיהודים אכן נושאים בגנים חכמים במיוחד, או אם יש קשר מהותי בין היהדות עצמה לחוכמה, הרי שהיינו אמורים לראות פריצות דרך מרשימות ביותר דווקא בקרב מי שמייצגים את היהדות באופן הכי אותנטי - הרבנים ואנשי הדת, אלה שמקדישים את חייהם ללימודי תורה. אך אליעד מציין שלא מוכרים רבנים שזכו בפרס נובל או יצרו המצאות שהשפיעו ... כתוצאה ישירה מהלימוד התורני שלהם. רבנים שכן הגיעו להישגים מדעיים או טכנולוגיים לרוב למדו באוניברסיטאות או במסגרות חיצוניות ללימוד הדתי. אליעד מדגיש שהרבנים, שמייצגים את היהדות המסורתית יותר מכל אדם אחר, לא היו אלה שהביאו לעולם המצאות מדעיות או רעיונות חדשים משמעותיים מהלימוד התורני עצמו. אם התורה והדת היו המקור לחוכמה או ליכולת יוצאת דופן, הרי שהיינו רואים דווקא את הרבנים זוכים להישגים בולטים בעולם הרחב, דבר שלא קורה בפועל. מכאן מסיק אליעד כי הקשר בין יהדות לחוכמה או הצלחה הוא לא חד - משמעי, וכי הצלחה היא תוצאה של משתנים אחרים כמו חינוך מודרני, נסיבות ... יהודי של חוכמה ומסביר שאם אכן היה קשר כזה ברור בין הגנטיקה היהודית להצלחה, כל מי שהיה קרוב יותר ליהדות המקורית (כמו הרבנים והחרדים) היה אמור להיות מוצלח באופן בולט יותר. אך בפועל אנו רואים כי ההצלחה של יהודים ... או בהקמת עסקים מצליחים, קשורה יותר לתרבות חילונית, להשכלה גבוהה מודרנית ולהשקעה בחינוך מדעי וטכנולוגי, ולא בהכרח לגנטיקה או לדת היהודית עצמה. אז מדוע יהודים נתפסים כמוצלחים? אליעד מציע הסבר נוסף: היהודים נתפסים כמוצלחים משום שיש ליהודים נטייה לשים ...

איזו דת הכי נכונה? יהדות, נצרות, איסלם, איזו דת הייתה ראשונה? איזו דת קדמה לאיזו דת? מי הדת הכי קדומה? צדוקים, קראים, קרח ומשה, עגל הזהב, עבודת אלילים, אברהם אבינו, משה רבנו, מתן תורה, אמיתות היהדות איזו דת היא הכי קדומה והאם זה מעיד על אמיתותה? בשיחה אליעד כהן מעלה את השאלה איזו דת היא הקדומה ביותר, האם זו היהדות, הנצרות או האסלאם, והאם העובדה שדת מסוימת היא קדומה יותר מאחרות מצביעה בהכרח על אמיתותה. רבים מאמינים כי היהדות היא הדת הראשונה, כאשר גם הנצרות וגם האסלאם מכירות באופן חלקי בסיפוריה ומקבלות את התנך כדבר אמת. עם זאת, אליעד מעלה ספקות לגבי ההנחה לפיה דת קדומה יותר היא גם הנכונה יותר. לדברי אליעד, הנוצרים והמוסלמים מודים שהיהדות קדומה מהם, אך משתמשים בכך כדי להוכיח את אמיתות הדתות שלהם. לדוגמה, המוסלמים טוענים שהיהדות נכונה עד נקודה מסוימת, ולאחר מכן הופיעה דת חדשה (האסלאם) שהיא ההמשך האמיתי והנכון. הנוצרים טוענים טענה דומה לגבי הנצרות. כך יוצא שכל דת טוענת שהיא המשך ישיר לאמת המקורית. האם היהדות של היום היא אותה היהדות המקורית? אליעד מסביר שגם בתוך היהדות עצמה, היו מחלוקות לאורך ההיסטוריה על מהי היהדות האותנטית. לדוגמה, הצדוקים והקראים לא קיבלו את הפרשנויות של היהדות הרבנית, וטענו שהם הולכים לפי התורה המקורית בלבד. לדברי ... פשוט דאג לחסל כל אופוזיציה אידיאולוגית. כך, כל מי שהתנגד למשה ולתורתו הושתק, ולא נשאר מי שיעביר את הסיפור מנקודת מבטם של המפסידים. בדוגמה נוספת, אליעד מזכיר את סיפור עגל הזהב, שבו אנשים שלא הסכימו עם משה נהרגו על ... שכן הסכים איתו. לטענתו, לפי התנך עצמו, לאורך ההיסטוריה התנכית היו תמיד קבוצות שלא הסכימו עם הגרסה הרשמית של הדת היהודית, והם הושמדו בידי הקבוצה השלטת. מכאן עולה שאולי הדת הקדומה ביותר או זו שהשתמרה יותר זמן היא לאו דווקא הנכונה ביותר, אלא פשוט זו שניצחה בקרבות לאורך השנים. האם קדימות מעידה על אמיתות הדת? אליעד ממשיך ומסביר שאם היינו מחליטים איזו דת נכונה על בסיס קדימות, היינו צריכים לחזור אחורה לתקופה שבה אנשים השתחוו לפסלים. הוא מזכיר את סיפורו של אברהם ... אבותינו הקדומה עוד יותר מהיהדות. בכך אליעד מראה שקדימות בזמן אינה יכולה להיות קריטריון לאמיתות, כי אם כך היה, עבודת אלילים היתה נחשבת נכונה יותר מהיהדות עצמה. בנוסף, הוא מזכיר שלכל דת יש גרסה משלה לאירועים תנכיים מרכזיים. למשל, בסיפור עקדת יצחק, המוסלמים מספרים שדווקא ישמעאל הוא הבן שכמעט הוקרב ולא יצחק, כך שאי אפשר באמת לדעת איזו גרסה נכונה. כיצד נקבעת האמת ההיסטורית בסיפורי הדת? אליעד מצביע על כך שכל הסיפורים ההיסטוריים שאנו מכירים עוברים דרך מסננת של מנצחים ומפסידים. מי שמנצח מספר את ההיסטוריה מנקודת מבטו. הוא מזכיר לדוגמה שהארץ אמנם ניתנה לעם ישראל לפי התנך על ידי אלוהים, אך בפועל, אנשים עם חרבות ... כך נוצר פרדוקס: מצד אחד טוענים למסורת אבות, ומצד שני, מודים שבעבר הרחוק אבותיהם עשו דברים אחרים לחלוטין, למשל עבודת אלילים. לבסוף, אליעד מסכם בכך שהדיון על איזו דת נכונה - יהדות, נצרות או אסלאם - הוא דיון פנימי בתוך האדם עצמו, ובסופו של דבר, כל אחד צריך לבדוק באופן אישי מה האמת, מבלי להסתמך על מסורת, קדימות או הרגלים. איזו דת קדמה לאיזו דת? האם היהדות היא הדת הראשונה? קורח ומשה רבנו עגל הזהב ועבודת אלילים סיפור עקדת יצחק או ישמעאל? איך נקבעת האמת בסיפורי התנך?