כתות ודתות ✔כתות, מלחמה בכתות, האם אני בכת? איך לצאת מכת? איך להוציא מישהו מכת? איך לעזוב כת? מה ההבדל בין כת לדת? איך להילחם בכתות בישראל? מה...

ההיגיון שבשיגעון, איך למצוא את ההיגיון שבשיגעון? מה ההיגיון בהפרעות נפשיות? מה ההיגיון בפחדים לא הגיוניים? הפרעה טורדנית לא הגיונית, OCD לא הגיוני, פוביה לא הגיונית, דיכאון לא הגיוני, אמונות טפלות, חוט אדום - חלק 2

...הצורה שבה האמונה מתבטאת (צמיד אדום, ברכה של רב, אמירת תהילים) והמהות הפנימית של האמונה - שתמיד יש איזושהי השפעה נסתרת, לא מובנת, ולא רציונלית על המציאות - הן למעשה זהות לחלוטין. בשורש העמוק שלהן, כל האמונות בעצם מדברות על כך שהמציאות אינה תלויה רק בסיבות רציונליות וגלויות לעין. לפי אליעד, הסיבה שאנשים מתבלבלים ולא מוצאים את ההיגיון בדברים כמו צמיד אדום היא שהם מסתכלים על הדברים בצורה שטחית מדי ואינם מזהים את האחדות המוחלטת שישנה בין כל הצורות השונות של האמונה. מהו משפט האמת האחד והיחיד לפי אליעד...

ניהול דיון עם מישהו לא ממוקד, איך לנהל שיחה לא ממוקדת? איך לשכנע מישהו לא ממוקד? מישהו שכל הזמן עובר מנושא לנושא, איך לגרום למישהו להיות יותר חכם? טיפים לניהול דיון, איך לנהל דיונים עם מישהו שמעביר נושא? ניהול דיונים

...מציע שיטה נוספת והיא לנסות לגרום לאדם השני לחשוב באופן כללי יותר ובהיגיון. כלומר, במקום להתעקש להסביר לו למה אתם צודקים, התמקדו בלשאול אותו שאלות שיגרמו לו לחשוב יותר בבהירות על מה שהוא עצמו אומר. כיצד ללמד אדם לחשוב בהיגיון? אליעד נותן דוגמה ברורה: כאשר מישהו מדבר בצורה אסוציאטיבית ומספר סיפורים שלא קשורים ישירות לנושא, הדרך הטובה ביותר לפעמים היא פשוט לזרום איתו. במקום להתווכח או להתעקש שהוא טועה או לא רלוונטי, שאלו שאלות מכוונות: למה אתה חושב כך?, מה גרם לך לחשוב שזה נכון?, איך הגעת למסקנה הזו...

לגלות שאתה אלוהים, הכל כרצונך תמיד, למה דברים קורים? לפתח את השכל, להיצמד לאמת, לפתח את החשיבה, הכל קורה בגללך, לשלוט במציאות, לגלות שאתה טועה

...שהבעיה נמצאת מחוצה לו ושהוא צריך לשנות את האדם האחר, אך אליעד מציע לו לבדוק לעומק מדוע אותו אדם בכלל תולש את השערות. אם תגלה שאתה זה שרוצה שאותו אדם יתלוש שערות, כל שעליך לעשות הוא להפסיק לרצות, והאדם יפסיק את הפעולה מיד. האם כל דבר שקורה חייב לקרות? אליעד מסביר שחשוב לבדוק לא רק את הסיבה למה דברים קורים, אלא גם אם הסיבה בהכרח חייבה את התוצאה. למשל, האם האדם שתולש שערות עושה זאת כי הוא חייב? התשובה היא שהרצון שלו לעשות זאת הוא סיבת הפעולה, אך עדיין נשאלת השאלה: למה הוא רוצה את זה? אליעד אומר שצריך...

שאלת הסחה, איך להציג חסרונות? איך למנוע התנגדות? איך לעשות הסחת הדעת? איך ליצור הסחת דעת? איך להעביר נושא? איך להתחמק? איך לעשות מניפולציה? איך למכור מוצר עם חסרונות?

...עם תחושת יתרון? אם מציגים לאדם חיסרון ולאחר מכן שואלים אותו שאלה, עלולה להיות התנגדות טבעית - למה שאני אחשוב על משהו אחר אם כרגע גיליתי חיסרון משמעותי?. לכן, עדיף שהשאלה עצמה תגרום לאדם להרגיש טוב. לדוגמה: המוצר הזה מגיע עם אחריות קצרה, אבל אתה לקוח חשוב אצלנו - איך אתה רוצה שנארוז לך את ההזמנה, בצורה רגילה או אריזה מיוחדת ללקוחות כמוך? כאן, השאלה עצמה יוצרת תחושת ערך אצל הלקוח, והוא פחות שם לב לחיסרון שהוצג לפני רגע. למה שאלה עם יתרון גורמת ללקוח לחשוב פחות על החיסרון? כאשר שואלים אדם שאלה, הוא...

משנה או לא משנה, האם משהו משנה בחיים? האם זה משנה מה קורה? האם זה משנה מה יהיה? האם זה משנה מה יקרה? האם זה משנה מה קרה? האם יש הבדל בין טוב לרע? מה זה משנה מה קורה? מה אכפת לך מה קורה? חקר הרצון העצמי, האם זה באמת משנה?

...באופן אחר לגמרי. במקום לחוות את החיים כמשהו דרמטי, של חייב או אסור, החיים הופכים למשחק. האדם מתחיל לחוות את המציאות כהרפתקה, כמשחק של כיף והנאה, שבו הדברים אינם חייבים להיות כך או אחרת. התובנה הזאת יכולה לשחרר את האדם מתחושות של לחץ, פחד וסבל, משום שהוא כבר לא רואה את המציאות ככזו שבה אם לא יקרה בדיוק מה שהוא רוצה - אז הלך עליו. החיים הופכים לפחות כבדים, פחות מלחיצים ויותר מהנים. למה כדאי לחשוב ולהתבונן על השאלות האלה? אליעד כהן מציע להתבונן בשאלות האלו מתוך הבנה שכאשר אדם מתעמק בהן באמת, הוא מסוגל...

ויסות רגשי, חוסר ויסות רגשי, רגשות חזקים, רגשות לא הגיוניים, רגשות לא פרופורציונאליים, חוסר איזון רגשי, רגשות עוצמתיים, למה אני כל כך עצבני? למה אני כל כך כועס? למה אני כל כך מפחד? קושי בוויסות רגשי, למה אני כל כך רגיש?

...חיובית יותר. אך כאשר מצבו הרגשי של אותו אדם גרוע, אפילו מתנה טובה עשויה להיתפס בצורה שלילית. איך רגשות שליליים משפיעים עלינו בחיים היומיומיים? אליעד מסביר שהשפעת הרגשות עלינו איננה תמיד ישירה. לדוגמה, כאשר אדם כועס מאוד על מישהו או משהו, הוא לא תמיד כועס רק על הסיבה הישירה. פעמים רבות הכעס הוא תוצאה של אכזבות אחרות או חוויות קודמות שצברנו. זה גם נכון לגבי רגשות חיוביים כמו שמחה - אם מצבנו הכללי טוב, אנו נוטים להרגיש יותר אופטימיים ולהגיב בצורה יותר חיובית לסיטואציות. מהו הויסות הרגשי ואיך הוא משפיע...

רצונות - כיצד נוצרים רצונות? מה יוצר תחושת טוב?

...ממוקד יותר ברצונות החיצוניים שלו, כך הוא מגדיל את כמות הרע שיש לו בחיים. הרצון החיצוני ביותר, הוא הרצון שמניע את הפעולה הסופית והספציפית. ככל שהרצון חיצוני יותר, כך קיימות יותר אלטרנטיבות שהמציאות תתנגש עם הרצון. רצון שונה מ: מציאות = רע. רצון = מציאות = טוב. ככל שהאדם מעמיק ומזדהה עם הרצון הפנימי שלו, דהיינו, שהאדם זוכר תמיד לקשר את הרצון הסופי והאחרון שלו לרצון הפנימי והראשון שלו, כך חייו טובים יותר. ככל שהרצון פנימי יותר, כך קיימות יותר אפשרויות של מציאות שבהן הרצון יתאים למציאות. ברמה המעשית...

איך לענות ללקוח ששואל? למה שאקנה דווקא ממך? למה לרכוש דווקא ממך? איך לענות בראיון עבודה? למה שנקבל דווקא אותך? למה לגייס דווקא אותך? למה שנקבל לעבודה דווקא אותך? במה אתה יותר טוב מאחרים? למה דווקא אתה? למה שנגייס דווקא אותך? פחד מהחמצה של לקוח, במה אתה שונה מהמתחרים שלך? במה אתה יותר טוב מהמתחרים? למה דווקא אותך? למה לא מישהו אחר? למה אתה ולא המתחרים שלך? למה שאני ארכוש דווקא ממך? למה ממך ולא מהמתחרים שלך? הטרלה של לקוח, למה לקוח שואל משהו?

...דווקא אתה ולא מישהו אחר. ואז שוב אפשרי לענות לו בשאלה, להבין יותר טוב את ההתלבטות שלו. האם הוא מחפש בידול כלשהו או מה המהות של השאלה שלו. ועכשיו אתן עוד תשובה אפשרית לשאלה של השואל, שאפשרי להשתמש גם בה במקרים מסוימים תלוי הקשר כמובן. בפרט אם אתה מרגיש שהלקוח שואל את השאלה בתור סוג של הטרלה ושל שאלה לא הגיונית. אז התשובה היא באמצעות שיטה של שיקוף והיא הולכת כך: למה שנקבל דווקא אותך לעבודה?. תשובה: גם אני הייתי שמח לדעת, למה שאני אחליט לעבוד דווקא אתכם ולא במקום אחר?. או למה שאני ארכוש דווקא ממך?...

חלומות ממשיים, חלומות עמוקים, מציאות מדומה, מודעות בזמן חלום, עולם החלומות, לחיות בתוך חלום

...זה יוצר מצב שבו החלימה עשויה להיות מציאותית לא פחות מאשר המציאות עצמה. האם אפשר להיות מודע בזמן החלום? אליעד מתאר את מצב המודעות בזמן החלימה ומסביר שהרוב הגדול של בני האדם אינו מודע לכך שהוא חולם בזמן החלימה עצמה. הוא מביא כדוגמה מקרה שבו אישה נשאלת אם חלמה לאחרונה. היא עונה שחלמה לפני שנה, וכשנשאלה האם בזמן החלום ידעה שהיא חולמת, היא אומרת שלא. אליעד משתמש בדוגמה זו כדי להדגיש שרובנו חיים את החלום כאילו היה מציאות מוחלטת, בדיוק כמו שעכשיו אנו חווים את המציאות בלי לדעת אם היא אולי חלום נוסף. האם...

שם
סיסמא